שירות חשאי מאוד
| סוגה | קומדיה |
|---|---|
| יוצרים |
ז'אן-פרנסואה הלין קלייר למרשל ז'אן-פרנסואה ירלה |
| כותבים |
ז'אן-פרנסואה הלין, Claire Lemaréchal, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה  |
| בימוי |
אלכס קורטז |
| שחקנים |
הוגו בקר, וילפרד בנאיש, כריסטוף קורוצ'קין |
| ארץ מקור |
צרפת |
| שפות |
צרפתית |
| מקום התרחשות |
פריז, קונסטנטין, ברלין המזרחית, מוסקבה, אלג'יר |
| תקופת התרחשות |
שנות ה-60 של המאה ה-20 |
| מספר עונות |
2 |
| מספר פרקים |
24 |
| הפקה | |
| מפיק | אלכס קורטז |
| חברת הפקה | Mandarin TV |
| הפצה |
נטפליקס |
| אורך פרק | 21-31 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור |
ארטה נטפליקס |
| תקופת שידור מקורית | 29 באוקטובר 2015 – הווה |
| קישורים חיצוניים | |
| https://www.arte.tv/fr/videos/series-et-fictions/ | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
שירות חשאי מאוד (בצרפתית: Au service de la France) היא קומדיה צרפתית המשודרת בערוץ ארטה הצרפתי, מאז 2015. כמו כן ב-1 ביולי 2016 החלה נטפליקס להפיץ את הסדרה ברחבי העולם.[1] העונה השנייה עלתה בנטפליקס באוגוסט 2018.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1960, אנדרה מרלו בן ה-23 מצטרף לשירות המודיעין של צרפת כמתלמד. על מרלו ללמוד כיצד לשרת ולהגן על צרפת. שלושה פקידים אחראים על אימוניו ולביצוע פעולות לעיתים מגוחכות: מוליניה (ראש אזור אפריקה), אקאד (אלג'יריה הצרפתית) וקאלו (גוש המזרח). אנדרה לומד את ענייני הממשל בעיצומן של תקריות דיפלומטיות חוזרות ונשנות. במהלך עבודתו יהיה על אנדרה להתמודד עם אויבים מחוץ ומבית.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה נוצרה על ידי ז'אן-פרנסואה הלין התסריטאי של OSS 117, והיא תוכננה בתחילה לערוץ +Canal אולם לבסוף היא הועברה לערוץ ארטה בשל אי-הסכמות.[2]
צילומי הסדרה התקיימו בין אוקטובר 2014 לפברואר 2015 באיל-דה-פראנס ובמרוקו.[3]
ב-24 ביוני 2016 אושרה לשידור העונה השנייה של הסדרה, וב-8 במאי 2018 החל ערוץ ארטה בשידורה.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדרה מרלו (הוגו בקר): בן 23, מתלמד בשירות המודיעין של צרפת.
- קולונל מוריס מרסליון (וילפרד בנאיש)
- ז'ורז' פרייאן (כריסטוף קורוצ'קין)
- ז'קי אקאד (כארים בראס)
- רוג'ר מוליניה (ברונו פאבין)
- ז'אן-רנה קאלו (ז'אן-אדוארד בודיאק)
- סופי מרקיון (מתילדה וורנייה)
- קלייבורן (ז'וזפין דה לה באום)
- מארי ג'ו קוטין (מארי ג'ולי באופ)
- פלנטון (באטיסט סורנין): עובד בקבלת פנים
- נטלי (ג'ולי פרנץ)
- האב ג'ון (פיליפ רסימונט)
- מרתה (אקסל סימון)
- איירין מרקיון (סטפני פאט)
- מוקטר (חאלד מדור)
- קפטן אוטו שמידט (יוכן האגל)
רשימת פרקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר הפרק | שם הפרק |
|---|---|
| 1 | "המבחן" |
| 2 | "יש גרמנים ויש גרמנים" |
| 3 | "קרן שמש חמימה" |
| 4 | "אלג'יריה, זוהי צרפת" |
| 5 | "העץ" |
| 6 | "אישה מודרנית" |
| 7 | "VG 42" |
| 8 | "משימת יחיד" |
| 9 | "נוצה בלתי נראית" |
| 10 | "שם קוד: חפרפרת" |
| 11 | "תוכנית החומש" |
| 12 | "בשירות ארצי, צרפת" |
| מספר הפרק | שם הפרק |
|---|---|
| 1 | "טטנוס וקדחת צהובה" |
| 2 | "הגדרה עצמית" |
| 3 | "כשהמים בטמפרטורה של 12 מעלות, יש לצפות שיהיו קרים" |
| 4 | "הקוף נמצא בחללית" |
| 5 | "ההפיכה" |
| 6 | "הירבוע הירוק לא כל כך ירוק" |
| 7 | "מה הקשר לאפריקה?" |
| 8 | "ג'ון, ג'קי, איבון והגנרל" |
| 9 | "החבר מרלו" |
| 10 | "פולין היא מקום נחמד" |
| 11 | "החפרפרת המתה שלא מתה" |
| 12 | "קוד מורחב לאלג'יריה" |
נתוני צפייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארבעת הפרקים הראשונים של הסדרה משכו 1.1.8 מיליון צופים (4.4% רייטינג), והסדרה התמקמה במקום השישי ברשימת התוכניות הפופולריות.[4] לאחר מכן בארבעת הפרקים הבאים ירד הנתון ל-619 אלף צופים (2.4%),[5] וארבעת הפרקים האחרונים התייצבו עם 660 אלף צופים (2.6%).[6]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה זכתה לביקורות אוהדות. במגזין TV Magazine נכתב כי הסדרה "מסודרת ובעלת שיק ריאליסטי" עם תככים ועובדות היסטוריות מכריעות, וכי הדמויות "צבעוניות, עם תווים מצוירים היטב". על הדיאלוגים בסדרה נכתב כי "הם כל כך לא תקינים פוליטית עד כדי כך שהם מאושרים לשידור".[7]
במגזין טלרמה נכתב כי הסדרה מציגה "אירוניה היסטורית מענגת" ומשחקת עם הימורים גאופוליטיים כל הזמן. הדמויות "חסרות הבחנה וחסינות תקלות בשל היוהרה" וכי כותב הביקורת מחבב את הכנות שלהן.[8]
בעיתון לה מונד נכתב כי הסדרה היא פרודיה ויש לה קווי דמיון רבים ל-OSS 117. הכותבים "משחקים במיומנות אמיתית עם הנוסטלגיה שממשיכה לעורר השראה מהעבר" וכי הם אינם מהססים "ללעוג ולהפוך את הסמכות הישנה ולהפוך את הממשל לאחראי על האינרציה הלאומית שלנו". עוד נכתב כי כוחה של התוכנית היא הירידה לפרטים הקטנים וכי העובדה גם מדאיגה וגם מתגרה.[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שירות חשאי מאוד
"שירות חשאי מאוד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שירות חשאי מאוד", באתר נטפליקס
"שירות חשאי מאוד", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"שירות חשאי מאוד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- הדף הרשמי של הסדרה באתר ערוץ ארטה
- דף הסדרה באתר נטפליקס ישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Busis, Hillary. "What's New on Netflix in June—and What to Watch Before It Disappears". HWD (באנגלית). נבדק ב-2018-11-09.
- ^ ""Au service de la France" dézingue les années de Gaulle". Télérama.fr (בצרפתית). נבדק ב-2018-11-09.
- ^ AlloCine. "Au Service de la France: un peu d'OSS 117 dans la nouvelle série d'Arte". AlloCiné. נבדק ב-2018-11-09.
- ^ "Audiences : Carton pour le final d'"Une chance de trop", TMC en forme, bon lancement pour la nouvelle série d'Arte". ozap.com (בצרפתית). נבדק ב-2018-11-09.
- ^ "Audiences : Bon retour de "Profilage", lancement raté pour "Secrets and Lies", W9 et TMC en grande forme". ozap.com (בצרפתית). נבדק ב-2018-11-09.
- ^ "Audiences : "Profilage" écrase la concurrence, France 3 devant France 2, M6 toujours faible". ozap.com (בצרפתית). נבדק ב-2018-11-09.
- ^ "Au service de la France pour le meilleur et pour le rire". tvmag.lefigaro.fr (בצרפתית). 2015-10-29. נבדק ב-2018-11-09.
- ^ Au service de la France (2014) - Série - Série humoristique (בצרפתית), נבדק ב-2018-11-09
- ^ "Au Service De La France – Parodie nostalgique". Le Monde Des Séries (בצרפתית). נבדק ב-2018-11-09.