שיטת מצליח

שיטת "מצליח" היא ביטוי שגור בסלנג העברי ובעקבות כך באופן רשמי בפסקי דין, המתאר ניצול חוסר תשומת לב של הזולת, והפקת תועלת על חשבונו. שְמה מבוסס על בדיחה^{[דרוש מקור][מפני ש...]}, המספרת על סועד, המגלה בחשבון מסעדה חיוב בגין מנה בשם "מצליח", שלא זכורה לו. לשאלתו מהי מנה זו, המלצר מוחק מהחשבון שורה זו ואומר: "עזוב, הפעם זה לא הצליח".

באִפיונה השלילי והנפוץ יותר מתקיימת השיטה בין שני גורמים שיש ביניהם מערכת יחסים עסקית או אחרת. היא בנויה על אי-הגינות ידועה מראש ומוסווית, וכוללת ניסיון לבצע מהלך של גורם אחד המשפיע על הגורם השני. תוצאות המהלך תלויות בגורם השני ובאפשרותו לגלות את הניסיון. עם הגילוי, באה הנסיגה מהמהלך.

חוק הגנת הצרכן קובע בסעיף 13ד1. (א) כי אם נגבה מצרכן סכום עודף בעסקה מתמשכת נוסף על הסכום שהעוסק רשאי לגבות בהתאם לתנאי ההתקשרות ביניהם, ישיב לו העוסק את הסכום העודף בתוספת ריבית והצמדה, תוך 4 ימי עסקים. בנוסף יפצה העוסק את הצרכן ב-16 שקלים חדשים כתשלום בשל הוצאותיו.

שימוש בשיטה

השיטה נפוצה בעיקר בתחום הכלכלי. כך, למשל, חברה מסחרית מעלה את מחיר השירות הקבוע שהיא גובה, מבלי ליידע את הלקוח; זאת, מתוך הנחה שהלקוח, הרגיל לקבל את החיוב החודשי, לא ישים לב לשינוי. אם תתאמת ההנחה – זה יצליח; אם הלקוח ישים לב, ויערער על גובה החיוב – זה לא יצליח, והחברה תתקן את המחיר, מבלי שנגרם לה כמעט נזק (למעט נזק תדמיתי, למשל).

עסקאות בהן נפוץ השימוש בשיטה:

• תקשורת סלולרית
• תקשורת קווית ושירותי אינטרנט
• דמי ניהול עבור ביטוח חיים
• תיירות – גביית מסי נמל גם ממי שאינם חייבים בהם

הכלל הקבוע בשיטה, וממנו נגזר שמה, הוא: "יצליח – יצליח, לא יצליח – לא יצליח"; ובמילים אחרות: קיים סיכוי שהניסיון יצליח, ומנגד, לא ייגרם נזק (או שיגרם נזק מזערי) אם הניסיון לא יצליח, ולכן אין מה להפסיד וכדאי לנסות.

שיטת מצליח מתקיימת גם בתחומים אחרים של החיים:

• בעל עסק, אשר לא משלם לעובדיו את כל השכר וההטבות שמגיעות להם.
• גורם כלשהו יכול להגיש תביעת סרק, שאיננה מבוססת דיה, מתוך הנחה שהנתבע ייבהל מהתביעה ומהצורך והטרחה להתמודד איתה, ויסכים למהלך של פשרה. תופעת "חטיפת פסקי הדין", המבוססת על שיטת מצליח, ובה ממהר צד אחד להגיש תביעה, מבלי ליידע את הצד השני, ומנסה לזכות בפסק דין מהיר.
• בעל עסק מקזז הוצאות, שאין לו ביטחון אם הן מוכרות או לא לצורכי מס. אם לא תהיה ביקורת של מס הכנסה – יצליח. אם יעברו ספריו בדיקה – יגרע את ההצהרה על הוצאה מוכרת.
• פוליטיקאי, שנכשל בתפקידו ונקרא להתפטר, אינו ממהר לעשות זאת ומאריך את כהונתו, מתוך הנחה שהציבור יהיה טרוד בעניינים אחרים והוא יצליח לשמור על כיסאו. אם לא יצליח – תמיד יוכל להתפטר.
• נהג פוגע עם רכבו ברכב אחר, ממהר לצאת מהרכב ומאשים את הצד השני בפגיעה. אם ייבהל הצד השני מצעקותיו – יצליח (להסיר מעליו את נטל הנשיאה באשמה, על כל הכרוך בכך). אם לא – יצטרך להודות.
• חברת ביטוח, שמתנערת מתביעת המבוטח לתשלום על ידה בטענות שונות, כמו סתירת הגבלות סעיפי הפוליסה. אם המבוטח לא הגיב, ולא פנה לערכאות משפטיות לקבל את המגיע לו, אז חברת הביטוח הרוויחה (מאי-תשלום), ואם פנה לבית המשפט, אז החברה תציע הצעת פשרה, בתקווה כי המבוטח, מפאת לחץ וקיצור סחבת משפטית, יסכים לפשרה, המקנה לו רק חלק מדמי הפוליסה, על מנת לסגור את התיק, ואז חברת הביטוח, לכל היותר, תשלם רק חלק מדמי הפוליסה וגם כך תרוויח (מאי-תשלום) משהו.

בספרו של ג'ון גרישם "מוריד הגשם" מתמודד עורך דין צעיר בשם רודי ביילור עם חברת ביטוח שנקטה בשיטת מצליח: כאשר אחד ממבוטחי החברה פונה אליה כדי לקבל סכום משמעותי, החברה דוחה את דרישתו מייד, אך אם ממשיך הלקוח להיאבק על זכויותיו, החברה נותנת לו את כספו.

גרסה מרוככת יותר של שיטת מצליח היא "לפחות ניסינו": בגרסה זו נעשה ניסיון להשיג תועלת, אך לאו דווקא באמצעים לא הוגנים. למשל, מיקוח במשא ומתן והצגת עמדות פתיחה קיצוניות ובלתי מתקבלות על הדעת.

ראו גם

• טרול פטנטים

קישורים חיצוניים

• פסק דין המוקיע את 'שיטת מצליח'
• שיטת מצליח של חברות ביטוח, באתר לשכת עורכי הדין