שיחת משתמש:Art Lover/יצירה ציונית

שם היצירה: "חלום ציוני"

הציור "חלום ציוני" צויר במהלך שנת 2010-2011, בצבעי שמן על בד, ומורכב משלושה חלקים.

עקרון השימוש בטריפטיך

קדושה, נצרות, יציקת הקדושה של הרעיון הציוני אל תוך הקונספט הנוצרי

החלק השמאלי

באופק מגדליה של העיר החדשה, מגדלי עזריאלי ונוספים. הרחוב מוביל לעבר שדרות רוטשילד.

משמאל, גבוה ביותר, נוגע בשמיים, מגדל המים המפורסם של רחוב מזא"ה. מגדל המים הזה נושא את המנורה, סמל היהדות.

עציץ עם רקפות פורחות. הרקפת היא סמל של צמח עדין, נוטה להסתתר מתחת לסלע. החלון הציוני מתגשם, והרקפת איננה נדרשת להסתתר יותר, אלא פורחת בגאון בעציץ מטופח, ופורחת בפראות. כך גם העם היהודי, שאיננו נדרש להסתתר יותר.

החלק המרכזי

כולל שולחן ועליו ספר וכוסות קפה. כוסות הקפה מייצגות את ההדוניזם של העיר העברית. אך אין לטעות, ספר מונח על השולחן. הספר מייצג את חשיבות הספר, ההגות, עבור העיר העברית הראשונה.

אלטנוילנד

על כריכת הספר המונח על השולחן כתוב בבירור "אלטנוילנד"

תרגום הספר על ידי סוקולוב תחת השם "תל אביב"

החלק הימני

בית הפגודה.

מפעלו של אלכסנדר לוי.

הרצחו של לוי בשואה.

שואה, מגן דוד צהוב.

הרימון

הרימון מונח מתחת לבית הפגודה, כמרמז על ההיסטוריה הכואבת של העם היהודי. כותרתו מעוצבת כמגן דוד צהוב, זכר לשואה.

הרימון הינו גם סימן של התחדשות יהודית.

חשיבות הרימון ביהדות. תרי"ג מצוות.

הרימון כסימן לפריון, פריון העם היהודי.

מוטיבים נוספים

הים

הים המופיע ברקע מסמל על חזרתם של היהודים לארץ הקודש, דרך יפו, המופיעה ברקע

מגדל שלום

המגדל נושק לשמים, מייצג את הצמיחה של העיר העברית הראשונה. המגדל היה המגדל הראשון, ייצג את הצמיחה של ישראל במזרח התיכון. האמן החסיר את כלל המגדלים האחרים בסביבה, על מנת להדגיש את השוני שלו בסביבתו.

המגדל כולל מנוף בסופו, אשר למעשה מייצג את הנקודה הגבוהה ביותר בציור, הנושקת לגבולו העליון. המנוף מייצג את הצמיחה העברית, שעוד עומלת ועוד תביא לפירות נוספים, גם לאחר מאה שנותיה של תל אביב.

יפו

ברקע העיר יפו, חשיבות תנ"כית, הבאת העץ לבית המקדש, עיר בריחתו של יונה לתרשיש. בחלק המרכזי של הטריפטיך מצד אחד יפו, מצד שני מגדל שלום, עבר ועתיד.

החייאת מסורתם של ראובן רובין ונחום גוטמן

ראובן רובין ואהבתו לואן גוך, כפי שהתבטאה בין היתר בציור "זר פרחים לתל אביב" שצייר במלאות 20 שנה לעיר, בשנת 1929.

הסגנון הארצישראלי, מותו, ניסיון כיס-לב להחיותו.