שיחת משתמש:Amitk

שלום עמית,

אם תצטרך עזרה כלשהי תוכל לפנות גם אליי. יש פה עוד כמה משתמשים שמתעסקים גם הם עם נושא הבנייה אבל איכשהו יצא שאני מאוד פעיל בנושא כך שאוכל לעזור לך בשאלות שונות בנושא ואני מכיר ועוקב אחר רוב רובם של הערכים בנושא. אשמח גם אני ללמוד ממך מה שאפשר בנושא חומרי בניין ובכלל. השמח בחלקו (-: איזה יופי... 12:26, 2 בנובמבר 2007 (IST)

אחרי שהתחלנו פה והשבתי לך אצלי... אני ממשיך את הדיון כאן:
לא הבנתי מדוע הפרדת את הערכים מלט וצמנט..? דבר נוסף: אם אתה עוד עובד על ערך רצוי שתציב בראשו {{בעבודה}}. אנא הגב בדף זה ולא אצלי. הוספתי את הדף שלך לרשימת המעקב שלי ואני אשים לב כשתגיב. תודה. השמח בחלקו (-: איזה יופי... 23:20, 3 בדצמבר 2007 (IST)

הערכיםמלט וצמנט שונים. צמנט זהוא החומר העובר תגובה כימית שגורמת להקשייתו, בעוד מלט הוא תערובת של צמנט עם מים ואגרגטים דקים (חול).

איך אני יוצר קישורים פנימיים בתוך הערך? (לדוגמה, בערך צמנט, יש מספר הגדרות: קלינקר, חומר מליטה הדראולי, סיגים... אני רוצה לקשר בתוך הערך אל ההגדרות, ע"מ להקל על הקורא)

האם יש להדגיש את הערך גם כשהוא נמצא בתוך צרוף מילים? (לדוגמה, האם להדגיש את המילה צמנט, בתוך הצרוף צמנט פורטלנד)

שלום עמית! ראשית כמה טיפים טכנים: כאשר מגיבים במהלך השיחה מוסיפים : לפני הטקסט אשר גורם להזחתו שמאלה, כמו בטקסט זה (הוספתי גם לטקסט שלך). בתגובה שנייה מוסיפים :: וכן הלאה. שנית, בתום הדברים רושמים 4 פעמים טילדה ברצף: ~~~~ אשר הופכים לחתימה אוטומטית עם השמירה. לגבי קישורים: רצוי מאוד כמובן ליצור קישורים לערכים נוספים, אפילו עם אינם קיימים כדי שיופיעו בצבע אדום ויעודדו את כתיבתם - כמו למשל קלינקר. רצוי ליצור קישור במופע הראשון של המונח בלבד אלא אם כן מדובר בערך ארוך ואז אפשר ליצור שוב קישור אליו גם בהמשך הערך. אין פה כללים מדוייקים וזה עניין של שיקול דעת וסגנון, אשר לומדים טוב יותר עם הזמן והנסיון בוויקיפדיה. כנ"ל לגבי הדגשות. כאשר מקשרים בעזרת [[]] לערך עצמו, לא מופיע כמובן קישור כחול והטקסט הופך במקום זאת למודגש. באופן כללי נראה לי שיש יותר מדי הדגשות בטקסט שרשמת בערך צמנט שכדאי יהיה לבטל בהזדמנות קרובה.

ולעניין הצמנט עצמו: נראה לי שאתה טועה מאוד או שעולמי ייחרב עליי כשיסתבר שאני טעיתי. ממה שאני יודע, ובמילים האלה אני גם משתמש ביום-יום, צמנט היא המילה הלועזית למלט וברגע שהוא מתערבב עם מים, חול ואגרגטים זו תערובת בטון... מצד אחד אני יותר ממשוכנע ומצד שני ערערת לי פתאום את הביטחון... S-: יכול להיות שאתה מתכוון למלט המשמשת להדבקה בין בלוקים לעומת האבקה שממנה מכינים בטון שהיא הצמנט? הצלחתי להתבלבל... השמח בחלקו (-: איזה יופי... 23:43, 4 בדצמבר 2007 (IST)

בקשר להבדל בין צמנט למלט, לכן פתחתי בהגדרות. בעבר שני המונחים האלה שימשו לשני דברים שונים: חומר המליטה עצמו, והתערובת של חומר המליטה עם מים וחול (אגרגטים דקים). כדי למנוע את הבלבול, ההגדרות הופרדו (אי-שם בשנות הארבעים או החמישים של המאה הקודמת). בעברית, צמנט הוא חומר המליטה. מלט הוא תערובת של חומר מליטה עם אגרגט דק (או בצורה פחות מדעית, חול), באנגלית מלט זה mortar, וצמנט נשאר cement. בגרמנית צמנט נשאר צמנט, ומלט זה שליכטן (נשמע מוכר, באידיש זה שליכט). יש שני שימושים של מלט: רביגה (איזה עוד מילים מצחיקות ימציאו לנו?) זו הפעולה של הדבקת בלוקים, וטיוח (שמשמש בהשאלה להסתרת פגמים תקלות וכו'...).

נ.ב. אתה חיפאי? --Amitk 08:35, 5 בדצמבר 2007 (IST)

אז מה ההבדל אם ככה בין תערובת בטון לבין מלט, חוץ מאגרגטים גסים? ולא, למה, אני נשמע חיפאי? השמח בחלקו (-: איזה יופי... 00:32, 6 בדצמבר 2007 (IST)

לא, לא נשמע חיפאי (אם יש כזה דבר "נשמע חיפאי"). אבל להפגש עם מישהו מנושא לחצי שעה של שיפוץ ערך, יכול ללמד הרבה.
דרך אגב, העריכה בוויקיפדיה רק משתמשת בתגיות TeX, או שניתן לכתוב פקודות LaTeX ממש?

מזל שיש ויקיפדיה שבה מישהו כתב את הערך LaTeX כדי שאבין במה מדובר. יש כל מיני פקודות שאפשר לכתוב כאן. תוכל למצוא עזרה בעזרה:תפריט ראשי/תמיכה טכנית ובויקיפדיה:סקריפטים אם אתה מתמצא.

העריכה האחרונה שעשית לצמנט היתה נכונה וטובה אבל צריך כמובן עוד לערוך. וטרם הבנתי ממך את עניין המלט והצמנט... השמח בחלקו (-: 21:23, 10 בדצמבר 2007 (IST)

בקשר להבדל בין צמנט, מלט ובטון, האם השינוי האחרון בהגדרות עושה את זה יותר ברור?

הבנתי בדיוק למה אתה מתכוון אבל משהו פה עדיין לא מסתדר. יכול להיות שיש פשוט משהו פגום בז'רגון שלנו. ראשית, אם נלך לפי המילון, נראה שצמנט זה מלט וההיפך. נשר מפעלי מלט ישראלים בע"מ אם כך, לא מייצרים מלט אלא רק צמנט? הם מייצרים את האבקה הרי, יקראו לה איך שירצו אבל כשהיא מתערבבת עם מים יש ריאקציה כימית ונוצר אחרי זמן מה בטון. יכול להיות שהתרגום הנכון יותר למילה האנגלית "mortar" הוא טיט? השמח בחלקו (-: 00:21, 14 בדצמבר 2007 (IST)

ההבדל הוא בין המינוח המקצועי למינוח העממי. בהתחלה היה רק מלט (לשניהם), וכך זה נשאר בז'רגון העממי. לצורך בידול בין שני המונחים הוסיפו את "צמנט" הלועזי. אצל פועלי הבניה, טיט הוא תערובת של חול דיונות עם חול מחצבה. בעברית תנכית, טיט זה הבוץ שמצטבר בקרקעיצ נחלים ומקוי מים (תערובת של סילט וחרסית). בקיצור, חוסר הנוחות עם ההגדרות נובע מהגדרות שונות בהתאם לתחום העיסוק.

טוב... מה שאנו לומדים מכל הסיפור הזה הוא שאם אפילו איש מקצוע שאף עבד תקופה מסויימת בערבוב החומרים המדוברים מתבלבל בין הדברים, חשוב מאוד שבתחילת כל ערך, מלט, צמנט, בטון וטיט יופיע הסבר קצר אך מדוייק מאוד לגבי המינוח שתואם באופן מושלם את ההגדרה בערכים השכנים. סומכים עליך... (-; בברכה, השמח בחלקו (-: 00:25, 16 בדצמבר 2007 (IST)

איך אני מתחיל ערך חדש? (אני יודע שלא השלמתי עדיין את צמנט, אבל לפעמים יש זמן פנוי ואין כח למשהו מסובך, אז אפשר לכתוב ערך פשוט (כמו אסאי). יש לי עוד הרבה עצים, וערים בפארה).

אני לא מצליח ליצור S עם קו למעלה (תגיות TeX לא עובדות). איך עושים סימנים מיוחדים?

Amitk 15:20, 16 בדצמבר 2007 (IST)

יער האמזונאס

ברוך הבא. שים לב לשינוי שעשיתי בערך זה. זו הדרך הנכונה להמנע מרשימות בערכים. לשם כך נועדו הקטגוריות. המשך עבודה פורה. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בטבת ה'תשס"ח • 13:48, 19 בדצמבר 2007 (IST)

בהחלט הרבה יותר מוצלח בצורה זו. תודה על ההערה (וההארה), בהזדמנות אלמד את נושא: תבניות מידע. --Amitk 15:29, 19 בדצמבר 2007 (IST)

"לפעמים יש לי זמן פנוי ואין לי כוח למשהו מסובך"... זה בדיוק מה שאני מחפש! מה תחומי ההתעניינות שלך, אולי אתאים לך איזו תבנית? זה היופי בתבניות. אין התחייבות להתחיל ערך שיקח שבוע. תבניות יכולות לקחת 5 עד 15 דקות תלוי בסיבוכיות ובמידע הקיים, אין התחייבות לכמות, ניתן לעשות אותן בזמנך החופשי, לא חייבים ידע מוקדם בנושא והסיפוק גדול. אשמח מאוד אם תצטרף אלינו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בטבת ה'תשס"ח • 17:34, 19 בדצמבר 2007 (IST)

בוויקיפדיה, כפי שאני רואה את זה, אין "התחייבות", רק "מחוייבות". אני עובד על חומרי בניה, כרגע על צמנט, שכבר קרוב למושלם (חסרים רק בדיקות תקניות של צמנט ותמונות). אחר כך אני מתכוון להוסיף חומרים פוצלניים באופן כללי, וערך מפורט לחומרים אפר פחם ומיקרו-סיליקה, שהם החומרים הפוצלנים החשובים ביותר היום.
חוץ מזה, כשאין לי כח, אני כותב על ערכים בפארה (מדינה). מכיוון שגרתי שם שנתיים, ושאף אחד אחר לא יכתוב עליהם. הידע שלי בערכים האלה לא מעמיק כמו בחומרי בניה, אבל סביר להניח שאני בקי בהם יותר מדוברי עברית אחרים...
שורה תחתונה, הנושאים הם: חומרי בניה, צמחים ובע"ח באמזונס וערים בפארה (לצורך הקורא הישראלי, בברזיל...).
Amitk 07:55, 20 בדצמבר 2007 (IST)

מלט מול צמנט

צר לי אבל הן המילון של אבן שושן, והן נשר - מפעלי המלט - תומכים בכך שמלט הוא צמנט? אתה יכול לתת הסבר - ככל שידוע לי מלט אינו כולל מים. איתן • שיחה 12:27, 29 בדצמבר 2007 (IST)

מבחינת העברית המדוברת, המילה מלט משמשת לתאור שני חומרים שונים: אבקה של חומר מליטה מינרלי, ותערובת של חומר המליטה עם מים וחול. המינוח המקצועי, לצורך מניעת בלבול בין החומרים השונים יחד את המילה צמנט לאבקה של חומר המליטה (בלעז Cement או Zement), ואת המילה מלט לתערובת של צמנט מים וחול (באנגלית mortar). עם מלט מדביקים בלוקים, מרצפות, קרמיקה ועושים טיח. עם הצמנט מכינים מלט ובטון.

גם נשר, בתאור המוצרים מתארת צמנט ולא מלט. הצרוף "מפעלי מלט ישראלים" נותר עוד מלפני הקמת המדינה, והוא נובע מכך שגם בלטינית (כפי שמופיע בערך) המילה צמנט שמשה לתאור שני החומרים השונים. התקן הישראלי, כמו האקדמיה ללשון העברית, מבדיל גם הוא בין צמנט (האבקה) לבין מלט (העיסה).

למרות כל האמור לעיל, בדף הפתיחה, נשר מוכרים "מלט" וזה נובע מהעובדה הפשוטה שמרבית הציבור ממשיך להשתמש במילה מלט לתאור שני החומרים.

באתר של נשר יש שגיאות. כנראה שמי שאחראי על תחזוקת האתר אינו מבין בצמנט. אחרי שהערתי להם שכותבים MASS ולא MASE, ושצמנט מסוג R אינו מתאים ליציקות גדולות, הם תקנו את האנגלית, אבל השאירו את השגיאה העקרונית (תסתכל בתאור המוצרים ב- CEM I 52.5 R).
--עמית קני 13:25, 31 בדצמבר 2007 (IST)

עמית, לי ידוע מאז ומתמיד כי העיסה נקראת בטון.

גם אם במינוח המקצועי (קרי קבלנים) משתמשים במילה צמנט - זה עדיין לא אומר שכאן הערך מלט צ"ל תחת הכותרת צמנט. אמור מעתה צמנט= האבקה = מלט בטון = עיסה המונחים הללו אינם רק בעברית מדוברת אלא גם במקומות אחרים (ספרים, עיתונים) אם יש לך מקור של האקדמיה ללשון העברית - אז הבא אותו כאן. אם לאו - נחזיר את המונחים למצבם הקודם. איתן • שיחה 19:48, 6 בינואר 2008 (IST)

דבר ראשון, טעות שלי, האקדמיה ללשון העברית אינה קובעת פרושים למילים. ההגדרות נמצאות בתקנים הישראלים (1, 2, 3, 466 חלק 1, ואחרים לגבי צמנט, ובתקן 1920 לגבי מלט) בתקנים 466 ו- 1920, המילים צמנט ומלט נמצאות בפרק "הגדרות". כמו-כן, לא ידוע לי על איזה ספרים אתה מדבר. קיימים רק שני ספרים בנושא בעברית, שהנפוץ מביניהם הוא: חומרי בניה, מלט וצמנט מאת יצחק סורוקה (מהדורה אחרונה 1984 אם אני זוכר נכון). בספר זה ההגדרות זהות להגדרות בתקן. מלט היא המילה היחידה בעברית לתאור של תערובת צמנט מים וחול לצורך עבודות טיח או רביגה (הדבקת בלוקים), ולכן חייבת להיות הפרדה בין המינוחים האנציקלופדים, כפי שקיים במינוח המקצועי. לכול היותר, הייתי מוסיף הפניה מהערך מלט לערך צמנט. האם תעביר את הערך ארנבון מצוי להיות תחת שפן רק בגלל שהרבה אנשים טועים וקוראים לארנב שפן? (טעות שמקורה בציור של ארנב ליד השירים על השפנים בספר 100 שירים ראשונים). אם אתה עדיין לא מסכים, אני יכול להפנות אותך לחברי ועדת התקינה, הטכנולוג הראשי של נשר ולחוקרים במכון הלאומי לחקר הבניה. מעבר לכך, לא ניתן להחזיר את זה לערך מלט, כי זהו ערך קיים ושונה בתכלית. מלכתחילה כתבתי את הערך תחת צמנט ולא תחת מלט. עמית קני 09:16, 7 בינואר 2008 (IST)

יש עוד מילה בעברית.טיט.--דרול * שיחה ו 21:39, 2 במרץ 2008 (IST)

העניין כבר נדוש (שש נקודתיים, זו טחינת מים). טיט, מבחינת הגדרה זה תערובת סילט, חול וחרסית שמצטברת בקרקעית אגמים ומאגרי מים. בבניה (מונחים שפועלים משתמשים בהם), טיט זה תערובת של חול דיונות עם חול מחצבה לצורך הכנת טיח. עמית קני - שיחה 12:42, 4 במרץ 2008 (IST) נ.ב. אני מזמין אותך להשתתף בכתיבת הספר חומרי בניה בויקיספר.

הלשינו עליך...

כאן. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 23:46, 9 בינואר 2008 (IST)

Varejo = Várzea?

אהלן עמית,

בתמונה:Rio maguari1.JPG כתבת "ניתן לראות את חברת הצומח הנקראת VAREJO, המאפיינת את אזורי יער הגשם האמזוני המושפעים מהגאות והשפל". האם התכוונת ליער המוצף העונתי בנהרות צלולים המכונה Várzea? חוץ מזה, אני מתכוון להרחיב מעט את אגוז ברזילאי בשעה הקרובה ואשמח אם תעיף מבט בשינויים. בתודה, ליאור ތޮ 17:04, 18 בינואר 2008 (IST)

אני לא בטוח בנוגע לכתיב. אני אבדוק במוזאון גואלדי כשאתפנה. יש שתי חברות צומח של אזורים מוצפים: אלה שמוצפים עונתית, ואלה שמוצפים פעמיים ביום (גאות ושפל, בערך עד BREVES).

אבנים משתלבות

אהלן עמית. היום ניפגשתי עם מנכ"ל אקרשטיין והוא השמיע טענה לפיה , לאחר כמה שנים האבן המשתלבת , יוצרת איזשהו קשר עם החול (זה שמתחתיה) ולכן היא אינה זקוקה למליטה. על פניו , נשמעת לי הטענה כמעט מחוצפת וזו עקב טמפרטורת ההתכה של תחמוצת הצורן. אתה יכול לבדוק עם יש אישהם סימוכין לטענה הזאת? אני מתאר לעצמי שפרופסור אילן ישי הוא הכתובת הטיבעית לכזו שאלה.--דרול * שיחה ו 22:44, 6 באפריל 2008 (IDT)

כשראיתי את הכותרת חשבתי שזה בנוגע לשאלה שהיתה במבחן האחרון :-) הכי פשוט להפריך את הטענה הנ"ל ע"י פרוק של אבן משתלבת מטיילת (אפשר לראות איפה שעושים שיפוצים. ראיתי הרבה כאלה, ואף פעם לא ראיתי שהחול נדבק לאבן. במקרים ספציפים - חול ים שמכיל שברי קונכיות כן מהווה חומר מליטה בסדר גודל של מספר שנים (זה מה שיוצר את הכורכר). הארגונית שבונה את הקונכיות הופך לקלציט ומדביק את גרגרי החול שסמוכים אליו. יכול להיות שמישהו הבחין בתופעה והחליט שהיא מתקיימת תמיד.

נ.ב., השאלה מהמבחן בצורה מקוצרת: למה אבן משתלבת לבנה בטיילת על שפת הים עוברת קורוזיה ניקרת יחסית לאבן האפורה?

עמית קני - שיחה 15:16, 7 באפריל 2008 (IDT)

זה מה שחשבתי. לשאלתך, אם נניח שבאבן משתלבת לבנה ישנו אחוז גבוה יותר של טרי קלציום אלומינט , אזי סביר להניח שהיא תהיה רגישה יותר לכלורידים או לסולפטים. אני צריך להציץ שוב ב"סורוקה".:-)--דרול * שיחה ו 21:16, 7 באפריל 2008 (IDT)

סולפטים הופכים את הטרי-קלציום אלומינט הידרט לאטרנגיט (שמפורר את הבטון). כלוריד פוגע בברזל, לא בבטון.... עמית קני - שיחה 15:13, 10 באפריל 2008 (IDT)

איטום גבישי

הי עמית, ראה בבקשה את שיחת משתמש:השמח בחלקו (-:#איטום גבישי וחווה דעתך. השמח בחלקו (-: 09:03, 27 במאי 2008 (IDT)

לעמית קני תודה על התגובה בנושא הטרצו אולם לצערי השיכתוב שלי עדיין מחוק... בנושא האיטום הגבישי אני נאלץ לחלוק עימך. נראה לי שהייתה בעיה עם ההסבר של הכותב או עם ההבנה לגבי שיטה זאת. מה שבטוח - חבל שמחקתם את הערך. איטום גבישי שמקובל מאוד בארצות המערב הוא איטום שנוצר בתוך הבטון בתוך אי רציפויות החומר. המלחים טרם התגבשותם נספגים במשטח ומתגבשים לקריסטלים תוך מספר ימים באמצעות ריאקציה עם המים בתוך הבטון, לכן מיקום הגבישים בתוך הבטון הוא תמידי מהסיבה הפשוטה שאינם עוברים באוסמוזה או בדיפוזיה. לכן שיטת איטום גבישי לעומק הבטון היא נכונה ומחיקת הערך הייתה שגוייה. אם ברצונכם ללמוד על איטום קריסטלי פנו למקורות (ליצרנים) אני אחפש את הרשימה של כל היצרנים. דן ארד 18:05 16 ליוני 2008

כפי שכתבתי, אני לא מכיר את החומר המסחרי הספציפי. האם העובדה שבאיטום גבישי נוצר גביש (מחומר לא ידוע??) נוצרה כאן טכנולוגיה שונה מהותית מהספגה בפולימר? האם תגובת הגיבוש שונה מהותית מהידרציה של סיליקה או תחמוצות אלומיניום? גם אם תספיג את הבטון במי זכוכית (זכוכית מומסת בסודה קאוסטית) תקבל גיבוש שניוני בחללים שבבטון. אם יש כאן הבדל מהותי, על הערך להיות כתוב בצורה כזו שהדברים יבואו לידי ביטוי. האם היית מקדיש ערך נפרד לבלוק פומיס רק מכיוון שזה פומיס (לא סקוריה, דולומיט, גיר או פרלייט)?

ודאי שנוצרה כאן טכנולוגיה שונה ובוודאי שונה מהספגה בפולימר. חומר האיטום הגבישי מהסוג הטוב מסוגל להספג עד חתך של מטר ועשרים בתוך הבטון בתקופה של למעלה מחצי שנה, תהליך איטום גבישי נוצר בתוך הבטון במחילות קפילריות ובמקומות שהיו מים, חומר האיטום יוצר גבישים בצורת מחטים שמאפשרים מעבר של מולקולות של אויר ובכך מלבד העובדה שהם מאפשרים מעבר אויר ויבוש, כמויות גדולות של החומר שלא מתגבשות ממתינות למגע של מים במידה ויש סדיקה של 0.5 מ"מ. יתרונות חומר איטום גבישי הוא ביכולות איטום גבוהות בתשתית רטובה, שמירה על ברזל הזיוון ומניעת התעבשות. שום חומר לא יכול לאטום קיר בעובי שאפילו מתקרב לשליש ממנו ועוד כאשר הנקבוביות שלו מלאות בחומר אחר (מים) שום חומר לא עושה את העבודה הזאת בצורה הזאת והקשר היחיד שלו למוצרי איטום אחרים הוא במושג איטום.

איטום גבישי לעניות דעתי הוא ערך בדיוק כמו שסיד הוא ערך וצמנט הוא ערך. להמיס זכוכית עם סודה קאוסטית? נו באמת החומר יצמד על הקיר ואם יספג זה יהיה בקושי חצי מ"מ השבירות של הזכוכית לאחר ההתגבשות תהיה מגוכחת- אני לא חושב שאפשר לקחת את זה ברצינות לשיטת איטום בטונים. נכנסתי לאתר הבית של החברה הקנדית xypex ולמדתי הרבה דברים מלבד מאיזה חומר בדיוק עשויים הגבישים ולדעתי קריאה שם תשנה את דעתך. בנוגע לנושא שלי(טרצו) מי יכול לעזור לי לשכתב אותו בצורה מקצועית? ואם מישהו זקוק למקורות אז אשמח גם לצרף אך לצערי חוסר הידע מתחיל במונחים. טרצו במקורות הוא מונח לועזי לתערובת-אדמה. בשל התפתחות החומרים השונים כדוגמאת משפחת פולימרים ישנן טכניכות שונות לקבלת משטח דמוי טרצו העמיד יותר לתנאים קיצוניים וקל יותר לייצור. כל אלו ואחרים כדוגמאת משטחי הטרצו-אפוקסי שהוזכרו ומוכרים לי היטב אינם מוגדרים טרצו אם נצמדים למשמעות הערך וזאת למרות מקורות שונים המתעקשים לכנותם כך. מונח בטון לבן + חצץ לטרצו הוא לא נכון מכמה סיבות: .1 בטון מורכב מתערובת של מלט - חול - חצץ וטרצו מורכב ממלט אבקת קלציום(גיר) וחצץ .2 בטון עצמו מכיל חצץ אז למה להוסיף אותו כתוספת להגדרה? בטון לבן+חצץ? לגבי רשימת המפעלים שהוזכרו אני מוכן במידה ואראה שנותנים במה לכתביי להעלות מקורות מתחילת המאה הקודמת הנמצאים אצלי בארכיון נוסף לאינפורמציה רבה אחרת הקשורה להיסטוריית הטרצו והבטון בארץ. דן ארד 12:16, 19 ביוני 2008 (IDT)

נכנסתי לאתר החברה [1].צר לי להודיעך, כי אין כאן חדש. מדובר בחומר פוצולני (ערך יכתב כאשר יהיה לי זמן) שכנראה מכיל תחמוצות אלומיניום (ולכן המבנה הגבישי של ההידראט). החידוש היחיד הוא במריחה על-פני השטח (ולא נטען שהחומר באפליקציה על פני השטח מגיע לעומק הבטון). כנראה שלא פגשת במי זכוכית, שהם תמיסה (בניגוד למוצר הנ"ל שהוא תרחיף, ולכן לא יכול לחדור לעומק). מי הזכוכית יגיבו עם הסיד (תוצר הידרציה של הצמנט), ששוקע בחללים שבבטון, ויוצר גל מוצק של קלציום סיליקאט הידראט. את אותו אפקט ניתן לקבל כאשר מכניסים מראש חומר פוצולני לתערובת הבטון (לדוגמה אפר פחם. גיר (מינרל) = קלציום קרבונט = סידן פחמתי. קלציום סתם הוא מתכת. באשר למחיקות וכדומה, כך זה בויקיפדיה, גם לי קרה. עמית קני - שיחה 17:37, 20 ביוני 2008 (IDT)

עמית ידידי מה שכתבת כאן על החומר רק מחזק אותי שאתה פשוט לא מבין מהו האיטום הגבישי.

אשמח לשלוח לך ממצעים למייל האישי שלך (אשמח אם תציין אותו ) ולא להמשיך כאן בויכוח עקר, נוסף לעזרה שאולי אוכל לתת לערכים נוספים כדוגמאת קרובנציה (או קרבוניזציה כמו שחלק מהמומחים קוראים לזה)80.230.67.1 16:19, 5 ביולי 2008 (IDT) בברכה דן

amitk ב tx.technion.ac.il

בטון מצטופף מעצמו

להזכירך. בברכה, ‏Yonidebest Ω Talk‏ 19:29, 14 ביוני 2008 (IDT)

מה העניינים עמית ? נוכל להחליף כמה מילים ? info@civileng.co.il תודה רבה רבה !

עריכתך זו

למילה מצולע יש משמעות ידועה בשפה העברית שאינה מתיישבת עם עריכתך. לומר שהמוטות מצולעים ובמשפט הבא לומר שהם עגולים לא "עושה שכל". אני מבין שלא אהבת את הניסוח הקודם - "משוננים", אך אם לא תמצא ניסוח טוב יותר, משוננים נכון יותר ממצולעים. (מובן שמדובר רק בפרט אחד קטן מעריכה מוערכת) אנא תקן את הטעון תיקון. תודה - קיפודנחש - שיחה 04:13, 21 בדצמבר 2010 (IST)

שורה מוזחת

מוטות מצולעים היא הגדרה בתקן. אין מדובר בצלעות גאומטריות אלא בצלעות בדומה לאלו שיש בבית החזה. שימוש במינוח אחר (לדוגמה משוננים) יוצר בלבול מאחר ואין התאמה בין המינוח הנפוץ למינוח זה. כמו כן, שוב מדובר באנלוגיה לחלקי גוף (שיניים) כאשר אין דמיון בין הצלעות לשיניים.

עריכה מגמתית, שגויה ומטעה

אני לא רוצה להיכנס למלחמת ויקיפדיה אבל הכתיבה שלך בערך על פד"ח היא שגויה, מסולפת וכתובה באופן מטעה ומקומם. ה"מקור" שציטטת, לא רק שהוא לא מקור הולם, אלא גם לא תומך בטענה שלך. לדעת *כל* הגישות המדעיות למעט אחוז בודד וזניח, עודף פליטת פחמן וגזי חממה נוספים הם הגורמים העיקריים למשבר האקלים. ראה גם בויקיפדיה האנגלית. לא מתאים לערבב את דעותיך האישיות עם המציאות Lordedwardnelson - שיחה 19:55, 12 בינואר 2021 (IST)

ההיפך הוא הנכון

במדע אין דעה, יש טענות ויש עובדות שתומכות או מפריכות. התמיכה היחידה בטענה שפד"ח הוא גז חממה משמעותי היא בליעה חזקה בתחום ספקטרום צר. מול הטענה הזו עומדת הפליטה של הקרינה מכדה"ץ. מכך אפשר לראות שאין בכלל מה לבלוע בנוסף למה שנבלע בתחום הספקטרום של הפד"ח. המילה "משבר" היא לא מדעית בעליל. אין משבר אקלים. זו המצאה פוליטית ולא מדעית. --עמית קני - שיחה 08:42, 25 בינואר 2021 (IST)