היי. מדוע יש צורך לכתוב "בגרמנית:" בשמות של אנשים, כפי שביצעתם בפרידנסרייך הונדרטוואסר? שם של אדם באותיות לטיניות נכתב באותה הצורה בדיוק בכל השפות; בנוסף, שם של אדם לא תמיד תואם את מוצאו או אזרחותו (מה נכתוב ברוברט שומן, למשל? "בצרפתית:" או "בגרמנית:"?). אציין כי בדיון שלעיל (טריאסטה) אני תומך לחלוטין בדעתכם (צריך להיות "באנגלית: XXX"), אך רק בשמות מקומות, כמובן. כך גם נהוג בוויקי האנגלית. Pixie03:02, 28 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
במקרים מסוימים, ציון מקור השם יכול לעזור לדעת כיצד לבטא את שם האיש. למשל אם השם רשום באותיות לטיניות לא תמיד ניתן לדעת אם מבטאים את שמו לפי ההגייה הגרמנית, הצרפתית, הספרדית, האיטלקית או האנגלית. כמובן שאתה צודק בכך שלעתים זה רק מבלבל וייתכן שזה המקרה הנוכחי. תרגיש חופשי לשחזר אותנו לפי שיקול דעתך. א&ג מלמד כץ • שיחה04:13, 28 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
כל הכבוד. התבנית משפרת מאוד את המראה של הערך. למרבה הצער, מפאת חוסר זמן לא אוכל לסייע בימים הקרובים בהרחבת הערך, אך אוכל לעזור בעריכה סופית אם יהיה צורך. אריה מלמד כץ • שיחה13:41, 29 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
שלום!
הקישור שהכנסתי לגבי סרטון מיוצר באנגלית המסביר את מכניקת הקוונטים נמחק.
סיבה:אתר מסחרי+ ניתן לראות הסרטון במקומות אחרים.
האתר אליו הפניתי אינו מסחרי אלא אינפורמטיבי.
(כולל פרסומות ADSENSE, האם זו הכוונה במסחרי?)
את הסרטון לא מצאתי ברשת (קיבלתי אותו ממרצה למכניקת הקוונטים)
הסרטון לדעתי מאוד ברור ויעיל, וחבל שלא יופיע.
אם אתה יודע את מיקומו ברשת כדאי מאוד להפנות אליו.
תודה
אופטומטריסט
לא משרת כיוון של נורמליזציה. 15:25, 29 בספטמבר 2007 (IST)
"התברר בדיעבד שדווקא על הנקודותיים הוא מתעקש. אם יש משהו שאפשר לעשות כדי שהוא יחזור ולא יפרוש, אנו נעשה זאת. בכל אופן, מבחינתנו העניין גמור - אין צורך בהתנצלות או בסולחה, ואין כעס בליבנו. מאידך, אנו בכנות מתנצלים אם אורי נפגע מהסיפור. חלק מהפעילות שלנו היא עריכה של ערכים קיימים (ובעיקר מועמדים להמלצה) והתאמתם לסגנון המקובל, וכך נמשיך, גם בערכים של אורי. אם הוא ירצה להתעקש על קוצו של יוד ולשחזר, לא נריב איתו"
ברוך השב. אנו שמחים שחזרת ואתה תורם במרץ. אנו מטפלים בכל הערכים ובמיוחד במומלצים בלי לבדוק מי הכותב הראשי. במסגרת הסבב הנוכחי של השיפצורים נגענו גם בדוברובניק. היות שהערת לנו שגם עליו אתה מתעקש, לא ניגע בו שוב בימים הקרובים. אם אתה רוצה לפתור את הסוגייה באופן מוחלט אז חפש בורר מוסכם לנושא, אחרת הנח לנו. א&ג מלמד כץ • שיחה16:52, 29 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
תודה על העדכון. ירון, בעניין אחר, אם אתה מזהה ערכים טובים שיכולים להיות מומלצים (אפילו אם צריך עוד טיפה ליטוש), אל תתבייש לצרף אותם לרשימת ההמתנה. אנו מחפשים עוד עיניים שיאתרו ערכים כאלו. תודה מראש, א&ג מלמד כץ • שיחה00:55, 30 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
היי,
שוב אני, ופני לשלום. לאור הדיון שמתנהל בדף השיחה שלי ולאור המלצתו של אריה, החלטתי לפנות אליכם במטרה לנסות ולישב את המחלוקת בנינו. אני מבין שגם אתם התבאסתם, ואני מצטער על כך. אני אנסה להבהיר את השוני בתפיסות שלנו, ואולי כך תוכלו להבין אותי:
קודם כל, יש ביננו פערים של שפה שנראה לי שגורמים לקצר תקשורתי פשוט. מוסכם על הכל שבמרחב הערכים העברית צריכה להיות תקנית. דפי השיחה לעומת זאת, הם דפי שיחה, והשפה חופשית יותר. לשון גבוהה מידי עשוייה להתפרש כסוג של התנשאות, וסבתא שלי היתה אומרת "זה לשים ויטרינה באמבטיה". אבל אני לא בא לחנך איש, אלא רק מנסה להסביר לכם את התחושות בצד שממול. אני יכול לראות כמה דוגמאות להבדלים בסגנון בשיחות השבוע האחרון - כשאני אומר "וואלה" בדף השיחה של מיזם אונסק"ו (או בכל מקום אחר), אני אומר "אכן" (Quite), ולא נלווית לזה נימה ביקורתית משום סוג. כשאני אומר "רדו לי מהזנב", זה שווה ערך ושקול לחלוטין ל"הנח לנו" שהופיע בדף השיחה שלכם שורה אחת מעל, ובשניהם גלויה תחושת הדובר שמחפשים אותו.
שנית וגם על זה כבר דיברנו, יש בנינו פערים במה שנראה לנו לגיטימי. התייחסות ערכית לאופיו של משתמש (לא מת על המילה "ויקיפד", אבל זה לא האישיו. סתם מספר לכם), לפחות עד עתה, נראתה לי לא קבילה. להתפרץ לדף של משתמש (במיוחד בהיעדר היכרות ממשית קודמת) ולהגיד לו – "אתה ככה וככה", "תהיה כך וכך מעתה", "אתה לא כזה" או "לא מספיק כזה" – היא חדירה לאוטונומיה שלו, וזה שהדבר נעשה בפומבי מוסיף לתחושת הפגיעה. כמו שראיתי את זה, אמירות כאלה הן בבחינת הנפת סדין אדום ששומטות מראש כל סיכוי להתנהל בדרכי שלום. בענין הזה אני כמובן אנסה למתן את תחושותי ולצעוד לכיוון הנגדי, אבל יתכן שאני לא לבדי, ויעידו על כך משתמשים שברגע מסויים שברו את הכלים ועזבו את הפרוייקט. זה אף פעם לא קרה בגלל ויכוחים על תוכנם של ערכים או על נקודתיים, אלא תמיד בגלל תחושות עלבון. אני חייב לציין שעד לפני שבוע התופעה הזו של "נמאס לי, I'm out of here" נראתה לי כרגישות יתר.
"שיתוף פעולה" ו"בעלות על ערכים" – האמירה שלי בענין לא היתה מוצלחת והיא נאמרה בשעת כעס ו"דוקא". אפילו שהתכוונתי לסדר חשיבות שונה (יעני – קודם כותבים ואז משתפים פעולה, ולא להיפך), אני לא מתכוון להידבק אליה ואני מקווה שהיא לא תדבק אלי. לגבי בעלות על ערכים, אני מבקש להבהיר שוב שאני לא חושב שיש למישהו בעלות על ערכים וזה ברור מעצם הרעיון שעומד בבסיסה של ויקיפדיה. עם זאת, אני כן חושב שיש כאן יסוד של "חייה ותן לחיות" ויש לכותב הערך הראשי חירות מסויימת לבחור לייאאוט או לנקוט בסגנון מסויים בהיעדר כללים מחייבים או כאשר הוא בוחר ממספר שיטות מקובלות (ולא סופרים אחוזים). תראו את הצד השני – כשאני עובר על ערכים של אחרים, אני יכול לשנות את נושא הנקודתיים בכל אחד מהם, וזה יקח לי כמה ימים (או עד שאני אחסם), אבל בסוף אני אשלים את זה. אבל אני לא עושה את זה. לא בגלל שלא אכפת לי מערכים של אחרים, ולא בגלל ששם הנקודתיים נראות לי במקום, אלא בגלל שאני נוהג ריסון עצמי, באומרי "כך רצה כותב הערך, ומי אני?". ברור לי שמי שמעיין בערכים לא יכול לבדוק מי כתב אותם לפני שהוא משנה דברים, אבל אין שום בעיה שהנטל לשנות חזרה ישכון לפתחו של זה שמעוניין לשמור על הסגנון המקורי.
שלום אורי, ראה את העניין כסגור וגמור. כעת נרשום עוד כמה מילים לגבי הדברים שכתבת.
רצוי להרחיב בתגובות אם אתה חושש שמשפט מסוים שלך עלול להתפרש שלא כהלכה. בדרך כלל כשמבהירים למה הכוונה אז הכל מובן לכל הצדדים והדברים נפתרים יותר בקלות.
לגבי התייחסות ערכית לאנשים אחרים. בעקבות דבריך חשבנו על הנושא. ראשית, רובינו עושים זאת, וזה חלק מאופיה של ויקיפדיה העברית. ראה למשל את תגובתו של פיקסי בויקיפדיה:מזנון#קישור מונח למאמר המתאים, גם במופע שני?. הכלל הבלתי כתוב הוא זה: אם כתבת דברי טעם, הם יתקבלו, בין אם יש בהם התייחסות ערכית ובין אם לאו. מי שכותב דברים בפומבי לוקח סיכון בכך שתיתכן ביקורת על תוכן הדברים, אך לא רצוי שתהיה ביקורת על עצם אמירתם.
לגבי "בעלות על ערכים", כשאנו עורכים ערכים, אנו לא בודקים מי הכותב שלהם וכמה תרם כל אחד. לפעמים יש צורך לערוך הרבה ולפעמים מעט. זה חלק מהפעילות שלנו. אם תערוך ערכים של אחרים ותמצא סיבות הגיוניות לשנות דברים, גם אם מדובר בענייני אסתטיקה, רוב הכותבים רק ישמחו שהם מקבלים עזרה. עליך להתכונן גם למצב שיבוא מומחה נוסף לענייני טורקיה וישנה בערכים שכתבת. זה חלק מהעבודה המשותפת, ולכולנו קורה שמגיעים עורכים שמבינים בנושא הערך ומשנים את הכתוב. ההתייחסות שלנו היא זו: אם בא מישהו נוסף ועשה עריכה, אז במידה מסוימת הוא גם נותן גושפנקא לכתוב, משום שהשינויים שלו מלווים בהסכמה עם שאר התוכן. קרה לנו פעם שבא משתמש שהכניס עשרות תיקונים לערך שכתבנו ובדרך הוסיף שגיאת כתיב. בכל זאת ראינו צורך להודות לו ולהסביר לו על השינויים ועל העריכה ולהבהיר למה אנחנו מתקנים את שגיאת הכתיב שלו. הדברים אמורים במיוחד לגבי מועמד לערך מומלץ. במקרה כזה, אנו חושבים שהכותב מנוע מלהתערב בזוטות, אלא רק בענייני תוכן ודיוק בעובדות.
כעת ספציפית לגבי הנקודתיים. עד לפני כמה חודשים זה בכלל לא היה חשוב לנו, אבל ראינו שיש רוב מוחץ לשימוש בנקודתיים, ולמען האחידות רצינו להוסיף אותם בערכים המעטים (יחסית) שבהם אינם נמצאים. לנו למשל חשוב שערכים שכתבנו יהיו לפי המקובל בוויקיפדיה. הרי כך יתייחסו רק לתוכן שלהם ולא לעיצוב. א&ג מלמד כץ • שיחה22:09, 30 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
היי עומר, אני נוטה לכיוון הגרסה של חגי משום שרבים מהקוראים שמעו על e והם ירגישו פחות בנוח אם יגידו שהמספר אזוטרי ולא מוכר. אני מציע לקחת את הגרסה שלו כבסיס ולערוך אותה מעט. אריה מלמד כץ • שיחה10:03, 1 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
תודה אלדד, ה-י' הזאת באמת עלולה לבלבל. מאז שאנו בוויקיפדיה שיפרנו את יכולת הכתיבה שלנו, ולא מעט בזכותך - אתה תמיד מוזמן לבקר כאן ולזכות אותנו בשיעור עברית בחינם. א&ג מלמד כץ • שיחה14:06, 4 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
היי! לא שמתי לב שהעלתם את הערך להצבעה (הייתי עסוק בתחרות הכתיבה). האם מותר לי להצביע שם (כמובן בעד) ? עוד שאלה שמציקה לי: מדוע פרשתם מתחרות הכתיבה ? האם בגלל עבודתכם המאומצת על השדה המגנטי של כדור הארץ ? • דף • השDה הMגנטY של כדור הארץ • שיחה22:14, 6 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
נ.ב. רוב ההתגדויות קשורות לכך, שלא הצליחו להבין כיצד נוצר השדה המגנטי. אולי כדאי להחזיר את ההסבר למשפט אחד פשוט שהיה קודם: עקב סיבוב כדור הארץ סביב צירו, זורמים ברזל וניקל נוזליים בפנים כדור הארץ בגלעין החיצוני (Liquid outer core), ועקב כך נוצרים זרמים חשמליים אשר יוצרים שדה מגנטי לפי חוקי האלקטרומגנטיות.
מאד לא מומלץ להוסיף את המשפט הזה כיוון שהוא לא נכון. אין ניקל בגלעין החיצוני. יש ברזל ועוד ייסוד שעדיין לא ידוע לאף אחד, רק ידוע שהוא קל ושהוא לא ניקל (נדמה לי שכרגע המחשבה היא קופרית, אבל אולי עודכן משהו לאחרונה). בברכה, נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך!22:28, 6 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
שלום DMY, לכותב הראשי אסור להשתתף בהצבעה. עזבנו את התחרות משום שראינו שלא נספיק להעמיד ערך איכותי עד סיומה. אין סיבה מסוימת שמנעה מאיתנו להספיק לכתוב כפי שתכננו, אלא אוסף של עומסים מכיוונים שונים. בכל מקרה, לטיפול במומלצים אנו תמיד מנסים לתת עדיפות.
שים לב שיש מגוון הערות בהצבעה. עד עתה, שיפרנו קצת את הערך בעקבות ההערות, ותרמנו את מה שיכולנו. אנו מעבירים לידך את ניהול ההתמודדות עם ההערות שעלו בהצבעה. אנו מאחלים לך ולערך על השדה המגנטי בהצלחה, ובכל מקרה אנו בטוחים שנפגוש ערכים נוספים שלך במומלצים.
שלום ירון, אנו נוטים להסכים אתך. אם אף אחד לא ייקח על עצמו את הרחבת הערך בימים הקרובים, נאלץ להוריד אותו. תודה שהספקת לעבור ולבחון את מצבו. אם אתה כבר כאן נשמח אם תציץ גם בערך על השדה המגנטי של כדור הארץ. החזרנו אותו לרשימת ההמתנה כדי שהוא יעבור עוד סיבוב של ביקורת. אם תמצא לכך זמן נשמח אם תעיר את הערותיך בדף שיחתו. א&ג מלמד כץ • שיחה00:18, 7 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
אשתדל לעשות כן, אולם מראש אומר כי הערך אכן נראה חסר מבחינה תוכנית, ואין לי את הידע במה אפשר להרחיבו. בימים הקרובים בלי נדר, ירון • שיחה00:21, 7 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
ערב טוב,
יש לכם אולי רעיונות לתמונות שיכולות לעטר את הפוסטר הזה? אולי תרשים כלשהו (אופן בחירת ערך מומלץ למשל)? ציטוט או טקסט מישני שיוכל להוסיף עניין? אפילו כיוון כללי, או תיאור מילולי של תרשים יהיה טוב. כרגע הפוסטר הזה יוצא קצת "ריק". תודה, costello • שיחה20:17, 10 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
אולי צילום מסך של פורטל המומלצים. כמוכן, רעיון בכיוון אחר לגמרי, הוא ליצור מחרוזת ארוכה של שמות כל הערכים המומלצים, ולהקיף באמצעותה את הפוסטר כולו, כשהטקסט ישאר באמצע, או בצורה גיאומטרית אחרת. אורי • שיחה22:03, 10 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
תודה. אני אעדכן את הטקסטים לקראת הדד ליין של התערוכה. מעבר לזה אני אעלה מחר גרסה קצת שונה של העיצוב בעצת איציק, ועל הצבע הסגות את יכולה להודות לרותם. costello • שיחה01:28, 12 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
השני נראה טוב, אבל כדאי לחשוב איך לרווח קצת את הטקסט. טקסט צפוף מדי עלול להרתיע את הקוראים. אולי אפשר לעשות את הפס האפור טיפה צר יותר? לגבי מילוי הפס בשמות של ערכים מייצגים מכל תחום - נשמע טוב, אבל שוב בתנאי שזה לא יוצא צפוף מדי. א&ג מלמד כץ • שיחה22:39, 12 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
שלום אריה וג'ודי
אני רוצה לשתף אתכם בכמה רעיונות. שניים, שיזרזו כתיבת ערכים, ואחד , שיעודד הרחבה.
1. בערכים מועמדים למומלצים : מפריע לי ,ולא רק לי, ריבוי האדומים.
הצעה: ליד הערך תופיע רשימה חלקית של ערכים אדומים לחלוקה בין הכותבים.(בדרך כלל ערכים שאינם דורשים ידע מוקדם). כל מצביע בעד הערך ייקח על עצמו הכחלת ערך אחד. (בהתנדבות כמובן)
2. אחד נגד אחד:
במקום התבנית לטיפול דחוף תהיה רשימה ראשונית של 100 ערכים אדומים (שאפשר להרכיבה בכל מיני צורות, למשל שכל כותב יתרום ערך ). מרגע שהרשימה תורכב, יוכל כל ויקיפד להכניס ערך מבוקש תמורת הכחלת ערך מהרשימה.
3.ערכים מורחבים, נאמר מעל 4000-5000 בתים, ייצבעו בצבע ירוק.
נקודה חשובה וזה טוב שאתה מדגיש לפעמים את הערכים החסרים בעת ההצבעה. נראה שלפעמים הדבר תורם לכתיבתם.
אנו בכלל לא בטוחים ביעילות של תבנית טיפול דחוף כפי שהיא היום, וייתכן שיש מקום לשיפור ברוח הדברים שאתה אומר. אולי תנסה לדון על כך במזנון וליישם שינויים בתבנית זו. יכול להיות שצריך אחראי שיטפל בתבנית טיפול דחוף באופן קבוע וינתב את כתיבת הערכים בין המתנדבים. אם תעשה זאת זה יהיה נהדר.
1. מאחר שאתם אחראים על המומלצים, את נושא מספר 1 אני משאיר בידיכם האמונות, אך צריך לקבוע קריטריונים (למשל לא יותר מ-10 אדומים).
2. את נושא 2 אעלה במזנון. לצערי, לא בטוח שאוכל לטפל בנושא באופן שוטף, כי כך אפסיק לכתוב בכלל, והזמן הפנוי שלי הוא במשורה.(אם יתברר שהנושא אינו גוזל יותר מדי זמן, אז כן).
לדעתנו כן. ההתלבטות היחידה היא שהפקת הצליל נעשית באופן רצוני, אבל בכל זאת המקור הוא פנימי. אגב, ערך מעניין מאוד. כדאי לחשוב איך לשלב את התחום המרתק של צלילי גוף האדם בפינת הידעת?... א&ג מלמד כץ • שיחה14:39, 13 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
אף שהחלטות על ערכים מומלצים מתקבלות בהצבעה, וטוב שכך. רצוי להביא לתשומת הלב את השיחה שאני מנהל עם כותב ערך העומד כעת להצבעה, כאן. לעניות דעתי, הערך הזה זקוק לבדיקה מעמיקה של אדם נוסף בטרם תמשיך ההצבעה, כולל הצלבה עם מקורות חיצוניים ועיגון מקובל של טענות עובדתיות מרכזיות המופיעות בערך במראי מקום שמהם יכול הקורא להסיק מהיכן לקוח המידע.--Golf Bravo 22:20, 13 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
לדאבוני, אין כל רצון מצד כותב הערך לפעול כדי לשפרו. ערך העמוס בעובדות היסטוריות, ללא מראה מקום בודד, ולנוכח מקורות אחרים המביאים עובדות שונות/סותרות אשר לאותן התרחשויות, איננו עומד אף בקריטריונים הבסיסיים להמלצה ודעת הרוב במקרה זה, מצערת.--Golf Bravo 09:05, 14 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
יישר כח. חבל שאין סופרים כמוהו יותר בעתונות. אני מחפש קשר אליו כדי להעתיק 2-3 תמונות לערך בית כנסת מרות. מבית ברל - מרכז צבי אילן - אני לא זוכה לקבל תשובה. יש לך איזה רעיון ? Daniel Ventura 02:25, 14 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
שלום מלמד כץ, מאחר ונושא ה"לקריאה נוספת" עלה לאחרונה, ברצוני להציע/לבקש מכם שבמסגרת תרומתכם המכרעת לתהליך הליטוש והפיכת ערכים למומלצים, נסו לשים לב גם לנושא פרק זה של "לקריאה נוספת". לטעמי, ערך מומלץ חייב שיכלול רשימת קריאה ובה כ-5 עד 10 פריטים (הכוללים ספרי מבוא, ספרים על נושאים ספציפיים ומאמרים קלאסיים). המספר המדויק לא כל כך קריטי אך העיקרון החשוב הוא שבמסגרת ההשתכללות המתמדת של מנגנון ההמלצה חובה לשים לב גם לנקודה זו. נריה13:27, 14 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
התחלתי לעבור על הערך בימים האחרונים. בינתיים ראיתי שהערך כבר עלה להצבעת המלצה. אני תוהה האם יש עוד טעם בהמשך בחינתו (מה גם שאני נוטה להסכים עם המגמה המסתמנת בהצבעת ההמלצה). עידו • שיחה21:43, 15 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
היי עידו, העברנו את הערך אחרי סבב העריכה הראשון שעשית. נשמח אם תרשום את התרשמותך ממנו בדף שיחתו. אם לדעתך מדובר בשיפורים שניתן לעשות תוך זמן קצר, נחזיר אותו לרשימת ההמתנה. אם יש בעיות מהותיות יותר, אז לא כדאי לעצור את ההצבעה. במקרה כזה ניתן יהיה להעלות אותו שוב לרשימת ההמתנה לאחר שיבוצעו השיפורים הנדרשים. כלומר בכל מקרה כדאי לתת חוות דעת בדף השיחה. א&ג מלמד כץ • שיחה21:55, 15 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
שמתי לב שאתם מרבים לבצע העברות בין רשימת ההמתנה לדף ההצבעה ולשיחות הערכים. כתבתי אתמול או שלשום סקריפט שמארכב דפים ועשיתי לו הסבה קטנה שיכולה לעזור לכם. הסקריפט מוסיף קישורי "העברה" ליד הקישור "עריכה" בכל פסקה. לחיצה על הקישור תבצע את העברת ההעתק-הדבק. ראו תמונה:Untitled-temp.PNG - תמונת מסך של הקישורים (הקישור "עריכה" אצלי מופיע כ"ערכי" כי אני עובד על סקריפט אחר, אצלך זה יהיה "עריכה"). אתם מוזמנים לנסות את הסקריפט אם אתם מעוניינים בכך. בכל מקרה, גם אם לא תשתמשו בזה, לא אעלב, אני כותב סקריפטים כאלו בשביל הכיף :-) Yonidebest Ω Talk02:19, 17 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
1. אני כתבתי את הערך על "סקוויה נאה" ואת רובו תירגמתי מהערך בויקיפדיה האנגלית. לא מצאתי במילונים (כולל מילון מורפיקס המקוון, "מילון [אנגלי-עברי ועברי-אנגלי] לשנות האלפיים" של שמשון ענבל ומילון אוקספורד אנגלי-אנגלי-עברי) שמות לעץ madrone ולעוף הימי ממשפחת האלקיים Marbled Murrelet. האם אתה יכול למצוא את השמות העבריים להם? אם כן, עשה זאת מהר ככל שניתן. אם אפשר שתענה בדף השיחה של הערך או שלי, זה עדיף מבחינתי, וכן על השאלות הבאות (אם אתה לא הכתובת הנכונה לשאלות האלו או חלקן, אנא הפנה אותי למי כן אפנה עם השאלות האלו או חלקן).
2. וכן ניתקלתי בשם העצם Sprout כמה וכמה פעמים. חלק מהשימושים נראו לי מתאימים ל"ניצן" וחלק ל"נצר" (המילונים לא עוזרים ששניהם מופיעים כתרגום עברי, וגם "נבט"). הרי דוגמה למשפטים הכוללים מילה זו:
Sprouts originate from dormant or adventitious buds at or under the surface of the bark. The dormant sprouts are stimulated when the main adult stem gets damaged or starts to die. Many sprouts spontaneously erupt and develop around the circumference of the tree trunk. Within a short period after sprouting, each sprout will develop its own root system, with the dominant sprouts forming a ring of trees around the parent root crown or stump. This ring of trees is called a "fairy ring". Sprouts can achieve heights of 2.3 m (8 feet) in a single growing season.
וכך תרגמתי: "נצרים נוצרים מניצנים רדומים או חיצוניים בשטח הגזע או מתחתיו. הניצנים הרדומים מתעוררים כאשר הגבעול הבוגר העיקרי נפגע או מתחיל למות. ניצנים רבים מתפרצים ומתפתחים סביב הגזע. בתוך תקופה קצרה לאחר ההנצה, כל נצר יפתח את מערכת השורשים שלו, ובאמצעות הנצרים השולטים מייצרים טבעת עצים סביב כותרת שורש האב או סביב הגדע. טבעת זו נקראת "טבעת הפֵיָה". הנצרים יכולים להשיג גובה של 2.3 מטרים בעונת צמיחה אחת."
3. איך בדיוק מתרגמים לעברית old growth trees/forest?
4. וכן מהו burl שתרגומו "קשר" בהקשר של עץ ומה מובן המילה lignotuber, שתי המילים מופיעות בפסקה הבאה (המשפט הכולל את המילה lignotuber לא תורגם, כי לא מצאתי מילה זו במילונים):
Redwoods may also reproduce using burls. A burl is a woody lignotuber that commonly appears on a redwood tree below the soil line, though when above, usually within 3 m of the soil. Burls are capable of sprouting into new trees when detached from the parent tree, though exactly how this happens is yet to be studied. Shoot clones commonly sprout from burls and are often turned into decorative hedges when found in suburbia.
פסקה זו תורגמה: "סקוויה נאה" יכולה להתרבות גם בעזרת "קשרים". הקשרים מופיעים לרוב מתחת לאדמה, אך ייתכן שיופיעו גם מעל פני האדמה, בד"כ עד שלושה מטרים. הקשרים האלו יכולים לנבוט לעצים חדשים כאשר הם מנותקים מעץ האב. עדיין יש לחקור וללמוד כיצד בדיוק מתבצע התהליך הזה. שיבוטי חוטרים בד"כ נובטים מה"קשרים" האלו, שלרוב הופכים לגדרות חיות קישוטיות, כפי שנמצאו באזור הפרברים.
5. רציתי עוד לשאול אם תרגום של משפט מסוים הוא מוצלח. המשפט באנגלית:
The leaves are variable, being 15-25 mm long and flat on young trees and shaded shoots in the lower crown of old trees, and scale-like, 5-10 mm long on shoots in full sun in the upper crown of older trees.
והתרגום: "אורך העלים נע בין 15 ל 25 מ"מ, בעצים צעירים ובחוטרים הגדלים בצילם של עצים בוגרים, ובין 5 ל 10 מ"מ בחוטרים הגדלים בשמש מלאה בצמרתם של עצים בוגרים ובצורת קשקשים."
6. את המשפט שאחרי פסקה זו לא תרגמתי כי לא הצלחתי להבינו כראוי והוא: there is a full range of transition between the two extremes.
תודה על התשובות. בכל מקרה, גם אם לא בטוח שצריך לתרגם כל משפט מויקיפדיה האנגלית (לא יפה בתור משתמש ותיק בויקיפדיה העברית לקרוא למשפט בויקיפדיה פיפס), לא נראה לי שזה פסול ועובר על כללי ויקיפדיה. כל משפט שטוב לויקיפדיה האנגלית, טוב גם לויקיפדיה העברית, בתנאי שמתרגמים נכון, ובצורה מובנת באותה מידה שהיא מובנת באנגלית.
שלום ישראל, תודה שפנית אלינו, אך אנו חוששים שהמונחים והשמות שהזכרת אינם מוכרים לנו. הערה אחת: en:burl הוא מונח בעל מספר משמעויות. נראה לנו שבהקשר הבוטני, "קשר" אינו תרגום נכון. ניתן במקרה כזה להשאיר את המונח האנגלי עד מציאת התרגום לעברית. א&ג מלמד כץ • שיחה01:00, 19 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
תודה על התשובה, אך:
האם אתה יכול להסביר מהו burl בהקשר הבוטני?
לאן ולמי אפשר לפנות, אם בכלל, כדי לדעת את ההמילים השמות והמונחים שהזכרתי (שם עברי לעוף הימי שהבאתי, שם עברי לעץ שהבאתי, הביטוי old growth trees/forest והמילה lignotuber, והמובן הבוטני של burl אם אתה לא יכול להסביר זאת כראוי)?
האם אתה יכול להתייחס לקטעים המתורגמים שהבאתי, ולומר אם תרגמתי נכון (המשפט המתחיל ב"אורך העלים) הוא תרגומו של איתן)?
שלום ישראל, אני לא כל כך טוב בתרגומים ולכן אני מעדיף לא לחוות דעה עליהם. לגבי burl, אין לי ידע מעבר לכתוב בוויקיפדיה האנגלית. בהצלחה עם הסקוויה. אריה מלמד כץ • שיחה03:19, 22 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
סליחה על ההתערבות, אבל לדעתי, ערכים מומלצים לא אמורים לצרוך טיפולים ושיפורים משמעותיים, מעצם היותם מומלצים ומודל לחיקוי. אם בכל זאת ערך מומלץ כלשהו זקוק לטיפול נרחב ומשמעותי, אפשר להעלות אותו להצבעת הסרת המלצה, ואחרי השיפור אולי להעמידו בשנית להצבעת המלצה. אם השיפורים הדרושים אינם משמעותיים, אין טעם במיזם שכזה. תומר16:57, 25 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
בכוונתי לצרף קישורים חיצוניים אל מאמרים פרי עטי, וברצוני כי בזמנכם החופשי תבדקו את מידת הרלוונטיות ואת איכותם, ועל פי כך תחליטו אם להסירם או להשאירם. אינני מתכוון, כמובן, לבקר את דרך פעולתכם, ופנייתי אליכם נעשית בגלל השכלתכם המדעית ויכולת השיפוט בגין כך.
אני מתנגד באופן תקיף לכך שמשתמש כלשהו יצרף קישורים למאמרים פרי עטו, אך גם להתנגדותי ישנם סייגים. אם ויקיפד מן המניין מצרף קישור בגלוי ומבקש חוות דעת מן החברים האחרים, הרי ששקיפות פעולתו היא מוחלטת ולכן מותרת.
החלטתי לצרף את הקישורים הללו היא לטובת הקוראים. במרבית הערכים האמורים אין כל קישורים, ואם ישנם כאלה, אז בדרך כלל הם לתוכן בלשון זרה, או לתוכן בעברית שאינו מועיל בלשון המעטה.
למותר לציין שאינני מקדם את תכניי במנועי החיפוש, הואיל וכל בדיקה תמצא מיד שהמאמר הרלוונטי כבר מופיע בדף הראשון של תוצאות חיפוש, ולא פעם אף לפני ויקיפדיה.
עדכון: עברנו על הרשימה הראשונה ומצאנו שכל הקישורים רלוונטיים לנושא הערך וקוראים יכולים להפיק מהם מידע. בימים הקרובים נעבור על הרשימה השנייה. א&ג מלמד כץ • שיחה22:26, 4 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
בעיקר. ראיתי כ-10 סוגי ניסוחים למאמרים שלך, כולל שמות שונים ומשונים לאתר. עשיו הכל אחיד. יתרה מזאת, אם מחר ישתנה שם אתרך, או תגלה קופיף חדש במעלה נהר הפרנה ותחליט להוסיף את שמו לשם משפחתך, נוכל לשנות את הטקסט בכל הערכים בהינף מקלדת אחד. וכמובן, מי שנכנס לתבנית ולוחץ על "דפים מקושרים" רואה את כל הערכים המקושרים אליה מסודרים בשלשות. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום?15:43, 2 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
לעתים מזומנות אנו משפרים תקצירים ופסקאות פתיחה של ערכים מומלצים. לדעתנו כדאי להמשיך במגמה זו, ואם יהיו מתנדבים נוספים התהליך יהיה אפילו מהיר יותר. א&ג מלמד כץ • שיחה19:39, 1 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אתמול, לאחר שראיתי שמ-19 באוקטובר שבה הייתה עריכה שלך, לא התבצעה עריכה לערך, כלומר יותר משבוע. הסרתי תבנית זאת וערכתי את הערך (הוספתי מידע נוסף, ויש עוד מה להוסיף). עכשיו ראיתי שהחזירו את התבנית של "בעבודה". מדוע התבנית חזרה, הרי לפי הכתוב בתבנית, ניתן להסיר תבנית זו, לאחר שלא התבצעה בו עריכה יותר משבוע. לכן, התבנית תוסר שוב כנדרש.
ישראל קרמר - שיחה15:22, 1 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אני מניח שיש לכם מספיק עבודה בכל הקשור לערכים המומלצים. מסיבה זו, נמנעתי מליצור רשימה של כל הערכים המומלצים עבור "ויקיפדיה:מומלץ אקראי" מכיוון שהיא תדרוש עדכון שוטף. כרגע הדף "מומלץ אקראי" לא עובד הכי טוב, ונראה שיצירת רשימה היא השיטה העדיפה. היות שאתם אחראיים על הערכים המומלצים, רציתי לדעת אם זה בסדר מבחינתכם אם אצור דף כזה שתצטרכו לעדכן בכל פעם שמומלץ חדש מתקבל או מתבטל. Yonidebest Ω Talk 15:30, 1 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
מומלץ אקראי הוא רעיון ענק. שאלה: האם לא ניתן להשתמש ברשימה שנמצאת בפורטל:ערכים מומלצים - היא מלאה ומעודכנת. נראה שצריך להיות איזה פתרון אוטומטי - אולי תוכנית מחשב שפעם בשבוע מכינה רשימה בפורמט הרצוי מתוך הרשימה בפורטל. א&ג מלמד כץ • שיחה19:26, 1 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אי אפשר להשתמש ברשימה הזו - צריך רשימה מיוחדת. הסדר של הרשימה כנראה לא חשוב - אתם תצטרכו רק להוסיף ערכים לסוף הרשימה. אתם יכולים כמובן לעדכן את הרשימה פעם בכמה זמן במקום לעדכן אותו באופן שוטף. Yonidebest Ω Talk 00:38, 2 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
שלום וערב טוב, לפני כמה זמן החלפתם בערך בי בופ של נינצ'ה את התבנית {{הערות שוליים}} בתבנית הישנה של <references />. מכיוון, שבערך יש יותר מ-10 הערות שוליים (14, ליתר דיוק), אין סיבה לא להשתמש בתבנית החדשה. לדעתי, היא יותר אסתטית ונוחה וגם אתם, עד כמה שזכור לי, תמכתם בה. יש סיבה מיוחדת להסרת התבנית? בברכה, דוד נ. דוד (שיחה | תרומות) 18:41, 2 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
לי אין נסיון בנושא. כמו כן אני לא חושב שמדובר בנושא עקרוני, יש יותר מעשרה אבל אין המון כך ששתי התבניות מתאימות. אני אגב השתמשתי בישנה במקור ומישהו (דומני סופר מריו) שינה. בכל אופן אני משאיר, אם מישהו ירצה לשנות שישנה. לי זה לא איכפת. האם יש לכם הערות אחרות בקשר לערך? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך!23:55, 2 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אהלן. אחת מהמחלות הקשות, המפחידות והמזעזעות בעולם היא ההידרופוביה. וכשאתה כותב הידרו פוביה, זה מביא לך איזה ערך על דחיית מים. האם זה אותו דבר כמו המחלה שבלתי-ניתן לשתות מים (סימפטום של כלבת)? כי זה בכלל משהו מהכימיה, ואני רציתי לקרוא על הפוביה. מה אתה אומר?לוגלבנדה03:01, 4 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
נשבע לך, בפוקס שאלתי אותך. כעת אני רואה שאתה תרמת הרבה לערך הכלבת. כל הכבוד! יש באנגלית גם ערך הנקרא "אקווה-פוביה". האפ זה התסמין באנגלית לכלבת?לוגלבנדה15:09, 4 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
קראתי במקרה את הערך חוק המספרים הגדולים באמת, וזה הזכיר לי חוק, שאני לא מכיר שם בשבילו, שכאשר יש מספיק מידע ניסיוני אזי כל תופעה לא משנה כמה זניחה היא תהיה ניתן לראות את ההשפעה שלה. הוספתי את הכיתוב הבא לערך:
"אחת התוצאות של החוק ניתן לראות בניסויים מדעיים. כאשר נאסף כמות מידע מספיק גדולה אפילו תופעות משניות לחלוטין מתחילות לצוץ בתוך הנתונים. כך לדוגמא בניסוים הרצים בצרן ניתן לראות את מחזורי הגאות והשפל, מכיוון שהגאות באגם ז'נבה משפיעה, אומנם במידה מזערית, אבל משפיעה על עקמומיות טבעת המאיץ ולכן ניתן לראות את השפעתה בנתונים". עוזי ו. מחק את זה מהערך, ובדיעבד בצדק, אבל הוא כתב לי בדף שיחה להראות לך את זה כך שאולי תעשה מזה קטע הידעת. טוקיוני19:26, 4 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
זה נשמע מעניין. אם יש לזה שם אז כדאי למצוא אותו ולכתוב ערך, אבל גם אם אין שם, אז כדאי למצוא סימוכין ולשלב בערכים אחרים. במקביל אפשר לכתוב הידעת (יש כאן פוטנציאל). אני לא רוצה לגנוב לך את הרעיון ולכן אני מזמין אותך לויקיפדיה:הידעת?/דיונים להציע את הקטע. חוץ מזה יש מאבק סמוי ביני ובין משתמש:חגי אדלר לגבי גיוס כותבים למיזם הידעת (בינתיים הוא מוביל בגדול). אריה מלמד כץ • שיחה21:33, 4 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
היי אורי, ננסה לכתוב ערך או שניים. בזמן האחרון יש לנו המון התחייבויות אחרות שמונעות מאתנו להיות פעילים בוויקי כמו שאנו אוהבים. אגב, כל הכבוד על המיזם של המורשת שמניב המון ערכים מעניינים. א&ג מלמד כץ • שיחה00:42, 7 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אחלה. כל ערך יעזור. תודה על הח"ח, אבל אני חייב להודות שחשבתי שתהיה יותר היענות. יש סיסמה, יש דף מיזם, יש כתבה בטילדה הרביעית, ובכל זאת זה לא ממריא מספיק מהר. אולי אמת המידה שלי מוטעית. אני כבר לא יודע... Ori~ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית!01:20, 7 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
שלום DMY, באמת התלבטנו היכן לשבץ אותו - מצד אחד הוא דן בנושא רפואי, אך מצד שני ההקשר המיידי הוא ספורט. בוא נחשוב על זה עוד יום-יומיים. א&ג מלמד כץ • שיחה23:14, 7 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
העריכה שביצעתם בערך הוציאה את החלק שמתייחס לדברים שאינם מכניקה קלאסית. עם כל הכבוד לידע שלכם בפיזיקה (והוא אכן נרחב), גם לי יש איזשהו מושג בעניין. דינמיקה קיימת גם במכניקה קוונטית, לא רק קלאסית,למשל בניתוח התלות בזמן של מערכת 2 רמות איינשטיינית. אולי באמת צריך קצרמר נפרד שיקרא דינמיקה (מכניקה קוונטית), אבל למה לא להשאיר את זה בערך הקיים? סיסרא12:36, 8 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
על הערך הייתה תבנית שכתוב ועשינו לו "החייאה" שאפשרה את הורדת התבנית. יש הרבה מה להרחיב ואתה מוזמן לעשות זאת. אם תרצה, נוכל לעבור על הטקסט לאחר ההרחבה. א&ג מלמד כץ • שיחה14:16, 8 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
היי חגי, לא מזמן שאלו אותי שאלה דומה. נתתי הרצאה קצרה בפסטיבל אייקון על הפקת אנרגיה עתידית מחורים שחורים (זה דווקא יכול להיות נושא טוב ל"הידעת?") ומישהו שאל אותי למה לא להשתמש בחומר ואנטי-חומר. העניין הוא שצריך להשקיע המון אנרגיה ביצירת אנטי-חומר (כמעט שאין אנטי-חומר ביקום). חוץ מזה, גם כשיש אנטי-חומר יש סיכוי שהוא לא "יגיב" עם החומר, כלומר יש הסתברות בינונית שחלקיק ואנטי-חלקיק "יגיבו" ויהפכו לפוטונים, גם אם הם קרובים מאוד. בקיצור, לא הייתי הולך על זה, אבל הפקת אנרגיה מחורים שחורים זה משהו שאני מתעניין בו כעת, ואולי אכתוב על זה "הידעת?" בעתיד הקרוב. יש לי עוד כמה הידעתות בראש, אבל לכל אחד מהם צריך לכתוב ערכים ואני קצת עמוס בתקופה הזו... אגב, יצא לך לראות את ההופעה שלי בערוץ 2 (צירפתי קישור לדף המשתמש שלנו). אריה מלמד כץ • שיחה04:54, 9 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
כן ראיתי את ההופעה של כוכב הטלוויזיה עתה. יפה מאוד, והיו לך תשובות גם על יציאות. מי זו המנחה הזו? היא די פלצנית. כל המשפטים שלה הם חצאי משפטים, איך בכלל הבנת אותה? והשואל אלחנן הופך פתאום לאבנר בסוף השיחה... הוא בטח נעלב! מה זה? וגם ערוץ 2 פלצנים... ראית את התרגום? "אמידים למחלות"? מאפוא זה בא? לפחות המרואיין היה טוב... בקשר להידעת? אם זה לא טוב - נעזוב. נראה לי נחמד להשוות ולבנות משהו כמו שחשבתי. ראה עדכון שעשיתי למלטה יוק. 05:33, 9 בנובמבר 2007 (IST)
חגי, אתה שם לב לכל הפרטים. אני דווקא התאהבתי בתוכנית והתחלתי לצפות בכל השידורים (ואני בקושי רואה טלוויזיה). אולי אני לא אובייקטיבי, אבל אני חושב שהמנחה מאוד דינאמית ועושה את התוכנית מעניינת. צריך לזכור שזו תוכנית רב תחומית שפונה לקהלים מגוונים. בינתיים הזמינו אותי לעוד תוכנית. השידור צפוי להיות ביום חמישי הקרוב. לגבי מלטה יוק - עכשיו זה נראה טוב. אריה מלמד כץ • שיחה13:34, 9 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
טוב, העלה גם את הקטע הטלוויזיוני הבא שלך... סחתיין, זרוק לנו משהו על השוואת אנרגיות. אני חושב שזה ממש צעניין, ניצולת האנרגיה. אפשר להתחיל בנורת להט שהיא אני חושב הכי בזבזנית ולהמשיך דרך דלק פחמימני, אנרגיה סולארית, בקוע גרעיני, התוך גרעיני ועד ניצולת האנרגיה האולטימטיבית. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום?16:42, 9 בנובמבר 2007 (IST)תגובה