שיחת משתמש:טישיו/ארכיון5

הבהרה

אנא הסבר מה לא ברור. לשם כך יש את תקציר העריכה או את דף השיחה. דרך - שיחה 00:23, 29 באפריל 2011 (IDT)

בנוסף, ניתן להשתמש בתבנית על ידי כתיבת המילה כלומר בצירוף סימן שאלה (?). דרך - שיחה 00:26, 29 באפריל 2011 (IDT)

1. כתבתי בתיבת ה"דרושה הבהרה" את הבעיה. 2. תודה. --בברכה, טישיו - שיחה 00:27, 29 באפריל 2011 (IDT)

המלצות לערכים חדשים לקריאה

ערב טוב, לבקשתך נוצרה המלצה לערכים חדשים שעשויים לעניין אותך. את הההמלצה ניתן למצוא במשתמש:ערן בוט/ביקורת עמיתים/טישיו. בהנאה, ערן בוט - שיחה 23:33, 30 באפריל 2011 (IDT)

איזה נחמד להיות חבר של בוט. משנה, מסכת אהלות, פרק ט"ז בברכה, טישיו - שיחה 02:59, 2 במאי 2011 (IDT)

ערב טוב, המלצות לשבוע זה ניתן למצוא במשתמש:ערן בוט/ביקורת עמיתים/טישיו. קריאה בנעימים, ערן בוט - שיחה 22:08, 7 במאי 2011 (IDT)

בשביל שאמצא: משתמש:Slav4/ארגז חול/שטר (הלכה). ספר תהילים, פרק קי"ט משנה, מסכת מקואות, פרק ז'--בברכה, טישיו - שיחה 03:28, 9 במאי 2011 (IDT)

רוב בעילות אחר הבעל

בוקר טוב. תודה על הבעת דעתך בדף השיחה של הערך. שים לב שהדיון בנוגע לנוסח הנכון של הפתיח עדיין מתנהל שם. בברכה. ALC • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"א • 07:19, 2 במאי 2011 (IDT)

באיזה קטע? האם אין כוונתך קטע, בו הגבתי לפני כדקה? --בברכה, טישיו - שיחה 07:21, 2 במאי 2011 (IDT)

פרשת עליית הכהנים למירון

לטישיו אני מודה לך על הכנסת התמונות של מסמכי הרבנים בערך של הפרשה. תבורך. תודה... בתודה... --כיכר השבת 16:00, 3 במאי 2011 (IDT)

אין בעד מה. והערה קטנה: אין להפנות לערך מורחב, מנושא השייך לערך באופן עקיף (כמו חסידות תולדות אהרון או רבי מאיר ברנסדורפר בפרשייה הנ"ל), כמו הקטגוריות, כמו שכבר העירו לך. --בברכה, טישיו - שיחה 22:27, 3 במאי 2011 (IDT)

מבין ומקבל. תודה רבה פעם נוספת! חודש טוב ומבורך! תודה... בתודה... --כיכר השבת 22:57, 3 במאי 2011 (IDT)

שים לב גם, שמי שפסק את הפסיקה המרעישה, הוא הרב משה ברנדסדורפר, ולא אביו. בברכה, טישיו - שיחה 17:28, 4 במאי 2011 (IDT)

אההה... אני כתבתי שזה אביו, אם כך אני מצטער על הטעות. --כיכר השבת - שיחה 21:52, 5 במאי 2011 (IDT)

עוד משהו: מה קורה עם דף השיחה שלך? האם תואיל להחזיר אותו פעם ליעודו המקורי (אבל המקורי ממש)? --בברכה, טישיו - שיחה 21:53, 5 במאי 2011 (IDT)

דף השיחה שלי? אפשר לכתוב בו כל מה שרק תרצה, אתה בטח מתכוון לארכיון דפי שיחה, שם לא כותבים, אלה שיחות שהתקיימו בדף שיחתי ותם הדיון בהן, לכן אני מעביר אותן לשם ולאחר 10 שיחות אני יוצר אכיון. --כיכר השבת - שיחה 10:20, 6 במאי 2011 (IDT)

איפוא כותבים? כאן, או כאן? --בברכה, טישיו - שיחה 05:57, 8 במאי 2011 (IDT)

כאן. כיכר השבת - שיחה 20:49, 8 במאי 2011 (IDT)

עכשיו לראשונה הבנתי, ולאחר עריכתך האחרונה שם, אני מקווה שכולם כבר הבינו. תודה. אני עדיין לא מבין, מדוע אינך בוחר לדף הזה, שם המורה על היותו ארכיון, כמו כל שאר המשתמשים. אבל נו, שיהיה. בברכה, טישיו - שיחה 21:23, 8 במאי 2011 (IDT)

בברכה גם לך חג עצמאות שמח! כיכר השבת - שיחה 18:11, 9 במאי 2011 (IDT)

נותן טעם

דף במסכת נדרים

רבנן • שיחה • ל' בניסן ה'תשע"א • 11:28, 4 במאי 2011 (IDT)

ערך מעולה! הרחבתי אותו בצורה משמעותית. הלוואי והיית כותב עוד כמה ערכים כאלו. תודה רבה! --בברכה, טישיו - שיחה 17:27, 4 במאי 2011 (IDT)

באותו עניין: העברתי שם קודים מסתוריים לתבניות כמו שדיברנו (אודה לכבודו אם יבדוק שלא הכנסתי בעריכותי טעות, חלילה), והתגנב החשש ללבי שמא נפלה טעות: מדובר ב"חולין צ"ז ע"ב", שמא צ"ל "צ"ז ב"? בנוסף, אם יוכל כבודו להבהיר מה הם "ש"ך סימן צ"ח ס"ק ו'", ו"הר"ן במסכת נדרים בסוגיא של גידולי היתר" (חידושי הר"ן? דרשות הר"ן? משהו אחר?) - תודה לשניכם - קיפודנחש - שיחה 22:50, 5 במאי 2011 (IDT)

כאשר כותבים "הר"ן על מסכת נדרים", הכוונה היא לפירושו של הר"ן שנדפס על דפי התלמוד, במקומו של פירוש התוספות שנדפס ברוב שאר מסכתות הש"ס, בניגוד לחידושי הר"ן האחרים שנדפסו במקומות אחרים; חלקם לצד חידושי הרי"ף שנדפסו בסוף כרכי התלמוד, וחלקם בכרכים עצמאיים בספרי "חידושי הר"ן".

הש"ך הוא ראשי תיבות מקובלים לספר שפתי כהן, שנדפס על דפי השולחן ערוך, כפירוש, וממילא מסודר לפי סדר השולחן ערוך, שמסודר לפי "סימנים" (במקביל ל"פרקים" בספרי מחקר). ו"סעיפים" (במקביל לסעיפים בשטרות). "ס"ק" הוא ראשי תיבות של צמד המילים "סעיף קטן", שהוא כינוי למספר הסעיף, בפירושו של החכם המפרש על השולחן ערוך כמו המגן אברהם, שפתי כהן או טורי זהב, בניגוד ל"סעיף", שהוא מספר הסעיף בסימן השולחן ערוך עצמו.-

הייתי כותב ערך על המילים סעיף קטן, אך חוששני שזה מתאים יותר לויקימילון. -בברכה, טישיו - שיחה 02:01, 6 במאי 2011 (IDT)

@

רבנן • שיחה • ב' באייר ה'תשע"א • 14:09, 6 במאי 2011 (IDT)

הגבתי. --בברכה, טישיו - שיחה 16:29, 6 במאי 2011 (IDT)

@ רבנן • שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"א • 13:19, 19 במאי 2011 (IDT)

עניתי --בברכה, טישיו - שיחה 02:47, 20 במאי 2011 (IDT)

@רבנן • שיחה • ט"ז באייר ה'תשע"א • 11:16, 20 במאי 2011 (IDT)

כבר העליתי את התמונות לערכים. בברכה, טישיו - שיחה 09:09, 22 במאי 2011 (IDT)

מצלמה

חיובי. השאר שלילירבנן • שיחה • ד' באייר ה'תשע"א • 13:34, 8 במאי 2011 (IDT)

מצויין. בא לך אולי לכתוב ערך על מים שאובים, ו/או על המשכה (ראה מקורות בדף פורטל:הלכה/ערכים מבוקשים, ולצרף תמונות מתאימות? --בברכה, טישיו - שיחה 21:27, 8 במאי 2011 (IDT)

האם אתה בטוח שזה ערך נכון? ואיך תקרא לערך של מים שאינם שאובים? לא כדאי לעשות ערך מים (טהרה) או משהו דומה?רבנן • שיחה • ז' באייר ה'תשע"א • 18:34, 10 במאי 2011 (IDT)

ברצוני לפתוח יחד עימך, סדרת ערכים על הפסולים וההכשרים: פסולי המקווה הם: מים שאובים, מים זוחלין. הכשריו הם: זריעה, השקה, המשכה. --בברכה, טישיו - שיחה 21:19, 10 במאי 2011 (IDT)

דרך אגב @! ואני לא בטוח שאתה צודק שאלו הם הכשרי המקווה. האם מי גשמים שירדו במקווה ומלאוהו נקראים המשכה? וגם יש עוד הרבה פסולים למקווה כגון צבע ועוד. חוץ מזה כל הנושא הזה קשור בקשר הדוק גם לנטילת ידיים כך שצריך לחשוב טוב איך לבנות ערכים אלו. מה רע בשם שהצעתי שיהיה ערך מקיף? האם עדיף לבזר לערכים קטנים תחת קטגוריה? ואם כבר מדברים האם ראית את ההוספות בנותן טעם? ―רבנן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צינור המוביל את המים מאוצר מי הגשמים לבור המקווה

מים שאובים

0. השבתי לאימייל. 1. כוונתי ל"הכשר"ים מיוחדים, המכשירים מי גשמים בטבילה, ולא לאופן הרגיל בו נבנה מקווה, שכבר מפורט בערכו. 2. יש אכן עוד פסולים הפוסלים מקווה, נבדוק את הנושא כיצד לכתוב אותם ובאיזה ערך. אך קודם כול נפתח ערכים מורחבים ומבוארים על הנושאים שכבר רשמנו, לאט לאט. 3. הנושאים שאני ציינתי קשורים, כמיטב ידיעתי, אך ורק למקווה, ולא לנטילת ידיים. 4. השם שציינת, אינו מתאים כל כך לתיאור המושגים של זריעה, המשכה וכו', ומכיוון שאנחנו רוצים לפתוח ערכים מורחבים ומבוארים היטב על כל נושא, למה שלא נפתח ערך על כל אחד מהנושאים? 5. עכשיו ראיתי, עכשיו זה הוא ערך מעולה! רק חסרים בו קצת תמונות. בכלל, באופן כללי אני חושב שבכך ערך צריך שיהיו תמונות, והדבר מעניק משמעות אחרת לערך, תמונה אחת שווה אלף מילים, ומלבד זאת תמונה יפה מעניקה חשק לקרוא ערך. גם אתה חושב כך? --בברכה, טישיו - שיחה 05:27, 11 במאי 2011 (IDT)

0. כמה@! 1.מסכים. (המכשירים מי גשמים? מים שאובים!) 2. מסכים. (דרך אגב איני רואה אצלי את ה"חיוך" ראיתיו רק בעריכה) 3. שאובים וזוחלין קשורים קשר הדוק לנטילת ידיים ולטבילת ידיים! (דוקא בנושא מקווה אני פחות מומחה אך בנטילת ידיים יש לי ידע רב!) 4. מסכים. 5. מסכים בהחלט. רק תאמר לי אילו תמונות ניתן לשים בערכי איסור והיתר? חזירים וטלאים?... ויש עוד המון מה להוסיף בנותן טעם מקווה שיהיה לי זמן. 6.העיקר תגיד מה דעתך על התמונות! בברכה רבנן • שיחה • ז' באייר ה'תשע"א • 14:05, 11 במאי 2011 (IDT)

0. קיבלתי הכול, והשבתי, מחכה לתשובתך. תודה רבה, תמונות מוצלחות! 1. יופי (ו - נכון. טעיתי) 2. יופי 3. אשמח לשמוע באיזה הקשר. 4. יופי 5 ראה למשל משתמש:טישיו/ערכים הזקוקים לתמונות‏. וטוב יהיה אם תוסיף את ידיעותיך בערכים, ושים לב לנקודות שהעלה אני ואתה בדף שיחתך. 6. הגבתי לעיל. אורך למחשב שלי הרבה זמן להעלות כל תמונה, זה ילך לאט לאט. בברכה, טישיו - שיחה 21:25, 11 במאי 2011 (IDT)

בקשר לערכי טהרה: התחלתי לאסוף חומר, תפתח דף. (רק תדע שאני עובד באורח לא סדיר, פעמים הרבה פעמים מעט)רבנן • שיחה • י"א באייר ה'תשע"א • 13:35, 15 במאי 2011 (IDT)

משום מה הרימון חוסם לי את דף בקשת התמונות שלךרבנן • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"א • 14:14, 16 במאי 2011 (IDT)

שבירה

בקשר לתמונות - העתקי את השורות של הערכים הממתינים לתמונה:

• היתר מצטרף לאיסור - לחם שרוי ביין.
• חתיכה נעשית נבילה - שקית חלב פתוחה מוטית לעבר חתיכת בשר המונחת בסיר, (שיראה כאילו נטף טיפה אחת על החתיכה)
• עדי חתימה כרתי, דרוש תמונה של כיתובית הכתובה על חרס או אבן, כדי להביא דוגמא של שטר היכול להזדייף, הפסול לפי שיטת רבי מאיר.
• שטר - שטר כל שהוא.

בקשר לערכים, התחל לפתוח דפי ערכים, כשמות הנושאים שעליהם יש לך חומר, ואני יוסיף לשם. בברכה, טישיו - שיחה

אשמח אם אתה תעשה זאת (אחרי מה שגערו בי בקפילארבנן • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"א • 15:19, 16 במאי 2011 (IDT)

אפשר גם לפתוח ארגזי חול, כמו למשל משתמש:רבנן/מים שאובים ולהעביר את התוכן למרחב הערכים גם לאחר שיושלם, כך אף אחד לא יגער בך. מלבד זאת, אל תקח ללב את הביקורת שנאמרה לך, הרי ביקורת היא תמיד דבר טוב, בפרט כשהיא נאמרת על ידי משתמש לא תוקפני שאומר אותה מתוך רצון להועיל ולשפר, ולא מתוך מטרה להזיק ולהעליב. אני בטוח שהוא לא יעיר לך להבא, אם הערך לא יהיה עם תקלדות, ולא יהיו בו כותרות רבות מדי, בפרט כשכבר הוכחת את עצמך כאחד שיודע איך לפתוח ערכים איכותיים, בערכים הראשונים שלך, כמו למשל חתיכה נעשית נבילה. בברכה, טישיו - שיחה 15:25, 16 במאי 2011 (IDT)

הענין הוא שאינני כל כך מומחה בטהרות ואינני יכול לפתוח דף בצורה מספיק איכותית. דרך אגב ערכתי את קפילא משמעותית.רבנן • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"א • 18:26, 16 במאי 2011 (IDT)

אפתח בקרוב את סדרת הערכים. והנה הערך הראשון: מים שאובים. הערך קפילא יפה מאוד, ונהניתי במיוחד מהרעיון של הרב שמואל סלנט. מאיפה שמעת אותו? בברכה, טישיו - שיחה 01:54, 17 במאי 2011 (IDT)

לא יודע כבר שנים. באמת אשמח אם ימצאו מקור לרעיון. דרך אגב יש לי תמונה של שטר כתובה לשלוח לך. אין לי מרץ ללמוד איך מעלים לאתר תמונות, אני אשלח לך בלי נדר כתב ויתור, אם זה סתם מטריד אותך תאמר. ועוד משהו , את התמונה ששמה חב"מ אל תעלה היא סתם טיפשית. בברכה רבנן • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"א • 13:30, 18 במאי 2011 (IDT)

אם מדובר בשטר כתובה רגיל מודפס, שאין בו חתימה מיוחדת של איזה רב, אין טעם להעלות לאתר, כיוון שבויקישיתוף ישנם כבר עשרות תמונות כאלו. בקשר להעלאת תמונות לאתר - באמת חבל שלא תלמד. חבל. אנחנו הרי מכירים את ההבדל בין ארוכה לקצרה וקצרה וארוכה וד"ל. בקשר לשאר התמונות, מלבד שלושת התמונות שהעליתי, אין לי כוונה להעלות תמונות נוספות, הן מיותרות. תודה. בברכה, טישיו - שיחה 15:42, 18 במאי 2011 (IDT)

רבי ירמיה ו-רבי ירמיה (השלישי) ו-דף פירשונים

רבי ירמיה הופנה לדף רבי ירמיה (השלישי) ואולם בדף רבי ירמיה (פירושונים) כתוב שהוא בדור שני ושלישי, כאשר בערך עצמו רשום שהוא דור רביעי. כמו כן, בערך עצמו ריש לקיש לא מופיע כרבו, למרות שכן מצויין בפירשונים, כמו גם רבי יוחנן.

אתה יכול לעשות לי סדר בדברים? איזה דור? והאם השלישי זה אכן רבי ירמיה שהופנה לשם?

בתודה מראש, --Midrashah - שיחה 21:51, 10 במאי 2011 (IDT)

שלום. 1. ההפניה נכונה. רבי ירמיה הידוע הוא רבי ירמיה השלישי, תלמידו של רבי זירא, בדור הרביעי. 2. זה שכתוב שריש לקיש היה רבו של השלישי, זה נכון, על פי

משה יהודה בלוי (עורך), "רבי ירמיה", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים תרפ"ג - תרפ"ח, באתר היברובוקס, ויש לציין זאת גם בערך עצמו. אודות רבי ירמיה תלמידו של רבי יוחנן, ראה עוד משה יהודה בלוי (עורך), "רבי ירמיה (השני)", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים תרצ"ז, באתר היברובוקס. (הקישורים לא עובדים, אך מספר העמודים נכון).

אציין רק, כי מחקר זה, שהיו שלושה רבי ירמיה, הוא מחקרו של אחד מגדולי הראשונים, רבי יהודה משפירא, מחבר הספר יחוסי תנאים ואמוראים. העדפתי ספר זה על פני הספר הידוע יותר, של הרב אהרון היימן, מכיוון שבעל היחוסי תנאים ואמוראים מביא הוכחות חותכות יותר לדבריו, לעומת הרב היימן בעל התולדות תנאים ואמוראים, שבספרו חלק ב' עמ' 803 (בהיברו בוקס - 386 בתוכנת פי די אף), (קישור יש בערך על ירמיה השלישי), שקובע כי היה רק אחד, ומתעלם לחלוטין מההוכחות המוחצות של בעל יחוסי תנאים ואמוראים.

למעשה ייתכן שהוא לא ראה מעולם את הספר, וייתכן שהיה מודה לדבריו - לו ראה את הוכחותיו, מלבד העובדה שיש חשיבות למחקר של אחד מגדולי הראשונים, לעומת הרב היימן שנחשב לאחד מהאחרונים. בכל אופן, ההפניה של רבי ירמיה מובילה כאמור לזה הידוע יותר, ומי שסובר שהרב היימן צודק, שיציץ רק בערך ההוא, ולא יסתכל בערכים האחרים בברכה, טישיו - שיחה 22:09, 10 במאי 2011 (IDT)

כלומר בדף [[רבי ירמיה (פירושונים) צריך לשנות לדור רביעי וכן להוריד משם את רבי יוחנן? --Midrashah - שיחה 15:55, 11 במאי 2011 (IDT)

לא כתוב שם שהוא היה תלמידו של רבי יוחנן, אלא תלמידם של תלמידי רבי יוחנן, וממילא אין שום טעות, אך יש לשנות לדור רביעי. בברכה, טישיו - שיחה 16:10, 11 במאי 2011 (IDT)

בדף רבי ירמיה (פירושונים) כתוב שרבי ירמיה (השני) היה בדור השני ואילו בערך עצמו כתוב שהוא מהדור השלישי. לתקן בדף פירשונים מדור שני לשלישי? --Midrashah - שיחה 21:20, 11 במאי 2011 (IDT)

כן. בברכה, טישיו - שיחה 21:21, 11 במאי 2011 (IDT)

קפילא

רבנן • שיחה • ז' באייר ה'תשע"א • 15:18, 11 במאי 2011 (IDT)

תודה! אם לא שמת לב, כבר הגהתי את הערך, והוספתי עליו מעט. אודה לך אם תוכל לכתוב את המקורות המצויינים בההערות השוליים, בכתיב מלא כגון פמ"ג לפרי מגדים. --בברכה, טישיו - שיחה 01:10, 12 במאי 2011 (IDT)

עניתי למייל. עניתי להערה בדף שיחתי. כשיהיה לי זמן אשפר. האם גם לדעתך זה משדר זלזול? רבנן • שיחה • ט' באייר ה'תשע"א • 09:44, 13 במאי 2011 (IDT)

לא יודע, התקלדות - אולי, תגובתך שלא ידעת איך עושים תבנית הערות שוליים מקובלת. אך עזוב אותך עם העבר, פנינו אל העתיד. --בברכה, טישיו - שיחה 20:11, 13 במאי 2011 (IDT)

קובץ:נויגרשל.JPG

שלום לך, העלית תמונה לוויקיפדיה העברית או לוויקישיתוף שעל פי הצהרתך בפרטי הרישיון, זכויות היוצרים של התמונה שייכות לאדם אחר. במקרה כזה יש לשלוח את אישורו של בעל הזכויות המתיר להעלות את התמונה ברישיון מתאים לוויקיפדיה, על פי הנוסח המופיע בדף ויקיפדיה:OTRS תחת הכותרת "הצהרת הסכמה לכל הבקשות", לכתובת: permissions-he@wikimedia.org, שכן ללא אישורו התמונה תימחק. לסיוע נוסף, ניתן לפנות כאן ולהמשיך את השיחה, בדף שיחתי או בדלפק ייעוץ זכויות יוצרים.

תודה, מתניה • שיחה 10:17, 12 במאי 2011 (IDT)

אם רבנן, בעל הזכויות, יצהיר בדף השיחה של הקובץ, זה מספיק? --בברכה, טישיו - שיחה 21:12, 12 במאי 2011 (IDT)

אני ביקשתי מטישיו להעלות תמונה שצילמתי בעצמי כי אינני יודע להעלותרבנן • שיחה • ט' באייר ה'תשע"א • 09:26, 13 במאי 2011 (IDT)

אני לא יודע אם מתניה עוקב אחרי הדף הזה. אבקש מרבנן, אם זה לא קשה לשלוח מייל לכתובת הנ"ל, ובו הצהרת ויתור זכויות יוצרים על כל התמונות שהעליתי בשבילך. בנוסף, אולי פשוט תלמד להעלות תמונות בעצמך? זה לא קשה. בברכה, טישיו - שיחה 01:50, 17 במאי 2011 (IDT)

רבי יעקב בר אידי ושני מאמרים ב-Jewish Encyclopedia

האם לאלו יש קשר (בן, אב וכו) לרבי יעקב בר אידי:

1. JOSE B. JACOB B. IDI:

B. JACOB B. IDI

1. IDI B. JACOB II:

B. JACOB II

--Midrashah - שיחה 17:25, 13 במאי 2011 (IDT)

הקישור הראשון - לא הבנתי למה את חושבת כך, ככל שהצלחתי להבין, הבנתי שמדובר באדם שחי בתקופה אחרת לגמרי, תקני אותי אם אני טועה.

הקישור השני - מדובר באביו של האמורא רבי יעקב בר אידי, ואודותיו כתוב בערך על בנו רבי יעקב בר אידי. בברכה, טישיו - שיחה 20:31, 13 במאי 2011 (IDT)

חזקיה (אמורא)

בפתיח הערך כתוב: "חזקיה היה אמורא בדור הראשון לאמוראי בבל", ואילו בטבלה הוא מופיעה כאמורא ארצישראלי בדור השני...

שנית, כתוב בערך עצמו, בהמשך (סתירה עצמית) שהבית מדרש שלו היה בטבריה. אז מה כאן הטעות ? הפתיח של הערך או הטבלה והמשך המאמר? --Midrashah - שיחה 10:39, 14 במאי 2011 (IDT)

כמו כן, לפי המקור הנ"ל [1], המאמר צריך להקרא "חזקיה בן חייא" או "חזקיהו בן הייא" --Midrashah - שיחה 10:50, 14 במאי 2011 (IDT)

1. הטעויות תוקנו בערך עצמו, עכשו אין סתירות. 2. יכול להיות שבמקרה אחר כדאי לקרוא למאמר "חזקיה בן חייא", אבל אני חושב שהשם הנוכחי אנציקלופדי יותר, שכן הוא ידוע יותר כ"חזקיה" סתם,] ללא שם אביו, בשונה מאחיו רבי יהודה בריה דרבי חייא. --בברכה, טישיו - שיחה 08:50, 15 במאי 2011 (IDT)

פדיון הבן

התוכל לעקוב אחרי ולהאיר את דרכי? יעל - שיחה 15:21, 15 במאי 2011 (IDT)

אני לא מבין מה הבעיה. ראיתי את עריכותך, והם מעולות. אם יש שאלה ספיציפית, אשמח תמיד לעזור. --בברכה, טישיו - שיחה 21:35, 15 במאי 2011 (IDT)

טוב, תודה.

והנה שאלה: בתורה כתוב שקל; לא הבנתי מהערך: כיצד הוא הפך לסלע (חמישה סלעים)? בתודה, יעל - שיחה 21:39, 15 במאי 2011 (IDT)

בנוסף, (היה) כתוב בערך (ואני שיניתי מעט היום) שהסלעים הקדמונים היו מכסף טהור. האמנם? הרי כסף טהור הוא רך מידי לשימוש יומיומי - כמו מטבע, וצריכה להיות סגסוגת כלשהי כדי להקשותו מעט. מה דעתך? יעל - שיחה 21:43, 15 במאי 2011 (IDT)

התשובה לשאלה הראשונה - השקל המובא בתורה ומכונה כ"שקל", לא כתוב כמה שיעורו, ומקובל בידי חכמים מימי משה רבינו דור אחר דור, שמשקלו וערכו הוא כמו המטבע שבימי חכמים היה קרוי "סלע". העניין גם מבואר בארוכה בפירוש הרמב"ן על ספר שמות, פרק ל', פסוק י"ג.

התשובה לשאלה השניה - מכיוון שמדובר בשאלה מחקרית, אולי כדאי לשאול את החוקר הדגול משתמש:הללג. אך אנסה לברר את הנושא. --בברכה, טישיו - שיחה 22:05, 15 במאי 2011 (IDT)

הבנתי. ואודה לך. יעל - שיחה 22:10, 15 במאי 2011 (IDT)

אין בעד מה. אגב, ראיתי שגם הרמב"ן שם כותב שהשקל המקראי היה מכסף צרוף ללא סיגים. בברכה, טישיו - שיחה 02:01, 16 במאי 2011 (IDT)

תודה. יעל - שיחה 08:37, 16 במאי 2011 (IDT)

רבי אבין (הראשון, השני וכו)

רבי אבין היה אביו של
--> יוסי ברבי בון (יוסי בר אבין, Jose ben Abin) שהיה אביו של
---> רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

בערך באנגלית של יוסי ברבי בון - Jose ben Abin, רשום שאביו היה Abin I, ותלמידו היה Abin II

ואולם, בערך שכתבת על רבי אבין, המקור שלך : אהרן היימאן, רושם:ר' אבין ב' (קרי רבי אבין השני).

אם כן, רבי אבין הוא הראשון או השני? ואם הוא אחד מאלו מי זה האחר? האם בנו או נכדו?, או שמא רבין (אמורא) ? או רב אידי בר אבין? או רב חייא בר אבין ?

בנוסף, Jewish Encyclopedia יש מאמר[2] R. Abin שמאגד בתוכו 3 רבי אבין לפי מספרים (1,2,3). אני מניחה שכל מספר (1,2,3) מצביע על Abin I, II, II ?

בתודה מראש, --Midrashah - שיחה 16:39, 15 במאי 2011 (IDT)

בעקבות שאלתך, עיינתי במאמריו של הרב היימן, והבחנתי לראשונה בחידוש שלו, שרבי אבין המפורסם, תלמידו של רבי יוחנן, הוא רבין (אמורא) המפורסם, הנחה שאני חושב שאין הוכחות מוחצות לנכונותה, ויש להעניק לה אמינות מוגבלת, ציינתי את העובדה בשני הערכים, אך לא איחדתי אותם, עד שאמצא מקור נוסף לכך, או הוכחה מוחצת.

בנוסף, מוכיח היימן כי רבי אבין, שאביו מוזכר בתלמוד, היה רבי אבין אחר, ומביא הוכחות מוחצות לכך, בעקבות כך פיצלתי את הערך והעברתי את המידע שבנוגע לרבי אבין השני לערכו - רבי אבין (השני). בנוסף יצרתי את הדף אבין (פירושונים), שם גם ציינתי שאביהם של רב אידי בר אבין ורב חייא בר אבין הוא רבי אבין אחר, המכונה רבי אבין נגרא. בברכה, טישיו - שיחה 21:30, 15 במאי 2011 (IDT)

כלומר, האם נכון לאמר שרבי אבין הוא למעשה Abin I (אבין הראשון) ? כפי שצוין בערך Jose ben Abin כאביו ?

--Midrashah - שיחה 23:13, 15 במאי 2011 (IDT)

כן. בברכה, טישיו - שיחה 01:59, 16 במאי 2011 (IDT)

הבעיה שבאותו ערך Jose ben Abin רשום ש-Abin II היה תלמידו (ירושלמי, נדרים, ג ע"ב), ובערך שלך רבי אבין (השני) אתה מציין שלפי "לדעת אהרן הימן בנו הוא האמורא יוסי בר אבין." והרי לא יתכן שהבן היה המורה של אביו?

--Midrashah - שיחה 15:08, 16 במאי 2011 (IDT)

טעות טכנית שלי. תיקנתי. בברכה, טישיו - שיחה 15:19, 16 במאי 2011 (IDT)

ושוב יש בעיה, כי אם הוא בנו של רבי אבין הראשון, הרי שיוסי בר אבין הוא אחיו, ושוב לא הגיוני שהוא היה רבו של אחיו? כלומר, או שהוא לא אחיו (הבן של רבי אבין הראשון) כפי שרשמת או שהוא לא היה תלמידו כפי שכתוב בערך Jose ben Abin ? --Midrashah - שיחה 19:25, 16 במאי 2011 (IDT)

האם אני כתבתי שהיה קשר משפחתי, בין שני החכמים שנקראו רבי אבין? לא זכור לי דבר כזה, הפני אותה למקום. בברכה, טישיו - שיחה 01:48, 17 במאי 2011 (IDT)

סליחה, טעות שלי... --Midrashah - שיחה 21:48, 17 במאי 2011 (IDT)

אין בעיה. בברכה, טישיו - שיחה 21:49, 17 במאי 2011 (IDT)

השאלה

שלום רב, אשמח אם תרחיב את הערך השאלה בהתייחסות המשפט העברי לנושא זה. תודה, דוד שי - שיחה 08:09, 16 במאי 2011 (IDT)

בוצע. --בברכה, טישיו - שיחה 16:13, 16 במאי 2011 (IDT)

אבל כתבת: "המשאיל היה עם השואל בשעת השאלה": וכי לא צריך להיות "בעת שאירע הנזק"? קיפודנחש - שיחה 16:23, 16 במאי 2011 (IDT)

לא בדקתי עכשיו מקורות אך ככל הידוע לי בעליו עמו הכוונה שהוא פועל שלו וזה לא הוזכר.רבנן • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"א • 18:33, 16 במאי 2011 (IDT)

לא כך הבנתי. "וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת" - הבנתי היא שמדובר בחפץ או בעל חיים, לאו דווקא פועל. קיפודנחש - שיחה 19:46, 16 במאי 2011 (IDT)

טישיו, תודה רבה על ההיענות המהירה. דוד שי - שיחה 19:37, 16 במאי 2011 (IDT)

לדוד שי - אין בעד מה, אשמח לעזור תמיד, ותודה על הפניית תשומת הלב לערך. לקיפי ורבנן: כאשר אדם שואל חפץ או בעל חיים, ובאותו רגע ממש הוא שאל או שכר את הבעלים על ידי אמירה של הבעלים המסכימים להשאל (ללא תשלום) או להשכר (עם תשלום) למלאכתו של השואל, (ראה תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ד, עמוד ב' אודות תיאור המקרה), נחשב הדבר כ"בעליו עמו". ולא כמו שאומר קיפי, לא, אין צורך שהבעלים יהיה עסוק במלאכתו של השואל, גם בשעה שהתרחש הנזק. גם לא הבנתי את כוונתו של רבנן, מה זאת אומרת "פועל שלו"? אין הכוונה לפועל במושגים העכשווים, גם אם הוא הלך להביא כוס קפה באותה שניה לשואל, זה נחשב "בעליו עימו". (אבל זה צריך להיות באותו רגע ממש, ובבבא מציעא שם מתוארים שני אפשרויות).

לנוחיותכם, אצטט את לשון הרמב"ם:

המפקיד אצל חבירו בין בחנם בין בשכר או השאילו או השכירו, אם שאל השומר את הבעלים עם הדבר שלהן או שכרן, הרי השומר פטור מכלום. אפילו פשע בדבר ששמר ואבד מחמת הפשיעה הרי זה פטור שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו. במה דברים אמורים, כששאל הבעלים או שכרן בעת שנטל החפץ אף על פי שאין הבעלים שם עמו בעת הגניבה והאבידה או בעת שנאנס. אבל נטל החפץ ונעשה עליו שומר תחלה ואחר כך שכר הבעלים או שאלן, אף על פי שהיו הבעלים עומדין שם בעת שנאנס הדבר השמור ה"ז משלם שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם. מפי השמועה למדו היה עמו בשעת השאלה אע"פ שאינו בעת הגניבה והמיתה פטור לא היה עמו בשעת השאלה אע"פ שהיה עמו בעת המיתה או השבייה חייב. והוא הדין לשאר השומרים שכולן בבעלים פטורין אפילו פשיעה בבעלים. פטור

— משנה תורה לרמב"ם, הלכות שכירות, פרק א', הלכה ג'

בברכה, טישיו - שיחה 21:54, 16 במאי 2011 (IDT)

חזקה (הלכה)

הצעתי להמלצה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 07:29, 17 במאי 2011 (IDT)

ראיתי, יישר כוחך. ומה עם ארגז החול של שטר? מתי תעלה אותו לערך? --בברכה, טישיו - שיחה 07:30, 17 במאי 2011 (IDT)

הוא עדיין לא מושלם, אני אמצא את החומר, ואז אעלה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 07:37, 17 במאי 2011 (IDT)

אני חושב שעדיף כבר להעלות אותו, במצב בלתי מושלם זה שעדיף יותר מהרבה הרבה ערכים אחרים, וגם עדיף עשרת מונים מהמצב הקודם של הערך, ואולי להציב תבנית בעבודה, אך גם אם לא. הדבר יקל גם עלי ועליך למצוא את הערך (ולא להקליד "משתמש.....") --בברכה, טישיו - שיחה 07:41, 17 במאי 2011 (IDT)

לדעתי בערך הקיים, עדיין יש דברים חשובים שאינם בערך החדש. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 21:53, 17 במאי 2011 (IDT)

הסיבה לכך היא מכיוון שהמידע משולב בערכים המורחבים, ולא ראיתי צורך להכניס אותו לערך עצמו, שאם כן הוא יהיה הערך הכי ארוך בויקיפדיה. בברכה, טישיו - שיחה 21:55, 17 במאי 2011 (IDT)

ותמונות? ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 21:59, 17 במאי 2011 (IDT)

אני חושב שהתמונות שם רק מכערות את הערך. האם תוכל להשיג שטר/ות אמיתי/ים (בטשטוש הפרטים כמובן)? בברכה, טישיו - שיחה 22:05, 17 במאי 2011 (IDT)

אחפש. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:10, 17 במאי 2011 (IDT)

תודה. זה יכול להוסיף מאוד. בברכה, טישיו - שיחה 22:11, 17 במאי 2011 (IDT)

ו...שכחנו לציין: מסקנת הדברים היא, אם כן, שאין מידע שלא קיים בארגז החול וכן קיים בערך, ואם כן, ניתן להעלותו למרחב הערכים. בברכה, טישיו - שיחה 03:19, 19 במאי 2011 (IDT)

ביטול ברוב

אנא אמור מה דעתך האם לפתוח ערך בשם זה, (כעת זו סתם פיסקה עלובה בערך אחר, או להרחיב זאת בערך איסור והיתר. אותה שאלה על דברים שאינם מתבטלים (חהר"ל דשיל"מ בריה וכדומה.) רבנן • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"א • 14:11, 18 במאי 2011 (IDT)

חסרונו של הערך ביטול ברוב הורגש כבר מזה זמן רב, ואני מציע לפתוח אותו, ולכלול בו גם את עניין הדברים שאינם מתבטלים, שגם הוא סעיף בערך. אני אשתדל לעזור בל"נ. בברכה, טישיו - שיחה 15:44, 18 במאי 2011 (IDT)

ואל תשכחו את האיסור לבטל איסור לכתחילה. 93.173.171.42 20:53, 28 ביוני 2011 (IDT)ניב

כמובן. --בברכה, טישיו - שיחה 21:02, 28 ביוני 2011 (IDT)