שיחת טיוטה:התנגדות ותמיכה ברפורמה-מהפכה המשפטית

הערך מוגן לכן אני מוסיף כאן טעונים בעד הרפורמה.

• הנחת היסוד בדמוקרטיה שאם אחד מהצדדים, הרשות השופטת או המבצעת, מקבל יותר מדי כח עלולה להיות פגיעה בדמוקרטיה. כלומר במידה ויש יותר מדי כח לבית המשפט העליון זאת סכנה לדמוקרטיה, מכיוון שהעליון בניגוד לכנסת לא נבחר על ידי הציבור ואז ההפרה של האיזון היא לכיוון של שלטון פקידים שלא נבחרו. בעניין הזה ניתן לצטט את ענקית המשפט פרופסור רות גביזון. לדבריה, "בית המשפט העליון החל משנות ה-80 של המאה ה-20 חורג מיישוב סכסוכים גרידא, ומשתרע עד כדי קביעת דמותה של החברה וערכיה הראויים, והסכמה להתערב בחלוקת המשאבים במדינה. גביזון סברה כי עמדה זו הביאה את בית המשפט העליון להתערבות בסוגיות שבעבר לא דן בהן, כגון דת ומדינה, זכויות חברתיות ועוד, ואינה ראויה מכיוון שהיא פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות." לדבריה העם צריך להחליט בסוגיות האלה- מכיוון שדמוקרטיה היא שלטון ״של העם, על ידי העם, למען העם". בנוסף היא טענה ש"אין תקדים בעולם למצב שבו בית המשפט מכריז על מעמד-על חוקי יסוד ונוטל לעצמו סמכות של ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, ללא קיומו של מסמך שלם וללא הוראה מפורשת" וגם ש "בארץ נוצרה איזו אווירה לא טובה שמחניקה את הוויכוח בנושא הזה. נוצרה איזו רטוריקה שיוצרת את התחושה שכל מי שמבקר את בית המשפט הוא אויבו של שלטון החוק." חלק מן המידע נלקח מ- https://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/shavit.htm, אתר זה מצטט כתבה מהארץ ב- 12.11.99. מהאמור לעיל ברור שלקיחת הכח בחזרה לידי הממשלה הוא הכרחי לקיום הדמוקרטיה. כדי לעשות זאת צריך לשנות חוקים כפי שנעשה ברפורמה.

• ע"פ טענת לוין וחבריו הרפורמה מחזירה את מצב המערכת המשפטית בדיוק לזה שהיה בשנות ה-80 (או לפני עליית הליכוד). ומכיוון שאז הייתה דמוקרטיה גם עכשיו תהיה דמוקרטיה.
• לפיד חתם על פיצול היועמ"ש בהסכם קואליציוני מ 2021. מה שמצדיק לפחות את הסעיף הזה.
• ע"פ גיא זהר בצד השני המפלגה של בנט ובתוכה סער ומתן כהנא הציעה בדיוק את אותה הרפורמה אחד לאחד. אפילו מעט יותר גרוע. kפיכך ההתנגדות שלהם משוללת הגיון משפטי. כלומר היא מפוזיציה פוליטית. בנוסף, זה אומר שהלכה למעשה אמורה להיות תמיכה רחבה יותר לרפורמה שהם הרי מיוצגים ע"י ציבור ששמע את התוכנית שלהם, במהלך הבחירות, והסכים לה ע"י הצבעה.
• המנגון העיקרי של דמוקרטיה הינו ישוב מחלוקות באמצעות החלטת הרוב.לפטנט הזה יש המון חסרונות אבל הוא הכי טוב שיש. כך נמנעות מלחמות פנימיות שגורמות לאבדות רבות ועלולות להוביל לבטול מדינות שיש להן אויבים חיצוניים. במידה ומבטלים את המנגון הזה, הדמוקרטיה קורסת מאליה. לממשלה הנבחרת ע"י הרוב יש מנדאט לעשות החלטות קשות שעלולות להיות הרות גורל. כך היה באוסלו וזה נכון גם לשינויים במערכת המשפט. אם אין מחלקות אין שום צורך במנגנון הזה של החלטת הרוב. 192.114.3.241 16:01, 12 בפברואר 2023 (IST)

אין לי התנגדות ליצור טיוטה דומה שבה העורכים משני הצדדים יפרטו נימוקיהם (בצירוף מקורות בלבד), כדי לשמש את עורכי הערך בעתיד, אולם כרגע לא נראה שזה סלע מחלוקת ולכן זה לא "בוער". פעמי-עליון - שיחה 16:35, 14 בפברואר 2023 (IST)

תודה. ניתן להוסיף את הטעונים האלו לגופו של הערך הנוכחי, למעשה הם אמורים בסופו של דבר להיות מוספים לערך רפורמת לוין מכיוון שהוא מאוד מוטה כרגע אין כמעט טעונים בעד הרפורמה. עובדה אירונית שמתנגדי הרפורמה מציבים עצמם כמגני הדמוקרטיה אך דאגו לסלק באופן בלתי דמוקרטית לחלוטין טעונים בעד הרפורמה 192.114.3.241 16:47, 19 באפריל 2023 (IDT)