שיחה:תל אביב-יפו/ארכיון 2

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

תמונה

התמונה החדשה שהתווספה לראש העמוד בעייתית, אינה ברורה ואינה איכותית - להסיר, לדעתי

כצעד ראשון הזזתי אתה להמשך הדף - במקום שבו הייתה ממש שיבשה את מבנה הדף. דוד שי 07:55, 4 אוקטובר 2005 (UTC)

כיצד משנים את הטבלה לצמיתות? ישוב צריך להיות יישוב, ואוכלוסיה צריכה להיות אוכלוסייה. אריה ז. • ויקימילונאי 10:05, 14 אוקטובר 2005 (UTC)

באמצעות הבוט של קוסטלו. דוד שי 10:08, 14 אוקטובר 2005 (UTC)

שרונה בתל אביב?

הועבר מדלפק היעוץ:

בדו"ח שכתב נעמן בלקינד לבריטים הוא כתב, בין השאר, ש"מאחד-עשר תותחי-ההרים נשלחו שמונה לחזית, דרומה, ושלושה לשרונה, שכונת תל אביב". מה בין שרונה לתל אביב? מישהו יודע לעזור? אחיה פ. 20:30, 15 נובמבר 2005 (UTC)

שרונה היתה מושבה גרמנית באיזור הצפוני לתל אביב של אותה תקופה ("אחוזת בית"), שהסתיימה באיזור רחוב אלנבי של ימינו. כיום שרונה נקראת בשם "הקירייה". דרור 20:54, 15 נובמבר 2005 (UTC)

ואללה? תמיד חשבתי ששרונה הייתה הרבה יותר צפונית. כל יום לומדים משהו חדש. לילה טוב, אחיה פ. 21:00, 15 נובמבר 2005 (UTC)

יש ישוב בשם שרונה בגליל התחתון, זה כנראה המקור לבלבול. טרול רפאים

שרונה ממוקמת בין הרחובות (בשם הנוכחי) שאול המלך וחשמונאים. עד כמה שידוע לי לא הגיעה עד רחוב אלנבי (בשמו הנוכחי). חלק מבתי השכונה הוכרזו "בתים לשימור" בגלל הצורה הארטקטונית. כיום כדי להרחיב את רחוב קפלן הזיזו (פשוטו כמשמעו) את הבתים כדי לאפשר הרחבת הכביש ברחוב קפלן . Rubinjo 21:29, 15 נובמבר 2005 (UTC)

למען הבהירות - שרונה הגיע עד רחוב החשמונאים בנקודתה הדרומית ביותר, וכך היתה צפונית לאחוזת בית שהגיעה עד רחוב אלנבי בנקודתה הצפונית ביותר. דרור 22:03, 15 נובמבר 2005 (UTC)

אולי כדאי לצייר מפה :-) Yonidebest Ω Talk‏ 22:47, 15 נובמבר 2005 (UTC)

ובכלל, הערך שרונה מדבר על היישוב המודרני, למרות שרוב הלינקים שמובילים אליו מדברים על המושבה הטמפלרית... הפרדת ערכים, מישהו? יש מספיק סיפורים מעניינים על שרונה הטמפלרית, נאצים במרכז תל אביב, אוצר מטבעות זהב שהיה קבור באחד הקירות... יש מה לכתוב אם מישהו מכיר את כל הפרטים. --עירא 09:41, 31 ינואר 2006 (UTC)

נווה צדק יוק?

לדעתי, מן הראוי להזכיר בהסטוריה של תל אביב את הקמת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ ליפו שקדמו לאחוזת בית, ובראשן נוה צדק.--Nitsansh 20:42, 26 דצמבר 2005 (UTC)

ראה נווה צדק וגם רשימת השכונות י.ש. 11:50, 24 מאי 2006 (IDT)

יש להפריד בין תל אביב ליפו

אדם אדום 18:28, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

נגד. קיים ערך יפו לגבי יפו העתיקה וכיום מדובר בעיר אחת ואין להפריד ביניהן. אסף 18:29, 24 באוגוסט 2006 (IDT).

מסכים עם אסף. pacman • שיחה 18:30, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

זו ממש לא עיר אחת, זה כמו להגיד שחולון ובת ים הן עיר אחת, זה שהערים מאוחדות תחת עירייה אחת זה אך ורק מסיבות פוליטיות ופרקטיות שנראו נכונות בשנות החמישים (ואולי גם היום). תשאל כל אחד ביפו והוא יגיד לך שאלו שתי ערים נפרדות. בכל מקרה, אין שום הגיון בשני ערכים תל אביב-יפו ויפו. בין אם זו עיר אחת ובין אם לא, זה לא הגיוני מכיוון שלערים יש היסטוריה שונה לחלוטין והערך תל אביב-יפו מציג רק את ההסטוריה של תל אביב (בלי יפו) והערך יפו מציג את ההסטוריה של יפו בנפרד. אז:

• אם אנחנו רוצים להציג אותה כעיר אחת, צריך להיות ערך אחד שמחולק לשניים (תל אביב+יפו).
• אם אנחנו רוצים להציג אותן כשתי ערים, צריכים להיות שני ערכים (תל אביב+יפו) וערך משותף על העיר כיום. אדם אדום 18:38, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

אם אין תגובה, אני מפרש את זה כהסכמה... אדם אדום 18:56, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

אין בערך שום דבר שמתייחס ליפו. הערך הזה הוא פשוט על העיר תל־אביב. אני בעד לשנות את שמו ל"תל־אביב", ולציין גם בערך הזה וגם ביפו שהן מהוות חלק מעיריית תל־אביב-יפו. דניאל • שיחה 16:05, 28 באוגוסט 2006 (IDT)

נגד נחרץ. ואדם אדום, ברגע שהובעה התנגדות מפורשת פעם אחת, חוסר תגובה בהמשך בוודאי שלא מתפרש כהסכמה. בוודאי לא כאשר אתה כותב את זה פחות מ-20 דקות אחרי שהגבת. אסף 18:38, 28 באוגוסט 2006 (IDT).

אסף צודק. ודניאל - התוכל להצביע על פסקאות בהם מקומה של יפו לא נכלל בסטטיסטיקה הכוללת? אקלים? תעסוקה? ספורט? --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 18:51, 28 באוגוסט 2006 (IDT)

דבר ראשון: לא מיהרתי לשנות כ"כ מהר, פשוט אחרי כמה ימים לא היתה תגובה, אז חשבתי לציין את זה (למה התוקפנות?). דבר שני: בהיסטוריה אין שום איזכור של יפו. אדם אדום 02:44, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

גם אין שום איזכור על ראשי עיריית יפו, היחס הוא כאילו ראשי עיריית תל אביב היו מאז ומתמיד גם ראשי עיריית יפו, מה שלא נכון לפני 1948. אדם אדום 02:47, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

מובן שבערך יפו ראוי לעסוק בהיסטוריה של העיר עד לאיחודה עם תל אביב, כולל שמות ראשי העיר (לאחר שאדם אדום ימצא אותם). אינני רואה בעיה בכך שבערך זה תופיע גם ההיסטוריה של יפו עד עצם היום הזה, כאשר מדובר בנושאים הקשורים ספציפית ביפו כשכונה של תל אביב (שיקום השטח הגדול, צינור הביוב העילי המדהים וכדומה). גם לאחר איחודה עם תל אביב, יפו היא שכונה גדולה (למעשה אוסף של שכונות), וכשם שאנו עוסקים בשכונות אחרות, ראוי לעסוק גם בה. אין להפריד בין תל אביב ליפו, כאילו לא היה איחוד מעולם, אך גם אין למחוק את קיומה של יפו כמתחם מוניציפלי עצמאי. דוד שי 05:55, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

אני רואה שהתפרצתי לדלת פתוחה, משום שהערך יפו כתוב בדיוק כפי שהצעתי, כולל סעיף העוסק ביפו בימי המדינה, המתאר את קורותיה עד עצם היום הזה. דוד שי 06:29, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

מבקש רשות להוסיף:"". אדם אדום 16:05, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

לא. אין טעם בפירוש נוסף הזה. עיש בתוך הערך עצמו הפניה לערך יפו היכן שצריך. לב - שיחה 16:10, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

אז לפחות להפוך את המילים הראשונות בערך מתל אביב-יפו ל תל אביב-יפו. אדם אדום 16:12, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

אין צורך בכך. יש הפניה לערך יפו בהיסטוריה של העיר. לב - שיחה 16:14, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

אבל זה בכל זאת שתי ערים שאוחדו, יפו היא לא רק שכונה שמהווה חלק ממהסטוריה של ת"א. אדם אדום 16:20, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

בידיוק בשביל זה יש לנו את הערך יפו. אני עדיין לה מבין מה הלהט שלך להפריד בין יפו לתל אביב? לב - שיחה 16:29, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

אני מסכים עם לב. מי שמתענין במיוחד ביפו יגיע לערך המתאים גם בלי המאמצים המיוחדים שמבקש אדם אדום. דוד שי 17:01, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

יש הרבה אנשים ביפו שלא יסכימו לקביעתך שמדובר ב"שכונה של תל־אביב". לדעתי ראוי לפחות לציין בפסקת הפתיחה ש"תל־אביב-יפו" היא שם העירייה שמהווה איחוד של שתי ערים במקום לטעון (בצורה מאוד מלאכותית) שפשוט יש עיר כזאת. תל־אביב ויפו הן בפירוש לא עיר אחת, אלא רשות מוניציפאלית אחת, המורכבת משתי ערים.

ולגבי הערתו של צ'כלברה, איזה אקלים אפשר כבר לכתוב על תל אביב שלא נכתב על יפו? את אותו דבר אפשר לכתוב גם בהרצליה ובראשון לציון. ולגבי אוכלוסייה של שתי הערים קצת קשה למצוא נתונים כי הן מאוגדות כרשות מקומית אחת, ואפילו בכל תל־אביב-יפו לא ידוע מה מספר התושבים בגלל מספר העובדים הזרים הרבים.

מה שאני רוצה לומר הוא, שהערך מציג את המצב כאילו תל־אביב-יפו היא עיר אחת, במקום רשות מוניציפלית שמאגדת בתחומה שתי ערים, וזה פשוט לא נכון, זה הכול. דניאל • שיחה 17:45, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

האם תוכל להביא אסמכתא כלשהי לקביעה "תל־אביב ויפו הן בפירוש לא עיר אחת, אלא רשות מוניציפאלית אחת, המורכבת משתי ערים"? לנקוב בשמו של ראש העיר יפו? דוד שי 19:20, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

מכיוון שאין לי רשימה של ראשי עיריית יפו לדורותיהם, זה אומר שיפו אינה עיר? :) דניאל • שיחה 19:30, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

יפו הייתה עיר כשם שטקסס הייתה מדינה. היו פעם נשיאים לרפובליקה של טקסס, ולאחר איחודה עם ארצות הברית, הפכה למדינה באיחוד (סטטוס שהוא פחות ממדינה עצמאית), כשם שיפו היא כיום שכונה של תל אביב, שהוא סטטוס מופחת מעיר עצמאית. אלמוג 19:32, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

זה לא נכון, אבל מאחר וכבר החלטתם והנושא אינו בוער בעצמותיי, עשו ככל העולה על רוחכם. :) דניאל • שיחה 19:56, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

למה לא לעשות שלושה ערכים תל אביב, יפו ותל אביב-יפו, הערך תל אביב-יפו יפנה ל"ערכים מורחבים".. לכל עיר יהיה את ההיסטוריה (כמו כן "אתרים היסטוריים"), תרבות, קבוצות הספורט, "נתונים סטטיסטיים" שכונות.. וכו'. כעת הערך הזה מזכיר רק את ת"א.. כמו שיש יהוד-מונוסון, יהוד ונוה מונוסון.. שמופי 12:39, 27 בינואר 2008 (IST)

נכון. אני בעד. 79.177.122.32 20:20, 16 ביוני 2009 (IDT)

לא הבנתי איך לוס אנג'לס היא עיר תאומה...

ניו יורק נשמע יותר הגיוני. "העיר הגדולה" ו"הבירה", קיים בארץ ובארה"ב. ניו יורק / ת"א, וושינגטון / ירושלים. מה זה בגלל המיקום? (מערב)--OhadAston 02:54, 9 בדצמבר 2006 (IST)

ערים תאומות נוצרות על-פי הסכמה בין ראשי הערים, ולא על-פי מאפיינים מחייבים כלשהם. אם יש לך טענה בעניין זה, שלח מכתב לרון חולדאי. דוד שי 07:25, 9 בדצמבר 2006 (IST)

אם כבר, זה לא נשמע תמוהה שתל אביב ועזה ערים תאומות?! יסמין 20:03, 15 באוגוסט 2007 (IDT)

לוס אנג'לס היא אכן עיר תאומה, וכנראה הבולטת מכול הערים האחרות בשיתוף הפעולה שלה מול העיר תל אביב. מדוע היא איננה מופיעה ברשימה??? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יהודים או דרוזים?

בערך נאמר:

רוב תושבי תל־אביב-יפו הם דרוזים.

האם אין הכוונה ליהודים במקרה הזה?(לא שחלילה יש לי משהו נגד דרוזים כי אם ההפך הוא הנכון) --Yakov1122 01:26, 23 בדצמבר 2006 (IST)

תוקן, תודה על תשומת הלב. יות _{≈שחייה≈} 03:21, 23 בדצמבר 2006 (IST)

מקור השם

"לאחר זמן מצאו כי תל־אביב מוזכרת גם בספר יחזקאל ג' ט"ו, כמקום שבו ישבו הגולים לבבל על נהר כבר."

האמנם זה אך מקרה שהתרגום הוא ממש כשם מקום תנ"כי? דוד 21:32, 28 בדצמבר 2006 (IST)

אני מחדש את השאלה - האם סוקולוב בחר את השם "תל אביב" לספרו של הרצל בלי לדעת שביטוי כזה כשמו של מקום מופיע בספר יחזקאל? ואם כן, האם מייסדי העיר לא הבחינו בכך בעת שנתנו את השם לעיר ב-1910? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:36, 14 בפברואר 2007 (IST)

תל אביב הקטנה

ביטלתי את ההפניה מ"תל אביב הקטנה" ל"תל אביב יפו". ראשית, המונח "תל אביב הקטנה" מתייחס לזמן ולמקום ספציפיים - לגרעין של תל אביב מהקמתה ועד סוף שנות ה-20. שנית, את המונח הנוסטלגי הזה טבעו דן בן אמוץ וחיים חפר במסגרת מופע שכתבו לרגל חגיגות היובל לייסוד תל אביב. המחזה זכה להצלחה כל כך גדולה עד שהיום השירים שבו נחשבים מעין "שירי עם", בלי שזוכרים את מקורם. בכל מקרה, המונח הזה ראוי לפחות לערך אחד, ואולי שניים (אחד על המופע והאחר על המקום והתקופה עצמם). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:42, 14 בפברואר 2007 (IST)

תיקונים שונים

1. הכיתוב מתחת לתמונה צריך לתאר את מה שמופיע בתמונה. פרטים נוספים אמורים להופיע בגוף הערך. מתחת לתמונת מסגד חסן בק נכתב שהוא שימש עמדה לצלפים ערבים במלחמת העצמאות. זאת רק אפיזודה (חשובה ככל שתהא) בהיסטוריה של המסגד, והיא צריכה להופיע בגוף הערך ולא בתיאור התמונה.
2. אם ידוע מספר הנרצחים בפרעות תרפ"א, יש לציין אותו, ולא לכתוב "עשרות". העתקתי את המספר מהערך שעוסק בפרעות ההן.
3. מדינת ישראל הוכרזה ביום שישי, ה-14 במאי 1948 בשעה 16:00. ולא ב-15 במאי.
4. הביטוי "הכפרים התרוקנו מתושביהם" אינו ראוי. הכפרים ננטשו עקב מלחמה, ותושביהם לא נעלמו סתם כך.
5. "יפו קלטה המוני עולים חדשים, אך נשאר בה מיעוט של ערבים" - קודם כול צריך להסביר מה קרה לרוב תושבי יפו הערבים. אחר כך צריך לציין שבעיר נשארו חלק מתושביה הערבים, ולבסוף יש לציין את קליטת העולים. זה הסדר הכרונולוגי, והוא גם מסביר למה הערבים ביפו היו פעם רוב והיום הם מיעוט. בנוסף, אין צורך לכתוב "המוני עולים". אפשר להסתפק ב"עולים רבים".
6. ממילא רוב ערביי ישראל הם מוסלמים. לא מדובר במאפיין מיוחד של ערביי יפו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:47, 25 בפברואר 2007 (IST)

שרונה כשכונה?

בעקבות העריכה האחרונה בערך, האם שרונה יכולה להיחשב כשכונה? אם מתכוונים להוסיף את הערך לרשימת השכונות, לדעתי צריך לשנות את הכיתוב בהתאם לנווה עופר, ז"א "הקריה-בעבר שרונה-מושבה טמפלרית" ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 15:35, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

כמובן שלא. היא לא שכונה ואף פעם לא הייתה שכונה. האיזור נקרא היום הקריה וחלקו הדרומי, שכבר מזמן אינו מחנה צבאי, נקרא "איזור/מתחם דרום הקריה". שיניתי את הפסקה לתבנית, הכי טוב. המידע על שרונה נמצא בערך על הקריה ובמקומות רבים נוספים. השמח בחלקו (-: אמצו פורטל! 15:51, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

עודף רשימות

הערך סובל מעודף ברשימות: כ-50% ממנו מורכב מרשימות של ערים תאומות (כולל עיר תאומה אחת ששייכת לישות עוינת), אתרים ומוסדות בעיר, ורשימה גדולה של בתי ספר על ייסודים. אה ואין לשכוח את הגלריה (הנחמדה) של תל אביב בבולי ישראל - פרק שאין מקביל לו בערים אחרות, לא בארץ ולא בעולם. וזה עוד אחרי שהורדתי את רשימת השכונות, שנמצאת כבר בפורטל.

בעבר גם ירושלים סבלה מהבעיה, ולבסוף הרשימות הוצאו מהערך לפורטל. צריך להחליט אילו מהרשימות להשאיר כאן (אם בכלל), אילו להעביר לפורטל, ואילו לפזר במקומות אחרים (יתכן למשל שבתי ספר על יסודיים יכבידו על הפורטל ומקומם בקטגוריה משלהם). ערן 11:02, 29 בספטמבר 2007 (IST)

מסכים בהחלט. חלק ממטרת הפורטל היא למנוע את אותן הרשימות (חוץ מהבולים שזה דווקא באמת נחמד בסוף הערך). בכלל, הערך הזה צריך לעבור שכתוב קל והרחבה. אני מוכן בתקופה הקרובה להעביר את רוב הרשימות לפורטל בצורה מסודרת ונסות להפוך פסקאות כמו אתרים ומתחמים לפסקאות כתובות. השמח בחלקו (-: הצטרפו למיזם הפורטלים! 11:05, 29 בספטמבר 2007 (IST)

מה דעתכם על להפוך את הערך לערך מומלץ

לדעתי הוא מתאים לתואר.

נ"ב, תיקנתי את העיצוב הלקוי. אלירן 14:41, 6 באוקטובר 2007 (IST)

הוספת תמונה

יצא לי הערב לצלם תמונה של תל-אביב בשקיעה, מצפון. אני מציע לשיפוטכם האם לשלבה בערך (כן, אני קצת משוחד, בכל זאת. אבל התמונה יצאה כה צבעונית, במיוחד בהתחשב באיכות המצלמה...): התמונה.
Pelegs 17:04, 7 בדצמבר 2007 (IST) אני בעד לשלב, תמונה ממש יפה!--Gp 11:57, 8 בדצמבר 2007 (IST)

רחובות בתל אביב

האם יש למישהו מושג כמה רחובות יש בתל אביב. ניסיתי לחפש בכל ערך אפשרי ולא מצאתי. אני צריכה את הנתון לעבודה על תל אביב בביה"ס. מירב.

ביקשתם קיבלתם

ראו שיחה:תל אביב-יפו/מיזם שיפור. השמח בחלקו (-: 23:03, 4 בפברואר 2008 (IST)

העברה מהערך

לא היה מקום לרשימה והפורטל כבר רווי. להלן רשימתמוסדות החינוך שהועברה מגוף הערך:

• אוניברסיטת תל אביב
• המכללה האקדמית תל אביב יפו
• אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב
• ספריית בית אריאלה

בתי-ספר על-יסודיים

בית הספר לאומנויות עירוני א' לאמנויות עירוני ב'-ג' - צייטלין עירוני כ"ב - מ. חינוך יפו אוהל חנה אולפנית בני עקיבא אורט גאולה אורט יד סינגאלובסקי אנקורי בית הספר לטבע גמנסיה סוקולוב לאור הגימנסיה העברית הרצליה דב הוז בית הספר להנדסאים חמד"ע, מרכז לחינוך מדעי טרה סנטה - עי"ס ישיבה תיכונית בר-אילן ישיבת אור משה

ישיבת היישוב החדש (ישיבת הרב עמיאל) לחמן מגדלות מכללת אמי"ת תל אביב מפתן אלון מקצועי הולץ מרכז נוער ע"ש מצקין מרכז עירוני לנוער מע"ן מרכז שיקום נוער ת"א נעמ"ת תל אביב סדל"ם עתיד עירוני ד' עירוני ה' עירוני ו' - ביאליק רוגוזין עירוני ז' עירוני ח' ראשית

עירוני ט' עירוני י' אליאנס עירוני י"א עירוני י"ב עירוני י"ד עירוני י"ז ישורון עמל טכנולוגי עמל ליידי דייוויס עמל מקס פיין שבח מופת תורה ומלאכה ע"ש פנקס תיכון בית יעקב תיכון חדש ע"ש רבין תיכון טכנולוגי נעמ"ת יפו תיכון פיטמן תיכון רון (נסגר) תיכון תל אביב תיכון אליאנס

אולי מישהו ירצה את הרשימה בעתיד. השמח בחלקו (-: 22:32, 10 בפברואר 2008 (IST)

עזה

אם "ברית הערים" הוקפאה, למה עזה עדיין מופיעה בתוך רשימת הערים התאומות, ורק מי שיטרח לקרוא את ההערות יראה שבעצם (כרגע) היא לא? יש לי תחושה שייקח קצת זמן עד שתחזור להיות תאומה. הדס - שיחה 19:17, 1 במרץ 2008 (IST)

טבלת הטמפרטורות

הטבלה מטעה. נתוני הלמ"ס מתייחסים לממוצע חודשי של טמפרטורה יומית מקסימלית ומינימלית. גיליתי את זה משום שרציתי לבדוק אם האורע שהיה בסוף מרץ (41 מעלות) חריג במיוחד. --Yoavd - שיחה 08:00, 31 במרץ 2008 (IDT)

נסה להמשיך מה שהתחלתי בשיחת תבנית:מזג אוויר. יוסאריאן • שיחה 20:27, 28 באפריל 2008 (IDT)

הערות ודיון מרשימת ההמתנה למומלצים

אחד הערכים הנצפים ביותר בוויקיפדיה ששודרג ושופץ בחודשים האחרונים לאור ידיעה זו. סודרו רוב ערכי המשנה שלו והפורטל הנלווה ונראה לי שהגיע הזמן (לא יודע אם נספיק אבל עוד פחות משבועיים יום הולדת 99 שמח!) לתת בו פוש אחרון של הגהה ועריכה ולהעמיד אותו בכבוד לצד המתחרה. השמח בחלקו (-: 19:17, 12 באפריל 2008 (IDT)

לטעמי פרק הבולים מיותר. נוי - שיחה 17:29, 16 באפריל 2008 (IDT)

לקראת יום הולדת 100. ‏IdoZi‏ • שיחה 14:08, 23 באפריל 2008 (IDT)

פרק הבולים נמצא בערך המון זמן. אני לא חושב שהוא מפריע כשהוא בסוף הערך, בטח לא מזיק, אבל לא נראה לי שהוא סוגיה מרכזית בבחינת הערך כמומלץ. שבועיים, אין לאף אחד דעה או הערה נוספת בנושא הערך? ירושלמים, איפה אתם?! השמח בחלקו (-: 19:40, 27 באפריל 2008 (IDT)

אני קורא את הערך, נראה מרתק. הבעיה היחידה שעולה לי בראש כרגע היא תבנית השכתוב שמתנוססת בגאון מעל הערך יפו. נוי - שיחה 20:07, 27 באפריל 2008 (IDT)

זו אכן בעייה. השמח בחלקו (-: 20:10, 27 באפריל 2008 (IDT)

לדעתי זהו ערך פשוט מופתי. מקיף ומעניין. עם זאת, אני חושב שרצוי להוסיף קצת על החשבתה (לא בהכרח בצדק) של תל אביב לבועה מנותקת משאר הארץ והפיכתה לסמל לאדישות ולנהנתנות אנוכית. נוי - שיחה 20:49, 27 באפריל 2008 (IDT)

כתושב גאה של העיר, אני מוחה על הטענה האחרונה. מי שמנותק משאר הארץ והוא סמל לאדישות ולנהנתנות אנוכית זה כל שאר הארץ חוץ מתל אביב. ובמיוחד רמת גן!

ועכשיו ברצינות: אנחנו נסתבך עם טענות לא מבוססות או בעיקר מבוססות סטריאוטיפים. זה נכון שיש איזושהי תפישה כזו בחברה אך גם היא מתייחסת ברמה הכללית יותר לטיפוס של ישראלי מסויים שכמותו יש גם בערים נוספות במרכז הארץ ולא אגזים ואומר שגם בירושלים. ועוד יותר ברצינות: יש תופעה די מעוותת כיום, בעקבות ירי הקסאמים בדרום והקטיושות בצפון, שתל אביב נתפשת כמעין "בועה" בטוחה שבתוכה חבורה גדולה של ניהליסטים. בלי קשר לכך שיש למצוא פתרון מיידי לבעיות הבטחון בצפון ובדרום, הציבור הישראלי שוכח מאוד מהר את העבר הקרוב ונהנה מאוד להטיל דופי במי שכרגע "טוב לו", כביכול. סקאדים, פיגועי התאבדות שבועיים... כלא היו מעולם. מטבעה של עיר גדולה שתכיל הרבה "באבל-בויס" ושיתרכז בה גם הרבה עושר, המושך תשומת לב רבה. הערך עוסק בעיר בעלת היסטוריה, גאוגרפיה ואתרים רבים. לדעתי אין מקום לאמירה כזו גם כהערה סתמית בערך. את הדיון הכללי אפשר להמשיך בכיכר העיר (זו עם הברווז). השמח בחלקו (-: 21:23, 27 באפריל 2008 (IDT)

קראתי בינתיים עד פרק הדמוגרפיה (אמשיך מחר), ויש לי שתי הערות: 1. המשפט על יפו בסוף פרק המבוא, ראוי שיישען על בסיס מוצק יותר. 2. האם הנתונים בפרק הדמוגרפיה הם מהשנתונים המוזכרים בסופו? אם כן, אולי עדיף לציין זאת בהערת שוליים בראשית הפרק במקום "ראו גם". חוץ מזה, ממה שנוכחתי עד כה, ערך ראוי ביותר. כמעט שקלתי לחזור ולגור בעיר, עד שהגעתי לתל אביב-יפו#אקלים, ועוד הזרוע נטויה. עידו • שיחה 01:14, 28 באפריל 2008 (IDT)

ערך יפה מאוד שמכסה בצורה טובה נושא מאוד מורכב. לגבי הערך יפו - מדוע לא לשחזר לגירסא הטובה האחרונה? נכון שחבל על העבודה של זה שהוסיף את המידע, אבל עושה רושם שיש שם המון שגיאות וניסוחים לא ברורים. 77.124.99.121 19:04, 28 באפריל 2008 (IDT)

הערות נוספות: 1. בפרק התחבורה לא מוזכרת התחבורה הימית - אמנם יש התייחסות לנמל יפו החשוב במקום אחר, אבל כדאי להזכיר גם פה שבעבר היה נמל יפו המרכז החשוב, עד שדעך לו בעקבות הקמת נמלים גדולים יותר. כדאי להזכיר גם את המרינה, שמהווה למעשה את המקום היחידי שבו ניתן להיכנס לתל אביב בדרך הים. 2. עוד בפרק התחבורה - כדאי להוסיף על השינוי בתוואי הרכבת, שבעבר הגיעה עד יפו. 3. גם בפרק התחבורה וגם בפרק העסקים יש נתונים שונים, שיש לציין את מקורם, וגם לאיזה שנה הם עדכניים. 4. בפרק האדריכלות כתוב ש"בשנים האחרונות מתבצעת פעילות שימור מקיפה". הביטוי "בשנים האחרונות" לא כל כך מקובל, הייתי משנה את זה בעצמי לו ידעתי האם נכון יותר לומר שהפעילות החלה בשנות ה-80 או בשנות ה-90. 5. בפרק הספורט כדאי להזכיר את משחקי המכביה שנערכו בעבר בתל אביב, ואולי גם אירועי ספורט בינלאומיים שנערכו בה, כמו הפיינל פור ב-1994 וב-2004. 6. אני דווקא סבור שפרק הבולים מאוד מרענן. 7. הבועה התל אביבית היא נושא לערך בפני עצמו, שלכשייכתב, ניתן יהיה להתייחס אליו גם בערך זה. הנושא חשוב, אבל הערך טוב גם בלעדיו. עידו • שיחה 21:34, 28 באפריל 2008 (IDT)

סופסוף דיון ער! (שמישהו יפנה אותנו לדף שיחה מתאים...) 4. תיקנתי בהתאם. 5. הוספתי אבל לא מרגיש בסדר, רצוי שעוד אנשים יעברו. אגב, ממתי המכביות ברמת גן? 1-3. בכל פרק התחבורה צריך לשמור על איזון בין הפסקה לבין הערך המורחב. אני רואה בערך המורחב חלק מהערך הראשי ומועמדתו להמלצה וההערות נכונות כמובן אליו. ראה גם את שיחה: תחבורה בתל אביב. באופן ספציפי לגבי תחבורה ימית בימינו, אני לא מסכים. המרינה היא יותר פונקציה של פנאי לעומת תחבורה. השמח בחלקו (-: 22:34, 28 באפריל 2008 (IDT)

אכן יש בעיה בתחבורה בתל אביב (תרתי משמע). בכל אופן, היו לי עוד שתי הערות כמה פסקאות למעלה, והייתה גם הערה 3 על הנתונים. עידו • שיחה 01:33, 29 באפריל 2008 (IDT)

הדיון הזה יועבר על ידי ירון לדף השיחה כשהערך יעבור להצבעה, ככה שזה לא כל כך משנה. לדעתי עדיף כאן. זה מושך יותר משתתפים. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:35, 29 באפריל 2008 (IDT)

לעידו: לגבי נתונים סטטיסטיים המוזכרים, אין לי מושג. אני מקווה שמי שהכניסם עשה זאת על סמך מקור אמין שחבל שלא פורט. צריך למצוא מה לעשות עם זה ולהפיק גם לקח כללי להוספת נתונים כאלה בערכים אחרים ובעתיד. אני אנסה למצוא מקורות ולהוסיף או לעדכן בהתאם. כנ"ל לגבי האמירה בנושא יפו בפסקה הראשונה, שעל אף שהיא נראית הגיונית ומשתמעת מתוך ההיסטוריה האורבנית עצמה, צריך יהיה הערת שוליים עם הסבר ו/או הפניה למקורות. השמח בחלקו (-: 21:35, 29 באפריל 2008 (IDT)

שוליותה של יפו וחסרים נוספים

לדעתי הערך בעייתי, מבחינה זו שהוא נקרא תל אביב-יפו ובפועל עוסק בתל אביב, כאשר יפו רק נזכרת בו באקראי מדי פעם. בפתיח מדובר על יפו כאיזה סרח עודף שנדחף בכוח לתוך העיר אף שאינו באמת שייך, ומכאן ואילך זוהי ההתייחסות אליה לאורך הערך. פרק ההיסטוריה מתחיל בסוף המאה ה-19 כרקע ללידתה של תל אביב, פרקים אחרים בערך מתעלמים לחלוטין מיפו (בולט במיוחד בפרק "אתרים חשובים בעיר", שנותן אזכור קצר לשוק הפשפשים ביפו וזהו, והפרק "המתאר העירוני", שבו היא פשוט אינה קיימת). אז נכון שיש ערך נפרד יפו, אבל זה לא פוטר אותנו מלהתייחס אליה בערך תל אביב-יפו, בוודאי בפרקי ההיסטוריה, המתאר והאתרים החשובים.
הערה נוספת שלי היא פרק "דמוגרפיה וסטטיסטיקה" - שנראה כיצירה מפוארת של בוט היישובים, עם מעט מאוד מגע יד אנוש. יש הרבה מה לומר על הדמוגרפיה של העיר, שעל פי המקורות החיצוניים שאליהם מפנה הפרק מתאפיינת בכמה אלמנטים ייחודיים יחסית ליתר הארץ כגון שיעור גבוה של משפחות חד-הוריות, בודדים ורווקים, שיעור נמוך של משפחות עם ילדים, ריבוי קשישים ופטירות לעומת מיעוט ילדים ולידות, ועוד. גם הפרק "עסקים, מסחר ותעסוקה" סובל מאותה בעיה - מסירה לקונית לקורא של כמה מספרים יבשים ומשמימים, ללא סקירה מילולית טובה של משמעות העניין; כאילו נשכח בערך שאחד מתפקידיה העיקריים של תל אביב (במידה רבה הרבה יותר מהיותה חלון תצוגה לאדריכלות) היא היותה מרכז הכלכלה, המסחר והעסקים של ישראל. גם פרק התרבות והאמנות יכול להיות קצת יותר מעניין מרשימת המוזיאונים והתיאטראות שהוא מהווה כרגע. בקיצור, עבודה יפה מאוד שעשה השמב"ח בקידום הערך, אבל יש עוד כברת דרך לעשות לפני הכרזה כמומלץ. מגיסטר • שיחה 10:10, 7 במאי 2008 (IDT)

הרבה דברי טעם. בטרם נארכב דיון זה לשיחה:תל אביב-יפו/מיזם שיפור כיוון שהמלאכה כנראה עוד רבה וחבל להעמיס על דף ההמתנה, אתייחס למספר נקודות:

אם מתפרש מהטקסט כאילו יפו היא "סרח עודף" של תל אביב, הרי חייבים לתקן זאת. אני לא רואה באיזה נוסח הדברים מתפרשים ככאלו אך אין ספק, ואת זה הערך כן מנסה להציג, כי יפו עודנה ישות עירונית נפרדת גם אחרי כמעט 60 שנות איחוד. מי שגר ביפו לעולם יציג עצמו כתושב יפו ולא כתושב "תל אביב-יפו". ולא רק הערבים ביפו אלא גם היהודים ביפו, שמהווים כמובן רוב. גם כל עסק שמציג את כתובתו הרשמית, כותב "רחוב **** מס' ##, יפו". כל נושא האיחוד המוניציפלי הוא אכן סוגייה המסבכת את מבנה הערכים. על אף שהוסכם בעבר כי אין מקום לערך נפרד על "תל אביב" בלבד, בהחלט יש להמשיך ולתת את הדעת לנושא מבנה הערך ומערך הערכים שמסביבו. לפי דעתי, הפרקים המרכזיים בערך מתייחסים ליפו באופן הבא:

1. שם - לא רלוונטי מלבד בנושא השם המאוחד - מוזכר.
2. היסטוריה - הפרק הרגיש ביותר מבחינה זו. מביא את ההיסטוריה העברית שאליה נתפרה במקביל ההיסטוריה של יפו. בערך המורחב על היסטוריית תל אביב מובא היבט זה בהרחבה וההתייחסות להיסטוריה של יפו טרם הציונות מופיעה בנפרד בערך על יפו, כפי שצריכה להיות. אשמח לשמוע דעות נוספות.
3. גאוגרפיה ואקלים - שני נושאים שמראש מתייחסים ליפו ות"א כיחידה אחת. לדעתי אין שום בעייה.
4. דמוגרפיה - אכן דורש ליטוש נוסף על ידי בן אנוש ואכן יש מקום להרחבה בהקשר היפואי, כמו גם להערות הנוספות שהעירו עידו ומגיסטר.
5. המתאר העירוני - תל אביבי לגמרי. תידרש התייחסות למתאר העירוני של יפו בערך הנפרד והתייחסות עמוקה יותר לקשר הפיזי-אורבאני בין ת"א ויפו.
6. תחבורה - מהבחינה הזו דין יפו כדין שאר השכונות והרובעים של של העיר. נדרש אבל טיפול בפן ההיסטורי בערך תחבורה בתל אביב.
7. עסקים, מסחר ותעסוקה - נדרשת הרחבה ללא קשר לעניין יפו. בנושא ההיסטוריה קיימת כבר התייחסות לנושא עיר הנמל ההיסטורית ומשמעותיה הכלכליות - אפשר ורצוי להרחיב.
8. אתרים חשובים בעיר - לפי דעתי קיימת התייחסות פרופורציונלית ליפו אך אוסיף את יפו העתיקה כפסקה בפני עצמה עם הפניה לערך מורחב. נראה לי נכון. יש התייחסות שווה ליפו גם בפסקאות המשנה של השווקים (שמגיסטר הזכיר), חוף הים ושל השדרות, לרבות סיפור שדרות ירושלים.
9. אמנות, תרבות וחינוך - לא יודע מה לומר. אין צורך להתחיל ולהכניס לכאן את מה שראוי להתרכז בו בערכים אמנות ישראלית, תרבות ישראלית ועוד. אני לא רואה בעייה ברשימה. דרושות כאן עוד דעות.
10. ספורט - התייחסות שווה ליפו כחלק טבעי מן העיר. אפשר בלי קשר להרחיב.
11. תיירות - כנ"ל.
12. עירייה - נדרשת סקירה רחבה יותר. אולי התייחסות למנהלת רובע יפו ומעמדה.

המודגשים הם כמובן הנושאים העיקריים לטיפול. כל עזרה תתקבל בברכה. קרדיט מיוחד מגיע גם למשתמש:Eyal72 שעיבה במקצועיות חלקים גדולים ומשמעותיים מהתוכן. השמח בחלקו (-: 12:09, 9 במאי 2008 (IDT)

אתן כאן את דעתי בעניין ההיסטוריה, משום שנדמה לי שביתר הנושאים אנו תמימי דעים. על פי הערך כרגע, הקורא למד שתל אביב-יפו היא עיר שנוסדה בתחילת המאה ה-20 כעיר בשם תל אביב, ובהמשך התפתחותה סופחה אליה העיר העתיקה הסמוכה יפו (ראו בערך נפרד, כי זו בעצם עיר אחרת). לדעתי, על הערך ללמד את הקורא שתל אביב-יפו היא עיר שתחילתה לפני אלפי שנים כעיר נמל עתיקה בשם יפו, ולעיר זו היסטוריה עשירה לאורך תקופות רבות (על כך תוכלו לקרוא בערך המורחב: יפו), ובתחילת המאה ה-20 קם ליפו פרבר בשם תל אביב, אשר צמח במהרה לכרך שבלע לתוכו את יפו. אני מקווה שאתה רואה את ההבדל בעומק הפרספקטיבה ההיסטורית שאליו אני מנסה לכוון. מגיסטר • שיחה 23:37, 9 במאי 2008 (IDT)

מתוך הפתיח:

תל אביב נוסדה באופן רשמי בשנת 1909 כ"אחוזת בית" אך חלק משכונותיה היהודיות היו עוד קודם לכן שכונות לווין של עיר הנמל הערבית יפו הנמצאת מדרום-מערב לתל אביב. במהלך המאה ה-20 גדלה משמעותית העיר תל אביב לעומת יפו שמספר תושביה אף קטן וב-1949,[1] לאחר הקמת המדינה, אוחד שטחה עם העיר תל אביב ונוצרה "עיריית תל אביב-יפו". ליפו היסטוריה נפרדת בת יותר מ-3,000 שנים, אולם במאה ועשרים השנים האחרונות שזורים יחדיו פרקים מסוימים בתולדות שתי הערים. עם זאת, יפו הייתה ועודנה ישות עירונית נפרדת מתל אביב במובנים רבים, חרף נסיונות שונים לאחדם לעיר אחת.

למעט המשפט האחרון אותו נשים רגע בצד, אני לא מוצא בעייה בנוסח המשתדל להגדיר היטב את מבנה ההסיטוריה המשותפת של תל אביב-יפו. אשמח אם תציע גרסה נוספת. בברכה, השמח בחלקו (-: 16:19, 10 במאי 2008 (IDT)

לשמב"ח - בקטע המדובר דנים מספר פעמים בתל אביב וביפו כערים נפרדות - "תל אביב נוסדה ... חלק משכונותיה ... היו עוד קודם לכן שכונות ... של עיר הנמל הערבית יפו הנמצאת מדרום-מערב לתל אביב", "במהלך המאה ה-20 גדלה משמעותית העיר תל אביב לעומת יפו..." "...שזורים יחדיו פרקים מסוימים בתולדות שתי הערים". יוסאריאן • שיחה 10:19, 12 במאי 2008 (IDT)

לפיכך ובהתאם לזאת אני מנצל הזדמנות זו ומצטרף לדעת התומכים בפיצול והעברת רוב רובו המכריע של ערך זה לערך תל-אביב. איחוד הערים תל-אביב ויפו לרשות מוניציפלית אחת נעשה מסיבות פוליטיות ופרקטיות ואינו תקף לעניין הערך האנציקלופדי עליהן. הדיון כאן והפסקה שמצטט שמב"ח רק מדגישים את המלאכותיות של האיחוד בערך. . יוסאריאן • שיחה 10:12, 12 במאי 2008 (IDT)

פיצול הערכים איננו הפתרון. ערים רבות מספור בעולם מורכבות מאיחוד של רשויות מוניציפליות היסטוריות נפרדות, וברור שמאפייני שוני מסוימים בין חלקי עיר ממשיכים להתקיים גם לאחר איחודה. זה מצדיק לכל היותר ערך מורחב נפרד על קטע מהעיר שמאפייניו ההיסטוריים והאחרים מצדיקים זאת, ואכן בצדק קיים ערך נפרד יפו, ועדיין נדרש ערך מקיף ויסודי על הישות העירונית והמוניציפלית הבלתי זניחה הקרויה תל אביב-יפו.
לדעתי, על הפתיח לומר משהו מעין:

ראשיתה של העיר הידועה כיום כתל אביב-יפו בעיר הנמל העתיקה יפו. יפו, הנחשבת אחת מערי הנמל העתיקות בעולם, נזכרת רבות בתנ"ך ובמקורות קדומים אחרים, ולאורך דורות שימשה כשער כניסה ימי לארץ ישראל. תל אביב נוסדה באופן רשמי בשם "אחוזת בית" בשנת 1909 כעיר עברית לצידה של יפו הערבית, ובתוך ארבעה עשורים צמחה לכרך שהאפיל בגודלו על יפו. ב-1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה "עיריית תל אביב-יפו" המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עוד נהוג להתייחס ליפו כישות עירונית נפרדת מתל אביב.

זה לגבי רוחו של הפתיח. חשוב יותר הוא פרק ההיסטוריה, ששם יש להתחיל אותו בתת-פרק קצר הסוקר בתמציתיות את אלפי שנות ההיסטוריה של יפו (עם הפניה לערך מורחב: יפו), ואז להמשיך לשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (עם הפניה לערך מורחב: היסטוריה של תל אביב - שבו, אכן, מתאים שיפו תוזכר כרקע כללי בלבד). מגיסטר • שיחה 10:47, 12 במאי 2008 (IDT)

ערכתי בשלב זה את הערך ברוח הערותי אלה. נדרשת עדיין השלמה בתחום ההיסטוריה של יפו. מגיסטר • שיחה 12:38, 14 במאי 2008 (IDT)

סליחה על התגובה המאוחרת, איכשהו לא שמתי לב להמשך הדיון עד שנעשו העריכות בערך. לדעתי הצעת הנוסח הזו, שאני רואה שכבר יושמה, בהחלט מוצלחת יותר. הייתי אף מוסיף במשפט אחד בפסקת הפתיחה את נושא השכונות הראשונות דוגמת נוה צדק שהתחילו למעשה כשכונות יהודיות של יפו והתאחדו לאחר מכן עם אחוזת בית לעיר "תל אביב". בברכה, השמח בחלקו (-: 13:35, 14 במאי 2008 (IDT)

הוספתי. מגיסטר • שיחה 14:24, 14 במאי 2008 (IDT)

תבורך! השמח בחלקו (-: 16:25, 14 במאי 2008 (IDT)

המתאר העירוני

אני מתקשה להבין את המשפט "משהתאחדו כל שכונות ונוצרה העיר תל אביב, המתאר העירוני לא כלל שלד עירוני מסודר, אשר צורתו הכללית נשתמרה עד היום באזור דרום-מרכז העיר". נראה לי שהוא סובל מכשל תחבירי אחד או יותר. מגיסטר • שיחה 15:47, 14 במאי 2008 (IDT)

נדמה לי שזיהיתי אפילו כשל לוגי אחד. יוסאריאן • שיחה 15:54, 14 במאי 2008 (IDT)

ה"משורר" התכוון לומר שחוסר הסדר שאפיין את העיר עקב היעדר תכנון נשמר להפליא במשך 100 שנות קיומה של העיר. זה לא כשל לוגי, אלא פרדוקס המאפיין את המציאות - גם אי-סדר הוא סוג של סדר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:57, 14 במאי 2008 (IDT)

אכן לכך התכוון המשורר פחות או יותר. הסיפור הוא כדלקמן, אודה למי שיצליח לתמצתו לכדי פסקה קצרה וברורה בערך:

השכונות היהודיות מחוץ לחומות יפו נבנו כל אחת בפני עצמה, ללא תיכנון כולל. כלומר לא היתה תכנית מתאר מחוזית/עירונית שהגדירה ברמת המקרו את מבנה העיר משום שלא היתה שום עיר. כל שכונה תוכננה בפני עצמה על סמך הקרקעות הזמינות שהיו ברשות אנשיה ונוצר מעין אוסף שכונות שהתגבש לכדי עיר חסרת שלד. מה שנקרא היום "שכונת נוה צדק" הוא בעצמו אגב אוסף של כמה שכונות שהתלכדו עוד אז. המשפט המצוטט מהערך בא להדגיש את המשמעות של תוכנית גדס משנות ה-20 (ובאופן שונה גם תכניות שכונות הפועלים של דרום העיר פלורנטין ונוה שאנן) שהמשיכה את המרקם העירוני המבורדק ויצרה ממנו שלד עירוני מסודר שעל בסיסו המשיכה העיר לצמוח. גם לשכונות הדרום החדשות תוכנן שלד עירוני מאוד ברור וחיבור אל המרקם הישן.

אותן שאריות למתאר העירוני ההיסטורי, של השטחים הבנויים עד שנות ה-20, ניכרות עד היום במפת העיר של האיזור שבין אלנבי, דרך יפו והים. וכמובן כל איזור יפו בכללותו שעל מתארו העירוני יש לדון בנפרד. דוגמא מעניינת לחיבור המרקמים העירוניים היא רחוב אלנבי בחלק שמצפון לשוק: ממזרח שכונת "לב העיר" עם גריד רחובות מסויים ואופי בנייה דומה לזה שנבנה גם עד שנות ה-60 וממערב גריד הרחובות של כרם התימנים, באוריינטציה אחרת לגמרי, שהיא בכלל המשך המרקם העירוני של שכונת מנשייה ההרוסה. במפות ישנות אפשר לראות את רשת הרחובות של מנשייה ואת כרם התימנים כהמשך ישיר לאותה רשת. השמח בחלקו (-: 16:25, 14 במאי 2008 (IDT)

שמא תרצה לומר "משהתאחדו כל השכונות ונוצרה העיר תל אביב, נעדר מתארה העירוני שלד עירוני מסודר, שכן כל שכונה התפתחה עד אז כישות עצמאית עם מאפיינים משלה. מארג הרחובות באזור דרום-מזרח העיר של היום משקף היטב מאפיין זה של היעדר יד תכנונית מכוונת. כאשר המשיכה העיר להתפתח צפונה ומזרחה בעזרתן של ידיים מכוונות, תוכננה התפתחות זו כהמשך לגרעין מארג הרחובות הקיים, שעל בסיסו נבנה שלד עירוני מסודר שיוכל לשאת את המשך התפתחות העיר". מגיסטר • שיחה 17:17, 14 במאי 2008 (IDT)

נשמע מעולה. השמח בחלקו (-: 18:15, 14 במאי 2008 (IDT)

תוכנית גדס

לגבי העניין של תוכנית המתאר של תל אביב רציתי להזכיר את מתכנן הערים הסקוטי-יהודי " סר פרופסור פטריק גדס " שהוא תיכנן את תל-אביב בשנותיה הראשונות של העיר אחרי שהוחלט להרחיב את שכונת נווה-צדק ולהיתנתק מיפו לכדי עיר עצמאית. התוכנית של פרופסור גדס מיפו ועד נחל הירקון זהו האזור שנקרא לפי תוכניות העירייה בשם: " העיר ההיסטורית " וזה גם האזור שבו נקבעו הגבולות הברורים של המע"ר של תל אביב כאשר השכונות שנמצאות אחרי נחל הירקון הם כבר ממש כמו עיר נפרדת או עיר בפני עצמה שלא מקושרת או לא מתחברת אל מרכז העיר. לפי התוכניות של גדס תוכננו שכונות העיר בתור " שכונות גנים " בהם ישנם רבועים של רחובות ובאמצע כל רבוע נמצאת גינה או גן עם קיוסק בתוכו. בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 17:38, 8 בספטמבר 2009 (IDT)

אזורי בילוי ומסחר

בעבר הייתה המדיניות של עיריית תל אביב לשפץ רחובות מסחריים וכיום ישנה כוונה לשפץ ולפתח אזורי מסחר. בשנות ה-60' הוקם האזור המסחרי בדרום הקריה ומסביב לשוק הסיטונאי עם הסינמטק, בית מפעל הפיס, אולפני רשות השידור, ובנייני המשרדים של רחוב קרליבך, רחוב הארבעה, רחוב לינקולן, רחוב צקלג, וחלקו האחרון של רחוב החשמונאים באזור שבו הייתה המושבה הטמפלרית-גרמנית "שרונה (מושבה)" עם בית הקברות הטמפלרי שהיתפנה לאחר קום המדינה. כמו כן ישנם עוד כמה אזורי מסחר ובילוי חדשים כמו "נמל תל אביב ו- "נמל יפו". בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 14:03, 9 בספטמבר 2009 (IDT)

היסטוריה אפשר לצמצם

מכיון שהפסקה על היסטוריה מפנה לערך מורחב אפשר לצמצם אותה בצורה משמעותית. כך הערך כולו יהיה קריא יותר והמידע יהיה מרוכז במקום אחד ולא יווצרו חוסר התאמות. אני מציע להשאיר סיכום של עד כארבע שורות בלי חלוקה לתקופותנמר ערבות סיבירי - שיחה 01:58, 23 במאי 2008 (IDT)

יוממים

1. לא היה מובן מהניסוח הקודם אם יוממים הם אלה שגרים בת"א ונוסעים לעבוד מחוץ לה או להיפך, אז תיקנתי.
2. האם גם סטודנטים הבאים ללמוד בתל אביב נחשבים יוממים, או רק העובדים בה?
3. אני מניחה שצעירים רבים המתגוררים בת"א, בעיקר סטודנטים, אינם משנים בתעודת הזהות את כתובתם הקבועה הקודמת, בבית הוריהם או במושב / קיבוץ שהם מגיעים ממנו, ולכן נספרים בטעות ביוממים.

לרשום על אולמיפיאדת הנכים שהתקיימה בת"א

89.138.197.44 12:39, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

אין צורך להרחיב על כך בערך הזה, שעוסק בעיר. ישנו ערך נפרד - אולימפיאדת הנכים תל אביב (1968). ‏odedee • שיחה 13:18, 3 באוקטובר 2008 (IDT)

הברווז על גג בניין העירייה

למה הוא מוזכר במסגרת הכרוניקה של היסטוריית העיר, אך לא בערך היסטוריה של תל אביב? תומר - שיחה 02:36, 21 באוקטובר 2008 (IST)

אפשר להסתפק בחלק הראשון של השאלה שלך. הכרוניקה מתארת הקמת וחניכת מבנים מרכזים, סלילת ושינוי פני עורקי תעבורה מרכזיים, אירועים היסטורים בפני עצמם כגון פיגועים ונפילת טילי סקאד... והברווז?! מה לגבי הקפיצה לבריכה בכיכר מלכי ישראל אחרי הזכיה של מכבי בגביע אירופה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 02:47, 21 באוקטובר 2008 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הברווז הוא בעיקרו אנקדוטה נחמדה (מאוד) ולא פרק בהיסטוריה של העיר. לעומת זאת הרשימה הכרונולוגית בנויה באופן כזה שהיא כוללת גם דברים שלא רשומים בהיסטוריה הכללית של העיר אשר מוצאים שם מקום, לדוגמא: הרצל מבקר ביפו, נערכת העדלאידע הראשונה, שבוע הספר העברי נערך לראשונה ברוטשילד, שריפת קולנוע מוגרבי ועוד. אם זה מפריע למישהו אפשר לוותר על איזכורו של הברווז בכרונולוגיה אך אין לו מקום בערך על ההיסטוריה. ~השמח בחלקו • רוצה לעצור את הגרעין האיראני? 02:53, 21 באוקטובר 2008 (IST)

אני חושב שמקומו אינו שם. תומר - שיחה 11:21, 21 באוקטובר 2008 (IST)

הורדתי... ~השמח בחלקו • רוצה לעצור את הגרעין האיראני? 11:24, 21 באוקטובר 2008 (IST)

הברווז באמת לא שייך, הרשימה צריכה לכלול התרחשויות קצת יותר מכוננות בתולדות העיר. הייתי גם מדלל כמה התרחשויות נוספות, כגון פיגועים, ובאופן כללי נזהר מדגש יתר על התרחשויות בימינו אנו. באיזכור נושאים כמו מאורעות תרפ"ט כדאי לציין את הרלוונטיות לעיר, מדוע זהו סעיף בדברי ימיה. מגיסטר • שיחה 08:10, 22 באוקטובר 2008 (IST)

מאורעות תרפ"ט באמת לא קשורות להיסטוריה של תל אביב והן הוכנסו לשם על ידי שמופי. יש אולי עוד עריכה או שתיים שלו שטרם עליתי עליהן... לגבי שאר הנושאים: יש אירועים שבהחלט אפשר להגדירם כמכוננים בתולדות העיר כגון הקמת שכונה חשובה, פתיחת/סגירת נמל או איחוד רשויות ויש את הנושאים שאינם מכוננים אבל בהחלט בעלי עניין כמו התחלת פעילותו של תיאטרון עירוני או פיגוע טרור גדול שבהחלט מעניין לראות אותם שזורים בין השנים. אני חושב שזה בדיוק הרעיון של רשימה כרונולוגית בניגוד לדברי הימים הכתובים בפסקאות מסודרות - פסקאות בהן אין מקום להזכיר בשורה קצרה את פתיחתו של שוק הכרמל (שלא ממש היה אירוע מכונן באותם ימים. הוא התחיל עם מספר קטן של דוכנים) אגב התרחשויות היסטוריות גדולות והתפתחות העיר.

שאלה חשובה היא האם ללא קשר לתוכן הכרונולוגיה, עליו אפשר לדון בשיחת פורטל:תל אביב-יפו/כרונולוגיה, נכון לשלב את התבנית הזו בערך בנוסף לפורטל. אני אישית חושב שהיא מוסיפה אך הדבר אינו מקובל בערכים אחרים ולכן חשובה לי דעתם של אחרים. ~השמח בחלקו • רוצה לעצור את הגרעין האיראני? 18:50, 22 באוקטובר 2008 (IST)

התבנית מוסיפה לטעמי והופכת את הערך האנציקלופדי לערך של אנציקלופדיית אינטרנט, זאת מבלי להוזיל את לחטוא לחשיבות מושא הערך. יתרה מזאת, אני מאמין שאפשר לשלב תבניות דומות בערכים דומים אחרים - ארוכים הכוללים היסטוריה רבה שקצרה היריעה מלספרה במלואה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:49, 22 באוקטובר 2008 (IST)

בסוכות יחנך פסל של הברווז ליד המיזרקה של כיכר מסריק שזה ממש קרוב מאוד אל כיכר רבין . בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 11:38, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

חיי הדת

לאחר שנוספה השבוע פסקה בנושא חיי הדת בעיר, מתבקש שזו תסקור לא רק את חיי הדת היהודית גם היא הרוב המוחלט בעיר. כדאי להוסיף אפילו נתונים יבשים לגבי מספרי המסגדים והכנסיות ואולי עוד כמה מילים על דתות נוספות וזרמים ניו-אייג'ים שמתקיימים בעיר (לא חובה). ~השמח בחלקו • רוצה לעצור את הגרעין האיראני? 11:51, 30 בינואר 2009 (IST)

מובן מאליו. השאלה היא היכן מוצאים את המידע. יאיר • שיחה 14:04, 30 בינואר 2009 (IST)

חיי הדת 2

לתיעוד, הרי קטע שהוסר מהפסקה האמורה, פרי עטו של דניאל ונטורה:

"על שלושה בתי כנסת הפועלים עדיין במרכז העיר מספר ראובן גפני :

• בית החסידות הוסיאטין - נמצא ברחוב ביאליק. נבנה בשנת 1931 בוילה פרטית וסנטוריום. האדמו"ר שעלה ארצה בשנת תרצ"ז (1937) שכר את הבית ומאז הוא משמש בית כנסת. המקום נראה מפואר וציורי קיר מרהיבים מצויים באולם המרכזי. בבית הכנסת מתנהלות התפילות כסדרן וכן שיעורי תורה.
• בית המדרש של חסידי גור - נוסד בשנת תשל"ד (1974). הוא אינו נראה לעוברים ושבים. מתפלליו הם בעיקר חסידי גור היוצאים לעבודתם בתל אביב. מספרם בתל אביב מועט. חסידי גור מפעילים צרכניה עבור ציבור החרדים בעיר ובסביבה.
• מרכז חסידות באלז - ברחוב אחד העם הוא המבנה המרשים שנותר במרכז העיר. הוא מרכז מוסדות חינוך לציבור החרדי בעיר.

יאיר • שיחה 14:04, 30 בינואר 2009 (IST)

אני מבין שאין מי שיתמוך בהחזרת הפיסקה ? "ותשקוט הארץ ..." דניאל ונטורה - שיחה 08:52, 3 בפברואר 2009 (IST)

יש 300 בתי כנסת בתל אביב, למה לבחור רק שלוש? אפשר לכתוב ערך משנה שלם שיעסוק בבתי כנסת מרכזיים בתל אביב, איך אפשר לברור מתוכם שלוש לערך הראשי ומהם הקריקטריונים? נת- ה- - שיחה 18:26, 3 בפברואר 2009 (IST)

קושיות, נא לשאול בליל הסדר. מה ההצעה שלך - למחוק ? על שלושתם יש כתבות של מומחה לנושא מיד יצחק -בן צבי - אם לא מחקת את הקישורים למאמריו ! אנא תתעסק עם כתיבות של אחרים ועזוב אותי במנוחה. מספיק עם המחיקות. כנראה שי מי שנהנה מהדו-שיח שלנו ! אני רק מצטער שהגעתי לכך. ניסיתי לשכנע אותך במייל לחדול, ללא הצלחה. "ותשקוט הארץ ..." דניאל ונטורה - שיחה 21:01, 3 בפברואר 2009 (IST)

מה הגובה הממוצע של העיר?

חמישה מטר - לפי התבנית, או 30 מטר - לפי הפסקה השנייה בהקדמה? חזרתי - שיחה 00:33, 31 בינואר 2009 (IST)

התבנית היא נתון רשמי של הלמ"ס שהבוט מעדכן. אתה יכול לעדכן בהתאם את הערך. חגי אדלר • שיחה • ל-109 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' בשבט ה'תשס"ט • 00:35, 31 בינואר 2009 (IST)

תיקנתי. חזרתי - שיחה 00:40, 31 בינואר 2009 (IST)

בכל הכבוד, זה לא נתון הגיוני. לא יתכן שהגובה הממוצע הוא 5 מ' - אולי זה הגובה בנקודת מדידה קובעת מסוימת, אבל ודאי שזה אינו ממוצע. מגיסטר • שיחה 10:14, 31 בינואר 2009 (IST)

יש בלמ"ס טעויות לא מעטות, ויש לנו דרך מסודרת לתקן ולהגן על נתונים מסויימים, כך שהבוט שלי יימנע מלדרוס אותם בריצות הבאות. אנא תנו לי את הנתון המתוקן, ואדאג לשמור אותו בצורה מסודרת, כדי שהבוט לא ידרוס אותו מאוחר יותר עם נתון (שגוי לכאורה) שמקורו בלמ"ס. ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 10:31‏, 31/01/2009 • ו' בשבט ה'תשס"ט

אין בידי נתון מדויק ממקור אמין, ולהערכתי האישית מדובר בסביבות 25 מ'. בכל מקרה הנתון של 5 מ' שגוי בעליל ואל לנו לציינו. אתה יכול להצביע במדויק על המקור בלמ"ס שגורס כך? מגיסטר • שיחה 11:41, 31 בינואר 2009 (IST)

הדבר הכי טפשי שיכולת לעשות - זה להשאיר סתירה בתוך הערך - זה אופיני לך ולכשכמותך. עדיף היה למחוק משני המקומות - ולא להנציח טעות וודאית במרחק קצר מאד מנתון שאולי נכון. אבל - אני לא מתפלא על הקו העקום שבו נקטת. חזרתי - שיחה 16:39, 31 בינואר 2009 (IST)

כפי שאתה ודאי רואה, מר "חזרתי", העניין בבדיקה. נאה שהצבעת על הסתירה, אך הדרך לתקנה אינה להכפיל את השגיאה כפי שעשית, אלא לרדת לחקר האמת. כך נוהגים "אני ושכמותי". חוצפן. מגיסטר • שיחה 17:48, 31 בינואר 2009 (IST)

תרד לאן שאתה רוצה. עדיף למחוק – מאשר להשאיר שטויות (5 או 30 – אחד מהם שגוי). נתון סותר באותו הערך – לא תורם כלל לאמינות ויקיפדיה. למה "הערכתך האישית" הקרובה יותר ל־30 מטר טובה יותר ממקור קצת יותר מוסמך? מי שמך??? חזרתי - שיחה 22:05, 31 בינואר 2009 (IST)

למגיסטר: המקור בלמ"ס בטבלה הזו בתא U1372. ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 17:15‏, 31/01/2009 • ו' בשבט ה'תשס"ט

אני לא מצליח למצוא מקור רשמי ומוסמך אחר לגובה הממוצע. עד שיימצא כזה, אודה לך DMY אם תדאג להסרת נתון הגובה בתבנית באופן שבו יימנע גם עדכונו התקופתי מתוך הטבלה של הלמ"ס, שכן נתון זה אינו מתיישב עם השכל הישר. מגיסטר • שיחה 18:48, 31 בינואר 2009 (IST)

טופל ‏ΔΜΫ‏ • שיחה • 22:05‏, 31/01/2009 • ז' בשבט ה'תשס"ט

לפי "השכל הישר" של מגיסטר, תשנה גם ברמת־גן. האם רמת־גן נמוכה מתל־אביב??? ומה עם גבעתיים??? (לפי מגיסטר - גם נמוכה מתל־אביב). תסתיר בכל ערכי הישובים בישראל – עד שמגיסטר ימדוד ויאשר. חזרתי - שיחה 22:20, 31 בינואר 2009 (IST)

בהחלט יש לתקן או להסיר את הנתון גם בערים אלה. וגם בעיר חיפה, גם אם "השכל הישר" של משתמש:חזרתי מוביל אותו למסקנה שגובהה הממוצע של עיר הכרמל היא 5 מ', ושעלינו להיצמד לגירסה זו בכל מחיר. מגיסטר • שיחה 00:27, 1 בפברואר 2009 (IST)

אתה מסלף את דברי בגסות. נתתי דוגמאות של שגיאות לכאורה בנתונים הרשמיים של הלמ"ס (רמת־גן וגבעתיים נמוכות לפי הלמ"ס לעומת 30 מטר של תל־אביב כפי שהופיע בערך לאחרונה) ולא טענתי שיש להיצמד לגרסה הרשמית בכל מחיר. הפריע לי מאד שיש סתירה בערך, ובהתחלה העדפת את הערכתך האישית על פני נתון רשמי. איני חולק על כך שגם בנתונים רשמיים יכולות להיות טעויות, אך אין להעדיף הערכות אישיות על פניהם, ואם הוסר הנתון הרשמי מהערך תל אביב, וודאי שההערכה האישית שלך (שקרובה למה שיה כתוב בערך) צריכה להיות קיימת (לכל היותר) רק כהערה מוסתרת בקוד של הערך, עד לקבלת נתון מהימן יותר. חזרתי - שיחה 00:51, 1 בפברואר 2009 (IST)

ראשית, הגסות והסילוף הן לחלוטין תרומתך שלך לדיון. אבל אני מוחל על כך, וממקד את הדיון בעיקר. באת בכוונה טובה - להצביע על סתירה בנתונים. החיפזון שלך ליישב את הסתירה בדרך של העתקת הנתון השגוי מהתבנית לפתיח הביא להכפלת השגיאה במקום לתיקונה, ועריכה זו שלך דרשה שיחזור, וזאת במקביל לבדיקת יותר רצינית של הנושא ולהצעתו של DMY לטפל טכנית בנתוני הבוט האוטומטיים. במקום לברך על כך, להכיר בשגיאתך ולסייע במציאת הנתונים הנכונים, בחרת משום מה לצאת למתקפת השמצות וגידופים בעוד המלאכה בעיצומה. בשום מקום לא טענתי שהערכתי האישית של גובהי ערים היא שצריכה להיות הנתון בוויקיפדיה, אולם אני מציינה כדי לסייע בהצבעה על הבעייתיות שבנתון הרשמי לכאורה. ישנם נתונים שניתן לראות בעין בלתי מזוינת כי הם שגויים בעליל, גם אם המקור שמציינם הוא גוף רשמי של מדינת ישראל. מגיסטר • שיחה 01:41, 1 בפברואר 2009 (IST)

5 מטר - נתון רשמי. 30 מטר - היה כתוב בערך. 25 מטר - הערכתך האישית. בתחילה - גרמת למחיקת הנתון הרשמי, והעדפת נתון הקרוב יותר להערכתך האישית. רק כשנוכחת שזה לא ראוי – הסתרת. אני לא נחפזתי – שמתי כאן הודעה, וקבלתי תשובה שמדובר בנתון רשמי. לא היתה לי סיבה לפקפק באמינותו. אלו העובדות. חזרתי - שיחה 07:47, 1 בפברואר 2009 (IST)

אני מודה באשמה של גרימה למחיקת "הנתון הרשמי". כך ראוי לעשות עם כל "נתון רשמי" שמתברר כשגוי או לא-אמין - למעט במקרים שבנתון זה גלומה טענה או עמדה כלשהי, ואז ראוי להביאה בשם אומרה תוך עימותה אל מול עמדה אחרת. אין זה המקרה כאן. נכון שהוטעית לחשוב שהנמוך מבין שני הנתונים הוא הנכון משום שהוא מופיע בטבלה רשמית של מדינת ישראל, אולם משהוצבע על כך שבטבלה יש טעויות ראוי להרפות מהיאחזות בה ולא להתעקש, לזלזל ולהעליב. אם אינך מסוגל לפעול ברוח זו, עדיף שתישאר מחוץ לדיונים. מגיסטר • שיחה 09:42, 1 בפברואר 2009 (IST)

הנתון הרשמי אך לדעת אחדים שגוי - חזר לערך - אחרי מדידה??? חזרתי - שיחה 22:36, 5 בפברואר 2009 (IST)

גובה ממוצע?

להערכתי שורש הבעייה הוא במלל גובה ממוצע. זה אינו מלל נכון. בכל עיר בעולם נותנים את הגובה בנקודה כלשהי בעיר, שהיא הנקודה הרשמית. אני מניח שהנקודה הזו היא גם נקןדת הקילומטר אפס. לכן לא נכון היה להשמיט את הנתון מהתבנית, אלא לשנות את המלל בתבנית ולהוריד את המילה "ממוצע". חגי אדלר • שיחה • ל-109 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ז' בשבט ה'תשס"ט • 04:52, 1 בפברואר 2009 (IST)

כך סברתי מלכתחילה, כפי שתראה בהערתי. אבל כשנתון זה מגיע מן הלמ"ס, גוף שאמור להכיר היטב את משמעות המושג "ממוצע", זה לא נשמע הסבר משכנע. ומשמתברר שגם בערים נוספות קיימת סטייה שכזו, ערים שבהן הסבר זה אינו תופס (פתח גוגל ארת' ונסה למצוא ברמת גן נקודה כלשהי שגובהה 5 מ'), הנתון הופך מפוקפק יותר ויותר. התוכל לאתר את נקודת האפס בירושלים שבה נמדד גובה של 630 מטר? במקרים רבים גם אין משמעות לנתון אם אינו ממוצע: מה הרבותא בכך שבחיפה קיימת נקודה שבה הגובה הוא 5 מטר? האם ראוי לציין זאת בערך כגובהה של העיר? צריך להתייעץ מה עושים עם נתונים אלה, וכיצד מתייחסים אליהם מכאן ואילך. מגיסטר • שיחה 09:19, 1 בפברואר 2009 (IST)

אפשר רק לנחש שברירת המחדל של הלמ"ס עבור הנתון בערים השוכנות ליד סמוך לחוף הים היא 5 מטר. אגב, לא הצלחתי למצוא בגוגל ארת' את הדרך לבדוק גובה של נקודה. האם תוכל להסביר בקיצור נמרץ - כאן או בדף השיחה שלי? יוסאריאן • שיחה 09:38, 1 בפברואר 2009 (IST)

פשוט מצביעים עם הסמן על נקודה, ולמטה באמצע מופיע הגובה. כך אפשר לשוטט עם הסמן על פני העיר ולהתרשם מהגובה באזורים השונים. מגיסטר • שיחה 09:47, 1 בפברואר 2009 (IST)

מוזר, אולי פשוט פספסתי וניסיתי לחפש בתפריטים הסבוכים יותר. אנסה שוב כשאהיה במחשב ווינדוס. יוסאריאן • שיחה 10:06, 1 בפברואר 2009 (IST)

מצאתי, תודה :). יוסאריאן • שיחה 12:42, 3 בפברואר 2009 (IST)

מרשימת ההמתנה

100 שנה לתל אביב - זה הזמן. איתן • שיחה 19:53, 29 בינואר 2009 (IST)

• הפרק על תרבות ואמנות קצר מדי, אמנם יש הפניות אבל חסר חלק טקסטואלי עדן - שיחה 19:38, 9 בפברואר 2009 (IST)

אין ספק, מדובר בבירת התרבות (המודרנית) של ישראל. נוי - שיחה 19:56, 9 בפברואר 2009 (IST)

ארכיאולוגיה

יש עכשיו פרסומת מעצבנת ברדיו של מוזיאון ארץ ישראל בהקשר לתערוכה של צילומים ארכיאוגיים מתל אביב (לינק). אם יש קטלוג אני חושב שראוי להוסיף טיפה מזה בחלק ההיסטורי. talmoryair - שיחה 19:25, 1 במרץ 2009 (IST)

הייתי בתערוכה. היא לא גדולה אבל היא מצויינת. לא ידוע לי על קטלוג ברשת (או בדפוס), אבל דברים מה למדתי שם נכנסו בערך, וגם בתל קסילה, תל נפוליאון ותל כודאדי. ‏Ori‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:41, 1 במרץ 2009 (IST)

סבבה. לא שזה חשוב במיוחד, בל צילמתי לכפני כמה חודשים גת ביזנטית בכפר שלם talmoryair - שיחה 19:58, 1 במרץ 2009 (IST)

לגמרי! אולי יכול כותב קצרצר על זה? שיהיה אחות צעירה לכיכר היל. ויכול גם, אם רוצה, לשלב כמה מילים בערך הראשי. ‏Ori‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:04, 1 במרץ 2009 (IST)

כל מה שאני יכול לכתוב זה עיבוד של השלט שליד...20:05, 1 במרץ 2009 (IST)

מספיק טוב! זה בדיוק מה שאני עשיתי בגן הגת. ~השמח בחלקו ☺ 22:43, 1 במרץ 2009 (IST)

בבקשה talmoryair - שיחה 12:07, 2 במרץ 2009 (IST)

בעייה טכנית - דרוש מומחה

פורטל:תל אביב-יפו/כרונולוגיה ששתול בערך גורם להופעת כותרות מיותרות בתוכן העניינים הכללי. איך אפשר לפתור את הבעייה חוץ מלהפוך את הכותרות שם לסתם טקסט מוגדל? ניסיתי להציב בדף המשנה <noinclude>__NOTOC__</noinclude> אבל לא יוצא מזה כלום. ~השמח בחלקו ☺ 13:48, 13 במרץ 2009 (IST)

לקריאה נוספת

הסעיף "לקריאה נוספת" מתחיל בשלוש הפניות ל"ארכיון תל אביב, תיק סמל העיר". האם ידוע למישהו מה יש בתיק זה שראוי לשלוח את הקורא אליו? דוד שי - שיחה 11:02, 4 באפריל 2009 (IDT)

תעשייה בעיר - האמנם?

"תחומי תעשייה בולטים אחרים בעיר כיום, כוללים מפעלי כימיקלים, טקסטיל ומזון" - האמנם? בתחום הטקסטיל יש יצרני אופנה רבים, אבל איזה מפעלי כימיקלים ומזון פועלים בעיר? דוד שי - שיחה 11:20, 4 באפריל 2009 (IDT)

מזון היה פעם תנובה, ועדיין יש טרה לדוגמה. כימיקלים, זה נראה לי העתקה מחיפה. אולי ‏Ori‏ • שיחה • תל אביב 100 - לא רק מדד! 15:21, 4 באפריל 2009 (IDT)

גם טרה בדרך החוצה והיא פחות או יותר היחידה. וגם תעשיית טקסטיל, על אף שבאמת היתה פעם מפותחת מאוד בת"א, אין היום בכלל. הנהלות של חברות טקסטיל ומסחר בבדים יש הרבה מאידך. האמת שכל הפסקה הזו בנושא הכלכלה והתעשייה לא נשמעת מדויקת ואיכשהו לא שמתי לב לבעייה הזו קודם. בנושא ההיי-טק לדוגמא: מטרופולין ת"א הוא אכן מעצמת הייטק אבל למעט רמת החי"ל (שביננו, זה עוד פרבר שמסופח מוניציפלית) אין בעיר, כמעט בכלל וודאי שלא באופן בולט, תעשיית היי-טק או משרדים של חברות כאלה. כתוב "בשנות ה-90 של המאה ה-20 חל תהליך התעצמות בתחום זה" כשלמעשה גם מעט ההיי-טק שכן התפתח בתל אביב עד שנות ה-90, עזב לערי הלוויין בעשור זה כשהדוגמא הכי ידועה היא כמובן יבמ. ~השמח בחלקו ☺ 18:21, 5 באפריל 2009 (IDT)

הסרתי את המשפט אודות תעשיית המזון והטקסטיל. זה היה רק שם. לגבי היי טק, שיניתי שההתעצמות היתה בשנות ה-80+כתוב בערך שמדובר במטרופולין ת"א ולא במוניקיפיום סטסו. ‏Ori‏ • שיחה • תל אביב 100 - לא רק מדד! 19:10, 5 באפריל 2009 (IDT)

הערת השוליים הראשונה הובילה לעמוד הראשי של הלמ"ס

ולכן הסרתי אותה. צריך מקור לטענה על-פיה "אוכלוסיית המטרופולין מנתה 3,154,100 נפש בשנת 2007". ‏Gridge ۩ שיחה 17:23, 5 באפריל 2009 (IDT).

המקור הוא מן הסתם בלמס, בין אם הוא מופיע בערך, או לא. ‏Ori‏ • שיחה • תל אביב 100 - לא רק מדד! 19:11, 5 באפריל 2009 (IDT)

המשך מיזם שיפור

הערך ארוך מאוד ומכיל עודף תמונות ורשימות. ראו ראו שיחה:תל אביב-יפו/מיזם שיפור. אני מציע להמשיך להוציא נושאים משעותיים לערכים מורחבים ולהשאיר תיאור ממצה בתוך הערך. בהתאם לכך צמצמתי מאוד את פסקת התחבורה שלה כבר היה ערך מורחב. אני מציע ליצור ערך על ההיסטוריה של תל-אביב, ולמצם ככל האפשר רשימות בגוף הערך שאינן חשובות. למשל רשימת ראשי העיר לא צריכה להופיע בערך על העיריה מכיון שיש ערך מורחב. נמר ערבות סיבירי - שיחה 11:43, 6 במאי 2009 (IDT)

מיזם השיפור שאתה מתייחס אליו הוא מלפני יותר משנה. מאז היתה מתקפת איכות בנושא תל אביב והערך נבחר כמומלץ. המידע שהסרת הושב בגלל שהוא חיוני וממצא את האמור בערכים המורחבים ‏Ori‏ • PTT‏ ע, עכ, עכו 19:41, 6 במאי 2009 (IDT)

אני חושב שבמקום שבו יש ערך מורחב הפסקה צריכה להיות תיאור ממצה. ואני חושב שרשימות ארוכות מקשות על קריאת הערך. ספיציפית רשימת ראשי העיר לא צריכ הלהיות בערך זה. מספיק איזכור של הראשון ונוכחינמר ערבות סיבירי - שיחה 22:21, 16 במאי 2009 (IDT)

השינוי "קדמוניותיה של תל אביב"

אינו ברור לקהל הרחב. מדובר בעברית שאינה בשימוש יום-יומי. אין מקום לשינוי ‏Ori‏ • PTT‏ 13:04, 25 במאי 2009 (IDT)

שפת האנציקלופדיה היא סוגה שונה משפת היומיום והיא אמורה להוות דוגמה והוויקיפדיה אכסניה לשפה עשירה יותר מערפילי העלגות הסמיכה האופפים אותנו. ולמרות הלגיטימיות של הצירוף המועדף עליך 'התיישבות קדומה בשטחה', עדיין, 'קדמוניותיה', משרת את השפה העברית טוב יותר. וגם, קדמו לי ויקיפדים ועשו שימוש בשורש ק.ד.ם בהקשר דומה. האנציקלופדיסט - שיחה 13:52, 25 במאי 2009 (IDT)

לא. היא אמורה לתת מידע עובדתי לדוברי עברית, שכוללים את כל שכבות האוכלוסייה, והיא אמורה לעשות את זה בשפה תקנית. זה הכל. אתה מתבלבל בין ויקיפדיה למקום אחר. לא יודע איזה. החזרתי שוב. התיישבות פלסטינית בת 200 שנה היא מוקדמת, לא קדומה. למה זה לא ברור? - בבקשה לא לשנות את הכותרת ללא דיון. תודה, ‏Ori‏ • PTT‏ 04:04, 26 במאי 2009 (IDT)

נראה לי שהדיון מתקיים ביני לבינך בלבד. לגבי 'מערות אפקה' אין ודאות לגבי זהות הנקברים ראה הפניה למסמך doc מתוך הערך 'מערות אפקה'. אכן את ההתיישבות הערבית יש להחריג מהפרק על קדמוניותיה של תל אביב. האנציקלופדיסט - שיחה 06:50, 26 במאי 2009 (IDT)

בוודאי שהוא מתקיים ביני ובנך. הו אלס קרז? לגופו אתה מכניס טעויות לערך. מתי היתה תקופת ההתנחלות? אני משחזר לגרסה יציבה ומבקש הגנה. אם תמשיך, אבקש את חסימתך. וחבל. ‏Ori‏ • PTT‏ 06:57, 26 במאי 2009 (IDT)

אני מכיר את הערך על מערות אפקה, אני הוספתי עליו. לא רואה שום סיבה "להחריג" את ההתיישבות הפלסטינית מלפני 200 שנה. היתה התיישבות עות'מאנית מוקדמת, ובכלל אין ויכוח שהיתה התיישבות מתמשכת בשטח. ‏Ori‏ • PTT‏ 07:08, 26 במאי 2009 (IDT)

'קדמוניותיה של תל אביב' אמור לעסוק בגילויים ארכיאולוגיים ולא בהתיישבות בת 200 שנה שמקומה בפרק אחר. האנציקלופדיסט - שיחה 08:02, 26 במאי 2009 (IDT)

אורי, על סמך מה אתה קובע שאלו הן טעויות? איתן 07:46, 26 במאי 2009 (IDT)

בוא נתחיל עם זה שהוא בא עם אג'נדה פוליטית וזה תמיד בעייתי. פנינים:

• הוא - "תל קסילה הוא אחד התלים הארכאולוגיים החשובים בתחומי העיר, והוא שוכן בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב. במקום נמצאו ממצאים רבים של היישוב הפלשתי שפרח על התל החל במאה ה-12 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס ומאוחר יותר בתקופת ההתנחלות, ממלכת ישראל המאוחדת תחת בית דוד ובית שלמה, וממלכת ישראל." בערך תל קסילה "בתקופת ממלכת ישראל המאוחדת קם יישוב קטן על התל, ובשל שיקומו של המקדש במקום, מאמינים החוקרים כי הדבר נעשה בידי תושבים פלשתים. בסוף המאה ה-10 לפנה"ס ננטש התל לחלוטין, אולי בשל מסעו של שישק הראשון לארץ ישראל. היישוב במקום התחדש בסוף המאה ה-7 לפנה"ס, ולפי הממצאים קשור זה ככל הנראה להתפשטות ממלכת יהודה מערבה בתקופת יאשיהו." מצא את ההבדלים.
• הוא - "מערות קבורה המתוארכות לתקופת בית חשמונאי המאה הראשונה לפני הספירה - ראשית הקבורה במקום ועד למאה החמישית לספירה - סוף קבורה במקום, התגלו גם באתר מערות אפקה השוכן ליד נתיבי איילון על גבול רמת השרון." הכתיבה כמובן לא ברורה, אבל האמת היא ש"לפי הממצאים מוערך כיום כי האתר היה בית-קברות שומרוני (וייתכן גם יהודי), במהלך המאות הרביעית והחמישית לספירה (האתר נכנס לשימוש כנראה כבר במאה ה-2 לספירה), והקבורה בו נפסקה לאחר כשלון מרד השומרונים בשנת 529 (לא נמצאו באתר ממצאים מאוחרים למאה השישית)." מתוך מקור חיצוני שגם הוא מפנה אליו. בנוסף למרות שרוב המומחים סוברים שמדובר בשרידים שומרוניים (ואולי גם יהודיים ונוצרים) העניין הועלם. שוב מצא את ההבדלים.
• הוא - מתעקש על הכותרת קדמוניותיה של תל אביב למרות שהובהר לו שזו לא מילה יומיומית ושהיא גם לא ניטראלית (היא מסתכלת מכיוון ת"א, וניתן להבין שהישובים האלה היו הקדמה להקמת העיר). הוא ניאות (אולי) לכותרת התיישבות קדומה בשטחה של תל אביב. כאשר הוסבר לו שהתיישבות עות'מאנית והתיישבות פלסטינית מ-200 השנים האחרונות איננה קדומה אלא מוקדמת, הגיב כי: "אכן את ההתיישבות הערבית יש להחריג מהפרק על קדמוניותיה של תל אביב". למותר לציין שאין שום סיבה לחלק את ההתיישבות המתמשכת בשטח. היו יישובים בתקופה הצלבנית, הערבית השנייה, העות'מאנית וגם ב-200 השנים האחרונות. היישוב במקום היה מתמשך.
• יש עוד כמה הערות, אבל אני חושב שמיותר. ‏Ori‏ • PTT‏ 08:04, 26 במאי 2009 (IDT)

וואלה... זה מוטה ברמות של האלגוריתמיקאי, רק לצד השני. זה פשוט סבוטאז'ה ‏Ori‏ • PTT‏ 08:11, 26 במאי 2009 (IDT)

הופ הוא שחזר. נראה שאין מנוס. ‏Ori‏ • PTT‏ 08:13, 26 במאי 2009 (IDT)

'קדמוניותיה של תל אביב' אמור לעסוק בגילויים הארכיאולוגיים במרחב תל אביב ולא בהתיישבות שגילה 200 שנה ברובה. להתיישבות בת 200 מגיע פרק בנפרד.
במאמר שהערך 'מערות אפקה' מפנה אליו מוסבר מדוע אלו לא יכולות להיות מערות שקבורים בהם שומרונים ו/או יהודים.
כאשר טעיתי - 'תקופת ההתנחלות' - לא התביישתי להודות בטעותי ולקבל את התיקון שלך.
לכולנו אג'נדה וכל עוד היא אינה מתנגשת עם האמת אין בה כל רע.

האנציקלופדיסט - שיחה 08:23, 26 במאי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הערך ננעל על הגרסא היציבה. דונו על השינויים לפני ביצוע בדף השיחה. לאנציקלופדיסט, מקווה שאכן הדיון ילובן כאן ולא יגלוש לחסימות ושאר מני טובין • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 08:24, 26 במאי 2009 (IDT)

לאחר התנגשות - נא להוציא את הרלוונטי - קודם כל אני מברך שבאת לעמוד הזה. את הפסקה הזו אני כתבתי והיא נקראה התיישבות מוקדמת בשטחה של תל אביב עד שבאת. לכן אל לך להתייחס לכותרת שהענקת לה לפני יומיים כאל משהו תקדימי או מחייב. הסברתי כמה פעמים שהכותרת בעייתית מבחינה לשונית ומבחינה היסטורית בהתחשב בעובדה שהיישוב לא פסק מעולם, והוא לא היה הקדמה לתל אביב. בנוסף, אין מספיק מידע למעט יפו אודות היישובים הקודמים באזור, וגם אם היה, הוא היה חורג מהפסקה הזו ומצדיק ערך נפרד. נתפסת להטעיות גסות מתוך אג'נדה פוליטית, וזה חמור. בנסיבות אלה עריכותיך חשודות, והתנהגותך בשחזור חוזר על עצמו אינה ראויה. טעית לא רק בתקופת ההתחלות, אלא בכל מה שכתבת על תל קסילה לאחר המאה ה-10. עד שיושג נוסח מוסכם עלינו, אתה מתבקש לא לערוך את הערך, ולהתמקד בשיחה כאן. ‏Ori‏ • PTT‏ 08:29, 26 במאי 2009 (IDT)

אין מקום לנעילת ערך מרכזי וחשוב כתל אביב. אני מבקש מאנציק' להסכים להתדיין כאן ולאחר מכן לשחרר את הערך. לא יסכים, אבקש את חסימתו ‏Ori‏ • PTT‏ 08:33, 26 במאי 2009 (IDT)

מסכים ביותר, שאלתי היא האם האנציקל' מסכים גם כן • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 08:39, 26 במאי 2009 (IDT)

מאחר ולא ניתן לחייבו להסכים וגם לא ניתן לדרוש ממנו להגיב תוך זמן מסויים, אני מציע לאפשר לו להסכים בהתנהגות. אודה על הסרת הנעילה, ואני בטוח שהאנציקלופדיסט קורא את ההתדיינות ומבין את משמעויותיה. ‏Ori‏ • PTT‏ 08:40, 26 במאי 2009 (IDT)

חשבתי שטעיתי עובדתית בעניין 'תקופת ההתנחלות' וקבלתי את התיקון שלך אז הרף מלפגוע ביושרה הוויקיפדית שלי, ומלהאשים בקידום 'סדר יום פוליטי' סותר אמת - מפלטו של כל ויקיפד שלא מעוניין לרדת לחקר העובדות. שבתי למאמרו של הארכיאולוג יעקב קפלן עמוד 24 בספר תל-אביב, מקראה היסטורית-ספרותית, כינס וערך יוסף אריכא, הוצאת עיריית תא יפו האגף לחינוך, ושם כתוב: "בתקופת ההתנחלות, הממלכה המאוחדת, ומלכות ישראל (תקופת הברזל) מיושבים בעיקר תל-קסילה ותל-ג'רישה". כך שלא טעיתי, ולא הטעיתי, ולא קדמתי סדר יום פוליטי סותר אמת, אלא נסמכתי על גדולים ממני.
רובו ככולו של הפרק עוסק בגילויים ארכיאולוגיים (וניתן להוסיף אודות אתרים נוספים שנחפרו בתל אביב) כך שהכותרת 'קדמוניותיה של תל אביב' הולמת, ואת ההתישבות ב 200 השנה האחרונות יש להחריג לפרק נפרד.
שב ומפנה אותך למאמר שהערך מערות אפקה מפנה אליו ובו הסבר מדוע לא סביר ששומרונים ו/או יהודים נקברו במערות הללו.
האנציקלופדיסט - שיחה 09:21, 26 במאי 2009 (IDT)

אני אבדוק ואחזור אליך. לעניין תל קסילה אני כבר מפנה אותך למאמרים של עמיחי מזר שיש להם לינקים בערך. אני מסיר את ההגנה מהערך, מתוך הבנה שאנחנו מתמקדים בעמוד הזה. יום טוב. ‏Ori‏ • PTT‏ 09:36, 26 במאי 2009 (IDT)

הכותרת "קדמוניותה של תל אביב" אינה הולמת, משום שהיא מייחסת לתל אביב "קדמוניות" שאין לה. מציאתם של שרידים ארכאולוגיים על פני שטחה הנרחב של העיר אינה הופכת אותה לישות קדומה, קדמונית או עתיקה - אין כל קשר בין הממצאים הארכאולוגיים לבין העיר ת"א למעט החפיפה הגאוגרפית, שהיא כשלעצמה תולדה מאוחרת וחדשה יחסית של תהליך התרחבותה של העיר. "התיישבות קדומה בשטחה של תל אביב" היא כותרת הולמת הרבה יותר, שאינה מתיימרת לטבוע מושג כלאיים אנכרוניסטי. מגיסטר • שיחה 10:03, 26 במאי 2009 (IDT)

גם אני נפלתי בזה. הוא כותב "קדמוניותיה", שזה עוד יותר גרוע. כאילו שהם הקדימו לה הקדמה. ‏Ori‏ • PTT‏ 10:06, 26 במאי 2009 (IDT)

מגיסטר, אנא, חדד ראיתך ואל תראה מהרהורי לבך. 'קדמוניותיה' = שקדמו לה, ומה לעשות כל הממצאים הארכיאולוגיים מלמדים על התיישבות בשטח שתל אביב פרוסה עליו כיום, שקדמה לתל אביב. האם יש לכם איזה בעייה חבוייה עם השפה העברית? האנציקלופדיסט - שיחה 10:25, 26 במאי 2009 (IDT)

גלויה. ועובדה. אני לא רוצה לחשוב על תלמידי בי"ס והמתקשים בראייתם. טוב. ‏Ori‏ • PTT‏ 10:39, 26 במאי 2009 (IDT)

"שקדמו לה" זה קודמותיה, לא קדמוניותיה. מגיסטר • שיחה 11:02, 26 במאי 2009 (IDT)

'קדמונ-יותיה' מרחיבה את 'קודמותיה' במובן של 'היו לפניה' אך לא בעבר המיידי, או הקרוב, או הבינוני, אלא העבר הרחוק, נושק לאדם הקדמון בהשאלה. האנציקלופדיסט - שיחה 12:15, 26 במאי 2009 (IDT)

לעניין תל קסילה

בודאי שטעית בעניין ההתנחלות - רשמת "במקום נמצאו ממצאים רבים של היישוב הפלשתי שפרח על התל החל במאה ה-12 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס ומאוחר יותר בתקופת ההתנחלות, ממלכת ישראל המאוחדת תחת בית דוד ובית שלמה, וממלכת ישראל." אח"כ מחקת את "תקופת ההתנחלות" ורשמת "במקום נמצאו ממצאים רבים של היישוב הפלשתי שפרח על התל החל במאה ה-12 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-10 לפנה"ס ומאוחר יותר ממלכת ישראל המאוחדת, וממלכת ישראל." שוב טעות, והלוא אנו יודעים ששממלכת ישראל המאוחדת עברה מהעולם בשנת 928 לפנהס, כלומר בסוף המאה ה-10 לפנה"ס כבר לא היתה קיימת.

אומנם היה במקום ישוב קטן בתקופת ממלכת ישראל, אבל הוא היה פלישתי, ומבלי לציין את העובדה הזו במפורש, ניתן להבין כאילו דובר ביישוב ישראלי. זאת ועוד, היישוב התחדש דוקא בתקופת יהודה, ואת זה אתה לא רואה לנכון לאזכר, אולי בגלל שגם עתה דובר ביישוב קטן ולא משמעותי. הבעייתיות העיקרית באזכור היישובים האלה היא שתל קסילה היה ונותר בסופו של דבר אתר פלישתי. היו בו יישובים לא משמעותיים לאחר מכן אך הם כמעט ולא הותירו שרידים, ואין צורך לאזכרם כלל בערך כל כך כללי, מה גם שהדברים מוזכרים במפורט בערך תל קסילה. ואם מזכירים אותם למרות הכל, ברי שיש להזכיר גם את היישוב ההלניסטי, הרומי והשומרוני-ביזנטי במקום. אני מפנה לשני הקישורים בתל קסילה "פלישתים עליך ירקון" ו"פלישתים על גדות הירקון". שני מקורות אלה זמינים לכל ברשת והם עוסקים ישירות בהיסטוריה של התל ולא אגב עניין אחר. אני ממליץ גם לבקר באתר ולהתרשם מהממצאים הפלישתים. ‏Ori‏ • PTT‏ 12:59, 26 במאי 2009 (IDT)

כאשר יעקב קפלן מונה את התקופות ומכנה אותן בשמות המקובלים במחקר הארכיאולוגי הישראלי, ואני מצטט אותו, אין כוונתנו בהכרח לטעון קיומו של יישוב יהודי באתר (והיה ישוב יהודי בתל עד המחצית השניה של המאה ה-8 לפני הספירה ע"פ בנימין מזר ראה הספר אליו הפניתי מוקדם יותר, עמוד 10) אלא לתחום תקופה היסטורית בזמן, ולאו דווקא בציון המאה המסיומת במספר אלא ע"י שם מקובל שניתן ונהוג לכנות בו את התקופה. לגישתך התל הפסיק לשמש מקום יישוב עם תחילת המאה ה-10 לפני הספירה עת חרבה העיר הנכריה, כנראה בימי כיבושו של חוף הים, מן הירקון צפונה, ע"י דוד. מדוע על ההיסטוריה להעצר דווקא על סף הקמתו של יישוב יהודי?

האנציקלופדיסט - שיחה 15:27, 26 במאי 2009 (IDT)

כמו שאמרתי, כשבאים עם אג'נדה, יש בעיה. ההיסטוריה לא נעצרת על סיפו של היישוב היהודי. היא נעצרת כי כך היא ההיסטוריה. לפלישתים זו היתה עיר מרכזית, ליהודים לא. אז תכתוב על היישוב היהודי במקומות אחרים. זו לא בחירה שלי ולא בחירה שלך. זו היתה בחירה של אותם יהודים לפני 3000 שנים שקנו במקום אחר. ‏Ori‏ • PTT‏ 17:26, 26 במאי 2009 (IDT)

האם יש מחלוקת על כך שהיה שם יישוב יהודי בתקופה הישראלית? הוא אמנם לא היה מרכזי ולא גדול כמו הפלשתי, אבל הייתה לו חשיבות כיישוב חוף. לא היו הרבה כאלו.

לענין קדמוניותיה

אני מרגיש שאני חוזר על עצמי, אבל אין מנוס. המילה זרה ואינה בשימוש יומיומי. שני משתמשים ותיקים (ולא אנלפביתים) לא הצליחו לרדת לסוף דעתך, ואף טעו בכוונתך לאור חוסר הרגלם במילה. על הכתוב לפנות אל כל המשתמשים ולעשות שימוש בשפה פשוטה וברורה, גם אם תקנית. אבל בנוסף:

• האנלוגיה לאדם הקדמון מופרכת במקרה זה שכן הקטע עוסק דוקא בהיסטוריה ולא בפרה היסטוריה או באדם הקדמון.
• אם אני מבין נכון אתה מתכוון ל"קדמוניות שלה", אבל הם לא "הקדמוניות שלה" ולא צפו את הקמתה. היא גם לא ההמשך שלהם. במקרה הטוב הן "הקודמות לה" או לשיטתך "הקדמוניות לה". וזה לא מה שכתוב.
• כל עוד לא דובר על "קדמוניותיה" אלא בפשטות על "היישובים המוקדמים" או "ההתיישבות המוקדמת" לא היה שום צורך לפצל את הפסקה. היא עסקה התיישבות המתמשכת באזור מאז תקופת הברונזה ועד המאה ה-20. היישובים באזור התאפיינו בהמשכיות חקלאית משך מאות ואלפי שנים, ועד שקם במקום מטרופולין גדול בתחילת המאה ה-20. ברגע שהכנסת עז בדמות המילה, לכאורה אכן יצרת בעייה מיותרת שחייבה פתרון. ‏Ori‏ • PTT‏ 12:59, 26 במאי 2009 (IDT)

אפליה מזן חדש. מלה עברית, שורשית, לעילא ולעילא, ובהקשר הנכון, מנודה משום היותה 'זרה', שמא העילגים והפיסחים לא יפרשו אותה כהלכה. אם נמשיך במדרון החלקלק אליו מובילה גישתך, לא ירחק היום והעברית תעבור מן העולם כפי שקרה בימי הבית השני, כאשר יהודי א"י חדלו להשתמש בעברית, עברו לארמית, ואפילו את כתבי הקודש לא היו מסוגלים לקרוא בשפתם ונזקקו לתרגום לארמית.

כתבתי בדיוק למה כוונתי ולא צריך לחבר מדרשי פרשנות. הנה פעם נוספת: 'קדמונ-יותיה' מרחיבה את 'קודמותיה' במובן של 'היו לפניה' אך לא בעבר המיידי, או הקרוב, או הבינוני, אלא העבר הרחוק, נושק לאדם הקדמון בהשאלה. ואם לא הבנת את 'בהשאלה' אזי אין כוונתי לתקופת המערות אלא לתקופה קדומה כמו המאה ה-12 לפני הספירה.

נשמת אפו של הפרק הן השכבות הארכיאולוגיות עליהן מונחת תל אביב (וישנם אתרים ארכיאולוגיים נוספים במרחב תא שראוי להוסיף לערך). ומשום כך הפסקה האחרונה אינה בשר מבשרו של הפרק הזה.

האנציקלופדיסט - שיחה 15:46, 26 במאי 2009 (IDT)

זו לא עברית תקנית אלא שירה, ספרות, אלתור שלך, יש יגידו מוצלח או מעניין, אבל לא אינפורמטיבי או תקין. יוסאריאן • שיחה 15:52, 26 במאי 2009 (IDT)

לא עודכנתי ששירה וספרות חדלו מלהיות עברית תקנית. האנציקלופדיסט - שיחה 15:59, 26 במאי 2009 (IDT)

המילה הזו מתאימה לשם ספרו של יוספוס פלאביוס, אך לא לשימוש שאתה מנסה ליצור פה. משלב נמוך באנציקלופדיה הוא דבר רע, אך גם משלב גבוה ונמלץ מדי אינו דבר טוב. ‏odedee • שיחה 15:56, 26 במאי 2009 (IDT)

זה לא נמוך ולא גבוה אלא המלה הנכונה לבטא את מהות הפרק. האנציקלופדיסט - שיחה 16:01, 26 במאי 2009 (IDT)

אני רואה כאן:

"קדמוניותה של תל אביב" - היותה של תל אביב קדמונית (או קדומה, אם תרצה).

"קדמוניותיה של תל אביב" - רבים של הקודם - היותיה (ברבים? הייתכן שתל אביב היתה קדמונית יותר מפעם אחת?) של תל אביב קדמונית.

מכאן - לא יודע אם תקין, אבל בטוח משולל הגיון. כמו שכתבתי, סוג של שירה.

בשירה מותר לכותב להיות לא-אינפורמטיבי, להמציא מילים או ביטויים ולהשתמש בשפה באופן לא תקין. ראה לדוגמא מטאפורה, מה שמזכיר את מה שאתה עושה כאן עם האדם הקדמון - זה לא ממש, אבל זה "נושק", בהשאלה.

לדוגמא, מתוך הערך דוד אבידן: "אבידן נחשב לאחד מהמחדשים הגדולים של השפה העברית ותמיד שאף להרחיב את גבולותיה, ליצור מילים חדשות (הרבה באמצעות הלחם בסיסים) ולהעניק משמעויות נוספות למילים קיימות". יוסאריאן • שיחה 16:02, 26 במאי 2009 (IDT)

לא רבים ולא זבובים וזו לא מלה חדשה. 'קדמונ-יותיה' מרחיבה את משמעותה של 'קודמותיה' במובן של 'היו לפניה' אך לא בעבר המיידי, או הקרוב, או הבינוני, אלא העבר הרחוק'. האנציקלופדיסט - שיחה 16:13, 26 במאי 2009 (IDT)

טוב, דעתך אינה מקובלת על רוב האנשים כאן. למעשה על כולם חוץ ממך. בנסיבות אלה, העניין ירד מהפרק. סלח לי שאני נחרץ, אבל יש גבול גם לזמן שנבזבז על הקפריזה שלך. ‏Ori‏ • PTT‏ 17:27, 26 במאי 2009 (IDT)

מי שמך לקצוב זמן לדיון? זה שנמאס לך להתייחס לנושא זו לא בעיה שלי. האנציקלופדיסט - שיחה 17:57, 26 במאי 2009 (IDT)

אין בעיה. אתה כמובן יכול להמשיך לשוחח עם עצמך. הבתולה חסמה את דני לשבוע, אך שלחה לנו תחליף ראוי. בכמו שאומרים במיסה, Misteri della fede (מסתרי האמונה...). ‏Ori‏ • PTT‏ 18:00, 26 במאי 2009 (IDT)

שחזרתי לגרסה יציבה משלי. האנציקלופדיסט - שיחה 18:17, 26 במאי 2009 (IDT)

המשמעות של קדמוניות מורכבת מדי, ולא בטוח שכל חלקי המשמעות שייכים לעניין. אנציקלופדיסט, אתה יכול לחדול ממלחמת העריכה. אף אחד מהמדיינים כאן לא מסכים איתך. אדם נבו;שיחה 18:22, 26 במאי 2009 (IDT)

הופ. הערך חזר לגרסה הקודמת. מה שמראה שאין חיה כזו גרסה יציבה פרטית... ‏Ori‏ • PTT‏ 18:45, 26 במאי 2009 (IDT)

לאנציקלופדיסט, די כבר. אף אחד (ועכשיו כולל אותי) לא מוכן לקבל את השינוי שלך. עוד פעם אחת, ואתה נחסם, ראה הוזהרת. אביהו • שיחה 19:18, 26 במאי 2009 (IDT).

הוא כבר חסום אביהו... ‏Ori‏ • PTT‏ 19:25, 26 במאי 2009 (IDT)

אופס! אביהו • שיחה 19:48, 26 במאי 2009 (IDT)

איזה פסול מצאת בקטע הבא שמחקת מסעיף 2.1?

'בימי המשנה והתלמוד שגשגה ביפו קהילה יהודית וזאת ניתן להסיק מכיתובי המצבות בבית הקברות היהודי שנחשף מתחת לשכונת אבו כביר בשנת 1871 ע"י הארכיאולוג הצרפתי שארל קלרמון גנו'.
האנציקלופדיסט - שיחה 16:21, 26 במאי 2009 (IDT)

שום פסול. עדיין. ואני אדרש לעניין. ככלל, כשאתה פותח מלחמת עריכה, אתה לא מותיר שום אפשרות חוץ מלשחזר לגרסה יציבה. וזה אומר לדרוס את כל השינויים כולם. מקווה שתיישם את הלקח פעם הבאה. ‏Ori‏ • PTT‏ 17:29, 26 במאי 2009 (IDT)

האנציקלופדיסט הוא מראשוני התורמים לויקיפדיה העברית ונזקפים לזכותו ערכים רבים וחשובים. כמו לכולנו גם לו יש חסרונות ואחד מהם הוא שימוש בשפה מליצית, אבל לא נתקלתי מעולם במידע שגוי מצידו. בנושא הנדון - הקטע הזה ראוי להיות בערך ואני מוסיף אותו למקום ממנו נמחק --ליז'אנסק - שיחה 19:13, 26 במאי 2009 (IDT)

לאט לך ליז'אנסק. זה יהיה חידוש מלחמת עריכה. עדיין לא נתקלת בו מוסיף עובדות מוטעות, והנה הוא עשה 1000K של חוסר דיוקים. עדיין לא נתקלת בו במלחמת עריכה, והנה זה קרה. אין מה למהר. אנחנו נבדוק את התכנים ונתקדם לאט. ‏Ori‏ • PTT‏ 19:24, 26 במאי 2009 (IDT)

לא התיחסתי למלחמות עריכה. בזה חוטאים כולנו מידי פעם, מי יותר ומי פחות. הקטע הספציפי הזה מבוסס על האמור בערך אבו כביר ליז'אנסק - שיחה 19:34, 26 במאי 2009 (IDT)

או קיי. סבבה. אני מקווה שעם תום החסימה, זה לא ינוצל איכשהו בהפוכה. ולמה יש לי הרגשה שכן... ‏Ori‏ • PTT‏ 19:38, 26 במאי 2009 (IDT)

אורי , אתה מגזים. המשתמש נמצא כאן מ-2005. איתן 20:30, 26 במאי 2009 (IDT)

איתן, אני לא מגזים. טוב, יאללה, יש לי 20 שעות חופש ממנו עד שהחסימה שלו תסתיים. אני מסתכל על היום שהיה, וזה היה אחד הימים הכי מבוזבזים שלי בפרוייקט. לא רוצה להתעסק בו עכשיו. ‏Ori‏ • PTT‏ 20:34, 26 במ

שורשיה של תא בתל הכורכר המכונה 'קסילה' של 1000 לפנה"ס ולא בחולות של 1909

בערך דנן העוסק בעיר העברית הראשונה, עיר שהתברכה בתל מיושב בתחומה 3000 שנה טרם הקמתה, ראוי שיוזכר הקשר היהודי לתל.

אי לכך, מבקש להוסיף איזכור לטביעת הרגל היהודית בתל, אם בתקופת ממלכת ישראל המאוחדת עת שריפה עזה החריבה את בתיה של שכבה X (השכבה הפלשתית המרשימה), שריפה המיוחסת לכיבוש של דוד שפתח לממלכתו פתח לים באיזור הירקון (סביבות 990 לפנה"ס), ואם בתקופת ממלכת יהודה לה מתוארכים שני שברי חרסים עליהם כתובות עבריות בכתב מימי בית ראשון, כתובות שנמצאו על התל בשנות ה-40 של המאה שעברה והובילו לחפירות בתל.

"אחרי הכל לא ארץ נכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו אשר נכבשה בעת מן העיתים בלא משפט, וכאשר היה לאל ידינו השיבונו אותה לנו". שמעון החשמונאי ליוונים.

התעלמו מ'סדר היום' המניע אותי ושיקלו טענתי לגופו של עניין.

האנציקלופדיסט - שיחה 18:47, 27 במאי 2009 (IDT)

מתעלם. ניתן בהחלט לכתוב - "מאז המאה ה-10 לפנה"ס ועד לסוף התקופה הביזנטית, התקיים על התל יישוב יהודי ואחר לסירוגין." חייב לזוז. ביי ‏Ori‏ • PTT‏ 18:59, 27 במאי 2009 (IDT)

העיר תל-אביב

כמו שיש ערך נפרד לעיר יפו, צריך להיות ערך נפרד גם לעיר תל-אביב. תל-אביב-יפו הן למעשה שתי ערים בעלות עיריה משותפת, שאוחדו משיקולים פוליטיים (על-מנת שלא יהיה ליפו ראש עיר ערבי) אבל הן שתי ערים נפרדות. גם באנגלית צריך להפריד בין העיר תל-אביב לערך תל-אביב-יפו. יפו היא לא שכונה בתל-אביב אלא עיר עצמאית, הרבה יותר עתיקה מתל-אביב וטוב שיש לה ערך משל עצמה. גם באנגלית וגם בעברית כתוב שתל-אביב-יפו נקראת בקיצור "תל אביב", זה לא קיצור אלא שמה של העיר, כשאומרים "תל אביב" מתכוונים לעיר שנגמרת ביפו ולא כוללת את יפו בתוכה. צריך ערך נפרד לעיר תל-אביב, ואת הערך תל-אביב-יפו להשאיר כשם העיריה המאוחדת של שתי הערים. 79.177.122.32 17:42, 16 ביוני 2009 (IDT)

אני תומך כמובן בהצעתו של אדם אדום משנת 2006 "יש להפריד בין תל אביב ליפו". 79.177.122.32 17:49, 16 ביוני 2009 (IDT)

גם בקישורים לעיר תל-אביב, מעברית ומשפות אחרות, מופיע שם העיר תל-אביב ללא יפו. לא הגיוני שאדם לוחץ על קישור תל אביב, ומגיע לעיר המאוחדת תל אביב-יפו. בכל השפות מגיעים לערך כשכותבים תל-אביב בלבד (Tel Aviv), לא הגיוני לכתוב תל אביב-יפו (וצריך לתקן זאת בכל השפות). תל-אביב היא עיר עצמאית שהוקמה בנפרד, עם היסטוריה, תרבות וכלכלה נפרדים מיפו. לא הגיוני לעשות ערך משותף על שתי הערים. 79.177.122.32 18:11, 16 ביוני 2009 (IDT)

בהמשך להודעתי הקודמת (בשם 79.177.122.32) ולדיון "יש להפריד בין תל אביב ליפו", אני ממליץ להפוך את שם הערך תל אביב-יפו לתל אביב, ולהשאיר את הערך עיריית תל אביב-יפו. הערך תל אביב-יפו צריך להוביל לעיריה, כאמור זהו שם העיריה אבל לא שם העיר! בציבור העיר ידועה בשם תל-אביב, יפו היא עיר נפרדת ואי אפשר לגור גם בתל-אביב וגם ביפו. כנ"ל גם במודיעין, יש לשנות את שם העיר למודיעין ולא מודיעין-מכבים-רעות. אורי אבן-חן - שיחה 01:10, 17 ביוני 2009 (IDT)

תל אביב הוקמה כעיר נפרדת מיפו, ובארבעים ומשהו שנותיה הראשונות הייתה נפרדת, אך בקרוב לשישים השנים האחרונות שתי הערים אוחדו לאחת. גם אם ההחלטה אינה לרוחך, בכתיבת אנציקלופדיה עליך להשלים אתה. אחודם של שני יישובים ליישוב אחד הוא תופעה נפוצה, ויש לקבלה, גם בתל אביב וגם במודיעין-מכבים-רעות. דוד שי - שיחה 07:15, 17 ביוני 2009 (IDT)

אני מקבל. נסתפק בכך שהשם תל-אביב משמש כקיצור לשם העיר המאוחדת כיום, עם או בלי יפו. בדקתי גם באתר של פורום הערים העצמאיות, מתוך 15 ערים ל-14 מהן יש אתרים שכתובתן הוא כשם העיר (באנגלית) בסיומת muni.il (בתוספת www), ואילו לתל-אביב-יפו יש אתר בכתובת www.tel-aviv.gov.il - גם סיומת שונה, וגם השם המקוצר של העיר. זאת העיר היחידה מפורום ה-15 שיש לה שם מקוצר, כל שאר הערים מופיעות בשמן המלא. מה שמלמד שאיחוד הערים הוא מלאכותי, רוב תושבי ישראל מתייחסים גם כיום לתל-אביב וליפו כשתי ערים נפרדות. אורי אבן-חן - שיחה 09:05, 17 ביוני 2009 (IDT)

אין זה משנה איך קוראים לעיר בויקיפדיות אחרות. בויקיפדיה העברית ישנו כלל - נותנים לישובים בארץ את השם העברי הרשמי (כמו שהוא מופיע בלמ"ס). כל עוד שמה הרשמי של העיר הוא תל-אביב-יפו, זה יהיה שם הערך. דרור - שיחה 16:01, 17 ביוני 2009 (IDT)

אני דווקא בעד פיצול. ברור שמדובר בשתי ערים שונות, כריכה מנהלתית לא באמת הופכת אותם לאותה העיר. דניאל ב. 20:58, 17 ביוני 2009 (IDT)

על אותו משקל, עשוי פלוני להעיד כי לדוגמה כפר שלם וצהלה לא מרגישות שייכות לאותה העיר (וכנראה שאפשר למצוא דוגמה טובה יותר כי כפר שלם הייתה פעם חלק מיפו ...). שרשר • שיחה 22:18, 17 ביוני 2009 (IDT)

אם לכפר שלם ולצהלה יש ערך, ליפו יש ערך, גם לתל אביב מגיע ערך. לא איכפת לי שתכתבו שתל אביב היא שכונה בתל אביב-יפו, העיקר שיהיה לה ערך משל עצמה. (אבל ברור שהיא לא שכונה, זה שם העיר). אורי אבן-חן - שיחה 19:14, 18 ביוני 2009 (IDT)

אז אתה מוזמן לכתוב ערך כזה. אין איסור על כתיבתו, אבל מעניין מה ניתן לכתוב בו שיהיה שונה במובהק מן הכתוב כבר בערך תל אביב-יפו (נוכח העובדה שיש חפיפה של כ-85% לפחות בין ישויות אלה). הערך הנוכחי ודאי שלא יפוצל או ישונה, הוא עבר עבודה ארוכה ורצינית של רבים וטובים שהביאוהו למעמד של "ערך מומלץ". ולדניאל - "כריכה מנהלתית" כן יוצרת עיר אחת, עיר היא רצף אורבני (שאינו חייב בהכרח להיות הומוגני באופיו) המתנהל תחת הנהלה אחת של שלטון מקומי. ערים רבות מספור בעולם, קטנות כגדולות, נוצרו כאיחוד של ישויות מוניציפליות שקדמו להן. מגיסטר • שיחה 20:22, 18 ביוני 2009 (IDT)

אני לא רואה טעם בכתיבת ערך מהתחלה. הצעתי לשנות את שם העיר לתל אביב, להשאיר את השם תל אביב-יפו כשם העיריה המאוחדת של שתי הערים, ואת כל השאר להעביר לעיר תל אביב. אני אעשה זאת אם תתנו לי רשות לשנות גם את הערך המאוחד תל אביב-יפו. אחרת, אין טעם להתחיל לכתוב ערך מהתחלה, כמו שאמרת יש חפיפה של כ-85% בין הערכים, ואני לא רואה טעם לכפילות כזאת בויקיפדיה העברית. אני כן חושב שמגיע ערך לתל אביב, אבל תוכן הערך צריך להלקח מפה ולא להכתב בנפרד. אורי אבן-חן - שיחה 21:16, 18 ביוני 2009 (IDT)

אין לעשות זאת. העיר דהיום, ובעצם מאז 1949, היא תל אביב-יפו, והערך דן בה, ובצדק. ניתן לכתוב גם ערך נפרד על תל אביב שבין 1909 ל-1949, אך לדעתי אין בכך צורך מיוחד. ‏odedee • שיחה 21:26, 18 ביוני 2009 (IDT)

מסכים עם דוד, דרור, מגיסטר ועודד. יוסאריאן • שיחה 21:46, 18 ביוני 2009 (IDT)

מע"ר ( מרכז עסקים ראשי ) תל-אביב

רציתי לציין את העובדה שהמע"ר של תל-אביב כל הזמן מיתפשט לכיוון דרום כדי להיתחבר אל יפו ואל השכונות הדרומיות של העיר . כך למשל "התחנה המרכזית החדשה" תוכננה באופן כזה שהיא יושבת במרכז העתידי של דרום המע"ר החדש וקרובה מאוד אל כביש מהיר איילון ואל תחנת רכבת "ההגנה". המע"ר הקלאסי והראשון היה באזור של רחוב אלנבי פינת שדרות רוטשילד , בשנות ה- 60 תוכנן להיבנות מע"ר בטיילת חוף הים מול גן צרלס קלור ( מרכז הטקסטיל ובית גיבור ) , אחר כך ניסו להקים מע"ר חדש באזור " הקריה " ( מע"ר מסביב לכביש איילון ) . אבל הגבולות הברורים של המע"ר הם " העיר ההיסטורית שתיכנן פרופ' פטריק גדס בשנות ה- 20 " שהם "מ- יפו ועד נחל הירקון" כאשר הים הוא הגבול המערבי ונחל איילון זה הגבול המזרחי. בעתיד הרחוק מתוכנן המע"ר להיתפשט גם אל מעבר נחל הירקון ולהיתחבר אל שכונת התקווה ויד אליהו. בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 11:45, 3 בספטמבר 2009 (IDT)

זה לא מדוייק מה שאתה אומר. קרא בערך. ‏Ori‏ • PTT‏ 11:47, 3 בספטמבר 2009 (IDT)

המע"ר החדש של תל-אביב מיתפשט לכיוון כביש מהיר איילון (כולל מתחם הבורסה ברמת-גן) ו"תחנה מרכזית חדשה" נמצאת ממש לא רחוק ואפילו קרוב מאוד אל כביש איילון ואל תחנת רכבת "ההגנה", וישנו מע"ר חדש בדרום העיר (מרכז הטקסטיל ובתי המלון בטיילת מול הים ומימול גן צ'רלס קלור) קרוב מאוד מאוד אל יפו העתיקה ומימול נווה-צדק (במקום שבו היה לפני קום המדינה הכפר הערבי "מנשייה"), אז ככה שאני צודק אם אני אגיד שהמע"ר מיתפשט מזרחה אל "שכונת התקווה" ואל השכונות הדרום-מזרחיות וגם דרומה אל "יפו". המע"ר החדש באזור כביש איילון מתוכנן להיתפשט גם מזרחה, כיום ישנו אזור חדש במזרח איילון ברחוב יגאל אלון כולל "איצטדיון הכדורסל של יד אליהו" (היכל נוקיה), וגם באזור הנושק לגבעתיים ברחוב נחלת יצחק ובשכונות : "נחלת יצחק" ו- "ביצרון". בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 13:24, 3 בספטמבר 2009 (IDT)

בעצם, הגרסה השנייה של דבריך רומזת שלא ניתן להגיד על המע"ר של תל אביב שהוא מתפשט לכיוון מסויים, אלא שהוא מפוזר בכמה מקומות (אולי איבד כיוון), כלומר, אין ראשי, יש כמה מרכזים משניים מתחרים. אזור מנשיה, לדוגמה, שתכנונו המקורי ייעד אותו להיות המרכז הראשי, לא הצליח במשימתו והוא נותר משני למדי. כמו כן, אזור הבורסה הוא מרכז מרכזי למדי, אבל ת"א לא יכולה לנכס אותו לעצמה (אולי בראייה מטרופולינית). ואין לשכוח גם את רמת החייל/עתידים שמחזיק בנכסים משלו. שרשר • שיחה 22:33, 3 בספטמבר 2009 (IDT)

אזור התעשייה של שכונת "רמת החייל" (רחוב הברזל) הוא אזור תעשיה שנקרא גם "אזור תעשיה עבר הירקון" והוא כולל את אזור ההיי-טק של "קריית עתידים" שהם נמצאים בקצה הצפון-מזרחי של העיר צמוד אל נחל הירקון ואל החלק המזרחי החדש של פארק הירקון ולא במרכז העיר ויש גם עוד אזור תעשיה בשכונת הדר יוסף ברחוב פנחס רוזן פינת רחוב מבצע קדש כמו שיש הרבה אזורי תעשיה קטנים ברחוב יגאל אלון, ברחוב המסגר, וברחוב קיבוץ גלויות ליד יפו. אני רציתי להוסיף ולומר שהייתי בתערוכת מוצגים לבנייה של תכנון העיר עם תוכניות המתאר של העירייה שאירגן מהנדס העיר תל אביב לשעבר האדריכל " ישראל גודוביץ' " ב- 1997 שהתקיימה על הגג של גן העיר בתל אביב מימול עיריית תל אביב כדי לשתף את הציבור בתוכניות של העירייה ושבו הוא חילק את המע"ר של תל אביב ל-2 חלקים :

1 - המע"ר הישן (אזור רחוב אלנבי - שדרות רוטשילד) באזור שבו נמצאים הרבה מגדלים של חברות ביטוח ובנקים .

2 - המע"ר החדש (אזור הקריה ומשרדי הממשלה המחוזיים של תל אביב וגוש דן - וכל מה שמסביב לכביש מהיר איילון) באזור שנקרא לפי התוכניות האדריכליות של מהנדס העיר תל אביב בשם: " - א - הזרוע הדרומית של המע"ר (רחוב הרכבת וכל אזור שכונת נווה-שאנן עם התחנה המרכזית הישנה וגם החדשה כולל כל האזור של מחלף לה-גווארדיה ושל שכונת שפירא עם רחוב החרש עד האזור של קרית המלאכה ליד יפו ושל מחלף קיבוץ גלויות ביציאה הדרומית של תל אביב אל כביש איילון) " ו- " - ב - הזרוע הצפונית של המע"ר (אזור מגדלי עזריאלי ומסוף 2000 עם תחנת רכבת סבידור עם כל אזור השוק הסיטונאי לשעבר עם רחוב לינקולן ושדרות שאול המלך ובית החולים איכילוב עד הבורסה ברמת-גן) " בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 11:01, 4 בספטמבר 2009 (IDT)

כאמור, תוכניות ומציאות לחוד, כמו במע"ר מנשיה שלא המריא ובטח שבתחנה המרכזית שהיקף הפעילות הכלכלית שלה הולך ודועך לרמה הדומה לרמת הפעילות של מסעדות ברמת החייל. אני מניח שב-1997 גודוביץ' עוד לא הפנים שיבוא יום ופעילות כלכלית תעבור מכיכר עיר למרחבים אינטרנטיים וקטר ההייטק ישנה את חוקי המשחק. שרשר • שיחה 21:40, 4 בספטמבר 2009 (IDT)

מטרתו הנוספת של הקמת המע"ר בדרום תל אביב היא כדי לשקם את כל האזור ולהוציא אותו מבעיות של עוני, סמים, וזנות. כל האזור של שכונת שפירא ושל שכונת נווה-שאנן זה אזור מיושן ומוזנח מאוד כבר הרבה שנים שהוא גם זכה לכינוי " המקום הגרוע ביותר בישראל " . בשנות ה-60' כאשר הקימו את המע"ר החדש על חורבות הכפר הערבי "מנשייה" שנחרב עד היסוד ורק הבניין של מוזאון האצ"ל (בית גידי) נשאר למזכרת בטיילת מימול הים המדינה ראתה בזה בתור ניצחון על האוייב ואילו עיריית תל אביב ראתה לנכון לחבר את תל אביב עם יפו ולהביא לשם תיירות בזכות בניית גורדי שחקים והקמה של בתי מלון בגלל הקירבה מול הים והטיילת. ישנם גם אזורים בתוך המע"ר בהם משולבים מגורים עם בנייני משרדים כמו למשל : " שכונת מונטיפיורי " מימול הקריה, וישנם אזורים בהם יש אזורי תעשיה או מסחר בלבד כמו למשל : "שכונת הרכבת" והכפר הערבי "חסן ערפה" שנמצאים בין משולש הרחובות של המסגר במזרח לבין דרך מנחם בגין במערב ורחוב הרכבת בדרום.בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 14:28, 8 בספטמבר 2009 (IDT)

רכבת תחתית בתל אביב

שכחתם להזכיר את העניין של "הרכבת התחתית בתל אביב" שמושכים אותו הרבה מאוד שנים עוד מתקופת המנדט הבריטי !. רציתי גם להוסיף ולספר שהיו ברחוב אלנבי 2 מקומות בהם נבנו "מעברים תת-קרקעיים" שהם היו הכנה עבור הרכבת התחתית שהיא מעולם לא נבנתה שם: 1 - המעברים התת-קרקעיים ב- " כיכר מגן דוד " (ברחוב אלנבי פינת רחוב נחלת בנימין) 2 - המעברים התת-קרקעיים ב- " כיכר המושבות " (ברחוב אלנבי פינת דרך יפו ודרך בגין). בנוסף היו גם כמה גורדי שחקים שהכניסה שלהם שימשה בתור " הכנה לתחנת רכבת תחתית " כמו למשל: " מגדל רובינשטיין " שהכניסה אליו נועדה בתור תחנת רכבת תחתית, או מגדל בית אמריקה ברחוב שאול המלך מימול הקריה. בעזרת השם תמיד להיות שמח ! - שיחה 23:35, 5 בספטמבר 2009 (IDT)

תמונה של תל אביב מן החלל

חידדתי והעליתי לשיתוף תמונה חופשית של העיר, בגודל 3100× 2100 פיקסלים, שצולמה מתחנת החלל הבינלאומית בשנה שעברה. לדעתכם יש לה מקום בערך? Valleyofdawn - שיחה 17:43, 23 בפברואר 2010 (IST)

אני בעד! תכל'ס אפשר לנסות להעלות אפילו להמלצה. אפשר גם לעשות אחת כזו לירושלים, זה יהיה גם בסיס טוב למפות... יוסאריאן • שיחה 17:49, 23 בפברואר 2010 (IST)

שילבתי. מקווה שזה בא טוב. ‏Ori‏ • PTT‏ 23:13, 23 בפברואר 2010 (IST)