שיחה:תורת המשחקים

אני ממליץ על שימוש במילה אסטרטגיה, במקום במילה תכסיס. כתרגלתי את הקורס בטכניון, השתמשנו רק במילה זו.

כשאני למדתי את הקורס בטכניון (בסמסטר שעבר) השתמשנו במילה תכסיס... אגב, מסקרנות, מי העביר את הקורס כשאתה למדת?

מכיוון שהמילה האנגלית היא "אסטרטגיה" אולי יש משהו בדברייך, ומצד שני, רצוי שיכירו את המינוח העברי הטהור, שגם בו עשויים להשתמש, ואי אפשר להבין אותו מן ההקשר האנגלי. הכי פשוט זה לשלב: לדעתי, צריך לכתוב "תכסיס" באופן כללי, אבל לציין שמשתמשים גם במילה "אסטרטגיה". גדי אלכסנדרוביץ' 15:10, 27 יוני 2004 (UTC)

דרך אגב, גם באו"פ (בספר המומלץ למטה) משתמשים במילה תכסיס ולא אסטרטגיה. יובל מדר 08:25, 24 יולי 2004 (UTC)

על תורת המשחקים. מאת: אופיר אתר שמה המטעה של תחום זה במתמטיקה נותן את התחושה כי לפנינו אוצר חדש שישלמד אותנו משחק מהו. התורה סוקרת מצבים בין שחקנים כפי שהוזכר במאמר אך השם תורת המשחקים רומז על משהו אחר. כמו בתורת המספרים הדגש הוא על קשרים שונים בין מספרים כך יש לראות קשרים שונים בין משחקים ולא בין שחקים. מהות תורת המשחקים צריכה להיות קשרים שנמצאים בין משחקים, הן מתמטיים או אחרים הקשורים במספרים. אופיר אתר ממציא משחקים

אכן, השם תורת המשחקים יש בו כדי להטעות את מי שמצפה לרעיונות מעניינים למשחק כדורגל או פוקר, אבל זה השם, צריך להתרגל אליו - אנחנו לא נשנה את תוכנו ולא את מהותו. דוד שי 10:51, 20 נוב' 2004 (UTC)

למעשה שתי הדוגמאות שנתת הינן במוקד של המחקר בתורת המשחקים כיום: פיתוח אסטרטגיות של תיאום ושיתוף פעולה הינו חשוב ביותר בכדורגל רובוטים (ראו למשל את מחקריו של Peter Stone). פוקר נחקר אפילו יותר, ולמעשה מספר גרסאות פשוטות של המשחק אף נפתרו (כלומר יש מחשב שמסוגל לשחק את המשחק המושלם - באופן הסתברותי כמובן). 132.65.16.64 18:26, 17 בפברואר 2010 (IST)

שלום

אני סטודנט שנה שלישית לתואר ראשון בכלכלה. בסמסטר שעבר עשיתי קורס בתורת המשחקים , ובסמסטר הנוכחי אני צריך לעשות עבודה על ש"מ מתואם. מהיכן אני יכול למצוא חומר בעברית שיכול להסביר בפשטות את העקרון של תחום זה?

תורת המשחקים וכלכלה

תורת המשחקים היא תאוריה מתמטית. הניסיון להשתמש בה לכלכלת "האיש ברחוב" הוא ניסיון ילדותי במקצת, וממילא התייחסות למאמר (טפשי למדי) המבקש דוגמאות לשימוש קונקרטי בתורת המשחקים בעולם העסקים יאה לשיחות סלון של ליל שבת ולא לאנציקלופדיה. הסרתי את כל הסעיף העוסק בכך. בעניין זה גם אין צורך לרעות בשדות זרים. החלפתי את הקישור ל-fastcompany בקישור למאמר של אריאל רובינשטיין. לו היו אנשי fastcompany יוצאים מהחור הקטן שלהם שקרוי ארצות הברית ופונים לרובינשטיין, היו חוסכים מעצמם טרחה רבה. מתעקשים בכל זאת על שימוש בתורת המשחקים בעולם המעשה? תשאלו את יאיר טאומן. דוד שי 21:35, 10 אוקטובר 2005 (UTC)

אם הנסיון ילדותי (ואני מסכים שכך הוא) הרי שצריך להעיף מהערך את המיון לקטגורית הכלכלה ואת הטענה שמדובר ב"ענף של המתמטיקה והכלכלה" -- האין זאת? אם, לעומת זאת, תורת המשחקים היא אכן ענף כלכלי, כפי שמעידות ההפניות ואריאל רובינשטיין, הרי שיש רלוונטיות לאזכור נקודה זו. רק מתמטיקאים סבורים שלכלכלה אין אפליקציה מעשית. למעשה, אין בה דבר מלבד אפליקציה מעשית. אורי 22:29, 10 אוקטובר 2005 (UTC)

אני מבין בכל העסק מעט מאוד, אבל אם אני לא טועה, תורת המשחקים נלמדת (גם) על ידי סטודנטים לכלכלה. לכן היא הופכת לקשורה לכלכלה בערך כמו כל מקצוע אחר שסטודנטים לכלכלה לומדים ואז לא משתמשים בו במוצהר, לא? גדי אלכסנדרוביץ' 05:12, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

חקר תורת המשחקים נעשה, מראשיתה, על-ידי מתמטיקאים וכלכלנים. אריאל רובינשטיין, למשל, מחשובי החוקרים בתחום זה, נמנה עם סגל בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, וכידוע גם ועדת פרס נובל חושבת שאנשי תורת המשחקים תורמים לתאוריה הכלכלית. השאלה עד כמה ידע תאורטי תורם לחיי המעשה היא שאלה מעניינת מאוד, וחבל לקבור אותה דווקא בערך זה. דוד שי 06:23, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

השאלה האם תורת המשחקים קשורה לכלכלה הייתה רטורית -- בוודאי שהיא קשורה. הנקודה הממשית היא שכל התיאוריות הכלכליות נועדו כדי לשמש בחיים הכלכליים ממש, אם לצורך פעילות כלכלית בשוק, ואם לצורך חקר הפעילות הכלכלית בשוק.

המודל הבסיסי של תורת המשחקים הוא של מערכת מפושטת, שמדמה התנהגות מציאותית של בני אדם בסיטואציות ממשיות, כשההנחה ביסוד הדברים היא שתוצאות ההתנהגות המשוערות במודל יתאימו באופן כללי גם לסיטואציות ממשיות ולכן יהיו כלי מעשי. הטענה במאמר היא שלמעשה תורת המשחקים אינה יוצרת כלי מעשי כזה, ולמעשה כל אנשי תורת המשחקים אינם יותר ממתמטיקאים המשתעשעים במודלים שאינם קשורים למציאות. יש הבדל עקרוני בין השאלה "עד כמה ידע תאורטי תורם לחיי המעשה" ו"האם ייתכן שהידע התיאורטי יתרום לחיי המעשה" והמאמר מאייר זאת. אורי 08:20, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

אנשי תורת המשחקים עוסקים בה כנושא תאורטי, כמתמטיקאים שאינם לוקחים את התאוריה שלהם למכולת, כך שהתגלית המדהימה שאורי מנסה לקדם בסעיף זה אינה כל כך מדהימה. שאלה מעניינת הרבה יותר היא האם הכלכלה עצמה היא כלי מעשי. אנשים כמו לב לבייב, יצחק תשובה וגיל שווייד, שכנראה לא שמעו אפילו קורס אחד בכלכלה בימיהם, מוכיחים שאפשר להצליח יפה מאוד בפעילות כלכלית גם ללא שמץ של היכרות עם התאוריה הכלכלית. אם אורי יתאמץ, יימצא בוודאי מישהו מספיק חשוב שאמר "כלכלה? מה זה השטויות האלה", והשאלה היא האם יצטט אמירה זו בערך כלכלה. הראה לי, אורי, בעל מכולת אחד, כזה שעוסק יום יום בפעילות כלכלית, שמשתמש בתאוריה של האסכולה האוסטרית, ואם אין כזה, כתוב את הסעיף "האסכולה האוסטרית והמכולת", וציין שרוב בעלי המכולת אינם רואים תועלת בתאוריה של "האסכולה האוסטרית", ואפילו לעטיפת דגים מלוחים אינם משתמשים בה. כיוון שאנשי ועדת פרס נובל לכלכלה אינם שוטים גמורים, אני משער שהם מצאו יתרונות מסוימים בתורת המשחקים, מנאש ועד אומן, אך קטונתי מלעסוק בהם (וכנראה שגם האנשים שאורי מצטט קטנו מלהבין זאת).

לסיכום, את העקרון שתורת המשחקים היא ענף תאורטי של המתמטיקה והכלכלה אפשר לסכם במשפט או שניים. הסעיף "תורת המשחקים וכלכלה", גם בצורתו החדשה הוא סעיף פולמוסי ומיותר, דל בעובדות ועמוס בדעות (לא של אורי, אבל עדיין דעות), ואני ממליץ למחוק אותו. דוד שי 15:52, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

ראשית, אני יכול להראות לך את כל בעלי המכולת, אך המקום צר מלהכילם, המיישמים יום יום את התיאוריה האוסטרית ותיאוריות כלכליות אחרות. גם אותך אני יכול לשלב בתמונה בקלות. ההבדל העקרוני בין תאוריות כלכליות תקפות לתאוריות "מתמטיות" הוא שבתאוריות כלכליות תקפות מדברים על נטייה לפעולה באופן כללי בנסיבות מסוימות, ומכירים בקיום משתנים רבים היכולים להשפיע עליה, בעוד שתאוריה כמו תאוריית המשחקים מדברת על רצפים של פעולות המתרחשות בהקשר מוגדר ומוגבל (זה שניתן לכמתו או לבנות מערכת יחסים שלו באופן ברור). התאוריה האוסטרית ספציפית כופרת באופן כללי ביכולת יצירת "ניבוי" ובמובן זה כל תאוריה המתיימרת לנבא מה יקרה כאשר תבוצע פעולה כלשהי צריכה לנפק הוכחה לכך.

סתם כמה דוגמאות קטנות ליישימות של תאוריות כלכליות (כמו התאוריה האוסטרית, אבל בוודאי לא רק):

1. הגדלת היצע הכסף והורדת הריבית ישנו את תצורת ההשקעה: אם אתה מתכוון לרכוש דירה, כאשר הריבית נמוכה, תיטה יותר לקחת הלוואה; אם אתה בעל מפעל, תיטה יותר להשקעות שזמן המימוש שלהן קצר, ולהשקעות בזבזניות שאין לדעת אם יניבו גמול נאות. לעומת זאת, כשהריבית גבוהה, כל אחד מאיתנו יחפש נתיבי השקעה אחרים שבהם ההחזר גבוה יותר.
2. מחירו של מוצר נקבע על-פי ההעדפה המשתנה של הפרט: גובה המחיר של מוצר אינו קבוע אלא תלוי בהעדפות הצרכנים המשתנות בטווח הזמן הקצר והארוך. לדוגמה, האסכולה האוסטרית תצפה שאם אתה רעב, נכונותך לשלם עבור אומצה עסיסית תהיה גבוהה בהרבה מאשר חמש דקות אחרי שאכלת אומצה. אני חושב שנסיונך יאשר זאת.
3. הגדלת מספר היחידות תטה להוריד את מחיר היחידה: כל אחד מאיתנו, כאשר הוא הולך לשוק, מתייחס לכלל זה ומצפה למחיר שונה כאשר חולצה מסוימת מוצעת בכל חנות, או אם היא מוצעת רק בחנות אחת.
4. פיקוח על התחרות בשוק נועד לא להפוך אותה ליותר הוגנת, אלא לפחות הוגנת: בכל מקרה שבו הגורמים המובילים בשוק תובעים "הסדרה" של השוק או "פיקוח" או "רגולציה" שאיפתם היא תמיד למנוע פעילות של גורמים המורידים את המחירים ומתחרים איתם. כל אחד מאיתנו מבין זאת ברמה האישית (אם כי רובנו מעדיפים להעמיד פנים שזה לא קיים ברמה כללית יותר).
5. קביעת מחיר מינימום או מחסומי עלות מסלקת מהשוק את כל המתחרים שמוכנים להציע את מרכולתם במחיר זול יותר. אנחנו מבינים זאת היטב כאשר אנו שומעים על כך שגילדת עורכי הדין כופה מחיר מינימום לשעה, או כאשר תקנה כזו מוחלת בשוק (אם כי מתעלמים ממנה כאשר היא מוחלת ברמה כללית יותר).

אנשים כמו לב לבייב וגיל שווייד מבינים ומיישמים את הכללים הבסיסיים של התנהגות כלכלית מדי יום ביומו. גיל שווייד אינו מתחיל לייצר עפרונות במחיר של אלף דולר ליחידה, משום שהוא מבין מהי מסגרת הכללים שבתוכה הוא פועל, מה אפשרי ומה בלתי אפשרי בה, מה תהיה התגובה האפשרית הצפויה, וכו'. במקרה אחר, אם הוא מציע מערכת אבטחה במחיר מסוים, כאשר חברה אחרת תציע מוצר זהה ביכולותיו בחצי המחיר עובדה זו תשפיע על החלטותיו באופן מהותי והן תתבצענה על בסיס הנחות תיאורטיות מוגדרות וברורות.

תורת המשחקים מציגה סדרה של הנחות לגבי פעולה ותגובה. השאלה אם הן עובדות בפועל אינה רק שאלה חשובה, זו השאלה היחידה שיש לה למעשה חשיבות. אורי 16:45, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

מובן שכל הדוגמאות כאן חסרות תועלת. בעלי המכולת וגם לב לבייב אינם מיישמים תאוריות שהם אינם מכירים (אלא אם אתה מחזיק בדעת גיבורו של מולייר שהופתע לגלות יום אחד "כל ימי אני מדבר פרוזה"). הכלכלנים מנסים לפתח תאוריות שיסבירו את ההתנהגות של בעלי המכולת, אבל לו היה בהן ממש, היו הכלכלנים מלמדים את לב לבייב איך לעשות כסף, אך מתברר שהוא מסתדר מצוין בלעדיהם, והם מקווים לזכות בפיס. כנראה שיש בלבייב הרבה יותר ממה שהתאוריה הכלכלית (כולל זו של תורת המשחקים) מסוגלת לראות ולתאר. האם התאוריות הכלכליות מתארות מציאות, כפי שאתה מנסה להדגים? הרי באותה מידה משחק סכום אפס, למשל, הוא מאוד מציאותי ומאוד ישים: אם שנינו מצאנו שטר של מאה שקל ברחוב, ואנו רבים מי יקבל אותו, זהו משחק סכום אפס. תורת המשחקים אינה גרועה מתורות אחרות שבאות לתאר מציאות ואינה עדיפה עליהן, ולכן כל הסעיף שבו אנו דנים אינו רלבנטי בערך זה, אלא בהקשר רחב יותר.

גרוע מכך, כל הסעיף הוא ברוח הקישורים לאתר "הידען" שאנו טורחים לסלק: הוא חי את הרגע, ואין בו ראייה כוללת ומקיפה. הוא מביא אוסף ציטוטים של אלמונים שלא שמענו עליהם מעולם, אין לנו מושג האם הם מליגה ב או מליגה ז, ואין לנו מושג עד כמה דעתם מייצגת. כל הסעיף כולו יפה לפרסום בעיתון בהזדמנות חגיגית זו שאיש תורת המשחקים "גנב" את הפרס מהכלכלנים "האמיתיים", אך אין לו מקום באנציקלופדיה. דוד שי 18:28, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

הדוגמאות כאן שמישות ומועילות. הטיעון של "אילו היו יודעים, בוודאי היו מיישמים" אינן ממין העניין, גם משום שלעתים כלכלנים אכן מיישמים, וגם משום שפעולה כלכלית היא פעולה המתבצעת בסיטואציה שבה לשחקן באופן מובנה יש ידע חלקי לגבי המתרחש במערכת וידע חלקי לגבי מה שעתיד להתרחש בה. היינו, איש עסקים הוא אדם בעל חושים חדים, המסוגל לקרוא את המצב היטב ולהגיע למסקנות נכונות לגביו, לפחות בחלק גדול של הזמן, על בסיס ידע חלקי ולא וודאי. הכלכלן הוא אדם שיכול לומר לך שאיש עסקים בעל חושים חדים וכו' הוא זה שברמה גבוהה יותר של סבירות יצליח בשוק. זה לא הופך אותו לאיש עסקים כזה.

ולגבי החלק השני -- אשמח לפתח את הנושא לנגיעה עקרונית וכללית יותר לגבי היישימות של מודלים שבסיסם מתמטי לשטחי פעולה אנושית באופן כללי. מה שאתה אומר, אם אני מבין אותך נכון, הוא שלכל ידוע שהישימות של מודל מתמטי לפעולה אנושית ממשית בעולם הוא אפס, ולכן אין צורך לציין זאת. בפועל, זה אינו המצב, כפי שפרסי הנובל וחלק גדול מהתאוריות הכלכליות טוען.

במלים אחרות, אשמח להעיף את הדיון האקטואלי לטובת דיון עקרוני. לא לטובת לא כלום או דיון שיערך פעם בהזדמנות איפהשהו. המקום צריך להיות מוגדר ומרופרר ומבחינתי, יש לכנוס את כל התיאוריות שבסיסן דומה לשם. אורי 18:50, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

אין בערך שום התייחסות לישום תורת המשחקים בכלכלה, לא ברור לי למה הערך מומלץ, כאשר חסר חלק כזה משמעותי. 80.74.100.150 12:31, 9 במאי 2007 (IDT)

האמנם כל תאוריה?

האם כל תאוריה "עוסקת במודלים אידאליים ופשטניים של המציאות"? לתומי חשבתי שהשאיפה של כל תאוריה היא לבנות מודל שייצג לפחות באופן כללי קרבה רבה למציאות. אורי 17:12, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

מבחינת הפיזיקאים, למשל, המסה של כל גוף מרוכזת בנקודה אחת, אף שבמציאות אין זה כך. אין לי ספק שבתאוריות כלכליות המצב גרוע הרבה יותר, ואף שהתאוריה שואפת להיות קרובה למציאות, היא מניחה הנחות רבות שמפשטות את המציאות. האם יש בעולמנו "שוק משוכלל" שהכלכלה כה מרבה לעסוק בו? זה אולי מצער, אבל היכולת השכלית והחישובית שלנו מוגבלת, ואנו חייבים את האידאליזציה שבתאוריה. דוד שי 18:06, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

כן, אבל הניבויים של פיזיקאים, כימאים, וכו' ביחס להתנהגות גופים יהיו מדוייקים בקווים כלליים ביחס להתנהגותם בפועל. אחרת, לא היינו יכולים לבנות מכונות, להרכיב תרכובות, ליצור תרופות או לרפא חולים. במדע אתה יוצא מהנחה מסוימת, ומניח שאם תתבצע פעולה מסוימת, תתקבל תגובה מסוימת.

רשמית, ישנן תאוריות כלכליות שמניחות ששוק משוכלל אינו קיים במציאות ולכן ניתן להשתמש במודלים של שוק כזה או במונחים כמו היצע, ביקוש, שיווי משקל, וכו' רק כתצוגות תכלית או הדגמה של עקרון מסוים, לא ככלים שמסוגלים להעניק לנו פתרונות למצבים ממשיים.

ישנן תאוריות אחרות, שמניחות שאף ששוק משוכלל אינו קיים במציאות והוא רק עזר הדגמה, בכל זאת אפשר להתעלם מכך ולהניח שהמצב הממשי בשוק דומה מאוד לשוק משוכלל או לכל הפחות דומה מספיק כדי שנוכל להתעלם מגורמי צד, כמו שפיזיקאי עשוי להתעלם בחישוביו מגורמים כמו התנגדות או חיכוך. תאוריית המשחקים נמנית עם הסוג הזה של תאוריות וככזו, היא צריכה להשפט על פי מידת התאימות שלה למצבים ממשיים. הטענה שבגלל יכולתנו המוגבלת אנחנו חייבים אידאליזציה תיאורית נכונה, אבל לפי מיטב הבנתי איננו עוסקים כאן באידאליזציה מפושטת של מצב ממשי, אלא סתם בשורה של הנחות שיישימותן היא אך ורק בספירה המופשטת. אורי 18:38, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

דבריך כאן מחזקים את טענתי, כי דיון בסוגיה זו הוא כללי, ולכן אין מקומו בערך זה, אלא בערך כללי שעוסק בתאוריות מדעיות ובעולם המעשה. אבקשך להתייחס גם לדברי החדשים בסוף הסעיף הקודם. דוד שי 18:45, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

הסרת המלצה

הערך לא עומד בקריטריונים של ערך מומלץ כיום. לא מבחינת התוכן ולא מבחינת העיצוב. חסרה בו המון אינפורמציה, הוא לא בהיר מספיק והוא קשה לעיון ולקריאה. השומרוני הטוב • שיחה 00:53, 16 בינואר 2007 (IST)

יש דף מסודר להעלאת הצעות כאלו: ויקיפדיה:ערכים מומלצים/הסרת המלצה. גדי אלכסנדרוביץ' 07:49, 16 בינואר 2007 (IST)

צורה רחבה מול צורה אסטרטגית

כרגע על פי אופן ההצגה של הערך מדובר בייצוגים לשני דברים שונים (אסטרטגי פירושו לבחור בעת ובעונה אחת, רחבה פירושו משחק לפי הסדר). זה כמובן לא נכון. האסטרטגיה של שחקן כוללת גם את כל התגובות שלו לפעולות אפשריות של היריבים, ולכן היא טובה גם למשחקים שבהם משחקים לפי הסדר - אלו פשוט שני מודלים לאותו הדבר. צריך לשכתב קצת את החלק הזה, שהוא בכל מקרה די מבולגן ולא החלטי כרגע. גדי אלכסנדרוביץ' 07:58, 16 בינואר 2007 (IST)

הגדרות פורמליות?

אין הגדרות פורמליות למושגים השונים שמוזכרים במאמר? זה נראה לי די קריטי בשביל ערך במתמטיקה. Liransh 17:38, 30 במרץ 2007 (IDT)

הסדר הפנימי במטריצת התשלומים אינו ברור

לדעתי יש בלבול לאיזה שחקן שייך הרווח של הספרה השמאלית ולאיזה שחקן הרווח של הספרה הימנית. בצורת ההצגה שאני למדתי בתואר בכלכלה, הפעולות האפשריות של שחקן 1 מתוארות משמאל למטריצה ולא מימינה. הספרה השמאלית משוייכת לשחקן 1 ואילו הספרה הימנית משוייכת לשחקן 2. זה מסתדר ויזואלית.

כנראה שאני למדתי את צורת הכתיבה שמתאימה לשפה האנגלית. בערך שלנו צורת הכתיבה של הטבלה היא מימין לשמאל כמו בעברית. אך במקרה זה למי משוייכת הספרה השמאלית ולמי הימנית? מצד אחד הגיוני שהספרה היותר קרובה לשחקן א' תהיה שלו (כלומר הימנית), אך מצד שני ספרות כותבים משמאל לימין ויותר הגיוני שהספרה הראשונה משמאל תהיה שייכת דווקא לשחקן א'. אין לי תשובה לגבי צורת הכתיבה המקובלת, אך בדוגמאות שניתנות בערך יש בלבול מוחלט.

בדוגמא הראשונה נאמר שהספרה הראשונה שייכת לשחקן 1. מהי הספרה הראשונה? בהדגמה הספציפית שניתנת לתוצאות משחק הספרה הימנית (רווח 4) משוייכת לשחקן א', והספרה השמאלית (רווח 3) משוייכת לשחקן ב'. בדוגמא הבאה, אבן נייר ומספריים, יש היפוך. הספרה השמאלית שייכת לשחקן א'. כך כתוב מתחת לטבלה. בדוגמא לאחר מכן, יונה ונץ, כבר לא מוסבר כלל. על מנת שהמשחק ישקף אכן את משחק הפחדן, הספרה השמאלית צריכה להיות של שחקן השורה (שחקן א') והספרה הימנית של שחקן הטור (שחקן ב').

כפי ששמתם לב, אני מסתייג כרגע מ-עריכה בעצמי אך יש מקום לדעתי לתיקון וביאור.

הסרת המלצה 2

למרות שהוא כנראה עמד בסטנדרטים של תקופתו, אך כיום הערך הזה לא עומד בדרישות שנדרשות כיום מערכים מומלצים. למרות שהוא לא רע בכלל, בערך יש מספר פגמים מהותיים שלדעתי מונעים ממנו להיות מומלץ:

1. באופן כללי הוא קצר למדי, ולא מקיף את הנושא שבו הוא עוסק בצורה מספקת. מערך מומלץ בנושא שכזה הייתי מצפה למינימום 40-45 קילובייט, מכיוון שמדובר בתורה מתמטית כללית ויש המון מה לכתוב.
   1. א. הפרק על ההיסטוריה משווע בקוצרו. הוא מפרט בנקודות כלליות את קורות חייה של תורת המשחקים, אבל בצורה שטחית ומינימלית.
   2. ב. תורת המשחקים בישראל- לא פרק מאוד חשוב, אבל אם כבר נכתב, מוטב שיורחב לאורך סביר.
2. הפרק סוגי משחקים מאורגן רע, ומערבב מושגים, סוגי משחקים ומשחקים ספציפיים. מאוד לא ברור על סמך מה נקבעה החלוקה לסעיפים. קשה לי להאמין שמי שלא הכיר את תורת המשחקים לפני קריאת הערך (אני הכרתי) יבין משהו מזה.
3. הפרק על הסימטריות לחלוטין לא ברור.
4. לא נכללים בערך תיאורי משחקים, אפילו לא של משחקי יסוד כמו דילמת האסיר ואולטימטום. לעיתים אין ערך (ואפילו לא קישור אדום) על משחק, ואין גם תיאור שלו בערך, אך הוא מובא כדוגמה להבהרתו, דבר לא הגיוני לחלוטין.
5. אין ולו אזכור של בעיות מרכזיות כבעיית הטרמפיסט, משפט ארו ופרדוקס המעטפות.
6. אני תוהה האם יש בעיות פתוחות מרכזיות בתורת המשחקים (לא ידוע לי, אם יש אולי יש מקום לאזכרן).
7. "שיטות ומושגים מתורת המשחקים תופסים מקום של כבוד בענפי הכלכלה השונים ובמנהל עסקים ומשמשים גם במדעי חברה אחרים, כמו מדע המדינה ופסיכולוגיה, וכן במשפטים. תורת המשחקים משמשת גם בענפי ביולוגיה שונים, בעיקר בחקר התנהגות ואסטרטגיות אבולוציוניות של יצורים חיים. בשנים האחרונות גובר העניין בתורת המשחקים במדעי המחשב. התפתחות זו קשורה לחשיבותם הגוברת של רשתות מחשבים, ובמיוחד רשת האינטרנט."- נדרש פרק (בשביל ערך מומלץ הוא יכול בכיף להגיע ל-10 קילובייט לפחות) על יישומיה של תורת המשחקים- כלכלה, אבולוציה, מדעי המחשב (לא שמעתי על שימוש כזה, אבל אני מאמין לפתיח) וכו', כולל תיאוריה ודוגמאות ספציפיות. כמו כן נדרשת הדיון עד כמה היא רלוונטית לעולם הממשי, אני בטוח שהיו ויכוחים סוערים בנושא.
8. "בציבור הכללי, המודעות הגדלה לתורת המשחקים מתבטאת בחדירה של מושגים הלקוחים מתחום זה, כמו משחק סכום אפס, לשפה המדוברת. תרמו לכך כמה ספרים פופולריים שנכתבו בזמן האחרון, ובמיוחד נפלאות התבונה, ביוגרפיה של המתמטיקאי ג'ון נאש, מחלוצי תורת המשחקים, שעובדה בשנת 2001 לסרט קולנוע מצליח."- הפתיח אמור להיות תקציר הערך, אז למה מועלה בו טענה מעניינת ולא מרחיבים עליה את היריעה בהמשך?
9. לאורך כל הערך אין תמונה שאינה תרשים, אין ציטוט של אדם ולמיטב הבנתי אין דעה סובייקטיבית שמובאת בשם אומרה. הוא מתעלם לחלוטין מהפיקנטריה ומהסיפורים שמאחורי. כך מי שהיה נשוי שלוש נשים, סיפור מעניין עם ערך היסטורי ובעיה בתורת המשחקים, לא מוזכרת למרות הערך המומלץ. צריך להפוך את הערך לפחות מתמטי, כי תורת המשחקים, למרות היותה תורה מתמטית, משפיעה על תחומים חוץ מתמטיים ומושפעת מהם.
10. אין הערות שוליים.

מסיבות אילו אני פותח דיון הסרת המלצה מהערך, למרות שמצבו לא מבייש אותנו. הסיבה היחידה שיש להסיר את המלצתו היא שהסטנדרטים עלו, או במילים אחרות, זו הסרת המלצה שאנחנו צריכים לשמוח שאפשר להרשות לעצמנו. נוי - שיחה 12:16, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

אני מסכים בקשר לסעיף המשחקים הסימטריים. לגבי עניין" הפיקנטריה והסיפורים שמאחורי", אפשר ורצוי להוסיף (במידה) אך זה לא מהותי להמלצה. האתגר בערך מתמטי בסיסי הוא שיהיה מובן לציבור, בלי למרוח ובלי לחפף. דב ט. - שיחה 12:30, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

אוקיי, אני מבהיר- הערך לא מאוד מעניין. ולא התייחסת לרובם המוחלט של הסעיפים בביקורת שלי. נוי - שיחה 12:38, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

נכון, כי אני צריך לקרוא יותר בעיון. דב ט. - שיחה 12:38, 26 באוגוסט 2008 (IDT)

הסרת המלצה - הצבעה

לא ראוי, פירטתי בדף השיחה. קצר, לקוני ולא מקיף. גם לא מי יודע מה מעניין, יבש מעט. בקיצור- סביר ולא יותר. נכתב על ידי מספר כותבים, בעיקר IM שלא פה כבר שנתיים ולכן לא מצאתי לנכון להודיע לו על ההצבעה. נוי - שיחה 19:43, 23 באוקטובר 2008 (IST)

• בעד נוי - שיחה 19:43, 23 באוקטובר 2008 (IST)
• בעד --מאיר נפתלי - שיחה 13:35, 29 באוקטובר 2008 (IST)
• בעדפישאנדיון - שיחה 16:54, 30 באוקטובר 2008 (IST)
• בעד עודד (Damzow) • שיחה 10:22, 4 בנובמבר 2008 (IST)

ההמלצה הוסרה

הערך לוקה בחסר ומפרט יתר על המידה בסוגיות שאינן בליבת תורת המשחקים

הערך אינו מתייחס לרעיונות ליבה שבתורת המשחקים, ובה בעת מפרט יתר על המידה אודות דברים שאינם חיוניים כדי להבין ולקבל מושג כללי של משמעותה. בפרט, מה שחסר לי יותר מכל הוא הסבר מעמיק ומפורט אודות שיווי משקל נאש, הלא הוא מושג הפתרון המרכזי של התיאוריה (מה שבאמצעותו עונים לשאלה ״כיצד יסתיים המשחק״). סוגיות ליבה נוספות שאינן זוכות להתייחסות הן איתות (Signaling), אינפורמציה א-סימטרית (לרבות בחירה שלילית וסיכון מוסרי) וכמובן, עיצוב מכניזמם, שהוא אחד הענפים של התורה שצמח במידה משמעותית במהלך המאה ה - 21 (אגב, גם שכנוע ביסייאני, שמצוי באופנה היום, אולי צריך להיכלל בערך). באותה העת, הערך מפרט יתר על המידה אודות דברים שאינם נדרשים כדי להבין מה מצוי בלב תורת המשחקים. נדמה לי שזו תוצאה של מבנה לא נכון. למשל, מדוע הקורא שמתוודע לראשונה לתורת המשחקים צריך להכיר סוגי משחקים? או להכיר בהכרח משחק סכום אפס? אילו הם רעיונות שאמורים לעזור להמחיש את עיקרה של תורת המשחקים, הם אינם בעלי-ערך רב כשלעצמם. אם אין לכך התנגדויות, אני אשמח להתחיל, בהדרגה, להכניס שינויים בערך, ובראשם, לתת הסבר מפורט ונאות לשיווי משקל נאש, תוך התייחסות להגדרה, לאינטואיציה שעומדת בבסיסו, לחדשנות שבו, וכמובן לחשיבות הרבה (מאוד) שלו להתפתחות תורת המשחקים.

אתה מוזמן לתרום לערך ולהרחיבו. כדאי גם לפתוח שם משתמש ולחתום כדי להקל על התקשורת. אבנר - שיחה 19:56, 7 באוקטובר 2018 (IDT)