שיחה:תדר נייקוויסט

הדוגמא בערך: "תדר הדגימה של ענינו"?

אני לא מכיר את הדוגמא הזאת. אני גם לא מכיר שום מודל של העין כמערכת דגימה בדידה בזמן (לא שאני מדען מוח או משהו כזה, חלילה). לא כדאי לשכתב את הדוגמא כך שתתייחס לתופעה הידועה והדומה בטלויזיה וקולנוע? הא? 11:53, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

לעינינו אכן אין תדר דגימה. התהליך הוא רציף והתופעות הן ברמה הביולוגית (אותות במערכת העצבים) ושונות בהרבה מאלו של מערכת דגימה בדידה קלאסית. אני משנה את הדוגמא בהתאם. Achituv 21:28, 28 בינואר 2007 (IST)

העין אולי רואה באופן רציף, אבל המוח מעבד את הנתונים בקצב מסוים. גם אם אין זו דגימה בדידה "לפי הספר" זו דוגמה נאה מאוד לנייקוויסט ו-aliasing, שכל אחד מרגיש אותה, גם בלי התייחסויות למערכות דיגיטליות מתוחכמות. כדאי להשאיר אותה בערך, תוך תיקון קל של הניסוח. ‏odedee • שיחה 21:52, 28 בינואר 2007 (IST)

עברית -> אנגלית -> עברית

בערך קישור אדום על משפט הדגימה. בערך באנגלית יש קישור לערך על משפט הדגימה (Nyquist–Shannon sampling theorem), וזה מקושר לעברית לערך תורת הדגימה. מה צריך להיות? ערןב 21:49, 1 במרץ 2007 (IST)

לדעתי הקישור מיותר. לא צריך ערך גם ע תדר נייקוויסט וגם על המשפט. אין לתדר משמעות אלא מתוקף המשפט. יעקב 22:57, 1 במרץ 2007 (IST)

ביקורת

מה שכתוב פה פשוט לא נכון ומטעה! כדאי שתקראו את הערך באנגלית...

נ.ב. אני לומד על הדברים האלה עכשיו ורציתי להיעזר בויקיפדיה וזה פשוט הטעה אותי ושרף לי זמן הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.65.157.94 10:49, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

תופעת הסיבוב המהופך

יש מחלוקת ביני לבין אנונימי לגבי הפסקה האחרונה, אותה העברתי לכאן. אנונימי מתעקש על הנוסח:

• "לעומת זאת, בתופעת הסיבוב המהופך, מודגם מה קורה כאשר הדגימה נעשית בקצב נמוך מהנדרש לצורך שחזור מדויק של האות. גלגל המסתובב בתדירות גבוהה, ייצור את האשליה כי הוא מסתובב בכיוון ההפוך, אם התדירות הזוויתית של סיבוב הגלגל היא גבוהה יותר מתדירות עיבוד התמונה על ידי מערכת הראייה והמוח (כ-24 תמונות בשנייה)."

ב-5 בחודש זה, אני שיניתי אותה:

• "לעומת זאת, בתופעת הסיבוב המהופך, מודגם מה קורה כאשר הדגימה נעשית בקצב נמוך מהנדרש לצורך שחזור מדויק של האות. גלגל המסתובב בתדירות גבוהה, ייצור את האשליה כי הוא מסתובב בכיוון ההפוך, אם התדירות הזוויתית של סיבוב הגלגל היא גבוהה יותר מתדירות הצילום של מצלמת הוידאו (כ-24 תמונות בשנייה)."

תופעת הסיבוב המהופך, Wagon wheel effect, היא בראש ובראשונה אפקט סטרובוסקופי פשוט. קיימת גם תופעה דומה (לא זהה) שמתרחשת תחת תאורה רציפה, Continuous WWE. התופעה הראשונה רלוונטית לערך תדר נייקוויסט, ואילו השניה היא תופעה ביולוגית מורכבת שאינה מובנת דיה. אחת מההשערות הפשטניות לגבי התופעה ה"רציפה" היא שמערכת הראיה פועלת בפריימים, אבל זה לא מספיק כדי להתחייס אליה בערך זה.--גמדקנאי - שיחה 18:49, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

נראה לי שהצדק איתך. eman • שיחה • ♥ 19:13, 16 בספטמבר 2011 (IDT)

כמו שהאלמוני היטיב להדגים, תופעת הסיבוב המהופך יכולה לבלבל, והקשר שלה לתדר נייקוויסט שולי במקרה הטוב. לדעתי הכי עדיף לא להזכיר כלל, ובמקום זאת לתת דוגמה אחרת עם תדר דגימה נמוך כדי להדגים אבדן איכות. הדוגמה ה"חיובית" מדברת על כך ש-44 קה"צ "מספיק טוב" לתקליטור משום שסף השמע האנושי נמוך מ-22 קה"צ. לדעתי עדיף למצוא דוגמה (עם מספרים והכל) מאותו תחום, לדוגמה טלפון, או הקלטה דיגיטלית אחרת בתדר דגימה נמוך יותר (אם מישהו יכול פשוט לקשר להקלטות זה הכי טוב). תופעת הסיבוב המהופך אינה דוגמה טובה, היא אינה מבהירה כי אם מבלבלת, ועדיף להשאירה מחוץ לערך הזה. קיפודנחש - שיחה 04:13, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

אני חושב שזו דוגמה טובה, אבל קיבלתי את דעתך.--גמדקנאי - שיחה 10:50, 17 בספטמבר 2011 (IDT)

הסיפור עם "תדירות עיבוד התמונה על ידי מערכת הראייה והמוח" הוא קשקוש מופרך שאין לו מקום בוויקיפדיה. אם בכלל צריך סימוכין לכך שמדובר בשטות מוחלטת, די בכך שניקח קטע סרט בו מודגמת התופעה ונקרין אותו בקצב איטי או מהיר מהרגיל. התופעה תישאר על כנה, מאחר ואין לה קשר לאמצעי העיבוד - בין אם הוא מוח אנושי או גלאי ממוחשב. ליאור ޖޭ • י"ט באלול ה'תשע"א • 10:43, 18 בספטמבר

2011 (IDT)

גם אני חושב שזו דוגמה טובה, אם כי אולי אני לא דוגמה טובה בשביל לבדוק את זה... eman • שיחה • ♥ 14:47, 18 בספטמבר 2011 (IDT)

הייתי מתייחס לא להיפוך הכיוון, אלא להאטת המהירות, דבר הממחיש טוב יותר את הקיפול של תדרים גבוהים שהופכים לתדרים נמוכים.Amnonj - שיחה 16:40, 4 באוקטובר 2011 (IST)

רעיון טוב. הערך על קיפול תדרים באנגלית שופע דוגמאות וגם מפנה לקטגוריה מתאימה בוויקישיתוף. ליאור ޖޭ • ז' בתשרי ה'תשע"ב • 16:46, 4 באוקטובר 2011 (IST)

אי דיוק

תדר נייקוויסט הוא תנאי מספיק אך לא הכרחי. ישנם אותות אשר ניתן לדגום בתדר הנמוך מתדר נייקוויסט ועדיין לקבל שחזור מושלם. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A00:A040:199:92B6:980D:9A18:A37:A836 18:32, 26 ביוני 2020 (IDT)

האלמוני צודק. רוב האותות המעניינים בטבע ניתנים לשחזור מספיק טוב באמצעות דגימה דחוסה או באמצעות דגימה מוארת עם מספר דגימות הנמוך משמעותית מזה הדרוש לפי משפט שאנון-נייקוויסט. אולי כדאי לבקש מאחת התלמידות של פרופ' יונינה אלדר או פרופ' לאוניד ירוסלבסקי לחבר ערכים עבריים בנושא. ליאור पॣ • ו' בתמוז ה'תש"ף • 22:23, 27 ביוני 2020 (IDT)