שיחה:שתי מדינות מולדת אחת

אישור OTRS

חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 11:39, 22 באוקטובר 2015 (IDT)

חשיבות

שחזרתי את הערך כי הגיע אישור OTRS, אבל נראה שמדובר ביוזמה חדשה שלא ברור בשלב זה מה השפעתה. הוספתי תבנית חשיבות, כדי להעלות את הערך הזה לדיון. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 11:39, 22 באוקטובר 2015 (IDT)

מסכים עם חנה. Lostam - שיחה 15:55, 22 באוקטובר 2015 (IDT)

מסכים. בכל מקרה, כרגע זה אינו ערך אנציקלופדי אלא העתקה של מנשר שהפיצה הקבוצה שחיברה אותו. Ldorfman • שיחה 17:37, 22 באוקטובר 2015 (IDT)

למי שירצה להסביר את חשיבות הערך, אני מציע שיציג בקצרה ובלשון בהירה את שלושת ההישגים העיקריים של היוזמה, כי עצם ניסוח יוזמה ודאי אינו בעל חשיבות אנציקלופדית. נרו יאיר • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ו • 20:22, 22 באוקטובר 2015 (IDT)

מהם שלושת ההישגים העיקריים של היוזמה הישראלית ? שושושושון - שיחה 10:34, 25 באוקטובר 2015 (IST)

היא הרבה יותר מפורסמת, אבל אם אתה חושב שגם לה לא מגיע ערך - שים תבנית חשיבות. נרו יאיר • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ו • 23:34, 25 באוקטובר 2015 (IST)

אל תדרוש כאן מה שאינך דורש שם. שושושושון - שיחה 10:20, 27 באוקטובר 2015 (IST)

גם על היוזמה הישראלית התקיים בזמנו דיון חשיבות, שבו הוחלט שיש לה מקום. העובדה שטעו במקרה ההוא לא אומרת שאנחנו צריכים להמשיך ולטעות כל חיינו. Eladti - שיחה 10:57, 27 באוקטובר 2015 (IST)

היוזמה ההיא היא אחת הבודדות שהציגו שרים מן הימין. זכורות לי רק זו והתכנית של בנט. היוזמה הנוכחית, מלבד מה שהוצגה בידי אנשים הרבה פחות בולטים, היא בגדול "שתי מדינות לשני עמים". נרו יאיר • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ו • 19:54, 27 באוקטובר 2015 (IST)

חשיבות ערך היוזמה

בוקר טוב. אני כותב כאן כי אין לי אישור לכתוב בשיחה לדעתי. חשיבות היוזמה ביחס לשאר היוזמות הקיימות: 1. זוהי יוזמת גראסרוטס, כלומר התארגנות של קבוצה ישראלית וקבוצה פלסטינית מהשטח וללא כל תמיכה אירגונית או כספית עד כה. 2. תוכן הפיתרון של היוזמה הוא יחודי- מדובר בפיתרון כולל לסכסוך המשלב מרכיב של שתי מדינות ריבוניות, אחת לכל עם (מרכיב דומה לפיתרון שתי מדינות לשני עמים) במקביל לגבולות פתוחים וכלכלה פתוחה ומשותפת (מרכיב הדומה לפיתרון המדינה האחת). בנוסף פיתרון היוזמה מאפשר לכל אדם במרחב המשותף לגור על פי בחירתו (בכפוף לחוקי המדינה) ולכן זהו פיתרון ללא עקירת אנשים מבתיהם, מאפיין יחודי לפיתרון הכולל שתי מדינות ריבוניות. 3. התמיכה ליוזמה יחודית כיוון שתומכים בה גם שמאל, גם שמאל ציוני/שמאל מרכז וגם ימין, גם מתנחלים וגם חרדים, גם ערביי ישראל וגם פלסטינים. התמיכה ליוזמה היא חוצה מגזרים כיוון שהיוזמה מאתגרת את החלוקה הקלאסית של שמאל/ימין. היוזמה אכן לא מאד נפוצה בקרה הציבור הישראלי והפלסטיני (עדיין). אולם בכנס השקה נכחו כאלף איש. ועקרונות היוזמה הוצגו לאחרונה בציבור על ידי הנשיא, רובי ריבלין, חכ איימן עודה, ואחרים. אשמח לצרף מקורות אם תרצו. בנוסף בשיחה פרטית אשמח לפרט אוף דה רקורד מי הם נבחרי הציבור שהביעו תמיכה ביוזמה מאחורי הקלעים, בנתיים. תודה. מושיק ליכטנשטיין, חבר היוזמה moshikrl@gmail.com הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
176.12.148.138 07:34, 29 באוקטובר 2015 (IST)

שלום מושיק, ראשית כל אחד יכול לכתוב בוויקיפדיה, והנה כתבת. לעצם העניין, אנחנו כותבים אנציקלופדיה, לא יוצרים מציאות. אני בטוחה שהכוונות שלכם רציניות, אבל רעיון וגם תמיכה של אנשי ציבור אינה יוצרת מציאות. אני מאחלת לכם הצלחה רבה ביוזמה שלכם, ואם היא תעשה שינוי ותשפיע על הציבוריות הישראלית (נתונים מוכחים), יהיה מקום לערך בוויקיפדיה. היו יוזמות נוספות בעבר שתמכו בהן אנשי ציבור והערכים נמחקו, משום שהן היו חדשות, ועדיין הנראות הציבורית שלהם לא הוכחה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 10:32, 29 באוקטובר 2015 (IST)

חשיבות היוזמה והישגיה

מהשיחה המתועדת כאן עולה כי הסיבה העיקרית למחיקת הערך של תנועת "שתי מדינות מולדת אחת" הוא שהישגיה לא ברורים. אם כך, ארצה להבהיר מהם הישגיה הבולטים של התנועה ומאפייניה:
1. התנועה היא תנועת גראסרוטס - כפי שכתב מושיק לפניי, מדובר בתנועה עממית ישראלית-פלסטינית ייחודית שלא נשענת על קרנות זרות או מימון זר והיא תולדה של שיתוף פעולה בין יהודים ופלסטינים המעוניינים להציע הסדר מדיני כולל.
2. התנועה מצליחה לעורר שיח ציבורי הן בימין והן בשמאל לגבי הרלוונטיות של פיתרון שתי המדינות לזמננו. כתבות בכלי תקשורת עיקריים כתובים ומשודרים נעשו על היוזמה והציגו אותה בשורה אחת עם יוזמות מדיניות קיימות. כך למשל סדרת כתבותיה של שרה העצני-כהן עבור "מקור ראשון" ו-"NRG", פולמוסים מתמשכים באתרי חדשות שמאליים כגון שיחה מקומית.
כמו כן, התנועה מתגאה בך שהמילה קונפדרציה מחלחלת לשיח הציבורי והרעיון אף מאומץ על ידי נשיא המדינה (אם כי לא בצורת תמיכה רשמית בתנועה), יוסי ביילין, ח"כ איימן עודה ואישי ציבור אחרים.
עוד בתחום השיח הציבורי: מכוני מחקר מתייחסים אל היוזמה ואף מוציאים ניירות עמדה על רעיונותיה. כך למשל מכון "מולד" שהוציא חוות דעת מיוחדת על היוזמה. בנוסף, מכוני מחקר נוספים מזמינים את נציגי התנועה להציג את רעיונותיהם בפאנלים ודיונים, לדוגמא מכון ממרי ומכוני מחקר באוניברסיטת חיפה או אוניברסיטת תל אביב.
3. התנועה הביאה לכנס ההשקה שלה בשנת 2015 כאלף משתתפים פלסטינים ויהודים - מאורע חסר תקדים בשנים האחרונות. בשנת 2016 הגיעו לכנס השנתי מאות משתתפים.
4. התנועה הפיצה את רעיונותיה בקרב אלפי א.נשים בקיום חוגי בית ופעילות שטח בכל רחבי הארץ.
5. התנועה מעוררת שיח פוליטי גם ברשות הפלסטינית.
6. עיתונות זרה התעסקה ומתעסקת ביוזמה וברעיונותיה.

לכל הנקודות הנ"ל ניתן לספק רפרנסים למכביר. האם זוהי לא רשימה מכובדת של השפעה והישגים?

בריאן, חבר התנועה. brian.m 16:56, 21 בנובמבר 2016 (IST)