שיחה:שמיטת כספים
הוספת נושאהערך דורש בדיקה. Yonidebest Ω Talk 21:22, 28 ינואר 2006 (UTC)
הערך דורש הרחבה. אין לי כח לזה עכשיו.
שמיטת חובות
[עריכת קוד מקור]יש ערך בשם שמיטת כספים המתאים לשמיטת חובות. אני נמנע מלמחוק את שמיטת חובות מהערכים שזקוקים לערך כי איני יודע את הכללים פה באתר.
- לפי הבנתי, לא מדובר באותו משמעות תמיד. הרי לא רק ליהודים יש "שמיטה". גם הגויים מוותרים על חבותיהם לא? הערך הזה שכתבת דן בשמיטה ביהדות, כך שהוא לא מתאים לכל מקום בו כתוב "שמיטת חובות". בברכה, Yonidebest Ω Talk 21:49, 28 ינואר 2006 (UTC)
- התכוונתי לקטגוריה:יהדות שם רשום שיש צורך בערך על שמיטת חובות. אם יש צורך בערך כזה הוא לא שייך ליהדות ויש לשים את הבקשה במקום אחר. בכל מקרה, אני לא מוחק את הבקשה, בתקווה שמישהו לא יתיישב לכתוב ערך כפול, אלא יערוך ערך זה הזקוק לשיפוץ. יעקב בויקי 21:57, 28 ינואר 2006 (UTC)
- מחקתי. דוד שי 22:06, 28 ינואר 2006 (UTC)
- התכוונתי לקטגוריה:יהדות שם רשום שיש צורך בערך על שמיטת חובות. אם יש צורך בערך כזה הוא לא שייך ליהדות ויש לשים את הבקשה במקום אחר. בכל מקרה, אני לא מוחק את הבקשה, בתקווה שמישהו לא יתיישב לכתוב ערך כפול, אלא יערוך ערך זה הזקוק לשיפוץ. יעקב בויקי 21:57, 28 ינואר 2006 (UTC)
אין דבר כזה
[עריכת קוד מקור]"שנת 0 לספירה"... הספירה התחילה בשנת 1!
- תיקנתי. דוד שי 08:46, 14 בספטמבר 2007 (IDT)
שמיטת כספים איננה "חיוב"
[עריכת קוד מקור]הדורמי 08:29, 30 בספטמבר 2007 (IST)
לפני שאני מתקן שוב
[עריכת קוד מקור]1. אנא הסבר ממתי שביעית משמטת בתחילתה? לכל הפוסקים היא משמטת בסופה שכן נאמר "מקץ שבע שנים תעשה שמיטה"? (גם הרא"ש שבדעת יחיד סבור כי שלא ניתן לנקוט הליכי גבייה כבר מתחילת שנת השמיטה מסכים החיוב נשמט בסוף השנה)
2. "פטור" איננו מושג משפטי נכון. "הפטר" הינו המושג המשפטי בעברית לפטור מחובות (כמו למשל בפקודת פשיטת הרגל).
3. הביטוי "חובות כספיים שהגיע שזמן פרעונם והם לא נגבו", לחלוטין איננו מדוייק. לא מדובר בכל חוב כספי אלא בחוב שנזקף כמלווה בלבד.
הדורמי 08:45, 30 בספטמבר 2007 (IST)
באופן כללי, הערך ירוד ביותר. אתה מוזמן לתקן ולהרחיב. ספציפית: 1. בפסקת הפתיחה כתוב מה שאתה רוצה, בתנאי שאתה מציין בגוף הערך את המחלוקת ומציין שיש יהודים המקפידים מאוד על העניין של תחילת השמיטה (כמדומני חב"ד). אניחושב שהרא"ש זכאי לאזכור בערך.
2. תהנה
3. הכוונה היא להלוואה. תיקנתי.
יעקב 09:33, 30 בספטמבר 2007 (IST)
- ציינתי בקצרה בכותרת את המחלוקת הרלוונטית, אתם מוזמנים להמשיך לשפר ולהרחיב. מועדים לשמחה, -- נחום 09:45, 30 בספטמבר 2007 (IST)
הסבר לעריכה
[עריכת קוד מקור]מצוות שמיטת כספים כוללת בתוכה גם את האיסור על הימנעות מהלוואת ערב שמיטת כספים, וראיה שהרמב"ם מונה אותה בתוך המצוות של 'שמיטה ויובל', ולא במצוות של 'טוען ונטען'. הפרוזבול הוא תקנה הלכתית המתבססת על הדין של מעביר שטרותיו לבית דין לגבייה, אבל בפועל מי שיגבה את החוב הוא לא בית הדין אלא המלווה, ולכן הפרוזבול הוא לא מסמך טכני המקל על העברת החובות לגביית בית הדין, שהרי בפועל בית הדין לא יגבה אותם, אלא הוא תקנה הלכתית המבוססת על הדין של 'מוסר שטרותיו לבית דין'.
גם לא נכון לציין בפתיחה ששמיטת כספים לא חלה על שטרות שהועברו בפועל (ולא רק באמצעות תקנת הפרוזבול) לגביית בית הדין, כיוון שזה דין של מקרה פרטי מצומצם, ולא דין מצוי או עקרוני. באותה מידה ניתן היה לציין ששמיטת כספים לא חלה אם הלווה התחייב מעצמו לשלם חרף שמיטת כספים, או בהלוואה עם משכון. אבל אלו דינים פרטיים ואין להם מקום בפתיחה, וכן המעביר שטרותיו לגביית בית דין. וזה ששמיטת כספים לא חלה על חובות שנכתב עליהם פרובול, זה כבר מפורש בפיסקה השניה של הפתיחה. נת- ה- - שיחה 23:21, 15 בספטמבר 2008 (IDT)
- 1) המונח שמיטת כספים איננו כולל בשום פרשנות עברית מודרנית את האיסור על המנעות מהלוואה. לכן אין מקום לציין איסור זה באופן מסורבל בפתיחת הערך. ישנו אומנם איסור כזה והוא מתלווה למצוות שמיטת כספים, א הוא איננו חלק מהמצווה ואיננו שייך לפתיח. מדובר באנציקלופדיה כללית ולא באנציקלופדיה של בית המדרש.
- 2) הדיון במהות הפרוזבול בפתיח עושה עוול לפרוזבול ולפתיח גם יחד.
- 3) בפסקה העוסקת בפרוזבול אנסה למצוא נוסח מפשר. יעקב - שיחה 23:39, 15 בספטמבר 2008 (IDT)
- האיסור על המינעות מהלוואות הוא חלק משמיטת כספים בדיוק כמו ש'לא יגוש' הוא חלק משמיטת כספים. אין מושג עברי מודרני של שמיטת כספים וההתיחסות אל המושג היא כפי שמתייחסים אלו במקורות היהודיים, ובזה יש קשר בין שמיטת כספים לשני איסורי ה'לא תעשה'. כיוון שמדובר במצוות דאוריתא מפורשות, שהתוקף שלהם הרבה יותר חזק משל פרטי הדינים מדרבנן, יש מקום לפרט בקצרה עליהם בפתיחה. כיוון שפרוזבול הוא חלק בלתי נפרד משמיטת כספים (ואולי אף עולה עליו) יש מקום לאזכר בפתיחה בקצרה את עניינו, והפיסקה השניה עושה את זה בצורה יפה. נת- ה- - שיחה 23:45, 15 בספטמבר 2008 (IDT)
- מסכים עקרונית לעריכת הפשרה שבוצעה, אבל אני חושב שראוי לפרט יותר מהי 'הפעולה הפשוטה' של הפרוזבול. אמירת לחש, פעולה פיזית? צריך להגדיר טוב יותר. נת- ה- - שיחה 23:51, 15 בספטמבר 2008 (IDT)
- בשביל זה בדיוןק יש עכבר ואפשר ללחץ על הערך "פרוזבול" או לרדת למטה לקרוא את הסעיף. יעקב - שיחה 00:09, 16 בספטמבר 2008 (IDT)
- וזה דבר בעל ספר החינוך: "ונוהג איסור זה בזכרים ונקבות בכל מקום ובכל זמן, שאף בזמן הזה שאין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא מדרבנן, מכל מקום אנו מוזהרים גם כן שלא נמנע מלהלוות אל הצריך...". ואם כדבריך, דבריו תמוהים שכן כיצד ייתכן שחלק משמיטת כספים אינה נוהגת וגם נוהגת? ומדוע לא פירש שאותו חלק של מצוות כספים המשמט הוא זה שאינו נוהג אבל החלק האוסר להמנע מלהלוות נוהג גם נוהג? וכן בדקתי באוצר דינים ומנהגים ובאנציקלופדיה "יהדות" של שאול מייזליש ולא מצאתי מי שכולל איסור זה בתוך המושג שמיטת כספים. ואם תדייק בלשון הרמב"ם תמצא שגם הוא לא העלה על דעתו שהמושג "שמיטת כספים" כוללת את איסור המנעות מהלוואה כי אז היה כותב: אין אותו חלק של שמיטת כספים המשמט חבות חל אלא בסוף שנת השמיטה, אבל החלק האוסר להמנע מלהלוות חל גם קודם לכן. יעקב - שיחה 00:09, 16 בספטמבר 2008 (IDT)
- האיסור על הימנעות מהלוואה אינו פרט מדיני שמיטת כספים, אבל בהסתכלות כללית הוא חלק בלתי נפרד ממנה. ספר החינוך מונה כל מצווה לעצמה, והוא גם יפריד את האיסור לשבור עצם בקורבן הפסח, ממצוות הקרבת קורבן הפסח, למרות שבהסתכלות כללית הכל שייך לעניין קורבן פסח. אתה רוצה לפנות לבורר מוסכם? נת- ה- - שיחה 12:10, 16 בספטמבר 2008 (IDT)
- לא. אינני פונה לבוררים לעולם אלא אם אתה יכול לפנות ליחידו של עולם. אציג את המחלוקת בדף השיחה ואפנה לדיון מלוח המודעות. יעקב - שיחה 12:38, 16 בספטמבר 2008 (IDT)
- האיסור על הימנעות מהלוואה אינו פרט מדיני שמיטת כספים, אבל בהסתכלות כללית הוא חלק בלתי נפרד ממנה. ספר החינוך מונה כל מצווה לעצמה, והוא גם יפריד את האיסור לשבור עצם בקורבן הפסח, ממצוות הקרבת קורבן הפסח, למרות שבהסתכלות כללית הכל שייך לעניין קורבן פסח. אתה רוצה לפנות לבורר מוסכם? נת- ה- - שיחה 12:10, 16 בספטמבר 2008 (IDT)
- מסכים עקרונית לעריכת הפשרה שבוצעה, אבל אני חושב שראוי לפרט יותר מהי 'הפעולה הפשוטה' של הפרוזבול. אמירת לחש, פעולה פיזית? צריך להגדיר טוב יותר. נת- ה- - שיחה 23:51, 15 בספטמבר 2008 (IDT)
- האיסור על המינעות מהלוואות הוא חלק משמיטת כספים בדיוק כמו ש'לא יגוש' הוא חלק משמיטת כספים. אין מושג עברי מודרני של שמיטת כספים וההתיחסות אל המושג היא כפי שמתייחסים אלו במקורות היהודיים, ובזה יש קשר בין שמיטת כספים לשני איסורי ה'לא תעשה'. כיוון שמדובר במצוות דאוריתא מפורשות, שהתוקף שלהם הרבה יותר חזק משל פרטי הדינים מדרבנן, יש מקום לפרט בקצרה עליהם בפתיחה. כיוון שפרוזבול הוא חלק בלתי נפרד משמיטת כספים (ואולי אף עולה עליו) יש מקום לאזכר בפתיחה בקצרה את עניינו, והפיסקה השניה עושה את זה בצורה יפה. נת- ה- - שיחה 23:45, 15 בספטמבר 2008 (IDT)
נת- ה-, נסה בבקשה לקרוא את הפתיח מנקודת מבט של אדם שלא יודע כמוך מה היא שמיטת כספים. הדבר פשוט בלתי אפשרי. אתה כותב הפרוזבול הוא הצהרה על העברת החובות לבית דין - אז מה בכך ישאל השואל? הרי את הסעיף על מוסר שטרותיו לבית דין מחקת מהפתיח. נמצאת כותב דברים חסרי מובן. תפסיק לנסות להסביר מהו פרוזבול בעשרה מילים. זה לא ילך! יעקב - שיחה 12:42, 16 בספטמבר 2008 (IDT)
- זה בהחלט יכול להיות בדיקה טובה, להביא אדם שאינו מכיר את המושג לקרוא את הערך, ולחוות את דעתו עליו. נת- ה- - שיחה 12:47, 16 בספטמבר 2008 (IDT)
הפתיח
[עריכת קוד מקור]לטעמי הפתיח מסובך ביותר ואינו מובן לקוראים רבים. אני מציע את הנוסח הבא היותר פשוט:
שמיטת כספים היא מצווה מהתורה המחייבת את היהודי להמנע מלדרוש מיהודים אחרים החזר הלוואות שמועד פרעונן כבר הגיע לפני סוף שנת השמיטה, אך ההלוואה לא נגבתה וטרם הוחל בהליכי גביית ההלוואה בבית הדין לפני סוף שנת השמיטה.
בימינו משתמשים רוב היהודים הדתיים בתקנת פרוזבול, שהותקן על ידי הלל בסוף תקופת בית שני, על מנת למנוע משמיטת הכספים לחול על חובותיהם, ובכך הפכה שמיטת הכספים למצווה שכמעט אינה מתקיימת בפועל.
את המידע בפתיח הנוכחי שלא נכלל בפתיח שאני מציע למעלה אפשר להכניס לתוך הערך. יעקב - שיחה 07:26, 17 בספטמבר 2008 (IDT)
- אני מסכים. הלל • שיחה • י"ז באלול ה'תשס"ח • 07:30, 17 בספטמבר 2008 (IDT)
- אין לי התנגדות עקרונית לכך, אבל הייתי מעדיף שיובא גורם 'נייטרלי', כלומר שלא ממש מכיר את המושג כדי לחוות את דעתו על הפתיחה. (רק בשביל לסבר את האוזן, חלק מהפתיחה נכתב על ידי דוד שי) וגם שמיטת כספים משמטת את החוב בעצמה, ולא רק 'מחייבת את היהודי להימנע'. זה לא תלוי ברצון היהודי אלא במצוות התורה. נת- ה- - שיחה 12:48, 17 בספטמבר 2008 (IDT)
- מה שהערת בסוף ממש לא מדויק, ונתון במחלוקת של המושג 'תשמט ידך'. הלל • שיחה • י"ז באלול ה'תשס"ח • 13:08, 17 בספטמבר 2008 (IDT)
- בלי להיכנס לנושא עצמו, יוצא לפי המשפט האחרון שגם הניסוח שאתה הצעת ממש לא מדויק, כיוון שהוא נתון במחלוקת. ואם כך, להיכן נוטות רוב הדעות? נת- ה- - שיחה 13:15, 17 בספטמבר 2008 (IDT)
- מה שהערת בסוף ממש לא מדויק, ונתון במחלוקת של המושג 'תשמט ידך'. הלל • שיחה • י"ז באלול ה'תשס"ח • 13:08, 17 בספטמבר 2008 (IDT)
- אין לי התנגדות עקרונית לכך, אבל הייתי מעדיף שיובא גורם 'נייטרלי', כלומר שלא ממש מכיר את המושג כדי לחוות את דעתו על הפתיחה. (רק בשביל לסבר את האוזן, חלק מהפתיחה נכתב על ידי דוד שי) וגם שמיטת כספים משמטת את החוב בעצמה, ולא רק 'מחייבת את היהודי להימנע'. זה לא תלוי ברצון היהודי אלא במצוות התורה. נת- ה- - שיחה 12:48, 17 בספטמבר 2008 (IDT)
- אני מסכים. הלל • שיחה • י"ז באלול ה'תשס"ח • 07:30, 17 בספטמבר 2008 (IDT)
דרוש מקור
[עריכת קוד מקור]אחד הטעמים הניתן לשמיטת הכספים הוא טעם סוציאלי. ישנם הרואים בשמיטת הכספים מצווה עם מטרה של צמצום פערים וביעור העוני, שכן בניגוד לשמיטת הקרקעות ומתנות עניים אחרות היא מספקת כסף ולא רק מזון [1]. פרשנים אחרים, בהתאם להלכה, רואים בשמיטת הכספים רשת ביטחון המונעת מאדם להיכנס לחוב תמידי בדומה להליך של פשיטת רגל. בכך דומה שמיטת הכספים ליובל הנותן לכל בן אדם הון בסיסי (חלקת קרקע).[דרוש מקור]
קטע זה נוסף בידי יעקב. הועבר לכאן, לאחר שלא נמצא מקור מאז אוגוסט 2008, אז נדרש לכך. הקישור דלעיל פגום, ומכל מקום לא היווה מקור. אם ימצא מקור להסבר זה, ניתן כמובן להחזירו לערך. ביקורת - שיחה 13:35, 30 בינואר 2014 (IST)
- בעייתיות ההסבר ברורה, היא מניחה שבכל התקופות והמקומות הכסף היה ההילך העדיף. זו דוגמה מובהקת של פרוכרוניזם (prochronism), ולכן בהיעדר מקור אי אפשר להשאירה בערך ביקורת - שיחה 20:48, 30 בינואר 2014 (IST)
2. בקרב חוקרי מקרא רבים נפוצה הסברה כי אין הכוונה לביטול מוחלט של החובות, אלא לפסק זמן בגבייתם. כפי שהבעלות על האדמה אינה מתבטלת בשנת השמיטה, אלא רק נשמטת באופן זמני, כך גם הבעלות על החובות הכספיים נשמטת רק באופן זמני. [דרוש מקור]
קטע זה נוסף בידי נתנאל בראשית ספטמבר 2008, כמות שהוא, כולל דרישת המקור[!]. מאחר ולא נמצא מקור עד כה, העברתי לכאן. חיפשתי אחר מקור ולא מצאתי, ואני קצת תמה על "הסברה הנפוצה", מאחר ורווחים על הלוואות (ריבית) נאסרו לפי המקרא, לא מובן איזו 'שמיטה' יש בהארכת זמן הפירעון?. אם ימצא מקור, יש להחזיר קטע חשוב זה לערך. ביקורת - שיחה 13:45, 30 בינואר 2014 (IST)
- יתר על כן, האם בשביל דחייה זמנית של פרעון, היו מתקנים פרוזבול? והתורה הייתה צריכה לצרף אזהרה בדבר אי-מתן הלוואות לעניים בעטייה של השמיטה??? ביקורת - שיחה 13:54, 30 בינואר 2014 (IST)
- עד כמה שאני זוכר לא אני הוספת את הפיסקה, אלא רק העברתי אותה מקום, אולי גם הוספתי את דרישת המקור, צריך לעיין בגרסאות הקודמות. אין לי ידע רב בנושא ביקורת המקרא, לצורך חיפוש מקורות לטענה. נת- ה- - שיחה 18:34, 30 בינואר 2014 (IST)
- לאחר עיון, הפיסקה נוספה על ידי אנונימי, ורק נערכה על ידי מאוחר יותר, ככל הנראה יחד עם דרישת המקור. נת- ה- - שיחה 18:38, 30 בינואר 2014 (IST)
- עד כמה שאני זוכר לא אני הוספת את הפיסקה, אלא רק העברתי אותה מקום, אולי גם הוספתי את דרישת המקור, צריך לעיין בגרסאות הקודמות. אין לי ידע רב בנושא ביקורת המקרא, לצורך חיפוש מקורות לטענה. נת- ה- - שיחה 18:34, 30 בינואר 2014 (IST)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]רק מצווה דתית?
[עריכת קוד מקור]לדעתי, הפתיח שגוי. כתוב "שמיטת כספים (או שמיטת חובות) היא מצווה מהתורה שמשמעה הפטר בסוף שנת השמיטה מהחזר הלוואות שהגיע מועד פירעונן אך עדיין לא נפרעו." - שמיטת חובות מקובלת בחברות רבות ולא רק בדת היהודית. מציע לשנות לנוסח כללי יותר. גילגמש • שיחה 10:32, 29 בנובמבר 2014 (IST)
- הערך עוסק במצווה דתית ביהדות, לגבי נושא שמיטת חובות / תספורות וכדומה, יש בהחלט זכאות לערך, אבל נדרש ערך נפרד, אין טעם לערבב בין השניים. נת- ה- - שיחה 11:44, 30 בנובמבר 2014 (IST)
- ואת ההפניה שמיטת חובות יש להפוך לדף פירושונים. נת- ה- - שיחה 11:44, 30 בנובמבר 2014 (IST)
- איזה ערך? אולי משתמש:דוד שי יכול לתרום לדיון זה. גילגמש • שיחה 12:41, 30 בנובמבר 2014 (IST)
- אני מסכים עם נת- ה-, ואין לי מה להוסיף על דבריו. דוד שי - שיחה 21:06, 30 בנובמבר 2014 (IST)
- איזה ערך? אולי משתמש:דוד שי יכול לתרום לדיון זה. גילגמש • שיחה 12:41, 30 בנובמבר 2014 (IST)
הערה לפסקה זמנה של שמיטת כספים
[עריכת קוד מקור]גם לדעת הרא"ש זמנה של שמיטת כספים הוא בסוף שנת השמיטה, אך איסור "לא יגוש" קיים מתחילת השנה. אתה יכול לבדוק זאת ברא"ש מסכת גיטין פרק רביעי.אחזיה - שיחה 03:45, 3 בספטמבר 2015 (IDT)
הגרסה באנגלית לא דומה בכלל
[עריכת קוד מקור]הגרסה באנגלית לא דומה בכלל לעברית. אין לחבר ביניהם.
לא בדקתי את שאר השפות. 2A0D:6FC2:59C0:B900:19DC:C815:9AEB:1DF8 14:20, 24 ביולי 2022 (IDT)
- אכן הגירסה באנגלית מדברת על המושג הכללי יותר, ולא על המושג היהודי, על אף שהוא גם מוזכר שם בערך. בכל מקרה מצאתי ערך באנגלית שמקביל לערך העברי הזה. משום מה הוא לא מקושר בויקי אנגלית למקומות שלכאו' יש לקשר. גם שם הערך לא ברור דיו. בכל מקרה נראה לי שהוא מקביל לערך זה. אשמח לבדיקת החברים. ותודה לאלמוני על ההערה. בברכה בן-ימין - שיחה 16:54, 24 ביולי 2022 (IDT)
מתי חלה לפי התורה מצוות שמיטה?
[עריכת קוד מקור](ויקרא כה, ד), "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיְהֹוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר". (דברים טו, ב), "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. =בשנה השמינית רמי דיין - שיחה 16:58, 29 ביולי 2022 (IDT)
הזמן
[עריכת קוד מקור]בחלק "הזמן" כתוב שהרא"ש סובר ששמיטת כספים נוהגת בתחילת שביעית ולא בסופה. הראש לא סובר ככה. צריך לעדכן אם מישהו יודע מי סובר כך. נעם נתיב - שיחה 11:41, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
- עד כמה שידוע לי כך היא אכן שיטת הרא"ש. מקווה לבדוק בהקדם. בן-ימין - שיחה 21:38, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)
[עריכת קוד מקור]שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשמיטת כספים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.etzion.org.il/dk/1to899/826mesiv.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20050216054918/http://www.etzion.org.il/dk/1to899/826mesiv.htm לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:21, 17 באוקטובר 2022 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2022)
[עריכת קוד מקור]שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשמיטת כספים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.tarbut-blog.cet.ac.il/2014/11/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20201028051024/https://www.tarbut-blog.cet.ac.il/2014/11/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/ לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:52, 30 בדצמבר 2022 (IST)