שיחה:שמואל שרירא (שרייר)

בעיה טכנית

יש לשנות את שם הערך מ-"שמואל שרירא-שרייר"

לצורה הבאה: "שמואל שרירא (שרייר)" (ללא המקף)

מכיוון שהמקף גורם לערך להיות מילה אחת, ולא ניתן למצוא בחיפוש לפי רק אחד משמות המשפחה.

הבהרת חשיבות

• אני לא יודע אם זה משנה אבל פעם אני גרתי ברחוב שמואל שרירא בראשון... :) talmoryair 17:10, 25 בדצמבר 2007 (IST)

זה בוודאי מידע משמעותי, שמלמד שלפחות עיריית ראשון לציון הכירה בחשיבותו. המשפט "מחבר ספרי לימוד חלוציים שהיוו אבן-דרך בבניית התרבות בארץ" מוסיף ומלמד על חשיבותו. דוד שי 22:28, 25 בדצמבר 2007 (IST)

השנה וחצי שגרתי בראשון הכירו גם לי את הרחוב על שמו (כמו רחובות אחרים בעיר שנקראים על שמם של מנהלי בתי ספר, מעשה מבורך) אך אני מאוד חשדן כלפי כל הסופרטיבים בערך, זה שציינת ואחרים (הידעתם שהיה בן מחיי השפה העברית?!) כאשר ברור לי שנכתבו על ידי נכדו/נכדתו/נינו/נינתו. עיון ביקורתי בערך יגלה שהוא רווי בפרטים מעניינים אך חסרי משמעות אנציקלופדית - כל אחד לחוד ואף כולם יחד. נריה 19:09, 26 בדצמבר 2007 (IST)

זה שהערך צריך עריכה מאסיבית אינו קשור להבהרת חשיבות. talmoryair 23:09, 29 בדצמבר 2007 (IST)

נריה העיר גם על החשיבות "עיון ביקורתי בערך יגלה שהוא רווי בפרטים מעניינים אך חסרי משמעות אנציקלופדית - כל אחד לחוד ואף כולם יחד." וטרם מצאתי כאן הבהרת חשיבות. ירון • שיחה 21:33, 1 בינואר 2008 (IST)

• לעניין החשיבות - אפשר להציג את זה ככה: האם מישהו ירצה לדעת מי זה האיש הזה? נדמה לי שהתשובה חיובית - למשל מי שגר ברחוב על שמו, מי שמשתמש בספרים שהוא כתב, מי שמצא את הערך על בתו, ועוד כמה אחרים. קצת עריכה לא תזיק, אבל אני לא רואה כל סיבה למחוק את הערך.

אני מסכים עם דוד שי. אדם עם רחוב בראשון לציון זכאי לערך, בייחוד לאור העובדה שחיבר ספר שיצא בכמה מהדורות וזכה להמלצה. אני חושב שמעלה הערך צריך להביא לנו תמונות וגם מקורות קצת יותר ברורים. יעקב 12:43, 9 בינואר 2008 (IST)

אני לא מסכים. ערים רבות (כרגע עולה לי בראש למשל רחובות או פתח תקווה) הנציחו גם שמות של בני העיר שנפלו במערכות ישראל, אך אין הדבר אומר שגם תפקידנו כאנציקלופדיה לעשות כך. ועדות עירוניות לשמות רחובות - כבודן במקומן מונח, אך לא בבית ספרנו. על כל פנים, אין לי עניין וזמן להעלות להצבעת מחיקה, מה גם שגם אני מתפתה לכשל הלוגי הנפוץ במחוזותינו ולפיו כל עוד לכל כדורגלן זניח יש ערך, אין צורך להתנפל על ערכי מחנכים... נריה 11:49, 10 בינואר 2008 (IST)

אני יוצא מכאן בקריאה נרגשת לכל חובבי ההנצחה, במקום להשקיע את זמנכם בכתיבת ערך בויקיפדיה תפעילו לחץ על ועדות עירוניות לשמות רחובות. נכנסתם אפילו בעיר אחת, נפתח לכם הפתח בויקי העברית ומשם לשאר השפות הדרך פתוחה. ומשם רק כפשע מהגה ל knol של גוגל, לוולאפדיה ולהוליווד. אני רק מבקש, בלי שוחד ועינויים, רק לחץ רגשי מתון. יעקב 12:37, 10 בינואר 2008 (IST)

בטיעונים שהועלו כאן בנוגע לחשיבות הערך יש רק בעיה אחת: סימוכין. יש להביא מידע נוסף באשר למידת השימוש בספריו של שרייר ביחס לתקופה שבה הם נכתבו. עד אז מדובר, לדעתי, בטיעונים על תנאי. באשר לעניין הרחוב בראשל"צ: יש בישראל אלפים על גבי אלפים של רחובות, סמטאות, שבילים, כיכרות וכד'. חלק לא קטן מהם נקרא על שם אנשים שאין ספק שעשו כמה וכמה דברים בימי חייהם וועדת השמות בעיר כלשהי החליטה להנציח אותם. אבל מכאן ועד חשיבות אנציקלופדית יש הרבה מרחק לדעתי. לא כל אדם שיש על שמו רחוב זכאי לערך כשם שלא כל נופל הי"ד במערכות ישראל זכאי לערך. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 12:49, 10 בינואר 2008 (IST)

הספר יצא לפחות בשלוש מהדורות, תוכל לברר זאת בקלות בחיפוש שם הספר באינטרנט. יעקב 13:32, 10 בינואר 2008 (IST)

לא זו הייתה השאלה שלי (יש לא מעט ספרים שיוצאים בכמה מהדורות). מה היה אופי השימוש בספרים? האם הם שימשו במשך כמה שנים בבתי הספר? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:42, 10 בינואר 2008 (IST)

השם שלו מוכר לי מתקופת הלימודים שלי (תחילת שנות ה-60), כנראה שהשתמשנו באחד הספרים שכתב כספר עזר. מלכת אסתר 11:45, 13 בינואר 2008 (IST)

מעולה. זה בדיוק המידע שמאשר את אופי השימוש ומבהיר את החשיבות במלואה. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:47, 13 בינואר 2008 (IST)

הספר "מבוא לכתבי הקודש" היה ראשון מסוגו- ספר לימוד פופולרי. הוא נלמד 20 שנה בבתי הספר התיכונים. גם ספריו הקודמים על הספרים הגנוזים ומבוא לתלמוד יחד עם הר, היו מצדו איסוף חומר לימודי כדי שלא יישכח. שמואל שרירא מוזכר כמחנך וכהיסטוריון ברשימת האישים בקטלוג מוזיאון ישראל תערוכת "העיירה שלי", 1994. הוא מוזכר שם כאחש ממשתתפי המשלחת האתנוגרפית הראשונה של העם היהודי ב- 1913. האנשים שנבחרו למשלחת היו תלמידי המוסד היהודי הראשון ללימודים גבוהים שייסד הברון גינזבורג בסנקט פטרבורג. כולם מוגדרים כאנשים מבריקים במקורות היסטוריים.יחד עם שרירא למד שם שז"ר, נשיא המדינה השלישי. שמואל שרירא היה ממייסדי רשת החינוך העברית "תרבות" ויש על כך תיעוד בכתב. אני אוספת תיעוד מדויק ממסמכים ועומדת להכניס את המידע המלא לויקיפדיה.לצערי, לא רק שהוא לא קיבל כיבודים מיותרים, אלא שכחו את רוב פעילותו בגלל צניעותו הרבה. אני שמחה שיש אנשים שזוכרים את ספרו. אילת אלגור גורפינקל, עורכת עיתון "מבנים" במשך 20 השנים האחרונות. 16.1.08.

עריכה מחדש של הערך

ערכתי מחדש לפי מסמכים שהיו בידי. אילת א.

העברה מהערך

(לאחר הסיפור על המשלחת)

מפי הסופרת שושנה שרירא, בתו: "גישתו המקרבת לפשוטי עם מקורה בתפיסה החסידית. אין קשר בין הגישה שלו לבין 'האדם הפשוט' עליו דיברה המהפכה הרוסית. אנשי העיירה הם תמיד אנטי גיבורים, שהשינויים מתדפקים על דלתותיהם. בתחילה ראו חברי המשלחת בעיירה מקום מנוון. העיירה הייתה גם זירה למאבקי תרבות בראשית המאה, והמאבק בין היידיש לעברית." אמרו עליו שאישיותו גישרה בין היהדות הישנה לחדשה.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוגוסט 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשמואל שרירא (שרייר) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2684 נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 19:00, 19 באוגוסט 2024 (IDT)