שיחה:שלמה בן ערבי

נא לתקן את שמו מבן ערבי לבן ארויו. לא יתכן שיהודי (רב) יקרא את שמו בן ערבי, גם במאמר באנגלית נכתב בן ארויו. בברכה, המומחה.

אדוני ה"מומחה", מדוע אתה חושב שלא יתכן שרב יקרא בן ערבי? הוא נקרא כך משום שהוא בא מחצי האי ערב וזה לא שם, כי באותה תקופה לא היו שמות, אלא כינויים, כמו "אל מדיגו" = "הרופא" בספרדית בברכה. ליש 19:46, 6 במאי 2007 (IDT).

אדוני "ליש" שלום וברכה, אין קללה יותר גדולה ליהודי תימני שתקרא לו "ערבי" (שלא תטעה, יש לי כבוד לתרבות הערבית) כיון שזהו גזע גויי, וכידוע לך יהודי תימן גאים ביהדותם מאוד, הם רואים את עצמם כבני יהודה (ואכן, יש מגילות יוחסין מעטות שנשתמרו המאששות זאת). דבר נוסף, אם זה שם כינוי כמו "הרופא" "דל מדיגו" וכיוצא באלה אז צריך להיות לפני זה צמד האותיות "אל" שזה בעברית ה' הידיעה. לדוגמא, אם כינויו הרופא אז בערבית הוא יקרא "אל-טביב" (טביב=רופא), אם הוא בא מעיראק אז הוא יקרא בערבית "אל-עראקי" וכן הלאה. אני מסכים איתך שכנראה "ארואי" זהו כינוי ולא שמו של אביו (אם כי דבריך שבזמנם לא נקראו בשמות זוהי טעות, שהרי חכמים קדמונים נקראו כך כמו נתנאל בן ישעיה, אברהם בן שלמה,נתנאל בירב פיומי ועוד). כיון ש"ארואי" זהו כינוי, אם כן היכן נעלמו להן צמד האותיות "אל"? התשובה היא כך, יש פעמים יוצאות מן הכלל שבהם האות ל' שבצמד "אל" איננה נשמעת ולכן השמיטו אותה אף בכתיבה. לדוגמא, אדם שבא מהעיר "רדאע" שבתימן יקרא "א-רדאעי" וכן מ"רצאבה" יקרא א-רצאבי וכו' ולכן, יתכן מאוד שר' שלמה דנן מכונה כך "בן א-רואי" מתחת לאות ו' כנראה יש פתח, ויש לקרוא כך arawai. אמנם אינני מכיר כינוי בשם "רואי", אבל לבטח שזה לא ערבי. גם איך הגעת לערבי אם נכתב בספר המצרף במפורש "ארואי"? בברכה, המומחה.

בכלל, מצאתי שחוקרים אחרים טוענים שר' שלמה בן ארואי זה לא היה תימני כלל, אלא קרוב משפחה של המהרש"ל, והוא זה שנזכר בט"ז או"ח סי' סו סק"ו, וילדיו הם יחיאל אביה של חיה אשתו של ר' אברהם בנו של התוי"ט, ועוד בת אחרת שיש לה ילדים מפורסמים. אז תבררו טוב יותר קודם, בבקשה. בןאישאחד 23:30, 6 במאי 2007 (IDT)

קריאה לבירור

ובכן, יש כאן ארבעה הנחות שעד שלא יובא להן מקור הרי הן בחזקת דמיון פורה של יעקב נימירובר:

א. שהיה תימני במקורו, ולא ממשפחת לוריא כפי שטוענים שאר החוקרים;

ב. שהיה רבה של יאסי, ולא איזה רופא חכם בלבד, כפי שמשתמע מהקדמת תלמידו של דלמדיגו;

ג. שדלמדיגו למד אצלו 11 שנים, ולא רק שוחח עמו כפי שמשתמע מהקדמת תלמידו של דלמדיגו, וכן גם לא מסתדר עם חשבון השנים;

ד. שכינויו הוא ערבי וכבדומה לכך גם באנגלית, ולא כפי שכותב תלמידו של דלמדיגו שכינויו הוא ארואי.

סבורני שמוצגים בזה טיעונים כבדי משקל לרעת גרסתו של נימירובר, ואם לא ימצאו הראיות של נמירובר כלל, או שימצאו כבלתי מוצקות, יש לתקן באנציקלופדיה ולתת לפני הקורא את הגירסה המקובלת.

מקורות (לסעיף א. לשאר הסעיפים המקור המרכזי הוא בהקדמת תלמידו של דלמדיגו, שכל חוקרי דלמדיגו מביאים אותו):

אברהם אפשטיין, משפחת לוריא עמ' 37, ומשם (ככל הנראה) ל: כתבי ר' אברהם אפשטיין ח"א עמ' שלג; אריה לייב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים עמוד 115; מאיר וונדר, אלף מרגליות עמ' 74.

בןאישאחד 00:52, 7 במאי 2007 (IDT)

הרב דר' יעקב נימירובר אינו סתם אחד, הוא היה רבם של יהודי יאשי, הרב הראשי של יהדות רומניה והיסטוריון בעל שם. לפני הרב עמדו המסמכים של יהדות רומניה, שהם המסמכים הנוגעים בדבר, מסמכים חשובים שנאספו על ידי "החברה ההיסטורית דר' יוליו באראש" במטרה לבסס את ההיסטוריה של יהודי רומניה מול טענות על פלישתם ה"טריה" לתוך רומניה. הצמרת הרבנית והאינטלקטואלית של רומניה עסקה בכך זמן רב ואספו חומר שאין לו תחליף, אך רוב החומר אבד או הושמד במהלך שואת יהודי רומניה ומה שנשאר לנו זה רק העבודות ההיסטוריות, כדוגמת הרצאתו המלומדת של נימירובר. באנציקלופדיה לא עוסקים בפרשנות, אלא מביאים את העובדות כפי שמופיעות במקורות מהימנים וזה מה שעשיתי במקרה דנן. פרשנות על פי "מה שאין" אצל תלמידו של דלמדיגו אין מקומה באנציקלופדיה, לכל היותר, אם בוער בעצמותיו של מישהו, אפשר לציין זאת, שאין אישוש אצל תלמידו של דלמדיגו. בברכה. ליש 01:15, 7 במאי 2007 (IDT)

מה שאומר שגם אם נרצה לא יהיו לנו את המקורות של הרב נימירובר כיון שהם אבדו בשואה? אני נוטה להסכים, אם זה המצב, להשאיר את הערך כפי שכתבת אותו, למעט הפרט של 11 השנים. נראה לך שתלמיד שחותם בסוף ההקדמה שכך שמע מרבו, יפספס את ההבדל הגדול שבין שיחה לבין לימוד 11 שנים? ועוד, כפי ששאלתי למעלה, היכן נדחסו 11 שנים אלו בתולדות חייו של דלמדיגו?

(ואגב, אני חושב שלכתוב "ושמו נודע הודות לתלמידו רבי יוסף שלמה דלמדיגו" לא כל כך מדויק בהתחשב בעובדה ששמו גם היום כמעט ולא נודע). בןאישאחד 01:46, 7 במאי 2007 (IDT)

המקורות היהודים הרומנים מצינים במפורש שישב איתו ללמוד 11 שנים (כל כך הרבה היה לו ללמוד ממנו) ויש הצלבה אצל היסטוריון נוסף, הרב דוקטור (לארכאולוגיה) אברהם מאיר הלוי. שמו נודע ביהדות רומניה והוא מוזכר בכל חיבור היסטורי. בברכה. ליש 01:56, 7 במאי 2007 (IDT)

אבל אם כך צריך לשנות את כל הביוגרפיה של דלמדיגו, כדי להסביר איך הספיק להיות בליטא וכו' בשנה אחת. יש לכך התייחסות במקורות שלפניך? בןאישאחד 07:38, 7 במאי 2007 (IDT)

מהיכן השם הנוסף "יעקב"? מדוע לא מתקנים ל"ארואי"? הרי גם באנגלית הוא נכתב כך, ואם תלמידו של הרב דלמדיגו כותב ארואי וכך גם מצויין במקורות הרומניים (לפחות בחלקם) והאנגליים, אם כן מדוע מכנים אותו "ערבי"? למר "בן איש אחד", ישר כח על המ"מ בט"ז, מהיכן לקחת אותו? האם מאפשטיין? אם כן, על סמך מה הוא כותב זאת? הרי בט"ז לא נזכר שר' שלמה הוא ממשפחת לוריא! בברכה, המומחה.

לקחתי את המקור מאפשטיין ומכל אלו שלקחו ממנו. ההשערה שלו בנויה על כך שהתשובה עליה מדבר הט"ז נמצאת בשו"ת מהר"ם מלובלין סימן קיא והתארים דומים לתארים שבמצרף לחכמה (ויש לפקפק בראיה זו), וכן מכך שהט"ז כותב שרופא זה עלה בסוף ימיו לארץ ישראל, ויהיה זה צירוף מקרים נדיר ביותר אם שני אנשים שקראו להם שלמה, וגם היו רופאים, וחיו באותה תקופה, ובאותו איזור, יעלו שניהם לארץ ישראל בזקנותם. לידיעתך, כך בנויות רוב ההשערות של ההסטוריונים, ואני מקוה שההשערות של נימירובר הם לפחות ברמה הזו ולא פחות מזה... בןאישאחד 13:19, 7 במאי 2007 (IDT)

תודה. האם אפשטיין מוסיף לו גם את השם יעקב? המומחה.

לבן איש אחד:

• במקורות היהודים הרומניים, שצוינו ב"לקריאה נוספת", מוזכרים במפורש 11 שנות שהות ובמיוחד מרחיב על כך פרופ' ברטסקו.
• אם זה מפריע ללוח הזמנים של חיי דל מדיגו, אפשר לציין את הסתירה ולתת לקורא להסיק את מסקנותיו.
• בין יהודי הארצות הרומניות היה מנהג לעלות לארץ בגיל זקנה, כדי למות ולהיקבר בה, גם במשפחת אבי נהגו כך דורות רבים, כך שזה לא נדיר ששני יהודים בשם שלמה, עולים לארץ באותה תקופה, אך העיסוק ברפואה היה נדיר יחסית.

לאלמוני:

• אני ממליץ שתירשם, זה מקל על התקשורת.
• ה"מקורות" האנגליים אינם מקורות, וכי מה לאנגלים ולאישים הנ"ל?
• התלמיד של דל נדיגו לא משמש כאורים ותומים, אפילו עבור רבו ובוודאי שלא יכול לשמש כמקור בלבדי עבור אדם שרק שמע עליו מרבו. יש כאן אלמנטים של טלפון שבור המאפשר למידע להישתבש, גם ללא כוונה רעה.
• במקורות הרומניים יש הסבר איך השם ARAVI משתבש בהדרגה ל-AROWIO.

בברכה. ליש 13:43, 7 במאי 2007 (IDT)

אגב, בקישורים החיצוניים של הערך ב"פנקסי קהילות יאשי" באנגלית כתוב "rabbi shlomo ben aroio" , שם בסוף הפסקה השישית, ומשום מה עדיין מכנים אותו בטעות "בן ערבי"! כזכור לעיל, גם תלמידו של רב דלמדיגו כותב במפורש ששמו "בן ארואי", אם כן יש הסכמה בין המקור באנגלית לתלמידו של דלמדיגו שאין לכנותו בן ערבי. בברכה, המומחה.

ליש, יש לך בהישג יד את הספר "תולדות היהודים ברומניה" (בעריכת פאול צ'רנובודיאנו)? ראה בבקשה שם כרך א, עמוד 40 ועמודים 58-59. יש שם מראי מקום ברומנית ואתה בוודאי תוכל להפיק מהם משהו. Mort 17:31, 7 במאי 2007 (IDT)

לא, לצערי אין לי ועד כמה שידוע לי הוא מצוי רק באוניברסיטת בתל אביב. בברכה. ליש 18:34, 7 במאי 2007 (IDT)

על פי בדיקה שערכתי, הכרך המדובר נמצא גם באוניברסיטאות ובמכללות אחרות. Mort 19:03, 7 במאי 2007 (IDT)

האם תוכל להעתיק/לצלם את הקטע הרלבנטי? בברכה. ליש 19:09, 7 במאי 2007 (IDT)

מתוך מאמר של קונסטנטין רזקביץ', "היהודים בנסיכויות הרומניות בין המאות החמש עשרה והשמונה עשרה, עמ' 40:

ב-1618 הגיע ליאסי יוסף שלמה דל מדיגו, יהודי ספרדי מקונסטנטינופול, תלמידו של גלילאו גליליי, שהיה בדרכו לפולין. הוא נשאר ביאסי אחת עשרה שנה, כתלמידו של שלמה בן ארויו (Aroyo), המלומד והרופא, יהודי ספרדי אף הוא, שעסק למעלה מארבעים שנה בחקר הקבלה. לאחר מכן, נסע דל מדיגו לליטא והיה לרופאה של משפחת רדזיוויל. [כאן, בהערת שוליים, מופיעים ארבעה מקורות].

מתוך מאמר של אאוג'ן דניזה, "היהודים הספרדים בוואלכיה ובמולדבה בין המאות השש עשרה והתשע עשרה, עמ' 58-59:

הקהילות הוותיקות יותר שגשכו מבחינה רוחנית ותרבותית. למשל, ב-1620 ביקר יאסי הרב שלמה יוסף דל מדיגו (1591-1655) מקונסטנטינופול - פילוסוף, קבליסט, ממטיקאי ורופא, אינטלקטואל יהודי בן הרנסנס המאוחר - שהיה בדרכו לפולין. דל מדיגו נודע בקרב לומדי התורה בשם "היש"ר מקנדיה", על שם העיר קנדיה (כיום אירקליון) שבכרתים, שם נולד, או בשם שלמה יוסף רופא. [כאן מופיע הערת שוליים למקור אחד] היש"ר פגש ביאסי את הרופא היהודי הספרדי שלמה (סלומון) בן ארויו, ונשאר כתלמידו בבירת מולדובה במשך אחת עשרה שנה. [כאן הערת שוליים לשני מקורות]. שלמה בן ארויו היה רופא מהולל ביאסי. באחת עשרה השנים שהיה תלמידו, צבר דל מדיגו ידע רב, והיה לאיש קבלה מובהק. [הערת שוליים לשלושה מקורות].

המקורות הם ברומנית, כאמור. Mort 22:49, 7 במאי 2007 (IDT)

מה שמאשש את הטענה שאכן שהה שם 11 שנה, אך מטיל בספק את הטענה שהיה רב העיר. מהמקורות נראה שהיה רופא, חכם ומקובל, אך לא רב העיר. בןאישאחד 23:14, 7 במאי 2007 (IDT)

תודה לMort על המובאות. בענין רב העיר צריך להכיר את ההקשר. יאשי של אותה תקופה הינה עיירת שוק קטנה, מספר היהודים בה מועט ובחלקם אפילו לא יושבים בה בדרך קבע, אלא עוברים לצורך מסחרם. יעקב שלמה בן ערבי הוא היהודי הראשון המוזכר במקורות כרב שישב ביאשי. אם יש החושבים שהיו במקום מספר רבנים ואולי אחד היה נכבד יותר בתוארו, אולי, זו ספקולציה שאין לה שום בסיס ואני לא הייתי בונה עליה, אבל אי אפשר לשלול אותה. בענין קרבתו לרב של לבוב, זה יתכן ויש חיזוק לכך בקשרים הרבים שהיו בין יהודי למברג (היא לבוב) ובין יהודי מולדובה. זה כמובן לא שולל את מוצאו התימני של הרב, אלא יוצר אפשרות שהרב של למברג קשר איתו קשרי משפחה. בברכה. ליש 00:07, 8 במאי 2007 (IDT)

דרך אגב, הרב הזה לא היה היהודי היחיד שהגיע לרומניה מארצות ערב - בתוכניות הכתיבה שלי נמצאים גם נציגים של משפחת מזרחי הרומנית, צאצאים של שלושה אחים שהגיעו מארצות ערב ונקראו מזרחי. הצאצאים אשכנזים וחלק מהם שפת אמם גרמנית, אך ההיסטוריה המשפחתית מובילה לארצות ערב. בברכה. ליש 00:12, 8 במאי 2007 (IDT)

מרתק, וכה לחי! אולי גם תמצא בסוף ששרשי משפחתי, שעד כה סברתי שמרומניה הם, אינם אלא מארצות ערב. בןאישאחד 00:18, 8 במאי 2007 (IDT)

תודה. אכן האפשרות קיימת ויתר על כן, התנועה הייתה דו-סיטרית. בספר קירה קירלינה, בפרק "דרגומיר", מספר פנאיט איסטרטי על מסעדה יהודית רומנית בקהיר, בהנהלתו של גולדשטיין, שהגישה גפילטע פיש. זו לא המצאה, איסטרטי עצמו שוטט במזרח התיכון ומתאר בסיפוריו דבריו שראה ופגש. בברכה. ליש 06:00, 8 במאי 2007 (IDT)

מכל הציטוטים הנ"ל נראה בבירור שר' שלמה בן אראוי-ארויו-ערבי לא היה תימני אלא ספרדי כמו הרב דלמדיגו. בברכה, המומחה.

המקורות למוצאו התימני ולשמו הנוסף יעקב.

לליש, שלום וברכה. התוכל לציין מהו המקור האומר שר' שלמה בן אראוי-ערבי הוא תימני, וכן מהו המקור לשם הנוסף יעקב, והאם זהו שם פרטי או שם משפחה, בתימן לא נהגו להיקרות בשני שמות, אולם אדם שהיה שמו יעקב ושם אביו היה יצחק אז היו רגילים לקרותו יעקב יצחק. וכן לגבי הכינוי בן ערבי, הם יש לך הוכחות לאמיתותו ? דרך אגב, אכן באותה התקופה היה לימוד הפילוסופיה והקבלה נפוץ בתימן (ולא ראו בכך שני מקצועות סותרים בהכרח), אמנם כמאה וחמישים שנה לאחר מכן דחקה הקבלה את הפילוסופיה כמעט לגמרי עד שהגיע הרב יחיא קאפח. בברכה, המומחה.

שלום לך, המקור לשני הנתונים האלה הוא הרב דר' יעקב נימירובר שכבר הזכרתי למעלה. בהמשך מאמרו מביע נימירובר ספקנות קלה, האם אומנם נקרא Iacob Salomo ben Aravi מערב הרחוקה, אך מיד מסייג את עצמו ומאשר שללא ספק היה מדובר ברופא נעלה ובקבליסט. חלק מדבריו של נימירובר מבוססים על הספר Elim שהודפס באמסטרדם בשנת 1629 וחלקים אחרים על עבודותיו של דר' יוליו באראש. הנתונים מוזכרים במקומות נוספים, אך כנראה שמדובר בציטוטים חוזרים. יש נתון היסטורי המחזק את הסברה שהיה תימני - בסוף המאה ה-16 השליט המולדובני הרג את היהודים העות'מאנים שהיו ביאשי, אך לא פגע בבן ערבי. תימן לא הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית ולעומתם, היהודים הספרדיים היו נתינים עות'מאניים. בברכה. ליש 20:33, 8 במאי 2007 (IDT)

אולי אפשר ליישב כיצד השתרבב לו השם ערבי לאראוי כך, ידוע שמבטא הקמץ הן אצל התימנים והן אצל האשכנזים זהה והוא דומה לחולם של ימינו ואז יוצא שלפי המבטא התימני ערבי נשמע ערובי, והיות שאין הבדל אצל האשכנזים בין ע' לא' אז אפשר לכתוב ארובי, כמו כן אין אצל האשכנזים הבדל בין ו' לב' ולכן אפשר לכתוב ארווי. דבר אחרון, כמדומני שבכתיבה האשכנזית השתמשו באותיות גם כניקוד (כמו באנגלית) ואם אינני טועה שימשה האות א' במקום החולם ואז יוצא שבמקום לכתוב ארווי הם כתבו אראוי.בברכה, המומחה.

ניתוח יפה מאוד ומאוד דומה לניתוח שעשו המקורות הרומניים. בברכה. ליש 21:01, 8 במאי 2007 (IDT)

באנציקלופדיה לבית ישראל נכתב שהוא היה רופאו של נסיך מולדובה. דבר נוסף, כיון שתלמידו של הרב דלמדיגו כותב ששמו היה שלמה בן ארואי כך הוא נקרא בפיהם, האם אין זה נכון להחזיר לו שם זה, השם שהיו רגילים לקרוא לו ? בברכה, המומחה.

לפי המקורות הרומניים ואפילו לפי הניתוח שלך השם בן ערבי נכון יותר. עבור מי שיחפש את השם שלמה בן ארויו יש הפניה מתאימה. בברכה. ליש 15:17, 13 במאי 2007 (IDT)

משפחת בן ארויה

האם משפחת בן ארויה דהיום הם רומנים?

יש להניח שהם יהודים. השם בן ארויה הוא גלגול ספרדי של "בן ערבי", שפירושו: מישהו שהגיע מארצות ערב, כמו ששם המשפחה "אשכנזי" פירושו:מישהו שהגיע מארצות אשכנז וכמו ש"פרנק", "פרנקל" ו"פרנקו" פירושו: מישהו שהגיע מארצות הפרנקים. יוצא מכך שלא כל בני ארויו חייבים להיות בני משפחה אחת, הם יכולים להיות צאצאים של משפחות שונות שמקורן המשותף בארצות ערב השונות, אך עקרו לארצות בהן היו יהודים דוברי לדינו. בברכה. ליש 15:07, 27 במאי 2007 (IDT)

אם כך, אולי בכל זאת כדאי להחזיר לכותרת הערך את השם שלמה בן ארויה היות וכך קראו לו, ובגוף הערך להסביר שפירושו הוא בן ערב או בן ערבי. אכן, השם בן ערבי צורם בגלל שמעבר למשמעות שהוא בא מערב יש משמעות אחרת שעולה בראשינו מיד, שכביכול הוא בן של ערבי ואינני מתכוין ליהודי שגר בערב אלא שהוא בן לגזע הערבי. לסיכום, לפי דעתי נכון להחזיר לו את שמו בן ארויה מ- 2 סיבות. ה-1. בגלל שכך הוא נקרא בחייו ואין נכון יותר מלהיצמד לשם שכולם הכירוהו. בל נשכח שמעולם הוא לא נקרא בעברית "בן ערבי", גם לא בתימן כמובן. הסיבה ה-2. המשמעות הנוספת של בן ערבי היא שהוא שייך לגזע הערבי, דבר שהוא לכולי עלמא אינו נכון. מה דעתכם? בברכה, המומחה.

אין גזע ערבי אלא עם ערבי. לעצם העניין, אני סבור שמה שצריך להנחות אותנו זה כיצד המחקר בעברית קורא לו. Mort 20:16, 27 במאי 2007 (IDT)

באנציקלופדיות שראיתי כתוב בן ארויו. המומחה.

אני חושב שהדיון כבר מוצה ואתה שב עם אותה בקשה ללא הנמקות חדשות. אין טעם לשוב ולתת את אותן התשובות, תוכל לקרוא אותן למעלה יותר. בברכה. ליש 21:30, 27 במאי 2007 (IDT)

לליש, שלום. מדבריך התחדש לי כעת שר' שלמה מעולם לא היה נקרא בן ערבי, רצוני לומר שלא היה אדם שקראו בן ערבי, ובגלל חידוש זה שוב ביקשתי להחזיר לו את שמו האמיתי, שכן אנו צריכים להיצמד כמה שיותר לשמו המקורי לשם שבו הכירוהו, ולא לשם שהוא בעצם תרגום לשמו האמיתי. זאת מלבד הטענה השנייה שכתבתי (שאותה אכן כבר טענתי לעיל) שיש כאן גם משמעות צורמת שהוא בן ערבי. בברכה, המומחה.

לליש, שלום. האם אתה מכיר אנציקלופדיה שקראה לר' שלמה בכינוי בן ערבי? במידה ואין אף אנציקלופדיה שכזו, אני סבור ומן הסתם גם אתה תסכים שיש להחזיר את הערך לשם שלמה בן ארויה או ארויו כפי שימצא כתוב בספרי האנציקלופדיה. אני מקווה שאינך מקפיד עלי (כי אין על מה, בסה"כ אני חותר לאמת המחקרית) כי שמתי לב מנימת דבריך שיש הקפדה או שמא אני טועה. נדמה לי שהצעתי החדשה דלעיל היא הגיונית לחלוטין. בברכה, המומחה.

צר לי לאכזב את כולכם אבל אתם לא בכיוון. ארויו בספרדית או לדינו זה נחל, אבל ערבי אומרים ארבה בב' דגושה. ממני ארגנטינאי לא גאה.

למר ארגנטינאי, שלום. האם אתה מכיר משפחות יהודיות בשם בן ארויו? האם הם נחשבים ליהודים שהגיעו מארצות ערב? מנין לך הבטחון שבן ארויו זה לא בן ערבי? אשמח אם תרחיב. בברכה, המומחה.

שמות המקורות בפרק לקריאה נוספת

שלום אריה ענבר. בפרק לקריאה נוספת, מופיעים כמה ספרים. לידם מופיעה הערה שהמקורות במקור ברומנית. האם תוכל להביא את שמותם במקור? לא נהוג לתרגם שמות מקורות. וכיצד אפשר לחפש את המקור אם מה שמובא אינו שם הספר? שמזן‡שיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ה • 19:42, 10 בינואר 2015 (IST)

הוספתי כמבוקש. בברכה. ליש - שיחה 20:10, 10 בינואר 2015 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשלמה בן ערבי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.romanianjewish.org/ro/mosteniri_ale_culturii_iudaice_03_11_09.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070927212433/http://www.romanianjewish.org/ro/mosteniri_ale_culturii_iudaice_03_11_09.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:38, 17 באוקטובר 2022 (IDT)