שיחה:רפובליקה

דיון ללא כותרת

הטענה כאילו מדינות לא דמוקרטיות דוגמת "רפובליקות" איסלאמיות ו"רפובליקות" מסויימות ביבשת אפריקה הן אכן רפובליקות היא פשוט סילוף גמור של המונח. אלו הן "רפובליקות" רק בשם והן מגדירות עצמן ככאלה כחלק מהתעמולה של המשטר שלהן. באיזו רפובליקה איסלאמית מחלף השלטון ואיך מתבטאת בחירת העם בשליטים שם? קחו למשל את ה"רפובליקה" האיסלאמית של איראן. אמנם יש שם בחירות אך ההנהגה האמיתית - המועצה הרוחנית העליונה והמנהיג שעומד בראשה (שנכנס בנעליו של חומייני- היום זה חמינאי) אינו מתחלף. דוגמא נוספת היא ה"רפובליקה" הערבית בסוריה, עוד לפני מלחמת האזרחים. האם שלטון שושלת אסד באותה "רפובליקה" הוא שלטון שהעם הסורי באמת בחר? האם שלטון זה מתחלף או שהוא לכל החיים? כמובן שמדובר בדיקטטורות לכל דבר ובוודאי שלא ברפובליקות, ואני מציע לתקן את הערך בהתאם.

לפי ההגדרה הקודמת, דיקטטורה שאינה עוברת בירושה היא רפובליקה. כך המשטר הנאצי הוא רפובליקה וכך גם המשטר של פרנקו וגם המשטר של מדינת הוותיקן ועוד. רפובליקות איסלאמיות, כל עוד מקיימות בחירות וניתן להחליף בהן שליטים, גם אם אינן דמוקרטיות ומגבילות את החופש - יכולות לדעתי להיכלל במונח זה. לדעתי, גם המשטר הסובייטי אינו רפובליקה גם אם יכנה עצמו "ברית הרפובליקות הסובייטיות הסוציאליסטיות" (כשם שהדמוקרטיות העממיות אינן דמוקרטיות) --Act 16:51, 28 ינואר 2006 (UTC)

רפובליקה נבדלת ממונרכיה בכך שראשה נבחר על ידי גוף כזה או אחר ואינו מעביר את השלטון בירושה. כל היתר הן הגדרות פרטיות ולא מחייבות.ליש 17:01, 28 ינואר 2006 (UTC)

מדובר בהגדרה של רפובליקה. האם כל משטר שאינו מונרכיה הוא רפובליקה? לדבריך, המשטר של הוותיקן הוא רפובליקה. האם גם השלטון בסעודיה, אם המלך נבחר על ידי מועצת הנסיכים, הוא רפובליקה? האם השלטון המלוכני בפולין כאשר המלך נבחר על ידי מועצת אצילים הוא רפובליקה? האם דיקטטורה שאינה עוברת בירושה היא רפובליקה?--Act 17:12, 28 ינואר 2006 (UTC)

בהגדרה מדובר במשטר שלא מעביר את השלטון בירושה ויש תהליך בחירה. המשטר של הותיקן הוא משטר כנסייתי שלא חל רק על הקילומטר המרובע שלהם, אלא על מנגנון כנסייתי עולמי והשליט נבחר על ידי קרדינלים מכל העולם, כך שלא כאן ענינו. השלטון המלוכני בפולין היה רפובליקה וכך הוצג והוכר. בסעודיה זה שונה, כי את המלך בוחרים מבין בני המשפחה ואין כניסה לתפקיד לאדם זר - זו לא רפובליקה, זו מונרכיה.ליש 17:22, 28 ינואר 2006 (UTC)

מדוע לא כאן ענינו של משטר הוותיקן. בוותיקן יש משטר? -כן. מכאן צריך ללכת צעד לוגי אחד: או שהמשטר של הוותיקן הוא רפובליקה או שאינו רפובליקה (אין אפשרות שלישית לפי הלוגיקה המקובלת).

אבקש לתת תשובה:

• המשטר הנאצי היה רפובליקה? כן או לא (לדעתי - לא)
• המשטר של פרנקו בספרד או סלאזר בפורטוגל היה רפובליקה? כן או לא (לדעתי - לא)
• המשטר של הוותיקן הוא רפובליקה? כן או לא (לדעתי - לא)
• המשטר של מטקסאס או משטר הקולונלים ביוון הוא רפובליקה? כן או לא (לדעתי - לא)
• המשטר של רפאל טרוחיו ברפובליקה הדומינקנית היה רפובליקה? כן או לא (לדעתי - לא)
• האם מונרכיה או משטר מלוכני יכול להיות רפובליקה? כן או לא (לדעתי - לא)
• האם משטר דיקטטורי יכול להיות רפובליקה? כן או לא (לדעתי - לא)

את ההגדרה של רפובליקה יש לדעתי לקבוע בהתאם לתשובות על השאלות. --Act 15:46, 29 ינואר 2006 (UTC)

אשתדל לענות כמיטב יכולתי.

• צורת השלטון בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השניה הייתה רפובליקה. הנאצים הגיעו לשלטון באמצעות בחירות דמוקרטיות וקואליציה.
• המשטר בספרד בתקופת פרנקו היה מלוכני. הצבא תפס את השלטון במלחמת אזרחים כנגד הרפובליקנים, אך לא מיהר להעביר את השלטון למלך. פרנקו טיפח את המלכות ותכנן להעביר לה את השלטון לאחר מותו. היום יש בספרד מלוכה קונסטיטוציונית.
• הותיקן יוצא דופן כי לא מדובר במדינה אמיתית. זאת מובלעת חסרת יכולת קיום עצמאית ומשולבת לחלוטין באיטליה. השלטון אינו שלטון מדיני, אלא כנסייתי ובהתאם לכך צריך להתיחס אליו.
• משטר הקולונלים היונים, כמו המשטר של פרנקו, שלט בשם המלך. זו לא הייתה רפובליקה, אלא מונרכיה.
• אין לי את הידע הדרוש, כדי לענות בענין טרוחיליו, אך אני משער שמדובר ברפובליקה, כי אף פעם לא הייתה שם מלוכה.
• מונרכיה שעוברת בירושה (גם אם לא בקו ישר) אינה יכולה להיות רפובליקה, אך תופעה נדירה כמו המלוכה בפולין, כן, משום שהמלך נבחר, יש תחרות על הג'וב בין מועמדים שונים שאינם חייבים להיות בני קבוצה מצומצמת והשלטון לא מועבר הלאה בירושה.
• משטר דיקטטורי זה לא מושג מוגדר. היו שהחשיבו את בן גוריון לדיקטטור. אם השלטון שמור לקבוצה מצומצמת וסגורה, משפחה מלכותית או חונטה צבאית או כנופיה או קבוצת בעלי הון או שליט שנבחר לשלטון לכל ימי חייו, זאת לא יכולה להחשב רפובליקה, אך אם כל אחד יכול להגיע לשלטון ויש מנגנון בחירה תקופתי, אז אין להתחשב בעוצמת השלטון או בשיפוט מוסרי על התנהגותו - זו רפובליקה.

ליש 19:12, 29 ינואר 2006 (UTC)

אתייחס לתשובותיך אחת אחת:

• לגבי השלטון הנאצי - לא היתה שאלה לגבי תפיסת השלטון. מה עם השלטון הנאצי במלחמת העולם השניה. היטלר דיקטטור מבלי יכולת להחליפו בבחירות כלשהן. האם זו רפובליקה? לדעתי לא.
• בספרד לא היה מלך והיתה שאיפה למשטר מלוכני. אם אתה אומר שזו לא רפובליקה - אני מקבל. אולם, מה עם המשטר של סלאזר בפורטוגל? האם זו רפובליקה? לדעתי לא.
• אתה קובע שהוותיקן לא מדינה אמיתית. זוהי מדינה לא פחות מאשר נסיכות מונקו, ליכטנשטיין, אנדורה ובוודאי שיש לה משטר. לא השבת לשאלה האם זו רפובליקה.
• המלוכה בפולין למרות שנבחרה לא היתה מבוססת על בחירה תקופתית והבחירה היתה לכל החיים (גם אם היתה אפשרות להדיח במקרים נדירים את המלך). לדעתי זהו משטר מלוכני (אמנם רופף). אינו רפובליקה.
• בניגוד לדבריך, משטר דיקטטורי זה משטר מוגדר ראה דיקטטורה. לפי ההגדרה של הויקיפדיה בן גוריון אינו דיקטטור (גם אם מישהו החשיב אותו כך) כשם שבגין וז'בוטינסקי אינם פשיסטים (גם אם כינו אותם כך) ובאותה מידה "דמוקרטיה עממית" אינה דמוקרטיה ו"רפובליקה עממית" אינה רפובליקה.
• לידיעתך: כשנרצח רפאל טרוחיו ירש אותו בנו (אמנם לתקופה קצרה). משטרו לא היה רפובליקה ולא מלוכה. הוא היה דיקטטורה.

מאפיינים של רפובליקה לדעתי: אינה מונרכיה, אינה דיקטטורה, אין בה תואר של ראש מדינה הניתן לכל החיים (בין אם באופן מוחלט ובין אם למעשה), קיים הליך בחירות (ולא בחירות מוכתבות שתוצאותיהן ידועות מראש). --Act 20:27, 29 ינואר 2006 (UTC)

• גרמניה מאז סוף מלחמת העולם השניה ועד ימינו היא רפובליקה. תקופה מסוימת של עריצות לא משנה את הגדרת המדינה. הרפובליקה הצרפתית המהוללת התחילה את דרכה כדיקטטורה שהטילה משטר טרור, אך זה לא שינה את הגדרתה כרפובליקה.
• מילון אבן שושן - "רפובליקה, קהליה, משטר מדיני שלפיו בוחרים אזרחי המדינה בבחירות דמוקרטיות את נשיא המדינה וממשלתה לתקופה מסוימת, להבדיל ממונרכיה". אין כאן שום להבדיל מדיקטטורה.
• מילון שויקה - "רפובליקה, צורת ממשל שבה השלטון אינו עובר בירושה, אלא נבחר לתקופה מסוימת בבחירות כלליות על ידי אזרחי המדינה". גם כאן לא מוזכר שום ניגוד לדיקטטורה.
• מילון לועזי עברי של פינס - "רפובליקה, קהיליה, משטר מדיני שבו בוחרים האזרחים את ראש המדינה ואת הממשלה לתקופה מסוימת (ניגודה:מונרכיה)".
• סוקרטס הסביר היטב לתלמידיו שמושכל ראשון הוא אוצר מילים משותף. אם כל אחד יתן הגדרה אחרת למילה, לא נוכל להשתמש בה ולא נוכל להבין את הזולת.

ליש 20:55, 29 ינואר 2006 (UTC)

למיטב ידיעתי רפבוליקה היא מדינה שבה השלטון איננו עובר בירושה. עם זאת להגדרה יש תמיד חורים, למשל סוריה. טרול רפאים 21:33, 29 ינואר 2006 (UTC)

אני מסכים לחלוטין עם ליש שצריך אוצר מלים משותף ולא להגדיר מחדש כל מושג. זאת ניסיתי לעשות ואני מסביר בהמשך. לטרול רפאים: אם בהגדרה יש חורים - היא אינה הגדרה. לפי ההגדרה של טרול רפאים אולי גם גרמניה של היטלר היא רפובליקה (להיטלר לא היו ילדים) או שמא גם היא (כמו רבות אחרות) נפלה בחור.

לליש: לא מדובר בהגדרה של מדינה. מדובר בהגדרה של משטר. המשטר יכול להיות רפובליקה גם לזמן קצר ולהפסיק להיות רפובליקה לזמן קצר.

לפי כל ההגדרות המילוניות שהובאו לעיל מאפייני הרפובליקה הם:

• שלטון שאינו עובר בירושה.
• השלטון נבחר.
• השלטון נבחר על ידי האזרחים.
• השלטון נבחר לתקופה מסויימת.

כמו כן, מוסכם שמלוכה קונסטיטוציונית אינה רפובליקה (גם אם השלטון בפועל אכן מקיים את הדרישות, אבל פורמלית קיים מלך שלמעשה רק מסמל את השלטון). בחירה לכל החיים או לתקופה בלתי מוגבלת אינה לתקופה מסויימת וחורגת מתחום הרפובליקה. קיימת השאלה מהן "בחירות". "בחירות" שתוצאותיהן נקבעות על ידי השלטון אינן נחשבות בחירות. כמובן, שקיים תחום ביניים בו הבחירות קצת מזוייפות - אם יש ספק - זוהי עדיין יכולה להחשב רפובליקה. כמו כן יש בעיה לגבי האזרחים המשתתפים בבחירות. גם אם יש מגבלות מסויימות ואפילו חמורות לגבי זכות ההשתתפות בבחירות (אולם רוב האזרחים יכולים לממש זכות הבחירה) - זו עדיין יכולה להחשב רפובליקה.

לכן, לדעתי כפי שאמרתי גם קודם, כל הגדרה צריכה להוציא את המשטר הנאצי, פרנקו, סלאזר, הוותיקן, המלוכה בפולין וכן כל משטר דיקטטורי או מלוכני מגדר רפובליקה. --Act 09:06, 30 ינואר 2006 (UTC)

אם בהגדרה אין חורים היא אינה הגדרה? הכיצד? תמצא לי הגדרה אחת שאין בה חורים (והיא לא מתחום מדעי הטבע או המתמטיקה)....

ולעניינו, בהגדרה שאתה מציע יש חור מובנה - היא לא יכולה להיות מיושמת על מדינות כיום אלא רק על מדינות בעבר. תיאורטית, ישראל אינה רפובליקה משום שיתכן לוגית שהכנסת תעביר חוק שראש הממשלה הבא הוא עומרי שרון. כלומר - אין שום דרך לדעת האם מדינה היא רפובליקה היום, אנו יודעים שהיא הייתה רפובליקה לפני שהשליט הנוכחי עלה לשלטון.

בכל הגדרה יש חורים, תלמד לחיות עם זה. נדב 09:13, 30 ינואר 2006 (UTC)

טענתך אינה נוגעת לחורים בהגדרה עצמה. היא נוגעת לבעיות (או חורים כדבריך) ביישום ההגדרה, דבר השונה לוגית מחורים בהגדרה. ההגדרה עצמה צריכה להיות ללא חורים. ביישום - ייתכן שלא נוכל ליישם באופן מושלם ונתקן בעתיד. עם זאת, ישראל היא רפובליקה היום כי לפי החוק ולפי הנוהג, כפי שהוא היום, אין השלטון עובר בירושה והיא מקיימת כיום את תנאי ההגדרה. ולכן ההגדרה ניתנת ליישום כיום לגבי ישראל. אם בעתיד יעבור השלטון בירושה (לעומרי שרון או למלכות ישראל) - כי אז ורק אז תחדל ישראל מלהיות רפובליקה. זה לא ישנה את העובדה שישראל היא כיום רפובליקה.--Act 11:27, 30 ינואר 2006 (UTC)

אתה באמת רוצה להיכנס לזה? זה לא ממש קשור לדיון...

מה זאת אומרת 'הנוהג'? איך אתה יודע מה נוהג החלפת השלטון בישראל היום? אני יודע שלפני שלוש שנים היה נהוג שמי שזכה בבחירות דמוקרטיות הפך להיות ראש הממשלה, ולכן ישראל הייתה רפובליקה אז. האם היום היא רפובליקה?

אם נחזור לנושא סוריה - איני מכיר את חוקת סוריה, אבל אני בטוח שלא כתוב בה שבנו של הנשיא מחליף אותו לאחר שהוא נפטר. אם כך, אפשר לומר שכל ימי שלטונו של חאפז סוריה לא הייתה רפובליקה, אבל היום היא רפובליקה, שכן זה 'החוק והנוהג' בה? אולי אפשר להגיד שסוריה הייתה רפובליקה מאז תום המנדט הצרפתי ועד היום, פרט ל10 ביוני 2000? הרי בכל הזמן הזה, ניתן לומר ש'לפי החוק והנוהג, כפי שהיו באותם ימים, אין השלטון עובר בירושה'. נדב 11:48, 30 ינואר 2006 (UTC)

כדי לקבל הגדרה מוסכמת צריך לקחת רק את האלמנטים שאין עליהם מחלוקת:

• השלטון לא עובר בירושה.
• יש תהליך בחירות תקופתי.

מעבר לכך אנחנו עלולים לטשטש בין הגדרת רפובליקה ובין הגדרת דמוקרטיה. הגדרות גם משתנות לפי תקופה. הדמוקרטיה האתונאית למשל, שבא לא היו שום זכויות לעבדים, לא תתקבל היום כדמוקרטיה, אך לזמנה היא הייתה דמוקרטיה. כך גם הרפובליקה הפולנית שבה נבחר המלך, אך לא יכול היה להוריש את שלטונו. דומני שזה מקרה מובהק של כל המוסיף גורע. ניסיון לקבוע תנאיי סף נוספים להגדרה יגרום לה לא להיות רלבנטית למרבית המקרים. ולמה להסתפק בניגוד לדיקטטורה? למה לא להגיד שברפובליקה חייבת להיות חלוקת כוח בין רשויות שונות? או שיוויון זכויות בבחירות? משטר רפובליקני אינו משטר טוב או רע וההנגדה לדיקטטורה מנסה לייצור דימוי חיובי מול הדימוי השלילי של הדיקטטורה, אך מבחינה היסטורית יש בכך שגיאה, כי היו מקרים בהיסטוריה, בהם דיקטטורה הייתה החלופה הטובה יותר. ליש 13:35, 30 ינואר 2006 (UTC)

לא טענתי שדיקטטורה היא הניגוד של רפובליקה. רק שדיטטורה אינה יכולה להיות רפובליקה (כמו גם מלוכה קונסטיטוציונית). בדיקטטורה (במובן של היום ולא של הרפובליקה הרומית שבה נבחר הדיקטטור לשישה חודשים) אין הדיקטטור עומד לבחירה מחדש ולכן אין תהליך בחירות תקופתי ולכן אין זו רפובליקה לפי הגדרתך. אני עוררתי את המהומה לאחר שההגדרה הייתה "כל משטר שאין בו מלך או שליט עליון אחר בעל תואר אחר העובר בירושה" ותו לאו. עובדה שהייתה כנראה מחלוקת על אחד משני האלמנטים. צריך להבהיר מהו תהליך בחירות ועל ידי מי (אם תוצאות הבחירות מוכתבות מראש זה לא בחירות. אם בעלי זכות הבחירה הם חברי מועצת הנסיכים או מועצת קולונלים או מועצת עוצרים ולא ציבור רחב - זה לא רפובליקה).

אבקש לציין איזה אלמנט מתוך הארבעה שלקחתי מכל ההגדרות המילוניות שהובאו (לא על ידי) אינו מקובל:

• שלטון שאינו עובר בירושה.
• השלטון נבחר.
• השלטון נבחר על ידי האזרחים.
• השלטון נבחר לתקופה מסויימת או באופן תקופתי.

נראה, שאם מתקיימים שלושת התנאים האחרונים - הרי התנאי הראשון הוא תוצאה ואולי אינו חייב להופיע בהגדרה --Act 15:23, 30 ינואר 2006 (UTC)

כל האלמנטים שציינת מקובלים עלי, אך יש לי הסתיגות מסוימת לגבי האזרחים. אני הייתי מנסח זאת כקבוצת בוחרים גדולה מבלי להיכנס להגדרת מי הוא אזרח וכו' והאם חייבת להיות זכות בחירה לכל האזרחים (ראה תושבי השטחים חסרי זכות בחירה לשלטון בישראל). הסעיף הראשון דרוש כדי לפסול על הסף משטרים שעוברים בירושה, אך מעמידים פנים שזה נעשה בבחירות, כמו סוריה של אסאד, צפון ויאטנם, משפחת בנדרניקה בסרי לנקה, לאוס בתקופת מלחמת ויאטנם (בראש שלוש המפלגות שהתחרו על השלטון עמדו שלושה נסיכים, שניים אחים והשלישי אח למחצה), עירק של סדאם חוסיין (הכין את בנו לירושה), מצרים של מוברך (מנסה להכין את בנו לירושה), רומניה בתקופת צ'אושסקו (הכין את בנו כיורש) וכיוצא בזה.ליש 15:57, 30 ינואר 2006 (UTC)

אני חושב שאנחנו מתכוונים לאותו דבר. המונח אזרחים אליו התכוונתי (ואשר נכלל בכל ההגדרות המילוניות שהובאו לעיל) הוא קבוצה גדולה של תושבים המוגדרים כאזרחים (לאו דווקא כל התושבים). באופן זה, משטר, שיש בו עבדים, כמו רומי, יוון וארצות הברית בתקופת העבדות, יכול להיכלל במונח רפובליקה. גם ישראל (שתושבי השטחים אינם אזרחי המדינה) אך לא מדינות טוטליטריות גם אם פורמלית יש בהן זכות בחירה שתוצאותיה מוכתבות וידועות מראש. מצדי, ניתן לכלול גם את האלמנט של אי-הורשה (אם כי נראה לי שהוא מתחייב מן האלמנטים האחרים). גורם נוסף שיש להבהיר הוא שאם ראשות המדינה (אפילו ראשות סמלית ללא השפעה ממשית) אינה נקבעת בבחירות לתקופה קצובה - אין זו רפובליקה. --Act 17:55, 30 ינואר 2006 (UTC)

הסיכום שלך מקובל עלי.ליש 18:02, 30 ינואר 2006 (UTC)

הבדלים

מה מבדיל בין רפובליקה באופן כללי, לדמוקרטיה שהיא סוג של רפובליקה?

לדעתי ניתן להוסיף את זה (אם הייתי יודע הייתי כותב, אבל אני לא).therealRRR 14:56, 7 בדצמבר 2007 (IST)

ארווינג קריסטול עוסק בזה במספר מאמרים. בקצרה - דמוקרטיה הוא התגלמות רצון העם. רפובליקה היא התגלמות הקונצנזוס בעם. ברפובליקה מתעלמים מרגש. יש מדינאים ולא פוליטיקאים. פחות דמגוגיה. Iib wiki - שיחה 12:46, 28 ביולי 2018 (IDT)

סאן מרינו נוסדה ב301?

נשמע קצת כמו מסורת או אגדת עם, באותה תקופה איטליה (וחצי מהעולם בלי קשר) נשלט על ידי האימפריה הרומית. זה לא נשמע כל כך הגיוני...

גודל

האם לא ראוי להגדיל את הערך העברי? הערך האנגלי הוא בערך פי 10 אורך...

בנוסף

יש גם רפובליקה (הרפובליקה של רפבליק סיטי) בהגדה של קורה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
1ברהמלך1 - שיחה 13:53, 9 באפריל 2013 (IDT)

ישראל כרפובליקה

יש בערך לדעתי פסקה שהיא מנוסחת בצורה שאינה קולעת למטרות הערך. הפסקה על ישראל כרפובליקה. החלק העוסק ב"הלך הרוח הרפובליקני" אינו רלוונטי לטעמי להגדרת רפובליקה (לא רואה קשר בין ציונות וערכים רווחים בציבור - ברמתם הסבירה - לבין הגדרת המשטר). ישראל היא רפובליקה, בהיותה דמוקרטיה פרלמנטרית בה הנציגים נבחרים (ראו גם כך היא מוגדרת בויקיפדיה האנגלית). נראה לי כי בשפה העברית השתרשה המילה "רפובליקה" לשימוש במדינות שהן לא לגמרי דמוקרטיות, אבל אינן מונכריות או דיקטטורות לחלוטין (כדוגמת מצרים או סין העממית). אולם אין זה קולע להגדרה המקובלת בעולם של "רפובליקה". לדעתי בסופו של דבר יש לנסח מחדש את הערך של רפובליקה ולומר שבעברית משמעות הביטוי במובנו המוקבל היא מצומצת, אולם כל דמוקרטיה פרלמנטרית שאינה מונרכיה חוקתית היא רפובליקה - ולמעשה יש חפיפה בין המושגים. מה דעתכם? DanielBE7 - שיחה 08:46, 1 בינואר 2017 (IST)

הסרת תת-הפרק: בישראל/תבנית לשכתוב מ-2017

• הקדמה -

אע"פ שמדובר בערך מהותי בנושא חשוב הערך ללא מקורות (2 המקורות היחידים שבו הם בעקיפין בהקשר צר בלבד), וכתוב בצורה חובבנית.

עם זאת יש בפתיח הגדרה מסודרת ומקובלת לגבי נושא הערך כדלהלן: "רפובליקה היא שיטת ממשל שבה השלטון ..." הווי אומר הערך עוסק בצורת ממשל!

• בנוגע לפרק "בישראל" -

הפרק אינו עוסק בצורת ממשל אלא בנושא אמורפי על מערכת ערכים בישראל.

בישראל מעולם לא הוגדר בשום מקום ובשום סימוכין שקיימת בה שיטת ממשל רפובליקאית. וששיטת הממשל וכל שכן מערכת הערכים (המורכבת והמגוונת במיוחד) מתכתבת בהכרח או בכלל דווקא עם השיטה הרפובליקאית.

על הפרק הוצבה בינואר 2017 תבנית שכתוב בגין הבעת דעה.

יש להוסיף לכך כאמור שמדובר בכתיבה בלתי אנציקלופדית, בלתי ניטראלית ובלתי מקצועית וללא מקורות, והנו מחקר מקורי הכתוב אף הוא בצורה שטחית מאד ובאופן העושה סלט בנושא מורכב מאד ללא עילה להציגו בערך זה גם מהסיבות הנ"ל.

• לכן מתבקש להסיר את התוכן הפגום מהערך ומוטב שעה אחת קודם. מי-נהר - שיחה 21:47, 4 בספטמבר 2020 (IDT)

מחקר מקורי ולא אנציקלופדי, שכתוב לא יציל אותו, מחקתי. תודה למי-נהר על הסבת תשומת הלב. לירה - שיחה 21:53, 4 בספטמבר 2020 (IDT)

דמוקרטיה או רפובליקה

לא הבנתי מהערך מה ההבדל ביניהן.

ארווינג קריסטול עוסק בזה במספר מאמרים. בקצרה - דמוקרטיה היא התגלמות רצון העם. רפובליקה היא התגלמות הקונצנזוס בעם. ברפובליקה מתעלמים מרגש. יש מדינאים ולא פוליטיקאים. פחות דמגוגיה. Iib wiki - שיחה 12:46, 28 ביולי 2018 (IDT)