שיחה:רמב"ם/ארכיון 2

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שגיאה בכתוב באתר זה

לפי המידע אותו ראיתי היום נכתב כי ביום זה, להלן ד' ניסן התשס"ט - 28.3.2009- נולד הרב הגאון והצדיק משה בן מימון, אך בערך של אתר זה נכתב כי הוא נולד בתאריך י"ד בניסן עשרה ימים מאוחר יותר. קיים מידע סותר בין הכתוב בתוכן האתר לבין המוצג בעמוד הראשי! לתשומת לבכם! אנא תקנו מידע זה בדחיפות.

תודה על הערתך. אם תשים לב בעמוד הראשי ישנם שני לוחות: "היום בהיסטוריה" שהוא לפי תאריכים לועזיים, ו"אירועים בלוח העברי" שהוא לפי תאריכים עבריים. הרמב"ם אכן נולד בי"ד בניסן ד'תתצ"ח. אם תלחץ על הקישור שנתתי תקבל לוח שנה בו ניתן לראות שבתאריך לועזי זה היה 28 במרץ, וכיוון שהיום 28 במרץ זה מופיע בחלק של "היום בהיסטוריה" שהוא לפי תאריכים לועזיים. בעזרת ה' בערב פסח יופיע שוב יום הולדתו של הרמב"ם בחלק "אירועים בלוח העברי" שהוא לפי תאריכים עבריים. אסי אלקיים - שיחה 22:56, 28 במרץ 2009 (IDT)

אסי, בשביל מה הכפילות הזו? תומר א. - שיחה 23:06, 28 במרץ 2009 (IDT)

אני מסכים שיש כאן כפילות, כפילות זו לא נקבעה על ידי, רק הסברתי למשתמש האנונימי למה זה קרה. אסי אלקיים - שיחה 23:07, 28 במרץ 2009 (IDT)

אני מתנצל, סברתי שאתה מתעסק ב"היום בהיסטוריה". תומר א. - שיחה 23:11, 28 במרץ 2009 (IDT)

לידיעתכם פרופסור מיכאל שניידר תירגם את הספר מורה נבוכים מערבית לרוסית.

משה בן מימון

ישנם שני ערכים רמבם והרמבם, והיה גם אפשר משה בן מיימון. צריך לקבוע כלל איך לקרוא בשמות.

קוצו של יוד

במקומות רבים (האנציקלופדיה העברית, YNET), הרמב"ם מופיע כמשה בן מימון. על מה ולמה הוא זכה לקבל אצלנו יוד נוספת? אבינעם 06:27, 9 מאי 2005 (UTC)

לדעתי צריך להעביר את הערך ל"רבי משה בן מימון". זהו השם המוכר יותר ולא נראה לי שמישהו אי פעם יחפש "משה בן מימון" לחוד. MathKnight 15:52, 10 מאי 2005 (UTC)

לדעתי, רבי משה בן מימון צריך להישאר הפניה, כפי שנעשה ברוב שמות הרבנים, ואילו הערך צריך להיות "משה בן מימון". בברכה, אבינעם 07:06, 11 מאי 2005 (UTC)

ניסיתי להעביר למשה בן מימון, אולם כיוון שיש כבר ערך כזה, ההעברה נכשלה. מי יכול לעזור? תודה. אבינעם 20:19, 24 מאי 2005 (UTC)

לי זה נראה תקין, תנסה שוב. טרול רפאים 20:23, 24 מאי 2005 (UTC)

תוקן. מתניה 20:24, 24 מאי 2005 (UTC)

תודה. כדאי להעביר גם את דף השיחה. אבינעם 20:56, 24 מאי 2005 (UTC)

אתה מוזמן. מתניה 20:57, 24 מאי 2005 (UTC)

טופל. מתניה 10:44, 25 מאי 2005 (UTC)

ושוב תודה. אבינעם 10:54, 25 מאי 2005 (UTC)

ייחוסו של הרמב"ם

אמנם הרמב"ם ראה עצמו במובנים רבים כממשיך דרכו של "רבנו הקדוש" (רבי יהודה הנשיא), אך מימיי לא שמעתי שהוא מיוחס אליו גניאלוגית. מניין מידע זה? הללג 17:59, 4 ספטמבר 2005 (UTC)

גם אני לא מכיר אף עדות בנושא, והתיעצתי אם בקיאים וגם הם טענו שאין מקור כזה. המקור היחיד שראיתי שמזכיר זאת זה הרב ראובן מרגליות בהקדמה לספרו מלחמות ה' של ר' אברהם בן הרמב"ם. נראה לי באמת צריך להוסיף את הדבר הזה כאגדת עם אריקל 15:48, 9 מרץ 2006 (UTC)

תקנת לימוד הרמב"ם

אולי האחראים יוכלו לתת לי איזה שהוא הסבר על הטעם שהשמיטו לגמרי את מה שכתבתי בערך זה אודות "תקנת לימוד הרמב"ם" היומי??? (אולי, אם לא רציתם אריכות, יכולתם להשאיר לפחות כמה מילים!). "הגדלתם" לעשות כשגם ההפניה לא מצאה חן בעיניכם ללא כל סיבה מובנת?! אשמח לקבל הבהרות.

זה לא רלוונטי לערך. הערך מדבר על הרמב"ם ולא על שיטות לימוד במוסד כזה או אחר או על הוראות מפי רב כזה או אחר. אפשר לכתוב ערך על דרכי הלימוד של הרב שציינת ושם להסביר איך הוא הציע ללמוד את הנושא שציינת בערך זה. גילגמש • שיחה 06:36, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

הבנתי. ולכן מראש כתבתי שאם האריכות בפרטי התקנה לא שייכים (שזהו דבר מובן), אז לפחות לכתוב כמה מלים.

במילים אחרות: מאותה סיבה שכתבתם שספר הי"ד נתקבל בכל תפוצות ישראל, חשוב מאד לכתוב (ואפשר גם מיד בהמשך למילים אלה) שהוא כ"כ נתקבל ונפוץ עד שישנה תקנה שרבים מבני ישראל מקיימים אותה, והיא, לימוד יומי בספר הי"ד (וספר המצות) להרמב"ם.

עוד יותר לא מובן הוא הסיבה שמחקו את ההקשר (ב"קשרים חיצוניים") למאמר שלם בנושא זה. (ואולי תסביר מה מאמר זה "גדי כהן, עולם חסד יבנה - להבחנת הרמב"ם בין מצוות 'והלכת בדרכיו' למצוות 'ואהבת לרעך כמוך', באתר "דעת"" שייך יותר???).

(ואוסיף, שאותו דבר הוא גם בנוגע להפני' שהוספתי (ב"קשרים פנימיים") לערך באנצקלופדי' זו (אם כי הוא לא מדבר על הרמב"ם עצמו אלא על חיבור שנערך על ספריו)).

אפשר לציין בחצי משפט שרבנים ממליצים על לימוד הי"ד מספר מסוים של שעות ביום (או בשבוע). אבל זה באמת המקסימום שאפשר לציין בהקשר זה בערך. את היתר צריך לכתוב בערך על הספר או על שיטות לימוד. לגבי הקישור הפנימי - איזה קישור נמחק? לגבי הקישור למאמר - יש כבר קישור למאמר אחד באתר חב"ד. לא צריך שני קישורים. הקורא יכול למצוא את דרכו באתר ההוא עם קישור אחד בלבד. לגבי השאלה בקשר למאמרים חיצוניים אחרים - אני לא בקיא בנושא. גילגמש • שיחה 07:03, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

קבלתי. אתקן בעצמי.

לא הבנתי את תשובתך בנוגע לקישור למאמר, כי הקישור הקיים מביא אותך לאתר חב"ד שבו נמצא כל ספר הי"ד להרמב"ם, אבל הקישור שאני הבאתי הוא למאמר על מהות התקנה ומעלת ספר הי"ד להרמב"ם.

בכל אופן, אם אין לך התנגדות, אתקן בעצמי את הנ"ל (היינו הוספת כמה מילים על התקנה, קישור חיצוני למאמר הנ"ל, קישור פנימי ל"מקבץ לתורה" (ואגב גם אחליף את הקישור לספר הי"ד ואביא קישור ששם ישנם גם שיעורים מוקלטים - בכמה שפות - על כל ספר הי"ד).

הקישור לתקנה לא רלוונטי - הערך מדבר על הרמב"ם ולא על התקנה. אתה יכול להוסיף כמה מילים על התקנה. אין קשר בין הערך מקבץ לתורה לבין הערך הנוכחי. גילגמש • שיחה 07:15, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

אופס. תקנתי לפני שראיתי את תגובתך. מיד אתקן.

בנוגע לקישור לתקנה לא הבנת נכון, כי המאמר שבקישור מבאר בהרחבה את מעלתו המיוחדת של ספר ה"יד" להרמב"ם (שלכן התקנה היא דוקא על ספר זה).

הערך לא על הספר, אלא על המחבר. אם אתה רוצה, כתוב ערך על הספר וציין בו את הקישור הזה. גילגמש • שיחה 07:37, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

עכשיו ממש לא הבנתי אותך: מה המאמר של גדי כהן שייך לרמב"ם עצמו?? ומה שייכים כל הספרים המצויינים ב"לקריאה נוספת" לרמב"ם עצמו?? (בפרט שהמאמר שציינתי שייך הרבה יותר מהם).

יש לו קשר לאיש. אילו לא היו קישורים נוספים לאתר חב"ד, אז אפשר היה אולי להכניס את הקישור לי"ד. היות וקישור אחד קיים כבר, אז לא צריך להרבות בקישורים לאתר יחיד. בשביל זה קיים גוגל. אני לא קראתי את הספרים שמצוינים תחת הפרק שציינת, אך על פי הכותרת ניתן להסיק שהם מדברים על הרמב"ם ולכן קשורים. גילגמש • שיחה 07:51, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

איזה קשר לרמב"ם עצמו מצאת במאמרו של גדי כהן?!

איזה קשר לרמב"ם עצמו מצאת בספרים אלה: "דעת הרמב"ם - ילקוט מאמרים בחקר משנת הרמב"ם", "שיחות על פרקי-אבות ועל הרמב"ם", "שיחות על "שמונה פרקים" לרמב"ם", "שיחות על מבחר פרקי ההשגחה במורה נבוכים", "שיעורים ב"שמונה פרקים לרמב"ם" ו"דבר תורה ע"פ הרמב"ם"?!

לידיעתך: לחב"ד עשרות אתרים (רשמיים ולא רשמיים). האתר שאליו ציינתי הוא אך ורק מאמר על מעלת ספרי הרמב"ם (ושלכן - התקנה), ואילו הקישור שישנו כבר מביא אך ורק את הטסט של הרמב"ם עצמו ואת השיעורים עליו. אז מה הקשר? ומה זה משנה מי אחראי על האתר? (בדיוק כמו שפרו' ישעיהו לייבוביץ' יכול לכתוב יותר מספר אחד על הרמב"ם!).

מקורותיו בעינייני רפואה ופילוסופיה

האם למישהו יש מושג היכן רכש הרמב"ם את ידיעותיו הרחבות בעינייני רפואה ופילוסופיה ?האם הוא למד באופן מקצועי מפי מורים של התחום או מפי ספרים בלבד ? ואם אכן למד מפי מומחים בתחום מה היו שמותם. תודה מראש!

כן ידוע מהיכן למד, הוא מזכיר שמות של ספרים שהשתמש בהם, הוא לא למד אצל רופא ספציפי (כפי שהיה בעניין לימוד התורה, שהוא למד באופן עצמאי מספרים) כל הדברים הם מסופרים ערבים שתרגמו וערכו יצירות יווניות (כגון אלפארבי ואבן אסחאק הערבים ואריסטו היווני) אריקל 15:51, 9 מרץ 2006 (UTC)

יושם לב שבפנים כתוב שהחל לשמש כרופא המלך בשנת... ולא כתוב איזו. מישהו תכנן להשלים ושכח.Samuels - שיחה 10:57, 28 במרץ 2011 (IST). שוב ראיתי שזו לא שכחה אלא בגלל הפיכת השנה לקישור היא נשמטה. וכן פעמיים המילה הרי"ף. אני הוספתיו חזרה, והפעם זה בלי קישור מכיון שאיני יודע לעשות זאת.Samuels - שיחה 17:10, 28 במרץ 2011 (IST)

שם הערך

בויקיפדיה:מתן שם לערך מבקשים "השתמש בשם הנפוץ ביותר בפי דוברי העברית של אדם". משה בן מימון הוא אמנם השם המלא התקני של הרמב"ם, אבל הרמב"ם הוא השם בו הוא מוכר, השם בו היא מתקרא בפי כל, והשם תחתיו מתפרסמים כתביו. כמו שכל סופר או שחקן יופיעו תחת שם העט הוא הבמה שבו הוא מפורסמים, ולא בשם תחתיו הם נולדו, כך גם הרמב"ם צריך להיות רמב"ם ולא משה בן מימון. טיפש ט"ו בשבט 19:01, 19 פברואר 2006 (UTC)

מצטרף. אני רוצה רמב"ם, הרמב"ם(יש נטיה להוסיף ידוע במקרים כאלה, ולא יעזור בין דין או אקדמיה: בעל ה"צמח צדק" הופך לה"צמח צדק; זה מה שקורה עם שמות של רבנים) או רבי משה בן מימון(כי הבנתי של"רבנים קדומים" כן מוסיפים את התואר "רבי"). conio.h • שיחה 19:24, 19 פברואר 2006 (UTC)

תמונתו של הרמב"ם

אמנם הוזכר בערך שהתמונה היא אגדתית, אבל אין התייחסות לכך, ולא לפסל שנוצר עליו בספרד. עוד כמה תמונות שונות קיימות במאגרים שונים, כגון מאמרו של אביעד כהן 'דיוקנאות חכמים בין הלכה ומעשה' שהתפרסם בדעת http://www.daat.ac.il/daat/art/yahadut/dyoknaot.htm

אריקל 15:58, 9 מרץ 2006 (UTC)

כיון שברור שהדיוקן לא מסתמך על כלום, ויש בו גם פרט מאוד לא הגיוני: לרמב"ם אין פאות, והוא עובר על איסור תורה, נראה לי שכדאי להוריד את התמונה. כמו שלכל אחד אחר בזמנו אין דיוקן, כך גם הרמב"ם יסתדר. אגב אם מישהו מתעניין בדיוקנאות של הרמב"ם, חוץ מהפסל הנזכר יש דיוקן שלו (כפילוסוף יווני) בבית הנבחרים האמריקאי.

מצטרף לדעה, אולי הפסל עדיף

חייו ומותו

בתאור חייו הושמטו כמה פרטים חשובים: 1. בעברו בא"י עלה על הר-הבית (ע"פ פשט דבריו). 2. האגדה המתייחסת לקבורתו בא"י (המתאימה להלכה ממשנה תורה), אף שהוזכרה יש לציין את העובדה שהיא אינה מופיעה במקורות קדומים. 3. דברי הכפתור ופרח שהרמב"ם בעת ישיבתו במצרים היה חותם העובר בכל יום על שלושה לאוים. 4. זמן נישואיו המשוער (31) ועם מי. 5. סינכרון כללי של יצירותיו הטקסטואליות ביחס לשנות חייו. אריקל 16:04, 9 מרץ 2006 (UTC)

תמנים והרמב"ם

לא הבנתי מדוע יחס התמנים אל הרמב"ם 'הפכו לפוסק יחיד' נכנס. חוץ מי-זה שזה לא נכון לדוגמא השמאים והבלאדים (ויש על הנושא ויכוחים עזים, רק אגיד שבנושא שחיטה לדוגמא התמנים לא פסקו כהרמב"ם, ואפילו הר"י קאפח לא פסק בהכל כמו הרמב"ם). אבל גם בפן העקרוני הרי היו הרבה שהעריצו את הרמב"ם. ואם כבר קהילה שהרמב"ם העריץ אותה זה חכמי אנדלוס ואולי את זה ראוי להזכיר. אני מסופק מאד על יחסו של הרמב"ם לתמנים (וזה הדיון העקרי..) אריקל 16:11, 9 מרץ 2006 (UTC)

משנה תורה

בהקשר לכתביו יש להוסיף קצת תיאור על מכלול הדברים, כגון היחודיות של פירוש המשנה. אבל בעיקר על משנה תורה לרמב"ם על החידושים המרכזים בספר, וכן על השם שהוסב לי"ד החזקה מסיבות פולמוסיות (לא רצו לראות בו תחליף לכל התורה). אריקל 16:19, 9 מרץ 2006 (UTC)

כיצד "משנה תורה", דהיינו תורה שבעל פה (מלשון "לשנן") יכולה להיות תחליף לתורה שבכתב? לא מובן לי עניין הסבת השם. בכל אופן יש לי שאלה אחרת הקשורה ליד החזקה. ידועה שיטתו של הרמב"ם שעולם התחיה (תחיית המתים) איננו העולם הבא. כיצד שיטה זו מתיישבת עם הנוסח שקבע להלכה בספרו היד החזקה בהלכות ברכות ברואה קברי ישראל שצריך לברך ואני מצטט- "ועתיד להקים אתכם לחיי העולם הבא בדין ברוך מחיה המתים"? מדוע הרואה קבר צריך לברך ברכת מחיה המתים על העובדה שיקום לחיי העולם הבא? ואם נניח שהרמב"ם לא רצה לשנות מנוסח שתיקנו חכמים אז השאלה קשה יותר כי הנוסח שתיקנו חכמים היה בלי המילים "לחיי העולם הבא" (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נ"ח עמ' ב')?

רק הערה: "משנה" תורה - זה לא במשמעות של "לשנן". ‏Rex‏ • שיחה 20:50, 20 באוקטובר 2010 (IST)

ספר המצוות

חסרה התייחסות לספר זה, מן הראוי אף לפתוח ערך נפרד לספר עצמו ובערך על הרמב"ם לתאר אותו בקצרה עם הפנייה לערך עצמו. --ניסן 22:36, 16 ביולי 2007 (IDT)

קיים הערך ספר המצוות לרמב"ם. להבא השתדל להוסיף את דבריך בסוף הדף בכדי לשמור על סדר ובכדי שיוכלו להגיב אליך. נריה 22:41, 16 ביולי 2007 (IDT)

ממשה עד משה

האנקדוטה שהוסיפה אורנה נחמדה, אבל לא בצורה שבה היא מוצגת, כאילו מדובר באישוש של אמירה אקדמית כלשהי. זו אנקדוטה בלבד, ואני מפקפק בנכונותה. האומנם הרמב"ם היה היחיד בספרד שנקרא משה? הלל • שיחה 07:52, 17 מרץ 2006 (UTC)

אכן, אנקדוטה שנכונותה בלתי סבירה ביותר. בכלל, על כמה אנשים אנחנו יודעים מהזמנים ההם? אפשר למצוא ודאי מאה שמות שונים כאלה - למשל, מאהרון ועד אהרון (כמה אהרון ידועים מהעת העתיקה?), כנ"ל המון אחרים. odedee • שיחה‏ 07:57, 17 מרץ 2006 (UTC)

ומתברר שלא צריך ללכת רחוק כדי למצוא משה שקם לפני המשה הזה - משה אבן עזרא, למשל. אולי כדאי שאבשלום קור יתחיל לחפש מידע בוויקיפדיה. odedee • שיחה‏ 08:17, 17 מרץ 2006 (UTC)

לטעמי, ההערה הזו של אבשלום קור היא בחינת דקדוקי עניות ורק מורידה מהערך ההיסטורי של האמירה כשלעצמה. אגב, גם על ר' משה מנדלסון נאמרה הפראזה הזו של "ממשה עד משה", אבל כנראה שבין הרמב"ם לבינו כן קמו כמה משה-ים אחרים...נריה 08:30, 17 מרץ 2006 (UTC)

מי זה אמר שלא נקראו אנשים בשם משה? נאמר משהו אחר לגמרי. שממשה רבינו עד משה בן מיימון לא קם אדם בעל שיעור קומה כמשה בן מיימון.Samuels - שיחה 17:15, 28 במרץ 2011 (IST)

האם לא צריך להביא את האתרים בארץ ובעולם לזכרו?

אני לא נכנס לשאלות הלכה ופילוסופיה של הרמב"ם, אבל יש בהחלט מקום לצרף את אתרי הזכרון לכבודו, בארץ ובעולם. למה לא לציין את האנדרטא הבומבסטית בטבריה לזכרו? ולהביא צילום שלה? למה לא לאזכר בתי חולים, רחובות, לציין יישובים? הערך מכוון לנוער לצעירים שוחרי ידע, למה לא להקל עליהם, ולעשות למענם את החיבור בין העבר להווה? כבודו של הרמב"ם רק ישגה מכך.Alosha38 16:54, 4 מאי 2006 (IDT)

בערכים אודות אישים, יש מקום לתת פיסקה (בתוך פיסקת "לאחר מותו") הנוגעת לדרכי הנצחתו. אין מקום לפירוט נרחב מדי אך יש עניין בהזכרת מספר צורות הנצחה עיקריות. אגב, לא כל צורות ההנצחה הן אנדרטאות ורחובות - יש גם צורות רוחניות יותר של הנצחה: קבצי זיכרון, ספרים, ביוגרפיות, שירים. נריה 17:13, 4 מאי 2006 (IDT)

אדרבא, הבא גם את ציוני הצורות היותר רוחניות של ההנצחה, אל דף הערך. זה לגמרי לא סותר. בצד אנדרטת 500 השנה מטבריה, לדוגמה, ובצד שלטי הנצחה מספרד, למשל, זה יתן תמונה מלאה יותר.Alosha38 17:17, 4 מאי 2006 (IDT)

ראיתי לפחות שני רופאים בארץ (חילונים) שתלו את תפילת הרופא שחיבר הרמב"ם בחדר הקבלה שלהם. זו מעין שבועת היפוקרטס בגרסה יהודית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 03:05, 7 יוני 2006 (IDT)

אני לא זוכר, ולכן יכול להיות שאני טועה, אבל הניחוש שלי הוא שמדובר בזיוף או בתפילה שיוחסה בטעות לרמב"ם (כמו הרבה ספרים/איגרות/פירושים אחרים). אם יימצא לכך מקור, מה טוב. אם לא יימצא - עדיין ניתן להוסיף זאת בפיסקההנוגעת לתפקידו כרופא, ולהבהיר כי מדובר ככל הנראה בייחוס שגוי. נריה 09:17, 7 יוני 2006 (IDT)

סרגל ציוני דרך בחיי רמב"ם

הוספתי כעת סרגל ציוני דרך בחיי הרמב"ם מעשה ידי משתמש:Faryos להתפאר ובסיועי. זהו סרגל חשוב כיון שהוא נותן תמונה טובה ותמציתית על מקומם של האירועים המרכזיים בחיי הרמב"ם ומיועד למעשה למי שכבר קרא את התוכן המילולי של הערך ומבקש לראות סידור חזותי בהיר של התאריכים (משום כך הרשינו לעצמנו לא לכלול אירועים חשובים אחרים - 2 קדנציות הנגידות, חיבור ספרים אחרים וכו'). לדעתנו, מקומו של הסרגל הוא בסופו של הערך - לפני הקישורים החיצוניים וההפניות, אך אם תהיה תמיכה בהעברתו לסוף החלק הביוגרפי (כמה פסקאות למעלה) - לנו לא תהיה בעיה. נריה 00:07, 14 מאי 2006 (IDT)

מיימון או מימון

לפי כללי הכתיב המלא יש לכתוב מיימון, אך ראיתי כעת שבערך מופעים רבים של "מימון", וגם גוגל בעד מימון. מאחר שזה שם אני נוטה לחשוב שבאמת עדיף מימון אם זה הכתיב המסורתי. דעות? odedee • שיחה‏ 21:58, 15 מאי 2006 (IDT)

גוגל בעד מימון בגלל המילה מִימוּן. אני לא בטוח מה דעתי. דוד 22:02, 15 מאי 2006 (IDT)

לא, אני חיפשתי "משה בן מימון". odedee • שיחה‏ 22:06, 15 מאי 2006 (IDT)

כללי הכתיב המלא לא חלים על שמות פרטיים. גם אני התלבטתי מה הצורה העדיפה. הכתיב "מיימון" הוא יותר קריא, אבל קצת אנכרוניסטי. אני מסופק אם הרמב"ם עצמו היה כותב כך את שמו, ואם הולכים לפי "שלמה", "משה", "יעקב", "יהושע", אז צריך להיות "מימון". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:56, 16 מאי 2006 (IDT)

הרמב"ם עצמו כתב 'מימון' (אבל אני לא בטוח שזה רלוונטי). נריה 18:31, 29 מאי 2006 (IDT)

הגאון מווילנה

נמחקה אמרתו של הגאון מווילנה על הרמב"ם, אם כי היא מעניינת. אני חושב שצריך להחזיר אותה, אבל חייבים להביא מראה מקום - איפה הוא אמר או כתב כי הפילוסופיה היטתה את לב הרמב"ם? הגאון מווילנה היה בעל השכלה רחבה בעצמו, ולכן חייבים להבין את האמירה הזאת בהקשרה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 18:14, 29 מאי 2006 (IDT)

במילים אחרות, דרוש להוסיף פיסקה ובה עיקרי הביקורת על הרמב"ם (ובמיוחד על המיימוניים בדורות אחריו), כרגע הערך אוהד לחלוטין ולכן ציטוט דברי הגר"א מעט צורם בו. כשתיכתב הפיסקה, ניתן יהיה להוסיף גם את דברי הגר"א, מהר"ל ואחרים שהם דווקא החשובים פחות בהקשר הזה כיוון שחיו מאות שנים לאחר שהפולמוס העיקרי סביב הרמב"ם כבר שכך. נריה 18:28, 29 מאי 2006 (IDT)

יש משמעות הפוכה גם כן. דוקא לאחר ששכך הפולמוס ועמדת הרמב"ם כפוסק נתקבלה בכל תפוצות ישראל, וגם על אישיותו אין עוררין, ובכל זאת הגר"א עוד כתב מה שכתב, זה בעל משמעות עצומה. ואגב מה שכתבו קודם זה סתם מוזר. מה הקשר בין השכלה לפילוסופיה? הגר"א היה בעל השכלה רחבה בתחומי המדע, אבל בפילוסופיה, בפרט יוונית, לא עסק כלל באופן עקרוני.Samuels - שיחה 17:19, 28 במרץ 2011 (IST)

אני מצטער אתה צודק הייתי צריך להביא מקור לאמירה כה חריפה .מכיוון ששמעתי את ציטוט דברי הגר"א ממקורות שונים אני נוטה להאמין שיש להם מקור מהימן ,אם כי בהחלט היה כדי וראוי לא להסתפק בשמועותnaticanNatican 23:00, 30 באוגוסט 2006 (IDT)

המקור הוא בהגהות הגר"א לשולחן ערוך, יו"ד, קע"ט, ו' (באות ציון י"ג). דניאל צבי 22:37, 6 יוני 2006 (IDT)

שכוייח. עד שתיכתב הפיסקה המתאימה, ניתן להוסיף את זה לאזכור הקצרצר לפולמוס סביב הרמב"ם, בפיסקה על מו"נ. נריה 22:42, 6 יוני 2006 (IDT)

רמב"ם יומי

בהקשר למנהג לימוד יומי ברמב"ם , הוא נחלתם של חסידי חב"ד בלבד .והנוסח קצת מבלבל אולי היה כדאי לכתוב זאת בצורה מפורשת יותר Natican 22:10, 29 מאי 2006 (IDT)

א. היוזמה ללימוד היומי ברמב"ם היא אמנם של הרבי האחרון של חב"ד אך בפועל היא קיימת היום גם מחוץ לחב"ד. ב. אתה מוזמן לבצע כל עריכה, תיקון, הבהרה וכו' בעצמך. נריה 22:21, 29 מאי 2006 (IDT)

השפיע על:

הרמב"ם השפיע בשיטת לימודו ובהשקפתו היהודית והפילוסופית על הגאון רבי חיים מבריסק, הגאון רבי יוסף רוזין מרוגאצ'וב ועל הרבי מליובאוויטש. שלושתם מכונים לעיתים בעולם התורני 'יהודים של רמב"ם'. כיון שהוא עיצב, את סגנון לימודם ואת השקפת עולמם. מן הראוי להכניס את זה במסגרת "השפיע על". מוישי 08:07, 19 יולי 2006 (IDT)

כבר כתבתי בעבר שלדעתי צריך לבטל את השורה הזאת בכלל כיוון שהיא מוציאה את הקורא מפרופורציות. ההשפעה של הרמב"ם מסתכמת 'קצת' יותר מאשר על תיאולוג נוצרי בימי הביניים וכימאי מיוסר במאה ה-20. נריה 08:10, 19 יולי 2006 (IDT)

הרבי מליובאוויטש הוא "יהודי של הרמב"ם"?! הרמב"ם שלל מיסטיקה מכול וכול בשעה שהרבי מליובאוויטש הוא דוגמה מובהקת של חסידות. שני הוגים יהודים דתיים בני זמננו שהושפעו במובהק מהרמב"ם הם הרב יוסף קאפח ופרופסור ישעיהו ליבוביץ', ואף אחד מהם לא נראה לי יושב בחברותא עם הרבי מליובאוויטש. האמנם שבעים פנים לרמב"ם? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:55, 19 יולי 2006 (IDT)

ושוב אנחנו נכנסים לעניין סובייקטיבי במובהק: אם נערוך דיון השוואתי בין משנת ליבוביץ' לזו של הרמב"ם - נגלה מרחק עצום, לא פחות מזה שבין חב"ד לרמב"ם. אמנם, גם ליבוביץ' וגם הרבי יאמרו (הם לא, כי שניהם ז"ל...) 'הושפענו מהרמב"ם' - השאלה היא עד כמה יש צורך לתת לכך ביטוי בערך על הרמב"ם. הצעתי היא להשמיט את עניין "השפיע על", לכל הפחות מהתבנית (אפשר כמובן לכתוב פיסקה על אלה שרואים עצמם כתלמידיו או הושפעו ממנו בעיניהם, או בעיני חוקרים) כיוון שכל עוד לא מדובר בתלמיד ישיר - קשה מאוד לקבוע דברים כאלה. בערכים על ליבוביץ' ועל הרבי מליובאוויטש בהחלט אפשר לציין שהושפעו מהרמב"ם - כיוון שהערך ממילא עוסק בהם, (גם) באופן סובייקטיבי. נריה 12:34, 19 יולי 2006 (IDT)

אולי אפשר להסתפק בציון אנשים שהושפעו מהרמב"ם בדורו ובדור שאחריו, במובן זה שהם היו תלמידיו ממש, או התבססו על כתביו. השאלה היא אם אפשר לומר על מישהו בן זמנו של הרמב"ם שהושפע ממנו באופן דומה להשפעה של אפלטון על אריסטו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:38, 19 יולי 2006 (IDT)

יש את ר' אברהם בן הרמב"ם... ביניהם היו יחסי רב ותלמיד ממש. אך גם כאן, לר' אברהם היו מקורות השפעה פילוסופיים מוסלמיים נוספים. נריה 15:57, 19 יולי 2006 (IDT)

בטעות נקלעתי לכאן, אך אנני יכול שלא להסתייג מהאירוניה שבדברי דרוק. ישעיהו ליבוביץ' לדוגמא, לא היה רק פילוסוף. הוא ניחן בכשרונות נדירים בתחומים מגוונים. לדוגמא, היה גם מדען רב תחומי. כמובן שלא ניתן יהיה לומר שפרופסור ליבוביץ הושפע מהרמב"ם בתחום המדע... ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה הפשוטה וברורה שפרופסור ליבוביץ' הושפע רבות ממשנת הרמב"ם. אומנם בעיקר בתחום הפילוסופיה, אך כאיש שהפילוסופיה היתה חלק עיקרי ממהותו, ניתן בהחלט להגדירו כ"יהודי של רמב"ם" (כפי שהשתמש בביטוי זה אחד מקודמיי).

באותה מידה יהיה זה בלתי הוגן בעליל לומר שהגאון מדווינסק, רבי יוסף פישל רוזין, אינו "יהודי של רמב"ם"... אומנם בתחום הפילוסופיה הוא לא עסק כלל, וגם לא ברפואה, אך כגאון, שכל מהותו וציר יומו נעים סביב לימוד התורה, ואופן תלמודו הושפע (במדה היוצאת מגדר הרגיל) מתורת הרמב"ם, ניתן בהחלט ובבטחה להכלילו כאחד ממושפעיו.

ואכן, הגדרה זו מדוייקת גם בנוגע לגאון רבי חיים סולובצ'יק, וגם בנוגע לגאון רבי מנחם שניאורסון מלובביץ'. כל אחד בתחומו ובסגנונו המיוחד לו, ראו את עצמם כתלמידיו של הרמב"ם (במובן זה או אחר).

מן הראוי איפה, לתקן את המעוות.

ואיך נתקן את המעוות לשיטתך? על ידי שניצור קטגוריית "הושפעו מהרמב"ם" ונכליל בה את כל אלה ששנת לידתם מאוחרת לזו של הרמב"ם?! הרבה אנשים הושפעו מהרמב"ם, אין מקום והיגיון לציין זאת בערך על הרמב"ם, ראוי ורצוי לציין זאת בערך אודותם. נריה 16:59, 24 יולי 2006 (IDT)

אז תוציא גם את ישעיהו ליבוביץ' ועוד שכאלה.

לידיעתך אדוני המלומד לרמב"ם היו עוד כמה פנים, למשל פן תלמודי. שיטתו הלימודית של הרבי מליובאוויטש מבוססת מאוד על שיטת לימודו של הגאון מרגאצ'וב שהשקיע את כל חייו בלימוד תורת הרמב"ם (כמו גם רבי חיים סולובייצ'יק). גם השקפתו על שילוב תורה ועבודה ועוד סוגיות מתאימה מאוד לרמב"ם.

כך שכשאומרים השפיע על: אפשר להכניס את אלו שכתבתי בהתחלה, או לחילופין למחוק את האחרים.מוישי 04:40, 11 באוגוסט 2006 (IDT)

חייבים להשמיט את ה-"השפיע על". ועל פרופ' רביצקי הוא לא השפיע ?? ועל הגרי"ד סולובייציק ? על איזה יהודי הוא לא השפיע ? אולי גם בערך "משה רבינו" (ואני בכוונה לא כותב "להבדיל" - ממשה עד משה וכו') נכתוב "השפיע על" ?--שפ2000 20:06, 27 באוגוסט 2007 (IDT)

תחום העיסוק של הרמב"ם לא היה רק פילוסופיה, ולכן לא מתאים לכתוב שהוא השפיע רק על הוגים או תאילוגים וכו' שחלקם חלקו עליו במובנים מסויימים... ואותו דבר בנוגע לאנשים שהוא הושפע מהם... וד"ל. (חום צהוב - שיחה 18:57, 15 ביולי 2015 (IDT))

מבנה הערך בעייתי

יש בעייתיות בכך שבפסקאות הביוגרפיה לא כתוב כלום על ספריו וחיבוריו, ולהם מוקדשות פסקה נפרדת. מכיוון שכתיבתם היתה חלק מחייו, אין טעם להפריד אותה לפסקה נפרדת ולשפר שם, מחוץ לפסקת הביוגרפיה, מתי כתב אותם וכדומה. לסיכום, הפסקה "כתביו" צריכה להשתלב בפסקת הביוגרפיה. pacman • שיחה 11:50, 3 אוגוסט 2006 (IDT)

הרמב"ם-מעורבב (החומר)

מה פירושו של המילה רמב"ם?: רבי משה בן מימון ובקיצור הרמב"ם. תאריך לידה: ה-30 במרץ 1138. תאריך פטירה: ה-13 בדצמבר 1204. הרמב"ם נפטר במצרים בכ' בטבת (1204) בגיל 66. המסורת אומרת שלפי דרישתו המפורשת "אל נא תקברוני במצרים" הועברה גופתו ממצרים לטבריה ובה אכן עומד ציון שמקובל כמקום קבורתו. בחלקה זו קבורים אף השל"ה הקדוש ורבי יוחנן בן זכאי. לאחרונה הוקם במקום מבנה מפואר ורבים הם הבאים לעלות על קברי גדולי היהדות הטמונים שם, אף שהדבר בניגוד לקריאתו "אין נפנים לבקר הקברות".

תאריך לידתו ופטירתו הלועזיים

שחזרתי את התיקונים לגבי תאריכי הלידה והפטירה הלועזיים. וידאתי בתוכנת "קלוח", והתאריכים אכן כפי שנכתבו במקור, ולא כפי שנכתבו בתיקון. פער שבעת הימים הזה נובע כנראה מאלגוריתם שמיישם את כללי הלוח הגרגוריאני לאחור, אבל דבר זה אינו נהוג. כל התאריכים עד ה-4 באוקטובר 1582 נכתבים אך ורק לפי הלוח היוליאני. לגבי תאריכים בין ה-5/15 באוקטובר 1582 ועד ה-2/13 בספטמבר 1752 יש לציין במפורש לפי איזה לוח הם ניתנים, וכשמדובר ברוסיה וביוון יש לעשות כן בתאריכים עד שנות ה-20 של המאה ה-20. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:09, 15 בנובמבר 2006 (IST)

שלום, לא ברור אם הרמב"ם נולד ב-1135 או ב-1138 ( כפי שיותר מתקבל על הדעת ע"פ פירוש המשנה בו הוא מעיד על עצמו כי הוא בן 30).כעת רשומים בערך 2 התאריכים וזה נראה מאוד חובבני לרשום על מישהו שני תאריכי לידה שונים.

תאריך עלייתו של הרמב"ם לארץ

ע"פ הידוע לי הרמב"ם היה מציין את ד' אייר כיו"ט על עלייתו לארץ ואילו בערך ג' בסיוון נכתב שהגיע לארץ בג' סיוון, מבקש מקור לסוגיה הנ"ל . (אם אינני טועה ד' אייר היה היום בו הגיע הרמב"ם לירושלים)

נדמה לי שאתה מבלבל קצת עם הרב קוק. בכל אופן, ניתן לבדוק את הדבר בקלות באגרותיו של הרמב"ם. נריה 13:40, 20 במאי 2007 (IDT)

איני מתבלבל עם הרב קוק , שכן הנ"ל עלה עם משפחתו לארץ בכ"ח באייר והיה מציין יום זה מדי שנה וכך נהג גם בנו הרצי"ה ואלו דברים ידועים ומפורסמים מי-נהר 19:35, 20 במאי 2007 (IDT) . 19:34, 20 במאי 2007 (IDT)

בדקתי את העניין באיגרות הרמב"ם וכך כותב הרב שילת: "ברשימה אוטוביוגרפית המיוחסת לרמב"ם, כנראה בצדק, כתוב: 'בליל אחד בשבת בארבעה ימים לירח אייר נכנסתי לים, וביום שבת עשירי לאייר שנת ארבעת אלפים ותשע מאות וחמישה ועשרים ליצירה, עמד עלינו נחשול שבים לטבענו...וליל אחד בשבת שלושה ימים לירח סיון יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו וניצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל". נריה 19:58, 20 במאי 2007 (IDT)

הגשמת האלוקים

תקנתי בפיסקה תפיסותיו העקרוניות, את המילים התפיסה ביהדות, אין ולא היתה שום תפיסה יהודית המגשימה את הבורא והדבר מוסכם על דעת כל הראשונים.

מתנצל שכחתי לחתום במקור יהודה מלאכי 02:40, 19 בספטמבר 2007 (IST) אפילו שההודעה כבר "ענתיקה", הייתי אז די חדש.

שכתבתי את הפיסקה ותוכל למצוא שם מענה לדבריך. בסג 08:35, 19 בספטמבר 2007 (IST)

הערה: לצערכם היהדות לא מורכבת מן הראשונות בלבד, והגשמת האלוהות היא פעולה ידוע בתוך היהדות שחוזרת על עצמה דור-דור. ERoten - שיחה 05:14, 9 במאי 2012 (IDT)

תאריך הלידה

יש סתירה בין תאריך הלידה בויקיפדיה באנגלית לזה בעברית-מישהו יכול לפתור?--Gilisa 12:15, 17 בספטמבר 2007 (IST)

#תאריך לידתו ופטירתו הלועזיים בסג 08:47, 18 בספטמבר 2007 (IST)

מה שבסג מנסה לומר: הסתכל 3 כותרות מעלה. דניאל צבי • שיחה 17:05, 18 בספטמבר 2007 (IST)

או - תגלוש תקטין את הדפדפן שלך לחלון קטן מאד. :-) בסג 19:38, 18 בספטמבר 2007 (IST)

"ממשה עד משה לא היה כמשה"

"ממשה עד משה לא היה כמשה"--Brainiac 11:48, 29 בדצמבר 2007 (IST)

ראה כאן למעלה. ‏odedee • שיחה 13:00, 29 בדצמבר 2007 (IST)

איסור הנאה מדברי תורה

תודה ‏DGtal, אך ביני"ש, הוא זה, אשר בדרך כלל הופר את האיסור. כוונתי לזה: רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרס /וגרם/ רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות."דויד אקסלרוד 00:07, 17 בינואר 2008 (IST)

שלום דויד, יש כבר איזכור בנושא. ראה בסוף הפסקה "מתפיסותיו העקרוניות". צריך לשלב בין הדברים הכתובים למה שהוספת. --אפי ב. • שיחה • 10:09, 17 בינואר 2008 (IST)

הפלעלת קישור קייםעובדים בשמחה 21:57, 27 בינואר 2008 (IST)

מרשימת ההמתנה

ערך מקיף וכתוב היטב. ברי"א • שיחה • ויקיפדים! בואו להציל את הטבע! • י"א בטבת ה'תשס"ט • 19:11, 6 בינואר 2009 (IST)

אין אפשרות להרחיב את הפרק על תולדות חייו? זה נראה לי קצת קצר מדי. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:13, 6 בינואר 2009 (IST)

למה? יש שם כמה כותרות משנה השייכות לפיסקה. ברי"א • שיחה • ויקיפדים! בואו להציל את הטבע! • י"א בטבת ה'תשס"ט • 19:17, 6 בינואר 2009 (IST)

אני יודע. זו רק דעתי האישית שהרחבת הפרק הזה תוסיף לערך. אם זה כל מה שידוע על הרמב"ם אז ברור שאין מה להרחיב כי זה יקלקל. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:20, 6 בינואר 2009 (IST)

אני לא במיוחד מתמצא בנושא אבל שמעתי שהוא היה אדם חשוב מאוד, וממבט חיצוני הפרק הנ"ל נראה לי דליל. ‏YHYH ۩ שיחה 21:32, 06/01/2009

גם לי, אבל מצד שני אני לא חושב שידוע הרבה על חייו שמאפשר כתיבה יותר מפורטת. יורי - שיחה 21:54, 6 בינואר 2009 (IST)

לדעתי הערך זקוק לעריכה לשונית - סובל ממשפטים שלא נבנו כהלכה ועוד. בברכה. ליש - שיחה 00:07, 12 בינואר 2009 (IST)

אריה, תן דוגמה או שתיים. ברי"א • שיחה •• כ' בטבת ה'תשס"ט • 11:11, 16 בינואר 2009 (IST)

ראה את המשפט הראשון בפרק "מרכז חייו", משפט מסורבל, בו לא ברור מה או מי הנושא. אם עדיין לא השתכנעת, ראה את המשפט השני באותו פרק, משפט פומפוזי שמתחיל ב"אך", אינו משתלב בהקשר ונראה כאילו הועתק מטקסט כלשהו והוצא מהקשרו. בברכה. ליש - שיחה 12:38, 17 בינואר 2009 (IST)

הערך עבר מקצה שיפורים מקיף. לדעתי הוא בשל להעברה להצבעה. ברי"א • שיחה • כ"ד בשבט ה'תשס"ט • 23:05, 17 בפברואר 2009 (IST)

אני חושב שכדאי להרחיב על הרמב"ם כרופא, ההתייחסות לנושא יחסית קצרה מאוד וכל הערכים על כתביו הרפואיים אדומים. ביחס לפסקה על תפיסותיו העקרוניות אני מתלבט: אולי כדאי להרחיב אותה ואז לחלק לתת נושאים? כרגע היא מכילה נושאים שלא בהכרח קשורים אחד לשני. מצד שני יתכן שהרחבת יתר בנושא תכביד על הקורא ואולי דווקא פסקה כזו יותר נוחה. אסי אלקיים - שיחה 13:18, 20 בפברואר 2009 (IST)

אנסה לטפל בעניין בימים הקרובים. ברי"א • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשס"ט • 14:11, 22 בפברואר 2009 (IST)

הרחבתי על הרמב"ם כרופא ועל כתביו הרפואיים הרבים. בנושא תפיסותיו העקרוניות, ייתכן שיש מקום לערוך את הפיסקה באופן אחר ואתה מוזמן לנסות זאת, אך אין זה מעכב לדעתי את דיון ההמלצה. ברי"א • שיחה • ב' באדר ה'תשס"ט • 22:50, 25 בפברואר 2009 (IST)

יפה מאוד! עוד נקודה ששמתי לב כרגע - מדוע צריכים גם פסקה "כתביו" וגם "ספריו"? האם אין כאן כפילות? ביחס לפסקה על תפיסותיו - לצערי אין עיתותי עמי להרחיבה, ברם ראיתי שבערך האנגלי הפסקה המקבילה לפסקה הזאת (היא הפסקה Philosophy) כתובה בצורה שהייתי חושב שצריכה להיות גם אצלינו. אסי אלקיים - שיחה 12:40, 26 בפברואר 2009 (IST)

אתה צודק. אני הולך לעשות סדר גם בנושא זה. ירון, אנא המתן לאיתות מצדי. ברי"א • שיחה • ב' באדר ה'תשס"ט • 13:29, 26 בפברואר 2009 (IST)

ובכן, טיפלתי בכל הנושאים שהעלה אסי אלקיים, ואף באלו שהעלה ברוקולי. ירון, הכדור שלך. ברי"א • שיחה • ז' באדר ה'תשס"ט • 22:10, 2 במרץ 2009 (IST)

תמונתו של הרמב"ם (2)

הואיל וראיתי שבפעם הקודמת שהשאלה העלתה היא לא עוררה שום תגובה, אשאל אותה, הפעם אני, שוב פעם -

האם יש מקום, הואיל וברור שהתמונה של הרמב"ם היא זיוף גרוע לכל הדעות, למחוק את התמונה מהתבנית ולשים אותה בצד כשמתחתחיה כיתוב שמבהיר את חוסר היותה מדויקת, או שהואיל ונתקבלה בעולם והיא מופיעה במקומות רבים (כמו השטרות הישנים וכו') להשאיר אותה במקומה? Neriag - שיחה

הערך מתייחס לנושא זה. ברי"א • שיחה • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 23:15, 2 ביוני 2009 (IDT)

זה לא עונה על השאלה, זה שהערך כותב שהתמונה מזויפת לא אומר שזה נכון לשים אותה.Neriag - שיחה

אענה בלשונך: "הואיל ונתקבלה בעולם והיא מופיעה במקומות רבים (כמו השטרות הישנים וכו') להשאיר אותה במקומה". ברי"א • שיחה • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 00:03, 3 ביוני 2009 (IDT)

לא עדיף המונומנט עם הפיאות מקורדובה שנראה אורגינלי יותר? יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"א בסיוון ה'תשס"ט • 01:18, 3 ביוני 2009 (IDT)

למרות שהדיון שמם, אני פותח הצבעה, מפני שאין קטע ל"כן-לא" הזה Neriag - שיחה

• נמנע, הבהרתי את שני הצדדים לעיל Neriag - שיחה
• בעד התמונה שמופיעה על השטרות הישראליים. תומר א. - שיחה 02:43, 4 ביוני 2009 (IDT) בעקבות תגובתו של ברי"א למטה החל לקנן במוחי החשש שאולי אני לא בדיוק מבין על מה מדובר. תומר א. - שיחה 06:43, 4 ביוני 2009 (IDT)

ההצבעה כאן הרי לא באמת קובעת משהו. לו היה המונומנט בקורדובה משקף נאמנה את דמותו של הרמב"ם הייתי תומך בו, אך מנין לנו שכך הוא? כלום נתגלה הרמב"ם לר' יהודה מלאכי בחזיון לילה?...
מכיוון שאין לנו כל אפשרות לקבוע מה קרוב למציאות ומה רחוק ממנה, רצוי, לדעתי, להותיר את המצב הקיים על כנו. ברי"א • שיחה • י"ב בסיוון ה'תשס"ט • 06:18, 4 ביוני 2009 (IDT)

הבעיה היא שהתמונה הזאת בטוח לא נכונה ואף שיקרית! איך אפשר להציג את הרמב"ם מגדולי הראשונים ללא פיאות כאילו הוא איזה מוסלמי מאותה התקופה המושפע מהתרבות מסביבו לדעתי צריך לציין זאת בדף הערך עצמו מתחת לתמונה

ממשה ועד משה

זאת אמרה ציורית, לא יתכן שכך התבטאו תלמידיו ברצינות

המילה הבודדת הזאת באמת שווה את כל הטירחה הזאת? זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 11:49, 26 באפריל 2010 (IDT)

היא גם לא מתאימה, וקצת עילגת. אפשר להשתמש בתואר "פתגם" כדי לתת למשפט זה את מקומו בהקשר ראוי. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 11:50, 26 באפריל 2010 (IDT)

כתוב "אמרה", זה אומר הכל ודי בכך, בלי להוסיף תארים וציונים. ‏odedee • שיחה 11:51, 26 באפריל 2010 (IDT)

לפי דעתי המילה "פתגם" מתאימה יותר, עודד על מי ועם מה אתה מאיים?

על כל מי שמקלקל ערכים ומוסיף בהם דעה ושיפוט. ‏odedee • שיחה 12:00, 26 באפריל 2010 (IDT)

עובדות אינן דעות, אמירה זו, אם אינה על דרך הציור - כופרת בתורה ואף בעיקרי הרמב"ם עצמם, נאמר מנקודת מבט יהודית-דתית בלבד, ברכות.

תאריכי לידתו - אני מבולבל לחלוטין

אוקיי, אז אולי מישהו כאן יוכל להאיר את עיניי בנוגע לבלבול בקשר לתאריך לידתו. הערך כאן מציין שהשאלה היא בין תתצה לתתצח (מקביל ל-1135 ו=1138). בספר סדר הדורות הוא מציין כי השאלה היא בין תתצד לתתצז (1134 ו-1137)? את דבריו תוכלו לראות בקישור הבא: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 האם זו טעות בערך ויש לתקנה? בן נון - שיחה 19:04, 26 באפריל 2010 (IDT)

הרמב"ם בסוף פירושו למשנה כותב שהתחיל אותו בגיל 23 בשנת 1479 למניין השטרות, ומכאן שנולד 1456 לשטרות, ד'תתצ"ה. ברור ששנת ד'תתצה היא לפחות אחת האפשרויות אם לא המבוססת שבהן. עזר - שיחה 20:55, 26 באפריל 2010 (IDT)

הבהרה: בערך מניין שטרות כתוב שיש דעות שונות באיזו שנה הוא מתחיל לפי החישוב לבריאת העולם. הרמב"ם עצמו (הלכות שמיטה ויובל פרק י הלכה ד) כותב: "שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחורבן, שהיא שנת שמנים ושבעה ואלף וארבע מאות (1487) למנין שטרות, שהיא שנת שש ושלשים ותשע מאות וארבעת אלפים (4936) ליצירה, היא שנת שמיטה". הפער בין שנות השטרות והיצירה הוא אפוא 3449, ועל פיו חישבתי כנ"ל. הרב קאפח בהערותיו לתרגומו לפירוש המשנה מחשב משום מה אחרת, ששנת 1456 לשטרות היא ד'תתצח, וכך כתוב בערך כרגע, ולא הבנתי מדוע. עזר - שיחה 21:07, 26 באפריל 2010 (IDT)

בערך נקבע התאריך המקובל לתתצ"ח. היש לכך מקור מוסמך? אם לא אין להסתפק ב'דרוש מקור' אלא לשנות את הסגנון לפחות לניטרלי ללא הכרעה.

יש מספר מקורות התומכים בתתצ"ה: גליקסון בהרמב"ם תומך דווקא בשנת ת"תצ"ה (התאריך השני שהוא מביא הוא דווקא תתצ"ג ואותו הוא דוחה). כך גם אוצר ישראל (אייזנשטיין) ובעקובתיו אתר דעת תומכים בתתצ"ה.

במיוחד לפי חישובו של עזר, המשמיט את הקרקע מתחת לטיעון הכתוב בערך. --שיע - שיחה 16:15, 3 במאי 2010 (IDT)

זה יהיה טוב אם מישהו שמוסמך בתחום, יביע את דעתו. אם לא נראה לי לשנות את הערך, לפחות להשקפה נטרלית בין הערכים. --שיע - שיחה 18:17, 7 במאי 2010 (IDT)

מצטט: "כפי שכתב הרמב"ם בסוף פירוש המשניות שלו, סדר טהרות, הוא השלים את כתיבת פירושו במצרים בשנת אתע"ט לשטרות, כלומר 1167/8 כאשר היה בן 30 שנה,"..."ומנאן, שהרמב"ם נולד בשנת אתמ"ח או אתמ"ט לשטרות, דהיינו 1136 /7 או 1137 /8 , ולא ראיתי חשבון פשוט זה במקום אחר. ש"ז הבלין ('לתולדות הרמב"ם ', דעת, 15 [תשמ" ה] , עמ' 79 -70) סוקר את הספרות, ומראה בצורה משכנעת ביותר, שעדות זו, שבסוף פירוש הרמב" ם למשנה, מהימנה, ושזו שבפירוש למסכת ראש השנה שיוחס לרמב"ם , הקובעת את יום הולדתו כי"ד בניסן אשמ" ו לשטרות (ומכאן התאריך הנפוץ 1135 כשנת הולדתן) , אינה מהימנה. ואמנם חוקרים רבים (שצוינו על-ידי הבלין) קיבלו קביעה זו, ולפיה הם מציינים את אתמ"ט לשטרות (1138)"

לינק תמצאו פה: מרדכי עקביא פרידמן, מקורות חדשים מן הגניזה לתקופת הצלבנים ולבית הרמב"ם, קתדרה 40 הערה 33 אור פ - שיחה 00:28, 9 במאי 2010 (IDT)

שינויים בערך - בחינת המלצה מחדש?

ערכתי מספר שינויים בערך, ואני תמה מדוע ערך זה מוכתר כ"מומלץ" כאשר לא התלבנו בו מספר דברים יסודיים, וכאשר הוא חסר פרטים רבים. בראש ובראשונה סוגיית התאריכים בחייו שיש להבהירה בערך. את סוגיית התאסלמותו המאולצת בצעירותו הוספתי כעת בליווי מקורות מפורטים. מסתבר גם שיש שביקרו את הרמב"ם ואת פועליו, אולם דבריהם לא זכו עדיין להיכנס לערך, אי לכך הוספתי כותרת לפרק עתידי ותבנית השלמה, בצירוף מראי מקום אקדמי מומלץ הניתן לקריאה מעל גבי הרשת. ערכתי את הפרק על תמונתו שהציג מצג חלקי ומעוות ממה שמוצג בערך המלא על תמונתו. עדכנתי גם את הפרק על פירוש המשנה. אולם, לדעתי, מצבו של הערך לא מצדיק המלצה. Rex - שיחה 17:40, 31 ביולי 2010 (IDT)

מסכים לחלוטין עם Rex ואסביר ואפרט דברי באריכות. ראשית יישר כוח על העבודה הרבה שהושקעה בשיפור הערך ע"י ברי"א ואחרים, אך גם אני סבור שהערך מאוד לא מתאים להמלצה במצבו. לא הייתי בסביבה להביע את עמדתי בדיון ההמלצה אבל אעשה זאת עכשיו:

הערה כללית: קצרמרים ולא ערך אחד ראשית, לפני שאכנס לגופם של התכנים, הערה כללית: הערך בנוי יותר מדי כאוסף קצרמרים יותר מאשר ערך אחד קוהרנטי. הדבר ניכר הן במבנה והן מהבחינה החזותית - מבנה עמוס מדי מבחינה חזותית. מצד שני, בהרבה מפרקי המשנה יש חלקים מיותרים רבים. לצורך העניין, דוגמה מובהקת לכך הוא פרק המשנה "תרגומי מורה הנבוכים" - פרק משנה אשר מיותר בערך זה מתחילתו ועד סופו. יתכן, וגם בכך אינני בטוח שיש צורך כלשהו בערך זה, שניתן לכתוב משפט אחד על כך שהותקנו מספר תרגומים לספר זה. אגב, גם בהתבוננות מהירה בפיסקה זו ניכר שאיננה מדויקת: תרגומו של הרב קאפח הוא איננו תרגום לעברית ימי הביניים, לשונו של הרמב"ם (אגב, לא בגלל שהוא נעשה במאה ה-20: לצורך העניין, מהדורות הרב יצחק שילת לכתבי הרמב"ם נעשות תוך תרגום לעברית הימי ביינימית).

חסרות: מלבד יתרות כאלו ואחרות, יש בערך גם הרבה מאוד חסרות:

• ביוגרפיה: החלק הביוגרפי שלו (שבשונה מסקירת הספרים שלו, סקירה אשר צריכה 'להתארח' בערך זה, זהו המקום הבלעדי בו הביוגרפיה שלו צריכה היות מוצגת באופן רחב) על אודותיו פשוט לא מספיק: גם מבלי להגיע לספרות מחקר (מה שכמובן הכרחי לשם כתיבת ערך טוב) כתביו כשלעצמם מספקים תמונה רחבה בהרבה - החל מתיאוריו את מסעו לארץ ישראל בצעירותו, וכלה כאשר בזקנותו מתאר באגרת לתלמיד את סדר יומו, את קשייו וכו'. אין כל התייחסות למשפחתו (מעט על אביו, מעט על אחיו) למרות שידוע לנו היום הרבה מאוד על אודותיה, דורות רבים קדימה. אין התייחסות מספקת לתפקידו בקהילתו במצרים, לתפקידו כדיין ולמערכות יחסים עם דמויות אחרות בקהילה (כעולה מתשובותיו, אך ניתן לעיין במקורות משניים מספיקים).
• תפיסותיו: הפרק על תפיסותיו העקרוניות יוצר מצג מטעה ביותר בחלקיות שלו - הגשמה, תומ"צ ורפואה מונעת? בכך מסתכם הכל?? כאן המינימום הנדרש הוא התייחסות לי"ג עיקרים שלו (שאינה קיימת במישרין ובמפורש בפרק זה) אבל מערך מומלץ יש לצפות להרחבה גם על תפיסות האתיקה, הפוליטיקה, המטאפיזיקה וכו' תוך התבססות רחבה יותר על מורה הנבוכים.
• קשרים עם אישים וקהילות: חסרה גם התייחסות (מעבר להתייחסות בפרק על אגרותיו, אלא אם כן מחליטים לכתוב את הערך כביבליו-ביוגרפיה. אפשרי בהחלט) לקשרים הענפים עם מרכזים יהודיים אחרים ועם אישים ספציפיים.
• השפעות על העולם היהודי: כמו כן, מעבר לציטוטי הערכה מצד מעריציו, דרושה התייחסות מעמיקה יותר ורחבה יותר להשפעתו על העולם היהודי, גם המיידית - תלמידיו ואסכולת המיימוניסטים, וגם המאוחרת, אך גם (וזה ממש חסר) על פילוסופים לא יהודיים (תומס מאקווינס, למשל). :* כתבי היד, סידור התפילה, ספר התורה (כתר ארם צובא): דברים נוספים שחסרים אך מהותיים פחות - הצגה קצרה של מצב כתבי היד שלו - מה קיים והיכן, כמו כן מה לגבי סידור התפילה של הרמב"ם, ספר התורה של הרמב"ם (בסופו של דבר, כמו שיטתו ההלכתית, הם עצמאיים ושונים מהמקובל),
• לשונו של הרמבם, החייאת העברית: ...יותר על לשונו של הרמב"ם (העניין מוכר ממש בעקיפין בפרק על אגרותיו) - על הערבית, הערבית-יהודית, ובעיקר על העברית הייחודית שלו שגם עליה נכתב (גם על כך יש כרגע התייחסות עקיפה באזכור העובדה שהמשנה תורה כתוב בעברית משנאית). לסיכום,

מבלי לגרוע כלל בחשיבות העבודה שכבר נעשתה, הערך לטעמי רחוק מלהיות מומלץ.

הוא בנוי בעיקרו על הרבה מאוד מובאות (משופרות כמובן, אך גם בכך יש מה לתקן) מערכי המשנה שנכתבו כבר על הרמב"ם, אך חסרים בו דווקא הפרקים העיקריים שיש לצפות מערך מומלץ על אישיות, וכן על נושאי משנה הנוגעים לרמב"ם שטרם נכתב עליהם ערך בעצמם.

השתדלתי לפרט כמיטב יכולתי כרגע את הסתייגויותי (כפי שראיתי שהתבקשו, בצדק, המתנגדים בדיון ההמלצה לעשות). ערך מומלץ על דמות כשל הרמב"ם איננה דבר של מה בכך, והערך הקיים דורש עוד מאמצים רבים לטעמי. לצערי לא נראה לי שאצליח לעשות זאת בזמן הקרוב, אך השתדלתי לתת כמה קריאות כיוון והצעות (שכמובן פתוחות לדיון ולביקורת בעצמן). נריה - שיחה 10:18, 19 בספטמבר 2010 (IST)

משה כאן, ערכתי את הכיתוב כדי שאפשר יהיה למצוא ידיים ורגליים. באתי לכתוב סיכום כל החסרות, ומצאתי את הרוב כבר נכתב. תודה!
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ב בשבט ה'תשע"א • 04:56, 27 בינואר 2011 (IST)

אני מסכים. לדעתי אפשר כבר להעביר להסרת המלצה. הלל • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"א • 10:31, 19 בספטמבר 2010 (IST)

העתקת הערתו של רקס:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. ראו: יצחק טברסקי, הלכה והגות: קווי יסוד במשנתו של הרמב״ם, כרך א, יחידה 1, פרק א - "המורה לדורות באספקלריה של הדורות", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1992, (מהדורה ראשונה: 1986), ISBN 9650600590. (עמ' 11-20).

הורדתי אותה עקב השלמת הפסקה אולם כדאי עוד לעיין במקורות ולהרחיב הפסקה. אודלן - שיחה 00:09, 24 בספטמבר 2010 (IST)

הפסקה לא הושלמה. ולמעשה לא מוצגת בה כל ביקורת (למעט משפט של 2 שורות, שאינו משקף כלל את הביקורת המרכזית). Rex - שיחה 00:38, 24 בספטמבר 2010 (IST)

והערת המשך. החסרות החשובות (בחלקן אני חוזר על דברי נריה) חלקם צריכים לקבל ערך מורחב:

א. "ושמע האמת ממי שאמרה" - הפולמוס על "דברי הפילוספוסים - דברים לא בדיתים מליבי... ומחכמיהם..."

ב. הרקע!! שום רקע לא ניתן לתקופתו, לאמונות של המוסלמים באותו זמן.

ג. הלשון, התרגומים! - יחסיו עם אבן תיבון. החייאת הלשון, בחירת הלשון העברית התנאית (אותה אנו מדברים כיום בזכותו של הרמבם...)

ד. הפולמוסים!! בערך קבר הרמבם יש קצת יותר רמזים על כך שהיו ששרפו את ספריו! התנגדו אליו עוד בחייו. עניין "האמת תשאר" במכתבי הרמבם לאבן עקנין. בויקיפדיה, הכל נעלם כלא היה. התנדף. הרמבם היה רק מורו של שפינוזא ומנדלסון ותו לא? (גם זה לא כתוב בצורה ממצה, אך נגיע לכך תיכף).

ה. ההשפעות על העולם היהודי: התימנים והרמבם. הדרדעים. שפינוזה והרמבם. רבי יונה מגירונדי. המתנגדים הראשונים לזוהר. רבי יעקב עמדין. הגאון מוילנא. בעל התניא וחסידות חב"ד. משה מנדלסון ותנועת ההשכלה. המזרחנים Arabists היהודים (מאגנס, בובר, שולם) לייבוביץ, הרב קאפח. הרב קוק.

ד. היחס לרמב"ם כיום!!!! בהמשך ל(ה) חב"ד והרמבם היומי. מכון ממרא. הרב קאפח ומפעלו. רמבם לעם (מוסד ביאליק) מוסד הרב קוק. הוצאת הרב פרנקל. לייבוביץ והרמבם.

--------------------

ה. הלכות משיח - הציונות והציונות הדתית.

ו. הצינזורים ומציאת כתבי היד המקוריים. פרשיית גניבת הספרים התימנים.

ז. מאמר תחיית המתים (התיאוריות של גר הצדק הרב שאר ישוב)

ח. הקרבנות (אסף ענברי ועוד) וחידוש ההקרבה.

ט. יחסו לנשים. מרד המקוואות ועוד בנושא.

י. בנו (התאסלם?)

יא. צאצאיו כיום

יב. מקום קבורתו - כמה מלים על האפשרויות לסיכום הערך המורחב (והממצה)

וכמו כן כל ההערות הנכונות של נריה - אנדרטות בעולם, התייחסות של נכרים לאיש ולדעותיו, ועוד ועוד...
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ב בשבט ה'תשע"א • 04:56, 27 בינואר 2011 (IST)

כינויי הרמב"ם בנוסף ל-הנשר הגדול

אני זוכר הרצאה מפי חוקר מסורת ישראל שניאור עינם, אשר כינה את הרמב"ם בשלושה כינויים ברצף:

1. הנשר הגדול
2. העמוד הימיני
3. הפטיש החזק.

אם מישהו יכול לאשש את הכינויים האלה, מן הראוי להוסיפם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה שלא תחפש מקורות למידע הזה ותוסיף בעצמך תוך ציון המקורות? Hanay • שיחה 07:52, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

”נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק” הוא כינוי שנתכנה רבי יוחנן בן זכאי בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות כח,ב) אם בהשראת כינוי זה מאן דהוא בחר לחלוק זאת לרמב"ם, יבושם לו. אבל שלשת-כינויים זו לא נתקבעה לדורות (למעט הראשון שבהם). Rex - שיחה 12:47, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

מה דעתך על חיפוש קצר בגוגל... חרם ראש הגולה רבי דוד מדמשק. אכן הנשר הגדול שרד: עותק דומה קיבלתי לבר המצווה מדודי מארה"ב הספר כלל פירוש של הרב ש"ך שנקרע מתוכו ושהכיתוב אודותיו בדף השער נמחק בטוש עבה... (הדוד קנה את הספר במאה שערים)
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ב בשבט ה'תשע"א • 05:10, 27 בינואר 2011 (IST)

שאלה: מי יודע מיהו הראשון שהעניק לרמב"ם את הכינוי "הנשר הגדול" ??????????????? ולמה ???? בברכה, שאלתיאל תחכמוני

לפי מה ששמעתי .רבי יוסף קארו בהקדמה לשולחן ערוך --Maccabi34 - שיחה 11:28, 16 באוגוסט 2013 (IDT)

לקריאה נוספת

הפרדתי במדור "לקריאה נוספת" בין מאמרים וספרים בעלי אופי אקדמי יותר ובין כאלה עם אופי תורני יותר. כמו כן, סידרתי בתוך כל תת-מדור הנ"ל את סדר שמות הכותבים ע"פ א'-ב' של שמות המשפחה. בברכה, עמיחי. 5.1.11.

התנגדות לאמונות תפלות

הסרתי פסקה שנוספה בשל מה שנראה לי ככתיבה לא מדוייקת המערבת יחד הרבה נושאים שונים מתוך התרשמות כללית בלא עיון במקורות. "השילוב של מרכזיות האמונה באלוהים, גישתו הרציונאלית יחד עם התנגדותו לדטרמיניזם הביאו את הרמב"ם להתנגד גם לאמונות טפלות ואמונה במזל. יתרה מזו, לתפיסתו, השימוש בסמלים דתייים ובתשמישי קדושה יהודיים כקמעות וכחלק מאמונות טפלות הוא הביטוי החמור ביותר לתופעה זו^{[דרוש מקור]}. גישה זו מהווה ביקורת חריפה כנגד מנהגים הנפוצים בימינו דוגמת נשיאת ספרי תהילים ופולחן סביב קברי צדיקים." את חלק מהדברים גם לא הבנתי בכלל - מה הקשר למרכזיות האמונה באלוהים? מה זה נשיאת ספרי תהילים? דברים אחרים נראים לי כערבוביה בין נושאים שונים שלא ידוע לי שהרמב"ם קישר ביניהם. הפסקה בכללה נראית לי כניסיון לביקורת על האורתוקסיה יותר מתיאור מדויק של גישת הרמב"ם. אני-ואתה • שיחה 16:58, 30 בינואר 2011 (IST)

ההתנגדות לשימוש במזוזה כקמיע מפורשת במשנה תורה לרמב"ם, ואכן בחריפות בולטת. דבריו לגבי פולחן מקורם בביטוי השנוי במחלוקת גירסאות, אף הוא במשנה תורה: "אל יפנה אדם לבקר בבית הקברות", אך יש הגורסים "אל ימנע" (שכן לא מסתבר שהרמב"ם ישלול נוהג יהודי מבוסס, בו נהגו לפי המסורת המדרשית כלב בן יפונה ועוד; בשונה מהאמונות הכרוכות בנשיאת מזוזה כקמיע וכדומה, שהשתרבבו ליהדות). ניתן למצוא מקורות להתנגדויות נוספות של הרמב"ם הן לאמונות טפלות והן לאמונה במזלות ואסטרולוגיה. אם זכרוני אינו מטעני, מאמר נרחב בבירור שיטת הרמב"ם הכולל מקורות מופיע באתר דעת. אמנם הכתיבה המכלילה של הפיסקה ובייחוד חסרת מקורות לפרטים המדוייקים, בעייתית. התמים • הערות התמימים • כ"ה בשבט ה'תשע"א • 17:08, 30 בינואר 2011 (IST)

אני חושב שיותר נכון לשאול לפי שמוחקים. לגופו של עניין - עיקרי גישתו של הרמב"ם היו רציונאליות, מרכזיות האמונה באלוהים וביטול התפיסה הדטרמניטסית. מרכזיות האמונה באלוהים היא השורש לדחייתו הגורפת את הגישה הדטרמניסטית (שוב, אם הנושא לא ברור לך - שאל במקום למחוק). לכן, אמונות טפלות נתפסו על ידי הרמב"ם כעבודה זרה, שכן הן משקפות מרות של גורם על טבעי שאינו אלוהים. "נשיאת ספרי תהילים" היא המנהג השגור לשאת ספר תהילים קטן בתיק, שממנו התפתח המנהג להצפין ספר תהילים בארונות בגדים וכו'. לא מדובר במצווה או בהלכה ולכן, על פניו ניתן לראות נוהג זה כאמונה טפלה (אני לא חושב שהניתוח המפורט הזה צריך להיות בתוך ערך שעוסק ברמב"ם). עם זאת, מדובר למעשה באותן פרקטיקות שהרמב"ם דוחה, כשבראשן עירוב של תשמישי קדושה עם אמונות תפלות. סימוכין, כפי שראית, עדיין לא הספקתי לאסוף, אך זה לא אומר שהם אינם. אבל לדעתי זו לא סיבה להסיר עריכה (יש הרבה ערכים עם תבנית שחסרים סימוכין או עם הערת שוליים "דרוש מקור"). במבט שני הניסוח אכן היה כוללני ולא מדויק - שוב, זו הזמנה לערוך, לא למחוק.Guy.mor - שיחה 17:17, 30 בינואר 2011 (IST)

התמים, דרישת המקור שלי התייחסה לטענה שזהו "הביטוי החמור ביותר". גיא, אני יודע היטב שיש ברמב"ם התנגדויות לדברים כאלו, אבל בכל זאת בעיניי העריכה הזו בעייתית מכמה וכמה בחינות, ולדעתי במצבו הנוכחי זה גורע יותר משזה מוסיף, ולכן מחקתי. הנושא הזה הוא נושא רחב, ולא ניתן לכתוב עליו מתוך התרשמות בעלמא בלי להכיר את הנושא בצורה מקיפה או לפחות תוך היצמדות למקור מדוייק. ראוי קודם לאסוף מקורות, ואחר כך לכתוב, ולא להיפך, אחרת עלולים לערבב דברים שלא בהכרח קשורים. זאת במיוחד כשטורחים להשחיל משפט שמטיח ביקורת כלפי הזולת. לגבי התהילים, לא ידוע לי שיש נוהג רווח כזה. אני-ואתה • שיחה 17:28, 30 בינואר 2011 (IST)

אני מכבד את דעתך, אם זאת אני לא מקבל את העובדה שאתה מבטל עריכות בצורה כל כך פשטנית. אין לך סמכות על הערך הזה יותר ממני או ממישהו אחר. אם העריכה, גורעת, לדעתך - שפר אותה, אל תמחק (כפי שנוכחת לדעת, היא בוודאי לא שגויה). הערה אחרונה - המטרה של "השחלת" המשפט לא הייתה להטיח ביקורת, אל תהיה כל כך שיפוטי. בכל אופן, אני נמנע ממלחמת עריכות ועוזב את הערך הזה. המשך שבוע טוב.Guy.mor - שיחה 11:13, 31 בינואר 2011 (IST)

מלכתחילה לא טענתי שהיא שגויה, אלא שהיא לא מדויקת, ואני עומד מאחורי דבריי. אני דורש גם מעצמי אותם סטנדרטים, ולכן כיוון שגם לי אין ידע מסודר בעניין, הדרך היחידה שיכולתי לשפר את העריכה הוא בהסרתה ובהצגתה לדיון בדף השיחה. אני-ואתה • שיחה 11:21, 31 בינואר 2011 (IST)

מלבד השימוש הצורם מאנכרוניזם במילה "דטרמיניזם" בהקשר של הרמב"ם, אני חושב שגם אם נתרגם את זה לשפה היותר בהירה אריסטוטלית ("יש שאין בו שינוי"), אני חושב שצריך להביא ראיות חזקות מאוד שהרמב"ם יוצא בגלוי למול הפילוסופים. אני לא חושב שבכלל אפשר לכתוב דבר כזה בערך, במיוחד משום שגדולי החוקרים בדורות האחרונות עדיין חלוקים בשאלה זו. כלומר, בדעתו האמיתית של הרמב"ם. זה שהאורטודוקסיה רוצה להבין אותו כמי שמאפשר נבואה, נס והשגחה זה בסדר וחמוד - אבל מכאן ועד לעשות קביעה כזאת בערך. (שאגב, לוגיקה פשוטה - נס,השגחה ונבואה לא רחוקים כ"כ מ"אמונות טפלות" כאלה ואחרות: השימוש של העורכים פה במושג "אמונות טפלות" מעיד פחות על האמונות ויותר על דעת העורים) ERoten - שיחה 05:11, 9 במאי 2012 (IDT)

הרמב"ם הושפע מיהודי תימן

ידוע שיהודי תימן ראו ועדיין רואים ברמב"ם כפוסק המרכזי. אולם לא רבים יודעים כי גם הוא הושפע מהם. לאחרונה התפרסמו קטעים מסידור תימני שזמנו הוא מלפני תקופת הרמב"ם. באותם קטעים נמצא שהוא זהה לגמרי לנוסח שהרמב"ם פירסם, ומכך משמע כי כאשר הרמב"ם כתב את סידור התפילה שאותו פרסם בספרו משנה תורה, מסתבר שהוא העדיף את נוסח יהודי תימן. ע"פ "מחקרים בסידורי תימן" לד"ר משה גברא עמ' 38.

זהות אינו ראיה מלאה, ייתכן שלשניהם היה מקור שלישי , זו הערת אגב, לא עיינתי במקור שציינת מי-נהר - שיחה 05:59, 31 בינואר 2011 (IST)

תאריך לידתו של הרמב"ם

ע״פ העולה מן הערך, הרמב"ם נולד בתאריך:י״ד בניסן ד׳ אלפים תתצ״ח.ישנו גם נימוק לכך.א״כ,נמצא שנולד ב-4 באפריל 1138 ולא ככתוב בערך:28 במרץ 1138.אך מה שמתסכל עוד יותר,שתאריך פטירתו נוקב ב-13 בדצמבר 1204 בעוד שבפיסקה ׳מותו ולאחר מותו׳ צויין התאריך:20 בדצמבר 1204, שהוא הנכון.נורא ואיום.ניסיתי פעמיים לשנות את התאריכים ללא הועיל.ממש בושה. מצפה לשינוי!

שמעת פעם על הלוח הגרגוריאני? Adieu - שיחה 10:44, 8 בדצמבר 2011 (IST)

לפי מה קבעת שהשינוי נכון? לפי התאריך העברי? זה ממש לא נכון תוכל לראות זאת גם בלוח השנה ד'תתצ"ח (בדקתי גם בלוחות נוספים). ואם אתה חושב שגם התאריך העברי שגוי, אנא המצא מקורות לשינוי שכזה • חיים 7 • (שיחה) • י"ב בכסלו ה'תשע"ב • 23:27, 8 בדצמבר 2011 (IST)

"ממשה עד משה"

האם ידוע מי חיבר את המימרה, או לפחות היכן היא מופיעה בכתב לראשונה? ראוי להביא מקור. Ijon - שיחה 21:13, 11 באפריל 2012 (IDT)

כתב על כך החכם שמואל אשכנזי בהצופה, כא בתשרי תשמח, וביתר הרחבה בספרו אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, עמוד 599 והלאה. לדבריו המקור הראשון הוא כנראה רבי יצחק אבן לטיף (נפטר בערך ה'נ בסוף הקדמתו ל"שער השמים" (כ"י מינכן 46, דף 17 ע"א). אכניס לערך. בברכה, Adieu - שיחה 21:30, 11 באפריל 2012 (IDT)

תודה רבה! איזה כיף, לשאול שאלה, לקבל תשובה מדויקת, ולשפר את הערך בו זמנית! :) Ijon - שיחה 23:46, 11 באפריל 2012 (IDT)

ציטוט תומך צמחונות?

(נשאל גם בויקיציטוט)
אין להאמין כי כל היצורים מתקיימים למען קיומו של האדם. נהפוך הוא, כל היצורים האחרים גם הם נועדו למען עצמם ולא למען שום דבר אחר האמנם זהו ציטוט של הרמב"ם? גיגול של המשפט מפנה לויקיציטוט ולאתרים ופורומים העוסקים בצמחונות נתנאל ברנדל - שיחה 00:06, 19 במאי 2013 (IDT)

הציטוט המדוייק: "לכן בעינַי הדעה הנכונה בהתאם לאמונות התורה, והמתאימה לדעות העיוניות, היא שאין להאמין שכּל הנמצאים הם בשביל מציאות האדם, אלא אף שאר הנמצאים מכוונים לעצמם ולא בשביל דבר אחר". מורה נבוכים, חלק שלישי פרק י"ג.Amnonj - שיחה 04:20, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://mz-web-lb-1.mediazone.co.il/web11/madoa/TOC.asp?eventid=2
  • In רמב"ם on 2013-06-21 10:21:18, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In רמב"ם on 2013-06-24 01:03:06, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In רמב"ם on 2013-07-08 22:22:34, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 01:23, 9 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.kinor.co.il/Institute/directions/defaultrambam.mht
  • In רמב"ם on 2013-06-21 10:20:59, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In רמב"ם on 2013-06-24 01:02:47, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In רמב"ם on 2013-07-08 22:22:54, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 01:23, 9 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://come.to/urilevy
  • In רמב"ם on 2013-06-21 10:21:41, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In רמב"ם on 2013-06-24 01:03:29, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In רמב"ם on 2013-07-08 22:23:18, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 01:23, 9 ביולי 2013 (IDT)

משפיעים ומושפעים

העריכה האחרונה שלי (15:53, 13 באוגוסט 2013‏), אשר בה הוספתי לערך את השפעותיו הפילוסופיות של הרמב"ם, מתחת לרשימת רבותיו ותלמידיו, משום מה לא מופיעה בערך (אבל בקוד מקור כן). אשמח אם מישהו יוכל לסדר את זה 46.120.189.242 15:59, 13 באוגוסט 2013 (IDT)

תוקן. 46.120.189.242 20:24, 3 באוקטובר 2013 (IDT)

קישור שבור 4

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.knesset.gov.il/library/heb/docs/sif034.htm
  • In רמב"ם on 2013-09-16 01:22:49, 404 Not Found
  • In רמב"ם on 2013-09-25 19:23:30, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 22:23, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

השחתה

משום מה המשתמשים קרוקס וGuycn2 החליטו להשחית את הערך ולהחזיר גרסאות ישנות ופחות מדויקות. לטיפולכם 5.29.10.3 23:03, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

אני מסתייג מהתוקפנות של 5.29.10.3, אבל עברתי כרגע על העריכות האחרונות שלו וקשה לי שלא להסכים איתו. ההוספות שלו, לדעתי, חשובות מאוד. כנ"ל לגבי המחיקות - ממתי מוסיפים כל כך הרבה פרטים (מדינה, עיר, שם נוכחי וכו', תאריך עברי ולועזי) בתאריך לידה? את הפרטים הללו יש בערך עצמו, בפסקה "לידתו".

אם לא תהיה התנגדות לכך, אני ישחזר את העריכה האחרונה שלו. 46.120.189.242 23:34, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

עברי, דבר עברית. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 23:39, 2 באוקטובר 2013 (IDT)

תאריך כתיבת איגרת השמד

בערך מצוין שאיגרת השמד נכתבה ב1660, מה המקור לכך? לפי ידיעתי ההערה המקדימה ביותר היא הערכתו של הרב שילת- 1665.

העברה מהערך - יהודי תימן תמכו כלכלית ברמב"ם?

אנונימי הוסיף לערך את הידיעה המרעישה דלהלן: במקביל, היו עשירי תימן תומכים בו כלכלית ושולחים אליו מתנות יקרות ערך של תבליני המזרח הרחוק לצרכי הרבים שבהם טיפל הרמב"ם. אחד התומכים הגדולים בו היה רבי שמריה בן דוד נגיד יהודי תימן בזמנו. (שלמה דב גויטיין ומרדכי עקיבא פרידמן, ספר הודו ב' עמוד 449 ו- 506)
חושבני שזו ידיעה מרעישה מכדי לסמוך על קיומו של המקור בלי אפשרות לבדוק אותו דרך הרשת. אשמח אם ויקיפד מוכר שיזדמן לספרייה יוכל לבדוק את אמיתות המידע והמקורות עליהם הסתמך גוייטין. ביקורת - שיחה 02:45, 2 ביולי 2015 (IDT)

אני מעתיק את מה שכתבת בדף השיחה כדבר יותר מדויק ממה שכתבתי, ואכניס זאת לערך "הרמב"ם גם הפעיל את קשריו במערכת השלטונית המצרית כדי לבטל סנקציות שננקטו נגד יהודי תימן. יהודי תימן מצדם, גמלו אף הם לרמב"ם - לפי מכתב אחד, נשלחה אל הרמב"ם מיהודים עשירים בתימן חבילת תבלינים מן המזרח הרחוק בערך של למעלה ממאה דינרים, כנראה לצורך הכנת תרופות עבור הרפואה הציבורית בה עסק". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בסדר, כעת תוסיף כמקור את העמוד המדוייק בו מצוטט המכתב הזה כתימוכין. ביקורת - שיחה 01:04, 6 ביולי 2015 (IDT)

גויטיין כתב ספר שנקרא "התימנים" שם בעמוד 32 הוא מתאר את המכתב הנ"ל. המכתב עומד לצאת לאור בספר "הודו ז'", אולי כבר יצא אינני יודע. בכל אופן, כל הנכתב לעיל ע"י גויטייו ופרידמן יבל"א מתואר ב"הודו ב'" בעמודים 449 ו 506. אגב, בעמוד 504 כותב גויטיין שבשני דינרים יכלה משפחה להתקיים כחודש אחד, ומכאן נסיק שמאה דינרים שנשלחו לרמב"ם זוהי פרנסת משפחה ליותר מארבע שנים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבל מדובר על תרופות בשווי הזה, כך שהרמזים החוזרים שלך על מקור פרנסה לרמב"ם, אינם ראויים. ביקורת - שיחה 12:47, 6 ביולי 2015 (IDT)

לא כתבתי שהכסף נשלח להרמב"ם למטרת פרנסה חלילה, אלא לצורכי הרבים שהרמב"ם היה עסוק בהם. רק רציתי לשבר את האוזן כאן בדף השיחה שהכמות הזו יכולה לפרנס משפחה יותר מארבע שנים!

זהו הטרול "המומחה". נרו יאיר • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ה • 13:15, 6 ביולי 2015 (IDT)

נרו, חששתי מזה. תוכל לשלוח לי דוא"ל עם סימני הזיהוי (מלבד ההשתייכות התת-עדתית הידועה)? - אודה לך מאד אם תעשה זאת. ביקורת - שיחה 14:27, 6 ביולי 2015 (IDT)