שיחה:רב האי גאון

לפי האנציקלופדיה העברית, הלל הנשיא תיקן את סדר העיבור בשנת 344, ולא בשנת 640. דוד שי 21:25, 5 מאי 2005 (UTC)

בוודאי שזה לא אפשרי, הלל הנשיא סגר את המשנה, הוא היה כבר שנים רבות בד' אמות בשנת 640. טרול רפאים 20:46, 8 פברואר 2006 (UTC)

ספר העיבור

בערך ראב"ע כתוב שהאבן עזרא חיבר את "ספר העיבור" על הלוח העברי. אלו 2 ספרים שונים? (יונתן 19:54, 1 פברואר 2006 (UTC))

פרק דעותיו בקשר לנסים ואגדות (ניסים נעשים לנביאים ולא לצדיקים)

תגובה אחרונה: לפני 12 שנים3 תגובותאדם אחד בשיחה

לפי הספר "האנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים" רב האי טען שניסים נעשים רק לנביאים ולא לצדיקים (יונתן 19:08, 6 פברואר 2006 (UTC)).

בספר שלפני הרגע, הרב אריה קפלן מביא המון מקורות שמצטטים את דברי רב האי הפוך לחלוטין. http://i.imgur.com/3xcXT.jpg Sniff - שיחה 14:24, 7 באוקטובר 2012 (IST)תגובה

המשך לדברי: נראה כי כל הכתוב שם נובע מטעות בהבנת הנקרא, או טעות סופר\מדפיס. הבאתי כאן לעיל צילום הסותר את הנאמר מעלי, ושכבתי בהתאם את הפרק. אם יש למישהו צילום של האנציקלופקיה לחכמי התלמוד והגאונים הוא מוזמן להביא אותו ואז נברר במקורות שהביא הרב קפלן מי טועה בהבנת הנקרא. כל הפסקה אומרת הפוך לחלוטין ממה שנאמר לפני-כן. הוספתי הרבה דרישות למקורות בטענות לגבי האגדות שקצת סותרות את הרעיון שהאמין בניסים. אם יש למישהו מקורות הוא מוזמן, אם לא, אשמח אם מישהו ינקה את מה שחסר מקור. וכן אני יודע שאמרתי שלא אערוך כאן יותר אבל זה פשוט מזעזע Sniff - שיחה 14:43, 7 באוקטובר 2012 (IST)תגובה

המשך נוסף לדברי: נראה שכל הדברים המובאים שם שצריכים עיון מובאים מאיזו תשובה שאין לה מקור מוסמך ונמצאת אך ורק בציטוט בפורום בחדרי חרדים שם גם הכותב מפקפק במקוריותה לעומת התשובות שהביא הרב קפלן שמוזכרות במקורות מוסמכים יותר. אם מתחשק למישהו למחוק את ההמשך, בהצלחה Sniff - שיחה 14:54, 7 באוקטובר 2012 (IST)תגובה

רב האיי

יש גרסה האומרת שכותבים רב האיי ולא רב האי (יונתן 20:19, 8 פברואר 2006 (UTC)).

תוכל להצביע על מקורות שגורסים כך? אם זה כתיב נפוץ (אני די בטוח שלא), אפשר לשלב את המידע בשורה הראשונה (ולא מעליה). אם זה כתיב פחות נפוץ, אפשר להעיר עליו בסוף הפסקה הראשונה. עוזי ו. 20:45, 8 פברואר 2006 (UTC)

האנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים והאנציקלופדיה היהודית דעת כותבים רב האיי (האנציקלופדיה של דעת העתיקו את רוב המאמר מהאנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, אבל לא משנה) (יונתן 16:23, 2 אפריל 2006 (UTC)).

בגלל שדי ברור שהאיות הנכון הוא "האיי" כדאי לשקול לשנות את שם הערך ל"רב האיי גאון".

משכנתאות

רב האי אולי כתב ספר על משכונות. אני בספק גדול אם כתב ספר על משכנתאות.

קישורים

הרחבתי את הערך רב האי גאון, אבל לא שמתי קישורים בערך. אם למישהו יש זמן כדאי שיקשר כ"מ דברים מהערך לערכיהם (יונתן 20:45, 1 אפריל 2006 (UTC)).

העתקה?

נראה לי שמוסף גלריה של הארץ השתמש בערך בשביל לכתוב לפני כשנה את המאמר על האי גאון, במיוחד חשוד בעיניי המשפט "תשובותיו של רב האי מגיעות לשליש מתשובות הגאונים שיש בידינו, שנשלחו משתי הישיבות בבבל במשך 400 שנה", אין לי גישה לארכיון הארץ כך שלא הצלחתי לאתר את המאמר הנ"ל אבל הוא מאוחר מהערך כך שכנראה העתיקו מאיתנו. 13:58, 29 בדצמבר 2009 (IST)

חוסר התאמה

תגובה אחרונה: לפני 13 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

בערך כתוב שנפטר בשביעי של פסח, ואילו בעמוד הראשי היום, ערב שביעי של פסח, מופיע כיום פטירתו. אריאל2 - שיחה 06:48, 24 באפריל 2011 (IDT)תגובה

הכתיב של השם

תגובה אחרונה: לפני 12 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

במקורות הקדומים היה רווח - רב האיי, אבל כיום מקובל (בהשפעת מקורות מסוימים) לכתוב "רב האי", וכך היה כאן עד לא-מזמן, וכך עדיף לדעתי. בברכה, ינבושד • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"א.

נכון, הכינוי הרווח הוא רב האי גאון. טישיו - שיחה 21:41, 9 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

בוצע • חיים 7 • (שיחה) • י"ט בחשוון ה'תשע"ב • 16:11, 16 בנובמבר 2011 (IST)תגובה

האי גאון או רב האי גאון

תגובה אחרונה: לפני 12 שנים2 תגובות2 אנשים בשיחה

לפי הכללים המקובלים, משמיטים את התואר רב. כך בערכים עמרם גאון, סעדיה גאון, שרירא גאון, נטרונאי גאון ועוד. יש לשנות את שם הערך. מאן דאמר - שיחה 09:06, 10 בינואר 2012 (IST)תגובה

כמו בשמות תנאים ואמוראים, שבהם הוחלט במזנון לפי דעת הרוב שהתואר "רב" ו"רבי" הוא חלק משמם, כך גם שמות הגאונים. לא מדובר בתוארים סתמיים, אלא בכינוי קבוע שהוצמד לשמם באופן בלתי נפרד. ולכן יש אכן להעביר גם את האחרים. טישיו - שיחה 16:03, 10 בינואר 2012 (IST)תגובה

רב האי גאון

תגובה אחרונה: לפני 7 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

לא הרחיק לכת בהשקפותיו, באר כל דבר באופן רציונלי וטען שניסים נעשים רק לנביאים ולא לצדיקים. כיוצא בזה לא הסכים עמו שמעשה בעלת האוב בעין דור הייתה רמאות פשוטה. ומשום שגם הוא לא יכול היה להאמין בתחיית המתים על ידי האוב, נדחק לפרש שהקב"ה החיה את שמואל, כדי לספר לשאול את כל הקורות העתידות לבוא אליו 2A01:6500:A041:8C7A:8069:65A5:B018:1A35 19:08, 11 ביוני 2017 (IDT)תגובה

ניקוד השם האי על פי משקל השיר

השיר שמובא מאת אבן גבירול הוא שיר עם משקל יתדות ותנועות כדרך המשוררים הספרדים בתור הזהב, ומשקלו יתד ושתי תנועות יתד ושתי תנועות יתד ותנועה (יתד זה תנועה שלפניה בא שווא נע או חטף או שורוק גנובה שאין אחריה שווא). ובשורה "לְרַב הַאיי אֲדוֹנֵנוּ אֲשֶׁר מֵת" המשקל הוא יתד ותנועה יתד ושתי תנועות יתד ותנועה. לכן ברור לגמרי שבמילה "האיי" יש שתי תנועות (אולי הַאיָ).

הוא כתב עוד ספר על שם מב'

הוא כתב עוד ספר על שם מב', על ספרו המגיד מקוז'ניץ כתב את הפירוש נר ישראל https://www.hebrewbooks.org/34192

ראיתי שחסר מקור לכך שרבינו חננאל בן חושיאל היה תלמידו. איני מצליח לערוך במקור עצמו, אך ייבאתי מקור מהערך על רבינו חננאל.

צבי גרונר, ‏המגרב וישיבות הגאונים בבבל, פעמים 38 תשמ"ט.

שם מצורף גם קובץPDF