שיחה:ראם מקראי

ביאור בגמרא על פי הערך

איתא במשנה (מסכת ראש השנה, דף כ"ו, עמוד א') "כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן אמר רבי יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן שנאמר "במשוך בקרן היובל", ובגמרא: "שפיר קאמר רבי יוסי? ורבנן: כל השופרות אקרו שופר, ואקרו קרן. דפרה קרן אקרי, שופר לא אקרי. דכתיב (דברים לג, יז) בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו." מבואר: קרן שור נקראה קרן בפסוק, ויש להקשות דהרי בפסוק נאמר שקרן ראם נקרא קרן ולא קרן שור, ברש"י דקדק בזה וכתב כך: "וקרני ראם קרניו - של בכור שורו קרן אשכחן דאקרי" ודבריו דחוקים, ועל פי המבואר בערך יתבאר שהפסוק כולו מדבר על שור הבר בבחינת "כפל העניין במילות השונות" וממילא מצינו שקרן שור אקרי קרן, ובזה תתורץ גם קושיית תוספות שהקשה למה לא הוזכר במשנה חוץ משל ראם ולא רק חוץ משל פרה, ומה שתירץ שא"א לעשות שופר מקרן ראם הדברים מוכחשים מחיפוש גוגל, לדידן יובן כי המשנה כן הזכירה את הראם - שור. אייל • שיחה 22:18, 31 באוגוסט 2024 (IDT)

מש:שמיה רבה, מה אומר? אייל • שיחה 22:18, 31 באוגוסט 2024 (IDT)

השאלה לא מתחילה. בפסוק מבואר שהן לשור והן לראם יש "קרניים". שמש מרפא • שיחה 01:03, 11 בספטמבר 2024 (IDT)

המילה קרניו לא מוסבת על השור היא מוסבת על הדמות עליה המשפט מדבר.
בכל אופן, זה היה בדרך צחות... אייל • שיחה 11:04, 11 בספטמבר 2024 (IDT)

אתה צודק לפי פשש"מ, אבל נראה שהגמרא קוראת את הפסוק "בכור שורו - הדר לו, וקרני ראם קרניו". שמש מרפא • שיחה 00:49, 12 בספטמבר 2024 (IDT)

מעט מוזר. אייל • שיחה 18:48, 12 בספטמבר 2024 (IDT)

כמובן יש בנושא גם נפק"מ הלכתית למי שלא מצריך דווקא איל, לפי תוספות יהיה אסור קרן ראם ולפי הערך לא תהיה בעיה.
(אני מתבסס על ההנחה שתוספות לא כתבו כדברי כי פרשו שהראם אינו שור הבר) אייל • שיחה 15:38, 29 באוקטובר 2024 (IST)