לדלג לתוכן

שיחה:קיצור שולחן ערוך

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 5 שנים מאת 2A01:6500:A042:5102:C0C1:8645:4608:C811 בנושא האם יש הקדמה לקיצור שולחן ערוך?

החקירה נגד הקיצוש"ע היא פרט פיקנטי, שלא קשור לערך אודותיו.

להללג, לפני שאתה מוחק פסקה שלמה, כדאי להתריע על כך בדף השיחה ולבקש הסברים. מישהו טרח על זה לא מעט. ולבטל את כל עבודתו בלחיצת כפתור, נראה לי מעשה לא ראוי.
הקביעה שמדובר בפרט פיקנטי היא עניין של טעם וריח. וגם אם הוא פיקנטי, במסעדה של ויקיפדיה יש מקום גם לדברים פיקנטיים. לטעמי למשל לא מדובר בפרט פיקנטי, אלא בדבר מהותי שבו מועלה היחס הלא מחמיא לגויים בהלכה, שגויים באמריקה סובלנים כלפיו אבל לא ברוסיה, והדבר היה עלול לגרום לתבערה גדולה וחריפה אלמלא התערבותו של שרון בעניין.
עוד מדובר על החכמה של תרגום הספר לרוסית ככתבו, ויש כאן סוגיות רבות, אם הדבר לא רלבנטי, מדוע להביא אותו לידיעת המון העם, ואולי יש דברים נוספים שאינם רלבנטים. --אפי ב.שיחה • 09:09, 30 יוני 2005 (UTC)
כדי שהפסקה על הדיון הציבורי שנפתח בעקבות החקירה תהיה מוצדקת, קודם כל צריך להביא קישורים לדיון ציבורי ולטענות כאלו. (אם אכן היה דיון ראוי לשמו, בוודאי יש לו הד באינטרנט). שש"ז 10:56, 30 יוני 2005 (UTC)
אני לא בטוח בזה. מספיק לטעמי שהיו כמה וכמה תוכניות טלביזיה, כמו קירשנבוים ולונדון וכמו מהדורות לילה שהביאו רבנים וחוקרי יהדות ודנו בנושא. אני ראיתי באקראי לפחות שתי תוכניות. --אפי ב.שיחה • 11:15, 30 יוני 2005 (UTC)
תוכנית אחת או שתיים זה רחוק מלהיות דיון ציבורי, וגם הטענות האפולוגטיות שהושמעו - אני לא בטוח שהן מייצגות את מה שהרבנים הבולטים היו משיבים. בציבור החרדי והחרדי לאומי אין שום נסיון להציג אפולוגטיקה בעניין הזה, לפחות לא כלפי פנים. שש"ז 12:49, 30 יוני 2005 (UTC)
ברור שכרגע יש דיספרופורציה ברורה בין אורך הקטע העוסק בספר עצמו, וזה שעוסק בפרשייה הרוסית. דוד שי 18:47, 30 יוני 2005 (UTC)
אני עומד על דעתי שזה לא קשור לספר הספציפי הזה. אמנם הוא היה מקפצה לדיון, אבל הדיון אינו סביב הספר הזה, אלא סביב ההלכה היהודית בכלל, ואם כבר הקטע ראוי להיות מופיע שם. וזו אחת הבעיות בוויקיפדיה: אנחנו לא רואים מעבר לקצה הפופיק. כל אירוע מקומי נחשב כראוי להיכנס לאנציקלופדיה. הללג 19:18, 30 יוני 2005 (UTC)
ויותר ראוי לשים אותו בקונטקסט של 'שריפת התלמוד', צנזורות למיניהן ורדיפות אחרות של השלטונות הלא-יהודיים נגד ספרי ההלכה היהודיים. זה שמישהו טרח על זה, לא אומר שהקטע שייך כאן.הללג 19:23, 30 יוני 2005 (UTC)
יכול להיות שאתה צודק ויכול להיות שלא. יש פנים לכאן ולכאן. העובדה היא שכל הפרשיה שהיתה יכולה להיות מאוד חמורה, התעוררה סביב הספר הזה. בכל אופן, הדרך המקובלת בויקי היא קודם להציג הסתייגויות ורק אחר כך למחוק, במיוחד כאשר מדובר בפסקה שלמה. ככה עובדים בצוות. אם היית יוצר ערך חדש בשם התנגדות גויים להלכה או צנזורה של ההלכה וכדומה ומעביר לשם את הפסקה ניחא. אבל אתה פשוט בחרת למחוק פסקה שלמה.
אני מניח שאתה צודק. מחקתי כי הבנתי שממילא אם למישהו יש הסתייגות, הוא יכול פשוט לשחזר את העריכה הקודמת (כמו שאכן נעשה). אבל אני מסכים שעצלנות (אין לי כוח ליצור ערך חדש) לא מצדיקה מחיקה. הללג 08:18, 1 יולי 2005 (UTC)
הבעיה היא שקשה מאוד לעקוב אחרי שינוי בערכים. (קושי שילך ויגבר ככל שיהיו יותר ערכים, יותר ויקיפדים ויותר עריכות). ולעיתים מידע רב נשמט ונעלם לארכיונים של גרסאות קודמות, בגלל הסתייגות של ויקיפד אחר, מבלי שהדבר נפתח לדיון.--אפי ב.שיחה • 08:34, 1 יולי 2005 (UTC)
נכון שכרגע יש דיספרופורציה בין הפרשיה לבין הספר עצמו, אבל אני בטוח שהללג ואולי אף אני נעשה משהו בעניין. ובכלל אילמלא הפרשיה הרוסית הערך הזה לא היה קיים עדיין בויקי, כך שבתור טריגר לערך צריך להכיר לו טובה. (=: --אפי ב.שיחה • 06:30, 1 יולי 2005 (UTC)

הכותרת המיוחדת ודאי היתה מיותרת. מחקתתי אותה. פטר רחם 08:26, 1 יולי 2005 (UTC)

הפרדת החקירה הרוסית לסעיף נפרד הכרחית, ובוודאי לא מיותרת. אם לא אהבת את הכותרת, יכולת להחליפה בטובה ממנה. שמתי כותרת חדשה. דוד שי 11:08, 1 יולי 2005 (UTC)

קיצור שולחן ערוך של הרב הלוי

[עריכת קוד מקור]

יש לי עניין רב בכתביו של הרב חיים דוד הלוי, אבל האמירה שהקיצור שולחן ערוך שלו תופס מקום שווה בפופולאריות לקצשו"ע של הרב גאנצפריד היא הגזמה גדולה. שש"ז 07:36, 17 יולי 2005 (UTC)

גם אני חושב כך. --אפי ב.שיחה • 07:39, 17 יולי 2005 (UTC)
במערכת החינוך הממלכתית-דתית לומדים הלכות ביסודי ובחטיבה בעזרת הקיצור שולחן ערוך של הרב הלוי. לכן התלמיד הדתי נחשף במסגרת הבית ספר לספר שלו ולא של הרב גנצפריד. בבתים זה כבר סיפור אחר. בבית הוריי יש את שני הספרים. אבל אני לא בטוח שזה המצב בכל הבתים. מאוד מעניין לדעת עד כמה שני הספרים נפוצים בבתים, ולאיזה ספר מתכוונים הדתיים כשהם מדברים על קיצור שולחן ערוך. אפשר לעשות סקר קצרצר לגבי שתי השאלות. יכול להיות שאני אופתע. יכול להיות שאתם. Mort 13:19, 17 יולי 2005 (UTC)
אין כל הצדקה לכלול בערך זה את הפסקה על ספרו של חיים דוד הלוי, ששמו קיצור שולחן ערוך מקור חיים, וגם לו היה שמו קיצור שולחן ערוך היה ראוי לכתוב עליו בערך נפרד, בדיוק כפי שלכל אחת מהמשמעויות של כסף, למשל, יש ערך משלה. דוד שי 18:38, 17 יולי 2005 (UTC)
קיצור השולחן ערוך של הלוי הוא קיצור שולחן ערוך ממש כשם שהספר של גנצפריד הוא קיצור שולחן ערוך. שני הספרים הם קיצור שולחן ערוך. בשני הספרים עוסקים באותן סוגיות פחות או יותר. יש ברשות הוריי שני ספרים של גנצפריד (אחד מהם מנוקד) ואחד של הלוי. השוותי אותם והם די דומים מבחינת היקף החומרים. זכות ראשונים ניתנת לרב גנצפריד. אין ספק. אבל כיום, וכך במשך שלושים שנה לפחות, הרבה מאלה שברשותם קיצור שולחן ערוך, יש להם את הקיצור של הרב הלוי. בוגרי בתי הספר הדתיים מכירים יותר את קיצור השולחן הזה מאשר של גנצפריד (זה אגב, תוצאות היום של הסקר הקצרצר שהצעתי קודם). ערך של קיצור שולחן ערוך אשר מכיל רק את הגירסה של גנצפריד ולא את הגירסה של הלוי הוא ערך חלקי. לכן יש טעם להחזיר לפחות את הפסקה האחרונה שנמחקה.(כותרת המשנה "מקור חיים" היא כותרת משנה. הספר נקרא קיצור שולחן ערוך). לסיכום: רבים מבוגרי בתי הספר הדתיים כשהם חושבים על קיצור שולחן ערוך, הם מדמיינים במוחם את הפורמט של הלוי. והם לא טועים. זה אכן קיצור שולחן ערוך. צריך להזכיר את הגירסה המקוצרת הזאת לשולחן ערוך, לצד הגרסה הקודמת של גנצפריד. ולסיכום סופי: "קיצור שולחן ערוך" אקוויולנטי ל"קולה" ולא ל"קוקה קולה". ל"טלפון סלולרי" ולא ל"פאלפון". ואם אתה טוען ש"קיצור שולחן ערוך" הפך למותג המזוהה עם מוצר מסויים (כמו פאלפון), אזי הלוי הוא מתחרה רציני לגנצפריד. וצריך להזכיר אותו, לפחות בפסקה אחת בשולי הדברים. אני טוען שגם אם קיצור שולחן ערוך היה מותג המזוהה עם מוצר מסויים, אזי הוא הפך עם הזמן לשם גנרי. Mort 20:00, 17 יולי 2005 (UTC)
אני הייתי משאיר התייחסות לקיצור שולחן ערוך של הרב הלוי בשל העובדה שהרב הלוי הלך בעקבותיו של הרב גאנצפריד, שהיה בעצם מקור ההשראה שלו לכתוב הלכות מקוצרות באותו פורמט ובתוכן דומה. והחידוש העיקרי שלו שיש התייחסות לעדות אחרות, ולכן הוא מקיף יותר והתקבל במערכת החינוך. --אפי ב.שיחה • 20:34, 17 יולי 2005 (UTC)
יותר מכך, אני חושב שערך מדויק יותר של קיצור שולחן ערוך צריך להתחיל כך (משהו בסגנון): "קיצור שולחן ערוך הוא שמם של כמה ספרים המתמצתים את השולחן ערוך. הראשון שערך את השולחן ערוך בצורה מקוצרת היה גנצפריד..... חיבור נוסף המתמצת את השולחן ערוך הוא של הרב הלוי..." אבל מאחר ואני יודע שנוסח כזה לא יתקבל כאן, אפשר בהחלט להתפשר על הוספת הפסקה שהורדה. Mort 21:00, 17 יולי 2005 (UTC)
אני שוקל לכתוב את הספרים "החטא ועונשו" ו"מלחמה ושלום", ולהפוך גם שמות אלה לשמות גנריים :-). לאור המידע שנתתם כאן, ברור לי שספרו של הרב הלוי ראוי לערך נפרד, שיספר את מלוא תפארתו, ומובן שמהערך קיצור שולחן ערוך תהיה הפניה לקיצור שולחן ערוך מקור חיים ולהפך. כל הנימוקים שהועלו כאן אינם מצדיקים יצירת ערך אחד שמוקדש לשני הספרים. ניסיתי להתקדם ברוח דברי אלה, ראו בשני הערכים. דוד שי 21:08, 17 יולי 2005 (UTC)
מקובל. --אפי ב.שיחה • 21:41, 17 יולי 2005 (UTC)

חכמים בדורנו והתיחסותם לקצור שלחן ערוך

[עריכת קוד מקור]

הרב פרופ בנימין זאב בנדיקט

[עריכת קוד מקור]

הרב בנדיקט להלן (רב"ז) מתלמידי בית המדרש של החת"ס בפרסבורג. הרבה לספר בשבחו של הספר קצור שלחן ערוך (קשו"ע) של הרב שלמה גנצפריד (להלן רש"ג) לדעתו של רב"ז הקשו"ע עולה באיכותו הלימודית על פני ספר החיי אדם (להלן חי"א) וספר המשנה ברורה (להלן מ"ב) בזה שהקשו"ע כולל הלכות מארבעת חלקי השו"ע לעומת החי"א והמ"ב שעוסקים בחלק אחד של השו"ע. ובנוסף לענין הכמותי האיכותי הזה, הוא ציין שרש"ג קיבל מהחת"ס הסכמה על ספרו קסת הסופר העוסק בהלכות כתיבת ספר התורה שאיש לא יעסוק בהלכות סת"ם בלי ללמוד את ספרו של רש"ג. כהוראה איכותית על כך שרש"ג כולל את כל התורה, בהלכות כתיבת ספר התורה. זה מבבחינת התורה שבכתב. הדבר החשוב הנוסף אותו היה מזכיר הוא העובדה שבספר הקשו"ע תמיד כמעט בכל סימן יש הערה להתיעץ עם חכם. "ויעשה שאלת חכם". בכל בר מצוה הוא נהג לתת מתנה סמלית של קשו"ע עם הלכות התלויות בארץ מאת הרב טיקוטיצנסקי והערות של הרב מימון. והיה מציין ומברך את הנער שילך וישמע לרב וחכם כפי שהדגיש הרש"ג בקשו"ע. וזה מבחינת התורה שבעל פה.

נחמד. אבל לא ראוי להיכנס לפנים הערך. הללשיחה • ז' בכסלו ה'תשע"א • 12:15, 14 בנובמבר 2010 (IST)תגובה

משוב מ-29 בינואר 2012

[עריכת קוד מקור]

רמת כתיבה נמוכה ולא מורחב על הערך מספיק, מה תכליתו ומה כולל באיזה אופן... 212.76.97.56 23:10, 29 בינואר 2012 (IST)תגובה

משוב מ-16 בינואר 2014

[עריכת קוד מקור]

כל הכבוד על המאמץ 109.65.160.87 15:59, 16 בינואר 2014 (IST)תגובה

האם יש הקדמה לקיצור שולחן ערוך?

[עריכת קוד מקור]

מבקש לברר את הכתוב בערך: בחלק מההוצאות הספר כולל גם הקדמה שכתב, ובו מספר על קורות חייו ותולדות כתיבת הספר". היכן ניתן למצוא את ההקדמה של המחבר? 2A01:6500:A042:5102:C0C1:8645:4608:C811 08:18, 22 במרץ 2019 (IST)תגובה