לדלג לתוכן

שיחה:קובץ הערות וביאורים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 14 שנים מאת אחדובי בנושא ביקורת

חשיבותו של ערך זה

[עריכת קוד מקור]

כמו שנכתב בגוף הערך, קובץ זה הינו הקובץ הגדול התורני הגדול ביותר. הקובץ הוקם לפני למעלה משלושים שנה. וכפי הידוע לי ובדקתי את מרבית הקבצים התורניים שהתפרסמו, אף אחד מהם לא הגיע לאלף גליונות. הקובץ ממשיך לצאת כל שבועיים. והינו הקובץ הגדול והחשוב ביותר בחסידות חב"ד. אחדובי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

אם מדברים על מספר גליונות, שבת בשבתו עבר את ה-1300, ויש למיטב זכרוני עוד עלון בראשון לציון שהוא ותיק יותר. אם מדברים על שנות פעילות - המעיין למשל החל להופיע בתשי"ג. אני מוריד את השורה הזאת. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תש"ע • 00:22, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
הבהרת הדברים:
ישנם ישיבות רבות לאו דוקא ישיבות של חסידות חב"ד שמוציאות מידי תקופה מסויימתת, קובץ של חידושי תורה מאת תלמידי הישיבה.
בעקבות כמה הוראות מאת הרבי מליובאוויטש, להוציא לאור כמה שיותא חוברות של חידושי תורה. כמעט כל ישיבה של חב"ד מוציאה לאור כמה פעמים בשנה, קבצים של חידושי תורה.
קובץ הערות וביאורים, הינו הקובץ היחיד של חידושי תורה. -זאת אומרת מקבץ לחידושי תורה שכותבים רבנים וראשי ישיבות מהעולם- שיוצא לאור בקביעות ללא הפסקה כבר שלושים שנה והגיע ללמעלה מ1000 גליונות.
ומכאן מגיעה חשיבותו של האלף.
ישנם כמובן קבצים כמו המאור וכדו' שיצאו לאור לפני תש"מ אבל הם הופסקו לפני שהגיעו למספר של 1000 גליונות.
זה הקובץ שיצא לאור בינתיים בזמן הכי מתמשך ועם הכי הרבה קבצים. אחדובי - שיחה 00:48, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
הבעיה שלי עם טענת החשיבות הזו היא שהיא מבוססת על מידע סטטיסטי בלבד. קטונתי מלטעון שראיתי את הכל, אבל לא זכורה לי אפילו פעם אחת בה ראיתי מקור רבני או אחר שמפנה לכתב העת הזה. הייתי שמח לראות איזשהוא מקור שאומר "אני מתייחס לקובץ הנ"ל כמשמעותי", עד אז הסיבה היחידה להצדיק את הערך היא סטטיסטית (ואגב, סיני (כתב עת) למשל קיים הרבה יותר שנים), וזו הצדקה בעייתית. ‏DGtal01:09, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
הערך מבוסס על מידע פנימי מתוך מערכת הקובץ!
בנוגע לסמכות הקובץ וחשיבותו. בתוך חסידות חב"ד הקובץ הינו הקובץ הסמכותי ביותר, ואפשר לראות בספרי הרבי מליובאוויטש למשל מאות ציונים לקובץ.
כמו כן בכל עלוני חסידות חב"ד אפשר למצוא עשרות ציונים לדיונים המובאים בקובץ.
כמו כן בספרים רבים -לאו דוקא של חסידות חבד!- אפשר למצוא שינויים וציטוטים רבים מהקובץ.
לדוגמא בשלחן ערוך הרב החדש שיצא לאור על ידי הוצאת ספרים קהת אפשר למצוא בהערות עשרות ציונים לנאמר בקובץ הערות וביאורים.אחדובי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אפשר לקבל דוגמאות, במיוחד לאיזכורים שאינם של חב"ד (קה"ת כידוע שייכת לחב"ד)? ‏DGtal08:21, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
זה אולי הקובץ הסמכותי ביותר של דברי תורה שאינם של הרבי, אבל דברי תורה כאלה הם מלכתחילה משניים בחב"ד. חב"דניקים מתעניינים הרבה יותר בעלונים של השיחות והתקשרות ודבר מלכות ושיחת השבוע/שיחת הגאולה. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תש"ע • 08:58, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
לדעתי ערך מיותר, לצרף את התוכן שלו (אם הוא חשוב) לערך חב"ד, מושא ערך צריך להיות מונח שאנשים מחפשים אותו בנפרד, כשהוא נושא ענין לעצמו. ולא כשהוא ענין פנימי בחב"ד. כשם שאין לעשות ערך על כל אחד מספרי הרבי, או על כל אחד ממושגי החסידות. פניקס - שיחה 09:14, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
למה יש לי תחושה שלו היה מדובר בכתב עת העוסק בשירה, ספרות, או "מחשבה רדיקלית", לא הייתי רואה את הדיון הזה כאן? --גששון - שיחה 17:00, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
כי אין תחרות לחב"דוצנטריה. אני-ואתהשיחה 17:08, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
אני לא בטוח. יש כאן אמנם הרבה חומר על חב"ד, אבל יש גם הרבה חומר בתחומים אחרים. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תש"ע • 17:37, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
הבהרה: התכוונתי להתייחס לשאלה באופן כללי (למה ערך חב"די חשוד יותר כחסר חשיבות מאשר ערכים אחרים), בלי להביע עמדה ספציפית לגבי חשיבות הערך הזה. אני-ואתהשיחה 17:46, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
לו הייתה הבעיה נחלת הערכים החב"דיים בלבד, ניחא. אבל אני מוצא את עצמי יותר מידי פעמים נתקל בדיוני חשיבות על רבנים או ספרים דתיים וחרדיים. וראה את דבריו המאלפים של משתמש:גרש בעניין. (אגב, הרבי מלובביץ' המשיך לתמוך ברמה כזו או אחרת במודל הגיאוצנטרי, הוא טען שאין אפשרות לוגית להוכיח את אמיתות המודל ההליוצנטרי, אולי מכאן הגיעה המחלה...). --גששון - שיחה 20:52, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
לאחר מחשבה נוספת, אני תומך בחשיבות. אם יש כאן מקום לשני הגליונות של אפיקורוס (כתב עת), יש מקום גם לאלף הגליונות של הקובץ הנוכחי. שניהם לא חוללו מהפכה ולא הגיעו לידיעת רובם הגדול של תושבי המדינה. אז מה. נרו יאירשיחה • ג' בתמוז ה'תש"ע • 11:29, 15 ביוני 2010 (IDT)תגובה
הבורות שופעת! למה לא תכנסו לאתר המערכת (קישור מופיע בתחתית הערך), ותראו במה מדובר.
על ראשון ראשון: דברי נרו יאיר מעידים על חוסר ידע עצום במהות חסידות חב"ד.
חסידי חב"ד כמובן מעונינים יותר מכל דבר אחר לקרוא וללמוד את דברי הרבי מליובאוויטש, אבל זה אומר שהם לא לומדים תורה? זה אומר שסתם חידושי תורה הם משניים בעיניהם?
הקובץ נקרא בשקיקה במיוחד על ידי תלמידי הישיבות בחב"ד, ודן על ידי כל אחד בחב"ד שתורה ולימוד תורה בכלל מעניין אותו. ויש הרבה כאלה.
חוץ מזה שהקובץ הזה שונה מכל שאר הקבצים של חידושי תורה, כי הוא הוקם על מנת לחדש ולפלפל בדברי הרבי מליובאוויטש עצמם ולכם חשיבותו עולה פי כמה, בעני חסידי חב"ד.
למי שאומר שהקובץ אינו בעל סמכות, אין מושג מה קורה לא, בעולם ההו"ל של חסידות חב"ד, ולא בעולם התורני הרחב,
ואני לא אתחיל להביא שמות של הרבנים הגדולים מהעולם שכותבים קבוע בקובץ.
אני חוזר ומדגיש שחשיבות הערך מתעצמת אחרי שמדובר בקובץ היחיד בתבל שיצא ויוצא לאור באופן מתמשך, ובקביעות ללא שום הפסקה.
ומאז הקמתו הגיע ללמעלה מאלף קבצים, אין שום קובץ תורני שהגיע לחצי מזה, וברור שלא בתקופה של שלושים שנה.
זה די מצדיק את קיומו של הערך... אחדובי - שיחה 02:28, 16 ביוני 2010 (IDT)תגובה
אתעלם מסגנונך (שאינו מוסיף כבוד לחסידות חב"ד). לעצם העניין: אכן, אם הכי חשוב הוא דברי הרבי, ממילא חידושי תורה אחרים הם במקום השני (לכל היותר), כלומר משניים. אני לא בטוח ש"הקובץ נקרא בשקיקה במיוחד" על ידי רוב תלמידי הישיבות בחב"ד. אני מעריך שרובם אינם קוראים כל גיליון בקביעות. יש כאן עוד חב"דניקים, אשמח לשמוע את דעתם. נרו יאירשיחה • ד' בתמוז ה'תש"ע • 10:22, 16 ביוני 2010 (IDT)תגובה
לעלון חשיבות די רבה בשיח התורני - חב"די, למעשה בחב"ד כמעט כל ישיבה מוציאה קבצי חידושים, אך ייחודיותו של עלון זה הוא בוותק שלו (כשלושים שנה), בתדירות ההוצאה (מידי שבועיים) ובתפוצתו ברחבי העולם, כמו שכתב נרו יאיר וכמו שרמזתי קודם, לולא היו ערכים לעלונים כמו אפיקורוס (כתב עת), כתם (כתב עת) ועלי-שיח, הייתי מתלבט בייחס לעלון זה, אך אם העלונים הנ"ל עוברים את מבחן החשיבות, אין ספק שגם עלון זה חשוב דיו וזכאי לערך. --גששון - שיחה 07:56, 17 ביוני 2010 (IDT)תגובה
מבקש סליחה ממשתמש:נרו יאיר על ההתפרצות האישית כנגדו. הדברים כוונו כנגד אחרים הטוענים כנגדי. מובן שאין כל עניין להתפרצות אישית כנגד אחד המשתמשים, אלא רק אפשרות להביע דעה מנוגדת. מקוה שהדברים יתקבלו בהבנה.אחדובי - שיחה 08:32, 17 ביוני 2010 (IDT)תגובה
יוצא לאור שלושים שנה, הוציא כבר אלף עותקים. זה מבהיר חשיבות לחלוטין, במיוחד בהתחשב בעובדה שיש כאן ערכים על עלונים עם גליונות בודדים. תירס - שיחה 08:37, 17 ביוני 2010 (IDT)תגובה
גם אני בעד. מהטעמים של תירס (אגב מה שלומך, תירס? שנים..). אבגד - שיחה 09:55, 17 ביוני 2010 (IDT)תגובה

בהירות

[עריכת קוד מקור]

מעבר לחשיבות/אי-חשיבות, הערך אינו ברור. האם הוא כתב עת תורני? האם הוא עלון פרשת השבוע? Botend - שיחה 13:59, 13 ביוני 2010 (IDT)תגובה

הקובץ הינו כתב עת תורני. פירוש= מקבץ לחידושי תורה שכותבים אנשים שונים מרחבי תבל. הוא לא עלון לפרשת השבוע, אם כי בשנות ההו"ל הראשונות היה יוצא מידי שבוע. ומטבע הדברים היו בו שאלות וחידושים בפרשת השבוע. אבל הקובץ הוא מקבץ לחידושי תורה.אחדובי - שיחה 00:48, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
יש עוד עלונים שאין בהם פרסומות או שפרשת השבוע אינה מרכזית בתכנים שלהם. זה משהו באמצע. נרו יאירשיחה • ב' בתמוז ה'תש"ע • 08:56, 14 ביוני 2010 (IDT)תגובה
מה לא מובן, תכנס לאתר הקובץ (הקישור מופיע בתחתית הדף) ותראה מפורש שלא מדובר כלל וכלל בעלון שבועי/תורני, ולא רק מפני שהוא יוצא לאור מידי שבועיים, אלא מפני שמדובר, במקבץ של חידושי תורה לכל דבר. ולא סתם מקבץ תורני אלא אחד הגדולים ביותר אם לא הכי גדול.
מי דיבר על פרסומת? ראית פעם מקבץ של חידושי תורה עם פרסומת?!
קראתי את הערך ולא הבנתי שמדובר בעלון תורני/שבועי, אדרבא תגיד לי מאיפה זה משמע.?אחדובי - שיחה 02:29, 16 ביוני 2010 (IDT)תגובה
ערכתי מחדש לגמרי, אם אותו חומר שקיים. --אבגד - שיחה 07:47, 17 ביוני 2010 (IDT)תגובה

ביקורת

[עריכת קוד מקור]

הקטע הזה לא נכון והוא מסולף מעיקרו. זה שיש ביקורת נגד חסידי חב"ד זה נכון וזה שיש ביקורת נגד תורתם זה גם נכון, אבל אין שום ביקורת נגד הקובץ הפרטי הזה, שאינו הקובץ הרישמי של חסידי חב"ד ואינו מייצג את חסידות חב"ד. ולמותר לציין שמי שמכיר את הקובץ יודע שמרבית מכותביו לא נמנים עם קהל חסידי חב"ד. אחדובי - שיחה 18:50, 8 באוקטובר 2010 (IST)תגובה