שיחה:קבל

למארק ברלין

ההערה שהוספת בשורת התקציר אולי נכונה (אני לא שמעתי על כך מעולם, שווה לבדוק את זה עם עמית), אבל גם אם כן, מקומה בערך עצמו, ולא בהערת עריכה. בכל מקרה, הסימן q בנוסחה בוודאי לא מתייחס למטען האגור בלוח אחד של קבל קואקסיאלי, משום שלוח כזה פשוט לא קיים. ייתכן שאפשר לעשות הפשטה כזו לצרכים חישוביים או אחרים, אבל אסור להציג זאת כאמת אבסולוטית (משום שזה פשוט לא נכון!). יחד עם זאת, יש מקום לפרט את הקשר בין משתני הנוסחא למודל הפשוט של קבל לוחות, תחת הכותרת המתאימה. קבל לוחות הוא יותר מרכיב שימושי - זהו מודל פיזיקלי, שערכו הוא בהצגת עקרונות פיזיקליים חשובים בתורת החשמל. משום כך אף רצוי להאריך בתיאורו בערך זה. ודבר אחרון, קבל הוא רכיב האוגר מטען, לא מתח ובודאי לא כא"מ. אמנם נכון הוא שכאשר הקבל טעון (במטען חשמלי), מורגש על הדקיו מתח חשמלי, היחסי לכמות המטען האגורה בו. אבל זה עדיין לא הופך את הקבל לרכיב שאוגר מתח! דוקא הסוללה החשמלית היא זו האוגרת כא"מ, והיא אינה אוגרת מטען כלל (ומכאן השוני ביניהם). חשמלית (שיחה) 13:28, 12 ספטמבר 2005 (UTC)

1. כמו שאמרת, קבל לוחות הוא לא סתם רכיב אלא מודל. מודל זה הפך למושג כללי, יותר, ולפי מה שלמדתי, בשם "לוח" מתייחסים לכל רכיב אוגר מטען בכל קבל שהוא. כמו שאמרתי גם בשיחה:מוליכות חשמלית, סיימתי רק קורס של בי"ס תיכון בפיזיקה, ויכול להיות שאני טועה. עכ"פ, זה מה שלמדתי. לכן, בערך עצמו צריך לכלוא בקטע הרלוונטי את המילה "לוחות" בתוך מרכאות, שהרי אין המדובר דווקא בלוחות.
2. קבל אינו אוגר מטען, אלא הפרש של מטענים - הרי סך המטען של הקבל הוא 0. הפרדת המטענים יוצרת מתח, ששקול מבחינת הפעולה שלו לכא"מ (זה אולי לא אותו הדבר, אך פעולתם זהה - הם יוצרים זרם חשמלי). מאידך גיסא, בין הדקי הסוללה קיים הפרש מתחים - והפרש מטענים - בגלל הכא"מ.

מארק ברלין 15:24, 12 ספטמבר 2005 (UTC)

מארק, מבלי לפגוע בך או במורים שלך, התיאורים וההסברים שלך רחוקים מלהיות מדוייקים. מכיוון שיצא לי גם ללמד פיזיקה תיכונית, לא הייתי ממהרת לאמץ את הגישה שלך בטענה שזה מה שמלמדים בבית הספר. בינתיים, המידע שאתה מכניס לערך הזה רק מבלבל את היוצרות ומטעה את הקורא. אני רואה שMathKnight התחיל להרחיב את הערך, והוא עושה זאת בצורה טובה. זמני קצר מכדי לכתוב את הערך מתחילתו ועד סופו, אבל אני עוקבת אחרי הערך, ומודאת שהמידע בו יהיה נכון ויוצג בצורה ברורה ככל האפשר. קראתי את השינויים האחרונים שעשית בערך, ולצערי הדברים שכתב MathKnight מדוייקים יותר, לכן אני משחזרת את גרסתו. אני מקווה שאני לא מרפה את ידיך מהמשך התרומה לויקיפדיה. אני בטוחה שיש תחומים רבים שבהם תוכל לתרום (כולל פיזיקה). חשמלית (שיחה) 12:08, 13 ספטמבר 2005 (UTC)

אולי אני לא תמיד מדייק, אבל לא רק אני חוטא בכך. לדוגמא, בערך כתוב שיחידות cgs יחידת המידה של קיבול היא ס"מ (סנטימטר) - זה נראה לך הגיוני?! דרך שני, בנוסחה לקיבול כמו שהיא אצל מת'נייט גם $\Phi$ וגם V מציינים מתח - זה מגוחך! $\Phi$ מציין פוטנציאל, מתח זה הפרש פוטנציאל, לכן צריך להחזיר את הדלתא שהוספתי.

אני למדתי שלחלקים של כל קבל מתייחסים כאל "לוחות" - זה לקוח מהמודל של קבל לוחות. גם בקבל קואקסיאלי מתייחסים לתיילים כאל "לוחות" אע"פ שצורתם אינה צורת לוחות.

לסיכום, אני מבקש לשחזר למה שאני כתבתי ולהבא לקרוא יותר לעומק את השינויים. מארק ברלין 12:43, 13 ספטמבר 2005 (UTC)

מטען חשמלי/כא"מ

לא זה ולא זה. למיטב ידיעתי, ההגדרה המדויקת ביותר היא "רכיב המסוגל לאגור אנרגיה". מישהו רואה למה לא? (תחשבו על התיפקוד של קבל במעגל ז"ח. איזה מטען הוא אוגר בדיוק?) עמית 07:35, 15 ספטמבר 2005 (UTC)

אם כבר דיוק, אז "רכיב המשמש לאגירת אנרגיה פוטנציאלית חשמלית". על כל פנים, ההשפעה של אנ' זו ושל כא"מ היא אותה השפעה - יצירת מתח, שיכול ליצור זרם. הלא כן? מארק ברלין 15:43, 15 ספטמבר 2005 (UTC)

ממש, אבל ממש לא. בתנאי ז"ח הקבל אינו "יוצר מתח", אלא משנה את היחס בין הזרם למתח, ובזה הוא אכן זהה לכא"מ - כי הכא"מ הוא בסך הכל תופעת לוואי להשראות, שהיא התופעה ה"הופכית" לקיבול.עמית 17:02, 15 ספטמבר 2005 (UTC)

טוב, אם אתה אומר... איך שאני מכיר את הנושא, כא"מ והשראות הם מה-זה לא קשורים, אבל כמו שאתה אמרת - אתה יודע יותר טוב כי למדת את הנושא באוניברסיטה. עכ"פ, מה בעניין מה שאמרתי על אגירת אנרגיה פוטנציאלית חשמלית?

נ. ב. מהם תנאי ז"ח?

מארק ברלין 17:11, 15 ספטמבר 2005 (UTC)

ז"ח=זרם חילופין. כא"מ הוא השראות, בסופו של דבר (אין כא"מ בלי השראות). הבעיה שלך (וגם של חשמלית, כי היא באה יותר מהכיוון של אלקטרוניקה) זה שאתם מסתכלים על קבלים דרך "המשקפיים" של זרם ישר. מלמדים שקבל בז"ח הוא "קצר", ואין בלוף יותר גדול מזה. זה אפילו לא "קירוב טוב". אני מציע שתקרא את הסעיף שמתייחס לקבלים בהספק (חשמל) כדי שתבין על מה אני מדבר. עמית 17:50, 15 ספטמבר 2005 (UTC)

בז"ח קבל ומשרן (סליל) משפיעים על הפרש הפאזה של הזרם לעומת המתח. בעוד בקבל המתח בא אחרי הזרם, בסליל הזרם נוצר בעקבות המתח. בכל מקרה, יש להפריד בין "קיבול" לבין "קבל". הגדרת ה"קיבול" נעשית בהקשר אלקטרוסטטי (יחס בין מטען לפוטנציאל על מוליך), ה"קבל" כרכיב חשמלי פועל בצורות שונות במעגלי זרם ישר (DC) וזרם חילופין (AC). בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 17:56, 15 ספטמבר 2005 (UTC)

אין כא"מ בלי השראות?! ומה עם סוללה? לגבי ז"ח: דווקא בז"ח הקבל אינו קצר, כי אם להיפך: ככל שהתדירות גבוהה יותר, כך הוא מתפקד כמוליך ולא כנתק. ועדיין לא אמרת מה דעתך על ההגדרה של קבל כאוגר אנרגיה פוטנציאלית חשמלית. מארק ברלין 17:57, 15 ספטמבר 2005 (UTC)

אכן, מה עם סוללה? האם בסוללה טמון כא"מ? התשובה היא כמובן לא. רק אם תחבר את הסוללה לאלמנט הנכון, יווצר כא"מ. האם בפנס כיס יש כא"מ???

ז"ח: קצר=מוליך מושלם (אל תתבלבל בין קצר לנתק!).

לגבי ההגדרה של הקבל כאוגר א"פ: זאת נראית לי כמו התחכמות מיותרת. לא זו התכונה המיחדת קבל, ושבאמצעותה יש להגדירו. אתה מבין? זה נכון, אבל זה לא טוב בתור הגדרה. למעשה, ניתן להגדיר כל מסה שהיא כ"רכיב האוגר אנרגיה חשמלית פוטנציאלית", או קינטית, או גרעינית, או מה שלא תרצה. מבחינה חשמלית, כמובן שלכל מסה יש קיבוליות וצדק אביר המתימטיקה למעלה שביקש להפריד בין קיבוליות לבין קבל. עמית 08:50, 16 ספטמבר 2005 (UTC)

אני רוצה להבהיר עוד משהו: הסיבה שאני מתעקש על "אנרגיה" ולא על ההגדרה הכביכול יותר מדויקת שלך, היא שאני רואה את הקבל כרכיב פעיל. זה לא גוף שאוגר מטען (מה שנכון כפי שציינתי עבור כל מסה), אלא חלק ממעגל חשמלי חי ונושם, ובמעגל הזה הקבל עושה איזשהי פעולה על האנרגיה הזורמת במעגל. וזו לא אנרגיה "פוטנציאלית", זו פשוט "אנרגיה". עמית 08:55, 16 ספטמבר 2005 (UTC)

עמית, אולי תוכל לערוך קצת את הערך הזה? זה יועיל יותר מאשר השיחות האלה. מה שכן, כשאתה כותב, אנא תן דעתך גם לקוראים שאינם בקיאים בחומר ברמה של מהנדס חשמל. לדוגמא, אני מסכימה איתך שקבל אכן אוגר אנרגיה, אבל לפחות בפיסקה הראשונה כדאי להציג את הנושא בצורה קצת אחרת. חשוב שהקורא יבין את ההבדל המהותי בין קבל לבין רכיבים אחרים האוגרים אנרגיה, ושהכתוב לא יחרוג מרמת ההבנה של נניח מי שלמד פיזיקה בתיכון. חשמלית (שיחה) 08:26, 18 ספטמבר 2005 (UTC)

אין הבדל עקרוני (פרט לטכנולוגיה) בין קבל לסוללה (מבחינת האגירה), וההוכחה העיקרית היא שקיימים סופר-קבלים שמופיעים גם בשם של "סוללות" מכיוון שהם מסוגלים לאגור הרבה מאוד אנרגיה (קיבול של 1F וכו').נלביא 11:56, 4 בינואר 2008 (IST)

זה עדיין קצרמר?

הערה: זו שאלה של Mighty doron.

דורון: עד כמה שזה רלוונטי אליי - לא. אבל לאור שבירת-החניתות המאסיבית שהייתה מולי לבין עמית אבידן וחשמלית ולאחר בקשתו של גילגמש שלא לגעת בערך החלטתי לא לגעת בו. חוץ מזה, עמית התכוון מתישהו לשכתב אותו מכאן ועד להודעה חדשה עפ"י האנגלית. הסיבה שהוא (או חשמלית) לא עשו את זה היא שהם אנשים עסוקים (מהנדסי חשמל במשרה מלאה כנראה). אז נחכה ונראה. אבל מבחינתי אתה מוזמן להוריד את התווית. מארק ברלין 21:33, 18 אוקטובר 2005 (UTC)

הוספתי את הנוסחה לקיבול של קבל קואסקסיאלי בcgs

הוספתי את הנוסחה לקיבול של קבל קואקסיאלי בcgs.

שאלה יסודית על קיבול

צריך "להוכיח" לפחות עבור קיבול פשוט , שהמושג אכן מדוייק. כלומר שעבור מוליך מסויים Q אכן פרופורציונאלי ל- : ${\Delta \Phi }$ למשל שאם עבור מוליך מסויים הגדלנו את Q פי 2 ,צפיפות המטען גדלה בכל נקודה ונקודה על המוליך פי 2 . כלומר הגודל C הוא אכן תלוי רק בגודל והצורה של המוליך . Yossik - שיחה 22:56, 1 ביוני 2010 (IDT)

הוכחה: קח מוליך (או זוג מוליכים) ותטען אותו במטען Q. פתור את משוואת פואסון $\nabla ^{2}\phi =0$ וקבל את הפוטנציאל במרחב. עכשיו טען את המוליך במטען אחר, Q'. מלינאריות המשוואה ברור ש ${\frac {Q'}{Q}}\phi$ גם הוא פתרון של משוואת פואסון (זה סתם כפל בקבוע), אך הפתרון הזה מקיים את תנאי השפה של מטען Q'. ממשפט הקיום והיחידות נובע שזה הפתרון היחיד, ולכן הפוטנציאל מתקבל פשוט מהכפלת הפוטנציאל הקודם ביחס המטענים. יוחאי • שיחה 15:28, 3 ביוני 2010 (IDT)

האם קיבול הוא התרגום של Capacity או Capacitance ??

בתאור הערך, המילבה קיבול מתוארת כתרגום של Capacity. מצד שני ברוב המקורות, משתמשים במילה Capacitance לתאור C (כולל בערך בוויקיפדיה באנגלית)! אז מה קורה פה?? ―132.70.34.13 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הייתה טעות. תיקנתי, תודה. ‏odedee • שיחה 09:04, 30 ביוני 2010 (IDT)

קיבול כדור הארץ

לדעתי אין מקום להתייחס כאן לקיבול כדור הארץ כי הוא לא אותו הקיבול שעליו מדברים בקבלים (ראה פסקה self capacitance, בערך capacitance באנגלית). בנוסף נראה לי שכדאי להוסיף קישור אדום לערך "קיבול" אבל אני לא יודע איך לעשות את זה כי יש הפניה מ"קיבול" ל"קבל".

למה אין את המבנה הפנימי של הקבל?

למה אין את המבנה הפנימי של הקבל? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.48.139 18:08, 8 בספטמבר 2011 (IDT)

קיבול של כדוה"א

'למוליך בגודל של כדור הארץ יהיה קיבול מסדר גודל של 0.7 מיליפאראד!' לא נכון! ישנם קבלים מעשיים בעלי קיבול של מיליפאראדים בודדים (בגודל של גליל נייר טואלט) הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
81.218.25.210 17:54, 5 בפברואר 2012 (IST)

שימושים של קבלים

רק צריך להוסיף מה השימושים המרכזיים לקבלים. הפעלת מערכת כזאת או אחרת. חשבתי שאקבל תשובה כאן על הנושא הזה. אשמח מאד אם יופיע. תודה

ראה קבל#שימוש ערן - שיחה 21:54, 4 במאי 2012 (IDT)

פירגון

כתיבה מצויינת. תודה רבה! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
192.114.105.254 10:30, 24 במאי 2019 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

הנוסחאות לסכום הקיבולים בטורי ובמקביל הפוכות. עריכה: סליחה סליחה, יותר מידי שעות מול המחשב

מקור: בערך באנגלית זה נכון

דווח על ידי: עמית בריק 213.57.51.233 20:28, 14 במאי 2020 (IDT)

לא נכון, הערך באנגלית אומר בדיוק מה שכתוב בערך הזה. ואין שגיאה בנוסחאות מה, באמת? 20:33, 14 במאי 2020 (IDT)

קבל אידאלי ומעגל תמורה של קבל מעשי

לעניות דעתי ראוי להוסיף לניתוח המתימטי שמדובר בקבל אידיאלי. ואז כדאי להוסיף פיסקה על מעגל התמורה של קבל מעשי (השראות טורית של המוליכים ונגד מקבילי של הזליגה בחומר הדיאלקטרי) והתנהגות של קבל מעשי כזה בתדרים שונים ובמבודדים שונים. למשל בקבלים אלקטרוליטיים הזליגה גבוהה יחסית (נגד מקבילי נמוך בערכו האוהמי) ולהפך בקבלים קרמיים. מאירגוט - שיחה 23:15, 31 בינואר 2022 (IST)