שיחה:פרדוקס הלכתי

מומלץ לקרוא את שיחה:פרדוקס קידוש החודש כרקע לדיון. ראני לא בטוח שיש טעם לכתוב ערך על מושג זה, מהטעם הוא מושג שאיננו בשימוש משמעותי וממילא אין סיבה לתעד אותו. במבחן גוגל נקבל 5 תוצאות בלבד למושג עברית ועוד 47 ברוטו (12 נטו) עבור "halachic paradox". נראה לי מיותר. ‏DGtal‏ 11:08, 10 בנובמבר 2010 (IST)

אמנם המושג אינו בשימוש משמעותי אך הנושא עצמו בשימוש. יש שיקראו לזה "מעגל קסמים" (זה באמת ביטוי יותר מדויק). יש הרבה שידברו על "באין כאחד" בגיטין. אני חושב שזה נושא חשוב ויש עוד הרבה מה לכתוב עליו. Uziel302 - שיחה 12:01, 10 בנובמבר 2010 (IST)

תכתוב על "באין כאחד" אם בא לך, אבל זה מקרה פרטי "שימושי". על השאר בכלל לא הייתי כותב בכלל, אולי בערך הספציפי הרלוונטי, וגם אז במדור הטריוויה. ‏DGtal‏ 12:05, 10 בנובמבר 2010 (IST)

אין לי זמן עכשיו לכתוב על באים כאחד. הערך "פרדוקס קידוש החודש" הוא זה שגרם לי לכתוב את הערך הזה, כיון שלפרדוקס קידוש החודש לא מגיע ערך וחשבתי שצריך להיות ערך המתיחס לבעיית הפרדוקסים בהלכה באופן כללי. יהיה לי חבל אם הדף הזה יימחק, מה גם שמצאתי מקורות מענינים שאפשר באמצעותם להרחיב אותו (חלקם ב"לקריאה נוספת"). יש מקום להרחיב בדוגמאות נוספות של פרדוקסים ואיך פותרים או מתיחסים אליהם. Uziel302 - שיחה 12:20, 10 בנובמבר 2010 (IST)

לא כל דבר הוא "פרדוקס". אלו שאלות שתמיד נשאלות בכל מעגלי החיים. אם קטין שהותקף לא יכול להעיד בבית משפט (כדי להגן עליו מטראומה) - הרי שהפושע ילך לחופשי. כערך - זה נראה לי מיותר, וזה בטח לא מאפיין את ההלכה דווקא. ואם כבר הלכה - יש בטח עוד אלף "פרדוקסים" כאלה. שפ2000 - שיחה 12:12, 10 בנובמבר 2010 (IST)

השאלה שאתה הבאת היא לא פרדוקס- זו שאלה מוסרית בה יש ניגוד בין שתי מטרות. בערך נידונים מקרים בהם יש מעגל קסמים- א גורם לב וב מבטל את א. Uziel302 - שיחה 12:20, 10 בנובמבר 2010 (IST)

המושג אינו מוכר. אולי עדיף לקצץ לפסקה בערך הלכה. נרו יאיר • שיחה • ג' בכסלו ה'תשע"א • 13:37, 10 בנובמבר 2010 (IST)

הערך כולו משפט אחד השקול להגדרה מילונית וכמה דוגמאות. גם ההגדרה טכנית וכל מי שמבין מה הוא פרדוקס, לא יצטרך את ההגדרה הזו. לא מבין את חשיבות הערך. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 00:12, 11 בנובמבר 2010 (IST)

העובדה שאנשים חיפשו ומצאו פרדוקסים הלכתיים מספק על מנת שיהיה ערך. אולם יש לכתוב את הערך לא כאוסף דוגמאות, אלא כערך שיעסוק בנושא - מתי התחילו להציג פרדוקסים? מי עשה זאת? למה? וכו'. הנושא יכול להביא לערך מעניין, גם אם כרגע הערך אינו כזה. עדירל - שיחה 23:18, 13 בנובמבר 2010 (IST)

מעניינת הביקורת פה המייחסת לתלמידים בטלנים אהבה מיוחדת לפרדוקסים. עדירל - שיחה 23:42, 13 בנובמבר 2010 (IST)

Like ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:29, 14 בנובמבר 2010 (IST)

אני לא יודע איך הנושא הזה ראוי לערך והפסקתי להשתתף בדיוני חשיבות אבל הדוגמא שמופיעה בערך היא סתם מלכוד 22. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 08:53, 16 בנובמבר 2010 (IST)

ככל הידוע לי ההלכה עצמה אינה מכירה בסוגה כזאת של בעיות, ועל כן אין לנו את היכולת לקבוע שיש סוגה כזאת בהלכה. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 10:01, 17 בנובמבר 2010 (IST)

הדוגמאות בערך

הדוגמאות בערך לא טובות, כי אין להם מקור בספרות ההלכה הבסיסית. בפרט הדוגמה הראשונה שהמקור היחיד שמובא לה הוא מאמר של ארכאולוג. הדוגמא השלישית שגויה כי הצורך בבית המקדש כדי לשרוף פרה אדומה שנוי במחלוקת, ואין צורך בפרה כדי לבנות את המקדש (ראה גם תוספתא פרה ג,ג שעולי בבל שרפו פרה אדומה).

במקום דוגמאות אלו אני מביא כאן מקורות ראשוניים לפרדוקסים הלכתיים, ומי שזמנו בידו יכול להכניס אותם לערך, ואז יהיה הצדקה לקיומו. פרדוקס הלכתי מופיע בתלמוד בבלי מסכת זבחים צ,ב "איבעיא להו חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר איזה מהן קודם" - עיינו שם (מדובר על סדר קדימה בהקרבת קרבנות; יש שלושה סוגי קורבנות שלפי כללי סדר הקדימה בהקרבת הקרבנות, כל אחד מהם קודם לאחד משני האחרים, ומאוחר לשני מבין שני האחרים. אגב, הגמרא שם מביאה שני פתרונות שונים לפרדוקס - האחד של חכמי בבל, והשני של חכמי ארץ ישראל). תוספות שם מעיר שניתן להעלות פרדוקס הלכתי נוסף בנוגע להלכות השבת אבדה וכיבוד אב. תוספות מזכירים פרדוקס זה גם במסכת בבא מציעא לב,א ובמסכת קידושין לב,א, עם שינויים קלים. --בנילה - שיחה 12:43, 10 בנובמבר 2010 (IST)

מחקתי את הדוגמה השלישית, שהיא כאמור שגויה. בנילה - שיחה 12:46, 10 בנובמבר 2010 (IST)

הדוגמא הראשונה הובאה במנחת חינוך, זה נוסף לערך פרדוקס קידוש החודש לאחר שהעתקתי משם ולכן הוספתי רק משפט אחד בינתיים.

לגבי פרה אדומה זה כן פרדוקס לפי חלק מהשיטות- עיין במאמר אליו אני מפנה. Uziel302 - שיחה 12:51, 10 בנובמבר 2010 (IST)

לפי הזכור לי, יש גמרא מפורשת בסוף עירובין שמותר לבנות את בית המקדש בטומאה ולכן אין מקום לפרדוקס הזה. בנילה - שיחה 12:54, 10 בנובמבר 2010 (IST)

עכשיו ראיתי שמשתמש:שפ2000 הביא מקור לפרדוקס הראשון בשם המנחת חינוך. אם כן יש לו מקום בערך, אך יש להביאו בשם המנחת חינוך ולא בשם רוני רייך, ורק לאחר הפרדוקסים מהגמרא ומתוספות. בנילה - שיחה 12:52, 10 בנובמבר 2010 (IST)

כתבת לעיל "הצורך בבית המקדש כדי לשרוף פרה אדומה שנוי במחלוקת". אני לא מצאתי מחלוקת בענין. הרב ישראל אריאל בקונטרס שבסוף מחזור המקדש לחג הפסח, "קורבן פסח בזמן הזה", (עמ' 144), מביא את הדין הזה כדין מוסכם. ומפנה לרש"י גיטין ס: ד"ה ופרשת.

לגבי בנית בית המקדש בטומאה הגמרא בעירובין דומה לתוספתא שהבאתי בגוף הערך. את הגמרא בעירובין אפשר למצוא בהערה. כפי שמשמע מהערה דנו בתוספתא ואין זה פשוט שזה להלכה.

לגבי פרה אדומה אצל עולי בבל- על פי הרב ישראל אריאל שם זה היה כעשרים שנה לאחר הקמת המקדש. הטהרה היתה שם על פי הרמב"ם על ידי תינוקות שגודלו בטהרה. Uziel302 - שיחה 13:11, 10 בנובמבר 2010 (IST)

א. לגבי פרה אדומה - אבהיר את כוונתי: יש הלכה שפרה צריכה להישרף "אל נוכח פני אהל מועד". לפיכך ברור שלפני שהוקם המשכן, כל עוד לא היה אהל מועד - לא ניתן היה לשרוף פרה, כדברי רש"י בגיטין שהבאת. אולם לאחר שנבנה בית המקדש יש סוברים שאין צורך שיהיה מקדש בנוי, אלא די להזות אל נוכח המקום שבו נמצא אהל מועד, שכן הקדושה קיימת גם כשהמקדש חרב. ב. התוספתא שהזכרת היא להלכה, ונפסקה ברמב"ם להלכה ללא חולק. אני מכיר את התשובה של המנחת יצחק והיא לענ"ד תמוהה. ככל הזכור לי הוא דן באריכות בנושא בניין המקדש בטומאה ורק בסוף מביא את התוספתא, שמייתרת את כל הדיון. מחזור הפסח של הרב אריאל אינו לפני אך ברור לי שלדעתו התוספתא להלכה. בפועל, גם לפי מה שכתבת בערך, המסקנה היא שאין שום פרדוקס, ולכן אין מקום בערך ל"פרדוקס" (אולי "פרה-דוקס"?) בעניין פרה אדומה ובית המקדש. ג. את המעשה בעולי בבל הבאתי משום שממנה מוכח אחת מהשתים: או שאפשר לעשות פרה בלי מקדש, או שאפשר לעשות מקדש בלי פרה. לפי דברי הרב אריאל במחזור שעשו את המקדש קודם - המסקנה היא שאפשר לעשות מקדש בלי פרה. בנילה - שיחה 14:13, 10 בנובמבר 2010 (IST)

אני מודה שלגבי פרה אדומה זה לא פרדוקס כי לכולי עלמא יש את האפשרות לגדל תינוקות בטהרה. בלי הפסקה הזאת, הערך באמת נראה מסכן וכאמור הוא לא מושג מפורסם המצריך ערך. היה נחמד ללמוד תורה אך אני מרים ידים ומאשר למי שיש לו הסמכות, למחוק את הערך.Uziel302 - שיחה 17:57, 10 בנובמבר 2010 (IST)

פורים בשכונת רמות

ישנו פרדוקס שמסופר כבדיחה, אבל יש בו הרבה מן האמת. ידוע שהרב יצחק יעקב וייס רב העדה החרדית, פסק שלרמות אין דין של ירושלים לגבי פורים, והם צריכים לחגוג בי"ד אדר. הרב שלמה זלמן אוירבך התנגד לפסק זה וטען שרמות היא כירושלים ועל תושביה לחגוג בשושן פורים כמו הירושלמים. בהנחה שהירושלמים מקבלים את הרב ווייס כרבה של העיר ירושלים הוא אמר לתושבי רמות - "אם רמות בירושלים יש לשמוע לרב ווייס. אם תשמעו לו הרי שרמות אינה ירושלים. אם רמות אינה ירושלים אין צורך לשמוע לרב ווייס (שהרי אין תושבי רמות תושבי עירו של הרב ווייס) ואז אפשר לשמוע לי - אם תשמעו לי הרי שרמות דינה כירושלים ויש לשמוע לרב ווייס... וכו' וכו' ".

אכן פרדוקס נחמד. אבל לא מסתבר שהרש"ז ראה את הרב וייס כסמכות מחייבת בירושלים. נרו יאיר • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"א • 20:20, 11 בנובמבר 2010 (IST)

בוא נאמר שהוא דיבר אל אנשי העדה... --שפ2000 - שיחה 20:46, 11 בנובמבר 2010 (IST)

בשבילם הרב וייס היה סמכות עליונה גם מחוץ לירושלים... נרו יאיר • שיחה • ו' בכסלו ה'תשע"א • 21:27, 13 בנובמבר 2010 (IST)

אתמהה

אני תמה מדוע הערך נמחק, למרות הדיון והדברים שלמעלה. עדירל - שיחה 14:39, 17 בנובמבר 2010 (IST)

אתה עצמך היית הוויקיפד היחיד, פרט לכותב הערך, שכתב שייתכן ויש חשיבות לערך, אם כי לא במצבו הנוכחי. אבל חשוב מכך - לא הובאה שום הוכחה לכך שמדובר על מושג שאכן קיים ומקובל, להבדיל ממחקר מקורי. אם וכאשר יובא מקור חיצוני לקיומו של מושג כזה, ניתן יהיה לשקול את שחזור הערך. Lostam - שיחה 14:42, 17 בנובמבר 2010 (IST)

אגב, הנימוק "העובדה שאנשים חיפשו ומצאו פרדוקסים הלכתיים מספק על מנת שיהיה ערך" לא יכול להוות נימוק חשיבות תקף, גם על פי הגישה המקלה. Lostam - שיחה 14:43, 17 בנובמבר 2010 (IST)

אני נשאר בתמיהתי ואסתפק בזאת. עדירל - שיחה 14:50, 17 בנובמבר 2010 (IST)