שיחה:פליטה מאולצת

למה טרול חושב שמה שכתבתי הוא שטות? Moti 43 10:02, 14 בנובמבר 2007 (IST)

עזוב מה חושבים. סיים את עבדותך ואז נוכל לישפוט את הערך. בינתיים אני לא רואה בו בעיה מיוחדת - אבל אני לא מומחה. נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 15:05, 15 בנובמבר 2007 (IST)

היה כתוב "לפי הפיזיקה הקלאסית אם האלקטרון נמצא ברמה עליונה הוא ישאר שם כל עוד הוא לא יופרע" - זהו שטות מוחלטת וטעות יסודית ביותר. אלקטרון סביב הגרעין נע בתנועה מעגלית, כלומר הוא בתאוצה ולפי המכניקה הקלאסית חייב לפלוט קרינה, לאבד אנרגיה ולהקטין את רדיוס מסלולו עד שיתנגש בגרעין. לא רק שמדובר בתיאוריה מוכרת אלא שכל קורס במכניקת הקוונטים עובר בנקודה הזאת (מיד אחרי נושא הפליטה של גוף שחור). מדובר באחת הבעיות היסודיות שהובילו לפיתוח מכניקת הקוונטים וכתיבת סתירה שלה מעידה בעיניי על אי הכרה של יסודות המכניקה הקוונטית. טרול רפאים 18:33, 17 בנובמבר 2007 (IST)

אתה כמובן צודק. הכותב ניסה להסביר שפליטה מאולצת להבדיל מפליטה ספונטנית, ניתן להסביר אותה באופן קלאסי: כאשר רואים את המערכת של הגרעין+אלקטרון בתור דיפול חשמלי, ואזי כאשר מנדנדים אותו בתדר הרזוננס שלו מקבלים ממנו קרינה. הכתיבה היתה לא טובה, אבל בנתיים הערך הולך ומשתפר. טוקיוני 20:41, 17 בנובמבר 2007 (IST)

אם אתה רוצה להניח תיאוריה קלאסית אזי גם אל האלקטרון אתה חייב להתיחס בצורה קלאסית כלומר כגל ולא כחלקיק ואז באמת האלקטרון ישאר במסלול שלו שבו המסלול מקיים מספר שלם של אורכי גל - כדי להתיחס לאלקטרון כאל חלקיק זה כבר חלק מתורת הקוונטים - (גם אם היסטורית זה הגיע קודם) Moti 43 21:54, 17 בנובמבר 2007 (IST)

אי אפשר להתייחס לאלקטרון הנע סביב לגרעין בצורה קלאסית, לא בתור חלקיק ולא בתור גל. בתור חלקיק - הסברתי לעיל, בתור גל - האלקטרון יכול לעבור בין רמות בדידות (קרי אורכי גל בדידים) מה שלא ניתן להסביר בראייה גלית. לצערי הכותב כתב שטויות, פיזיקה קלאסית היא רציפה (גם הגלים הם רציפים ואורך הגל שלהם יכול להיות כלשהו) וכל התייחסות לרמות בפיזיקה קלאסית היא קשקוש. טרול רפאים 22:39, 19 בנובמבר 2007 (IST)

רק לפרוטוקול ההסבר הראשון שנתן בוהר למצבי האלקטרון הבדידים עולה אך ורק מתוך הראייה של האלקטרון כגל. מתוך החובה לקיים מספר שלם של אורכי גל בהיקף של האלקטרון מחייב רק מצבים בדידים מסויימים ורק רמות מסויימות - דווקא הסתכלות חלקיקית לא מסבירה רמות בדידות.Moti 43 23:53, 19 בנובמבר 2007 (IST)

יש רק בעיה אחת, ההסבר הזה איננו קלאסי, הוא סמי קלאסי. טרול רפאים 17:03, 23 בנובמבר 2007 (IST)

אפשר להתווכח עד אין סוף אבל נראה לי שמה שחשוב הוא שהערך עכשיו הרבה יותר טוב ממה שהוא היה בהתחלה, וזה המטרה של כולנו. לדעתי חסרים רק שני דברים בערך: הדרך שבה איינשטיין הסיק את הקיום של פליטה מאולצת על סמך שיקולים סטטיסטיים. מוטי אתה רוצה שאני אוסיף את הדברים האלה או שתעשה את זה בעצמך? טוקיוני 00:21, 20 בנובמבר 2007 (IST)

be my guest :) Moti 43 11:48, 20 בנובמבר 2007 (IST)

סליחה!? אפילו לא כתוב פה על ספין. שלא לדבר על איך מגיעים להיפוך אוכלוסין, מה משפיע על קצב הפליטה המאולצת ועוד סעיפים רבים נוספים. אני שוקל לסמן את הערך כקצרמר, הוא בסה"כ מבוא. טרול רפאים 17:03, 23 בנובמבר 2007 (IST)

אפשר גם להגיב בנימוס. ספין, כללי ברירה, מעברים ויברציוניים ורוטציוניים, הם כולם דברים שחייבים להופיע בערך ספקטרוסקופיה, ואפשר להוסיף אותם לפה אבל לא ממש חובה. אותו כנ"ל לגבי איך מגיעים להיפוך אוכלוסיה: דבר זה חייב להופיע בערך היפוך אוכלוסיה, ובערך לייזר, אבל לא חובה שהוא יופיע פה. טוקיוני 17:21, 23 בנובמבר 2007 (IST)

הערך ספקטרוסקופיה אמור להתמקד באיך מודדים את הסיפור וגם פה עדיין חסר הרבה. בפעם האחרונה שבה בדקתי במילון "סליחה!?" פירושו היה תהדמה כך שההערה תמוהה בעיני. טרול רפאים 17:27, 23 בנובמבר 2007 (IST)

מצטער על השאלה אבל איך ספין קשור לערך על פליטה מאולצת? Moti 43 20:41, 23 בנובמבר 2007 (IST)

כמו שאומרים בקורס, זה מעבר לחומר הנלמד :-( אני לא יודע מספיק בשביל לענות באמת על השאלה הזאת (אני מכיר רק מקרים פרטיים). טרול רפאים 20:45, 23 בנובמבר 2007 (IST)

אוקי. אז עד שנמצא מישהו שיודע על ספין, והוא יחשוב שצריך להוסיף לפה, נשאיר את זה ככה...ד"א מהם המיקרים הפרטיים שאתה מכיר? אולי מתוכם אני אוכל להבין למה אתה מתכוון. [משתמש:Moti 43|Moti 43]] 21:03, 23 בנובמבר 2007 (IST)

תבנית עריכה וקצרמר

לדעתי אפשר להסיר את התבניות. טוקיוני 17:20, 21 בנובמבר 2007 (IST)