שיחה:פילוסופיה יוונית

בקשת עזרה:

א. איך לשלב את הטקסט שהיה בערך לפני שהתחלתי לתרגם בטקסט המתורגם? נראה לי שהם אומרים אותו דבר, בטקסט שהיה כאן קודם אולי יש יותר דוגמאות, הטקסט המתורגם מתרכז בכלל ולא בדוגמא.

ב. מה היחס בין הערך הזה לערך פילוסופיה עתיקה? האם כשיתורגם הערך הוא יחליף את פילוסופיה עתיקה או שצריך לשמור על ההבחנה בין שני הערכים?

זו היתה התשובה של רלף פון שוונץ:"לדעתי, אין דבר כזה "פילוסופיה עתיקה" -- הפילוסופיה מתחילה עם הסיודוס/תאלס וכל מה שקדם לכך אינו פילוסופיה. ייתכן וחלוקה סבירה של תקופות תהיה:

• פילוסופיה טרום-סוקרטית (עד סוקרטס)
• סוקרטס, אפלטון, אריסטו
• פילוסופיה הלניסטית (אפיקוריאנית, סקפטית, סטואית)
• ימה"ב... וכו' וכו'."

טיפש ט"ו בשבט, אנא חזור בך מעריכתך האחרונה, ואידך זיל גמור (התחל, למשל, כאן חוק אי הסתירה). עומר ש. 16:22, 4 בנובמבר 2006 (IST)

במחשבה שניה, לא אמתין. אשחזר בעצמי - ואסביר לאט לאט: המעבר "חד" מבחינה מסויימת, ו-"הדרגתי" מבחינה אחרת. אילו היית קורא את הפסקה, במקום למחוק אותה, היית נוכח בדיוק מאיזו בחינה הוא היה חד, ומאיזו בחינה - הדרגתי. עומר ש. 16:31, 4 בנובמבר 2006 (IST)

כדי לשכנע אותי לחזור בי מעמדתי, יש צורך בטיעון, ולא רק בציווי. בכל אופן, לכתוב על משהו שהוא חד והדרגתי הוא הבל מוחלט, מכיוון שמדובר בצמד הפכים. המעבר בין חשיבה מיתולוגית יכול להיות או חד או הדרגתי, וכפי שעולה מהמשך הערך, הוא היה הדרגתי.

פיתגרוס, שהיה הראשון לשאת את התואר "פילוסוף", היה באופן מובהק מיסטיקן שניסה לפרש את העולם בכלים דתיים, ולא של כלים של הסקה לוגית. בקנה המידה של ימינו, הוא כלל לא היה נחשב כפילוסוף, וכמותו גם רוב שאר הקדם-סוקרטיים. אפילו אפלטון הוא עדיין מיתוגרף כמעט באותה המידה שהוא פילוסוף. טיפש ט"ו בשבט 16:35, 4 בנובמבר 2006 (IST)

עמדתך המקורית, ש-"חד והדרגתי" היא סתירה טאוטולוגית בהכרח, לא דורשת הבהרה מעבר למפורט כבר בערך. עמדתך החדשה, לפיה המעבר היה הדרגתי בלבד - אינה נכונה. הפילוסופיה כתחום ידע מודע, כולל ורפלקסיבי, העוסק בבירור מושגים ומתן הסברים אימננטיים לתופעות - הופיע כמעט "יש מאין". זו לא איזו תזה חדשנית שאני מעלה כאן ועכשיו, יש לטענה זו מקורות רבים, ולמיטב ידעתי, היא אינה שנויה במחלוקת. ולהערתך, שאינה קשורה לעניין: פיתגרוס, כמו שאר ההוגים המכונים הפרה-סוקרטים, אכן לא היה עונה לקריטריונים המודרניים של פילוסוף. גם אריסטו לא היה נחשב לפיזיקאי, ואוקלידיס לא היה נחשב למתמטיקאי. ומה בכך? לכל אלה מקום של כבוד בביסוסן של הדיסציפלינות הנ"ל. עומר ש. 16:54, 4 בנובמבר 2006 (IST)

אין לי שום "עמדה חדשה". ה"עמדה המקורית" שלי, ש"חד והדרגתי" הם צמד הפכים, היא גם העמדה הנוכחית שלי. הפירוט המסביר למה המעבר מחשיבה מיתית לחשיבה פילוסופית היה הדרגתי, ולא חד, הוא טכני בלבד. הנתון העובדתי שהמעבר היה הדרגתי, אינו קשור כלל לטאוטולוגיה על-פיה מה שהוא חד, אינו הדרגתי, ומה שהוא הדרגתי, אינו חד. טיפש ט"ו בשבט 17:13, 4 בנובמבר 2006 (IST)

"הנחות היסוד של הפילוסופיה היוונית"

הפסקה "הנחות היסוד של הפילוסופיה היוונית" מכילה טענות מאוד בעייתיות ומפוקפקות:

"1. העולם אינו כפי שהוא נראה, הנחה הקיימת מראשית הפילוסופיה היוונית"- אני חושב שהטענה הזו לא הייתה מקובלת על פילוסופים כאפיקורוס, למשל, שטען שהמציאות היא מה שנתפס בחושים. מספיק פילוסוף אחד שחושב אחרת כדי שלא נוכל לקרוא לטענה "הנחת יסוד", כי הנחת יסוד היא משהו שמתקבל כמובן מאליו. "2. האדם והחברה אינם מה שהם נראים. הנחה זו התחדשה על ידי סוקרטס, והיא הישגו הגדול."- הישגו הגדול של סוקרטס היה לטעון משהו שכבר היה מקובל כהנחת יסוד?! לא הישג מרשים במיוחד... ורוב הפילוסופים היוונים, לפחות המוקדמים שבהם, בכלל לא התעסקו בשאלות לגבי האדם והחברה. "3. ניתן להבין את העולם בצורה מוחלטת, הנחה הקיימת מראשית הפילוסופיה היוונית. ביכולתנו להכיר את המציאות. ההכרה מובנת ומובטחת, והטעות היא שטעונה הסבר. הכלי המאפשר להבין את העולם הוא המחשבה הרציונלית, כלומר המחשבה האוניברסלית הפתוחה לוויכוח ודורשת הנמקה ביחס לכל דבר."- אני חושב שהטענה הזו לא הייתה מקובלת על פילוסופים כפירון מאליס, למשל, שטען שאין שום דרך להגיע לידיעת האמת. שוב- אם לא כולם מסכימים, זו לא הנחת יסוד.

כרגע, אני חושב שהדבר הכי טוב שניתן לעשות כדי לשפר את הפסקה הזו הוא למחוק אותה. אם מישהו רוצה לתת לי טענה ממש טובה למה לא למחוק את הפסקה, הוא מוזמן. טיפש ט"ו בשבט • שיחה 11:58, 19 ביוני 2008 (IDT)

מכיוון שלא קיבלתי כל טענה נגדית, אני מרשה לעצמי להסיר את הפסקה הבעייתית מהערך.

בכבוד רב, טיפש ט"ו בשבט • שיחה 23:11, 24 ביוני 2008 (IDT)