לדלג לתוכן

שיחה:עדנה ארבל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני שנה מאת InternetArchiveBot בנושא בעיה בקישורי ארכיון בערך (אוגוסט 2023)

נמ"ן

[עריכת קוד מקור]

הערך נראה מחשיד מבחינת נייטרליות. רוב רובו וכל הקישורים החיצוניים ממנו עוסקים בפרשיות שנקשרו בשמה (גם "אודות עדנה ארבל מתוך האייל הקורא" הוא קישור לרשימת האשמות כנגדה). לא התעמקתי בנושא, אך הערך נראה חד צדדי למדי. בכל מקרה, פסקות הפיצויים שלא כדין והתואר השני נלקחו מאתר מחלקה ראשונה שבקישורים החיצוניים, ולכן הסרתי אותן. אייל בארי 15:25, 15 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

כן, גם אותי תפסה החד צדדיות של הערך ולכן הרחבתי את הביוגרפיה שלה. אם כי בבדיקה של הטענות נראה שהעובדות נכונות וראוי שהן יוזכרו בערך. קרני שיחהזה הזמן ל... 15:28, 15 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
אתה מוזמן לשכתב אותן כך שלא יפרו זכויות יוצרים (באותה ההזדמנות, כדאי כמובן גם לאזן אותן ולתמצתן, כך שהן לא יהוו את רובו של הערך), אבל טקסט שמפר זכויות יוצרים חייבים להסיר. אייל בארי 15:49, 15 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
כן, אני עושה זאת. אני אשים תבנית בעבודה כדי למנוע אי הבנות. קרני שיחהזה הזמן ל... 15:55, 15 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
הדברים האחרונים שהופיעו (לפני שמר בארי ראה לנכון למחוק אותם) היו מקוריים ולא מועתקים וממילא לא היפרו זכויות יוצרים. חוץ מזה הערה כללית - אין לכם מושג מהן זכויות יוצרים ומה מוגן על פי זכויות אלו. לעניות דעתי המשפטית (רמז - השכלתי המשפטית הפורמאלית רחבה מזו של השופטת ארבל) לא הייתה הפרה גם בתוכן המקורי, אולם לבקשת חברים כאן שיכתבתי ואף שיכתבתי שוב. אשמח אם מי מחברי הנכבדים יצטרף לדעתי בעניין ההגנה על זכויות יוצרים. כך או כך, למען הסר ספק, שלא תרפנה ידיכם מהעיסוק המבורך בשכתוב (ראוי) של הערכים כאן. --Ford 16:12, 15 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
חן חן על השכתוב. בנוגע לזכויות יוצרים, הוויקיפד המומחה הוא דרור. אייל בארי 16:43, 15 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
אופס... חשבתי כי מדבריך השתמע כי אתה שכתבת את הערך עתה, וגזלתי מ-Carny את ההוקרה על כך. אייל בארי 19:41, 15 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

אשמח אם מי שערך יוכל להפנות אותי לאסמכתא לטענה כי מבקר המדינה מצא שהשופטת ארבל איננה צריכה להחזיר את הכספים אשר שולמו לה ביתר. במידה והמבקר לא קבע כך (עניין עובדתי פשוט הנתון לברור קל), אנא תקן את הכתוב.

זה כתוב בדו"ח המבקר בפסקת הסיכום. קרני שיחהזה הזמן ל... 21:14, 15 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
הנה המובאה: "אשר לגב' עדנה ארבל, הביקורת העלתה כי היא נהגה בתום לב כשביקשה לברר את האפשרות לשלם לה פיצויי פיטורין, כפי שנהגו גם שופטים אחרים. הטיפול בעניינה של גב' עדנה ארבל בנש"מ היה לקוי בראשיתו, באשר בתשובה לפנייתה נמסר לה מידע מטעה. בהתחשב בנסיבות המיוחדות והחריגות של המקרה, יש לומר כי החלטתו של נציב שירות המדינה לאשר לה פיצויי פיטורין היתה סבירה לשעתה (אם כי לא מטעמו), ולפיכך אין גם מקום לחייבה להשיב את הפיצויים שקיבלה." קרני שיחהזה הזמן ל... 21:16, 15 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
מודה ועוזב - ירוחם.

יואב יצחק

[עריכת קוד מקור]

התלבטתי רבות כיצד כדאי להציג את תחקיריו של יואב יצחק באופן נייטרלי. מצד אחד הם מעלים טענות רלוונטיות כלפי ארבל, אך מצד שני ברור שליצחק יש אובססיה כנגד ארבל אשר חורגת מגבולות הסיקור החדשותי. יש לציין גם כי אחד מתחקיריו האחרונים כנגדה אף גרם להשעייתו ממעריב ולפרסום התנצלות על ידי העיתון, לאחר שנתגלו אי-דיוקים בתחקיר.

בכל אופן - אשמח לשמוע כל ביקורת או הצעה לגבי הסעיפים הללו (שמות לכותרות, תוכן ומבנה הערך...). קרני שיחהזה הזמן ל... 05:43, 17 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

הוספתי סימוכין לערך. הערות נוספות:
  1. "כמו כן, שמה נקשר במספר פרשות נוספות בעקבות תחקיריו העיתונאים של יואב יצחק, אשר מבקר את ארבל באופן מתמשך מאז מינויה לפרקליטת המדינה." - אי אפשר להדביק לארבל איזו האשמה כללית, שלקורא אין שום יכולת לעמוד על טיבה. לכן, אני מציע להסיר או לפרט ספציפית את הפשרות המדוברות, לפחות על ידי קישורים חיצוניים שיופיעו בהערת שוליים.
  2. "על ארבל נמתחה ביקורת רבה על המלצתה להגיש כתב אישום כנגד יעקב נאמן" - יש לתת זהות למבקרים, ואם ניתן מומלץ גם לצרף סימוכין (בהערת שוליים), כדי שהקורא יוכל לעמוד על טיב הביקורת. אייל בארי 23:07, 18 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
תודה על הערות, אכן כדאי להוסיף עוד סימוכין.
  1. הפרשות העיקריות אותן חשף יואב יצחק הן פרשת הפיצויים ופרשת התואר השני, כפי שמפורט בתתי הפרקים שמתחת. האם אין זה ברור דיו?
  2. אוי זה קשה. התייחסו לעניין בודאי עשרות גורמים שונים לכאן ולכאן ואי אפשר להביא את כולם. אני לא בטוח איך כדאי לעשות את זה.
קרני שיחהזה הזמן ל... 00:43, 19 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
עשיתי מספר שינויים בהתאם להערות. קרני שיחהזה הזמן ל... 07:31, 19 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
יופי, תוספות הסימוכין ועריכת אסף שיפרו את הערך. אייל בארי 15:47, 19 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

הערך עדיין לא טוב - הערך נראה כאילו נכתב כמאמר ביקורת של יצחק על ארבל ולא כערך אנציקלופדי עליה ונמצאת בו ביקורת רבה מיותרת או סתומה. האם היא באמת כל-כך שנויה במחלוקת, כך שיותר מחצי מהערך שלה מדבר על זה ולא על הביוגרפיה שלה? אני יכול לחשוב על אישים קצת יותר שנויים במחלוקת (הרב עובדיה למשל או אחרים) שאפילו לא זכו (למעשה צונזרו לחלוטין) למילת ביקורת אחת. למה אנחנו צריכים לפרסם את אובססיית יצחק לארבל בכזה פירוט? האם תיקון קורות חיים זה מידע אנציקלופדי? גם הסיפור עם לבנת לא ברור. בנוסף לא ברורה הביקורת נגד ארבל על כך שהחליטה להגיש כתב אישום נגד יעקב נאמן. ברור שתמתח ביקורת - והייתה נמתחת ביקורת גם אם לא היה מוגש כתב אישום - זו דינה של כל ביקורת, שלא משנה מה איש ציבור עושה, תמיד מישהו יבוא ויגיד שהיה צריך להחליט הפוך - תתנו לי כל החלטה של כל איש ציבור ואתן לכם 3 מאמרים לפחות שהתנגדו להחלטה הזאת והייתה על כך "ביקורת רבה". להגיד בדיעבד שהינה הוא יצא חף מפשע ולכן זה מוכיח שלא היה צריך להגיש כתב אישום זה ממש מגוכך. אותו דבר לגבי אנשי הימין שיצאו נגד המקרה של האי היווני - תתארו לכם איזו ביקורת הייתה אם הייתה מחליטה הפוך. אסף 16:32, 19 באוקטובר 2006 (IST).תגובה

על פרופורציות אין מה לאמר. תביא סיפורים לפאר את רוממות גדולתה ופארה ותוסיף לערך. מי יהין למחוק? אבל לגבי מה שכן נכתב - 1) מדובר באשה שקבלה מאות אלפי שקלים מכספי ציבור שלא כדין. זה חייב להיות בערך. הגשת כתב האישום של יעקב נאמן לא היה סתם טעות. על פי הטענות, הכוונה היתה לטרפד מינוי שר משפטים על מנת למנוע מהציבור לממש מדיניות בה הוא בחר. זה טרפוד הדמוקרטיה. 3) כתב האישום שהוגש נגד נאמן דיבר על משהו פחות ממה שהגברת עשתה עם קורות חייה. אישים אחרים שעשו דברים כאלו הועמדו לדין פלילי. להזכירך, אהרון דומב וח"כ מש"ס. יעקב בויקי 16:41, 19 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
אתה מערבב ספקולציות ודעות אישיות עם עובדות. בסופו של דבר הערך כרגע גם לא מאוזן, גם לא אנציקלופדי וגם מערבב בין ביקורת לעובדות. אפילו שדעתך היא ש"אישים אחרים שעשו דברים כאלו הועמדו לדין פלילי" אין לזה שום משמעות בהבט של הערך, אפילו שיצחק הצליח לבזבז על זה 10,000 מילים לפחות (כמו על רוב מסעות הצלב האינטרסנטים וחלקן הגדול המעוותים שלו). אסף 16:59, 19 באוקטובר 2006 (IST).תגובה
אשמח אם תאזן את הערך. רק אל תשמיט את המידע. יעקב בויקי 17:33, 19 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
האישה היא סדין אדום לרבים בכל רחבי הקשת הפוליטית והמשפטית. רבים מביאים אותה כדוגמה לשחיתות ברשות השופטת והמקרים המדוברים הם חמורים ולא סתם נידונו בערכאות שונות, כולל על ידי מבקר המדינה. אי אפשר שלא להתייחס לזה. אלו פרשות חמורות ביותר.. הבקורת המוצגת כאן מרוככת עשרות מונים מזו שנשמעה על ידי אנשים כגון בעלי תפקידים רמים במערכת המשפט באופן גלוי, כגון מני מזוז. קרני שיחהזה הזמן ל... 18:02, 19 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
אני לא מסכים, גם ללא קשר לדעתי האישית - אלא לכך שפשוט לא כך צריך להראות ערך אנציקלופדי, אלא מאמר עיתונאי. בכל מקרה, אני אנסה לשבת קצת מחר על הערך ולמתן ולשלב את החלק שלפני החלק של יצחק בתוך הביוגרפיה שלה - אין טעם להפריד את זה, כמו גם שההחלטות שלה לא זכו לביקורת חד-צדדית, אלא היו שנויות במחלוקת ויש הבדל גדול (כמו למשל האי היווני - הביקורת נגד מזוז הייתה שוות ערך לביקורת נגדה, רק כמובן שכל כתבה, על פי מי שכתב אותה, תעדיף להדגיש חלקים אחרים), על אף שנתנו החלטות מנוגדות - כל החלטה היו לה דעות בעד ונגד ולכן חשוב לכתוב את זה בחלק של הביוגרפיה ולא בחלק נפרד. אסף 19:18, 19 באוקטובר 2006 (IST).תגובה

לדעתי ניתן לתמצת את הביקורת לשלוש שורות. "נתונה למחלוקת חריפה" זו הגזמה פראית. מעריב אוהב לפרסם נגדה וניתן לעשות את ההקשר למה רק עיתון זה (קרי, בעלי העיתון שארבל המליצה לגביו כמה דברים). אבירם 19:26, 19 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

אני חושב שחשוב לפרט על הנושאים הללו - משום שהדברים הם מעניין הקורא וכפי שצויין אין מקור טוב, מקיף וניטרלי בעניין. בכל זאת מדובר באדם בעל השפעה ציבורית ניכרת ויש חשיבות גם להבאת הביקורת כנגדה ולא רק לדברי קילוסים ושבח. במיוחד כאשר הביקורת היא כל כך חריפה ונרחבת (לא מדובר הרי רק בעיתון מעריב אלא במגוון של אישים בולטים) וחלקה אף הוכח להיות בעל בסיס לא מבוטל. קרני שיחהזה הזמן ל... 20:51, 19 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

מה עם הערך?

[עריכת קוד מקור]

מה קרה לערך עדנה ארבל? קרני שיחהזה הזמן ל... 15:01, 20 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

בסדר, הוא שוחזר. קרני שיחהזה הזמן ל... 15:04, 20 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

העריכות של אסף

[עריכת קוד מקור]

1) בשום אינציקלופדיה, ובשום ערך לא כותבים את המובן מאליו שמי שנושא בתפקיד בכיר חוטף ביקורת משני הצדדים.

2) ההצגה הזאת לגבי יעקב נאמן אינה נכונה.

3) הנסיון לערבב את הביקורת ביחד במקום להציג את שלושת המעגלים של הביקורת מטשטשת את הערך ללא הכר.

4) הביקורת כלפי ארבל היא שונה מהותית מזו שהוטחה באלה שלפניה ואלו שלאחריה. הצגת הדברים אחרת נועדה לטשטש את הביקורת. יעקב בויקי 14:05, 20 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

אני מסכים עם הנקודות שיעקב העלה - הניסיון להיות ניטרלים מעבר לעובדות עצמן מסרבל את הערך. קרני שיחהזה הזמן ל... 14:09, 20 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
נ.ב. - אין זה אומר שאני מרוצה ממצב הערך כרגע - הוא עדיין בעייתי. קרני שיחהזה הזמן ל... 14:18, 20 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
צר לי, אבל אני לא מסכים עם שום דבר שכתבת וגם עם רוב העריכות שצועקות POV בכל מילה שנכתבה. זהו ערך אנציקלופדי שמדבר על מחלוקת לגבי דמותה ולא מאמר ביקורת באתר של יצחק. כשמדברים על מחלוקת, הכוונה היא שזה דבר דו-צדדי, היו שקיבלו את דעתה והיו שלא. אתה יכול לראות את זה במקרה של נאמן, במקרה של האי היווני ועוד. להגיד כאילו הייתה רק ביקורת ולהציג רק צד אחד של הסיפור זה ממש בדיחה ו-POV. אתה מנסה למחוק כל עדות לצד שני ולהציג רק ביקורת, שגובלת באבסורד ולעיתים גם בשקר גס. להגיד שיש עליה ביקורת בגלל שהיא ממליצה להגיש כתב אישום על כאלה שלבסוף זוכו, זו הטענה הכי מגוחכת שיש - במיוחד, כאשר הדוגמא היא לגבי הורביץ אשר הורשע במחוזי, עובדה אשר מדגישה שככל הנראה הדבר לא היה כה ברור והיו סימני שאלה בנושא. צר לי, אבל אנחנו כותבים אנציקלופדיה ולא מאמר עיתונאי. הניסיון להשתמש בערך כבמה עיתונאית ראוי לגינוי. מצטער על השפה הקשה, אבל נחצו פה גבולות שלא יצא לי להתקל בהם הרבה זמן. בברכה, אסף 16:22, 20 באוקטובר 2006 (IST).תגובה
ואגיד עוד משהו בכנות - לי אישית אין שום אינטרס בנושא ארבל. אני לא מכיר אותה, לא תומך בה וגם לא מסכים עם הרבה מאד מהדברים שעשתה. ועדיין, אנחנו באנציקלופדיה וצריכים לשמור על ניטראליות ולדבר על מחלוקות ולא לכתוב מאמר מערכת ארסי שמציג חצי אמת בנוגע לאנשים שאליהם אנחנו מתייחסים (לאו דווקא באופן אישי כלפיה). זה כל מה שמפריע לי ולכן אני נאבק על זה. אין לי שום מטרה לטשטש ביקורת, אלא להדגיש שמדובר במחלוקות (רובן היו פוליטיות ואינטרסנטיות ולכן אני מתייחס אליהן בחשיבות פחותה) והייתה הסכמה יחד עם אי-הסכמה. בנוסף, דמותה אינה כה שנוייה במחלוקת כפי שהערך מנסה להציג כאשר 65% מהערך מדבר רק על זה, בעוד בערכים אחרים (כדוגמת הרב עובדיה יוסף, טומי לפיד ואישים שנויים במחלוקת הרבה יותר) פסקת (אפילו לא פסקאות) הביקורת קוצצו לחלוטין ונעלמו ולא נופחו מעבר לפרופורציות כמו כאן. אסף 16:36, 20 באוקטובר 2006 (IST).תגובה

הסרתי את "היו שטענו כנגדה שמינויה לבית המשפט העליון נבעה מחברותה עם דורית ביניש ולא בגלל היותה בעלת כישורים מיוחדים" ואת "לימור לבנת טענה שבעת שכיהנה כשרת התקשורת, פנתה אליה ארבל בבקשה לבחון את מינויו של בעלה לדירקטור בחברת תקשורת", שכל שאני יכול לומר עליהן זה - אז טענו (ביידיש זה נשמע יותר טוב - "האט זי געזוגט"). דוד שי 17:07, 20 באוקטובר 2006 (IST).תגובה

לפני שמסירים, יש לבדוק את טיב הטענות. טענה בדבר מינוי אדם בגלל קשריו החברתיים עם אדם אחר היא בגדר רכילות (או פליליות, ראה מקרה צחי הנגבי). לעומתה, הטענה שהשופטת ארבל ביקשה למנות את בעלה לדירקטוריון איננה בגדר רכילות אלא בגדר דבר שנאמר על ידי שרה בישראל ואומת על יד דוברים אחרים. לדעתי יש להחזיר את המשפט על לימור לבנת. ולגבי המשפט ביידיש - קצת סרסת אותו...--Ford 14:05, 21 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

בגלל שזה נשאר בגדר טענה באוויר ולא התפתח לשום דבר, זה נשאר באותה הגדרה קודמת. אנחנו אנציקלופדיה ולא עיתון - לא כל דבר שמישהו זורק לאוויר צריך להכנס לכאן. אסף 15:06, 21 באוקטובר 2006 (IST).תגובה
זה לא מדויק שהדבר רק נזרק לאויר. הועדה למינוי שופטים ביקשה מארבל להסביר את העניין וארבל נתנה להם שם של ה"אדם השלישי" אשר נשאר חסוי. בכל אופן, מדובר בהאשמה פומבית חמורה שהטיחה בה שרה בכירה בישראל - ולא בברווז עיתונאי סתם. יש אמירות ויש אמירות. קרני שיחהזה הזמן ל... 18:32, 21 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
אמירתה של השרה לבנת לא הרחיקה לכת: היא לא הפכה לכתב אישום ואף לא לחקירה פלילית, וגם הוועדה לבחירת שופטים לא הסיקה מסקנות ממידע זה, כך שניתן לראותו כחסר משמעות, ואזכורו אינו מועיל בערך זה. נוכל להזכיר זאת בערך היאבקות בוץ יחד עם הדו-קרב המסעיר ארנון-פיוטרקובסקי. דוד שי 21:28, 21 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
הערך נראה עכשיו יחסית סביר, ועדיין יש שני נושאים הדורשים טיפול:

1) המשפט הזה "מינויה לשופטת בבית המשפט העליון עורר דיון ציבורי מלווה בביקורת מחד ובתמיכה של אחרים מנגד." אינו רציני פשוט מבחינת היותו חסר משמעות. הוא גם מנסה להסתיר את העובדה שהיתה ביקורת. אין כמעט שופט אחר שהיה כלפיו ביקורת כזאת. אם רוצים, אפשר לכתוב שהיתה ביקרות ואז לכתוב: לעומת זאת היו שהתייצבו להגנתה, ביניהם X, Y, Z והועדה מינתה אותה פה אחד. זה אמור למצוא חן בעיני תומכי ארבל לא פחות ובעיני תומכי האינציקלופדיה הרבה יותר. 2) מדובר על שופטת שהועלו נגדה טענות לגבי טוהר מידות. קבלת כספים בצורה מעוקלת, והצגת עצמה כבעלת תואר שלה היה לה. על כן יש להציג גם את הטענה של לבנת שהיא בקשה למנות את בעלה לדירקטור. יעקב בויקי 21:26, 21 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

סילקתי את המשפט שפסלת. הוספתי מידע, מלווה באסמכתאות, על הליך בחירתה. את הטענה של לבנת יוכל החפץ בכך למצוא באחת האסמכתאות. לטעמי די בכך. דוד שי 21:49, 21 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
דוד, האם אתה סבור שהמבחן היחידי להכללת מידע באינציקלופדיה, הוא השאלה האם מידע זה הוביל לכתב אישום או לא? הרי גם מידע שאין בו בגדר הפלילי (ואין משפטן שיחלוק על כך שמעשה זה של ארבל איננו פלילי), עדיין יש בו עניין כדי להכלילו בערך על אותו אדם. הלוא אם נלך לשיטתך, צריך למחוק 90% מהויקי (אם לא 99%...) משום שהמידע הכלול בויקי לא הוביל אף פעם לחקירה או לכתב אישום. סבורני כי בקריאה שניה גם אתה תסכים שלא לכך התכוונת. יש לזכור כי האמירה של השרה לבנת מעולם לא נסתרה (ארבל לא טענה כי לא היו דברים מעולם, אלא שהיא טענה כי לא היא עמדה מאחורי הפניה ללבנת). ארבל איננה טיפשה כלל ועיקר, היא לא הייתה מעיזה להכחיש דבר אשר ניתן בנקל להוכיחו. אני סבור שהמידע הזה ראוי להיות כתוב בערך עצמו ולא רק בקישור אליו ניתן להגיע מתוך הערת שוליים. יש לזכור כי המבחן להכללת מידע בערך מסוים איננו מידת "החיבה" שהעורך חש כלפי המידע, אלא שאלת נכונותו. כאן הנכונות לא מוטלת בספק. ערכתי מחדש תוך הבהרת עמדתה של ארבל עצמה.--Ford 10:32, 22 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
היכולת להבחין בין עיקר לטפל היא יכולת מהותית בעת עריכה של ערך. אף שהטקסט נכון, בעיני זהו סיפור טפל, שלא ראוי לכלול אותו בערך. בכל זאת, לא אטרח למחוק אותו. אם הוא כל כך יקר ללב אחדים מהכותבים, שיהיה. דוד שי 22:02, 22 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
לי דווקא חשוב למחוק. מה שFORD כותב זו דמגוגיה בעשירית הגרוש(למחוק 90% מויקיפדיה?! מבחן הנכונות?!). העניין עם לבנת לא נסתר כיוון שאכן הוגשה לה מועמדותו של בעלה של ארבל, וזה בסדר גמור, אבל לא על ידי ארבל. אם לכל פוליטיקאי ובכיר נפרט את כל ההשמצות שהשמיצו אותו יריביו לא נצא מזה. לביקורת על עדנה ארבל הייתה עדנה כיוון שעופר נמרודי ויואב יצחק החליטו שיש להם חשבון אישי איתה. המצב כרגע בערך הוא מביך מבחינת ויקיפדיה שנראית כאילו היא ממש נוקטת עמדה נגד ארבל. זה לא כתבת מוסף קוטלת במעריב, זו אנציקלופדיה. יוסאריאן 02:44, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
לידיעתך - יואב יצחק מסוכסך עם דנקנר ואף הושעה ממעריב. קרני שיחהזה הזמן ל... 02:51, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
לא טענתי כל טענה בדבר היחסים בין יואב יצחק ודנקנר. יוסאריאן 02:54, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

תבנית - נייטרליות מוטלת בספק?

[עריכת קוד מקור]

האם קיימת כזו תבנית פה? כמו בויקיפדיה האנגלית? אם כן - יש להעלות אותה לערך זה מיד. אין לי אץ הידע בנושא, ולכן לא אוכל לערוך ולאזן את הערך, אבל די ברור שהערך נראה כמו התקפה על עדנה ארבל, שאין לה ולא כלום עם מחלוקת ציבורית רחבה ושחיתות. יוסאריאן 01:20, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

אולי אינך בקיא בנושא, אבל הבעיה היא שהנושא בעייתי הרבה יותר מהערך. האישה נתונה במחלוקת וללא פרספקטיבה היסטורית אין מנוס מלהביא את הדברים אשר עשויים לעניין את הקוראים כאן. בסה"כ ערכו את הערך לא מעט ויקיפדים מנוסים ללא אינטרסים זרים, תוך דיון מתמשך, והערך די מאוזן. קרני שיחהזה הזמן ל... 01:28, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
סלח אבל אלה הם פתפותי ביצים. הערך אינו מאוזן כלל, ובנוגע לשאלתי? יוסאריאן 01:40, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
אתה כמובן מוזמן ללמוד את הנושא ולערוך אותו - אבל אני מציע שתקרא את הדיונים הקודמים בנושא. לגבי שאלתך - זה מה שיש. קרני שיחהזה הזמן ל... 02:08, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
נאלצתי לשחזר כמה מעריכותיך משום שמחקת מידע בעל חשיבות. המקורות לערך הם לא רק אלו שצויינו - אלו הם מקורות מייצגים בלבד. אני בעד להפוך את הערך למאוזן - אך לא במחיר מחיקת מידע חשוב. קרני שיחהזה הזמן ל... 02:14, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
קראתי את הדיונים הקודמים ולא השתכנעתי שנעשה מאמץ אמיתי "לנטרל" את הערך. אי אפשר להסתמך על יואב יצחק ומעריב, שממש מסוכסכים איתה בגלוי ולכתוב שזו ביקורת רחבה ומקובלת("מחד" ו"מאידך"...). יוסאריאן 02:26, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
זה לא נכון. גם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט לשעבר, ח"כ מיכאל איתן כמו גם עיתונאים בגלובס ובידיעות מתחו עליה ביקורת בפרשה. אני גם שמתי לזה בזמנו מראה מקום אבל הוא קוצץ כדי למנוע כפילויות מיותרות. קרני שיחהזה הזמן ל... 02:43, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
מה גם שצויין בערך שזו החלטה של היועץ המשפטי לממשלה(הדבר גם עולה מפרשת שרון), שהיה מיכאל בן-יאיר באותה תקופה. .בערך עליו, אגב, אין כל איזכור לפרשה. יוסאריאן 03:00, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

נקודה שאי אפשר להתעלם ממנה: יחד עם ארבל מונו עוד שלושה שופטים לבית המשפט העליון, ומינוים עבר בקול דממה דקה. המינוי של ארבל עורר סערה, ולא רק בקרב סוגרי חשבונות. עד כמה יש לייחס משקל לסערה זו? ימים יגידו. בשלב זה אינני רואה מידע מיותר בעליל בערך, ועל מה שמיותר בעיני לא שווה להתווכח. יותר חשוב לי שהערך יורחב בנושאים שכרגע אינם מופיעים בו, ומציגים את דיוקנה כפרקליטה וכשופטת. דוד שי 06:16, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

הוספתי סימוכין לביקורת של מיכאל בן יאיר על ארבל ולפיד בתיק נאמן. נראה לי שזו עדות מספקת לחשיבות המקרה. קרני שיחהזה הזמן ל... 09:14, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
לא מצאתי את הסימוכין. הורדתי.יוסאריאן 10:10, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
תיקנתי את הקישור. קרני שיחהזה הזמן ל... 10:16, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

הסבר לתיקונים

[עריכת קוד מקור]

בנוגע לתפקידה בוועדה הפסיכיאטרית - זהו פרט תפל שבתפלים, אפשר גם לכתוב על וועדת קישוט בה השתתפה בכיתה ג'. טוב, אני יודע שזה לא אותו דבר אבל זה כמעט תפל באותה מידה. בנוגע לקלמן - הסברתי - הוא לא עיתונאי, והאתר לא רציני בכלל. אי אפשר כל הכפשה של כותב חצי אנונימי לכתוב. אודה לך אם תענה לטענותי בטרם תשחזר. יוסאריאן 17:07, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

כמוכן - אני ואחרים כבר כתבנו כאן השגות ולא קרה הרבה. איך מעבירים את זה לפורום רחב יותר? יוסאריאן 17:22, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

קלמן ליבסקינד עבד במעריב. כמדומני שהכתבה במקור התפרסמה שם. המידע שהוא מביא ידוע לנו כאמת כבר משני מקורות אחרים. אבל חשוב שיהיו עוד מקורות כדי שאנשים ידעו שלא מדובר על טענות שוליות וימחקו אותם מהערך כי בסה"כ אמנון דנקנר כתב. בכלל, הכתבה רלוונטית, היא מוסיפה מידע, והיא לא שקרית על פניה, אין שום סיבה שלא יהיה קישור אליה. אם כל כך כואב לך, תביא מאמרים המספרים בשבחה ובמזג השיפוטי הנהדר שלה. איפה הם המאמרים ההם? יעקב בויקי 17:31, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
אני מעדיף שלא לתת הפניה למאמר של ליבסקינד, ולא להשתמש באתר שבו נמצא כעת מאמר זה (בלי קשר לארבל). דוד שי 17:53, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
ואולי הגיע הזמן שתתן רשימה מלאה של האנשים אשר מאמריהם פסולים ללא קשר לתוכן שלהם? מעניין מעניין מה מאפיין את הפסולים מלבוא בקהל? אז אין הטיה רשמית בויקיפדיה. אבל יש הטיה בפועל. יש אנשים שבלי שנמצא אצלם שקר מעולם מתויגים כשקרנים ונוכלים שאין לצטט אותם ואין לקשר אליהם, ולעומת זאת, יש אחרים שלא אחת נמצאו משקרים (רק לשם הדוגמא: אחד ממיכאל יאיר ועדנה ארבל לא אמר אמת) אבל דבריהם לעולם מכובדים וראויים. זה די מתסכל.
לעצם הערך, הוא שוב בעייתי: יש ביקורת של כל מיני גורמים אך לא בדיוק ברור מה הביקורת שלהם. רוב הביקורת פשוט נעלמה. מה שנשאר זה העובדה שהמבקרים הם אינטרסנטים. אם מטרת הערך היא להציג באור נלעג את המבקרים אז זה מצליח. אם המטרה היא להציג מידע, אנו בערפל. יעקב בויקי 18:55, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

פיצלתי את הביוגרפיה לתת סעיפים רלבנטיים, ופיזרתי ביניהם את סיפורי יואב יצחק - הוא איננו נושא הערך, ולכן אין להקדיש לו סעיף נפרד. תביעת הדיבה שלו חסרת חשיבות בערך זה, ולכן הסרתיה. דוד שי 17:53, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

עכשיו אני רואה שגם המשפט שהוספתי על גישתה העקרונית של ארבל להגיש כתב אישום במקרי ספק, הורד במסגרת קיצוץ הערך. תהנו. יעקב בויקי 19:01, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
האם משפט זה הוא עובדה מוכחת (שכמובן ניתן להביא אסמכתא לנכונותה), או שהוא משקף את דעתו של מומחה למשפט (שאותו תוכל לצטט), או שהוא משקף את דעתך (שבדומה לדעתי, אין לה מקום באנציקלופדיה)? דוד שי 20:38, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
מבוסס על דברים שהיא אמרה, והשוואה ברורה להתנהלות קודמיה. אם תחפש אני בטוח שתמצא. אני איבדתי עניין. יעקב בויקי 20:48, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
הערך סביר יותר, אך עדיין מסעותיו האינטרסנטים והמתקושרים (באופן עצמי) של יצחק זוכים כאן למקום גדול מדי. אני לא רואה בערך של הרב עובדיה יוסף 3 פסקאות או 3 תזכורות לטומי לפיד, ואני לא רואה בערך של נתניהו 3 תזכורות לעמיר פרץ (בזמנו). בנוסף, כל החלק ההתנגדות למינויה לבית המשפט העליון נופח מעבר לפרופורציות על ידי החלוקה לנקודות ועדיין הערות תפלות (כמו קורות החיים לדוגמא) מופיעות בערך ללא סיבה. אסף 19:05, 23 באוקטובר 2006 (IST).תגובה
יואב יצחק לא הביע את דעתו על ארבל (בדומה לטומי לפיד על הרב יוסף), אלא הביא עובדות (ובמקרה אחד עתר לבג"ץ). שמו מוזכר מפני שמדובר בעובדות שהוא חשף. האם אלה עובדות חשובות? בכך אפשר לדון. בהתחשב בכך שבג"ץ נפנף את יצחק בעתירה שהגיש, אפשר לטעמי לוותר על פרט זה, אבל לא אלחם על כך. דוד שי 20:38, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

סיכום (ביניים?)

[עריכת קוד מקור]

הערך בנוי בצורה נכונה יותר עתה - לפי תקופות בחייה ולא מקדיש פרק שלם ליואב יצחק, אשר שנוי במחלוקת לא פחות ממושא הערך. כמו כן ניתן מקום מספק לדברי הביקורת עליה, כולל הצגה של ההקשר וסימוכין. זהו ערך על אישה שנויה במחלוקת ואין סיבה להסתיר את זה רק מפני שקשה להציג זאת. בסה"כ הערך לא נוקט עמדה לטובתה או נגדה ורק מציג את המחלוקות הבולטות הקשורות בה. אני מרוצה. קרני שיחהזה הזמן ל... 22:30, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

מישהן מוכן רק להסביר לי מה לדו"ח מבקר המדינה המבקר את הנציבות ומוציא את ארבל נקייה ולערך על ארבל? אגב, האם שיגרה היא שמביאים דו"חות מבקר על אישים בערכים? מה עם עשרות הפוליטיקאים עליהם העביר המבקר ביקורת(על ארבל אפילו זאת לא עשה)? יוסאריאן 23:46, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
פרשת הפיצויים זכתה להדים רבים - לאו דווקא מדוייקים או ניטרלים, מרביתם אינם מזכירים את מסקנות המבקר בצורה מדוייקת. קורא אשר מתעניין בפרשה בערך על ארבל כדאי שנביא לו את המידע המלא על העניין המטהר את שמה - זה מגיע לארבל. לגבי אישים אחרים - כל מקרה לגופו ובהחלט ישנם ערכים רבים על אישים ישראלים הלוקים בחסר, כפי שגם הערך על ארבל לקה בחסר עד לפני שבועיים. במקרה הזה הפרשה זכתה לנפח רב בדיון הציבורי על ארבל ומן הראוי לציין אותה. קרני שיחהזה הזמן ל... 23:51, 23 באוקטובר 2006 (IST)תגובה
ערכתי את הפסקה מחדש בכדי שההקשר יהיה ברור. קרני שיחהזה הזמן ל... 00:09, 24 באוקטובר 2006 (IST)תגובה

עריכתי

[עריכת קוד מקור]

לא הייתה הצדקה או מקום להביא את דברי השופט, שהם קשים לקריאה ומובנים בקושי. מ גם שלא מצוטטים בהרחבה כזו אפילו בערך על אולמרט. סיכמתי בקצרה את הדברים. ‏יוסאריאן‏ • שיחה 21:04, 12 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

כנ"ל בנוגע לדו"ח מבקר המדינה. ‏יוסאריאן‏ • שיחה 21:06, 12 בדצמבר 2006 (IST)תגובה
ובנוגע לשאר(לבנת ופרשת נאמן), הנימוק בפסקה הזו. ‏יוסאריאן‏ • שיחה 21:36, 12 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

נאמן ודנקנר

[עריכת קוד מקור]

בקשר לתיק נאמן, צריך להביא את העובדות אודות התיק, במיוחד לאור מסעות הדיסאינפורמציה המקובלים. היה זה עוד זיכוי במסגרת "איש ציבור עסוק ולא יכול לשים לפרטים, כמו דיניץ ואולמרט". אין סיבה מיוחדת להזכיר את הביקורת של דנקנר פה. נאמר למטה כבר שיואב יצחק ומעריב מתנגדים לה. אלגוריתמיקאי 19:00, 19 בפברואר 2008 (IST)תגובה

התיק עסק בכלל בתקופה בה הוא לא היה איש ציבור, בכל אופן אני מציעכ שנמנע מלמנות עצמנו לפרשנים משפטיים מדופלמים המסוגלים לסכם פסקי דין בחצי משפט קולע. הקישור לדנקנר הוא סימוכין לקיומה של ביקורת וזו של דנקנר אינה מוזכרת כשלעצמה בערך, ובצדק. יחסיות האמת • י"ג באדר א' ה'תשס"ח 20:16:50
מה זה משנה אם היה או לא היה איש ציבור באותה תקופה (בתקופת התצהיר השגוי היה מועמד או שכבר היה שר המשפטים). חשוב לציין את העובדות הבסיסיות בתיק (גם נאמן הודה שהתצהיר שגוי). אין בדנקנר איזו מומחיות מיוחדת, מלבד היותו נאמן לאדוניו, שמצדיקה אזכור ביקורתו בנושא זה. אלגוריתמיקאי 20:26, 19 בפברואר 2008 (IST)תגובה
ביקורתו של דנקנר חסרת חשיבות בערך זה. אם יש לה חשיבות בערך על דנקנר, ניתן לכתוב אותה שם.
הפרט על נסיבות זיכויו של נאמן אינו חשוב - הדעת נותנת שאם הוחלט להגיש כתב אישום נגדו, היו סיבות לכך, אבל בהקשר שלפנינו, די בכך שסיבות אלה לא הביאו להרשעה. דוד שי 20:35, 19 בפברואר 2008 (IST)תגובה
אני מסכים שהביקורת כשלעצמה אינה ראויה לאזכור והיא גם לא הוזכרה, אלא בהערת שוליים כסימוכין לקיומה של ביקורת בכלל על ארבל בנושא זה. יתכן שניתן למצוא סימוכין נוספים לביקורת כזו. יחסיות האמת • י"ג באדר א' ה'תשס"ח 20:38:52
דוד שי, כמה שורות למעלה, בהעמדתו לדין של אולמרט, כתוב כי השופט הצדיק את הגשת כתב האישום ויש פירוט של מה שהוא אמר על אולמרט. לפי הרוח של דבריך גם לכך אין מקום. אלגוריתמיקאי 20:48, 19 בפברואר 2008 (IST)תגובה

עמדות

[עריכת קוד מקור]

הפרק "עמדות" שהוסר, אינו מבטא את עמדותיה של ארבל, אלא מהווה מעין סקירה אקראית של משהו שאמרה באיזה פסק דין או שניים שיש אליהם גישה מהאינטרנט. ככזה, הוא מפר את האיזון בערך ומטעה את הקורא. יש מקום לסקירה רצינית של עמדותיה של ארבל במגוון נושאים, אך זו צריכה להיות מקיפה ורצינית, ולא אקראית. ארבל לא תיזכר בשל עמדתה בשאלת ההתיישנות. זו מהווה פסיק אפסי בקריירה המשפטית שלה ואינה ראויה למקום שניתן לה בערך, תוך התעלמות מעמדותיה בשאלות חשובות בהרבה. אלמוג 21:22, 12 ביולי 2010 (IDT)תגובה

את הויקיפדיה העברית יש לכתוב חלקים חלקים שאם לא כן היא לא תכתב כלל. באילה פרוקצ'יה יש כבר דיון נכבד בעמדותיה במגוון נושאים, אולם בעדנה ארבל אין אפילו פרק עמדות, מכיוון שאיש לא טרח להתחיל אותו. איש גם לא יטרח להתחיל אותו אם בכל פעם שמישהו יתחיל את הפרק הוא יימחק בטענה שמה שנכתב מפר את האיזון. בכך, הערך הזה נותן משקל רב, רב מידי, לשאלת קורות החיים של השופטת במקום לדון בנושאים העיקריים בהם השופטת הביעה את עמדתה בניגוד לדעת עמיתיה.
לעצם העניין, הטענה שמדובר בסקירה מעין אקראית אינה נכונה. בניגוד לרצונם של אי אלו מומחים המבקשים למדר את הידע מההמון, כל פסקי הדין של ארבל נמצאים באינטרנט. כל התייחסויותיה של ארבל לסוגית ההתיישנות ניתנים למציאה בלחיצת כפתור וכל מי שקרא את פסקי הדין יכול להתרשם מכך שמדובר על קו מרכזי אצל ארבל: "מתן גישה לערכאות לציבורים שיש להם קשיים בגישה אליהם". כאשר ארבל מוצאת מקום לחלוק על עמדות עמיתיה פעם אחר פעם הדבר אמור לבטא משהו שכן ברב גדול של פסקי הדין שופטים אינם טורחים להציג חוות דעת משלהם. עדירל - שיחה 22:10, 12 ביולי 2010 (IDT)תגובה
כל מאות פסקי הדין של ארבל מצויים באינטרנט. לכן יש לערוך סקירה כללית של עמדותיה בנושאים חשובים (ואהין לומר שההתיישנות אינה חלק מהן), ולהביא להן סימוכין, ואפשר גם מהאינטרנט (פרק המציג את "עמדותיה" צריך כמובן להביא גם ממקורות לא אינטרנטיים כגון ספרים, מאמרים וראיונות). לקחת פסק דין אקראי ולא חשוב, ולכתוב עליו פסקה ארוכה, בנימוק ש"הוויקיפדיה נכתבת פרקים פרקים" משמעותו שהערך הסופי ייתן סקירה ברמה כזו של כל אחד ואחד מפסקי הדין שלה, דבר שהוא לא מעשי ולא אנציקלופדי בעליל. זה לא "מתן גישה לערכאות" אלא סתם סקירה תלושה מהקשר בעניין שולי, המטעה את הקורא, ואינה מביאה לו כל תועלת. הקורא את הפיסקה אינו יודע שום דבר שלא ידע קודם על עדנה ארבל. לא לשם כך התכנסנו כאן. אלמוג 22:15, 12 ביולי 2010 (IDT)תגובה
אני מסכים עם אלמוג. דוד שי - שיחה 22:42, 12 ביולי 2010 (IDT)תגובה
סקירה של פסקי הדין של ארבל תמצא שאין פסקי דין רבים בהם היא נמצאת בעמדת מיעוט מול עמיתיה ונושא ההתיישנות הוא בהחלט חלק מרכזי בהם, ביחד עם גישתה המרחיבה לחוק התגמולים (בג"ץ 3622/06 , עע"ם 4515/08 הכוללת את הקביעה החשובה ש"סבורה אני כי המדיניות המבחינה בין נכי צה"ל המתגוררים דרך קבע בישראל לבין נכי צה"ל השוהים במדינה פחות מ-180 ימים בשנה, לצורך הענקת סיוע בקבלת רכב רפואי, על יסוד הוראה 56.02 או על כל יסוד אחר, הינה מדיניות מפלה ומשכך בלתי חוקית"), אשר אני מוצא שורש אחד לשניהם.
לגבי הבעיה של ערכים הנכתבים פרקים פרקים, הפתרון לכך הוא בעריכת הערכים הארוכים כמו אינתיפאדת אל אקצה ולא במניעת כתיבתם.
אציין גם שמבדיקה של ערכים של אחרים, כולל של המתלונן שנראה שהוא מתנגד לכתיבת הויקיפדיה פרקים-פרקים עולה בבירור שגם הם חלקיים ובמיוחד ישראלוצנטריים. בחינה של סגנון כתיבתי לאורך זמן תראה שאני חוזר פעמים רבות לערכים שהרחבתי ומוסיף להם נדבך נוסף. ההפסד ממניעת שיטת עבודה זאת היא של קוראי הויקיפדיה העברית ולא שלי. עדירל - שיחה 23:06, 12 ביולי 2010 (IDT)תגובה
אני מסכים עם עדירל שאין כאן נוהג מחייב של סקירת מקורות משניים - בחלק לא מבוטל מהערכים פה חלק מהערך הוא סקירה אקראית (או מכוונת\מוטה) של מקורות ראשוניים. אמנם היה עדיף אילו היתה נהוגה חובה שכזו, אבל לאור מצב הדברים הנוכחי, לא ברורה ההתמקדות בפרק המסויים. יוסאריאןשיחה 16:00, 13 ביולי 2010 (IDT)תגובה
יוסאריאן, תודה. ברצוני להבהיר שלא רק שזו המדיניות בויקיפדיה זו היא מדיניות הכרחית בהנתן היקפה של ויקיפדיה אל מול היקף האקדמיה. כמות החוקרים באקדמיה אינו מאפשר לקיים מחקרים רציניים על כל שופט בבית המשפט העליון או על כל רב שיש לו ערך בויקיפדיה ולכן אם רצונינו לקיים את חובתינו לתת לקורא מידע רציני על שופט בבית המשפט העליון או על רב, עיתונאי וחבר כנסת אין לנו אלא לגשת למקורות הראשוניים ולהוציא מהם את המידע העיקרי. בכך, יש לנו את היכולת לעשות עבודה יותר טובה מרוב העיתונאים הלקטנים אשר לרוב מתייחסים לזוהר ולנוצץ ולא לחשוב. עדירל - שיחה 16:19, 13 ביולי 2010 (IDT)תגובה
עמדותיה של שופטת בבית המשפט העליון הן כמובן נושא חשוב וראוי שניתן לסקור באנציקלופדיה. יחד עם זאת, מה שהיה בערך לא היה קרוב לזה ולו בננומטר יחיד. עדנה ארבל אמנם איננה ארל וורן, אך אין שום הצדקה לצמצם אותה לנושא אחד בלבד. אם אינך מסוגל לכתוב מעבר למה שכתבת אז פשוט אל תכתוב. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:23, 13 ביולי 2010 (IDT)תגובה
שורש העניין הוא שאנחנו לא אמורים לקיים שום מחקר, לא רציני ולא שטחי ולא בכלל. אנחנו כותבים פה אנציקלופדיה, לא מבצעים מחקר, אני מניח שכולם יודעים שמחקר מקורי הוא אסור, וזה כולל גם סקירה וניתוח של עשייתה של ארבל. אנחנו לא נעשה עבודה טובה מרוב העיתונאים הלקטנים, אנחנו פשוט לא נעשה עבודה כזו בכלל. הדבר הראוי לעשות הוא להשתמש במקורות מקצועיים שעשו את העבודה הזו כראוי וסקרו את הנושא, ולצטט אותם. ‏odedee שיחה 16:26, 13 ביולי 2010 (IDT)תגובה
קוריצה, סגנון כתיבתי הוא להוסיף דברים פרקים פרקים. התוצאה הרבה יותר טובה מהתוצאה של כתיבה במכה אחת אך דורשת סבלנות.
odedee, אין ולא יהיו מקורות מקצועיים שיכתבו על כל הנושאים עליהם יש ערכים בויקיפדיה. וגם כשיש, למשל כאלו הכותבים על משפטי נירנברג, הם לא תמיד כותבים את מה שמעניין אותך.
אני שב ומבדיל בין עבודת ליקוט וברירת עיקר מטפל שהיא לא רק מותרת אלא הכרחית בויקיפדיה, לבין מחקר עצמאי הבא להעלות תאוריות שעומדות מאחורי העובדות והוא האסור. עדירל - שיחה 16:37, 13 ביולי 2010 (IDT)תגובה
אז כנראה שסגנון כתיבתך, כפי שהוא בא לידי ביטוי בערך הזה, לא ממש מתאים לוויקיפדיה. אם אינך מסוגל להוסיף פרק סביר על עמדותיה של עדנה ארבל אז פשוט אל תכתוב. אל תטעה את הקורא בהצגה חד-צדדית של נושא אחד בלבד בפסיקתה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:40, 13 ביולי 2010 (IDT)תגובה
קודם כל אין פה הצגה חד-צדדית. יש פה הצגת נושא אחד. לא יקרה לקורא דבר אם במשך חודש הוא ימצא בערך רק נושא אחד בפסיקתה, נושא שהיא הדגישה שוב ושוב. בהמשך יתווספו עוד נושאים עד שיווצר פסיפס שלם. עדירל - שיחה 16:45, 13 ביולי 2010 (IDT)תגובה
פסיפסים זה באתר עתיקות. כאן אנציקלופדיה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:46, 13 ביולי 2010 (IDT)תגובה

פרק עמדות

[עריכת קוד מקור]

אציג כאן את הצעתי לפרק עמדות. עם הזמן ארחיבו עד שהוא יספיק לצורך העברה לערך. עדירל - שיחה 01:05, 17 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

הצעה זו לוקה בבעיה גורפת של מחקר מקורי. נדרשים מקורות הולמים לדברים, קרי לא ציטוטים מפסקי דין המהווים דוגמאות אקראיות ש"מוכיחות" באופן אנקדוטלי את התזה שאתה מנסח (למשל "בעלת גישה מרחיבה לגבי פיצוי נפגעים" או "חידשה עיקרון בדרישת תום לב בחוזים"), אלא ציטוטים מספרות משפטית של מומחים הטוענים את הטענה הזו. הניתוח שאתה עושה כאן למספר פסקי דין אינו עבודה אנציקלופדית קבילה ואין להוסיף דבר ממנו לערך. ‏odedee שיחה 01:15, 17 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אכן אני רואה את הבעיתיות במשפטים המכלילים אשר לא ניתן לכוללם בהעדר מקור. מנגד, יש בעייה בעמדה השוללת הבאת פרטים כי הם רק פרטים. הבאתי למטה שני מקורות לעקרון הכללי בגישתה של ארבל ואמשיך לצבור פה קישורים ונתונים לעתיד. אחכה להסכמה מצד ויקיפדים אחרים לפני שינוי הערך עצמו. עדירל - שיחה 09:48, 17 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

נזיקין ותגמולים

[עריכת קוד מקור]

ארבל בעלת גישה מרחיבה לגבי פיצוי נפגעים. בהתייחס לחוק התגמולים היא מצאה עצמה בעמדת מיעוט בבקשה להרחיב את התגמולים לנכה צה"ל וסברה ש"המדיניות המבחינה בין נכי צה"ל המתגוררים דרך קבע בישראל לבין נכי צה"ל השוהים במדינה פחות מ-180 ימים בשנה, לצורך הענקת סיוע בקבלת רכב רפואי, ... הינה מדיניות מפלה ומשכך בלתי חוקית" (בג"ץ 3622/06 , עע"ם 4515/08 ). מתוקף גישה זאת היא גם תומכת בצמצום תחולת הגנת ההתיישנות. בדעת מיעוט שנדחתה על ידי חבריה למותב בקשה לקבוע שמרוץ ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח תאונות מתחיל לא במועד אירוע התאונה אלא במועד התגבשות הנכות הצמיתה של התובע [1]. באופן דומה, בקשה לקבוע בניגוד לדעת עמיתיה למותב שהתיישנות על נזק תחול רק 7 שנים לאחר גילוי הנזק בפועל על ידי התובע ולא 7 שנים לאחר שהנזק היה ניתן לגילוי באופן אובייקטיבי. להצדקת פרשנות זאת של החוק היא כתבה [2]:

"לטעמי פרשנות הוראות ההתיישנות צריכה להיעשות, ככל הוראת חוק אחרת, בהתאם לפרשנותה התכליתית. עם זאת, במסגרת פרשנות זו יש ליתן את הדעת על הפגיעה בזכותו המהותית של התובע אשר שלילתה נעשית לא מעצם התרשלותו בהגשת התביעה, אלא בגלל שהתרשלותו הביאה לפגיעה באינטרס של הנתבע... עוד יש לתת את הדעת על הקושי של אוכלוסיות מסוימות לבוא בשעריו של בית המשפט. המבחן הסובייקטיבי, על אף שיש לו חסרונות הכרוכים בפגיעה באינטרסים של הנתבע, יש בו כדי לעשות לעיתים צדק עם אוכלוסיות שאמת המידה של האדם הסביר אינה עושה עימם צדק."

ובמקום אחר הוסיפה [3]:

"אני מוצאת קושי בהסדרי ההתיישנות הנוגעים למחלות קשות, אשר גילויין אורך זמן ומתעכב בשל חוסר מודעות הנפגע, וככל שעובר הזמן מצבו של הנפגע הולך ומחמיר. במקרים אלו ההתמודדות הנפשית והפיזית הכרוכה במחלה מקשה לעיתים, ואינה מותירה מקום להתמודדות עם ניהול מערכת משפטית הדורשת משאבים רבים של זמן, כסף וכוחות נפש. אני מוצאת עצמי מהרהרת האם לא נכון היה לבחון מחדש את האיזון בדיני ההתיישנות במקרים מעין אלו ודומיהם"

בדאגתה לאזרח הקטן ארבל חידשה עקרון בדרישת תום לב בחוזים על פיו גם עמידה דווקנית על זכות, אף ללא קיומן של נסיבות המעידות על התחכמות, תחבולה או הכשלת הצד שכנגד יכולה להחשב כחוסר תום לב ( ע"א 1966/07 , סעיף 41).

על נטייתה של ארבל לסייע לחלש נכתב ב: מיגל דויטש, בית המשפט העליון וההגנה על צדדים חלשים, משה גולדבלט, כשלון בהגנה על המבוטח.

מקרה פרטי נוסף: על חזקת השיתוף, איזון המשאבים, והשוויון האריסטוטלי.

בתקופת היותה פרקליטת המדינה היא הוציאה הנחיה שלא לאפשר לחשודים לשעבר לעיין בתיק החקירה נגדם שנסגר. הוראה זו בוטלה בבג"ץ בג"ץ 10271/02 .

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור]

גישה משפטית (הצעה חדשה לפרק)

[עריכת קוד מקור]

ארבל מציגה עמדה עקבית של עמידה לצד החלש. באחד מפסקי הדין הסבירה את עמדתה באותה סוגייה: "אני מצטרפת לעמדתה של השופטת נאור שעיקרה העדפת עניינו של ניזוק תמים וחלש שנפגע על פני מזיק שהתרשל ואשר בהסתברות מסוימת גרם לנזק. העדפה זו מובילה למסקנה כי בנסיבות מיוחדות יהיה מוכן המשפט להגמיש את כלליו ולהקל עם התובע במשימת נטל השכנוע במאזן הסתברויות ביחס להוכחת הקשר הסיבתי. מדובר בחידוש משמעותי היורד לשורש תכליתם של דיני הנזיקין ..." [1]. בפסקי דין של ארבל ניתן למצוא שיקולים של צדק חלוקתי [2], והיא ידועה כמי שעומדת באופן עקבי לצד הצרכן אל מול חברות הביטוח [3].

בתביעה של אזרח מול מפעל הפיס חידשה עקרון בדרישת תום לב בחוזים על פיו גם עמידה דווקנית על זכות, אף ללא קיומן של נסיבות המעידות על התחכמות, תחבולה או הכשלת הצד שכנגד יכולה להחשב כחוסר תום לב ( ע"א 1966/07 , סעיף 41).

נזיקין ותגמולים

[עריכת קוד מקור]

בהתייחס לחוק התגמולים היא מצאה עצמה בעמדת מיעוט בבקשה להרחיב את התגמולים לנכה צה"ל וסברה ש"המדיניות המבחינה בין נכי צה"ל המתגוררים דרך קבע בישראל לבין נכי צה"ל השוהים במדינה פחות מ-180 ימים בשנה, לצורך הענקת סיוע בקבלת רכב רפואי, ... הינה מדיניות מפלה ומשכך בלתי חוקית" (בג"ץ 3622/06 , עע"ם 4515/08 ). מתוקף גישה זאת היא גם תומכת בצמצום תחולת הגנת ההתיישנות. בדעת מיעוט שנדחתה על ידי חבריה למותב בקשה לקבוע שמרוץ ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח תאונות מתחיל לא במועד אירוע התאונה אלא במועד התגבשות הנכות הצמיתה של התובע [4]. באופן דומה, בקשה לקבוע בניגוד לדעת עמיתיה למותב שהתיישנות על נזק תחול רק 7 שנים לאחר גילוי הנזק בפועל על ידי התובע ולא 7 שנים לאחר שהנזק היה ניתן לגילוי באופן אובייקטיבי. להצדקת פרשנות זאת של החוק היא כתבה [5]:

"לטעמי פרשנות הוראות ההתיישנות צריכה להיעשות, ככל הוראת חוק אחרת, בהתאם לפרשנותה התכליתית. עם זאת, במסגרת פרשנות זו יש ליתן את הדעת על הפגיעה בזכותו המהותית של התובע אשר שלילתה נעשית לא מעצם התרשלותו בהגשת התביעה, אלא בגלל שהתרשלותו הביאה לפגיעה באינטרס של הנתבע... עוד יש לתת את הדעת על הקושי של אוכלוסיות מסוימות לבוא בשעריו של בית המשפט. המבחן הסובייקטיבי, על אף שיש לו חסרונות הכרוכים בפגיעה באינטרסים של הנתבע, יש בו כדי לעשות לעיתים צדק עם אוכלוסיות שאמת המידה של האדם הסביר אינה עושה עימם צדק."

ובמקום אחר הוסיפה [6]:

"אני מוצאת קושי בהסדרי ההתיישנות הנוגעים למחלות קשות, אשר גילויין אורך זמן ומתעכב בשל חוסר מודעות הנפגע, וככל שעובר הזמן מצבו של הנפגע הולך ומחמיר. במקרים אלו ההתמודדות הנפשית והפיזית הכרוכה במחלה מקשה לעיתים, ואינה מותירה מקום להתמודדות עם ניהול מערכת משפטית הדורשת משאבים רבים של זמן, כסף וכוחות נפש. אני מוצאת עצמי מהרהרת האם לא נכון היה לבחון מחדש את האיזון בדיני ההתיישנות במקרים מעין אלו ודומיהם"

לטעמי הצטבר מספיק מידע המצדיק העברה לערך. עדירל - שיחה 16:25, 29 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

במחלוקת על ענישה של קטינים הביעה ארבל את עמדתה: "לא אחת עולה בפנינו הטענה, בתיקים מעין אלה, כי השמתם של הקטינים במעון נעול תקטע את התהליך השיקומי וכי לשהייה במעון הנעול עשויה להיות השפעה שלילית על קטינים המגלים נכונות להשתקם. גם אם נכונה אני לקבל כי רצוי להשלים תהליך טיפולי שהוחל בו, אין שיקול זה יכול בכל מקרה להכריע את הכף ולהותיר ללא כל מימוש שיקולי ענישה משמעותיים אחרים, תוך התעלמות מן הפגיעה בקרבנות ... הטענה כי במעון הנעול יימצאו המערערים יחד עם נערים שמעורים היטב בעולם העברייני והדבר עלול להביא להידרדרות במצבם, פתרונה הראוי הוא מערכתי – על דרך של הקמת מסגרות טיפוליות סגורות מתאימות שיתאימו לצרכיה של אוכלוסיית היעד ויקלו גם במעט את העומס הבלתי נסבל על המעונות הנעולים. מכל מקום ... הנשיאה בעונש במסגרת סגורה היא חלק מתהליך החזרה לחברה ולמסלול חיים נורמטיבי, היא חלק מהליך הכפרה על המעשים. השיקום הוא בראש ובראשונה אינטרס של המערערים ואני תקווה כי יחד עם גורמי הטיפול במעון הנעול יגייסו הם את תעצומות הנפש והכוחות להמשיך בתהליך הטיפולי שיוצע להם" (ע"פ 8277/10 ).

"לטעמי הצטבר מספיק מידע" - כיצד הצטבר המידע? האם כמן הנופל מהשמים? האם כצדפים שהים פולט אל החוף? דוד שי - שיחה 20:30, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה
כבר הנצבר על ידי נמלים. עדירל - שיחה 21:35, 1 במרץ 2011 (IST)תגובה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור]

הפנייה לראיון

[עריכת קוד מקור]

מתייג את משתמש:נחום 17, משתמש:Yonidebest, משתמש:דוד שי, משתמש:Ford, משתמש:Carny, משתמש:Eyal Bairey, משתמש:יעקב, משתמש:דובב, משתמש:יוסאריאן, משתמש:Apollo 11, משתמש:Gridge, ומשתמש:עדירל. מי מכם שלא שומר שבת מוזמן להדליק ערוץ 1 (כן, יש כזה) הערב ב-19:58 עד 21:30 ולראות ראיון פרישה של השופטת (אם זה נמשך רק כמה דקות, חכו עוד, הם אוהבים לדחוף פרומואים שוב ושוב). יש את זה גם ברשת: כאן תופיע בפינה השמאלית העליונה כתובית תכלת "שידור חי" בשעה היעודה, ליד "שאלות נפוצות". (IKhitron (שיחה, 132.72.45.122) 16:43, 17 באוקטובר 2014 (IDT))תגובה

בעיה בקישורי ארכיון בערך (אוגוסט 2023)

[עריכת קוד מקור]

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:22, 17 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה