שיחה:ספרי יעקב
הוספת נושאעל הכתיבה
[עריכת קוד מקור]נראה לי כי טוקרצ'וק שמה בפי נחמן את דעתה על אופן כתיבת ספרות בכלל. בעמ' 4062 בגרסה הדיגיטלית של מסך מחשב יש לה פרק בשם: "רשימות. שלוש דרכים לסיפור ועל זה שלפעמים סיפור הוא מעשה". בפברואר 1760 יושב נחמן וכותב בין היתר: "על כן כשאני כותב, בכל רגע אני ניצב על פרשת דרכים, ... אחת הדרכים, הפשוטה ביותר, האמצעית, היא לטיפשים; השנייה, זו מימין, לבטוחים בעצמם יתר על המידה, ואילו השלישית היא לאמיצים, או אולי למתאבדים - זו דרך מלאת חתחתים, מהמורות, כישופים רעים וצירופי מקרה הרי גורל." ובהמשך נחמן מתאר את הדרך האמצעית כמסירת העובדות כפי שהסופר ראה אותן, כפי ששמע, "אני מאמין ללא כל היסוס שמה שאני מתאר קרה באמת" ונחמן מסכם: "הדרך האמצעית היא זיוף". הדרך הימנית היא התרכזות בעצמו ובחוויות שעבר, "ומה יש לי אז? אני, אני, אני - מצבו הראוי לרחמים של אסיר שנסגר במקרה באולם של מראות," ונחמן מסכם: הדרך הימנית - היא אכן מצב עגום.". בדרך השמאלית נחמן רואה בעצמו "כפירור קטן הנתון לשיגיונותיהם של של כוחות גדולים ממני, אני רואה בעצמי ספינה בים המיטלטלת על הגלים. ... וכך אני מתיר לידי שלי להובילני, לראשי שלי, לקולות, לנשמות המתים, לאל, לעלמה הגדולה, לאותיות, לספירות.". ונחמן מסכם: "לדרך השמאלית ראוי רק מי שהבין את מה שחזר ואמר ר' מרדכי - שהעולם עצמו דורש שיספרו אותו, רק אז הוא קיים באמת, רק אז הוא פורח במלואו. וגם שמעשה הסיפור על העולם הוא גם מעשה של שינויו.". אודי • שיחה 18:12, 12 בספטמבר 2024 (IDT)
דמויות היסטוריות נוספות
[עריכת קוד מקור]יז'י מרצין לובומירסקי - (אנ') אודי • שיחה 00:17, 23 בספטמבר 2024 (IDT)
הערת שוליים בנושא הוויכוח בלבוב, 1759
[עריכת קוד מקור]בזמן יצירת הערך כתבתי בהערת שוליים (כרגע הערה מס' 8): "מתנגדי התלמוד מתבססים על שורה מספרו של הרב דוד סגל, "מגיני ארץ", שבו כתוב: "מצווה לחזר אחר יין אדום זכר לדם", וטוענים כי את ה-א' במילה אדום מנקדים אֱ והרי לך אדום שמשמעו נוצרי." משתמש:רחביה הוסיף בקשת הבהרה והוסיף לה הערה משלו: "כבר כתוב בטור, ואולי הכוונה למה שכתב בספרו "טורי זהב": "והאידנא נמנעו מליקח יין אדום מפני עלילות שקרים בעונותינו הרבים."". אני כתבתי את מה שכתוב בספר "ספרי יעקב" ובהקשר זה לא נכתבו שם דברים נוספים. צריך לזכור שהספר אינו ספר היסטוריה ולא ספר עיון מסוג כזה או אחר ולסופרת יש את חרות הסופר. זהו ספר שנערך בעקבות מחקר היסטורי נרחב ולכן ניתן לתת משקל כלשהו לדברים הנאמרים בו (כפי שלמשל השוויתי בהערת שוליים בין דיווח הסופרת על עלילת הדם בז'יטומיר ובין מקורות יהודים לעלילה זו). בנוסף, מבחינת הערך אודות הספר, אין חשיבות לדברים נוספים שכתב הרב דוד הלוי סגל. לטענת הפרנקיסטים בוויכוח יש חשיבות מבחינת הסיפור. לכל היותר, ניתן להעיר (אם זו האמת) שאין משפט שכזה בכתבי הרב, ולכן, ככל הנראה, הסופרת בדתה את המשפט מדמיונה, כפי שכנראה עשתה גם לגבי אירועים אחרים בספר. אודי • שיחה 19:02, 21 בינואר 2025 (IST)
- ראשית, תודה רבה על כתיבת הערך, ועל תשובתך כאן. אבל חשוב לציין כי אין ספר בשם "מגיני ארץ" מאת הרב דוד סגל. "מגיני ארץ" הוא שם כולל לאוסף פסקי הלכה על השולחן ערוך, בעוד שספרו של הרב דוד סגל נקרא "מגן דוד" או "טורי זהב". --רחביה • שיחה 19:54, 21 בינואר 2025 (IST)