שיחה:ספרי יעקב

על הכתיבה

נראה לי כי טוקרצ'וק שמה בפי נחמן את דעתה על אופן כתיבת ספרות בכלל. בעמ' 4062 בגרסה הדיגיטלית של מסך מחשב יש לה פרק בשם: "רשימות. שלוש דרכים לסיפור ועל זה שלפעמים סיפור הוא מעשה". בפברואר 1760 יושב נחמן וכותב בין היתר: "על כן כשאני כותב, בכל רגע אני ניצב על פרשת דרכים, ... אחת הדרכים, הפשוטה ביותר, האמצעית, היא לטיפשים; השנייה, זו מימין, לבטוחים בעצמם יתר על המידה, ואילו השלישית היא לאמיצים, או אולי למתאבדים - זו דרך מלאת חתחתים, מהמורות, כישופים רעים וצירופי מקרה הרי גורל." ובהמשך נחמן מתאר את הדרך האמצעית כמסירת העובדות כפי שהסופר ראה אותן, כפי ששמע, "אני מאמין ללא כל היסוס שמה שאני מתאר קרה באמת" ונחמן מסכם: "הדרך האמצעית היא זיוף". הדרך הימנית היא התרכזות בעצמו ובחוויות שעבר, "ומה יש לי אז? אני, אני, אני - מצבו הראוי לרחמים של אסיר שנסגר במקרה באולם של מראות," ונחמן מסכם: הדרך הימנית - היא אכן מצב עגום.". בדרך השמאלית נחמן רואה בעצמו "כפירור קטן הנתון לשיגיונותיהם של של כוחות גדולים ממני, אני רואה בעצמי ספינה בים המיטלטלת על הגלים. ... וכך אני מתיר לידי שלי להובילני, לראשי שלי, לקולות, לנשמות המתים, לאל, לעלמה הגדולה, לאותיות, לספירות.". ונחמן מסכם: "לדרך השמאלית ראוי רק מי שהבין את מה שחזר ואמר ר' מרדכי - שהעולם עצמו דורש שיספרו אותו, רק אז הוא קיים באמת, רק אז הוא פורח במלואו. וגם שמעשה הסיפור על העולם הוא גם מעשה של שינויו.". אודי • שיחה 18:12, 12 בספטמבר 2024 (IDT)