שיחה:נשות השאלים

תודה

תודה על הערך. חשוב וכתוב היטב. רצוי להרחיב על ניתוח סוציולוגי אם קיים ועל מקורות אפשריים ביהדות או באסלאם. Ranbar - שיחה 18:31, 25 בנובמבר 2011 (IST)

כמה טעויות בערך של 3 ק"ב?

בציבור החרדי הכינוי הוא נשות השאלים. הסיפור על המקווה עד כמה שידוע לי הוא אגדה ותו לא, אחת מעשרות שמועות שמסתובבות על הקבוצה וכבודה של תמר רותם במקומה מונח. אין קשר בין אמא טאליבן לנשות השאלים. נשות השאלים הוא ארגון חדש ללא מנהיג לעומת אמא טאליבן שהשתייכה לכת של אליאור חן. נשות השאלים הוא ארגון של שנה שנתיים שהתחיל מקבוצת נשים שהתחילו ללבוש שאל ולאט לאט הקצינו עם הרעלות וכללי צניעות חדשים. אין לי מושג אם כל הנשים של אליאור התלבשו כך אבל אין קשר בין הכתות. הסיפור של האמא המרעיבה לא קשור אבל ממש לא קשור. בגירסאות קודמות זה היה אמא טאליבן רק שאז לא היו הפגנות. בניזרי לא מנהלת של הארגון. --Akkk - שיחה 23:33, 26 בנובמבר 2011 (IST)

אני רואה שגם רותם מציינת שמדובר בטענה של צד בגירושין. בויקיפדיה זה כבר יכול להיות עובדה. כל הסיפור עם ההנקה גם נראה מוזר וקשה להאמין לו, כאמור יש חרושת שמועות על הנעשה שם. הקטגוריה החשובה ביותר שלא הוכנסה היא קטגוריה:פמיניזם בישראל. --Akkk - שיחה 23:37, 26 בנובמבר 2011 (IST)

מה לזה ולפמיניזם (או שאתה צוחק)?

אם יש לך אסמכתאות, אתה מוזמן לתקן את הטעון תיקון. דוד שי - שיחה 23:42, 26 בנובמבר 2011 (IST)

ראה בכתבתה של תמר רותם. נשים שמחליטות לעצמן ללא לשאול את בעליהן או רבנים. ממתי מי שמערער צריך להביא אסמכתאות? הסיפור על המקווה הוא שמועה אופיינית לסיפור גירושין, חושבני שאף בתור "נטען" אין לו מקום. גם על ההנקה יש הכחשה בכתבה הנ"ל. --Akkk - שיחה 00:32, 27 בנובמבר 2011 (IST)

Akkk יש לך אוסף של קביעות שרירותיות ולא מנומקות. כמו "בציבור החרדי הכינוי הוא נשות השאלים", הציבור החרדי הוא שנתן לגברות האלה את הכינוי "נשות הטאליבן" ר' http://www.inn.co.il/News/News.aspx/228648.

או קביעה שרירותית אחרת: אימא טאליבן היא מהכת של אליאור חן, נראה לי שמדובר באסוציאציה פרטית שלך. בגלל ששניהם ראו עצמם כדתיים מאוד (ניתן להתוכח על זה), והתעללו בילדים שלהם (מעניין אם היית טוען לקשר של הכרות גם בין שני חילוניים רק על בסיס זה ששניהם מתעללים בילדים שלהם). מה הבסיס לקביעה שהן ארגון ללא מנהיג? סרטון יוטיוב שהן טוענות שאין להן מנהיג? זה נראה לך מקור רציני ומהימן? אנשים אוהבים להגיד לעצמם כל מיני דברים. אף התארגנות אנושית לא יכולה לקרות ללא קיומה של הנהגה. השיוך לקטגוריה "פמיניזם" הוא מתבקש גם לדעתי, נשות השאלים הן חברה מאטריאכלית ומתבדלת מגברים, ההתעטפות המופרזת מטרתה ליצור חייץ עם העולם הגברי ויתכן שאף צורך ליצור טיזינג מסויים כלפי הגברים ב"הפןך על הפוך" (גם בזה הן מתאימות מאוד להגדרה של פמיניסטיות)Tamarnet - שיחה 19:38, 23 בדצמבר 2011 (IST)

אני לא נכנס לויכוח וגם אין בידי פרטים מדוייקים, אך מוזר מאוד שבערך מובא בפשטות שאמא טאליבאן קשורה לכת השאלים. עד היום ידעתי, כמו אחרים, שאלו שני נושאים נפרדים וגם עם הפרשי זמנים. Smk1501 - שיחה 03:58, 28 במאי 2017 (IDT)

מנהיגת הכת

יש מקור לזה? בסרט שפרסמו נשות הכת ביוטוב הם טוענות שאין להם שום מנהיג, רב או מורה דרך. טישיו - שיחה 02:45, 27 בנובמבר 2011 (IST)

תוכל לקשר לסרט? • חיים 7 • (שיחה) • א' בכסלו ה'תשע"ב • 03:34, 27 בנובמבר 2011 (IST)

קישרתי למקור (שרי מקובר) שמציין רבנית בשם ברוריה קרן. יש גם מי שמזהה את המנהיג בתור הרב אהרון צבי רומפלר (מקור יובא). ‏DGtal‏ 11:10, 28 בנובמבר 2011 (IST)

הנה הסרט. טישיו - שיחה 03:18, 29 בנובמבר 2011 (IST)

מנהגי הקבוצה

כמדומני שפותח הערך ידע שמדובר בערך בעייתי. אם איש לא מוכן להביא מקורות מוסמכים למנהגי הקבוצה, היא תמחק. אנציקלופדיה לא אמורה לכלול אוסף של השערות ושמועות, שבמקרה זה - רבות ביותר. צביה • כן? • 11:18, 28 בנובמבר 2011 (IST)

עד כמה שידוע לי הם לא רק שמות שאלים אלא גם מליון בגדים, שזה לא הוזכר. הערך הזה נורא בעייתי כפי שהוא כתוב עכשיו וכמעט ללא מקורות. צביה • כן? • 11:21, 28 בנובמבר 2011 (IST)

"על חלק מהמנהגים (לבוש בפרט) אפשר לקרוא אצל מקובר, שמציינת שימוש ב-10 שכבות למשל (וכדאי לקשר לשם). לא ראיתי את המאמר האקדמי בנושא, אני מניח שזה מקור לחלק מהשאר. מה שלא מתועד בבירור יש להשמיט. ניתן להביא את רשימת ה"אגדות" כאן ולחכות שיימצא מקור להם. ‏DGtal‏ 11:23, 28 בנובמבר 2011 (IST)

צריך להזכיר את זה בקצרה. לשאר האגדות המפורטות בערך הוספתי דרוש מקור. המוציא מחברו עליו הראיה. צביה • כן? • 11:24, 28 בנובמבר 2011 (IST)

כדאי לצפות בכתבה ששודרה עליהם ב360 • חיים 7 • (שיחה) • ב' בכסלו ה'תשע"ב • 11:50, 28 בנובמבר 2011 (IST)

דיגיטל קרא את מה שכתבתי למעלה. --Akkk - שיחה 11:54, 28 בנובמבר 2011 (IST)

נחשפה לראשונה? לא ידעו עליה קודם? השאלה היא האם כתבה משודרת יכולה להוות מקור. לטלוויזיה יש נטיה לחטוא לאמת למען הסנסציה. העיתונות עוד איכשהו יותר מחייבת. צביה • כן? • 11:56, 28 בנובמבר 2011 (IST)

גם לא ברור הקשר בין הסיפור על הפג לנשות השאלים. חוששתני שאני הולכת להוריד את כל האגדות, עד שיבוא תשבי. לבינתיים לאיש אין מקור להם. צביה • כן? • 11:59, 28 בנובמבר 2011 (IST)

הטלוויזיה אמינה כמו שאר העיתונות, שזה לא הרבה אבל הרבה אצלנו נסמך על זה. נרו יאיר • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ב • 12:07, 28 בנובמבר 2011 (IST)

השאלה היא האם טלוויזיה נחשבת כמקור? עד כמה שידוע לי, מקשרים הכי הרבה לתמליל הראיון/כתבה. צביה • כן? • 12:08, 28 בנובמבר 2011 (IST)

הטלויזיה בהחלט נחשבת כמקור. מה ההבדל? לגבי ברוריה קרן, המכונה אמא טאליבן, היא בהחלט הנהיגה קבוצה מסוימת. לא מדובר בארגון מסודר שמחלק כרטיסי חבר אלא בתופעה המקיפה כמה קבוצות בירושלים ובבית שמש. גם לבניזרי יש תפקיד משמעותי שם. נרו יאיר • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ב • 12:10, 28 בנובמבר 2011 (IST)

ף::::כתבתי לפני התנגשות עריכה: שרי מקובר (עיתונאית רצינית, ורואים את זה גם מהכתבה) כתבה במעריב וnrg, זו לא כתבת צהובון בטלוויזיה. אני אישית שמעתי על התופעה של שאלים לראשונה מהכתבה הזו, שפורסמה כמה חודשים לפי ש"אמא טאליבן" גרמה לכל העולם לדעת שיש בכלל דבר כזה. יכול להיות שהיו כתבות קודמות (קשה לי להאמין, אבל באמת שויקי לא אמורה לסמוך על חוסר ידע אישי שלי). אני לא מצליח להבין למה משמיטים את הכתבה שלה - היא עוסקת במובהק בתופעה הזו. בקשר ל-360: יחסית לטלוויזיה זה מקור רציני, כי מדובר בתוכנית תחקירים סטייל עובדה (לא שלעובדה אין פאדיחות, ע"ע פרשת סרן ר'). כמובן שיש מקום לסייג את האמור בכתבה (כמו כל מקור), אבל זה מקור סביר בהקשר זה. אגב, "ברוריה קרן" של מקובר היא באמת "אמא טאליבן"? ‏DGtal‏ 12:12, 28 בנובמבר 2011 (IST)

אבהיר שוב, הסיפור עם הלידה והבד"צ היה. הסיפור עם ההנקה היא שמועה ידועה אך קשה למצוא לה מקור רציני. כמו כן צריך לדעת כמה מנשות הקבוצה נוהגותצ כך (לפי הטענות שלהן מדובר באלפי נשים, סביר להניח שסיפור ההנקה לא מספר על יותר מעשרות). הסיפור עם המקווה הוא סיפור אישי על אשה אחת שהשמועה אומרת שכך טען צד החתן. לשיפוטכם. לגבי אליאור חן, הנשים שם התלבשו כך אך אין קשר בין הכת שלו לכת זו שהתחילה מנשות ירושלים (כמובן שגם שם רובן בעלות תשובה/מתחזקות/ברסלב ושות'). נרו יאיר- אתה טועה, מדובר בארגון ממוסד. הן מתכנסות יחד, זה התחיל מהטפה של מנהיגות הארגון והמודעה של הבד"ץ כוונה לקבוצה מסוימת. ברור שיש עוד לובשות שאלים, פגשתי כאלו לפני 10 שנים אצל הרבנית קוק בטבריה וזה אופייני להקצנה של החוגים הנ"ל אך לכאורה הערך לא אמור לספר על תרבות תלבושת בקרב חוזרות בתשובה מעדות המזרח אלא על קבוצה מסוימת. ובניזרי, איפה נטען שהיא ממנהיגות הכת? עד כמה שידוע לי בס"ה היא ובעלה יצאו לתקשורת. --Akkk - שיחה 12:16, 28 בנובמבר 2011 (IST)

AKK לשאלתך האחרונה, ראה 360 שם זה נאמר במפורש • חיים 7 • (שיחה) • ב' בכסלו ה'תשע"ב • 12:18, 28 בנובמבר 2011 (IST)

אקקק, אתה מתמקד בקבוצה מסוימת, סביב "כתר מלכות". קרן הייתה בבית שמש, וזו קבוצה אחרת. הן כמובן מתכנסות יחד בתת קבוצות. מניין לך שמכתב הבד"צ כוון דווקא נגד קבוצה אחת? הערך צריך לעסוק בכל קבוצות השאלים תוך הבחנה ביניהן, עד כמה שידוע לנו, וכמובן כאשר משהו הוא נחלת חלק מהקבוצה ולא כולה יש להבהיר זאת. נרו יאיר • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ב • 12:23, 28 בנובמבר 2011 (IST)

מבלבלים פה בין המון דברים. עוד מעט גם יוסיפו את המדרשה של רמתי לסיפור. שאלים היו מאז ומעולם. אין פה הבחנה ברורה בין כת לכת. לכן אמרתי שזה ערך בעייתי. צביה • כן? • 12:24, 28 בנובמבר 2011 (IST)

נרו עד כמה שידוע לי ההתנגדות היא לארגון כתר מלכות בלבד וראה את הסרט שהן הפיצו. אם תחליט שהערך יתמקד ב"לבישת שאלים בעם ישראל" בכיף אבל הערך צריך לעבוד שיפוץ כללי בשביל זה. כרגע הוא מתייחס לקבוצה מסוימת של לובשות שאלים. חיים7, אתה לא מתכוון ברצינות שאני אתייחס לכתבה ב-360. --Akkk - שיחה 12:39, 28 בנובמבר 2011 (IST)

יש גם סתירה מניה וביה: הערך פותח בכך שקוראים להם גם נשות טאליבן, ובסוף הפתיח כתוב שאין קשר. צביה • כן? • 12:26, 28 בנובמבר 2011 (IST)

את הסתירות האלה יש לפתור כאן. לדעתי המכנה המשותף הוא הטפה של נשים עצמן להתכסות בשאלים (ולצורך זה שאל אינו שכמייה אלא בד עבה שמטרתו לטשטש את צורת הגוף) או ברעלות ובזה צריך לעסוק הערך. זו תופעה שהחלה בעשור האחרון. נרו יאיר • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ב • 12:29, 28 בנובמבר 2011 (IST)

לדעתי יותר נכון לקרוא לזה 'תופעה' מאשר פלג. כי מדובר בפלגים שונים שאני מניחה שהם עצמם לא מקשרים ביניהם. אך זוהי אכן תופעה שנפוצה בעשור האחרון והיא מתבטאת בפלגים שונים ובצורות שונות. בעצם היה ראוי לעטוף את הערך עם מחקר רציני שמגדיר את התופעה. כפי שזה עכשיו זה נורא בעייתי. צביה • כן? • 12:31, 28 בנובמבר 2011 (IST)

זו תופעה שכוללת בתוכה כמה קבוצות של נשים. קשה להאמין שאין שום קשר ביניהן. הציבור קושר אותן יחד, וגם לא קשה לזהות אותן ברחוב. נרו יאיר • שיחה • ב' בכסלו ה'תשע"ב • 12:36, 28 בנובמבר 2011 (IST)

לא רואה איך זה נוגד את מה שאמרתי. טענתי היא שמדובר בתופעה שכוללת כמה 'זרמים' ולא פלג ספציפי ויחיד. צביה • כן? • 12:40, 28 בנובמבר 2011 (IST)

צביה, נשות הטאליבן של אליאור חן זה משהו אחר. בציבור החילוני נתפסה כת זו ישר כנשות הטאליבן לא בהרכח בהקשר לכת ההיא. ב-360 כמובן עשו בלאגן מהכל יחד, אחרי קרן המנהיגה החדשה היא בניזרי שבשביל להתקרב אליה צריך להתחפש... (הלוואי, הן הרי עומדות בצדי דרכים ומתחננות שידברו איתן). --Akkk - שיחה 12:42, 28 בנובמבר 2011 (IST)

לא בטוח. זה נראה לי מחקר לסוציולוגים כדי להבין מי השפיע על מי. האם יש רק שתי קבוצות כאלה? אם יש רק שתיים זה עדיין יכול להיות מקרי. אם יש יותר זה כבר מתחילה להיות תופעה. בכל מקרה, פתיח הערך נשאר אוקסימורוני להפליא. צביה • כן? • 12:44, 28 בנובמבר 2011 (IST)

כתבתי למעלה. פגשתי נשים כאלו כבר לפני 10 שנים. שימי לב שרוב הנשים לא לובשות רעלה אלא רק שאל שזה היה מלבוש ירושלמי מקובל עד לפני עשרות שנים ועד היום אני מכיר נשים ירושלמיות נורמטיביות שלובשות. מטבע הדברים הציבור הנ"ל מתלבש כך לא משנה אם זה באשקלון או בביתר. כותב הערך ודאי בא לתעד קבוצה ספציפית שהתפרסמה בגלל מספר סיפורים. לא הבנתי מה אוקסימורון. יש שתי קבוצות שכונו בתקשורת נשות טאליבן. --Akkk - שיחה 12:48, 28 בנובמבר 2011 (IST)

הקבוצה הזו היא לא מקשה אחת, וכנראה אין לה מנהיגות אחת, אבל אני רואה את הדברים האלו מ-2008: "הקהילה של הרבנית ברוריה התחילה בקטן אבל התפשטה במהירות מפתיעה, וכיום היא מונה כ-50 נשים בבית שמש, כ-70 נשים בשכונת גאולה בירושלים ועוד עשרות נשים בצפת, ביתר עילית והקריה החרדית אלעד" (רקובר). לדברי קודמיי, גם 360 חיברו ביניהם. מדובר לדעתי בתופעה אחת בסיסית, וראוי לתעד את כולה יחד, תוך הדגשה שלא מדובר בפועל בחבורה הומוגנית סטייל חסידות. ‏DGtal‏ 12:49, 28 בנובמבר 2011 (IST)

מצטרף לדיגיטל. ראוי לערוך הבחנה, אך הקביעה שמופיעה כעת בערך על הניתוק בין הקבוצות היא חד משמעית מדי וגם לא נסמכת במקורות. --Jys - שיחה 03:15, 29 בנובמבר 2011 (IST)

גם אני. בהחלט ייתכן שחלקן עושות זאת כבר עשר שנים. לגבי התקדימים ההסטורים - יש כמובן להזכיר שהן טוענות לכך, אבל כדי להביא זאת כעובדה יש צורך במקור. כמדומני שהן מתאפיינות בשאלים המכסים גם את הראש, איני בטוח עד כמה זה היה נהוג בעבר. עוד, כפי שכתבתי לעיל, כאן מדובר לא רק בלבישת בגד זה או אחר אלא בהתארגנות סביב העניין ובעשיית נפשות לו. נרו יאיר • שיחה • ג' בכסלו ה'תשע"ב • 13:22, 29 בנובמבר 2011 (IST)

לפי כתבתה של תמר רותם, לידה ביתית מקובלת גם בקרב חרדים שאינם חברים בקבוצה. יוסאריאן • שיחה 13:46, 29 בנובמבר 2011 (IST)

השאלה איזה חרדים. כלומר, האם זה מאפיין של קבוצות חרדים קיצוניות. Zivya • אהמ? • חג יפה כל כך! • 17:41, 21 בדצמבר 2011 (IST)

הסיפור על הפג

האם מישהו יכול לנמק מה הקשר בין הסיפור לערך? מדובר במקרה טראגי, מצער, חמור וכולי, אבל איזו מתוך הערך לא מובנת חשיבותו. צביה • כן? • 12:45, 28 בנובמבר 2011 (IST)

הציבור החרדי לא התנער מהם בגלל הסיפור הזה. יש לו חשבון ארוך איתם גם לפני. צביה • כן? • 12:45, 28 בנובמבר 2011 (IST)

על פי השמועות זה למעשה היה הקש ששבר את גב הגמל, וגם אם לא זה בהחלט מקרה חמור וראוי להזכור • חיים 7 • (שיחה) • ב' בכסלו ה'תשע"ב • 12:51, 28 בנובמבר 2011 (IST)

ואצל הברסלבים הזכרת את הסיפור ההוא על האדם שטבל את בנו במקווה האר"י אין לי מושג כמה טבילות לפני הברית ובסוף הוא נפטר? צביה • כן? • 12:54, 28 בנובמבר 2011 (IST)

תיקון דחוף והתערבות מיידית

מי שבקי בציבור החרדי, יודע שאם כל הגדרה קיקיונית שצומחת על סמך מחלוקת מקומית או זעירה, תקבל ערך בויקיפדיה אז אין לדבר סוף. ובוודאי יבוא להוצאת דיבה. למשל מחר נקבל ערך "מתנחבלים" וכדו', צריך להפסיק את הנוהג הפסול הזה ולמחוק את הערך הזה ולשלול רשות כניסה ועריכה מעורכו. למשל, תעשו ערך, 'נשות הפאה נכרית' 'נשות המטפחת' 'נשות החצאיות' 'נשות המכנסים' 'נשות הנעלים', מה זה שגעון וקשקוש של חסרי מעש הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.250.160.85 14:07, 30 בנובמבר 2011 (IST)

אתה צודק שלא כל דבר מצדיק ערך, אבל יש נושאים שכן, ולפעמים הקו דק. נא להסביר למה לדעתך המקרה הזה הוא כל כך לא חשוב. ‏DGtal‏ 14:10, 30 בנובמבר 2011 (IST)

בוא אני יסביר, יש לפעמים ארגון ממוסד שהוא עובדא ומציאות קיימת, אפשר להגדיר אותם רשמית ועניינית, וגם אם הדברים ישתנו בזמן נתון, העובדות שנקבעו בשטח ראויות להישמר. בדרך כלל קביעת שם הוא דבר שהוא זכות ליגיטמית להינתן על ידי הממסד או הארגון או אנשי התנועה והתופעה עצמם, יהיו רעים או טובים כמו שיהיו, לעולם אין לאחרים זכות קביעת שם עליהם. אפילו התנועה הנאצית קבעה את השם לעצמה, ואף אחד לא היה כותב ערך "מפלגת שופכי דם בגרמניה" למרות שהשם התאים לה אבל זה לא הדרך בה פועלים אינצלקופודים. עכשיו לגבי הקו הדק, תראי, למשל יש היום שני קהילות, "תולדות אהרן" ו"תולדות אברהם יצחק", זו לא מחלוקת קיקיונית, כיון שהם שני קהילות נפרדות, מוגדרות וממסודות, וגם אם עוד 20 שנה יתאחדו שוב או יתפצלו יותר, המציאות הקיימת מצדיקה הנצחה באינצלוקופדיה. אבל אם היינו רושמים ערך זה טרם היו שני קהילות בחייו של האדמו"ר הקודם מתולדות אהרן והיינו כותבים ערך "השווארצע בתולדות אהרן" וכדו', אז זה היה ממש הוצאת דיבה וכביסת כביסה מלוכלכת בחוץ ומוזיל את כל הערך של וקיפידיה. הענין של נשות השאלים, הוא תופעה ולא 'ארגון נשות השאלים' וכדו', אפשר לכתוב ערך 'תופעת השאלים' או 'תופעת ההקצנה', להסביר איך היה פעם, ושבעשור האחרון התחילו נשים פה ושם, בירושלים ובבית שמש לחדש את התופעה, וקהילה פלונית בקנדה אימצה סגנון זה לכולם, ושיש חילוקים ביניהם, והם גרמו גם לחיכוכים, והיו מקרים לא מאה אחוז שיש שמייחסים אותם לשאלים. אבל לא לקבוע דבר כזה "ארגון השאלים", זה כמו לקבוע ערך "נערי שולים באלעד" ולהאשים כל צעיר לא ממוסד במה שחביריו עושים.

לא מצאתי בערך את המילה "ארגון". ישנה קבוצה בעלת מכנה משותף שמעוררת עניין ציבורי רב, הן בציבור החרדי והן בתקשורת הישראלית בכלל. "נשות השאלים" זהו השם הפחות קיצוני שבו היא מכונה (לעומת הכינוי הבלתי הוגן "נשות הטאליבן"). לכן יש הצדקה לערך. איש לא האשים מישהו במה שלא עשה. נרו יאיר • שיחה • ה' בכסלו ה'תשע"ב • 01:42, 1 בדצמבר 2011 (IST)

איזושהי התארגנות י בטוח, אחרת מי מפיק את הסרטונים האלה ותולה את הכרזות של נשות השאלים? Tamarnet - שיחה 20:14, 24 בדצמבר 2011 (IST)

הרב פוקס

על מה מבוססת התוספת על כך שהרב פוקס הביע תמיכה בקבוצה? אם זה על סמך דבריו בוידיאו כאן, מדובר בהקלטה משנת 2004, ואי אפשר להבין מזה למה הוא מתייחס בדיוק ואם אכן ראה לנגד עיניו את מה שמתרחש כיום. --Jys - שיחה 05:47, 1 בדצמבר 2011 (IST)

ומה רע במקור הזה? טישיו - שיחה 05:48, 1 בדצמבר 2011 (IST)

מדובר באותו וידיאו שכאמור הוקלט כנראה זמן רב לפני שהקבוצה התגבשה. גם לא ברור משם אם מדובר בתמיכה רוחנית לקבוצה ולרעלות כיום או כללית ללבישת רדיד צנוע כפי שנהגו ללכת במזרח אירופה (כדבריו). --Jys - שיחה 05:55, 1 בדצמבר 2011 (IST)

הבעיה היא לא בשאל, הבעיה נעוצה בהנהגות ודרך החיים שיצרו לעצמן אותה קבוצה • חיים 7 • (שיחה) • ה' בכסלו ה'תשע"ב • 09:50, 1 בדצמבר 2011 (IST)

דבריו של הרב פוקס הוצאו מהקשרם. הוא דיבר על היצר הרע, שאפילו לא תראה צורת אישה הוא עדיין יהיה קיים. דבריו של הרב בסרטון ערוכים במניפולטיביות רבה. בנוסף לא בנותיו של הרב ולא אשתו, אישיות כריזמטית ונותנת שיעורים בעצמה, לא מתכסות בשאלים וזה צריך להגיד משהו על עמדותיהם בנדון. Tamarnet - שיחה 20:11, 24 בדצמבר 2011 (IST)

שרה ורבקה

יש הוכחה, אגב, ששרה ורבקה לא לבשו רעלה, שהרי א"א לא הכיר ביופיה של שרה עד שראה את השתקפותה בנהר, ועל רבקה כתוב ש:"ותקח הצעיף ותתכס" כשראתה את יצחק כיסתה פניה מתוך צניעות, דהיינו לא היה לה קודם כיסוי. באשר לרחל ולאה איני יודעת ואף יש לחשוש לאור העובדה שחל חילוף... Zivya - שיחה 23:01, 7 בדצמבר 2011 (IST)

לגבי שרה, אין מביאים ראיה מן המדרש (ביחוד שיש שם דעות שונות, כמו שמופיע ברש"י על הפסוק). לגבי רבקה יכול להיות שיש להבחין בין רבקה שעליה נאמר 'ותקח הצעיף ותתכס', לבין תמר עליה נאמר: 'כי כסתה פניה', משמע לכאורה שסתם כיסוי (כלומר, הכיסוי במקרה של רבקה) אינו כיסוי פנים אלא כיסוי אחר (שער?). לגבי רחל ולאה, שערי תירוצים לא ננעלו. יש לזכור גם שפעם לא הייתה תאורה מלאכתית, ולבן הארמי והערמומי קודם עשה משתה (=שתיית יין, שכרות, פגיעה ביכולת ההבחנה במציאות), ורק לבסוף שלח את 'רחל' ליעקב. נת- ה- - שיחה 23:19, 7 בדצמבר 2011 (IST)

בילקוט מעם לועז מובא שהיא כיסתה את פניה. אבל לא הייתי פוסקת על פי ראיות אלה, כמובן... Zivya - שיחה 23:21, 7 בדצמבר 2011 (IST)

תוכן פוגעני

כל האמור לעיל הינו תוכן שקרי בעל מניעים אינטרסנטיים (אתרי "חדשות" המתחזים לחרדים) והסתה. אין דבר כזה שנקרא "כת / נשות השאלים" וכו'. תמר לבשה את הרדיד בבית חמיה ולא כשהתחפשה לזונה ולכן לא היכירה. והרב ברלנד שיבח את לבוש השאל וכן הרב מוצפי ויש לכך ראיות רבות ברשת האינטרנט. על האתר לסלק לאלתר את הערך הנ"ל שקורא לשנוא נשים הבוחרות להתלבש כפי הדמוקרטיה על פי הלבוש היהודי הקדום. שו"ת מהרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א: http://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=88641 ― 79.180.218.171 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההתייחסות לכיסוי פנים כלבוש זנות אינו מאפיין של ההלכה היהודית אלא של המחקר המודרני. הוספתי כעת את התייחסות ההלכה לפסוק של תמר. טישיו - שיחה 22:07, 14 בדצמבר 2011 (IST)

רש"י על הפסוק זה מחקר מודרני? מדרש חז"ל זה הלכה? נרו יאיר • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ב • 22:49, 14 בדצמבר 2011 (IST)

מצטרף לנרו יאיר, אין פה חילוקי דעות בין פרשנות מחקרית לפרשנות תלמודית, אלא בין פרשנות פשט לדרש, והפשט גובר כמובן. נת- ה- - שיחה 18:08, 17 בדצמבר 2011 (IST)

הבחנתי בדיון לאחר התיקון, תיקנתי את הליקוי • חיים 7 • (שיחה) • כ"א בכסלו ה'תשע"ב • 20:19, 17 בדצמבר 2011 (IST)

הליקוי עדיין בתוקפו: 1) אין פרופורציות בין הפירושים (השני ארוך בהרבה מהראשון) 2) דרש אינו פרשנות שיש לעמת מול פרשנות פשט. נת- ה- - שיחה 22:01, 17 בדצמבר 2011 (IST)

קריינא דאגרתא... • חיים 7 • (שיחה) • כ"א בכסלו ה'תשע"ב • 23:54, 17 בדצמבר 2011 (IST)

מדובר במאמר המובא בתלמוד בבלי, ובכל אופן, די בו כדי להוכיח את השקפת חכמי התלמוד על כיסוי פנים: לא רק שאין הוא פריצות, אלא שזו נחשבת לצניעות מיוחדת, שמקבלים עליו שכר ייחודי: מלכים ונביאים יוצאים מחלציה. בכל אופן, איני מבין איך ניתן להביא את הפסוק באופן חד צדדי, להביא רק פרשנות אחת לפסוק, פרשנות כזו שאינה מובאת ברש"י הנחשב לבכיר הפרשנים (נרו שים לב, זו תגובה לדבריך לעיל), מדובר בפרשנות מצומצמת של אחד מהראשונים (אולי הרמב"ן על התורה), ושנגדה יש גמרא מפורשת המוכיחה שמדובר בצניעות שהיא עצמה גם מובאת ברש"י. מלכתחילה לא בער לי למחוק את הקטע כאשר לצידו יש את הפרשנות של התלמוד, אך משזה נמחק, כדי שלא להטעות את הקורא, מחקתי גם את הפרשנות האחרת, והחזרתי לגרסא היציבה. בכל אופן איני מבין למה לצנזר את דברי התלמוד. טישיו - שיחה 06:57, 21 בדצמבר 2011 (IST)

איני מבינה על מה יצא הקצף של האלמוני/ת לעיל, התופעה זכתה לסיקור תקשורתי מגוון ולמחקר אקדמי. כמו כן, כיסוי פנים או כל חלק גוף אחר אצל נשים או אצל גברים הוא תלוי הקשר תרבותי וגאוגרפי; כיסוי פנים או מסכה הוא מבע של צניעות בתרבות אחת ומבע של זנות בתרבות אחרת, אז על מה הוויכוח? יעל י 17:22, 21 בדצמבר 2011 (IST)

טישיו, זה בלבול בין פשט לדרש. רחוק מאוד לפרש את הפשט 'ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה', שכסתה פניה בעבר כשהייתה בבית חמיה. מדובר על כאן ועכשיו, אחרת היה על המקרא לבאר יותר. המדרש לא בא לעקור את הפשט, זה פשוט רובד אחר, כמו שהרמז לא בא לעקור את הפשט. אין כוונת הגמרא לעקור את פשוטו של מקרא, אלא להביע רעיון על סמך דבר דומה שמוזכר בפשט, זו דרכו של המדרש. נת- ה- - שיחה 21:08, 21 בדצמבר 2011 (IST)

1. רש"י, גם לפי הפירוש הראשון, אינו מציג את ה"פשט" שכיסוי פנים הוא מאפיין לזנות, אלא מסביר אחרת (ראה למטה #פירוש רש"י בהרחבה). רש"י ללא ספק ידע מה"פשט" שלך, הרי זה לא חידוש גדול ללמוד כך בפסוק, אך הוא הבין ש"פשוטו שלא מקרא" אחרת. כו"ע מודו שהפשט של רש"י גם הוא הגיוני כ"שפט", ש"כסתה פניה" הוא סיבה למה לא הכירה כתמר כלתו, והסיבה לכך שהוא לא הביא את הפשט שלך, פשוט לכאורה: הוא סבר שלא ייתכן שכיסוי פנים היה באותם ימים מאפיין של זנות, אם הגמרא משבחת זאת כמאפיין של צניעות. הרי בין כך ובין כך, גם לדבריך שהגמרא אינו פשט, הרי ברור שדברי הגמרא אמת, ולא ייתכן שהגמרא תשבח התנהגות שהיא סימן של זנות, לדבריך, ועוד תבטיח על כך שכר של מלכים ונביאים. בכל אופן, רש"י סבור שהפשט שלך אינו נכון, ואין מן הראוי להתעלם מדעתו. 2. בנוסף, את דברי הגמרא יש להביא בערך, אם לא כפירוש בפסוק, כמקור עצמאי, הלא כן? 3. ראה למטה, שאין אף פרשן יהודי המפרש שכיסוי פנים מוחלט (ללא גילוי הצוואר וחלקים אחרים של הגוף) הוא סמל של זנות, ויש להביא לכך מקור. טישיו - שיחה 21:18, 21 בדצמבר 2011 (IST)

פירוש רש"י

רש"י מביא את הפרשנות הבאה: "כי כסתה פניה: ולא יכול לראותה ולהכירה. ומדרש רבותינו כי כסתה פניה כשהיתה בבית חמיה היתה צנועה, לפיכך לא חשדה". לפי הפירוש הראשון, מובן לכל אחד, שרש"י לא מסביר כמו שנכתב בערך, שכיסוי פנים הוא מאפיין של זנות, אלא הן לפי הפירוש הראשון והן לפי הפירוש השני, רש"י מסביר כי המילים "כי כסתה פניה" הוא הסבר מדוע יהודה לא הכיר את תמר, בעוד שהוא היה אמור להכיר אותה מבית חמיה, אלא שלפי הפירוש הראשון ייתכן שלא כיסתה פניה בבית חמיה, אלא שעתה כסתה פניה וממילא לא הייתה לו את האפשרות הטכנית לזהות את פניה, ולפי הפירוש השני, ההיפך הוא הנכון: פניה היו מגולות בשעה זו, אלא שבעבר, בבית חמיה, פניה היו מכוסות. טישיו - שיחה 07:08, 21 בדצמבר 2011 (IST)

הפירוש הראשון ברש"י הוא כמו פירוש הרמב"ן ורוב הראשונים.

והנכון בעיני עוד לפי הפשט שיאמר שחשבה לזונה בעבור שתכסה הפנים כי אחרי כן אמר כי לא ידע כי כלתו היא והטעם כי דרך הזונה לשבת בפתח עינים מעולפת הצעיף מכסה קצת השער וקצת הפנים ומשקרת בעינים ושפתים ומגלה הגרון והצואר כי בעבור שתעיז פניה ותאמר לו ותחזק בו ונשקה לו תכסה קצת הפנים ועוד כי הקדשות היושבות על דרך בעבור שתזננה גם עם הקרובים יכסו פניהן וכן יעשו הקדשים גם היום בארצותם ובשובם לעיר לא נודעו

— רמב"ן שם

וזהו פשוטו של מקרא, לא ייתכן להסביר בפשטות על פי המדרש. וג' טעויות טעית, ראשית, לא הסברת / הבנת אל נכון את פירושו של רש"י הקדוש. שנית, טעית זה פרשנות רחבה ביותר של רוב המפרשים. שלישית, זו לא גירסה יציבה ולא היה מקום למחוק את המשפט (שאתה כתבת מלכתחילה) אלא לדון עליו • חיים 7 • (שיחה) • כ"ה בכסלו ה'תשע"ב • 15:33, 21 בדצמבר 2011 (IST)

אני לא כתבתי את המשפט שמחקתי אתמול (הפרשנות של זנות) אלא נתי, ןלא הייתה למשפט גרסא יציבה ללא הדיעה המנוגדת. הוא היה רק שלושה ימים בלי הדיעה השנייה, ומשזו נמחקה החזרתי לגרסא הראשונה. בכל אופן, אני חולק עליך בהחלט בפירושו הראשון של רש"י, רש"י לא מסביר שמדובר במאפיין של זנות אלא בסיבה טכניתת "לא יכול היה לראותה ולהכירה", ואם רש"י בחר לא להבין דיעה זו אז כנראה שה"פשט" הוא לדעתו לא כמו שכתבת, ויש להביא את הדיעות האחרות. טישיו - שיחה 17:02, 21 בדצמבר 2011 (IST)

חיים 7, לתשומת ליבך פרשן רש"י הפופלארי, השפתי חכמים, הבין אחרת ממך ברש"י וזאת לכאורה על פי המשתמע מהפשט בגמרא (ועיין רש"י, ב"ח, מהרש"א, עין יעקב ועוד על הגמרא) וא"כ יש לנו מחלוקת הראשונים בעניין ואל לנו להכריע במקום גדולים. אולי גם יש לומר שכיסוי הפנים הוא לאו דווקא על ידי רעלה, אלא במובן ההתנהגותי - שנהגה בצניעות ולא הייתה יוצאת מביתה וכיו"ב וצ"ע. --חיים נהר • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תשע"ב 19:20, 21 בדצמבר 2011 (IST)

אני מסכים עם טישיו. כך גם כתב השפתי חכמים "אדרבה, צנועה היא לפי שכסתה את פניה". לדעתי, הרמב"ן אינו חולק על זה, הרמב"ן מזכיר כמה מאפיינים לזונה שאחד מהם הוא כיסוי קצת הפנים, כנראה על מנת לפתות, או בגלל שהיא מתביישת בזה שהיא מתנהגת בעזות - כפי שמסביר הרמב"ן עצמו בהמשך המשפט. כמו כן, נראה שמה שהרמב"ן מסביר בסוף, זה כי הפריע לו למה היא מכסה פניה, הרי זה דרך צניעות, ולכן הוא מסביר שזה דרך הקדשות וכו'. כיסוי הפנים לבד - לפי כולם זה דרך צניעות. בברכה. יוסי2 - שיחה 19:54, 21 בדצמבר 2011 (IST)

רק אוסיף נופך על דבריו של יוסי: הרמב"ן מסביר כמאפיין של זנות רק כיסוי פנים המגלה את הגרון והצוואר, זה ללא ספק מאפיין של זנות, אך כיסוי מוחלט הוא לכו"ע מאפיין של צניעות. טישיו - שיחה 21:19, 21 בדצמבר 2011 (IST)

קצת ערבוב עשיתם בין הדברים, יש הבדל בין שאל לבין רעלה, רעלה היא מאפיין זנותי שאל לעומת זאת לא! שאל הוא בבחינת ותקח את הצעיף ותתעלף, זה צניעות ציבורית שלא הייתה כאשר היו הולכים בדרכים. לעומת זאת רעלה היא מאפיין זנותי (מלבד ערביים שנהגו ללכת כך תדיר (ואולי על זה נאמר תשעה קבין...)), חיים נהר מה לך כי דלקת אחרי... • חיים 7 • (שיחה) • כ"ה בכסלו ה'תשע"ב • 23:53, 21 בדצמבר 2011 (IST)

לא הבנתי מה שכתב חיים7 ומה המקורות לדבריו, אנא: כל קביעה הסבר מנין מקורה. טישיו - שיחה 01:17, 22 בדצמבר 2011 (IST)

גם אני לא הצלחתי לעמוד על דקוּת ה'חילוק' שבדריך, חיים 7. --חיים נהר • שיחה • כ"ו בכסלו ה'תשע"ב 10:22, 22 בדצמבר 2011 (IST)

כמה מקורות בנושא

בגמ' תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י', עמוד ב' ישנם שני פירושים ברש"י (שאחד מהם מובא בהגהות הב"ח) והפירוש הראשון הוא שאכן כסתה פניה ממש בבית יהודה ואילו השני שרק נהגה בצניעות. לשון רש"י בחומש מוכיח שסבר כפי' השני שכתב ולכן לא חשדה. בגמ' תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ', עמוד א' כתוב שבנות הכרכים הצנועות היו מכסות עין אחת כלו' חצי פנים ואילו בנות הכפרים לא היו מכסות אפי' הצנועות. לכאורה מה שיש להבין מכך שהכל תלוי במצב הענינים באותו מקום. חשוב לי להבהיר שכל המקורות הללו הם דיון חיצוני בנושא ואין בהם כדי לתמוך או לשלול את כת השאלים- בכבוד רב - רבנן • מבט • וורט • מרגיזים בקדושים•מה מברכים על סופגניה? •כ"ו בכסלו ה'תשע"ב • 23:43, 21 בדצמבר 2011 (IST)

1. ברשותך, קישרתי לויקיטסט בתוך דבריך, מקווה שלא תכעס. בכל אופן, שים לב שבתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י', עמוד ב' מובא רק הפירוש שלפיו כיסתה את פניה לגמרי, ולפיכך לא הכירה: ”מלמד שכיסתה פניה בבית חמיה - לפיכך לא הכירה עכשיו, שאף בביתו לא ראה פניה שיהא מכירה”, כך שיש לנו איזון, 2 מול 2. 2. בקשר לפרשנות שלך על דברי הגמ' בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ', עמוד א' חוששני שטעית. בנות הכפרים לא כיסו את פניהם כלל, והצנועות בעיר כיסו את פניהם לגמרי, אלא שהם היו יותר גרועים מהערביות בימינו שיש להם שני חורים, הם עטפו את כל הראש בשאל חוץ מעין אחת. אני מצטט את לשון רש"י: ”צנועות - שהולכות מעוטפות ואין מגלות אלא עין אחד לראות וכוחלות אותו: בעירניות - בנות כפרים אינן צריכות צניעות כל כך שאין שחוק וקלות ראש מצוי שם ועמה מועטין ואינן מכסין פניהם וכוחלות ב' עיניהם:” טישיו - שיחה 01:05, 22 בדצמבר 2011 (IST)

עמדת המקרא בנושא

הנה מה שחשב הנביא ירמיהו על התכסות: ""ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים. הנטיפות והשרות והרעלות. הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים: הטבעות ונזמי האף: המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים הגלינים והסדינים והצניפות והרדידים". Tamarnet - שיחה 20:13, 24 בדצמבר 2011 (IST)

קודם זה היה ישעיהו, עכשיו זה ירמיהו? תפסיקי לצטט חצאי מקורות, ולהוציא דברים מהקשרם. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 20:15, 24 בדצמבר 2011 (IST)

אני מבינה שאתה זה שמחק את מה שכתבתי, עשיית עניין מטעות בשם של הנביא נראית לי קטנונית ותגרנית. אני בטוחה שטעויות סופר קורות גם לך.

את הטענה שאני מצטטת חצאי מקורות אניח בצד, פשוט כי אני לא יודעת מה זה חצי מקור. גם את הטענה שלך שאני מוציאה דברים מהקשרם לא טרחת לנמק, מה ההקשר שבו הדברים נאמרו ואיפה כאן ההוצאה, איזה כייף זה לקטול מישהו אחר, תוך שימוש בביטויים סתמיים לא מנומקים. בתור מישהו שדורש דיוק כל כך גבוה מאחרים, אתה בהחלט הרבה יותר סלחן כשזה נוגע לעצמך. הנביא ישעיהו מבקר את ההתעטפות המוגזמת של בנות ישראל , בטענה שמדובר כאן בניסיון לא צנוע למשוך תשומת לב וזהו בדיוק המניע של נשות השאלים, למשוך תשומת לב של תוך שימוש בפסיכולוגיה הפוכה. נסיונות מוגזמים ומופגנים "להצניע משהו", הם בעצם עוד דרך להכריז עליו ולכן הציטוט רלוונטי, מעבר לכך כן ניתן ללמוד מכך שההתכסות לא היתה דבר נורמטיבי, שהרי היא זוכה לביקורת. Tamarnet - שיחה 23:57, 24 בדצמבר 2011 (IST)

הנביא מבקר את ההופעה החיצונית של אותן נשים. האמירה שהבעיה הייתה התעטפות מוגזמת היא פרשנות שלך. הפרשנות המקובלת היא שמדובר בבגדים פרובוקטיביים במובנים אחרים, לא בעצם הכיסוי. נרו יאיר • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ב • 00:19, 1 בינואר 2012 (IST)

נרו יאיר, אתה יכול להפנות לאותה פרשנות מקובלת? או שאנחנו צריכים להסתפק בטענה שלך שזו בפרשנות מקובלת? Tamarnet - שיחה 16:28, 13 ביולי 2013 (IDT)

נשות השאלים אכן מושכות יותר תשומת לב מנשים בלבוש חרדי רגיל, אך אנחנו לא בוחנת לב וכליות ואין זה מתפקידה של ויקיפדיה לקבוע ש"זהו בדיוק המניע של נשות השאלים, למשוך תשומת לב של תוך שימוש בפסיכולוגיה הפוכה". • ♀♂ • קלאו • שיחה • 16:58, 13 ביולי 2013 (IDT)

תמר, מאחר שאת כותבת בזלזול במקום לחפש בפרשנות הבסיסית ביותר (מקראות גדולות, תלמוד בבלי) אסתפק בהחזרת הכדור למגרש שלך. על מה את מסתמכת? ומי כלול בלשון הרבים "אנחנו צריכים"? נרו יאיר • שיחה • ו' באב ה'תשע"ג • 23:24, 13 ביולי 2013 (IDT)

פרופורציות

כדאי לשים לב שמרכז הערך אינו עמדת היהדות כלפי השאלים, וודאי לא הרעלות. הערך עוסק בקבוצת נשים שחיה כיום. רובן לא לובשות רעלות. אפשר להביא מעט מקורות ברקע (אגב, בינתיים אין מקור בערך שהן עצמן מביאות משהו מכל המקורות האלה כראיה), אבל נא לא להפוך את הערך למאמר בנושא השאלים והרעלות ביהדות. ודאי שמה שעשתה תמר בבית אביה, שלא היה שייך לעם ישראל, אינו רלוונטי. נרו יאיר • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ב • 09:37, 1 בינואר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://reshet.ynet.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/programs/SixWith/allsixwith/Article,82941.aspx
  • In נשות השאלים on 2013-05-17 15:08:00, 404 Not Found
  • In נשות השאלים on 2013-05-20 13:07:54, 404 Not Found
  • In נשות השאלים on 2013-06-07 13:30:20, 404 Not Found
  • In נשות השאלים on 2013-06-14 18:04:39, 404 Not Found
  • In נשות השאלים on 2013-06-17 12:22:33, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 15:22, 17 ביוני 2013 (IDT)

מסתמכים על גורם אינטרסנטי???

לא מודגש מספיק שמספר הקבוצה (10,000) הוא מפי נוגע בדבר שקרוב לודאי מגזים מאוד בדבריו. כלומר, מופיע שזה מפי גורם התומך אבל לא בצורה מודגשת. לדעתי יש לפחות לתקן למשהו בסגנון גורם התומך בקבוצה טוען שהקבוצה מונה כך וכך, או למחוק לגמרי את המספר שלי באופן אישי נשמע כהגזמה פרועה. הרי לא רואים אותן בהמוניהן ברחובות (ואני מסתובב לעיסוקיי כמעט מידי יום בשכונת מאה שערים ובית ישראל), סך הכל מדובר בעיקר בשתי קבוצות שוליות בתוך השכונות החרדיות הקיצוניות בירושלים ובית שמש שגם הן לא בגודל עיר אלא כולה שכונות בינוניות. Smk1501 - שיחה 04:14, 28 במאי 2017 (IDT)

איננו "מסתמכים" אלא כותבים שזוהי טענתו, ומובהר בהחלט שהוא תומך בהן. כמה פעמים אתה רוצה לחזור על זה כדי שיהיה "מודגש מספיק"? עם זאת, גם לדעתי זו הגזמה פרועה. נרו יאיר • שיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ז • 09:28, 28 במאי 2017 (IDT)

עדיף לכתוב לפי וכו' ישנם אלפי נשים הלובשות. ורק בהערה לציין את המספר הלא סביר - עדיף מאשר לכתוב מספר לא סביר ולאחר מכן לפרוך אותו. בתודה אבי84 - שיחה 10:36, 28 במאי 2017 (IDT)

אלפי - זה גם מופרז, וגם לא מה שהוא אומר. נרו יאיר • שיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ז • 11:00, 28 במאי 2017 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בנשות השאלים שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://reshet.tv/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/programs/SixWith/allsixwith/Article%2C82941.aspx נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 06:29, 13 באוקטובר 2022 (IDT)