שיחה:נפתלי משכיל לאיתן
הוספת נושאמראה
תגובה אחרונה: לפני 10 שנים מאת Aviados בנושא להרחבה
להרחבה
[עריכת קוד מקור]ניתן עוד להרחיב רבות את הערך, בין השאר על סמך הנקרולוג ב"הצפירה". אביעדוס • שיחה י' באדר ב' ה'תשע"ד, 21:10, 11 במרץ 2014 (IST)
גנאולוגיה של משפחתו - פסקה חשובה שהוסרה מהערך
[עריכת קוד מקור]- אחיו
לנפתלי משכיל לאיתן היו ארבעה אחים גדולים ממנו ועוד אח צעיר (הסדר אקראי):
- אהרן - האח הבכור. היה תלמיד חכם גדול והביא לדפוס את הספר 'באר אברהם' שחיבר אביו.
- אברהם יצחק (ת"ר–תרס"ה), שימש כרב בכמה ערים ברוסיה הלבנה ועסק בסחר האתרוגים יחד עם דודו נפתלי. נפטר בפתאומיות כשהוא בן 65 לערך.
- יעקב (1860 בערך - 1932) - היה סוחר ועסקן ציבורי.
- אליעזר - אף הוא היה סוחר ועסקן ציבורי. בצעירותו למד בישיבת וולוז'ין.
- מאיר יהודה לייב - היה תלמיד חכם גדול. עסק במסחר והצליח. בבעלותו הייתה אחוזה בעיר נובוזיבקוב. לאחר המהפכה הקומוניסטית, רכושו הוחרם. נרצח בידי הנאצים בשנת תש"ג (1942) בהיותו קרוב לגיל 80.
- רייכל - אשת הרב ראובן כ"ץ[1], לימים רבה של פתח תקווה.
- חסיה - אשת הרב יואל סורוצקין.
- קלמן, שינה את שם משפחתו ל-בענדער. התגורר בעיר איביה ועסק בסחר פשתן. לקראת חג הסוכות היה סוחר באתרוגים שנשלחו אליו בידי דודו, נפתלי.
- אברהם בנדר - היה עורך דין. התגורר בעיר איביה.
- אהרן בנדר (1897-1941) - היה פעיל במפלגת צעירי ציון ולאחר מכן במפלגת פועלי ציון (ימין). בתקופות מסוימות שימש כיו"ר המפלגה. ביקר בארץ בשנת 1936. נרצח בידי הנאצים בט' באב תש"א.
- זאב מנדל בנדר (1901 - 1970) - נולד באיביה. שינה שם משפחתו ל-מרגולין. עלה ארצה בשנות ה-30 והיה פעיל בתנועת העבודה הישראלית. בשנותיו המבוגרות התגורר ברמת גן.
- אברהם בנדר - היה עורך דין. התגורר בעיר איביה.
- אברהם יצחק (ת"ר–תרס"ה), שימש כרב בכמה ערים ברוסיה הלבנה ועסק בסחר האתרוגים יחד עם דודו נפתלי. נפטר בפתאומיות כשהוא בן 65 לערך.
- קלונימוס קלמן - עסק במסחר. תמיכתו הכספית אפשרה את הוצאתו לאור של ספר "באר אברהם" שנתחבר בידי אביו.
- ניסן (ניקולאי משקילייסון [!], 1868 - ? ) - למד רפואה באוניברסיטת דורפאט (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום באסטוניה). שימש כרופא מומחה בצאריצין, ניז'ני-נובגורוד ומוסקבה.
- אח / אחות בשם לא ידוע[2].
- יהודה לייבּ - היה רב בעיר פּלֶשצֶניץ, פלך מינסק. קושיא למדנית בשמו הובאה על ידי אחיו משה ניסן בסוף ספרו של אביהם 'נחל איתן'. מוזכר גם בסוף המבוא ל'סדר הדורות' של אחיו נפתלי.
- משה ניסן - הצעיר שבאחים. בתחילה שלח ידו במסחר, אך לאחר שהפסיד סכום כסף גדול זנח את המסחר ועבר לשמש ברבנות בעיר הקטנה שומיאץ (שומיאצ'י). חיבר ספר בשם "חקרי הלכות" (תרל"ה 1875), שנדפס בסיוע כספי של אחיו נפתלי. נפטר בכ"ז אייר תרל"ח כשהוא בן 43 לערך[3].
- אברהם
- שלמה מאיר (סיימון, 1875-1950) - היגר לאמריקה בשנת 1904. הקים וניהל משק חקלאי במדינת קונטיקט. שינה שם משפחתו ל-מאסקל.
- משה ניסן (מוזס ניית'ן, 2 במאי 1912 - 18 ביוני 1968).
- חיים (הרמן, 3 בספטמבר 1915 - 26 באוגוסט 1987).
- יצחק (איסאק)
- אנה (חנה, 1907-2003) - מורה, מחנכת וסופרת. כתבה ופרסמה ספרים אחדים באנגלית. לא הותירה צאצאים.
- שלמה מאיר (סיימון, 1875-1950) - היגר לאמריקה בשנת 1904. הקים וניהל משק חקלאי במדינת קונטיקט. שינה שם משפחתו ל-מאסקל.
- אהרן יהודה (נפטר בט"ז ניסן תרע"ו, 1916)
- ניסן (1888-1946) - היה רואה חשבון ופנקסן בעל שם. פעל בוורשה וביקר גם באנגליה ובלגיה לצורך לימודים והשתלמויות במקצועו. היה בקיא בכמה שפות. בשנת 1939 ביקר בארץ ישראל ונאלץ להשאר בעקבות המלחמה. חיבר כמה ספרים בפולנית ובעברית. כמה מהם יצאו לאור בפולין ואחרים יצאו לאור בארץ ישראל, חלקם לאחר מותו.
- אהרן ארתור (1920-2015) - נולד בוורשה, עלה ארצה בערך בשנת 1938 ולמד בטכניון. התגורר שנים רבות בחיפה והיה מהנדס במקצועו. בשנותיו המבוגרות עבר לחולון והמשיך לעסוק במקצועו כמהנדס. נפטר בביתו בחולון בגיל 95.
- ניסן - מהנדס בהכשרתו. משמש כיושב-ראש ועד ההורים העירוני בהרצליה.
- חנה (1913 - 2001) - נותרה בוורשה ושרדה את השואה. אחרי המלחמה עלתה ארצה והתגוררה בחיפה.
- אהרן ארתור (1920-2015) - נולד בוורשה, עלה ארצה בערך בשנת 1938 ולמד בטכניון. התגורר שנים רבות בחיפה והיה מהנדס במקצועו. בשנותיו המבוגרות עבר לחולון והמשיך לעסוק במקצועו כמהנדס. נפטר בביתו בחולון בגיל 95.
- ניסן (1888-1946) - היה רואה חשבון ופנקסן בעל שם. פעל בוורשה וביקר גם באנגליה ובלגיה לצורך לימודים והשתלמויות במקצועו. היה בקיא בכמה שפות. בשנת 1939 ביקר בארץ ישראל ונאלץ להשאר בעקבות המלחמה. חיבר כמה ספרים בפולנית ובעברית. כמה מהם יצאו לאור בפולין ואחרים יצאו לאור בארץ ישראל, חלקם לאחר מותו.
- אברהם
- ^ הקדשה לזכר חותנו בראש ספרו דגל ראובן (בסוף העמוד).
- ^ בתולדותיו שבספר זכרון, עמ' 153 צוין בפירוש שקדמו לו ארבעה ילדים, אך שמו של אח/אחות זו לא נזכר בשום מקום. אולי מת בילדותו ולכן אינו נזכר יותר.
- ^ עם מותו: חיים בנימין בן שבתי נאטקין, חדשות שונות |. שומיאטץ, הצפירה, טור 2, 10 ביוני 1878.