שיחה:ניסוי שני הסדקים

מישהו כתב הערה בתוך הערך על אי נכונות התמונה, אבל המשפט שלו לא מפוסק ולכן הוא לא מובן.

אני חושב שגם צורת כתיבת ההערה אינה מתאימה כלל לכללי הויקיפדיה

נא לתקן בהקדם

עד כמה שאני יודע הניסוי ניקרא "ניסוי יאנג" (למרות שלא קוראים לו ככה בויקיפדיה האנגלית).--Berger 18:40, 17 פבר' 2005 (UTC)

אכן, את הניסוי המקורי ביצע תומאס יאנג, אבל מאחר שהוא כולל ואריאציות שפותחו אחרי מותו של יאנג (בייחוד הקוונטים) כדי לתת כותרת יותר אינפורמטיבית, מה עוד שזהו השם הנפוץ בספרות לניסוי. MathKnight 18:46, 17 פבר' 2005 (UTC)

בשינויים משמעותיים כדאי לדון קודם בדף השיחה, ולהסבירם. MathKnight 19:32, 17 פבר' 2005 (UTC)

קיבלתי. נראה לי שהעריכה שלי כבר אומרת הכל אבל אני אשמח אם תגיד לי משהו אחר. להבא אני אקח לתשומת ליבי.--Berger 19:36, 17 פבר' 2005 (UTC)

שאלה לגבי התאבכות אלקטרונים

כאשר שני גלים של אור מתאבכים, השינוי בשדה האלמ"גי בנקודת ההתאבכות מתאפס, דהיינו אין שינוי בשדה. כאשר שני אלקטרונים מתאבכים, מה מתאפס בדיוק?

פונקציית הגל. Keleti - שיחה 22:56, 21 בפברואר 2010 (IST)

בעיה עקרונית בהצגת הנושא

שלום לקוראים, הערך הזה וכן הערך "מכניקת הקוואנטים" שקראתי מקודם מחטיא, לדעתי, את מטרתו. הוא כתוב בשפה מקצועית לחלוטין המובנת רק למקצוענים. הם אינם זקוקים לזה. מי שזקוק לזה הוא אדם כמוני, שהינו חובב בתחום הפיזיקה ורוצה לדעת יותר. אני זקוק לשפת המדע הפופולרי. אם אתה, הכותב, תשאיר ערך זה ואחרים כמות שהם, לא יהיה מי שיקרא: המקצוענים אינם זקוקים לכך, ואנשים כמוני שנכוו פה, לא יטרחו לקרוא עוד ערכים בתחום זה, ביודעם שלא יבינו. חבל. אם רצונך לקרב אנשים לידע המקצועי שלך, אין לך בררה אלא לדבר אליהם בשפתם. אם תרים את האף ותדבר בשפה מקצועית, תהיה מכובד מאוד, אבל בלתי מובן לקהל הרחב. אנשי מדעי הטבע מבכים את המצב שפחות ופחות אנשים פונים ללימודי מדעי הטבע ברמה אקדמית. ביכולתך לשנות זאת. בברכה שמעון זילבר shimohn@hagaon.co.il

ניסוח לא ברור

"ניסוי שני הסדקים או ניסוי הסדק הכפול הוא ניסוי מפורסם ביותר שהיווה אבן יסוד בהסתכלות הפיזיקאים על העולם".

עזבו את זה שאומרים שניסוי הוא ניסוי, זה סתם צורם סגנונית. הבעיה המרכזית יותר היא עם אבן היסוד. מה זאת אומרת "היווה"? היום הוא לא מהווה אבן יסוד? הפיזיקאים כבר לא מתעניינים בו? שנית, איך יכול ניסוי להיות אבן יסוד בהסתכלות? הכוונה כנראה היא שהניסוי "השפיע על תפיסות היסוד של הסתכלות הפיזקאים על העולם" - כלומר, השפיע על אבני היסוד (שזו דרך ציורית לומר "האקסיומות של הפיזיקאים"). גדי אלכסנדרוביץ' 21:20, 11 נובמבר 2005 (UTC)

בקשר לערך הזה

יש לי שלוש הודעות, אחת משמחת, אחת עצובה ואחת משעשעת:

1. חיפוש של הביטוי ניסוי שני הסדקים בגוגל הביא אותי לערך בתור התוצאה הראשונה
2. לא הצלחתי למצוא פה את הנוסחה שחיפשתי (איפה המינימום הראשון?)
3. חב"ד משתמשים בניסוי בשביל להוכיח את קיומו של אלוהים. טרול רפאים 17:00, 23 מרץ 2006 (UTC)

מצחיקים. הם מדברים על "הניסוי הפוטו-אלקטרי של איינשטיין". אגב, לדעתך הם חב"ד? לדעתי זה ההרדקור של ההסברה החרדית. גדי אלכסנדרוביץ' 18:26, 23 מרץ 2006 (UTC)

ניסיון להוכיח את קיומו של אלוהים הוא דבר כפירה גמור: אלוהים קיים כי הוא קיים, ולא מפני שניסוי כלשהו שערך בן תמותה הוכיח את קיומו. יש דברים שאתקשה לתקן, אבל את משפט הפתיחה שהפריע לגדי, אותו תיקנתי בקלות. דוד שי 20:17, 23 מרץ 2006 (UTC)

מה דעתך לעומת זאת גם להוסיף איך מוצאים את המינימום? טרול רפאים 20:30, 23 מרץ 2006 (UTC)

בשביל זה אלוהים ברא פיזיקאים. בברכה, _MathKnight_ (שיחה) 20:42, 23 מרץ 2006 (UTC)

שאלת הבהרה (יותר לגבי הניסוי מאשר לגבי הערך אבל אולי מישהו יודע לענות)

כתוב בערך ש-"ניסוי שבו כל אלקטרון שוגר לחוד (לא שוגר אלקטרון אחר כל עוד האלקטרון הקודם לא פגע במסך) הראה תוצאות זהות".

מה קורה אם יורים רק אלקטרון אחד וזהו (ולא כפי שניתן להבין מהנ"ל, רצף של אלקטרונים כאשר כל אחד נורה רק כשהקודם מגיע ללוח). האם גם אז נוצרת תבנית התאבכות?

לא אלקטרון אחד פוגע בנקודה אחת. נקודה היא לא תבנית התאבכות. כשסוכמים את הנקודות מהרבה ניסויים בודדים מקבלים תבנית התאבכות. טוקיוני 13:08, 30 ביולי 2009 (IDT)

טוקיני, תודה. אבל אם ככה אז למה אומרים שאלקטרון בודד עובר דרך שני הסדקים ומתאבך עם עצמו?

אם האלקטרון היה מתנהג כמו חלקיק קלאסי, ולא כמו גל שמתאבך עם עצמו, אפשר היה למצוא אותו רק מאחורי הסדקים, והתבנית המתקבלת לאחר פגיעה של אלקטרונים רבים הייתה ריכוז גבוה באזור שמאחורי הסדקים, שהולך ויורד ככל שמתרחקים מהם. נכון שכדי ליצור את תבנית ההתאבכות שולחים הרבה אלקטרונים בזה אחר זה, אבל מבחינה רעיונית מספיק לשלוח אלקטרון אחד, לרשום בכל פעם היכן הוא פגע, ולצייר מפה של סטטיסטיקת הפגיעות האלה - התוצאה תהיה אותה תבנית התאבכות, וזה קורה בגלל שבנפרד, כל אחד מהאלקטרונים מתאבך עם עצמו. ‏odedee • שיחה 16:08, 30 ביולי 2009 (IDT)

כלומר הכוונה היא שהמסלול, גם של האלקטרון הבודד נראה כאילו הוא התאבך עם משהו, או במילים אחרות שזה שיש שני סדקים משנה גם את המסלול של האלקטרון הבודד אפילו שלכאורה הוא לא אמור "לדעת" שיש עוד סדק מלבד זה שהוא עובר דרכו? Oshani - שיחה 17:17, 30 ביולי 2009 (IDT)

האלקטרון הוא גם גל (ראה השערת דה ברויי ודואליות גל-חלקיק). אי אפשר להתייחס לאלקטרון כאל כדור שנורה באמצעות אקדח, למשל; הוא חלקיק קטן מאוד ולכן אפשר לתאר אותו רק באמצעות מכניקת הקוונטים ולא באמצעות המכניקה הקלאסית, שעוסקת בגופים גדולים כמו כדורי אקדח. מה שאפשר לדעת לגבי האלקטרון זה רק את ההסתברות שהוא יפגע במקום כלשהו. תחשוב על האלקטרון כעל גל שמתפשט במרחב, ולכן מתאבך עם עצמו במעבר דרך שני הסדקים, בדיוק כמו גל. לאחר מכן, כאשר מודדים את מיקומו של האלקטרון וחוזרים על המדידה פעמים רבות, מקבלים תבנית התאבכות כמו של גל. ברק שושני - שיחה 20:22, 30 ביולי 2009 (IDT)

מאחר שאלקטרון יש פונקציית גל המרוחה על פני כל המרחב, הוא "רואה" גם את הסדק השני ובמידה מסוימת עובר גם דרכו (כל עוד לא מוצב גלאי באחד הסדקים, המודד באיזה סדק עבר האלקטרון ובכך גורם לקריסת פונקציית הגל של האלקטרון). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:26, 30 ביולי 2009 (IDT)

האיור

התמונה לא נכונה בשני הצדדים יש סדק אך בהתחלה השמש חודרת לכל הצדדים נכון בשני לא בשני רק לכיון אחד וזה לא מראה את זה כך. מאלי חולון מריר

שאלה לגבי הניסוי

מישהו יודע האם בדקו מה קורה אם מפעילים את הגלאי אבל מתכנתים את המחשב לא לקלוט את הדיווח. במצב כזה הגלאי משפיע על האלקטרון אבל מצד שני אין תודעה שצופה בזה.אריק1111 - שיחה 11:10, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

תאריך ביצוע הניסוי

כאן רשום שהניסוי בוצע לראשונה ב1801, אבל בערך פוטון מצויין 1805. ובויקי האנגלית בכלל אומרים 1803. גיגול קצר מעלה את הכתבה הבאה About.com phyisics (האם זה מקור אמין דיו?) שקצת מאירה את הנושא - ישנם מקורות שונים המעידים שנערך בין 1801-1805, כתלות במקור. בעיה. Gran - שיחה 01:06, 15 בספטמבר 2011 (IDT)

הפתיח שוכתב מהיסוד

גוף הערך עדיין דורש עבודה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:50, 11 בספטמבר 2015 (IDT)

תבנית עריכה והתפיסה התרבותית של הניסוי

אומנם הערך מערב בין ניסויים שונים, אך שמו של הערך גם מכוון לכלל הניסויים ולא לניסוי מסוים. אני חושב שהערך די טוב ואין צורך בתבנית העריכה. כן אשמח להוסיף משפט על התפיסה התרבותית של הערך, בעייני מדענים רבים זהו נחשב לאחד הניסויים המבריקים בפיזיקה, בגלל הפתרון האלגנטי שמציע לבעיית "איחוד המופע" בשני הסדקים על ידי העברה של השטף בסדק בודד קודם לכן, בעצם בניסוי אחד עושים שימוש בשתי התופעות הייחודיות לגלים (התאבכות ועקיפה), והניסוי בעצם הוא תעודה כפולה לאופי הגלי של חלקיקים (נשמע אוקסימורון אך...). אגב הצגת הניסוי כפי שבוצע על ידי יאנג, מעבר דרך סדק אחד, ורק אז מעבר דרך ששני סדקים, פותר יפה למדי את הסוגייה שעלתה בדף השיחה למעלה, על התאבכות של אלקטרון עם עצמו.213.8.204.49 15:10, 31 באוקטובר 2016 (IST)

תיקון הערך

אולי כדאי לחלק את הערך לשני חלקים. החלק הראשון ידבר על הניסוי המקורי והשלכותיו, והשני ידבר על הניסוי באלקטרונים ועל המשמעויות שלו. במצב הנוכחי הדבר העיקרי שמבלבל הוא המבנה של הערך, שיכול לגרום לבלבול בין הניסוי באור לניסוי באלקטרונים.

מאחר ומדובר על ניסויים גדולים ומכריעים, לדעתי צריכים להיות שני ערכים: ניסוי יאנג שיעסוק בטבעו הגלי של האור, וניסוי האלקטרון בחריצים שיעסוק בניסוי השני. חלק גדול מהחומר כבר כתוב ורק יהיה צריך לחלקו בין שני הערכים. אני מתחייב לכתוב פתיח נגיש לשני הערכים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:57, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

דיווח שאורכב ב-27 בפברואר 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

בפרק תוצאות הניסוי נכתב שבסדק יחיד הפוטונים מתנהגים כחלקיקים. טענה זו אינה נכונה מאחר שתבנית העקיפה של סדק יחיד על המסך מרוחה עם מקסימום עוצמה במרכז. תבנית זו מתאימה להתמרת פוריה של סדק יחיד שהיא פונקציית sinc. אם התנהגות הפוטונים הייתה חלקיקית בסדק יחיד, היינו מצפים לקבל פס צר של עוצמה אחידה ברוחב הסדק בקירוב וללא מריחה לצדדים כפי שאכן קורה כאשר מקרינים אלקטרונים על סדק יחיד.