שיחה:מצוות עשה שהזמן גרמן
הוספת נושאערך זה היה נתון במחלוקת ב־7 באפריל 2015.
| ||
ערך זה היה נתון במחלוקת ב־7 באפריל 2015. | |
דיון המחלוקת |
תוכן המאמר "טעמי מצוות נשים"
[עריכת קוד מקור]השינויים הקיימים בין האיש לאישה גורמים להם להשלמה הדדית; מה הטעם שנשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן? הגברים נוטים לשכל והנשים לרגש, על ידי תכונות אלו, שמשלימות זו את זו אנו יכולים להתקשר בשלמות לעניין האלוקי, להתגדל באמונה, לחיות חיי תורה, ולתקן עולם במלכות שד-י.
תוכן המאמר "כללי המצוות שנשים חייבות ופטורות מהן"
[עריכת קוד מקור]פטור הנשים ממצוות שהזמן גרמן, האם הן רשאיות לברך על מצוות אלו? מה הדין לגבי מוסף והלל? פטירת נשים מקריאת התורה.
המעוניין להוסיף ללמוד ולהחכים מוזמן לקרא.
בהרצל - שיחה 18:30, 24 בפברואר 2008 (IST)
הערה למשתמש "Snufkin321":
אני לא יודע אם ההוספה שלך "כי זה מוריד אותה לדרגה רוחנית של גבר" עומדת בכללים של "נקודת מבט ניטראלית" או "מחקר אישי בלי מקורות" (אולי כן - אני אשאיר את ההחלטה לדוד שי או סתם מישהוא שמבין בזה). מה שאני יכול להגיד על זה בלי ליהיו מנהל הוא שזה ממש מעצבן...
- צודק, הורדתי. בכל מקרה לא ברור לי גם למה נטילת לולב מחזקת את דעתן של נשים המעוניינות להניח תפילין. הדס - שיחה 12:30, 8 באפריל 2009 (IDT)
בנוגע לתפילין, לנשים אסור אפילו להניח תפילין כי אסור להידמות לבנים. (בניגוד לרפורמים שאצלם בנות שמות כיפות, עולות לתורה בבת מצווה, מניחות תפילין). משתמש:binyamin1998 בנימין שיף 15:31, 6 במאי 2010 (IDT)
הגדרה של מטרת הערך
[עריכת קוד מקור]בפועל הערך עוסק כרגע בעיקר בשאלה של קיום מצוות על-ידי נשים - כפי שצריך להיות, לדעתי. האם יש התנגדות ליצירת דף הפניה לערך בשם "קיום מצוות על ידי נשים" או "מצוות שנשים פטורות מהן"? -- ענבל • ט' בכסלו ה'תשע"ג • 10:32, 23 בנובמבר 2012 (IST)
משוב מ-17 בינואר 2013
[עריכת קוד מקור]אתם יכולים להוסיף קצת יותר מידע מכייון שאני לא יכולה לדעת כמה מצוות יש על מה הם מדברות אין לי מושג מפני שאנו נכנסים לפה כדי לדעת לא כדי לחפש שעות בויקיפדיה הצעה שלי שימו קצת יותר מידע מימני אורפז אוחנה 46.116.37.191 16:33, 17 בינואר 2013 (IST)
שינוי השם
[עריכת קוד מקור]כמקובל, אני מציע לשנות את שם הערך לצורת היחיד מצות עשה שהזמן גרמה. (ו' עיצורית אינה נכפלת). בברכה, משתמש כבד - 21:26, 25/04/13
- בוצע בברכה, משתמש כבד - 00:30, 28/04/13
תוספת שבוטלה
[עריכת קוד מקור]ביטלתי את העריכה הזו מהסיבות הבאות:
- ויקיפדיה אינה אמורה לקבוע שיש שכר על מצוה כלשהי.
- פרשנות דברי הרב פיינשטיין שגויה. הוא כלל לא הזכיר את עניין הוסת, וגם לא כתב שאסור לאישה להניח תפילין, אלא הזכיר דברי הפוסקים שיש למחות נגד הדבר, וגם לא חייב שקיום מעשז"ג בידי נשים יעשה מתוך "אמונה שלמה".
- בכלל ההרחבה בעניין טלית ותפילין מיותרת. הערך עוסק בקונספט של מצוות עשה שהזמן גרמן, ולא בקיומן או אי קיומן בידי נשים מטעמים פרטניים אחרים. בברכה, משתמש כבד - 23:38, 27/04/13
- 1. ויקיפדיה אינה קובעת דבר, היא רק מציינת עובדות קשורות. כמו שהדעות לטעם הפטור קשור כך גם הדעה שנשים שיקיימו את המצוות יזכו לשכר, במיוחד כשהיא דעה המקובלת על הרבה מהפוסקים. 2 א. הוא מאזכר את הצורך בגוף נקי לשם הנחת התפילין כשהכוונה היא לווסת, ב. ציינת שהוא כותב נגד קיום "באופן המבטא כפירה באמונה", אני כתבתי שקיום מתוך אמונה שלמה הותר.
3 דווקא לדעתי הערך לוקה בהתעלמות מסוגיות ציצית ותפילין. יש שבעה מעשז"ג מרכזיות, מתוכן הוזכרו שש. מי לא הוזכר? ציצית. יש פוסקים שממש אסרו הנחת תפילין, זה הופך את המצווה הזו ליוצאת דופן מבין שאר המעש"ג. לכל הפחות ראוי לציין את השוני הזה. תיאורטית היה עדיף לפרט על כל מצווה בתת כותרת אבל זה מצריך עבודה וכרגע לא ריאלי. הדיון בנוגע לקיום נשים מזרמים שונים היה יכול להיות רלוונטי במידה והיה פירוט לגבי כל מצווה, אבל כרגע אני מסכימה שזה נראה קצת מיותר.
אין לי כוח לדון באריכות לגבי כל אחד מהסעיפים כאן. אני בסך הכל רוצה שיהיה ייצוג הוגן ליחס השלילי כלפי קיום ציצית ובמיוחד תפילין (ראה מקרה מיכל בת שאול כפי שהבאת בדברי הרב פיינשטיין) ולכך שנשים יכולות לקיים מעשז"ג. אם תערוך את הערך בצורה כזו אני לא אתנגד. BlueHorizon - שיחה 04:31, 28 באפריל 2013 (IDT)
- התכוונתי ששכר המצוות בכלל אינו עובדה כפי שעלול להשתמע, אלא עמדה דתית.
- א. הרב פיינשטיין דווקא לא כתב שלנשים יש בעיה לשמור על גוף נקי שאין לגברים (וגם לא שאין), אלא שמאותה סיבה שגברים מקיימים את המצווה באופן מינימליסטי, נשים הפטורות ממנה לא אמורות לקיים אותה כלל. ב. "אמונה שלמה" זה נשמע כמו דרגה עילאית, ו"לא כל הרוצה ליטול את השם יטול".
- הוספתי אזכור למצוות ציצית וכן לברית מילה. אם היה אפשר לסכם את עמדת ההלכה לגבי קיום מצוות תפילין בידי נשים במשפט אחד, לא היה אכפת לי לכתוב זאת כאן למרות שזה לא הנושא כי ההתנגדות אינה נובעת מהיותן מעשהז"ג. אבל מדובר בסוגייה סבוכה שהצגתה כאן תיצור כפילות משמעותית, ולכן לדעתי די לנו בכך שהציטטה מהרב פיינשטיין המובאת בהערה כוללת את התייחסותו לנושא הציצית והתפילין. הערך לא מציג באופן ברור מספיק שאישה יכולה לקיים מעשהז"ג, ולפי חלק מהדעות אף לברך עליהן? בברכה, משתמש כבד - 13:16, 28/04/13
- כרגע מוצג, לפני העריכות המשמעותיות בשבוע האחרון זה לא היה כ"כ ברור לעניות דעתי. ראיתי את השינוי, הוא מקובל, ובסופו של דבר מגיע לך כל הכבוד על העריכה של הערך. תודה. BlueHorizon - שיחה 17:02, 28 באפריל 2013 (IDT)
הפנייה לנשות הכותל
[עריכת קוד מקור]ביטלתי הפניה מגוף הערך לפני שראיתי שהיא הועברה לשם רק עכשיו. הנקודה היא שלכתוב (ראו נשות הכותל) בגוף הפרק זה בוטה מדי ולא מקובל, בפרט כשבערך הנ"ל הנושא הוא קיום מצוות עשה שהזמן גרמן על ידי נשים דווקא במתחם תפילה ספציפי. אבל בשביל זה יש סעיף "ראו גם" ואיני רואה בעיה שההפנייה תהייה שם. בברכה, משתמש כבד - 23:22, 05/05/13
דיוק בדעת הרב פיינשטיין?
[עריכת קוד מקור]בעקבות העריכה הזאת:
- הרב פיינשטיין לא חידש דבר כשהתיר קיום מצוות על ידי נשים הפטורות מהן. הן מקיימות את חלקן מדורי דורות כפי שכתבו הפוסקים עליהם הוא הסתמך וכפי שמובהר בהרחבה בערך. לכתוב בסיכום דבריו שהוא התיר את קיום המצוות הנ"ל לאחר משפט העוסק בהתעטפות בטלית והנחת תפילין בידי נשים, עלול להתפרש כמתן לגיטימציה שלו למנהג הספציפי הזה, אך אותו הוא דווקא שלל כמבואר בדבריו (בלי קשר לכוונה), טלית כשהיא לבוש גברי (כפי שנוהגות למעשה נשים לא אורתודוקסיות שמתעטפות בטלית כשל אנשים), והנחת תפילין משום שהיא צריכה זהירות יתרה.
- הוא לא שלל קיום מצוות עשה שהזמן גרמן רק כשהוא נעשה בהתרסה. הוא כתב במפורש שהדבר תלוי במחשבה/כוונה. כלומר כשקיום המצווה מבטא אותה אף אם היא אינה מפורשת. בברכה, משתמש כבד - 23:36, 05/05/13
- לאחר עריכה זו הבאתי את דבריו כלשונם, ויבין אותם כל אחד כרצונו, שנאמר "עשה לך רב" - אתה תקבע איך תבין את דברי רבך. דוד שי - שיחה 07:18, 6 במאי 2013 (IDT)
- חבל. הציטטה המלאה ארוכה, אינה שווה לכל נפש ואינה מבדילה בין העיקר והטפל (לענייננו) בדבריו. בברכה, משתמש כבד - 10:09, 06/05/13
- אינני מסכים אתך. דוד שי - שיחה 22:19, 6 במאי 2013 (IDT)
- חבל. הציטטה המלאה ארוכה, אינה שווה לכל נפש ואינה מבדילה בין העיקר והטפל (לענייננו) בדבריו. בברכה, משתמש כבד - 10:09, 06/05/13
- לאחר עריכה זו הבאתי את דבריו כלשונם, ויבין אותם כל אחד כרצונו, שנאמר "עשה לך רב" - אתה תקבע איך תבין את דברי רבך. דוד שי - שיחה 07:18, 6 במאי 2013 (IDT)
ברית מילה
[עריכת קוד מקור]לא הבנתי את מחיקת ההסבר לגבי מצוות ברית מילה בפרק "קיום מצוות מרצון". מאחר שהערך מפרט את מצוות העשה שהזמן גרמן וביניהן ברית מילה, לדעתי ראוי להסביר מדוע אף שנשים יכולות לקיים מצוות אלו, ברית מילה הן אינן יכולות לעבור כלל. זאת למרות שישנו ניתוח הקרוי מילת נשים. כרגע מי שיקרא את הערך ואינו בקיא בהלכה עלול להתרשם שהסיבה לאי קיום מצווה זו בידי נשים פמיניסטיות או שרוצות להחמיר על עצמן היא שהאידיאלים שלהן נגמרים היכן שהן נדרשות לסבול. בברכה, משתמש כבד - 23:23, 11/05/13
- אני לא בקיאה בכל פרטי המצווה אבל מצוות מילה לא מאבדת תוקף גם אם לא התקיימה ביום השמיני (כלומר אם אתה לא נימול, עליך לקיים אותה גם אם אתה בגיל 120). זה מוציא אותה מכלל מצוות עשה שהזמן גרמא, לא? BlueHorizon - שיחה 23:42, 11 במאי 2013 (IDT)
- כך לדעה שהיא נוהגת בין ביום ובין בלילה. להלכה נפסק שהיא נוהגת ביום בלבד. בכל מקרה, זה לא קשור לדיון אלא לעצם האזכור של המצווה בערך. בברכה, משתמש כבד - 23:52, 11/05/13
- אני לא מבינה את הסוגיה. לנשים אין עורלה. לפיכך - אי-אפשר לימול אותן כפי שהיהדות מגדירה "מילה". איזו שאלה יש כאן מעבר לזה? -- ענבל • ו' בסיוון ה'תשע"ג • 02:03, 15 במאי 2013 (IDT)
- לנשים יש את עורלת הדגדגן, שרק היא מוסרת בגרסה של מילת נשים הנפוצה באזורנו, ככתוב כאן וכפי שמומחש בתרשים שבערך מילת נשים (טיפוס A). לכן לדעתי בערך המזכיר במפורש את מצוות ברית המילה כמצוות עשה שהזמן גרמא, ומציין שיש נשים המקיימות מצוות אלו למרות שהן פטורות מהן, ראוי להבהיר שמילת נשים אינה מצווה כלל ואינה מקויימת. בברכה, משתמש כבד - 00:08, 16/05/13
- המילה שמתייחסת לחלק שמוסר בתרשים תחת Type 1 היא "prepuce", מילה שעל פי מה שהבנתי בחיפוש קצר מתייחסת בדרך כלל לעור שמקיף את הדגדגן ולפעמים מתייחסת גם לעור שמקיף את הפין (כלומר, העורלה). אי-אפשר להסיק מזה שגם בעברית המילה "עורלה" מתייחסת לשני המינים, בטח שלא בלשון המקרא. זה טיעון נורא מעניין, אבל צריך להביא איזשהן הוכחות אטימולוגיות כדי להתייחס אליו ברצינות. -- ענבל • ח' בסיוון ה'תשע"ג • 14:36, 17 במאי 2013 (IDT)
- כאמור, גם בעברית ישנה "עורלת הדגדגן", אבל זה לא עקרוני. טענתי נוגעת למושג המילה, שמוכר כניתוח שלו גרסאות לגברים ולנשים שלשתיהן היבטים חברתיים/דתיים. מעבר לכך, האם יש לך סיבה להתנגד לתוספת, מעבר לכך שלדעתך היא מיותרת? בברכה, משתמש כבד ף- 22:24, 18/05/13
- אין לי סיבה מיוחדת להתנגד, מעבר לדעתי שמדובר בטיעון חלש למדי. הרי לא מדובר פה בניתוחי מילה כתופעה חברתית/דתית גלובלית, אלא במצווה ביהדות שמקורה בתורה, בה אין שום איזכור (לא בתורה ולא בפרשנים) לעורלה בגוף האישה. השימוש המודרני במילה "עורלה" לא מהווה ראיה בעיניי. -- ענבל • י"ב בסיוון ה'תשע"ג • 23:28, 20 במאי 2013 (IDT)
- את הכנסת לדיון את טיעון העורלה. אם לא היה כתוב בתורה "ימול לכם כל זכר" יתכן שהמצוה היתה גם לנשים (ואולי בתנוך האוזן). בברכה, משתמש כבד - 23:48, 20/05/13
- אין לי סיבה מיוחדת להתנגד, מעבר לדעתי שמדובר בטיעון חלש למדי. הרי לא מדובר פה בניתוחי מילה כתופעה חברתית/דתית גלובלית, אלא במצווה ביהדות שמקורה בתורה, בה אין שום איזכור (לא בתורה ולא בפרשנים) לעורלה בגוף האישה. השימוש המודרני במילה "עורלה" לא מהווה ראיה בעיניי. -- ענבל • י"ב בסיוון ה'תשע"ג • 23:28, 20 במאי 2013 (IDT)
- כאמור, גם בעברית ישנה "עורלת הדגדגן", אבל זה לא עקרוני. טענתי נוגעת למושג המילה, שמוכר כניתוח שלו גרסאות לגברים ולנשים שלשתיהן היבטים חברתיים/דתיים. מעבר לכך, האם יש לך סיבה להתנגד לתוספת, מעבר לכך שלדעתך היא מיותרת? בברכה, משתמש כבד ף- 22:24, 18/05/13
- המילה שמתייחסת לחלק שמוסר בתרשים תחת Type 1 היא "prepuce", מילה שעל פי מה שהבנתי בחיפוש קצר מתייחסת בדרך כלל לעור שמקיף את הדגדגן ולפעמים מתייחסת גם לעור שמקיף את הפין (כלומר, העורלה). אי-אפשר להסיק מזה שגם בעברית המילה "עורלה" מתייחסת לשני המינים, בטח שלא בלשון המקרא. זה טיעון נורא מעניין, אבל צריך להביא איזשהן הוכחות אטימולוגיות כדי להתייחס אליו ברצינות. -- ענבל • ח' בסיוון ה'תשע"ג • 14:36, 17 במאי 2013 (IDT)
- לנשים יש את עורלת הדגדגן, שרק היא מוסרת בגרסה של מילת נשים הנפוצה באזורנו, ככתוב כאן וכפי שמומחש בתרשים שבערך מילת נשים (טיפוס A). לכן לדעתי בערך המזכיר במפורש את מצוות ברית המילה כמצוות עשה שהזמן גרמא, ומציין שיש נשים המקיימות מצוות אלו למרות שהן פטורות מהן, ראוי להבהיר שמילת נשים אינה מצווה כלל ואינה מקויימת. בברכה, משתמש כבד - 00:08, 16/05/13
- אני לא מבינה את הסוגיה. לנשים אין עורלה. לפיכך - אי-אפשר לימול אותן כפי שהיהדות מגדירה "מילה". איזו שאלה יש כאן מעבר לזה? -- ענבל • ו' בסיוון ה'תשע"ג • 02:03, 15 במאי 2013 (IDT)
- כך לדעה שהיא נוהגת בין ביום ובין בלילה. להלכה נפסק שהיא נוהגת ביום בלבד. בכל מקרה, זה לא קשור לדיון אלא לעצם האזכור של המצווה בערך. בברכה, משתמש כבד - 23:52, 11/05/13
שינוי השם 2
[עריכת קוד מקור]בגמרא ובמשנה הנוסח "שהזמן גרמא" באלף עדיף לשנות, אפשר להשאיר הפנייה בערך עם ה"א. העורך היהודי • שיחה • י' באדר ה'תשע"ה 23:03, 1 במרץ 2015 (IST)
- במשנה שלפני "גרמה" (קידושין א:ז), משהו משובש בנוסח אצלי? ביקורת - שיחה 01:18, 8 במרץ 2015 (IST)
- ככה זה במהדורות החדשות (קהתי וכו') במהדורות ישנות הנוסח "גרמא" עכ"פ זה הביטוי המקובל, זה כמו הערך גרמא בשבת שלא נקרא גורם בשבת . העורך היהודי • שיחה • י"ז באדר ה'תשע"ה 23:56, 8 במרץ 2015 (IST)
- נגד וכי קהתי חידש את נוסח המשנה? גם ב"משנה סדורה" ובוויקיטקסט כתוב "גרמה".
- המקרה שלפנינו אינו דומה למקרה דוגמא-דוגמה שבו יש רק הבדל כתיב. "גרמהּ" שלפנינו פירושו "גרם אותה" (יש מפיק בה"א), כך שהחלפת הה"א באל"ף היא שינוי מהותי, ועדיף הכתיב שבמשנה. דוד שי - שיחה 06:16, 9 במרץ 2015 (IST)
- אתה לא יכול להשוות נוסח קהתי, או נוסח משנה סדורה ובטח שלא נוסח ויקיטקסט בזמן שבמהדורות הישנות הנוסח באלף, וכן בגמרא הנוסח באלף, הפירוש הנכון הוא באלף שמשמעו תלוי הזמן גרמא = הזמן תלוי בהם. אגב גם בגוגל כמות התוצאות באלף כמעט פי 3 מכמות התוצאות בהא, כמו כן הנה קישור לויקיטקסט שהתיחסת אליו כמקור, ע"פ מאמר פרופסור באלף. העורך היהודי • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ה 22:29, 9 במרץ 2015 (IST)
- אני בוודאי יכול להסתמך על קהתי ומשנה סדורה - אלה מקורות אמינים, וכל המידע שאתה מביא היה גם לפני עורכיהם בעת שהחליטו לכתוב "גרמה". גם מילון אבן שושן כותב "מצוה שהזמן גרמה". דוד שי - שיחה 05:46, 10 במרץ 2015 (IST)
- באנציקלופדיה תלמודית כתוב "גרמא". העורך היהודי • שיחה • י"ט באדר ה'תשע"ה 21:57, 10 במרץ 2015 (IST)
- אני בוודאי יכול להסתמך על קהתי ומשנה סדורה - אלה מקורות אמינים, וכל המידע שאתה מביא היה גם לפני עורכיהם בעת שהחליטו לכתוב "גרמה". גם מילון אבן שושן כותב "מצוה שהזמן גרמה". דוד שי - שיחה 05:46, 10 במרץ 2015 (IST)
- אתה לא יכול להשוות נוסח קהתי, או נוסח משנה סדורה ובטח שלא נוסח ויקיטקסט בזמן שבמהדורות הישנות הנוסח באלף, וכן בגמרא הנוסח באלף, הפירוש הנכון הוא באלף שמשמעו תלוי הזמן גרמא = הזמן תלוי בהם. אגב גם בגוגל כמות התוצאות באלף כמעט פי 3 מכמות התוצאות בהא, כמו כן הנה קישור לויקיטקסט שהתיחסת אליו כמקור, ע"פ מאמר פרופסור באלף. העורך היהודי • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ה 22:29, 9 במרץ 2015 (IST)
- ככה זה במהדורות החדשות (קהתי וכו') במהדורות ישנות הנוסח "גרמא" עכ"פ זה הביטוי המקובל, זה כמו הערך גרמא בשבת שלא נקרא גורם בשבת . העורך היהודי • שיחה • י"ז באדר ה'תשע"ה 23:56, 8 במרץ 2015 (IST)
- מסכים עם דוד שי. הן בכתב־יד קאופמן והן בכתב־יד פרמה הנוסח הוא "גרמה" מקור, שהוא הרבה יותר הגיוני מבחינה דקדוקית. ־א היא סיומת ארמית של שם־עצם, כך ש"גרמא" (=גורם/סיבה) נשמע קצת כמו "מצוות עשה שהזמן קלמנטינה"; אם איני טועה, גם בארמית הפועל+מושא חבור אמור להיות "גרמה" (="גרם יתה"), אך להבדיל מעברית הוא נהגה garmah. בספרות ההלכתית זה נפוץ שלוקחים ביטוי תלמודי וכד׳ ומשתמשים בו כצירוף כבול מבלי ליתן מחשבה למשמעותו הסמנטית, כך שאין זה מפתיע ששגיאה כזו יכולה להתפשט ולהשתרש. ברוך [ShoobyD] • שיחה – 04:04, 21 במרץ 2015 (IST)
- ראשית המילה גרמא אינה משמשת רק כשם עצם אלא גם כפועל ראה במילון ארמי עברי ששם אף ציין שמקובל הנוסח "מצוות עשה שהזמן גרמא", לכן נראה שיש להעדיף את הנוסח המקובל שאין בו טעות, שנית בכל נוסחאות הגמרות הנדפסות (הן בדפוס וילנא והן בדפוס אמשטרדם מקור) הנוסח "גרמא" וכן הנוסח בתוספתא בסוטה סוף פרק ב'. העורך היהודי • שיחה • ב' בניסן ה'תשע"ה 14:23, 22 במרץ 2015 (IST)
- נכון שהסיומת ־א מופיעה לעתים בפועל בארמית, אך בנקבה ("איהו פְּעַל"; "איהי פְּעַלָא/פְּעַלַת"), ו־"זמן" הוא ממין זכר; אתה יכול למצוא מקור אחר שבו "גרמא" משמש כפועל בזכר? מבחינת דקדוק ארמי אני כן רואה כאן טעות; למרות זאת, מה שניתן לטעון הוא "שבשתא, כיוון דעל – על" (במובן העממי). ברוך [ShoobyD] • שיחה – 09:02, 24 במרץ 2015 (IST)
- ראה מסכת מגילה דף כב עמוד ב "הא והא גרמא ליה" והא משמעותו המילה "זה" - זכר, וכן ראה מסכת נדרים דף מ עמוד א "כי אתא רב דימי אמר: כל המבקר את החולה - גורם לו שיחיה, וכל שאינו מבקר את החולה - גורם לו שימות. מאי גרמא? אילימא כל המבקר את החולה - מבקש עליו רחמים שיחיה, וכל שאין מבקר את החולה - מבקש עליו רחמים שימות" - גם כאן משמע שזה בלשון זכר, גם כאן במסכת גיטין דף מה עמוד א "בנתיה דרב נחמן גרמא להו מילתא ואשתביין, ואישתבאי איהו נמי בהדייהו" - משמע שזה לשון סתמית שזה זכר, וכן כאן מסכת סנהדרין דף קב עמוד א "מאי גרמא ליה? אמר אביי: ברית כרותה לשפתים" ומקום אחרון בנדה כ ע"ב "טבעא דבבל גרמא לי". העורך היהודי • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
- אני חוזר בי. עיינתי ב"דקדוק ארמית בבלית" של לויאס, ונראה שלמרות שמבחינה טכנית הסיומת היא אכן לנקבה, חילופי מינים וריבויים בארמית זה דבר שבשגרה (במילותיו: "בשמוש המין והמספר רבה העזובה.. גם במין הטבעי"); הוא מדבר לדוגמא על זמן העתיד שמוסיף לעתים את סמן הריבוי/סיום הנקבה "לבטלה". ברוך [ShoobyD] • שיחה – 00:36, 25 במרץ 2015 (IST)
- ראה מסכת מגילה דף כב עמוד ב "הא והא גרמא ליה" והא משמעותו המילה "זה" - זכר, וכן ראה מסכת נדרים דף מ עמוד א "כי אתא רב דימי אמר: כל המבקר את החולה - גורם לו שיחיה, וכל שאינו מבקר את החולה - גורם לו שימות. מאי גרמא? אילימא כל המבקר את החולה - מבקש עליו רחמים שיחיה, וכל שאין מבקר את החולה - מבקש עליו רחמים שימות" - גם כאן משמע שזה בלשון זכר, גם כאן במסכת גיטין דף מה עמוד א "בנתיה דרב נחמן גרמא להו מילתא ואשתביין, ואישתבאי איהו נמי בהדייהו" - משמע שזה לשון סתמית שזה זכר, וכן כאן מסכת סנהדרין דף קב עמוד א "מאי גרמא ליה? אמר אביי: ברית כרותה לשפתים" ומקום אחרון בנדה כ ע"ב "טבעא דבבל גרמא לי". העורך היהודי • שיחה • ד' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
- נכון שהסיומת ־א מופיעה לעתים בפועל בארמית, אך בנקבה ("איהו פְּעַל"; "איהי פְּעַלָא/פְּעַלַת"), ו־"זמן" הוא ממין זכר; אתה יכול למצוא מקור אחר שבו "גרמא" משמש כפועל בזכר? מבחינת דקדוק ארמי אני כן רואה כאן טעות; למרות זאת, מה שניתן לטעון הוא "שבשתא, כיוון דעל – על" (במובן העממי). ברוך [ShoobyD] • שיחה – 09:02, 24 במרץ 2015 (IST)
- ראשית המילה גרמא אינה משמשת רק כשם עצם אלא גם כפועל ראה במילון ארמי עברי ששם אף ציין שמקובל הנוסח "מצוות עשה שהזמן גרמא", לכן נראה שיש להעדיף את הנוסח המקובל שאין בו טעות, שנית בכל נוסחאות הגמרות הנדפסות (הן בדפוס וילנא והן בדפוס אמשטרדם מקור) הנוסח "גרמא" וכן הנוסח בתוספתא בסוטה סוף פרק ב'. העורך היהודי • שיחה • ב' בניסן ה'תשע"ה 14:23, 22 במרץ 2015 (IST)
- נגד. לא להעביר. אני עם משתמש:דוד שי: גרמה. בשני כתבי היד העתיקים החשובים של המשנה – פרמה וקאופמן – כתוב גרמה. בעת החדשה, במהדורה של חנוך אלבק, שהקפיד במיוחד על כתיב וניקוד, כתוב גרמה, וכן אצל קהתי ואבן־שושן. מכיוון שהמשנה כתובה בעברית וגם הוויקיפדיה הזאת, שיקולים של ארמית אינם קובעים כאן. עד שתובא דעה מלומדת ומנומקת שממליצה על „גרמא”, זה צריך להישאר „גרמה”. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 10:04, 28 במרץ 2015 (IDT)
- מושג צריך להיות מוצג בצורה המקובלת שלו, אנציקלופדיה מציגה מושגים בניגוד למילון אבן שושן, נכון שבמשניות הנוסח בה"א צריך ללכת אחר רוב המקומות שהם הגמרא וכל הפוסקים, לכן ראה יותר נכון ללכת אחר הנוסח המקובל, כשם שהמושג גרמא מוצג בערך גרמא ולא בערך גורם. העורך היהודי • שיחה • ח' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
- ראיתי את ההפניה מלוח המודעות. לאחר קריאת הדיון, גם אני נגד. גילגמש • שיחה 22:29, 30 במרץ 2015 (IDT)
- עדיין לא הובהר פה למה הערך גרמא בשבת לא יצוין כגורם בשבת אם הולכים לפי הנוסח העברי, אלא צ"ל שהולכים לפי הנוסח המקובל של הביטוי/המושג התלמודי, אם כך גם הערך הזה צריך להיות באל"ף, ואף שבחלק (ואם תרצו בחלק חשוב) ממהדורות המשניות הנוסח בה"א אזלינן בתר רוב, שכל הפוסקים החל מהראשונים ועד לאחרוני זמנינו כתבו באל"ף. העורך היהודי • שיחה • י' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
- אין זה תפקידנו לשנות את הנהוג, בכמעט כל המקורות היהודיים הקלאסיים מהגמרא עד ימינו אנו כותבים "גרמא" וכייון שכלל לא ברור שזה שיבוש, יש להשאיר את השם הנהוג, עם הפניה מ - שהזמן גרמה, וציון הנוסחאות השונות בערך (עדיף בהערת שוליים)Uhbcrd451 - שיחה 23:03, 30 במרץ 2015 (IDT)
- יש כרגע שלושה בעד ושלשה נגד. העורך היהודי • שיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
- אין זה תפקידנו לשנות את הנהוג, בכמעט כל המקורות היהודיים הקלאסיים מהגמרא עד ימינו אנו כותבים "גרמא" וכייון שכלל לא ברור שזה שיבוש, יש להשאיר את השם הנהוג, עם הפניה מ - שהזמן גרמה, וציון הנוסחאות השונות בערך (עדיף בהערת שוליים)Uhbcrd451 - שיחה 23:03, 30 במרץ 2015 (IDT)
- עדיין לא הובהר פה למה הערך גרמא בשבת לא יצוין כגורם בשבת אם הולכים לפי הנוסח העברי, אלא צ"ל שהולכים לפי הנוסח המקובל של הביטוי/המושג התלמודי, אם כך גם הערך הזה צריך להיות באל"ף, ואף שבחלק (ואם תרצו בחלק חשוב) ממהדורות המשניות הנוסח בה"א אזלינן בתר רוב, שכל הפוסקים החל מהראשונים ועד לאחרוני זמנינו כתבו באל"ף. העורך היהודי • שיחה • י' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
- ראיתי את ההפניה מלוח המודעות. לאחר קריאת הדיון, גם אני נגד. גילגמש • שיחה 22:29, 30 במרץ 2015 (IDT)
- מושג צריך להיות מוצג בצורה המקובלת שלו, אנציקלופדיה מציגה מושגים בניגוד למילון אבן שושן, נכון שבמשניות הנוסח בה"א צריך ללכת אחר רוב המקומות שהם הגמרא וכל הפוסקים, לכן ראה יותר נכון ללכת אחר הנוסח המקובל, כשם שהמושג גרמא מוצג בערך גרמא ולא בערך גורם. העורך היהודי • שיחה • ח' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
- נגד. לא יקרה כלום אם מישהו יחשף כאן לראשונה לצורת כתיבה פחות מקובלת ויותר עברית.
- לגבי גרמא בשבת לפי הכרותי עם המקורות גרמא הוא מונח תלמודי עצמאי וממילא הערכים שדנים בו בהקשר של שבת או נזיקין נקראים "גרמא בשבת" ו"גרמא בנזיקין". Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 00:26, 6 באפריל 2015 (IDT)
- גרמא הוא מונח תלמודי עצמאי וגם מצוות עשה שהזמן גרמא היא מונח תלמודי עצמאי, מהלשון שלך "לא יקרה כלום אם..." משמע שיש כאן נזק ואי נכונות אך זעיר, ואפשר "להחליק" עליו. העורך היהודי • שיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
- בעד העברה. שמזן‡שיחה • ערכי בראבו • 19:08, 6 באפריל 2015 (IDT)
- שיחה, פתחת הצבעה?Uhbcrd451 - שיחה 00:27, 7 באפריל 2015 (IDT)
- גם לי היה מוזר בהתחלה שכתוב בלי א'. כעיקרון שתי הדעות כאן לכתוב את הערך הראשי ב-ה או ב-א ובנוסף הפניה בהתאם לחלופין, שתיהן טובות וענייניות ולכן אני נמנע. מי-נהר - שיחה 12:46, 7 באפריל 2015 (IDT)
- בעד. כל הדיון מאד תמוה. האיות המקובל הוא בא' ואיות בה' מאד לא מצוי, כך שאני לא חושב שיש משמעות לדקדוק ולתחביר. גם אם תושג הסכמה שהאיות המדויק הוא בה' (ולדעתי הוא אכן המדויק) צריך להשאיר את הערך בא' שימו לב: חיפוש בערך עצמו מעלה שהמושג מוזכר 4 פעמים כ"גרמה" (מתוכם 2 בפתיח) ו-7 פעמים נוספים כ"גרמא", זה לבד מהוה סיבה לשנות את שם הערך למושג המוזכר בערך. נת קייק - שיחה 18:08, 7 באפריל 2015 (IDT)
- אין טעם בדיון נוסף. העסק התקדם להצבעה. ההחלטה תהיה על פי ההצבעה. גילגמש • שיחה 18:44, 7 באפריל 2015 (IDT)
- משתמש:נת קייק שים לב הדיון הועבר להצבעה. העורך היהודי • שיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים 14:18, 8 באפריל 2015 (IDT)
- ההצבעה הסתיימה רשמית (בתיקו - בלי לספור את ההצעה של משתמש:בן עדריאל), אז מה עכשיו?Uhbcrd451 - שיחה 20:24, 14 באפריל 2015 (IDT)
- כפי שאמרת: תיקו - צשבי יתרץ קושיות ובעיות, ואנו נמתין לו עד שיבוא. דוד שי - שיחה 20:30, 14 באפריל 2015 (IDT)
- מה עם אימוץ הצעתו של בן עדריאל - המתנגד היחיד היה העורך היהודי (וגם הוא הדגיש שהוא לאו דווקא מתנגד, אלא לא מבין למה לשנות ללשון רבים, בניגוד למקובל) ? Uhbcrd451 - שיחה 21:52, 14 באפריל 2015 (IDT)
- אני לא מתנגד לכך. דוד שי - שיחה 22:17, 14 באפריל 2015 (IDT)
- התיקו שיצא הוא נס! זהו איתות אלוהי שיש לקבל את הצעתו של בן עדריאל. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:20, 15 באפריל 2015 (IDT)
- להצעה זו יש 11 תומכים ומתנגד אחד... Arieha1995 - שיחה 17:45, 15 באפריל 2015 (IDT)
- שגם הוא לא מתנגד באמת. עמירם פאל - שיחה 18:54, 15 באפריל 2015 (IDT)
- אני משנה למצוות עשה שהזמן גרמן Uhbcrd451 - שיחה 19:24, 16 באפריל 2015 (IDT)
- לא הצלחתי טכנית להעביר, כנראה כי כבר יש דף כזה עם הפניה לדף הנוכחי, מישהו יכול לעזור?Uhbcrd451 - שיחה 19:28, 16 באפריל 2015 (IDT)
- העברתי. דוד שי - שיחה 20:02, 16 באפריל 2015 (IDT)
- תודה, עכשיו צריך להעביר גם את דף השיחהUhbcrd451 - שיחה 20:06, 16 באפריל 2015 (IDT)
- העברתי. דוד שי - שיחה 20:02, 16 באפריל 2015 (IDT)
- לא הצלחתי טכנית להעביר, כנראה כי כבר יש דף כזה עם הפניה לדף הנוכחי, מישהו יכול לעזור?Uhbcrd451 - שיחה 19:28, 16 באפריל 2015 (IDT)
- אני משנה למצוות עשה שהזמן גרמן Uhbcrd451 - שיחה 19:24, 16 באפריל 2015 (IDT)
- שגם הוא לא מתנגד באמת. עמירם פאל - שיחה 18:54, 15 באפריל 2015 (IDT)
- להצעה זו יש 11 תומכים ומתנגד אחד... Arieha1995 - שיחה 17:45, 15 באפריל 2015 (IDT)
- התיקו שיצא הוא נס! זהו איתות אלוהי שיש לקבל את הצעתו של בן עדריאל. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:20, 15 באפריל 2015 (IDT)
- אני לא מתנגד לכך. דוד שי - שיחה 22:17, 14 באפריל 2015 (IDT)
- אין טעם בדיון נוסף. העסק התקדם להצבעה. ההחלטה תהיה על פי ההצבעה. גילגמש • שיחה 18:44, 7 באפריל 2015 (IDT)
- בעד. כל הדיון מאד תמוה. האיות המקובל הוא בא' ואיות בה' מאד לא מצוי, כך שאני לא חושב שיש משמעות לדקדוק ולתחביר. גם אם תושג הסכמה שהאיות המדויק הוא בה' (ולדעתי הוא אכן המדויק) צריך להשאיר את הערך בא' שימו לב: חיפוש בערך עצמו מעלה שהמושג מוזכר 4 פעמים כ"גרמה" (מתוכם 2 בפתיח) ו-7 פעמים נוספים כ"גרמא", זה לבד מהוה סיבה לשנות את שם הערך למושג המוזכר בערך. נת קייק - שיחה 18:08, 7 באפריל 2015 (IDT)
- גם לי היה מוזר בהתחלה שכתוב בלי א'. כעיקרון שתי הדעות כאן לכתוב את הערך הראשי ב-ה או ב-א ובנוסף הפניה בהתאם לחלופין, שתיהן טובות וענייניות ולכן אני נמנע. מי-נהר - שיחה 12:46, 7 באפריל 2015 (IDT)
- גרמא הוא מונח תלמודי עצמאי וגם מצוות עשה שהזמן גרמא היא מונח תלמודי עצמאי, מהלשון שלך "לא יקרה כלום אם..." משמע שיש כאן נזק ואי נכונות אך זעיר, ואפשר "להחליק" עליו. העורך היהודי • שיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים