שיחה:מיהו יהודי

הערך ישתתף בתחרות "מקצרמר למובחר". בינתיים, בגלל הבלגן, העבודה עליו נעשית בארגז החול שלי, כולם מוזמנים לבקר: משתמש:טל שחר/ארגז חול. אשמח לקבל כל הערה ועזרה. טל שחר 07:35, 7 מרץ 2006 (UTC)

שם הערך

לדעתי יש לשים סימן שאלה בסוף הערך כמו בוויקיפדיה האנגלית, כי זו שאלה. מה דעתכם? spurs229 06:21, 12 אפריל 2006 (UTC)

אין צורך. כשאומרים למשל "שאלת מיהו יהודי נידונה רבות בעשורים הראשונים של המדינה", לא מצרפים סימן שאלה כי מדברים על השאלה ולא ממש שואלים אותה; זה המצב גם בשם הערך. נתנאל 07:16, 12 אפריל 2006 (UTC)

• א. בוויקי האנגלית זה מופיע עם סימן שאלה.
• ב. פה זה לא חלק ממשפט אלה מושג, ביטוי. הערך עונה שעל שאלה זו ולכן צריך להיות סימן שאלה!

spurs229 08:59, 12 אפריל 2006 (UTC)

נתנאל צודק. odedee • שיחה‏ 09:34, 12 אפריל 2006 (UTC)

אני חושב שנתנאל טועה כי בשם הערך לא מדברים על השאלה אלא שואלים אותה, אבל אני רואה שאני בדעט מיעוט אז הערך ישאר בשמו הנוכחי. spurs229 11:40, 12 אפריל 2006 (UTC)

אכן, צריך להיות סימן שאלה בשם הערך: בעד H₂O 23:55, 24 בדצמבר 2006 (IST)

נגד סימן שאלה, מהסיבות שכבר צוינו. אביעד המקורי 23:56, 24 בדצמבר 2006 (IST)

גם נגד. בעברית זה מזמן מושג, מה גם שזו לא באמת שאלה, אולי שאלה רטורית בה יודעים מה התשובה (בכפוף למי שתשאל כמובן). DGtal 00:02, 25 בדצמבר 2006 (IST)

פרספקטיבה

הערך במתכונתו הנוכחית עוסק בהגדרה בחוק הישראלי. השאלה, כמובן רחבה יותר, אינה נוגעת לחוק בלבד ובוודאי שלא רק למדינת ישראל. גבולות היהדות כדת, כלאום, כתרבות, כקבוצה אתנית וככל הגדרה אחרת השתנו ממקום למקום ומתקופה לתקופה, על כן הערך צריך לטעון מראש להיות מצומצם יותר גם כן. --אורי 15:57, 12 אפריל 2006 (UTC)

מי יכול להסביר לי את המשפט הבא?

מתוך הערך:

הזכות לקיים אותן (את המצוות) לא ניתנת, על ידי החברה היהודית, לכל יהודי, ותלויה בקריטריונים נוספים (כפירה, אפיקורסות, ועוד).

?? מה הפירוש בכך? אם מישהו מבין את כוונת המשורר - שיקום. אם לא, לכאורה כדאי למחוק. בן נון 09:33, 8 בספטמבר 2006 (IDT)

לפי ההקשר והסעיף הקודם ("יציאה מן היהדות") הכוונה היא כנראה שכל יהודי חייב לקיים מצוות. יש מצוות שצריך ציבור בשביל לקיים אותם, ובמקרים מסוימים החברה היהודית אוסרת על חבר מסוים מתוכה להשתתף בהם (לרוב זה מבוטא בכל ש"אסור לצרפו למניין"), ובכך שוללת ממנו בפועל את הזכות לקיים חלק מהמצוות.

כמובן שהפסקה הזו בעייתית גם מבחינת התוכן: כל יהודי מוגבל ולא יכול לקיים את כל המצוות לפי הגדרה (יש מצוות שרלוונטיות רק לגבר/אישה/מלך/כהן/לוי/דיין/הציבור כקולקטיב וכו' וכו'). בנוסף, כמעט כל המצוות המחייבות ציבור (=מניין) הן מדרבנן, ואפשר לקיים את רוב המצוות היומיומיות בלי מניין, כמו שעשו ועושים בהרבה יישובים בהם יש מעט יהודים.

יש כמה מצוות שהתורה עצמה אוסרת על קיומם לכופרים (לדוגמה קורבן פסח). יצויין גם שגם כשהוכרז על אדם חרם זה כולל איסור לצרפו למניין, אך זה בהחלט לא מקרה בו הוא בתהליך יציאה מעם ישראל.

לסיכום, הפיסקה בעייתית הן בניסוחה והן בתוכנה. DGtal 09:55, 8 בספטמבר 2006 (IDT)

מלבד זאת: אני פשוט לא הבנתי איך יכול להיות ש"חובת כל יהודי לקיים את כל המצוות" אבל "אין זכות כל יהודי לקיים את כל המצוות". האם זו לא סתירה מיניה וביה? בכל אופן, אני חושב שאמחוק את זה. בן נון 09:57, 8 בספטמבר 2006 (IDT)

הסבר: יש על יהודי, מבחינתו, חובה אישית. הציבור זכאי בתנאים מסויימים למנוע ממנו לקיים חובה זו בפועל. DGtal 09:59, 8 בספטמבר 2006 (IDT)

הורדת משפט תמוה

בערך נכתב: "שורשיה של קביעת היהדות על פי האם נעוצים בתקופת המשנה, ויתכן שקביעת יהדותו של אדם בתקופות קדומות יותר נעשתה בדרכים אחרות (על פי יהדותם של האב או של שני בני הזוג)".

כקורא, המשפט הזה נראה לי קצת תמוה. הכל יתכן. יתכן גם שקביעת יהדותו של אדם היתה על-ידי טבילתו במפל מים גועש. מי אמר שלא? אך כשעוסקים בערך אינציקלופדי, יש לכתוב רק דברים המבוססים על השערות כלשהם (למשל, מחקר מדעי). אם קיים מחקר כזה, יש להחזיר את המשפט בסגנון של: "החוקר פלוני אלמוני טוען, כי"... וכו'. בן נון 07:20, 21 בספטמבר 2006 (IDT)

הערך הגרמני בוטל

הערך "מיהו יהודי" הגרמני בוטל, והקוראים מופנים לערך "יהדות". לפיכך יש להוריד את הקישור לדף הגרמני שאינו קיים יותר.

הוא יוסר אוטומטית על־ידי הבוט. ‏– rotemliss – שיחה 00:19, 10 באוקטובר 2006 (IST)

מדוע ציווה עזרא לגרש נשים נוכריות ולא ציווה לגרש בעלים נוכריים

רק מתוך ניחוש הגיוני אני יכול לשער שבעיית הבעלים הנוכריים של נשים יהודיות כלל לא עלתה על הפרק כי במזרח הקדום, ואף בימינו במידה לא מבוטלת, מקובל היה שהנשים מצטרפות למשפחת הבעל ולא להפך. משום מה האפשרות שהבעיה כלל לא הייתה קיימת, או שהיה קיימת במידה זניחה לא מופיעה בערך. אפשר להניח אחת מן השתיים: (1) נשים יהודיות שנישאו לנכרים יצאו מכלל ישראל וממילא לא היו בין שבי ציון של תקופת עזרא, (2) הקהילה היהודית הגולה בבבל הקפידה הקפדה יתרה שנשים יהודיות לא יינשאו לנכרים, ולעומת זאת גילתה סלחנות כלפי גברים יהודים שנשאו נשים נכריות (מהסיבה דלעיל). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:16, 11 באוגוסט 2007 (IDT)

אני לא מומחה גדול, אבל מהמשנה "עשרה יוחסין" עולה שכל מי שהיה לו ייחוס בעייתי עלה לישראל ובבבל נשארו רק ה"תקינים" (המינוח התלמודי הוא כמדומני "לא עלה עזרא... עד שעשאה כסולת"). אני גם משער שאם נשים יהודים התחתנו עם גוים, הן עברו לבית הבעל ויצאו מתחום השליטה של הקהילה היהודית. יש ספר חדש שטרם קראתי:

האומנם גורשו ’הנשים הנכריות’? : שאלת ההיבדלות בימי שיבת ציון / יונינה דור. ירושלים : הוצאת ספרים על שם י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, (תשס"ו).

אני מניח שתמצא בו תשובה למרבית השאלות בנושא. ‏DGtal‏ 22:38, 11 באוגוסט 2007 (IDT)

הגדרת היהודי בתיקון לחוק השבות 1970

נאמר כי "מנסחיו של התיקון לחוק השבות משנת 1970 ניסו ליצור הקבלה בין הגדרת היהודי לעניין חוק השבות להגדרה כפי שנכתבה בחוקי הגזע הנאציים, אך בהמשך השתנתה ההגדרה כך שלא חפפה עוד גם לחוקים אלו."

ראשית צריך לציין כי מדובר בשאלה על מי חל החוק - על יהודים, בני זוגם, צאציאהם וכו ולא ההגדרה של יהודי. נוסף אינני בטוח כי הקשר לחוקי הגזע הוא מבוסס. האם יש דיונים בכנסת עליהם אפשר להסתמך?

אלגוריתמיקאי 12:36, 20 באוקטובר 2007 (IST)

בעיקרון אתה צודק. החוק מגדיר שתי קטגוריות של אנשים: יהודים, שעליהם החוק חל ממילא, ולא-יהודים שזכאים ליהנות מהחוק כאילו היו יהודים. לגבי הקשר לחוקי הגזע הנאציים - הוא בראש ובראשונה נסיבתי. הגדרת כלל האנשים שזכאים ליהנות מהחוק תואמת באופן חשוד את הגדרת האנשים שזכויותיהם נשללו בחוקי נירנברג. לגבי ציטוטים ממש - צריך לחפש. אני משוכנע שיש כאלה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:50, 20 באוקטובר 2007 (IST)

צריך מקור לטענה כזו. בכל אופן המשפט שגוי, אין כל הקבלה בין הגדרת יהודי לבין חוקי הגזע הנאצים, אלא החוק מגדיר יהודי לפי ההלכה היהודית. אפשר למצוא הקבלה בין הקריטריון הנאצי של דור שלישי לבין מי שמוגדר "זכאי שבות" (שאינו יהודי) אבל צריך להראות שאכן היתה כוונה כזו, ולדעתי זה בעייתי מאד. התיקון הוא פשרה של לחצים מצד דתיים מזה וחילונים מזה, וגם אם עניין השואה נזרק במהלך הדיון אין להציג את התיקון כתוצאה של שאיפה מכוונת ליצור מקבילה לחוקי הגזע. דב ט. 13:08, 20 באוקטובר 2007 (IST)

המשפט עדיין לא ברור, לא מדויק, נטול סימוכין ומוטב להסירו ולהסתפק בהבהרה שבאה בהמשך, שבחוק לאחר התיקון היתה כעין התרסה כנגד חוקי הגזע הנאצים. דב ט. 13:15, 20 באוקטובר 2007 (IST)

וגם לא ממש רלבנטי לשאלת "מיהו יהודי", מושא הערך, אלא לנושא השבות בלבד. אני מסיר אותו. דב ט. 13:17, 20 באוקטובר 2007 (IST)

הערה לגבי עניין הלאום - צריך להיזהר כאן מאנכרוניזם. לאום היא לא קטגוריה תאורית, אלא רעיון המתבסס על אידאולוגיה שהתפתחה באירופה בעת החדשה. לומר שההלכה היהודית בתקופת התלמוד עסקה בהגדרת לאומיות זה אנכרוניזם ממש. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:22, 20 באוקטובר 2007 (IST) ומעניין לעניין באותו עניין - המונח "הגדרה עצמית" הוא קצת מטעה. מדובר בזכותו של עם לקבוע לעצמו את גורלו (self determination) ולא בהגדרה מי שייך לעם ומי אינו שייך אליו. גם כאן מדובר בתפיסה מודרנית שהתפתחה בראשית המאה ה-20, ולכן אי-אפשר לדבר עליה בהקשר לתקופת עזרא ונחמיה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:24, 20 באוקטובר 2007 (IST)

דת ומדינה

ב"הגדרה החוקית" לא כתוב כלל על ערבוב דת ומדינה, נושא שקשור מאוד לערך הזה. --חציל קרב - שיחה 16:30, 26 באפריל 2008 (IDT)

יהדות הלכה למעשה

כל הקטע המעשי מדבר על ההלכה היהודית ואילו הקטע התאורטי מדבר על היבטים נוספים. לטעמי הקטע המעשי צריך לדבר על החוק במדינת ישראל וההלכה הפרקטית. את הדיון ההלכתי התאורטי יש לשמור לחלק התאורטי נמר ערבות סיבירי - שיחה 21:59, 1 במאי 2008 (IDT)

בני תערובת לא הושמדו ע"י הנאצים

אני על סף מלחמת עריכה בהגנה על מחיקת הטענה הלא נכונה בעליל כי קיימת זהות בין הגדרת יהודי בחוקי נירנברג מ1935 לפתרון הסופי . בספרו המצויין של בראיין מ' רייג " החיילים היהודים של היטלר " עמ' 48-73 מישלניג סבלו מאפלייה אך לא סבלו מהשמדה . כמו כן אחת מאבני היסוד בהרשעתו של אייכמן היתה הוכחת מאבקו שלא הצליח לקבל לטיפולו גם משילניג כראיה לכך שרצה להשמיד ויזם ולא רק מילא פקודות .נמיוט - שיחה 00:21, 26 ביוני 2008 (IDT)

לא הבנתי מה הבעיה בפסקה כמות שהיא כעת - היא לא עומדת בסתירה לדבריך. אבי־עד - שיחה 00:43, 26 ביוני 2008 (IDT)

פיסקה כעת מצויינת ואין תלונות היה כאן איזה נוטר בעיני עצמו של ויקפדיה שהחליט שהאמונה העממית שהנאצים השמידו משילניג היא מעיקרי אמונותו . הנושא מאחורינו נמיוט - שיחה 00:09, 29 ביוני 2008 (IDT)

עמדתו של בן-גוריון בסוגיה

הערך טעון השלמה מכמה בחינות. לקונה אחת ישנה בהגדרות ומשמעויות (המושג "זרע ישראל", לדוגמה, אינו נזכר כלל בערך). חוסר מורגש נוסף הוא סקירת קשת העמדות בנושא, תוך התייחסות מיוחדת להשקפותיהם של מנהיגים, הוגי דעות וכו'.
אני מעלה את ההערות הללו לאחר שנתקלתי בדבריו של בן-גוריון בראיון עם שולמית אלוני, והצטערתי לראות שבערך בצורתו הנוכחית קשה למצוא היכן ניתן להכניסם. בראיון זה בדצמבר 1968, נשאל ב"ג מיהו יהודי בעיניו, וקבע:

"יהודי הוא כל אדם שבא ואומר בתום לב: 'אני יהודי'. אדם כזה ייחשב לבן הלאום שלנו."

— ב.ג.: "חרה לי שלנכדתי היו קשיים בעת נישואיה ונאמר שנולדה לאם לא יהודיה", מעריב, טור 1, 23 בדצמבר 1968

אביעדוס • שיחה ל' בשבט ה'תשע"ד, 18:04, 30 בינואר 2014 (IST)

סדר הפיסקאות

שמתי לב שיש;

• להקדים מקור הגדרת מיהו יהודי על פי ספרות חז"ל והלכה עוד לפני הפיסקא "ההגדרות המעשיות".
• וכן יש לקצר האריכות-יתר בערך -אריכות שרק מלאה הקורא.
• יש לפתוח פיסקה אודות הדיעות בחז״ל והראשונים בנושא כיוון שידוע שיש שהחמירו בעניין, בברכה--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• י"ח באייר ה'תשע"ד • 16:57, 18 במאי 2014 (IDT)

דווקא טוב שהפרק הגדרות מעשיות הוא הראשון כי הוא מציג את הקושי, אחרי שמודעים להשלכות ולבעיות רוצים לקרוא עוד שפם אדום - שיחה 23:02, 18 במאי 2014 (IDT)

הגדרת ממזר כיהודי

אם שייך טבלא זה כאן בערך או לא? ובכלל, אם ממזר נחשב כיהודי אם נאסר (מבחינה הלכתית) לבא (היינו חיתון) בקהל?;

חילוקי דעות בחז"ל וראשונים בדיון מיהו יהודי
בעל הדעה	מיהו יהודי	הטעם/מקור
רבי אלעזר ברבי שמעון	אמו יהודיה	כתוב בתורה "איש איש" פעמיים לרבות אפילו אביו גוי או עבד
רב יצחק בר אבדימי משום רבינו	גם אמו וגם אביו מישראל	עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר
תרגום שני לאסתר	לא ברור	כל אתתא מן בת ישראל דתיזיל ותשכב לות עממיא מן צבת נפשה לית לה חולק ואחסנתא ביני שבטיא דישראל (תרגום: כל אשה מבנות ישראל שתילך ותשכב אצל העמים מרצון נפשה אין לה חלק ונחלה בין שבטי ישראל
רבינו בחיי	לא ברור	כתוב ”מקרב אחיך תשים עליך מלך” (דברים יז טו) "מכאן יש ללמוד שכל מי שאינו אחיך אינו ישראל וכל מי שאינו מישראל נקרא נכרי"

--פרץ הכהן • שיחה •בשר גלאטט• כ' באייר ה'תשע"ד • 23:44, 19 במאי 2014 (IDT)

ממזר הוא יהודי לפי כל הגדרה מקובלת, או למעשה לפי כל הגדרה שאי פעם ראיתי עד שנתקלתי בעריכה שלך. לכן טבלה שמציגה מחלוקת בשאלה "מיהו ממזר?" אינה שייכת לערך. התרגום המובא בשורה השלישית אינו דעה הלכתית. הרבינו בחיי שבשורה הרביעית מסביר את משמעות המילה "נכרי" בתורה, בלי לחדש דבר להלכה. בברכה, גנדלף - 20:23, 20/05/14

ממזר הוא יהודי בדיוק כמו כל עשרת היוחסין שבפרק ד' של מסכת קידושין. אין בכלל שאלה כאן. ‏DGtal‏ 00:39, 21 במאי 2014 (IDT)

במקרא זה דווקא לפי האבא

עזרא הסופר הורה לגרש את הנשים הנוכריות וכל הנולד מהן.
בכל שאר המקרא שיוך לעם לענייני נחלה והחובה לקיים מצוות נקבע לפי האבא.
במקרה של עזרא זה אירוע חד פעמי שנעשה בעצת האל.
שמגרשים אישה שלא מישראל עם הבנים שלה, אז זה אומר שתמיד שיוך לישראל יקבע לפי האימא, גם במקרים מאוחרים יותר?
למה לא מצוין מה קרה לנשים ישראליות שנישאו לנכרים ולבנים שלהן? האם בן הנוכרי הופך לחלק מישראל.
האם הבנים הזכרים של הישראלים והנוכריות מפסיקים להיות חלק מעם ישראל בכלל או, שמבחינה טכנית, הם עדיין חלק מישראל אך פשוט מגורשים ומחויבים רק בשבע מצוות בני נוח?
זה בדיוק כמו ישמעאל שגורש עם הגר אך צאצאיו הם עדיין מזרע אברהם ולא מזרע אביה של הגר.
לא מדובר כאן כפי הנראה בקביעת כללי שיוך חדשים בניגוד לאלו שתיקן רבי שמעון בר יוחאי בתלמוד בבלי, מסכת קידושין, סח, ב.
Megaidler - שיחה 03:30, 28 באוקטובר 2014 (IST)

ומה לגבי ישמעאל, שגורש גם הוא עם אמו?פאתחי - שיחה 12:22, 28 באוקטובר 2014 (IST)

לפי הגישה הרבנית להלכה, מאז מתן תורה היהדות נקבעת לפי האם בלבד, על כל המשתמע מכך. יהודי שאביו גוי וגוי שאביו יהודי אינם מיוחסים אחר אביהם. לדוגמא, הם אינם יורשים אותו. לעומת זאת, הייחוס לשבטים בתוך עם ישראל או לעמים השונים מחוץ לעם ישראל נקבע לפי האב. בברכה, גנדלף - 12:30, 28/10/14

זה לפי הגישה הרבנית כפי שקבעו רשב"י ואחרים, שכנראה התקשו בהבנת הנקרא.

אני לא יודע מה היתה רמת העברית של רשב"י כי אז היהודים דיברו ארמית.

סביר להניח, שהממסד הרבני יאמר שפרשנותו של רשב"י ניתנה בעל פה על ידי משה ושיש לה תוקף אלוהי.

אבל לא מן הראוי שנוסיף לערך מיהו יהודי גם את הגישה המקראית הפשטנית, לפיה זה נקבע רק לפי האבא וגברים נכרים אינם יכולים להפוך לחלק מבני ישראל.

תמצא לי מקרה אחד במקרא שגבר שאביו נכרי הופך להיות ישראלי. מי אמר שלהיות גר זה להפוך לחלק מעם ישראל?

לפי הבנתי, גר הוא לא ישראלי אלא נכרי הרשאי להמשיך להתגורר בארץ שהובטחה לבני ישראל אך בתנאים מסוימים.

לפי מיטב הבנתי את הפשט, הוא נשאר נכרי וחלות עליו המצוות המיוחדות לבני ישראל כל עוד הוא יושב בנחלת ישראל, וכך גם לגבי בניו ובני בניו עד שמישהו מהם מחליט לשבת במקום אחר.

כתוב "כי גרים הייתם בארץ מצרים".

האם זה אומר שבני ישראל המירו את לאומיותם מ"ישראלים" ל"מצריים"

אולי "גר" הוא לא איש הממיר את לאומיותו, כי זה לא אפשרי מבחינה לוגית, אלא אדם החי בארץ של עם אחר כתושב זר בעל אשרת שהייה?

אשר לאלה שמותר להם לבוא בקהל, המצרים ובני אדום, מי אמר שלבוא בקהל הופך אותם לחלק מעם ישראל?

האם זה אומר עכשיו שכל המצרים והאדומים יכולים להתיישב בארץ שהובטחה רק לבני ישראל?

האם זה אומר שאיש מצרי בארץ מצרים חייב עכשיו לאכול כשר?

גם כאן מדובר, למיטב הבנתי את הפשט, כשני דברים לא קשורים - היתר לבוא בקהל ושיוך לעם ישראל שזה עניין ביולוגי.

אשר לרות המואביה ולבניה מבועז, הם חלק מעם ישראל ובתוכו לשבט יהודה כי בועז הוא ישראלי ויהודי ולא בגלל שרות "התגיירה".

מה דעתכם שנוסיף תת ערך חדש בשם "הגדרה מקראית" לערך הויקיפדיה "מיהו יהודי"?

Megaidler - שיחה 19:44, 29 באוקטובר 2014 (IST)

למיטב ידיעתי, ספר עזרא הוא חלק מהמקרא. אבל התשובה הקראית לשאלה מיהו יהודי, כבר מופיעה בערך. כאן זה לא פורום לויכוחים ולא בלוג לפירסום מאמרים. בברכה, גנדלף - 19:59, 29/10/14

איני בא לקדם אג'נדה קראית. ההגדרה הקראית עצמה שונה מזו שבמקרא, מפני שהקראים מאפשרים לגברים נכרים להפוך ליהודים ובניהם ימשיכו להיות יהודים. בספר עזרא לא נקבע שיהודי הוא מי שאמו יהודיה ושבני המגורשות מפסיקים להקרא "יהודים". רק כתוב שהם מגורשים. גם לא מצויין שבן ישראלית ונכרי, הוא ישראלי. זה על אותו משקל שבני ישמעאל אינם מפסיקים להיות בני אברהם רק בגלל שהגר גורשה עם ישמעאל. ההגדרה המקראית ליהודים, לויים, ישראלים, אדומים, ישמעאלים, מואבים, עמלקים וכדומה היא לא הלכתית, דתית, פוליטית, לשונית או תרבותית. היא ביולוגית - יוחסין מצד האבא. כאחד שדובר עברית מודרנית, שאינה שונה כל כך מלשון המקרא, אני רק אומר מה היא הבנתי הפשטנית של התנ"ך .לכן יש ליצור פסקה חדשה בערך והיא הגדרת מיהו יהודי במקרא. אשמח אם יובאו טיעונים רלוונטים וחבל להפוך את הדיון פה להתנצחות. Megaidler - שיחה 21:14, 29 באוקטובר 2014 (IST)

אם אתה חוקר מקרא בעל שם שכתב מאמרים בתחום הראויים שאנציקלופדיה תסתמך עליהם, תוכל להרחיב את הערך לפי המקורות הנ"ל. אם לא, אז טיעוניך אינן רלוונטיים לכאן. בברכה, גנדלף - 21:42, 29/10/14

טרם מצאתי סימוכין נוספים לעמדתי.

כפי שכבר אמרתי, אני מתבסס על הבנתי את הנקרא, אך האם אתה גנדלף מצאת סימוכין לשאר הדברים שנכתבו בערך זה.

למה שאני אצטרך להביא סימוכין לדברי בעוד שמתנגדיי אינם מביעים סימוכין לחזק את טענותיהם?

איפה יש ניתוח פשטני של המקרא שמפריך את טענותי?

Megaidler - שיחה 02:18, 30 באוקטובר 2014 (IST)

מתנגדיך? הערך אינו קובע מיהו יהודי לפי המקרא, ואינו מתנגד לדבריך. אז למה אתה דורש סימוכין? לכך שלפי ההלכה הרבנית, היהדות נקבעת לפי האם או גיור? בברכה, גנדלף - 09:08, 30/10/14

אין ספק שההלכה היהודית התלמודית אמנם קובעת שזה לפי האימא או גיור ולכך אין צורך בסימוכין, אך אני מדבר על פשוטו של מקרא. למה ההתנגדות שנוסיף עוד תת-ערך? Megaidler - שיחה 12:35, 30 באוקטובר 2014 (IST)

כתבתי למעלה ואין לי מה להוסיף. בברכה, גנדלף - 13:05, 30/10/14

אני ראיתי כמה מהטענות למעלה והם נראות לי מגוכחות חז"ל למדו שרק בן של אם יהודיה הוא יהודי כי כתוב בתורה שאסור ליהודיה להתחתן עם נכרי "פן יסיר את בנך מאחרי" בעוד שבאותו פסוק או פסוק אחרי זה אין לי את החומש לפני כתוב גם שאסור ליהודי להתחתן עם נכריה אבל לא כתוב "פן יסיר את בנך מאחרי" חז"ל לומדים מזה שרק מי שבא מאם יהודיה נקרא בנך ויש חשש שיעבוד עבודת אלילים משא"כ מי שנולד מאם לא יהודיה הוא לא יהודי ולכן אין את החשש ההוא ולידיעת כל מי שאי פעם יקרא את הדיון הזה רשב"י היה תנא לא אמורא והוא היה מחכמי המשנה שנכתבה כמה מפתיע בעברית והעברית שהם דברו הייתה הרבה יותר קרובה לעברית מקראית מאשר לעברית של היום לכן סביר להניח שהוא הבין את המקרא יותר טוב וגם כנראה שהוא התעמק יותר. אני לא יודע למה קוראים "גרסא מקראית פשטנית" אבל רש"י שהצהיר על עצמו שהוא מפרש על דרך הפשט ואם זזכרוני אינו מטעה אותי זה גם מוזכר בגמרא הוא זה שכתב את מה שהזכרתי לעיל בברכה, אבי2600:1702:990:2610:51B:FFB5:7D9C:7B77 04:36, 25 באוגוסט 2020 (IDT)

יהדות לפי האמא

מתוך הערך:

מיכאל קורינאלדי^{[דרוש מקור][דרושה הבהרה]} מביא כמה הסברים אפשריים לקביעת היהדות לפי האם:

• הסבר ביולוגי: זהות האם היא ודאית, זהות האב לא. מכיוון שחיפשו הגדרה מדויקת ככל האפשר, בחרו דווקא בהגדרה על פי האם.
• הסבר סוציולוגי: החינוך נעשה בידי האם. על פי הגדרה זו, המרכיב החשוב בזהות היהודית הוא המרכיב התרבותי.
• הסבר דמוגרפי: גברים יהודיים רבים נהרגו במלחמות ובלית ברירה קיבלו את הילדים הנולדים מגברים נוכרים אל העם.
• הסבר משפטי: במשפט הרומי ישנה התייחסות לכשרות הנישואין. ילדים שנולדו לאזרחים רומיים ולאמהות שלא נישאו בנישואין כשרים קיבלו את הזהות של האם ולא קיבלו את הזכויות האזרחיות של האב. הנוהג היהודי הוא תמונת ראי של חוק זה.

האם לדעת העורכים הנכבדים אכן יש מקום לקטע זה?

1. מביאים דבר ללא מקור!
2. התמיהה שבתבנית:הבהרה.
3. האם באמת אין שום מקור ביהדות לסיבת קביעה זו?
4. ובפרט שזה כבר כתוב בתורה, ולא יתכן שארבעת הסיבות האלו הן אכן נכונות על פי התורה!

כמה מקורות:

• מדוע ביהדות הולכים לפי האמא
• מדוע מיהו יהודי נקבע לפי האם וכהן לוי ישראל דווקא לפי האב
• דרשה לתועלת השלוחים לפרשת יתרו
• קביעת יהדות לפי האם

ואקווה שיסירו מכאן קטע מביש זה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קישור לא פעיל

• חיים צינס, מיהו יהודי: 10 תשובות ניתוח הוויכוח ומיפוי העמדות העקרוניות בשאלת "מיהו יהודי?", באתר "יהדות: מהות ותוכן"

Liberal Judaism on Jewish status and equilineal descent.

--‏Yoavd‏ • שיחה 13:05, 11 ביולי 2016 (IDT)

תוקן. דוד שי - שיחה 21:23, 30 בנובמבר 2019 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

כדאי להוסיף לפיסקה: מיהו יהודי בדין הישראלי, תת פסקה בנושא מאבקו של הרבי מליובאוויטש בנושא. דווח על ידי: 2A01:6500:A049:F6DD:8091:C7A4:3050:3607 17:53, 27 במרץ 2018 (IDT)

"בציונות"

במהלך הקטע אודות השקפתם של הוגי הדעות הציונים, הוכנס קטע שלם העוסק בהגדרת הענין ע"פ החוק כפי שהתעסק בכך בן גוריון.

כל הקטע שייך לכאורה לקטע "בדין הישראלי". ויקימלך - שיחה 06:22, 20 באפריל 2018 (IDT)

הערך מבולגן עם כפילויות רבות

הפרק חוזר על חלק מהמידע פעמיים או יותר, בעיקר ההיסטוריה של חוק השבות שחוזרת על עצמה בנוסחים שונים, בפירוט רב, למרות שיש בויקיפדיה ערך "חוק השבות" שמן הסתם מכיל את אותו מידע. גם החלוקה לפרקים לא ברורה: הפרק "ביהדות האורתודוקסית" מכיל נושאים שלא קשורים בהכרח לאורתודוקסיה (כגון גיור וקבורה), אשר מפורטת בהם גם הגישה הלא-אורתודוקסית, ומנגד הגישה של תנועות אחרות ביהדות מוזכרות בקצרה רק בתתי-פרקים, יחד עם הגישה של הנאצים והסובייטים. בנוסף, יש שני פרקים "במדינת ישראל" ו-"בחוק הישראלי" שלא ברור מה ההבדל ביניהם וגם הם מכילים כפילויות. מבקש לשים תבנית עריכה על הערך כדי לסדר אותו במאמץ משותף. תודה, איתמראשפר - שיחה 09:56, 30 בנובמבר 2019 (IST)

טיפלתי בחלק מהבעיות שהעלית (וגם בכאלה שלא העלית), אבל יש מקום לשיפור נוסף. דוד שי - שיחה 21:19, 30 בנובמבר 2019 (IST)

מחיקה

גנדלף, לגבי מה שכתבת שקטע זה אינו נייטרלי וחד צדדי, הרי זו המציאות וזה בדיוק כמו כל שאר ההלכות בויקיפדיה ● קער א וועלט - שיחה 03:35, 26 בינואר 2020 (IST)

כוונתך לקטע "היהדות האורתודוקסית אינה מכירה בגיורי הרפורמים והקונסרבטיבים, אותם היא מחשיבה לתנועות כפרניות. טענתה היא שגיור הוא תהליך אמוני והלכתי מובהק, שכן הבדלה בין ישראל ושאינם נוצרה אך ורק מבחירת הבורא בעמו, ועל כן גיור שאינו כולל קבלת עיקרי האמונה ושמירת המצוות גם יחד הוא הליך ריק מתוכן"? מה רלוונטי כאן שהיהדות הרפורמית והקונסרבטיבית נחשבות לתנועות כפרניות? ואולי נכתוב מה הן טוענות כלפי היהדות האורתודוקסית? בברכה, גנדלף - 03:56, 26/01/20

אם שתי המילים האלו מפריעות לך תוכל לנסח את זה ללא המילים האלו. התוכן שהיהדות האורתודוקסית לא מחשיבה את גיורי הרפורמים כלל, היא מציאות חשובה מספיק כדי לכתוב אותה בערך ● קער א וועלט - שיחה 04:04, 26 בינואר 2020 (IST)

חוק השבות-"מיהו יהודי"

מדוע כתבו שהרבנות הראשית התנגדה?, זה הרבי מליובאוויטש וחסידות (תנועת) חב"ד עשו הכל כשהם מארחים (מארחים בלבד) את הרבנות הראשית במאבק על חוק השבות-"מיהו יהודי" שדרך אגב - למרבה הצער לא תוקן - על ידי הוספת המילה "כהלכה" לסוף פסקת החוק - עד עצם היום הזה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
185.46.76.26 01:16, 9 באוגוסט 2020 (IDT)

הסוכנות היהודית והשאלה מיהו יהודי..

צריך להוסיף כאן את יחס הסוכנות היהודית לקבוצות שונות, שיכול להיות שבכלל הן לא מוצמדות לשאלה, מיהו יהודי? אלא ממציאות נהלים שאינן חלק מהשאלה מיהו יהודי.. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Golan Shriker Chariker - שיחה 18:03, 27 בנובמבר 2020 (IST)

אם זה לא קשור לשאלת "מי הוא יהודי" מדוע זה רלוונטי בערך הזה? גילגמש • שיחה 18:08, 27 בנובמבר 2020 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במיהו יהודי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.cbs.gov.il/hodaot2018n/11_18_394t1.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20190101145408/http://www.cbs.gov.il/hodaot2018n/11_18_394t1.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 18:45, 10 באוקטובר 2022 (IDT)

מיהו יהודי לפי ויקיפדיה

האם זה לפי ההלכה ("מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה בגיור אורתודוקסי") או שזה לפי סעיף 4ב בחוק השבות ("מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת", בחוק השבות המילה "שנתגייר" כוללת גם גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים.) או הגדרה רחבה יותר ("מי שנולד לאם יהודייה או לאב יהודי או שהתגייר או שמגדיר את עצמו כיהודי")?

ויקיפדיה אינה מוסמכת לקבוע מיהו יהודי אלא רק להציג את הדעות השונות בנושא. עברתי שוב על הערך ונראה לי שהוא עושה זאת היטב. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - העולם מתפתח, וזה טבעי - 10:53, 7 בינואר 2023 (IST)

חכמי ישראל

כמה מכתבים נשלחו?

בערך, תחת הכותרת התפתחות החקיקה, נכתב: ”החליט ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, לפנות לחמישים^{[דרוש מקור: לפי המובא במקור בסוף הפסקא היו 44]} אישים שהחשיב ל"חכמי ישראל"”.

'ההערה שבסוף הפסקא' מציינת לעיתון "הבוקר" בו מובאים שמותם של מי שקיבלו את המכתב, אך יש לציין שמקור זה אינו מלא ואינו מדויק, משום שבתיק המכתבים החוזרים שבארכיון המדינה מופיעים עשרה מכתבי תשובה (במכתב מציינים כולם שהוא מגיע כתשובה לפנייתו של בן גוריון אליהם) משמות שלא מופיעים בעיתון הבוקר.

האם ישנו מקור אחר אל מי נשלחו המכתבים (גם מי שלא ענה עליהם)?

ויקימלך - שיחה 12:22, 1 בפברואר 2023 (IST)

ליתר פירוט: בעיתון הבוקר מובאים 44 שמות,

בארכיון המדינה מובאים 46 שמות (35 כאן ועוד אחד כאן)

36 מהשמות בארכיון המדינה מופיעים בעיתון הבוקר, 10 שמות נוספים אינם מופיעים.

בעיתון הבוקר ישנם 8 שמות שאין מהם מענה בארכיון המדינה.

(סה"כ של כל השמות משני המקורות הוא 54).

ויקימלך - שיחה 12:36, 1 בפברואר 2023 (IST)