שיחה:מונותאיזם
הוספת נושאערך זה צוטט בהסכת עושים הסטוריה בפרק יאשיהו וגילוי ספר התורה – הקונספירציה ששינתה את תולדות העם היהודי.
שחזרתי עריכה שהיו בה דברי טעם, אבל היא לא הייתה במקום. אפשר לתהות ולהתפלפל על מידת המונותאיזם ביהדות, אבל הסקירה שניתנה הייתה מוטה מאוד לכיוון מסוים ומסקנותיה מוגזמות שש"ז 16:29, 17 יולי 2005 (UTC)
- אמנם אני מסכים איתך בכלליות, אבל יכול להיות שבמקום מחיקה גורפת היה עדיף להשתמש בחלק מהתוכן שבהחלט היה רלוונטי לערך. (לית אתר פנוי ותפיסת הכוליות ביהדות וכו'). --Hmbr 11:51, 18 יולי 2005 (UTC)
- אני בהחלט מתעניין מה לא נכון בעריכה הזאת, אפשר לבדוק את זה? טרול רפאים 12:01, 18 יולי 2005 (UTC)
- נכון. נחמץ לבי, אבל מה האלטרנטיבה - להשאיר ערך מבולגן עד שמישהו יבוא ויגאל אותו ? טוב, אני אעביר לדף השיחה את התרומה שנמחקה. שש"ז 12:50, 18 יולי 2005 (UTC)
תרומה שנמחקה ויכולה להיות בסיס לעבודה על הערך
[עריכת קוד מקור]היהדות למעשה אינה דת מונותאיסטית, הגישה המונותאיסטית רואה באל ישות טרנצדנטית, מנותקת שמחוץ לעולם ולבריאה, לא כך רואה היהדות את האל. אולם היהדות אינה גם פנתאיזם, כלומר ראית האל כטבע, אלא היא שילוב בין הגישות, מצד אחד היא מונתאיסטית, והאל הוא נעלה ונעלם ולא שייכת בו התפיסה האנושית, מאידך האל הוא כאן, "לית אתר פנוי מיניה" (אין מקום פנוי ממנו) כלומר האל נמצא בכל, גם בדומם, "מלוא כל הארץ כבודו" כלומר האל נמצא גם בעולם הזה וגם בנינו. יתרה מכך תורת הקבלה והחסידות גורסות שהאדם הוא חלק מהאל עצמו ושנשמתו של האדם היא "חלק אלו-ה ממעל". לכן היהדות היא סינתיזה בין הגישות. הרמב"ם הוא ההוגגה היחיד אולי שמונותאיסט לחלוטין אולם יש גכישות רבות אחרות.
מעבר לכך יש ביהדות היבטים גנוסטיים מסויימים, כלומר היהדות מאמינה ברשויות נוספות לאל, שיש להם כוח, אולם האל שולט עליהן ומעל להן, והרשויות האלו נבראו ע"י האל, והם יצירתו של האל כשם שהאדם הוא יצירתו, אז שוב יש כאן סינתיזה מצד אחד אמונה בעוד רשויוות מצד שני האמונה שהן רשויוית נבראות. ולכן אין כאן גנוסטיזם שלם אך גם לא מומנתואיזם שלם.
לסיכום: נדמה שההגדרות צרות מלהכיל את האושר הרב שיש בהגות היהודית.
- עושר הדעות נובע בחלקו מהעדר מחשבה פילוסופית סדורה. היחס לאלהים הוא רגשי 'אבינו מלכנו', וחוששני שהברור אינו עולה מעבר לדימוי 'משל למלך'. חשיבה שיטתית סדורה וביקורתית, כזו שהתקיימה אצל היוונים, הראה שלא היתה רצויה אצלנו.מכאן שעושר הדעות מקביל גם לעניות התפיסה.
- 'היהדות' - זה מושג סתום. משל היית אומר 'הדגים'. יש המון דגים בים. מה שאפשר לומר על גולם שהם רטובים. יש גם המון יהודים, אבל מחשבותיהם שונות ומשונות ואינן מקובלות אצל כולם. הנה, בניגוד לאמונה הרווחת, ספירת 'אין סוף' היא טרנסצנדנטית לחלוטין, מחוץ לעולם, חסרת עניין בו. את העולם ברא 'אלהים' הוא ספירת מלכות, וכלל הספירות פועלות בעולם ומאזנות אותו.
- לעומת זאת הנצרות הקתולית מובחנת היטב, כל מה שהאפיפיור מכריז מעל הקתדרה כעיקר האמונה שלהם. דעות אחרות הן כפירה.
- הבסיס למונותאיזם היווני הוא עמוק ויסודי במחשבתם. מראשית התגבשות דעותיהם הם שואלים על המיכלול, על השלם, מבררים את מושג ה'אחד' והמתחייב ממנו. ראה למשל אצל פרמנידס, וגם בדיאלוג על שמו אצל אפלטון. כל עולם המחשבה הזה היה זר לנו לחלוטין, מחוץ לאופק האפשרי. המחשבה היהודית באה ממקום אחר לגמרי. השתיכות העדה לאל אחד, דחית כל האחרים, ועבודת האל הזה בלבד. רק כשיתחיל המפגש בין נושאי ההלניזם והיהודים, יעמדו האחרונים על גודל הפער הזה, ובמשך דורות רבים יקחו מן המחשבה היוונית וינסו לאמץ אותה אלינו כיוון שהגיונה הפנימי לא ניתן היה לעירעור.
המשך דיון
[עריכת קוד מקור]לומר "היהדות למעשה אינה דת מונותיאיסטית", הוא דבר שאינו נכון מבחינה עובדתית. יתר על כן, אני לא בטוח שאפשר לומר שהתפיסה הפנתיאיסטית עומדת בניגוד מוחלט למונותיאיזם, ושהקטגוריה למונותיאיזם היא האם האל הוא טרנסצדנטי או לא. מה שכן - ניתן אולי להעזר בדבריו של האלמונימי הנ"ל, להוריד את האמירה הכללית (שנשמעת לצערי יתר על המידה) "היהדות אומרת ש..." ולומר שהיו גישות מסוימות ביהדות שאינן מונותיאיסטיות לחלוטין, כגון תפיסות גנוסטיות מסויימות שחדרו לקבלה, ואף לגבי תפיסת האל ואחדותו המוחלטת אין תמימות דעים מלאה. --Hmbr 15:29, 18 יולי 2005 (UTC)
"לא יהיה לך אלהים אחרים על פני"
[עריכת קוד מקור]הציווי הנ"ל איננו מתאר בהכרח תפישה מונותאיסטית. על-פי הפרשנות ההלכתית "לא יהיה לך" במובן שלא תאמין באלים אחרים, אולם על-פי פרשנות ביקורתית במובן שלא תעבוד אלים אחרים. הציווי מתייחס כבר לתקופה הישראלית שקדמה ליהדות, תקופה בה בני ישראל האמינו בקיומם של אלים אחרים (כפי שעולה מקריאת התנ"ך), אך נצטוו לעבוד רק את "אלוהי ישראל" (שאינו אלוהי כל העולם, מכיוון שיש גם אלים של עמים אחרים כמו הבעל, אשתורת ועוד).
יהדות כאנטי-תזה לעבודת אלילים
[עריכת קוד מקור]היהדות היא אכן אנטי-תזה לאמונות שרווחו בתקופה שקדמה ליהדות אך גם אלטרנטיבה לאמונות שהיו קיימות בתקופת התגבשות היהדות בגלות בבל. למעשה אחת הדתות המרכזיות באזור שבו התגבשה היהדות היא דת זרתוסטרא שאף היא היוותה אנטי-תזה לאמונה באלילים רבים. סביר להניח שדת זו השפיעה רבות על התגבשות הרעיון המונותאיסטי ביהדות. שלום , לגהי מידת המונותיאזם ביהדות : ובכן מישהו כתב כאן על "חלק אלוה ממעל" שכתוב בקבלה ובכן למרות שהמשפט נשמע גנוסטי הפירוש שלו לפי פרשני הקבלה הוא -שנשמת האדם היא החלק שמגיע ישירות מאלוהים לעומת הגוף שמגיע מהעולם ולכן היא החלק הכי טהור באדם וזהו החלק באדם שמתקשר עם האל . לפי הפירוש ברור שהתפיסה אינה גנוסטית . לגבי ההנחה דת זרתוסטרא היא זו שהשפיעה על התגבשות הרעיון המונתיאיסטי ביהדות - זה גם אינו נכון מכיוון שכבר בתורה מונח היסוד שיהוה הוא האל היחיד הקיים "אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלוהים אין עוד מלבדו"דברים לה' "יהוה הוא האלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" דברים ד' פס'לט'. לדעתי זה מחסל את ההנחה הזוLeeani 04:25, 3 במרץ 2007 (IST)
הנצרות אינה מאמינה באל אחד
[עריכת קוד מקור]הנצרות אינה מאמינה באל אחד לכן התמונה צריכה להיות ללא נצרות חנין בר מזוז - שיחה 16:44, 25 בינואר 2019 (IST)
- נכון, אבל אי אפשר ממש לשנות את זה בוויקיפדיה, בגלל שלתפיסת רוב האנשים הנצרות כן מונותאיסטית... Omeritzics • שיחה 14:50, 25 באוגוסט 2024 (IDT)
הנצרות מאמינה באל אחד עם שלוש פנים, ככתוב, בראשית פרק א: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם."
יוהן ריץ - שיחה 15:58, 31 ביולי 2021 (IDT)
- על זה גם כתוב בבראשית: כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק 185.167.110.42 13:38, 24 באפריל 2023 (IDT)