שיחה:לא תעמוד על דם רעך

אחלה ערך. אבל הפיסקה שדנה בדבריו של רבי דוד בן זמרה - לא הבנתי אותה. אולי כדאי לתרגם לעברית. 192.114.175.2 14:46, 10 ביוני 2008 (IDT)

אירוע הטביעה של יסמין פיינגולד

משטרת ישראל אמנם פתחה בחקירה, אך עדיין לא ברור אם המשטרה תחקור את עוברי האורח בנוגע לעבירה על חוק "לא תעמוד על דם רעך". ברגע שהנושא יתבהר יש לעדכן את הערך. מאוד מעניין לדעת איך זה יתגלגל. --ינון - שיחה 11:03, 16 במאי 2009 (IDT)

מישהו זוכר את האירוע באזור?

בס"ד
לפני כשנתיים בערך נדרס רוכב אופנוע, או הולך רגל באזור ונקלט בעין מצלמת וידאו מקומית (של המשטרה או מפעל סמוך) ועשרות רכבים נצפו חולפים על פניו מבלי לעצור ולהגיש עזרה. חשוב להוסיף לערך. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י' בסיוון ה'תשס"ט • 17:29, 2 ביוני 2009 (IDT)

צודק. הוספתי פסקה עם כמה קישורים. --ינון - שיחה 20:30, 3 ביוני 2009 (IDT)

זה לא משהו ייחודי ליהדות

בערך בוויקיפדיה האנגלית יש אסף חוקים דומים ממדינות רבות, והכלל עצמו מבוסס על מוסר אוניברסלי שלא ייחודי ליהדות דווקא. צריך לבצע שכתוב בערך כך שהוא לא יהיה מוטה. -- ‏גבי‏ • שיח 10:46, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

אם כבר צריך לתקן את הבינויקי. יש את "חוק השומרוני הטוב" ויש את "לא תעמוד על דם רעך". אלו שני דברים דומים, אך שונים. ינון - שיחה 10:51, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

בוויקיפדיה באנגלית יש ערך על הסיפור על השומרוני הטוב, וערך נפרד לחוקים הקשורים אליו. גם בעברית יש את לא תעמוד על דם רעך והשומרוני הטוב. החוקים הנהוגים בעולם זהים לגמרי לחוק "לא תעמוד על דם רעך" הישראלי, לכן יש לשנות את הערכים בוויקיפדיה העברית כך שיתאימו לאלה שבאנגלית. -- ‏גבי‏ • שיח 12:18, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

במחשבה שניה, צריך שלושה ערכים נפרדים. יש להפריד בין המצווה, שהיא חלק מההלכה היהודית, לבין החוק, שמבוסס על מוסר אוניברסלי ויש דומים לו בארצות רבות. אפשר וצריך, כמובן, להזכיר בערכים השונים את הזיקה ביניהם. -- ‏גבי‏ • שיח 12:20, 1 בספטמבר 2010 (IDT)

החובה להסתכן לצורך הצלת חיים

הקטע הבא היה בערך פיקוח נפש, ולדעתי אינו שייך לשם אלא לכאן. לא הכנסתי אותו לערך כמות שהוא כי לדעתי הקביעות בו לא מבוססות.

ישנה שאלה עד כמה מוטלת החובה על האדם המציל לסכן את חייו שלו עצמו לצורך הצלת האחר. ככלל, בזמן מדובר במוות ודאי של אדם אחר, ומיעוט הסיכויים הם שהמציל ימות - חלה חובה לסכן חיים כדי להציל אחר, ואילו כאשר רוב הסיכויים שהמציל ימות, אף אם האחר ימות בוודאות - אין חובה להציל אותו. במצב בו קיים ספק שקול, חמישים אחוזים שהמציל יחיה וחמישים אחוז שימות, נחלקו התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, לדעת התלמוד הירושלמי חלה חובה להציל, ואילו לפי התלמוד הבבלי אין חובה להציל. להלכה נפסק כשיטת התלמוד הבבלי, כי אין חובה להציל אדם כאשר קיים ספק של חמישים אחוזים כי אמות בעצמי.

הערות שוליים

עזר - שיחה 20:20, 7 באוקטובר 2010 (IST)

החוק אינו פוטר את המסייע מתביעות מצד הנפגע!

יש להוסיף בערך סעיף המגדיר כי החוק אינו פוטר את המסייע מתביעות מצד הנפגע!

(א) הוראות סעיף 5 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, יחולו גם כאשר המזכה פעל מכוח חובתו על פי הוראות סעיף 1.

כלומר

דין הפועל לשמירת ענין הזולת 5. (א) מי שעשה בתום לב ובסבירות פעולה לשמירה על חייו, שלמות גופו, בריאותו, כבודו או רכושו של אדם אחר, בלי שהיה חייב לכך כלפיו, והוציא או התחייב להוציא הוצאות בקשר לכך, חייב הזוכה לשפותו על הוצאותיו הסבירות, כולל חיוביו כלפי צד שלישי, ואם נגרמו למזכה עקב הפעולה נזקי רכוש, רשאי בית המשפט לחייב את הזוכה בתשלום פיצויים למזכה, אם ראה שמן הצדק לעשות כן בנסיבות הענין.

--85.64.64.42 09:18, 5 ביולי 2011 (IDT)

בדיוק להיפך: האדם שניצל בזכות "השומרוני הטוב" (=בזכות אדם שעזר באופן אלטרואיסטי) מחוייב בתשלום ההוצאות למצילו, אם יידרש. אם לדוגמה ראובן ראה את שמעון נופל ברחוב, הזמין אמבולנס (והתחייב לתשלום 300 ש"ח למד"א בכרטיס האשראי של עצמו לצורך העניין), יהיה שמעון מחוייב בהחזר הכספי לראובן של 300 השקלים (אם ראובן ידרוש אותם). ראה חוק "עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979" פרק 5. דני. Danny-w • שיחה • מאות ויקיפדים מרחבי העולם באוגוסט בחיפה. כבר נרשמתם? 13:41, 16 ביולי 2011 (IDT)

יחודו של החוק הוא, שהוא מחייב את ראובן לסייע ולהזעיק עזרה (מה שהיה קודם רק חובה מוסרית). דני. Danny-w • שיחה • מאות ויקיפדים מרחבי העולם באוגוסט בחיפה. כבר נרשמתם? 13:48, 16 ביולי 2011 (IDT)

המקרה של פיגוע הדקירה בירושלים והמקרה של הסהר האדום

תחת הכותרת 'דיון ציבורי בישראל' מחקתי את הפסקה הבאה: "בחג הסוכות 2015, אירע פיגוע דקירה ברחוב הגיא ברובע המוסלמי, שבו נדקרו למוות שני יהודים ונפצעו שניים נוספים. אחת הפצועות, רצה עם סכין בכתפה, וביקשה עזרה מעוברים ושבים ובעלי חנויות - כולם ערבים. כולם דחו אותה, חלקם צעקו לעברה "הלוואי שתמותי", וחלקם אף בעטו בה. הדבר תועד על ידי אחד מהם והופץ ביוטיוב. גם בפיגוע הטרור, שבוצע חודש אחר כך על יד עתניאל, שבו נרצחו אב ובנו, אמבולנס של הסהר האדום עבר במקום ולא העניק טיפול לפצועים. גם במקרה זה, נתניהו הצהיר: "ננקוט צעדים נגד הסהר האדום".

נראה שהכותבים ביקשו להראות כי 'הערבים' אינם מקיימים את הכלל 'לא תעמוד על דם רעך' - הכללה גזענית ושגויה. לכן מחקתי את הדוגמאות.

איננו מוחקים עובדות משום שהן לא נוחות לך. עוזי ו. - שיחה 09:31, 17 במאי 2018 (IDT)

אנחנו גם לא נוהגים להציג עובדות חלקיות וחד-צדדיות. לפי ארגון הסהר האדום "צוות הסהר האדום יצא מן הרכב להגיש עזרה ואז הגיע אמבולנס צבאי וגם אחד של מד"א. רק אז עזב צוות הסהר האדום את המקום" [1]. כיוון שכך, הסרתי את המשפט החד-צדדי מהערך. אם יוחלט להחזירו, ראוי יהיה לצרף אליו את עמדת הסהר האדום והצלב האדום. דוד שי - שיחה 20:42, 17 במאי 2018 (IDT)

ודרך אגב, האם ראוי להביא, בהמשך למקרה שנותר בערך, את המקרה של החובש הישראלי, חייל צה"ל, שכאשר ראה פצוע ערבי לא בעט בו, לא צעק "הלוואי שתמות", רק תקע לו כדור בראש? דוד שי - שיחה 20:49, 17 במאי 2018 (IDT)

במקום להשיב בנימוס ולעניין, בחר עוזי ו. לאחזר את הפסקה הבעייתית. מעניין מה יגיד אם אחליף אותה בדוגמאות רלוונטיות לא פחות שבהן עוברי אורח ערבים הצילו יהודים שנפגעו בפיגועים (כמו במקרה הזה והזה והזה). אני חושב שעדיף לשוב ולמחוק את הפסקה, ולא לערבב פוליטיקה בערך שעוסק במוסר. --Oded Gilad - שיחה 21:43, 1 באוקטובר 2019 (IDT)