שיחה:כיכר המשפחה

מדוע חשיבותו של הכיכר (והפסל שבו של אמן ישראלי מפורסם מאוד) פחותה מאנדרטאות אחרות הנמצאות ביד ושם (עליהן קיים ערך).. אשמח להסבר על זה.

Kummers - שיחה 16:56, 24 באוקטובר 2015 (IDT)

Kummers, תודה לך על כתיבת הערך. חבל שהתבנית הונחה ללא נימוקים לגופו של עניין. מבדיקה ראשונית אני נוטה לחשוב שהערך הזה חשוב וראוי להיות בקטגוריה:יד ושם: אנדרטאות. אגסי - שיחה 17:08, 24 באוקטובר 2015 (IDT)

Kummers, אולי אתה יכול לצלם את הפסל? לגופו של עניין: כיכר עם פסל של יוצר חשוב ראויה לערך בעיני, אם כי כדאי להרחיב גם על הפסל עצמו המוצג בה. גילגמש • שיחה 19:08, 24 באוקטובר 2015 (IDT)

שלחתי מייל ליד ושם בבקשה לקבל אישור לפרסום התמונות.. אני ממתין לתשובה. Kummers - שיחה 20:18, 24 באוקטובר 2015 (IDT)

אוקי. בשלב זה אני מציע שתרחיב את הערך הנוכחי ותכלול בו גם את תיאור הפסל ואת הנסיבות שהביאו ליצירתו. אין לך מה לחשוש, הערך לא ימחק בתום דיון החשיבות והרחבתו עשויה להשפיע על ההחלטה של פתיחת הצבעת מחיקה על ידי מניח התבנית בעוד שבוע. גילגמש • שיחה 22:09, 24 באוקטובר 2015 (IDT)

יד ושם הוא מוסד מאוד חשוב וייחודי. יש לנו קטגוריה שלמה על אנדרטאות ביד ושם. גם אני מוצא חשיבות בערך. Lostam - שיחה 22:14, 24 באוקטובר 2015 (IDT)

מצטרף לתומכי החשיבות עם הנימוקים לעיל. בורה בורה - שיחה 13:55, 25 באוקטובר 2015 (IST)

הוספתי תמונות של הכיכר. חוץ מזה, בנוגע להרחבת הערך. לפני מספר שבועות מחקו לי פסקה שלמה בערך אשר תיארה בקצרה את סיפורו של הסבא בשואה אשר היווה בסיס לפסל של קדישמן, וזאת בטענה שויקיפדיה "אינו אתר הנצחה". לטעמי מדובר ברקע חשוב להקמתו של הפסל ואשמח לדעת האם לא כדאי בכל זאת להחזיר את הפסקה. Kummers - שיחה 20:36, 25 באוקטובר 2015 (IST)

זה לא ניתן להחזיר. סיפורו של הסבא הוא לא אירוע היסטורי. אפשר להזכיר את הסבא במילה אחת או שתיים, אם הוא חשוב לצורך אזכור הפסל, אבל לא לכתוב את סיפור חייו או את סיפור מותו. גילגמש • שיחה 05:49, 26 באוקטובר 2015 (IST)

אני סבור ההפך, שאין מקום למחיקה (ולהערה המזלזלת), ואין הצדקה גם הפעם לחרב הקיצוצים, שמשאירה ערכים דלים (בניגוד לערכים המומלצים). אני בעד להחזיר את העריכה הזו, כי היא עוסקת בסיפר שמאחורי הכיכר, שנחשף בטקס חנוכת הכיכר, כאמור באתר הסתדרות המורים שם כתוב: "הסב עזב את המחבוא כדי להישאר עם נכדיו

ד"ר פליקס זנדמן הקים ב"יד ושם" את "כיכר המשפחה" לזכרו של סבו, נחום פריידוביץ', שנספה בשואה יחד עם נכדיו ועם תינוק נוסף. זנדמן הוא הנכד היחיד ששרד את השואה. גדעון שקד בינואר 1943 ערכו הגרמנים אקציה בגטו גרודנו. משפחת פריידוביץ' מצאה מקום מחבוא, אולם סנדר פריידוביץ' ורעייתו החליטו להשאיר בחוץ את שני התינוקות שלהם ותינוק נוסף של זוג מכרים, מחשש שבכיים יסגיר את המסתתרים במחבוא. סבם של שני התינוקות, נחום פריידוביץ', לא הסכים עם החלטת ההורים ועזב את המחבוא עם שני נכדיו הפעוטים ועם התינוק השלישי. מאוחר יותר, נספה יחד עם שניים מהם.

הסיפור המצמרר נחשף בטקס חנוכת 'כיכר המשפחה' ביד ושם בירושלים. התורם שמימן את הקמת הכיכר ואת הפסל המוצב בה, יצירתו של הפסל הישראלי מנשה קדישמן, הוא ד"ר פליקס זנדמן, הנכד היחיד של פריידוביץ' שנשאר בחיים. זנדמן, יו"ר ומנכ"ל וישיי אינטרטכנולוג'י - חברת ענק אמריקנית לרכיבים אלקטרוניים, ורעייתו, רותה, היו אורחי הכבוד בטקס, שהשתתפו בו גם ראש הממשלה, אריאל שרון וראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט.

בטקס חנוכת כיכר המשפחה נכחו ילדיו האחרים של סנדר פריידוביץ', שנולדו לו אחרי השואה, אנטואנט גרוסמן ומישל פריידוביץ'." אגסי - שיחה 08:41, 30 באוקטובר 2015 (IST)

קצת על הגאוגרפיה והטופוגרפיה של הפסל

הפסל נמצא בכיכר שמתמשכת עד אל מתחת לגגון. כשצילמתי עמדתי על הגגון ולכן, מטבע הדברים, לא יכולתי לצלם גם את החלק שמתחת לגגון. יש חלק נוסף של הפסל, במרחק 15 מטר מהגוף העיקרי של היצירה. מדובר בראש אדם בגודל כ-30 ס"מ, בצורת דיסקית שוכבת, בדומה ליתר הראשים ביצירה, שנראים לעין בתצלומים המובאים בערך. החלק הזה נמצא מתחת לגגון. הוא מוסתר מעין העומד על הגגון, ונגלה רק לעומדים מתחת לגגון. לכן השמטתי את פסקת התיאור האומרת שבצילום מלמעלה אפשר לראות את כל הפסל. כל הכבוד לכותב הערך ולדנים. אהוד אמיר - שיחה 10:23, 30 באוקטובר 2015 (IST)

אהוד אמיר, תודה לך על התמונות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 12:52, 30 באוקטובר 2015 (IST)

בשמחה. אהוד אמיר - שיחה 16:17, 30 באוקטובר 2015 (IST)