שיחה:כוח דהיתרא עדיף

כדאי להוסיף לרשימה את הרב משה פיינשטיין, כיוון שזו הייתה דרכו להתיר היכן שאפשר ולא לנסות להחמיר. יש ציטוט משמו שכמו שיש להזהר מקולות יש להזהר מחומרות יתרות. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 08:32, 29 ביולי 2009 (IDT)

שלום אפי, אני מסכים איתך הרב פיינשטיין היה ידוע כמיקל, אשמח אם תפנה אותי למקור. ברכות, אריאל.פ - שיחה 08:42, 29 ביולי 2009 (IDT)

לצערי הערך לוקה בשטחיות, ובניסוחים לא אנציקלופדיים בעליל, כגון "חס וחלילה". יש בו סתירות פנימיות: מצד אחד נכתב על שימוש מוטעה במונח, מצד אלה המצפים לפסיקה מקילה על סמך כלל זה, ומצד שני נכתב כי ההלכה הוכרעה כבית הלל ולא כבית שמאי בגלל הכלל "כח דהיתרא עדיף".

ניסוח מדויק יותר לכלל: כאשר יש לפנינו מחלוקת, וניתן לנסח אותה באופן שיבליט יותר את החידוש בדעה המקילה לעומת ניסוח אלטרנטיבי שיבליט ויחדד יותר את החידוש בדעה המחמירה - עדיף לנסח את המחלוקת באופן שיבהיר את חידושו של המיקל עד הקצה האחרון, מפני שיש יותר חידוש ביכולת להקל, שמהווה הכרעה ברורה וודאית, לעומת ההחמרה, שעשויה להיות גם מחמת ספק. דווקא מפני שבמקרי ספק הנטייה היא להחמיר - כשמישהו מיקל צריך להבליט יותר את דעתו.

בקיצור: זהו כלל ניסוחי, ולא כלל הלכתי. פוסקים מאוחרים יותר עושים לעיתים שימוש במונח זה כנימוק לקולא בתור מליצה בלבד, ולא שהם יונקים מכלל זה את הסמכות להקל.

באשר למחלוקות בית שמאי ובית הלל, ההלכה כבית הלל מפני שהיו רבים, ולא מפני שהיו מקילים. עיינו מסכת ערובין דף יג עמוד ב.עזר - שיחה 10:19, 26 בנובמבר 2009 (IST)

ההסבר לקביעת הלכה כבית הלל אינו מפני שהיו מקילים, וגם ולא בגלל הטעם שהיו רבים (?!). אם לדייק כך כתוב במקור שכתבת: "מפני מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי ב"ש, ולא עוד אלא שמקדימין דברי ב"ש לדבריהן". עם זאת, ניתן לראות שמי שהחליטו לקבל את בית הלל להלכה, הסתייגו מהגישה המחמירה של בית שמאי (למשל בסיפור על שלושת הגרים, ששמאי סירב לקבלם והלל קיבלם.), ושכנראה הייתה תרומה של גישתם ה"נוחה" של בית הלל לקבלתם בהלכה. כח דהיתרא עדיף אינו מליצה או משהו כזה, אלא תפיסת עולם ואסמכתא לפוסקים רבים לנסות להקל בהלכה, כאשר הדבר אפשרי, כי בשביל להקל צריך חכמה וידע רבים, ובשביל להחמיר לא צריך כלום רק חשש ופחד.ובדרך כלל החמרות רבות נובעות לא מראשי הרבנים אלא מקבוצות שתדלנים ועסקנים, שקשה להם לפלפל בפירושי הראשונים, והם מובילים את מרצם "לחזק את הפרצות", וככה הם לא מרגישים "תרמכים". ובהקשר הזה יש לי סיפור, על הרב צבי יהודה קוק שהעביר בביתו שיעורים במחשבת ישראל לגברים ונשים באותו חדר (כאשר הם יושבים בנפרד), ואחר זמן פנו אליו תלמידים ואמרו לו הדבר לא נוח בעבורם, וביקשו לשים מחיצה והוא הסכים לרצונם. ולאחר זמן הם העבירו את הנשים לחדר אחר, וסידרו להן מצלמה במעגל סגור, ובסופו של דבר היום הם אומרים, מה אתם רוצים מאיתנו, ככה למדנו אצל הרב צבי יהודה קוק. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 11:15, 26 בנובמבר 2009 (IST)

לגבי בית הלל - אכן טעיתי בהבאת המקור. העובדה שבית הלל היו רבים כתובה ביבמות דף יד עמוד א. הגמ' בערובין לא אומרת שקבעו הלכה כמותם מפני שהיו ענוים, אלא "מפני מה זכו", כלומר, מה השורש הרוחני לזכות זו, ומדוע הקב"ה סיבב כך שתהיה הלכה כמותם, ואין זה שיקול הלכתי. (עיין תוס' ביבמות שם ד"ה רבי יהושע, ובערוך לנר שם, שלא הבין כמו שכתבתי, אבל לפי האמור מיושבת קושייתו על תוס').

לעצם העניין, אין לי ויכוח על התפיסה שאתה מציג, אבל המשפט בגמרא "כח דהיתרא עדיף" איננו מהווה אסמכתא לגישה זו. הרב פיינשטיין, שמוזכר כאן בצדק כבעל גישה מקילה, איננו מזכיר את הכלל הזה בשום מקום (על פי בדיקה בפרוייקט השו"ת). הגישה להקל במקום שהדבר אפשרי על פי שיקול הדעת היא גישה עניינית לפסיקה, ולא זקוקה להוכחות. לשון הרמב"ם בהלכות ממרים פרק א הלכה ה: "שני חכמים או שני בתי דינין שנחלקו שלא בזמן הסנהדרין או עד שלא היה הדבר ברור להן, בין בזמן אחד בין בזה אחר זה, אחד מטהר ואחד מטמא, אחד אוסר ואחד מתיר, אם אינך יודע להיכן הדין נוטה, בשל תורה - הלך אחר המחמיר, בשל סופרים - הלך אחר המיקל". פסיקה מקילה היא פסיקה ש"יודעת להיכן הדין נוטה", מכוח הוכחות מהסוגיה, או רוב הדעות, או המנהג המקובל, או שדעה מסוימת מובנת יותר מסברה. עזר - שיחה 09:35, 12 בינואר 2010 (IST)

כעת ראיתי, שהצל"ח בביצה ב,ב כותב שבאיסור דרבנן - "כוחא דאיסורא עדיף"!! פירוש: מכיוון שבאיסור דרבנן הנטייה היא להקל, כפי שהוזכר ברמב"ם הנ"ל, ממילא הכלל הניסוחי מתהפך: עדיף להשמיע את החידוש של הצד האוסר, כי יש בכך יותר חידוש בהשוואה לצד המתיר. עזר - שיחה 10:08, 12 בינואר 2010 (IST)

שיפורים בערך

עזר שלום! ערך זה נכתב על ידי, בתחילת דרכי בוויקיפדיה, אשמח אם תיתן ביטוי בערך לדברים הנכוחים שכתבתם אתה ואפי בדף השיחה. ברכות אריאל פ. שיחה 09:40, 12 בינואר 2010 (IST)

לא ידעתי. אינני יודע אם אמצא פנאי לכך בזמן הקרוב. עזר - שיחה 09:43, 12 בינואר 2010 (IST)

אינך צריך להגות את הדברים, כבר כתבת אותם בדף השיחה, כל שנותר הוא לשתול אותם בערך - אנא. ברכות אריאל פ. שיחה 09:50, 12 בינואר 2010 (IST)

אינני יכול לסרב לך, ואני מקווה לעשות זאת עוד היום, אבל אחרי ההשתלה צריך לוודא שהגוף קולט ומתאים לאבר הנשתל, ואת זה אני אשאיר לך. עזר - שיחה 10:01, 12 בינואר 2010 (IST)

אוקיי. ברכות אריאל פ. שיחה 10:15, 12 בינואר 2010 (IST)

קיימתי את חלקי בהסכם. אם לדעתך מחקתי יותר ממה שהיה רצוי - תרגיש חופשי לשחזר. עזר - שיחה 20:53, 12 בינואר 2010 (IST)

בס"ד! טעות בערך! "במחלוקת ב"ה וב"ש - נהג הלל..." - ט"ס וצ"ל: "נהגו ב"ה..." שהרי הלל ושמאי לא נחלקו אלא בג' מקומות - ועפ"ק דשבת.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בכוח דהיתרא עדיף שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://ravsharki.org/content/view/889/629/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20090107222539/http://ravsharki.org/content/view/889/629/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 18:32, 27 במרץ 2024 (IST)