שיחה:ישיבת מרכז הרב/ארכיון 2
הוספת נושאדף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
רחוב הרב צבי יהודה
[עריכת קוד מקור]שם הרחוב בו שוכנת ישיבת מרכז הרב שונה מרח' בן דור לרחוב הרב צבי יהודה רק בסוף שנות התשעים או תחילת שנות האלפיים, מועד מדויק איני זוכר, אך ניתן לברר זאת בעריית י-ם. החלטה זו הגיעה לאחר הבטחתו של ביבי בטקס יום- העצמאות ,בהיותו ראש ממשלה, לשנות את שם הרחוב לרח' הרצי"ה.
לא ביבי אלא אולמרט ולא יום העצמאות אלא יום ירושלים ולא ראש ממשלה אלא ראש העיר
ההתפלגות
[עריכת קוד מקור]תאור ההתפלגות לוקה בחסר. "קבוצת רבנים" הוא תיאור חלבי וממעט מאוד. הרבנים טאו, שטרנברג (עמיאל ומרדכי), וולנסקי, לבנון, צוקרמן ואבינר, היו באותה עת רוב מנינה ובנינה של רבני הישיבה ועמוד השדרה שלה. מה עוד שרוב האברכים הוותיקים היו איתם. לומר שלימודי האמונה והמחשבה נותרו כמו שהיו זה פשוט מגוחך. בתקופת הרצ"י היה שיעור באמונה כל סדר ערב בביתו. בתקופה שלמדתי שם, היו שיעורים בכתבי הרב קוק כל בוקר וכל ערב, והיה עידוד רציני ביותר לעסוק בהגות ולא בפלפולים. מעבר לכך היו הדים רציניים ביותר לכל מה שקרה, וגם פה שולטת מדיניות ההשתקה והטיוח סביב הפרשיה הזו. --אפי ב. • שיחה • 11:51, 30 במרץ 2008 (IDT)
- דבריך (הראשונים) מוטים לחלוטין - הרי על כל שם שציינת כדי להוכיח שזהו "רוב מנינה ובנינה" של הישיבה, ניתן לציין שם נגדי, ולמשל - הרבנים שפירא, פילבר, רוזן, שטיינר, מגנס, וכו' (אגב מה קשור הרב אבינר?!). --שמעון האיתן - שיחה 17:59, 7 באפריל 2008 (IDT)
- לרוב הרבנים שציינת לא היה תפקיד בישיבה. עד כמה שמגיע זכרוני היה רק ר"מ אחד (הרב אריה שטרן) שהיה הר"מ של שיעור ג' - שתמך ברב אברום. הרב שפירא הצעיר היה בכלל מנהל הישיבה ולא ר"מ. רוזן, פילבר, ושטיינר וגם וכו' לא היו ר"מים ולא בצוות הישיבה. וגם הרב מגנס היה יבוא של רב אברום. בכל מקרה העניין כמו שכתוב בערך מוטה, ומציין את הנרטיב של תלמידי שפירא. הנרטיב של תלמידי טאו (שהיו רמים של שיעור ב', ד' ובוגרי צבא, ומופקדים על כל שיעורי האמונה (מחשבת ישראל) בישיבה), היה שרב אברום ביצע מחטף, ולקח בכוח תפקיד שלא מונה אליו, ולכן הם הכריזו על פרישה שחזרו ממנה בלחץ של הרב טאו. הויכוח הגדול לא היה אם הרב טאו יקבל תפקיד ב"מרכז" אלא אם יהיה ראש ישיבה. בפילוג ל"הר המור" רוב האברכים והתלמידים הבוגרים עזבו עם הרב טאו, דבר שציער מאוד את רב אברום. ובכל מקרה מדובר לא רק על משהו אישי אלא על מאבק על דרך אידאולוגית. השיטה הפרגמטית-מעשית של רב אברום למול השיטה האידאולוגית-רוחנית ולא מתפשרת של הרב טאו, שלמשל באו לידי ביטוי בצידוד בהכנסת מכון הוראה לישיבה, האבקות אקטיבית ברשויות המדינה, וצידוד בסירוב פקודה, כאשר רבני הר המור מתנגדים להם, ורבני מרכז החדשה מצדדים בהם. בנוסף לכך הצטרף לפילוג עניין נוסף והוא טרוניה של הדור הוותיק של תלמידי הרב צבי יהודה (כמו הרבנים פילבר, מלמד וחבריו) שטענו שהצעירים (הרב טאו ותלמידיו) "גנבו" להם את הישיבה, בעוד הם היו עסוקים בשליחותו של הרב צבי יהודה בפעילות רבנית מחוץ לישיבה. כאשר נוצרה המחלוקת, נוח היה להם להצטרף לסיעתו רב אברום. גם בעניין הלימוד, תחת רב' אברום הלמדנות התלמודית הקלסית הפכה להיות חשובה יותר מלימוד אמונה. ואין להשוות את רמת ההתמקצעות במהר"ל וכתבי הרב קוק בהר המור, לעומת מרכז של רב אברום. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 14:57, 29 במרץ 2010 (IDT)
- בגדול אתה צודק, אבל אתה מגיב לגירסה שהוכנסה באותו יום ואכן הייתה מוטה. בסוגיית ה"ממלכתיות" רוב האנשים לא יגדירו את עמדת ר' אברום כפרגמטית, זה יותר מורכב. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בניסן ה'תש"ע • 11:26, 31 במרץ 2010 (IDT)
- נרו יאיר, אלו נקודות בגירסה שכתבתי היו מוטות יותר מהגירסה הישנה? אני חושב שההוספות והשינויים שהכנסתי הוסיפו לערך. תגיד מה לדעתך כדאי לשנות, ואשנה בשמחה. אני ואתה - שיחה 11:43, 31 במרץ 2010 (IDT)
- המילה "מוטה" הייתה קצת מופרזת, ואני מתנצל (וגם מודה לך על הרצון הטוב). לרוב העריכה החדשה אני מסכים. לכן אשנה שוב לגרסה שלך עם כמה תיקונים שלי (חלקם סגנוניים, למשל סגנון מאופק יותר), ואני מקווה שנגיע להסכמה. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בניסן ה'תש"ע • 11:57, 31 במרץ 2010 (IDT)
- שיניתי כמה דברים, תסתכל אם אתה מסכים. דבר אחד לא שיניתי למרות שהוא נראה לי עקרוני - ככל הידוע לי העובדה ההיסטורית היא שרבני הר המור פוטרו מן הישיבה, ולא שעזבו מרצונם. האם ידוע לך אחרת? אני ואתה - שיחה 15:11, 31 במרץ 2010 (IDT)
- לרובם איני מסכים. איני יודע אם פוטרו לפני שהחליטו לפרוש או להפך, זה היה די מקביל. נרו יאיר • שיחה • י"ט בניסן ה'תש"ע • 22:30, 3 באפריל 2010 (IDT)
- הם לא פוטרו מעולם. הם הושעו מהוראה בישיבה בדרישה שיתנצלו על הכרוז שפרסמו נגד מעשי הרב שפירא (מכון ההוראה), והם העדיפו להקים ישיבה אחרת. בנילה - שיחה 23:42, 3 באפריל 2010 (IDT)
- זה פחות או יותר אותו דבר... אני חושב שראוי שהערך ישקף את העובדה הזו, במיוחד לאור זאת שהנרטיב המקובל בעולם הוא שהם כאילו 'פרשו' במחאה. אבל אפלו שינויים פחות מהותיים שעשיתי נהפכו על ידי נרו יאיר. אני ואתה - שיחה 00:08, 4 באפריל 2010 (IDT)
- השעיה ופיטורין הם לא אותו דבר. ההשעיה אפשרה למושעים לעמוד בתנאים שהוצבו להם ולחזור להוראה, בניגוד לפיטורין שהם למעשה סילוק. בנילה - שיחה 00:11, 4 באפריל 2010 (IDT)
- זה פחות או יותר אותו דבר... אני חושב שראוי שהערך ישקף את העובדה הזו, במיוחד לאור זאת שהנרטיב המקובל בעולם הוא שהם כאילו 'פרשו' במחאה. אבל אפלו שינויים פחות מהותיים שעשיתי נהפכו על ידי נרו יאיר. אני ואתה - שיחה 00:08, 4 באפריל 2010 (IDT)
- הם לא פוטרו מעולם. הם הושעו מהוראה בישיבה בדרישה שיתנצלו על הכרוז שפרסמו נגד מעשי הרב שפירא (מכון ההוראה), והם העדיפו להקים ישיבה אחרת. בנילה - שיחה 23:42, 3 באפריל 2010 (IDT)
- לרובם איני מסכים. איני יודע אם פוטרו לפני שהחליטו לפרוש או להפך, זה היה די מקביל. נרו יאיר • שיחה • י"ט בניסן ה'תש"ע • 22:30, 3 באפריל 2010 (IDT)
- שיניתי כמה דברים, תסתכל אם אתה מסכים. דבר אחד לא שיניתי למרות שהוא נראה לי עקרוני - ככל הידוע לי העובדה ההיסטורית היא שרבני הר המור פוטרו מן הישיבה, ולא שעזבו מרצונם. האם ידוע לך אחרת? אני ואתה - שיחה 15:11, 31 במרץ 2010 (IDT)
- המילה "מוטה" הייתה קצת מופרזת, ואני מתנצל (וגם מודה לך על הרצון הטוב). לרוב העריכה החדשה אני מסכים. לכן אשנה שוב לגרסה שלך עם כמה תיקונים שלי (חלקם סגנוניים, למשל סגנון מאופק יותר), ואני מקווה שנגיע להסכמה. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בניסן ה'תש"ע • 11:57, 31 במרץ 2010 (IDT)
- גם ביחס לממלכתיות אני חושב שהכותרת פרגמטיות תופסת לגבי רב אברום באופן כוללני. למשל כמה דוגמאות. לגישת רבני הר המור, מדינת ישראל כמסגרת היא קדושה, והיחס לראש הממשלה הוא כמו לרמב"ם או רש"י, ולכן יש חובה קדושה להצטרף לצבא (אפילו האכילה והשתיה והשינה בשירות הצבאי לתפיסתם הם מצוה, ולכן חלק מרבני הר המור שירתו במילואים שנים רבות, אף שהיו פטורים מחמת גיל או ילדים). סירוב פקודה היה אסור בתכלית האיסור, והתנגדות לרשויות במקרה של פינוי מישובים הייתה פסיבית לכל היותר (בפינוי סיני התלבטו אנשי עצמונה האם כאשר חיילים סוחבים אותם מהמקום להתנגד כמו "שק קמח" או "דג מלוח", דהיינו רמות שונות של התנגדות פסיבית בלבד). לעומת זאת לגישתו של רב אברום, גם יש חשיבות למדינה, אבל ברמה הרבה יותר מתונה, בחורי ישיבה צריכים לשרת בצבא את המינימום (רק חצי שנה), וכמובן שמותר לסרב פקודה, ואף להתנגד לפינוי מישוב. הוא גם פסק בזמנו שמותר לתלמידי ישיבה לעבוד בזמן הלימודים, אף שחותמים בטופס דח"ש "תורתו אומנתו", מפני שזהו הסכם שנעשה בכפיה. את ההבדל בין שתי הגישות ניתן היה לראות בפינוי של גוש קטיף, בפינוי מכינת עצמונה בבני עצמון לעומת הפינוי מעל בית הכנסת בכפר דרום. בעוד שבמכינה הלכו חבוקים עם אנשי הצבא, בבית הכנסת בכפר דרום (שהיו בה גם מתלמידי ישיבת בית אל) הייתה התנגדות עזה שכללה פגיעה כזו ואחרת בשוטרים וחיילים. לדעתי ההבדלים הללו מהותיים להבנת הפיצול. בכל מקרה ראיתי כרגע את השינויים שנעשו ואני חושב שהגרסה כרגע טובה ונייטרלית. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 16:15, 31 במרץ 2010 (IDT)
- חלק מדבריך מדויק יותר וחלק פחות. אני לא בטוח שאתה מכיר את הר המור לעומק. היחס לראש הממשלה ממש אינו כמו לרמב"ם. הרב טאו עצמו לא התלהב מכך שרבנים אחרים שם שירתו שנים רבות לאחר הפטור כמו שתיארת. גם התנגדותו לסירוב פקודה פחות חריפה מכפי שתיארת. הוא לא התלהב מחיבוק עם המפנים, והתייחס בחריפות לראשי מכינות שאמרו שיש למלא פקודת פינוי ללא סייג. גישתו זכתה לכינוי "סרבנות אפורה". בכל אופן, אחזור על דעתי: רוב האנשים לא יכנו את גישת ר' אברום, כפי שתיארת די במדויק, כפרגמטית. הם יעדיפו לכנות כך את גישת הגוש או הרב שרלו, לא את המתבצרים בכפר דרום. נרו יאיר • שיחה • י"ט בניסן ה'תש"ע • 22:30, 3 באפריל 2010 (IDT)
- מכיוון שלמדתי אצל רבני הר המור שנים ארוכות, ועסקתי רבות בלימודי אמונה מכלים ראשונים, אני מניח שאני מבין לא רע את ההבדלים בינם לבין אנשי ר' אברום. היחס של חרדת הקודש לראש הממשלה הוא ציטוט של דברי הרצי"ה, שחזר ונשנה בידי רבני הר המור. נוסח מורכב יותר נמצא ב"לאמונת עתך" (ב קע-קעא) של הרב טאו. "המנהיג הוא האישיות המרכזת את עוצמת החיים של אוצר הכלל...בתוכו נמצאים כחות עצומים של קודש, של מלכות, של עוז וגבורה". בכירי הרבנים של הר המור כמו הרב וולנסקי והרב מרדכי שטרנברג שירתו במילואים גם לאחר שהיו פטורים, וזכו להערכה רבה על כך. גם אם הרב טאו התנגד למתחבקים הרי אלו היו תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שכן גם בזרם של הר המור ישנם גוונים שונים. לגבי ההגדרה של אנשי רב אברום, אפשר להתווכח, פרגמטית או לא, אבל לדעתי בהחלט ניתן היה להגדיר את הגישה להכניס מכון הוראה לישיבה כהחלטה פרגמטית, כמו גם היחס לצבא וממלכתיות, ועוד שורת תפיסות והחלטות. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:37, 6 באפריל 2010 (IDT)
- לגבי הגדרת הגישה כ'פרגמטית', אפשר להתווכח לגבי הניסוח המדוייק, אבל אפי צודק שזו הנקודה העיקרית בהבדל שבין מרכז להר המור - הכיוון של ישיבות הקו הוא אמוני(במלעיל)-אידאולוגי-רוחני-משיחי לעומת הכיוון הליטאי-מעשי-ארצי של ר' אברום ותלמידיו, כשתלמידי הרצי"ה הוותיקים הם איפשהו באמצע. יש מאמר מצוין שקראתי פעם באחד מכתבי העת שמנתח את החוברת לדרך הקודש, ומראה איך הפילוג נבע מכך שרבני הר המור הלבישו את האירועים המעשיים במרכז הרב במושגים רוחניים, כדי להסביר שאלו אירועים מרכזיים וקריטיים בכל תהליך הגאולה של עם ישראל. דווקא בנושא הזה הרב שרלו הרבה יותר קרוב לגישת הר המור מאשר לגישת רב אברום (אני חושב שגם רב אברום ראה את זה ככה). ישיבת הגוש לעומת זאת היא בצד של ר' אברום.
- לגבי הממלכתיות, אני גם (כמו נרו יאיר) קיבלתי את הרושם שהמחלוקת על הממלכתיות שהיתה לפני 20 שנה בתוך מרכז הרב לא לגמרי חופפת למחלוקת המודרנית על הממלכתיות. בזמנו הכל היה בעניין ההפגנות נגד הממשלה, והיום זה נוגע לסירוב פקודה. העמדות לא בהכרח חופפות, והם גם לא בהכרח על רצף אחד, כפי שנראה מעמדתו של הרב טאו עצמו. אני ואתה - שיחה 14:01, 6 באפריל 2010 (IDT)
- לאפי: אתה מדייק עכשיו יותר, אבל מתעלם מהצד השני. סוף סוף לרצ"י הייתה ביקורת תקיפה כלפי בן גוריון, ואתה יודע שהרב טאו לא מתייחס לפרס כמו לרש"י. לא חלקתי על כך שהרב וולנסקי שירת עד גיל מאוחר. אמרתי שהרב טאו לא אהב את זה (כך שמעתי ממקור אמין). אם אתה מסכים שהרב טאו מתנגד למתחבקים אז מובן מאליו שאי אפשר לייחס לו הסכמה לזה. לגבי מכון ההוראה, אנשי מרכז הרב הרי טוענים שכלל לא התכוונו להכניסו, וממילא נחסך לנו הדיון אם עמדתם בנושא זה ראויה לכינוי פרגמטי.
- לאני ואתה: אני מסכים שהר המור, כמו הרצ"י, מייחסים משמעות רוחנית גדולה הרבה יותר להסטוריה, ואילו הרב שפירא, כמו הליטאים, הרבה פחות. והדברים פשוטים. בעניין הממלכתיות, כבר תיקנתי בערך. אני לא חושב שהאידאולוגיה העקרונית השתנתה, מה שהשתנה הוא היישומים הרלוונטיים מבחינה פוליטית מעשית. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ע • 14:12, 6 באפריל 2010 (IDT)
- אני מבקש לא להכניס מילים לפי. האם אפשר להכחיש את העובדה שיש הערצה טבעית למדינה אצל הר המור שלעיתים נראית כגובלת בפשיזם? שים מישהו בעל דרגות בישיבת הר המור ותראה מה קורה. לעומת זאת רב אברום (בוגר ישיבת חברון) ייצג את הגישה חרדית-למדנית שהפכה להיות ציונית, אבל שמרה על סממנים של העולם החרדי. בקשר ליחס לראש ממשלה, זה היה ציטוט מדוייק של הרצי"ה, "בשבילי ראש ממשלה הוא כמו ראשון". ובוודאי שגם אם הייתה ביקורת, היה יחס של כבוד רב, שבא לידי ביטוי בהזמנת מנהיגים לישיבה בימי עצמאות וימי ירושלים. מנהג שכמדומני נשבר בימי רב אברום. ולמה הבאת את פרס כדוגמה? הרבה יותר ראוי להביא את שרון או נתניהו. אני זוכר שבזמן שהרב מלמד גידף ממש את ברק, על רצונו לתת את הר הבית לפלסטינים, רבני הר המור נזהרו מאוד בביקורתם כדרכם בקודש. אגב, את הזרם של ותיקי מרכז הרב כמו הרבנים מלמד, פילבר, קלונסקי, ולדמן, דב ליאור ודומיו הייתי מכנה אקטיביסטים, מכיוון שהם היו יותר תקיפים במלחמות האידאולוגיות שלהם (וגם ביחס לערבים), החל מימית וכלה בחומש, שם תלמידי הרב ליאור התבצרו במקלטים. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 14:59, 6 באפריל 2010 (IDT)
- אנחנו מתחילים להתווכח על דעות וזה מיותר, לכן אשתדל לקצר. פשיזם עצמו הוא עניין שניתן להגדרות שונות. איפה הרצ"י אמר שרא"מ הוא כמו ראשון? כאמור, הוא עצמו ודאי לא נהג כך ביחס לב"ג. להיזהר מביקורת הוא משהו אחר לגמרי. כמובן שהיחס נמדד כאשר פחות מסכימים עם רא"מ, כמו ב"ג, רבין ופרס. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ע • 22:58, 6 באפריל 2010 (IDT)
- כמובן שאני חייב לסייג את דבריי לגבי הפשיזם. לא התכוונתי לפשיזם אמיתי, אלא למשהו שנראה כמתקרב לפשיזם, שמתבטא בקידוש מערכות המדינה ("קדושה שיש למדי הצבא"), ומסירות נפש והקרבה כלפי המדינה, לעיתים באופן עיוור. אם אתה שואל כאלו שאלות כאלו לגבי הרצ"יה, אז אתה כנראה לא מכיר את הדברים מבפנים. מדובר בתורה שבעל פה שלו, שצוטטה על ידי רבני הר המור. תברר אצל מקורות אמינים שלך. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 10:52, 7 באפריל 2010 (IDT)
- גם אם נניח שאמר כך פעם (וכלל איני בטוח) מן הראוי לא לקחת התייחסות אחת בע"פ אלא לבחון באופן מאוזן את המכלול, וקודם כל את היחס בפועל, בפרט לבן גוריון, שהיה כלל לא פשוט. עם זאת, אבדוק בלנ"ד כהצעתך. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ע • 23:40, 7 באפריל 2010 (IDT)
- למר אפי, אודה לך אם תואיל לומר ממי מרבני הר המור שמעת ציטוט של הרצ"י שראש ממשלה הוא ראשון? הדברים נשמעים מופרכים לחלוטין, במיוחד לאור האגרות של הרצי"ה. בתודה מחל - שיחה 15:36, 22 באפריל 2010 (IDT)
- לא לחינם אמרו חכמים ששימוש ת"ח גדול מתלמוד. זה היה לפני יותר מעשרים שנה, כמדומני שהיה זה הרב לבנון, או שמא הרב וולנסקי? מצאתי את הסיפור בגרסה קצת שונה באינטרנט. "מעשה ברב חשוב מאד שנכנס אצל רבנו, דיבר על ראשות הממשלה דאז, גולדה מאיר. רבנו הקשיב ולא הגיב. אחרי שהוא יצא, אמר בהתרגשות: "אני איני יכול לדבר כך על ראש ממשלה. ראש ממשלה בישראל הוא בשבילי כמו מלאך אלוקים"". (הרב שלמה אבינר, החוברת "ממשיכים באמונה" אתר כיפה). הציטוט מובא גם אצל נוספים כמו תומר פרסיקו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:06, 23 באפריל 2010 (IDT)
- הוא שאמרתי, כשרואים את המכלול הכל נשמע אחרת. להלן משפטים מאותו מקור ממש שמן הראוי היה להביא כדי לתת תמונה שלמה: "אין זאת אומרת שיש לחתום על כל החולשות שלו. אך על העניין הכללי, על השליחות שהוא ממלא, בתור מי שמרכז את עם ישראל, שומר על גבולות ישראל, ועם כל חולשותיו עומד בעמדה זקופה נגד כל העולם ונגד תכתיבים ולחצים של עמים, הוא ראוי להערכה... יש להשמר מאבדן דרך של מניעת ראיית החיוב בגלל החסרונות". "רבנו לא נמנע בגלל זה מלומר דברים חריפים על ראש ממשלה בישראל, וגם קשים מאד. אך הכל תלוי באיזה 'ניגון' ומתוך איזה גישה נאמרים הדברים. אי אפשר לדבר כל כך בקלות, בבוז על ראש הממשלה בישראל. הכל תלוי בגישה וביחס". נרו יאיר • שיחה • ט' באייר ה'תש"ע • 00:46, 23 באפריל 2010 (IDT)
- אני מקבל את הפרשנות של הרב אבינר. אגב, זה בכלל לא חידוש וזו אמת עתיקה ויסודית. בסידור כתוב "הרואה מלך ישראל מברך: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מכבודו ליראיו"". לצערנו יש כאלו הרואים מלך בישראל ובמקום לפצוח בברכה הם פוצחים בגידופים. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 01:05, 23 באפריל 2010 (IDT)
- הוא שאמרתי, כשרואים את המכלול הכל נשמע אחרת. להלן משפטים מאותו מקור ממש שמן הראוי היה להביא כדי לתת תמונה שלמה: "אין זאת אומרת שיש לחתום על כל החולשות שלו. אך על העניין הכללי, על השליחות שהוא ממלא, בתור מי שמרכז את עם ישראל, שומר על גבולות ישראל, ועם כל חולשותיו עומד בעמדה זקופה נגד כל העולם ונגד תכתיבים ולחצים של עמים, הוא ראוי להערכה... יש להשמר מאבדן דרך של מניעת ראיית החיוב בגלל החסרונות". "רבנו לא נמנע בגלל זה מלומר דברים חריפים על ראש ממשלה בישראל, וגם קשים מאד. אך הכל תלוי באיזה 'ניגון' ומתוך איזה גישה נאמרים הדברים. אי אפשר לדבר כל כך בקלות, בבוז על ראש הממשלה בישראל. הכל תלוי בגישה וביחס". נרו יאיר • שיחה • ט' באייר ה'תש"ע • 00:46, 23 באפריל 2010 (IDT)
- לא לחינם אמרו חכמים ששימוש ת"ח גדול מתלמוד. זה היה לפני יותר מעשרים שנה, כמדומני שהיה זה הרב לבנון, או שמא הרב וולנסקי? מצאתי את הסיפור בגרסה קצת שונה באינטרנט. "מעשה ברב חשוב מאד שנכנס אצל רבנו, דיבר על ראשות הממשלה דאז, גולדה מאיר. רבנו הקשיב ולא הגיב. אחרי שהוא יצא, אמר בהתרגשות: "אני איני יכול לדבר כך על ראש ממשלה. ראש ממשלה בישראל הוא בשבילי כמו מלאך אלוקים"". (הרב שלמה אבינר, החוברת "ממשיכים באמונה" אתר כיפה). הציטוט מובא גם אצל נוספים כמו תומר פרסיקו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 00:06, 23 באפריל 2010 (IDT)
- למר אפי, אודה לך אם תואיל לומר ממי מרבני הר המור שמעת ציטוט של הרצ"י שראש ממשלה הוא ראשון? הדברים נשמעים מופרכים לחלוטין, במיוחד לאור האגרות של הרצי"ה. בתודה מחל - שיחה 15:36, 22 באפריל 2010 (IDT)
- גם אם נניח שאמר כך פעם (וכלל איני בטוח) מן הראוי לא לקחת התייחסות אחת בע"פ אלא לבחון באופן מאוזן את המכלול, וקודם כל את היחס בפועל, בפרט לבן גוריון, שהיה כלל לא פשוט. עם זאת, אבדוק בלנ"ד כהצעתך. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ע • 23:40, 7 באפריל 2010 (IDT)
- כמובן שאני חייב לסייג את דבריי לגבי הפשיזם. לא התכוונתי לפשיזם אמיתי, אלא למשהו שנראה כמתקרב לפשיזם, שמתבטא בקידוש מערכות המדינה ("קדושה שיש למדי הצבא"), ומסירות נפש והקרבה כלפי המדינה, לעיתים באופן עיוור. אם אתה שואל כאלו שאלות כאלו לגבי הרצ"יה, אז אתה כנראה לא מכיר את הדברים מבפנים. מדובר בתורה שבעל פה שלו, שצוטטה על ידי רבני הר המור. תברר אצל מקורות אמינים שלך. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 10:52, 7 באפריל 2010 (IDT)
- אנחנו מתחילים להתווכח על דעות וזה מיותר, לכן אשתדל לקצר. פשיזם עצמו הוא עניין שניתן להגדרות שונות. איפה הרצ"י אמר שרא"מ הוא כמו ראשון? כאמור, הוא עצמו ודאי לא נהג כך ביחס לב"ג. להיזהר מביקורת הוא משהו אחר לגמרי. כמובן שהיחס נמדד כאשר פחות מסכימים עם רא"מ, כמו ב"ג, רבין ופרס. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ע • 22:58, 6 באפריל 2010 (IDT)
- אני מבקש לא להכניס מילים לפי. האם אפשר להכחיש את העובדה שיש הערצה טבעית למדינה אצל הר המור שלעיתים נראית כגובלת בפשיזם? שים מישהו בעל דרגות בישיבת הר המור ותראה מה קורה. לעומת זאת רב אברום (בוגר ישיבת חברון) ייצג את הגישה חרדית-למדנית שהפכה להיות ציונית, אבל שמרה על סממנים של העולם החרדי. בקשר ליחס לראש ממשלה, זה היה ציטוט מדוייק של הרצי"ה, "בשבילי ראש ממשלה הוא כמו ראשון". ובוודאי שגם אם הייתה ביקורת, היה יחס של כבוד רב, שבא לידי ביטוי בהזמנת מנהיגים לישיבה בימי עצמאות וימי ירושלים. מנהג שכמדומני נשבר בימי רב אברום. ולמה הבאת את פרס כדוגמה? הרבה יותר ראוי להביא את שרון או נתניהו. אני זוכר שבזמן שהרב מלמד גידף ממש את ברק, על רצונו לתת את הר הבית לפלסטינים, רבני הר המור נזהרו מאוד בביקורתם כדרכם בקודש. אגב, את הזרם של ותיקי מרכז הרב כמו הרבנים מלמד, פילבר, קלונסקי, ולדמן, דב ליאור ודומיו הייתי מכנה אקטיביסטים, מכיוון שהם היו יותר תקיפים במלחמות האידאולוגיות שלהם (וגם ביחס לערבים), החל מימית וכלה בחומש, שם תלמידי הרב ליאור התבצרו במקלטים. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 14:59, 6 באפריל 2010 (IDT)
- מכיוון שלמדתי אצל רבני הר המור שנים ארוכות, ועסקתי רבות בלימודי אמונה מכלים ראשונים, אני מניח שאני מבין לא רע את ההבדלים בינם לבין אנשי ר' אברום. היחס של חרדת הקודש לראש הממשלה הוא ציטוט של דברי הרצי"ה, שחזר ונשנה בידי רבני הר המור. נוסח מורכב יותר נמצא ב"לאמונת עתך" (ב קע-קעא) של הרב טאו. "המנהיג הוא האישיות המרכזת את עוצמת החיים של אוצר הכלל...בתוכו נמצאים כחות עצומים של קודש, של מלכות, של עוז וגבורה". בכירי הרבנים של הר המור כמו הרב וולנסקי והרב מרדכי שטרנברג שירתו במילואים גם לאחר שהיו פטורים, וזכו להערכה רבה על כך. גם אם הרב טאו התנגד למתחבקים הרי אלו היו תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שכן גם בזרם של הר המור ישנם גוונים שונים. לגבי ההגדרה של אנשי רב אברום, אפשר להתווכח, פרגמטית או לא, אבל לדעתי בהחלט ניתן היה להגדיר את הגישה להכניס מכון הוראה לישיבה כהחלטה פרגמטית, כמו גם היחס לצבא וממלכתיות, ועוד שורת תפיסות והחלטות. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 13:37, 6 באפריל 2010 (IDT)
- חלק מדבריך מדויק יותר וחלק פחות. אני לא בטוח שאתה מכיר את הר המור לעומק. היחס לראש הממשלה ממש אינו כמו לרמב"ם. הרב טאו עצמו לא התלהב מכך שרבנים אחרים שם שירתו שנים רבות לאחר הפטור כמו שתיארת. גם התנגדותו לסירוב פקודה פחות חריפה מכפי שתיארת. הוא לא התלהב מחיבוק עם המפנים, והתייחס בחריפות לראשי מכינות שאמרו שיש למלא פקודת פינוי ללא סייג. גישתו זכתה לכינוי "סרבנות אפורה". בכל אופן, אחזור על דעתי: רוב האנשים לא יכנו את גישת ר' אברום, כפי שתיארת די במדויק, כפרגמטית. הם יעדיפו לכנות כך את גישת הגוש או הרב שרלו, לא את המתבצרים בכפר דרום. נרו יאיר • שיחה • י"ט בניסן ה'תש"ע • 22:30, 3 באפריל 2010 (IDT)
- נרו יאיר, אלו נקודות בגירסה שכתבתי היו מוטות יותר מהגירסה הישנה? אני חושב שההוספות והשינויים שהכנסתי הוסיפו לערך. תגיד מה לדעתך כדאי לשנות, ואשנה בשמחה. אני ואתה - שיחה 11:43, 31 במרץ 2010 (IDT)
- בגדול אתה צודק, אבל אתה מגיב לגירסה שהוכנסה באותו יום ואכן הייתה מוטה. בסוגיית ה"ממלכתיות" רוב האנשים לא יגדירו את עמדת ר' אברום כפרגמטית, זה יותר מורכב. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בניסן ה'תש"ע • 11:26, 31 במרץ 2010 (IDT)
- לרוב הרבנים שציינת לא היה תפקיד בישיבה. עד כמה שמגיע זכרוני היה רק ר"מ אחד (הרב אריה שטרן) שהיה הר"מ של שיעור ג' - שתמך ברב אברום. הרב שפירא הצעיר היה בכלל מנהל הישיבה ולא ר"מ. רוזן, פילבר, ושטיינר וגם וכו' לא היו ר"מים ולא בצוות הישיבה. וגם הרב מגנס היה יבוא של רב אברום. בכל מקרה העניין כמו שכתוב בערך מוטה, ומציין את הנרטיב של תלמידי שפירא. הנרטיב של תלמידי טאו (שהיו רמים של שיעור ב', ד' ובוגרי צבא, ומופקדים על כל שיעורי האמונה (מחשבת ישראל) בישיבה), היה שרב אברום ביצע מחטף, ולקח בכוח תפקיד שלא מונה אליו, ולכן הם הכריזו על פרישה שחזרו ממנה בלחץ של הרב טאו. הויכוח הגדול לא היה אם הרב טאו יקבל תפקיד ב"מרכז" אלא אם יהיה ראש ישיבה. בפילוג ל"הר המור" רוב האברכים והתלמידים הבוגרים עזבו עם הרב טאו, דבר שציער מאוד את רב אברום. ובכל מקרה מדובר לא רק על משהו אישי אלא על מאבק על דרך אידאולוגית. השיטה הפרגמטית-מעשית של רב אברום למול השיטה האידאולוגית-רוחנית ולא מתפשרת של הרב טאו, שלמשל באו לידי ביטוי בצידוד בהכנסת מכון הוראה לישיבה, האבקות אקטיבית ברשויות המדינה, וצידוד בסירוב פקודה, כאשר רבני הר המור מתנגדים להם, ורבני מרכז החדשה מצדדים בהם. בנוסף לכך הצטרף לפילוג עניין נוסף והוא טרוניה של הדור הוותיק של תלמידי הרב צבי יהודה (כמו הרבנים פילבר, מלמד וחבריו) שטענו שהצעירים (הרב טאו ותלמידיו) "גנבו" להם את הישיבה, בעוד הם היו עסוקים בשליחותו של הרב צבי יהודה בפעילות רבנית מחוץ לישיבה. כאשר נוצרה המחלוקת, נוח היה להם להצטרף לסיעתו רב אברום. גם בעניין הלימוד, תחת רב' אברום הלמדנות התלמודית הקלסית הפכה להיות חשובה יותר מלימוד אמונה. ואין להשוות את רמת ההתמקצעות במהר"ל וכתבי הרב קוק בהר המור, לעומת מרכז של רב אברום. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 14:57, 29 במרץ 2010 (IDT)
הרב יעקב פרידמן
[עריכת קוד מקור]בערך היה כתוב שהרב צבי יהודה מינה כר"מ לאמונה רב בשם יעקב פרידמן, עם קישור לא נכון בעליל לאדמו"ר מהוסיאטין הרב יעקב פרידמן. חיפשתי ולא מצאתי שום מקור שתומך בכך, ולכן הסרתי את המשפט הזה. אם מישהו מכיר ויודע, הוא מוזמן להחזיר עדיף בצירוף מקור. נת- ה- - שיחה 14:09, 3 בנובמבר 2008 (IST)
הרב יעקב פרידמן היה ר"מ לגמרא ולא לאמונה. ראה עליו למעלה תחת הכותרת: אישים לדיון.--מחל - שיחה 23:20, 4 בנובמבר 2008 (IST)
שינויים בערך
[עריכת קוד מקור]― הועבר מהדף שיחת משתמש:נרו יאיר
שלום מחל, השינויים שאתה עורך כלל לא מקובלים כאן. אתה משנה גרסה יציבה ואם תמשיך לעשות זאת אצטרך לפנות למפעילים. תודה, נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשס"ט • 22:43, 21 ביולי 2009 (IDT)
- לפי דעתי הנוסח שלי נכון יותר, ולכן כתבתי אותו. אינני יודע מהו אותו גדר של "גרסה יציבה" שאתה מדבר עליו. ממתי מוגדרת גרסה כ"גרסה יציבה" שאסור לשנותה, ומה הן האסמכתאות שלך לכך?מחל - שיחה 11:03, 22 ביולי 2009 (IDT)
- אתה רוצה לשנות את המצב שקיים כבר זמן רב, ולכן אם יש התנגדות כלשהי עליך לפנות לדף השיחה ולהשיג הסכמה. כך מקובל כאן, אם אינך מאמין לי פנה לדפי ההדרכה או לדלפק הייעוץ. אגב, אני קצת תמה שאתה נלחם כל כך על ההכנסה של התואר "מרן" לאנציקלופדיה שאמורה להיות נייטרלית. לדעתי מצאת נושא גרוע במיוחד להילחם עליו. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשס"ט • 11:13, 22 ביולי 2009 (IDT)
- חבל שלא הסברת שזה מה שמפריע לך. אם הייתי יודע זאת - הייתי משמיט את המלה הזאת. אני רציתי לעשות כמה דברים, ובעיקר לשנות את הסדר, ולכתוב את זמן התמנותו בסוף, לאחר תיאורו, וכפי שזה נעשה בשאר ראשי הישיבה (כדוגמת הרב ישראלי). הילכך אני חוזר וכותב את גרסתי בהשמטת המלה "מרן".
- אשר לדבריך אודות "גרסה יציבה" - בינתיים לא מצאתי מקור לכך, ובוודאי לא גדרים מאימתי מוגדרת גרסה כ"גרסה יציבה", ואני סבור שעליך להביא את הראיה לכך.מחל - שיחה 14:37, 22 ביולי 2009 (IDT)
- אם אינך מכיר את המושג גרסה יציבה אז אתה באמת לא בעניינים פה. ראה ויקיפדיה:מלחמת עריכה. המילה מרן הייתה רק בעיה אחת. הצטרפו אליה התעקשותך לכנות את הרב יעקב שפירא בתואר ר' בלבד (בניגוד לכל שאר הרבנים ברשימה) והעובדה שמחקת מסיבות תמוהות בוגרים ידועים מהרשימה. אם אתה עדיין בטוח שיש לך שינויים נצרכים ואובייקטיביים אתה מוזמן לשנות שוב, והרשות בידי או ביד כל משתמש אחר לשחזר לגרסה יציבה ולדרוש שינויים רק לאחר הסכמה בדף השיחה. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשס"ט • 14:42, 22 ביולי 2009 (IDT)
- מחל - יש לך הסבר להתעקשויות הללו ? נראה לי כמו סתם השחתה. שפ2000 - שיחה 14:51, 22 ביולי 2009 (IDT)
- אם אינך מכיר את המושג גרסה יציבה אז אתה באמת לא בעניינים פה. ראה ויקיפדיה:מלחמת עריכה. המילה מרן הייתה רק בעיה אחת. הצטרפו אליה התעקשותך לכנות את הרב יעקב שפירא בתואר ר' בלבד (בניגוד לכל שאר הרבנים ברשימה) והעובדה שמחקת מסיבות תמוהות בוגרים ידועים מהרשימה. אם אתה עדיין בטוח שיש לך שינויים נצרכים ואובייקטיביים אתה מוזמן לשנות שוב, והרשות בידי או ביד כל משתמש אחר לשחזר לגרסה יציבה ולדרוש שינויים רק לאחר הסכמה בדף השיחה. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשס"ט • 14:42, 22 ביולי 2009 (IDT)
- לפי דעתי הנוסח שלי נכון יותר, ולכן כתבתי אותו. אינני יודע מהו אותו גדר של "גרסה יציבה" שאתה מדבר עליו. ממתי מוגדרת גרסה כ"גרסה יציבה" שאסור לשנותה, ומה הן האסמכתאות שלך לכך?מחל - שיחה 11:03, 22 ביולי 2009 (IDT)
- ראשית, תודה על כך שענית לי היכן נמצא המושג הזה. אך לצערי הרב עדיין אינני יודע מהי הגדרת "גרסה יציבה" - כמה זמן נדרש כדי לקבוע את יציבותה של הגרסה. אינני בא להתריס, אלא מדובר בחוסר ידע. אשמח לדעת אם ידוע לך על כך משהו.
- שנית, אני מתפלא על כך שהמגיב השני חושב שמדובר על התעקשות ועל השחתה. מתוך דברי המגיב הראשונים היה נראה שמה שמפריע לו הוא המלה "מרן", ולמען שלום-בית ויתרתי עליה. האם זו נקראת התעקשות והשחתה?
- שלישית, עכשיו מגלה המגיב הראשון שיש עוד דברים שמפריעים לו. בהתחלה הוא כתב שמפריע לו ששיניתי גרסה יציבה. אחר כך הוא כתב שמפריע לו שכתבתי "מרן". ועכשיו הוא כותב שמפריע לו שהשמטתי מהרשימה שלושה שמות, ושכיניתי את ראש הישיבה הנכחי בשם "ר'". ובכן אין לי בעיה להסביר מדוע עשיתי זאת, אבל אין טעם שאני אתחיל לעשות זאת באופן עיוור, בלי שאני אדע מה מפריע לך. ובכן השמטתי את שמם של הרב יהושע שפירא ושל הרב טויבר מכיוון שלפי מיטב ידיעתי הם לא למדו בישיבת מרכז הרב. הרב טויבר למד בישיבת הכותל, והרב יהושע שפירא - אינני יודע היכן למד, אבל לא בישיבת מרכז הרב. אולי מי שהכניס אותו התבלבל עם אחיו הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת עו יוסף חי ביצהר, שכן למד בישיבת מרכז הרב. ואולי גם את הרב טויבר מישהו הכניס מכיוון שאחיו, הרב עופר טויבר, למד בישיבת מרכז הרב. אשר לשם השלישי שהשמטתי - חיים הרצוג - הוא גם כן לא למד בישיבת מרכז הרב, אלא ב"מכינה" שהייתה קיימת לתלמידים צעירים ליד ישיבת מרכז הרב, ואחר כך הוא עבר כמדומני לישיבת חברון אבל בזה אינני בטוח. ואשר לשינוי הנוסף שהכנסתי, הסיבה לכך נעוצה למעשה בדברים הראשונים שכתבת. שכן מצד אחד אתה לא רוצה לכתוב תארים כמו "הגאון" או "מרן" בויקיפדיה, ומצד שני אתה לא יכול לכנות באותו תואר, אחד אחרי השני, אנשים שהיו גדולי הדור וידעו את כל התורה כולה יחד עם אנשים שרחוקים מאוד מרמה זאת. ולכן המוצא היחיד לפתרון בעיה זו הוא לכתוב לפני ראש הישיבה הנכחי את התואר ר'. אני משתדל מאוד שלא יהיה בדברי בוזוי ת"ח, אבל בעדינות השתדלתי להבהיר את השינוי.מחל - שיחה 18:42, 22 ביולי 2009 (IDT)
- אשתדל ברשותך להגיב בקצרה. אין הגדרה מוחלטת של גרסה יציבה, אבל יש להניח שאם היא נמצאת כבר חודש - אין לשנותה ללא הסכמה. אני מבין את תגובת שפ, כי לאחר ששחזרתי בפעם הראשונה חזרת על העריכה, ולאחר שכתבתי לך כאן בפירוש שאין לקרוא לרב יעקב ר' - שוב עשית את זה, ועוד הפנית לדף השיחה שלי, כאילו יש כאן הסכמה. זה תמוה.
- למיטב ידיעתי הרב יהושע שפירא דווקא כן למד במרכז הרב. לגבי חיים הרצוג, כתוב בערך שלו שלמד במרכז הרב, ואיני בטוח שבשבת תרצ"ח כבר הייתה מכינה לצעירים בישיבה. בשני המקרים, אתה יכול לפתוח דיון בדף השיחה של הערך. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשס"ט • 20:10, 22 ביולי 2009 (IDT)
- בשנת תרצ"ה הייתה כבר "מכינה לצעירים" בישיבת מרכז הרב. אני יודע זאת כי בעבר החזקתי מודעת אבל על הראי"ה בחתימת המכינה הנ"ל. אין לי יותר מידע עליה. חיים הרצוג כותב בספרו האוטוביוגרפי על לימודיו במרכז הרב, ולא זכור לי שזה היה במכינה. מה שכן הוא למד שם מעט זמן, ואז עבר לישיבה יותר "מודרנית" (כהגדרתו) - ישיבת חברון. המריבה שלך על ה-"ר'" של ראש הישיבה הנוכחי היא השחתה, בעיקר לאחר שתוקנת כמה פעמים. גם הוא עצמו מודה שהוא לא ת"ח כאביו - אבל מגיע לו עדיין תואר רב. אתה לא יכול להתעקש על כך על דעת עצמך. שפ2000 - שיחה 21:27, 22 ביולי 2009 (IDT)
- לצערי עדיין אין ערך על הרב יהושע שפירא, ולכן השארתי על כך שאלה בדף השיחה של ישיבת רמת גן. אם יש לך קשרים עם מישהו מישיבת רמת גן יהיה נקל לברר זאת.
- לגבי חיים הרצוג - תיקנתי על פי הידוע לי. אני חושב שאם אין לך ידיעה הפוכה ראוי להתחשב במי שסובר שיש לו ידיעה בנושא.
- לגבי ראש הישיבה הנוכחי - אתה כותב "כי לאחר ששחזרתי בפעם הראשונה חזרת על העריכה, ולאחר שכתבתי לך כאן בפירוש שאין לקרוא לרב יעקב ר' - שוב עשית את זה, ועוד הפנית לדף השיחה שלי, כאילו יש כאן הסכמה. זה תמוה". אולם עלי לציין כי כל הנושא הזה לא היה ידוע לי לא בשיחזור הראשון שלך ולא בשיחזור השני שלך, אלא רק בתגובה השנייה שלך בדף השיחה כאן למעלה. עד אז חשבתי שמפריע לך רק הוספת התואר "מרן", ולכן שיניתי זאת כפי שרצית. אודה לך אם תפנה את תשומת לבי היכן כתבת זאת. (מה שהפנתי לדף השיחה לא בא ליצור רושם כאילו יש הסכמה, אלא רק הפנייה לתשובתי לגבי הנושא של גרסה יציבה.)
- לגופו של עניין, אם היית מסכים להגדיר את ראשי הישיבה הקודמים בתואר "הגאון" וכדו', היה מקום להשאיר את התואר "הרב" להנ"ל, אולם במצב הנוכחי אינני רואה פתרון אחר אלא הפתרון שהצעתי. אינני רוצה למעט בתאריו של ראש הישיבה הנוכחי, אולם כבר לימדונו חז"ל באיכה רבתי שלא חרבה ירושלים אלא על שהשוו בה גדול וקטן.מחל - שיחה 23:02, 22 ביולי 2009 (IDT)
- נניח שאתה צודק (לדעתך). לא אתה זה שתוכל לבד להחליט על כך, ועוד לעשות זאת במסגרת של מלחמת עריכות. תכל'ס - לא נראה לי שבזמן הקרוב תוקם בויקיפדיה וועדה, כמו ביתד נאמן שמחליטה מי "הרב הגאון" מי "הגאון הגדול" וכו'. שפ2000 - שיחה 10:11, 23 ביולי 2009 (IDT)
- מחל, ידיעה אישית אינה מספיקה כדי לתקן את מה שכבר כתוב. תביא ראיות כלשהן. באנציקלופדיה שאינה דתית לא כותבים הגאון ולא נראה לי שהטיעון של "לא חרבה ירושלים" יגרום לשינוי המדיניות הזאת. נרו יאיר • שיחה • ב' באב ה'תשס"ט • 11:41, 23 ביולי 2009 (IDT)
- נניח שאתה צודק (לדעתך). לא אתה זה שתוכל לבד להחליט על כך, ועוד לעשות זאת במסגרת של מלחמת עריכות. תכל'ס - לא נראה לי שבזמן הקרוב תוקם בויקיפדיה וועדה, כמו ביתד נאמן שמחליטה מי "הרב הגאון" מי "הגאון הגדול" וכו'. שפ2000 - שיחה 10:11, 23 ביולי 2009 (IDT)
המאבקים בישיבה
[עריכת קוד מקור]הקטע המתחיל במילים: "המאבקים בין שני המחנות בישיבה התחדדו" אינו מדויק. א. "הרב טאו ותלמידיו הדגישו את מורשת הרב צבי יהודה קוק (לפי הבנתם) ואילו הרב שפירא נקט בדרך עצמאית משלו" - נכון שהרב שפירא אינו סמוך על שולחנו של הרצי"ה, אינו צריך לחשוב בכל נושא ונושא מה היה הרצי"ה אומר, אך הוא בשום אופן לא ראה את עצמו כמי שהנהיג "דרך משלו" בישיבה. ב. "נושא לימודי אמונה קיבל הדגשה יתירה במשנתם של הרב טאו ותלמידיו (כפי היה בימיו של הרב צבי יהודה) ואילו הרב שפירא הדגיש הרבה יותר את לימודי הגמרא" - נכון שהרב שפירא לא נתן שיעורי אמונה בעצמו (חוץ מנפש החיים, אאל"ט), אך אין יסוד למה שמשתמע מהמשפט, שהוא מדגיש את לימוד הגמרא על חשבון לימודי אמונה. הרב שפירא הוסיף רמים באמונה גם לפני הפילוג וגם לאחריו, לימוד תורת הרב קוק היה חשוב בעיניו - ראו דבריו בהסכמתו לעין איה. ג. "הדברים באו לידי ביטוי גם בסוגיות של האבקות אקטיבית ברשויות המדינה, ושאלת סירוב הפקודה, כאשר הרב שפירא ותלמידיו תומכים באלה, ואילו הרב טאו ותלמידיו מתנגדים להם, מתוך עמדה ממלכתית" - אכן קיימים הבדלים בנושא סירוב הפקודה, אך כפי שכבר ציין נרו יאיר גרב טאו מתנגד לסירוב אקטיבי, אך מתנגד גם לביצוע פקודת גירוש. ועוד, וזה העיקר - הפיסקה מדברת על התקופה שלפני הפילוג, ואז נושא זה לא עמד על הפרק באותה מידה שהוא עומד על הפרק כיום, מאז ההתנתקות. לפי הזכור לי, מה שהיה באותה תקופה נושא אידיאולוגי בולט שהודגש על ידי מחנה הרב טאו, הוא שלשיטתו אסור ללכת להפגנות שהם "נגד הממשלה" אלא רק להפגנות שהם באות "לחזק את הממשלה", ולפיכך לפני כל הפגנה גדולה התנהל דיון אצל הרב טאו וכל חכמיו, האם הפגנה זו כשרה, משום שהיא באה "לחזק את הממשלה", או שמא לא, משום שהיא "נגד הממשלה". בדומה לזה - היתה הדגשה על כך שאין להתבטא בצורה חריפה נגד הממשלה, כדי שלא לפגוע ב"ממלכתיות". עם זאת, בנושאים אלה לא היתה למחנה הרב שפירא עמדה מנוגדת בדווקא, אלא הם לא ראו בשאלות אלו דברים עקרוניים כל כך. נושא סירוב הפקודה לא הודגש במיוחד מצד מחנה הרב טאו, גם כאשר פורסם בתשנ"ה (1995) פסקם של הרבנים שפירא ישראלי ונריה המחייב סירוב. בנילה - שיחה 00:01, 4 באפריל 2010 (IDT)
- א. אין ספק שהרב שפירא לא היה תלמיד של הרצ"י ותורת הרב קוק תפסה מקום משמעותי פחות בעולמו, גם אם כתב הסכמה לעין איה. זה הורגש היטב. עם זאת, אתה מוזמן להציע ניסוח. ב. הניסוח אינו אומר שלדעת הרב שפירא אין שום מקום לאמונה, אלא שהגמרא הודגשה יותר. אולי אפשר למחוק את המילים "יתירה" ו"הרבה" משני חלקי המשפט. ג. הוויכוח סביב ה"ממלכתיות" היה ברור לפחות מאז חשיפת המחתרת, אם כי ודאי זה התחדד סביב ההתנתקות. אגב, הפער היה ברור כבר בחיי הרצ"י, סביב סוגיית הברכה על ההלל. בעניין ההפגנות אתה צודק בגדול, אבל הסוגיה בעיניו אינה אם ההפגנה "כשרה", אלא אם יש בה תועלת. זו השלכה אחרת של הממלכתיות. אפשר לשנות ל"היחס העקרוני למוסדות המדינה ולראש הממשלה". עם זאת, אתה מפחית מההתנגדות של הרב טאו ל"הרמת דגל" (זה הביטוי הזכור לי מהכתבים) של סירוב פקודה. נרו יאיר • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ע • 00:22, 4 באפריל 2010 (IDT)
- א.לא התכוונתי להוכיח דבר מעצם העובדה שנתן הסכמה לעין איה (ליתר דיוק: "דברים אחדים"), אלא רציתי להוכיח מתוכן הדברים שם שלימוד תורתו היה חשוב בעיניו. יש לזה ביטויים נוספים בדבריו, ואכמ"ל. הנכון הוא שר' אברום לכשעצמו היה איש הלכה (הש"ס בביתו היה משומש יותר מכתבי הרב קוק...), אך מהקטע עליו ערערתי משתמע שהוא רצה להנחיל בישיבה דרך שונה מדרכו של הרצי"ה, דרך המפחיתה מלימודי האמונה - וזה לא נכון. לאורך כל השנים שהוא היה ראש ישיבה, לפני הפילוג ואחריו, היו בישיבה עשרות שיעורי אמונה בשבוע. ב. נושא ההדגשה האישי אינו רלוונטי. באותה מידה ניתן גם לומר שר"מ שטרנברג "מדגיש הרבה יותר את לימודי הגמרא" בניגוד לרצי"ה, כי הוא נתן עשרות שיעורים בגמרא בשבוע ורק מעט באמונה. בקיצור: מה שחשוב הוא לא ההתנהלות האישית של ראש הישיבה וסגנון השיעורים שהוא מוסר, אלא הרוח שהוא רוצה שתהיה בישיבה, ובעניין זה ר"א שפירא לא רצה לשנות דגשים. ג. ויכוח סביב הממלכתיות אכן היה, כפי שכתבתי בעצמי, אבל ויכוח סביב סירוב פקודה, שמצוין בערך - לא זכור לי מאותה תקופה, ובכל מקרה לא היה בולט. ד. לדעת הרצ"ט הפגנה בה מתייחסים בצורה פוגעת לראה"מ אינה רק לא מועילה אלא פסולה ופוגעת ב"ממלכתיות" שהיא ערך מקודש. בנילה - שיחה 00:43, 4 באפריל 2010 (IDT)
- א-ב. אני סבור שמן המפורסמות היא שר' אברום החשיב את לימודי האמונה פחות מהרצ"י והרב טאו (והר"מ שטרנברג). אין ספק גם שהרב טאו שואף להמשיך את דרכו של הרצ"י יותר מר' אברום (שכאמור, מלכתחילה לא היה תלמידו). שני אלה תרמו לפערים בין שני האישים. האם אתה חולק בשתי הנקודות? ג. למיטב זכרוני דובר כבר אז גם על סירוב פקודה וכדומה, אבל אני מסכים שזה לא היה הביטוי הבולט. ד. אני לא חושב שאצל הרב טאו ממלכתיות לשמה היא עניין מקודש, בסוגיית ההפגנות, אני חושב שיש השפעה לא קטנה על העיקרון שבתוך עם ישראל צריך לבנות ולחזק ולא להרוס ולפגוע. על כל פנים, אם תביא מקור שמראה אחרת אקבל כמובן. נרו יאיר • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ע • 00:56, 4 באפריל 2010 (IDT)
- נרו יאיר צודק שלימוד אמונה היה חשוב לר' אברום הרבה פחות מלרב טאו. שתי הבעיות העקריות לדעתי בניסוח הנוכחי של העניין הם: א. נשמע כאילו לפי הרב טאו לימוד הגמרא פחות חשוב מלר' אברום, למרות שברור שבהר המור מתמסרים ללימוד גמרא לא פחות מבמרכז. ב. נשמע כאילו ר' אברום שינה שינויים מפליגים מדרכו של הרצי"ה, שלא כפי האמת שהיו לו רק דגשים וניואנסים שונים, שבהרבה מהם תלמידי הרב צבי יהודה הוותיקים דווקא מצדדים בר' אברום. אני ואתה - שיחה 01:23, 4 באפריל 2010 (IDT)
- לנרו - א,ב - מסכים עם שתי הנקודות כפי שכתבת אותם, לא מסכים עם מה שכתוב בערך, כפי שכבר הסברתי לעיל. אני פורש מהדיון. חג שמח. בנילה - שיחה 01:34, 4 באפריל 2010 (IDT)
- תיקנתי מעט לאור דבריכם. נרו יאיר • שיחה • כ"א בניסן ה'תש"ע • 23:44, 5 באפריל 2010 (IDT)
- א-ב. אני סבור שמן המפורסמות היא שר' אברום החשיב את לימודי האמונה פחות מהרצ"י והרב טאו (והר"מ שטרנברג). אין ספק גם שהרב טאו שואף להמשיך את דרכו של הרצ"י יותר מר' אברום (שכאמור, מלכתחילה לא היה תלמידו). שני אלה תרמו לפערים בין שני האישים. האם אתה חולק בשתי הנקודות? ג. למיטב זכרוני דובר כבר אז גם על סירוב פקודה וכדומה, אבל אני מסכים שזה לא היה הביטוי הבולט. ד. אני לא חושב שאצל הרב טאו ממלכתיות לשמה היא עניין מקודש, בסוגיית ההפגנות, אני חושב שיש השפעה לא קטנה על העיקרון שבתוך עם ישראל צריך לבנות ולחזק ולא להרוס ולפגוע. על כל פנים, אם תביא מקור שמראה אחרת אקבל כמובן. נרו יאיר • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ע • 00:56, 4 באפריל 2010 (IDT)
- א.לא התכוונתי להוכיח דבר מעצם העובדה שנתן הסכמה לעין איה (ליתר דיוק: "דברים אחדים"), אלא רציתי להוכיח מתוכן הדברים שם שלימוד תורתו היה חשוב בעיניו. יש לזה ביטויים נוספים בדבריו, ואכמ"ל. הנכון הוא שר' אברום לכשעצמו היה איש הלכה (הש"ס בביתו היה משומש יותר מכתבי הרב קוק...), אך מהקטע עליו ערערתי משתמע שהוא רצה להנחיל בישיבה דרך שונה מדרכו של הרצי"ה, דרך המפחיתה מלימודי האמונה - וזה לא נכון. לאורך כל השנים שהוא היה ראש ישיבה, לפני הפילוג ואחריו, היו בישיבה עשרות שיעורי אמונה בשבוע. ב. נושא ההדגשה האישי אינו רלוונטי. באותה מידה ניתן גם לומר שר"מ שטרנברג "מדגיש הרבה יותר את לימודי הגמרא" בניגוד לרצי"ה, כי הוא נתן עשרות שיעורים בגמרא בשבוע ורק מעט באמונה. בקיצור: מה שחשוב הוא לא ההתנהלות האישית של ראש הישיבה וסגנון השיעורים שהוא מוסר, אלא הרוח שהוא רוצה שתהיה בישיבה, ובעניין זה ר"א שפירא לא רצה לשנות דגשים. ג. ויכוח סביב הממלכתיות אכן היה, כפי שכתבתי בעצמי, אבל ויכוח סביב סירוב פקודה, שמצוין בערך - לא זכור לי מאותה תקופה, ובכל מקרה לא היה בולט. ד. לדעת הרצ"ט הפגנה בה מתייחסים בצורה פוגעת לראה"מ אינה רק לא מועילה אלא פסולה ופוגעת ב"ממלכתיות" שהיא ערך מקודש. בנילה - שיחה 00:43, 4 באפריל 2010 (IDT)
סדר הרשימות
[עריכת קוד מקור]העברה משיחת משתמש:נרו יאיר:
כתבת שאתה מתנגד לסדר החדש, והפנית לדף השיחה. אולם בדף השיחה של הערך לא מצאתי התייחסות לנושא, ולא ברורה לי דעתך. אני נסיתי לסדר פחות או יותר לפי סדר המאורעות את הרמי"ם שפרשו, ולא ברור לי מהו הסדר שלך. (זה גם לא לפי א"ב). מחל - שיחה 20:05, 18 ביולי 2010 (IDT)
- כתבתי "פנה לדף השיחה" והכוונה היא שתפרט שם את טענותיך. ניסיתי קודם להסביר בתקציר העריכה, אבל כנראה לא השתכנעת, ולכן זו הדרך. בזמנו ניסיתי אני לסדר את רשימת הבוגרים, המבולגנת הרבה יותר, ושחזרת. זו הזדמנות לדון גם בזה. נרו יאיר • שיחה • ז' באב ה'תש"ע • 20:15, 18 ביולי 2010 (IDT)
- אין לי שום טענות. ברור לשנינו שכרגע זה לא מסודר לפי שום סדר, וצריך לסדר את זה או לפי סדר המאורעות או לפי א"ב. אז תחליט מה שאתה רוצה, ותסדר לפי מה שאתה מבין. אני ניסיתי לסדר את זה לפי סדר המאורעות פחות או יותר. בכבוד רב מחל - שיחה 20:56, 18 ביולי 2010 (IDT)
- תגובה: סדר העזיבה הוא קריטריון לא מתאים וגם לא ברור - אנחנו פשוט לא יודעים. נשאר א"ב או חשיבות. מה אתה מציע לגבי הבוגרים? מה הפריע לך בעריכה שלי? נרו יאיר • שיחה • ז' באב ה'תש"ע • 22:17, 18 ביולי 2010 (IDT)
- אין לי שום טענות. ברור לשנינו שכרגע זה לא מסודר לפי שום סדר, וצריך לסדר את זה או לפי סדר המאורעות או לפי א"ב. אז תחליט מה שאתה רוצה, ותסדר לפי מה שאתה מבין. אני ניסיתי לסדר את זה לפי סדר המאורעות פחות או יותר. בכבוד רב מחל - שיחה 20:56, 18 ביולי 2010 (IDT)
אורך רשימת הבוגרים
[עריכת קוד מקור]הוא עצום וחסר פרופורציה, גם ביחס לערכים אחרים על ישיבות חשובות. אם אין התנגדות, לפחות אפשר להוריד את הבוגרים ה"פחות חשובים" - למשל אלה שלא זכאים לערך בויקיפדיה - כמו הרב ראובן פרינס למשל וכו' Guy.al - שיחה 11:52, 1 באוגוסט 2010 (IDT)
- זו הייתה ההצעה שלי לא מזמן. יש לשים לב שרשימת הבוגרים אינה חשובה כל כך בערך, ודאי חשובה פחות מרשימת הרבנים. נרו יאיר • שיחה • כ"א באב ה'תש"ע • 11:56, 1 באוגוסט 2010 (IDT)
- הגרסה שלך הרבה יותר טובה, אני מציע ליישם אותה Guy.al - שיחה 11:57, 1 באוגוסט 2010 (IDT)
- דווקא לדמויות הבולטות אין בעיה כי ניתן לראות אותם בקטגוריה של בודרי ישיבת מרכז הרב. ואילו לדמויות הפחות בולטות אך שיש להן ייחוד לאו דווקא תורני או אזורי ומקומי כן יש טעם ובוודאי שלא חסר מקום לציינם ברשימה , במיוחד אם ניתן לציין לידם את עיסוקם הבולט העיקרי. ואם ייאמר שבדרך כלל אין רשימות כאלה התשובה היא שיכולים להיות ערכים יוצאים מן הכלל וכן שניתן לשים את הרשימה בתבנית פתח/הסתר. לטעמי רשימה בגופן קטן ארוכה כדאית ובסיס להרחבת ערכים על חלק מאלה שמויעים בהם וראויים לערך . מי-נהר - שיחה 02:47, 5 בנובמבר 2010 (IST)
- אדרבה, את הדמויות הפחות בולטות אפשר יהיה לראות בקטגוריה. למרכז הרב יש אלפי בוגרים, רבים מהם בולטים ברמה כלשהי. חייבים לעשות קו ברור אחרת לא נצא מזה. בכלל, איננו יכולים להכניס לאנציקלופדיה את מכלול הידע האנושי, עלינו לסנן. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בחשוון ה'תשע"א • 10:57, 5 בנובמבר 2010 (IST)
- דווקא לדמויות הבולטות אין בעיה כי ניתן לראות אותם בקטגוריה של בודרי ישיבת מרכז הרב. ואילו לדמויות הפחות בולטות אך שיש להן ייחוד לאו דווקא תורני או אזורי ומקומי כן יש טעם ובוודאי שלא חסר מקום לציינם ברשימה , במיוחד אם ניתן לציין לידם את עיסוקם הבולט העיקרי. ואם ייאמר שבדרך כלל אין רשימות כאלה התשובה היא שיכולים להיות ערכים יוצאים מן הכלל וכן שניתן לשים את הרשימה בתבנית פתח/הסתר. לטעמי רשימה בגופן קטן ארוכה כדאית ובסיס להרחבת ערכים על חלק מאלה שמויעים בהם וראויים לערך . מי-נהר - שיחה 02:47, 5 בנובמבר 2010 (IST)
- הגרסה שלך הרבה יותר טובה, אני מציע ליישם אותה Guy.al - שיחה 11:57, 1 באוגוסט 2010 (IDT)
על שם מי הספריה שבמרכז הרב
[עריכת קוד מקור]שלום. בעבר הייתה תלויה בספריה של ישיבת מרכז הרב תמונה והקדשה של הספריה לדמות בשם הרב מרכוס אם אינני טועה. האם מישהו יודע על כך יותר פרטים ? האם היום זה עדיין כך או שהסיבו את שם הספריה על שם הנרצחים בפיגוע. האם השם והתמונה עדיין קיימים ומה בדיוק השם ומי היא הדמות הזכורה לי בשם הרב מרכוס ? מי-נהר - שיחה 02:40, 5 בנובמבר 2010 (IST)
- הרב ד"ר מרדכי מרכוס כהן בנו של רבה של קהילת באזל בשוויץ. הרב קוק התארח בביתו בזמן שהותו בשוויץ ומאז החלה ביניהם ידידות אמיצה. בנו הוא ארתור כהן מפיק הסרטים הנודע והוא שתרם כסף רב להנצחת אביו. התמונה עדיין קיימת והספריה עדיין קרויה על שמו. פחות או יותר בשנת תשנ"ט 1999 הספריה עברה שיפוץ יסודי בתרומת משפחת כהן. אשתו של מרכוס כהן היתה משוררת ובין השאר תרגמה את שיריו של הרב קוק
אירועים בישיבה
[עריכת קוד מקור]מהי החשיבות האנציקלופדית בכך שבאחת השנים ביטלו שני רבנים (חשובים בהחלט מצד עצמם) את ההשתתפות? נרו יאיר • שיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"א • 21:47, 26 באפריל 2011 (IDT)
- זה לא הדבר העיקרי בפסקה שמחקת. אני מתנגדת להסרתה בשל חשיבותה.יעל - שיחה 00:14, 27 באפריל 2011 (IDT)
- זה בהחלט היה הדבר העיקרי, תבדקי שוב. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"א • 09:08, 27 באפריל 2011 (IDT)
- פרשת ביקור ראש הממשלה ופרישת הרבנים, חורגת מהמסורת ארוכת השנים של הישיבה. גם אם הפרישה מן הממלכתיות תִקנה לה אחיזה בישיבה המפוארת הזו שיסד גדול ישראל, הרי שפרשה זו הוא מפנה היסטורי. ברשותך, ורק אם תסכים, אני אנסח את הדברים שם, ואם לא יתקבלו, ישוחזרו. מחכה. יעל 13:40, 27 באפריל 2011 (IDT)
- כל העניין הוא שביקור ראש הממשלה הוא המשך המסורת, לא חריגה. הורדתי את הודעת הביטול של שני הרבנים, שלא הכתה גלים רבים גם בזמנה, קל וחומר בערך שעוסק בישיבה בת כ-90 שנה. כמובן שאת יכולה לערוך גם בלי רשותי. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"א • 16:19, 27 באפריל 2011 (IDT)
- פרשת ביקור ראש הממשלה ופרישת הרבנים, חורגת מהמסורת ארוכת השנים של הישיבה. גם אם הפרישה מן הממלכתיות תִקנה לה אחיזה בישיבה המפוארת הזו שיסד גדול ישראל, הרי שפרשה זו הוא מפנה היסטורי. ברשותך, ורק אם תסכים, אני אנסח את הדברים שם, ואם לא יתקבלו, ישוחזרו. מחכה. יעל 13:40, 27 באפריל 2011 (IDT)
- זה בהחלט היה הדבר העיקרי, תבדקי שוב. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשע"א • 09:08, 27 באפריל 2011 (IDT)
לגבי עריכתי האחרונה לגבי טובי התלמידים בזמן הרב קוק
[עריכת קוד מקור]אני הוספתי היום כהוספה אחרונה לפרק זה תלמידים שהיו מהבולטים בין תלמידי הרב קוק בישיבתו כפי אחרים המוזכרים בין גדולי תלמידי הישיבה. ההוספה שלי לא האריכה את הפרק ובוודאי שאיננה השחתה כפי שהיה מי שטען. התלמידים שהוספתי הם מאלו שהרב נריה הקדיש להם פרקים בספריו ככלו שהיו מהבולטים בין תלמידי הישיבה ובוודאי שהם ראויים לאזכור בפרק זה.
בטענות המתנגדים נטען כי הניסוח לא היה אנציקלופדי והיו ארוך מדי. השאלה האם תתקבל הוספתי בניסוח תמציתי יותר?
ניסוח כזה:
הרב יעקב ז'ולטק (בהערה: נולד לרב אשר זליג בורשה והוסמך לרבנות בגיל 18 בידי רבה האחרון, הרב שלמה דוד כהנא. למד בישיבות תורת חיים בורשה, קלצק וקמניץ, שבהן היה מטובי הלומדים. הגיע ל"מרכז הרב" בחנוכה תרצ"א באחת מאשרות העלייה שהשיג הרב קוק בעבור בני ישיבות. שירת בהגנה והיה מפקד מצטיין. היה מועמד לרבנות קריית חיים, אך נבחר הרב מנחם קופרשטוק שהיה מנוסה כראב"ד הלוביקי בפולין ודרשן מחונן. לאחר שלא התקבל כרב קריית-חיים, ה"הגנה" סידרה לו משרת עובד בכיר באזור ב"אבן סיד", חברת בת של סולל בונה. התחתן בתרצ"ה עם בת הרב קופרשטוק. שיעוריו כרב בית כנסת בקריית חיים הצטיינו בהיקפם ועמקותם כאחד, אך גם בהסברה בהירה המובנת לכל. עליו כתב הרב נריה ב'בשדה הראי"ה', כפר הרא"ה תשנ"א, עמ' 522-513.), הרב שמעיה שאנן (בהערה: למד בישיבת מינסק, אך עקב האיסור הקומוניסטי נאלץ ללמוד בסתר ועבר ממקום למקום. למד במחתרת בקיבוץ הבחורים במינסק, בקיבוץ הבחורים בחרקוב, ובשקלוב אצל הרב מרדכי פיינשטיין, אחיו הצעיר של הרב משה פיינשטיין. הגיע ל"מרכז הרב" באדר א' תרצ"ג לאחר מכתב בקשה שלו לרב קוק. השגת אשרת העלייה הושגה בסיוע הרב יחזקאל אברמסקי וגורמים בינלאומיים כהצלב האדום. נשא לאישה את בת הרב חיים שלמה קום. גדול בתורה, במידות ובצניעות שהתרחק מפעילות ציבורית ומשרה תורנית, אך לימד תורה והורה הלכה במשך כחמישים שנים כרב בית כנסת ברמת-גן. לאחר שהפסיק ללמד עבד באנציקלופדיה התלמודית והיה חבר ב"מכון התלמוד הישראלי השלם". שקד על תלמודו גם בייסורים קשים, וסירב לקחת משככי כאבים כי הם מרדימים ומפריעים ללימוד. לזכרו הוציאה המשפחה את הספר "נר לשמעיה" בעריכת בנו הרב חיים שלמה שאנן (רב ודיין), בני ברק תשל"ט, והרב נריה כתב עליו ב'ליקוטי הראי"ה' ג', הוצאת "חי ראי", כפר הרא"ה, תשנ"ה, עמ' 456-452.) * ישראל קרמר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ב • 19:37, 26 בינואר 2012 (IST)
- בסדר גמור! --מחל - שיחה 19:40, 26 בינואר 2012 (IST)
- מקווה שאלו ששחזרו את עריכתי האחרונה גם כן יסכימו. * ישראל קרמר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ב •
- תגיד, אתה בכלל מסוגל להבין את מה שכותבים לך? אני, נרו יאיר ודיגיטל כתבנו באיזה כתב סתרים שאתה מתעלם ממה שאנחנו אומרים לך פעם אחר פעם? כי גושי הטקסט האלה לא ייכנסו בשום מצב לערך. הסבירו לך כבר טריליון בחזקת טריליון פעמים מה מקובל כאן ומה לא. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:47, 26 בינואר 2012 (IST)
- לא מדובר בגושים אלא אלא בהערות של פחות מ-5 שורות. * ישראל קרמר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ב • 21:39, 26 בינואר 2012 (IST)
- תגיד, אתה בכלל מסוגל להבין את מה שכותבים לך? אני, נרו יאיר ודיגיטל כתבנו באיזה כתב סתרים שאתה מתעלם ממה שאנחנו אומרים לך פעם אחר פעם? כי גושי הטקסט האלה לא ייכנסו בשום מצב לערך. הסבירו לך כבר טריליון בחזקת טריליון פעמים מה מקובל כאן ומה לא. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:47, 26 בינואר 2012 (IST)
- מקווה שאלו ששחזרו את עריכתי האחרונה גם כן יסכימו. * ישראל קרמר • שיחה • ג' בשבט ה'תשע"ב •
הרב טאו ראש הישיבה?!
[עריכת קוד מקור]ככל הידוע לי הרב טאו מעולם לא שימש כראש ישיבה במרכז הרב. למדתי שם רבים ממשפחתי למדו שם בתקופות שונות ומעולם לא שמעתי על כך. הייתי מוחק את זה מהערך, אך הסתפקתי בדרישת מקור.
- על-פי הערך על הרב טאו הוא העביר שעור כללי לכל היותר. זה לא נחשב ראש ישיבה. את העריכות המדוברות ערך משתמש לא רשום, שאלו היו שתי העריכות היחידות שלו. לדעתי, זה במקרה הטוב לא נכון, ובמקרה הרע השחתה. מחקתי את זה. אודלן - שיחה 23:44, 17 באוקטובר 2012 (IST)
הרב שפירא וממלכתיות
[עריכת קוד מקור]נכתב בערך בפרק על המחלוקת בין הרב טאו לרב שפירא שהם חלקו בנושא לממלכתיות. אני לא בטוח שזה תיאור נכון שאינו עושה עוול לנושא כולו. היו הבדלים מסויימים בדברים מסויימים בין זה לבין שלילה מוחלטת ובכלל הצגה של סיסמא כנתונה לתמיכה והתנגדות אינה הולמת התייחסות של ת"ח בסדר גודל שכזה לדברים. האמנם אצל רב אברום לא היה שום יחס לממלכתיות ? זה נראה לי כמו ניסיון לייחס לתת המגזר שמגדיר עצמו כלא ממלכתי ושגם מגדיר את רב אברום כרבו שגם הוא היה כזה. וזה לא רציני המונח הזה בכלל לא במידות של רב אברום. היו מספר מקרים בהם היה מקרה בוחן של מי יאמר מה מול אותה סיטואציה אך זה שהם אמרו אחרת אינו מפקיע מרב אברום גישה ממלכתית. צריך להבין כל מקרה לגופה שם ע"פ דעת תורה. ואלו ניואנסים ביחד לגישה כוללת. אנימבקש לתקן לניסוח רציני יותר או להביא מקור לקביעה זו. מי-נהר - שיחה 01:32, 13 בדצמבר 2012 (IST)
- "ממלכתי" כאן הכוונה במלעיל, במובן המקובל בציבור הדתי לאומי. ראה בערך (הבעייתי אמנם) ממלכתיות (ציונות דתית). במובן הזה, הרב טאו ממלכתי והרב שפירא לא. נרו יאיר • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ג • 01:05, 19 בדצמבר 2012 (IST)
קישור שבור
[עריכת קוד מקור]במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/as/pardesthirtyeight7.pdf
- In ישיבת מרכז הרב on 2011-11-23 00:14:50, 404 Not Found
- In ישיבת מרכז הרב on 2011-11-28 00:19:57, 404 Not Found
- In ישיבת מרכז הרב on 2013-05-04 08:22:22, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 11:22, 4 במאי 2013 (IDT)
עדכון בנוגע לרב אלישע אבינר
[עריכת קוד מקור]בתחילת השנה הרב אלישע אבינר הפסיק להעביר שיעורי אמונה במרכז. קישקע!!! - דאץ - שיחה 00:54, 16 במרץ 2014 (IST)
תיקון הקישור לאתר מרכז הרב
[עריכת קוד מקור]213.57.216.6 14:45, 24 בפברואר 2016 (IST)שלום רב, הקישור לאת ישיבת מרכז הרב איננו תקין ולא ניתן להתחבר לאתר הישיבה באמצעות הקישור בדף. 213.57.216.6 14:45, 24 בפברואר 2016 (IST)
- תודה, תיקנתי. דוד שי - שיחה 20:06, 24 בפברואר 2016 (IST)
מחלוקת בנושא "ממלכתיות"
[עריכת קוד מקור]משתמש:מי-נהר, אני קצת מופתע שיש ויכוח. בשנים לפני ואחרי ההתנתקות היה מתח רציני מאוד בין המחנות, והדברים מפורסמים. בין היתר זה התבטא בנושא סירוב פקודה והאם מפגינים נגד הממשלה והעומד בראשה או שלכל היותר עושים עצרת תמיכה בערכים כאלה ואחרים. הדברים כתובים גם בערך של הרב שפירא. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר א' ה'תשע"ו • 00:01, 26 בפברואר 2016 (IST)
- אתה מתכוון אולי להפגנות והסערה סביב הסכמי אוסלו? בתקופת ההתנתקות הפילוג כבר היה סיפור ישן, וחילוקי הדעות בדרך ההתייחסות לא יכלו ליצור מתח משמעותי בין שני מחנות שחונים כל אחד במקום אחד, וכמעט אינם במגע זה עם זה. הפרקים ב'לאמונת עתנו' שמתייחסים ל'ממלכתיות' על כל המסתעף הם מתקופה קדומה יחסית, עוד לפני פילוג הישיבה ב־1997, לאחריה כמדומני שכלל אין פרקים חדשים בנושא הממלכתיות. נת- ה- - שיחה 00:31, 26 בפברואר 2016 (IST)
- בהחלט, הדברים החלו לפחות בשנות ה-80 (למשל סביב "המחתרת") ועלו מדרגה באופן דרמטי בממשלת רבין. לדעתי המתח הגיע לשיא נוסף בהתנתקות, אבל השאלה כאן אינה מתי בדיוק. אני מתייחס לתבנית מקור שהציב מי נהר ביחס לאמור בערך שהרב טאו "ממלכתי" והרב שפירא לא. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר א' ה'תשע"ו • 10:56, 26 בפברואר 2016 (IST)
שלום נכבדיי, התייחסתי בעבר לנושא הנידון בחטיבת דיון קודמת ( מס' 12 בדף זה). רב אברום לא משועבד לקטנות המחנות והרעש שהם עושים. זה שבענין טכני כזה או אחר נמצאו הבדלים אשר אחד מן המחנות כביכול הציג מעל לעת את ההסתמכות שלו על תשובות מעשיות של רב אברום בעניינים שונים, אין זה הופך את רב אברום כזהה לעמדותיהם של אותם תתי מחנות. רב אברום לא משועבד למושגים הללו ולא ייתכן לייחס אליו סיסמאות באופן כה נחרץ בלי מקורות המראים ומבטאים מה היא שיטתו ולא איזה מאמר דעה של עוד עיתונאי קטן המדבר בשם עצמו. איני יודע מה מצב הערך ממלכתיות בויקיפדיה ואיני מתכוון לבדוק הספיקו לי ההערות הנשנות בעבר על מצבו המזעזע. אין התאמה חד ערכית בין נקיטת עמדה ספציפית בשאלה מעשית לבין שאלה של יחס מהותי אל המדינה מוסדותיה ותקופתינו. נסיון להדביק ולחתוך ע"פ דמיון זו מיטת סדום והיא לא יותר מאשר פרשנות אישית. אין זה אפילו לוגיקה אלמנטרית להסיק בדרך האלמינציה, שמי שחולק בשאלה מעשית כלשהיא מול מי שהוא עם דגל ממלכתי אז הסובר אחרת ממנו באותה שאלה מעשית הוא אנטי ממלכתי. או כל צורה אחרת. מי-נהר - שיחה 23:18, 29 בפברואר 2016 (IST)
- אף אחד לא משועבד לשום דבר חלילה, אבל אנחנו צריכים לכתוב אנציקלופדיה. אין ספק שהייתה ועדיין ישנה מחלוקת בעניין, ובמושגים המקובלים בציבור הדתי הרב טאו "ממלכתי" והרב שפירא לא. המושגים האלה פשוטים ומקובלים בציבור, ואינם תלויים בעיתונאי כלשהו או במצב הערך על הממלכתיות. נרו יאיר • שיחה • כ' באדר א' ה'תשע"ו • 23:15, 29 בפברואר 2016 (IST)
- חבל שאתה מוסיף טענות למעלה אחר שכבר עניתי. דעותיו של ר' אברום משתלבות היטב במה שמקובל לכנות "לא ממלכתי" ואנשי מחנה זה רואים בו, במידה רבה של צדק, את רבם. נרו יאיר • שיחה • כ' באדר א' ה'תשע"ו • 23:21, 29 בפברואר 2016 (IST)
- כפי שציינתי מקודם זו אינה טענה נכונה, זו אינה מתודה נכונה, זה עירוב וסירוס של מרחבים וצירים שבכלל לא נמצאים באותו מישור. בגלל שאנו אנציקלופדיה איננו רשאים לעשות מה שבסלנג או בשיח הרדוד של ההמון מתקיים לעיתים. בכלל לא רלוונטי כיצד רואים אנשי מחנה כלשהו אותו כי אנו לא עוסקים או מציגים אותם אלא אותו. זה לא חכמה שקטנים מנסים להיתלות בגדולים. מי-נהר - שיחה 23:23, 29 בפברואר 2016 (IST)
- חבל שאתה מוסיף טענות למעלה אחר שכבר עניתי. דעותיו של ר' אברום משתלבות היטב במה שמקובל לכנות "לא ממלכתי" ואנשי מחנה זה רואים בו, במידה רבה של צדק, את רבם. נרו יאיר • שיחה • כ' באדר א' ה'תשע"ו • 23:21, 29 בפברואר 2016 (IST)
לסיכום בתום שבעה ימים יוסר ההיגד הקיים מנימוקים שצויינו ובהיעדר מקורות. מי-נהר - שיחה 23:24, 29 בפברואר 2016 (IST)
- מקובל להמתין הרבה יותר משבעה ימים, ואין בעיה, אביא מקורות. נרו יאיר • שיחה • כ' באדר א' ה'תשע"ו • 23:24, 29 בפברואר 2016 (IST)
זאת אומרת שהכוונה היא שמתוך המשפט הקיים: "הפערים התבטאו גם בתחומים הקשורים בסוגיית הממלכתיות, שהרב טאו הוא אחד מנושאי דגלה ואילו הרב שפירא התנגד לה." יישאר- "הפערים התבטאו גם בתחומים הקשורים בסוגיית הממלכתיות," ואילו "שהרב טאו הוא אחד מנושאי דגלה ואילו הרב שפירא התנגד לה." יימחק. מי-נהר - שיחה אם אתה מבקש להמתין יותר אכבד בקשתך נכבדי, אף על פי שכבר מ-2013 הבקשה קיימת בדף שיחה זה. מי-נהר - שיחה 23:26, 29 בפברואר 2016 (IST)
- לא, יש מקורות למשפט הקיים ממש, שהוא לדעתי פשוט ומובן מאליו. אין משמעות לבקשות בדף שיחה, אבל הדיון הזה לא רלוונטי, כי אני מכניס מקור עכשיו. נרו יאיר • שיחה • כ' באדר א' ה'תשע"ו • 23:29, 29 בפברואר 2016 (IST)
- במקום לטעון שר' אברום התנגד לממלכתיות (מה שבהחלט לא נכון), אפשר לכתוב שיחסו לממלכתיות היה 'מסוייג יותר' משל הרב טאו. לא תמיד יש דעה 'בעד' ודעה 'נגד', לפעמים זה 'בעד חזק' ו'בעד חלש'. נת- ה- - שיחה 23:40, 29 בפברואר 2016 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני מתפלא עליך נרו הנכבד שבחרת במקור שבחרת. אולי הוא קביל כאן וגם זה לא בטוח שהרי בחיבור הקצר שמוקדש לכל רב מוזכר בעמודים על הרב שפירא שזה מבוסס על שיחה עם תלמיד אנונימי החפץ בעילום שם (+ סקירה על רגל אחת של מאמר אחד שפורסם בתחומין וכמה פסיקות לקוניות של מותר אסור לשאלות מסויימות כאילו שככה מנתחים הגות). וכאילו שבכל אחת מהסוגיות האלה למצדדים בממלכתיות אין דברים נוקשים ומחמירים לא פחות באותן שאלות מהות. זה לא עבודה אקדמית אלא איסוף חומר ברמה של תלמיד שמרכז חומר בצורה לא אקדמית ולא רצינית. כאחד שמכיר עמוק מאד את מה שבאמת היה בזמן הפילוג וראה את כל החומרים שפורסמו גם באופן פנימי. והכיר, נכח באופן בלתי אמצעי באירועים ומול האנשים שלקחו חלק הכי מרכזי בכל מה שהיה כולל בביתו של רב אברום ומרבית הרבנים החתומים הפורשים כמו גם תלמידיהם, למרות שגם בלי זה אפשר לראות שהחומר המוצג במקור הוא שטויות ותת רמה. לטעון שהפילוג היה בגלל חשש מדעות זרות ושאר הטענות המופיעות שמה מראה שמי שכתב לא מבין דבר וחצי דבר בכל המחלוקת שהתקיימה ובוודאי שלא טרח להבין את שני הצדדים. אפשר לנתח ולהשוות אחד לאחד בין עמדות החכמים בסוגיות שהוזכרו בצורה רשלנית בעמודים הקצרים של המקור ולהראות שהמסקנה שציטטת בשמם אינה רצינית ואינה עומדת במבחן טענות "המקור" הקצר הנ"ל. אבל אין בכוונתי להילחם על זה ולעסוק בכך כפי הנדרש. אבל אני מוחה על השחתת הידע כמו גם הפגיעה בכבוד התורה של כל הנוגעים בנושא שהוזכרו כמו גם בנושאים עצמם. תיארתי לעצמי שיימצא משהו של שלג במעטפת של המכון לדמוקרטיה אבל לא חשבתי שאתה נכבדי תשתמתש בכך כמקור ראוי להצגת משנה הגותית. בכל מקרה הינך בדיון זה בדעת מיעוט כלפי הנושא וכן כלפי הפרשנות שנתת לתוכן הקיים במקור עצמו. מי-נהר - שיחה 22:39, 1 במרץ 2016 (IST)
שלום. האם ייתכן ששמו של הרב שלום נתן רענן איננו מופיע בערך על ישיבת מרכז הרב שהוא ניהל בזמנו? בכבוד, רפאל גורי Rafael Guri - שיחה 13:26, 7 ביוני 2016 (IDT)
- מסכים איתך.ברמה הפרקטית הוא מוזכר שלוש פעמים בערך אם תסתכל היטב.ככלל הערך דרוש תוספות,אתה מוזמן לעזור. מרכז הרב - שיחה 14:55, 7 ביוני 2016 (IDT)שיחת משתמש:מרכז הרב
הרב בן ציון שפירא
[עריכת קוד מקור]לנרו יאיר שלום וברכה. ראיתי שהשמטת את הקידומת הרב לפני שמו של הרב בן ציון שפירא. מה השיקול? הוא מוגדר בתואר זה בכל הפרסומים של הישיבה, וכפי שידוע לי הוא ראוי לתואר זה יותר מרוב הרבנים המכהנים בתפקידים שונים בארץ ובחו"ל. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ו • 17:59, 14 ביוני 2016 (IDT)
- שלום מיכאל, אנחנו משקיעים מאמץ רב להבחין בין רבנים ובין אנשים מכובדים למיניהם, גם אם הם חרדים או דתיים. מה הופך אותו לרב? ייתכן שהוא היה ראוי להיות רב מכהן (רב קהילה, ר"מ, לא משנה), אבל הוא הרי בחר שלא לעשות זאת. נרו יאיר • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ו • 18:12, 14 ביוני 2016 (IDT)
- שלום וברכה. ראש מכון לההדרת כתבי יד תורניים שמבצע עריכה תורנית הוא בהחלט רב מכהן לפי כל קנה מידה. כמו שלא יעלה על הדעת להשמיט תואר רב מהגאון הרב משה הרשלר ז"ל. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ו • 18:33, 14 ביוני 2016 (IDT)
- אם אתה מחשיב את קנה המידה שלי כלגיטימי - אז לא לפי כל קנה מידה. ראש מכון תורני הוא בגדול מנהל הוצאה לאור, הוא לא חייב להיות תלמיד חכם. בפרט במקרה זה, שבו המכון התורני מוציא בעיקר ספרי אמונה. הרב הרשלר שונה באופן קיצוני ואני תמה על ההשוואה. למיטב ידיעתי הוא לא ניהל מכון כלשהו. הוא עסק בראש ובראשונה בפרשנות הראשונים לש"ס, ההדיר בעצמו את הכתבים וההערות שלו הן פירוש. הוא גם כתב בעצמו ספרי הלכה רבים, וזה מלבד מה שהיה ר"מ בישיבות. אתה מדמיין את בן ציון שפירא מקבל פרסים על יצירתו התורנית? נרו יאיר • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ו • 19:40, 14 ביוני 2016 (IDT)
- קנה המידה שלך לגיטימי בעיני, אבל במקרה הנדון לדעתי עליך לקחת בחשבון שלוש נקודות: א. הוצאה לאור של ספרי אמונה אינה דורשת פחות ידע תורני מהוצאת ספרי הלכה. אם תרצה בהזדמנות ארחיב בנקודה זו, מנסיוני כשותף פעיל בהוצאת יותר מעשרים כרכים של ספרי אמונה. ב. כידוע בכל מוסד יש שני סוגי מנהלים - מנהל המתווה דרך וקובע מדיניות ושולט על התכנים, ומנהל תפעולי שדואג שהדברים יפעלו כלכלית ויעמדו בהספקים וכו'. בהקשר של הרב בן ציון הוא המנהל מהסוג הראשון, וכשם שביקורת שהופנתה על מכון הרצי"ה הופנתה למעשה על מדיניות העריכה שלו, כך גם ההוקרה התורנית מתייחסת אליו. ג. אמנם ישנה אינפלציה של תארים בחוגים מסוימים, אבל ישנם עדיין מקומות שתואר "הרב" הוא לא מילה נרדפת ל"זכר", ו"הרה"ג" לא מחולק אוטומטית לכל מי שלמד בישיבה. אני משער שאם היית רואה כיתוב בעריכת ספר של ישיבת הר עציון למשל שערכו הרב פלוני אלמוני זה היה מצדיק בעיניך כינויו בתואר זה, באותה מידה שלא היית מחפש את אישורי הדוקטורט של מי שהוציא לאור בהוצאת מאגנס תחת תואר ד"ר. לגבי פרסים, אם יצטרך להגיש את מועמדתו, אני משער שזה לא יקרה, אבל פרסים שניתנים בלי דרישת המועמד מגיעים לו בהחלט. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ו • 22:46, 14 ביוני 2016 (IDT)
- א. אני ממש לא מזלזל בספרי אמונה, אבל נדמה לי שגם אתה תסכים שיש הבדל. ב. סביר להניח שאתה צודק בזה, אבל זה עדיין לא רב. ג. אני מקפיד באותה מידה ביחס לכל החוגים, כולל הר עציון. זה לא דומה לתואר ד"ר שבו בפשטות מי שקוראים לו כך אכן עשה דוקטורט עד שיוכח אחרת. ד. בעיניי רחוק מאוד שיקבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית וכדומה. נרו יאיר • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ו • 22:55, 14 ביוני 2016 (IDT)
- קנה המידה שלך לגיטימי בעיני, אבל במקרה הנדון לדעתי עליך לקחת בחשבון שלוש נקודות: א. הוצאה לאור של ספרי אמונה אינה דורשת פחות ידע תורני מהוצאת ספרי הלכה. אם תרצה בהזדמנות ארחיב בנקודה זו, מנסיוני כשותף פעיל בהוצאת יותר מעשרים כרכים של ספרי אמונה. ב. כידוע בכל מוסד יש שני סוגי מנהלים - מנהל המתווה דרך וקובע מדיניות ושולט על התכנים, ומנהל תפעולי שדואג שהדברים יפעלו כלכלית ויעמדו בהספקים וכו'. בהקשר של הרב בן ציון הוא המנהל מהסוג הראשון, וכשם שביקורת שהופנתה על מכון הרצי"ה הופנתה למעשה על מדיניות העריכה שלו, כך גם ההוקרה התורנית מתייחסת אליו. ג. אמנם ישנה אינפלציה של תארים בחוגים מסוימים, אבל ישנם עדיין מקומות שתואר "הרב" הוא לא מילה נרדפת ל"זכר", ו"הרה"ג" לא מחולק אוטומטית לכל מי שלמד בישיבה. אני משער שאם היית רואה כיתוב בעריכת ספר של ישיבת הר עציון למשל שערכו הרב פלוני אלמוני זה היה מצדיק בעיניך כינויו בתואר זה, באותה מידה שלא היית מחפש את אישורי הדוקטורט של מי שהוציא לאור בהוצאת מאגנס תחת תואר ד"ר. לגבי פרסים, אם יצטרך להגיש את מועמדתו, אני משער שזה לא יקרה, אבל פרסים שניתנים בלי דרישת המועמד מגיעים לו בהחלט. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ו • 22:46, 14 ביוני 2016 (IDT)
- אם אתה מחשיב את קנה המידה שלי כלגיטימי - אז לא לפי כל קנה מידה. ראש מכון תורני הוא בגדול מנהל הוצאה לאור, הוא לא חייב להיות תלמיד חכם. בפרט במקרה זה, שבו המכון התורני מוציא בעיקר ספרי אמונה. הרב הרשלר שונה באופן קיצוני ואני תמה על ההשוואה. למיטב ידיעתי הוא לא ניהל מכון כלשהו. הוא עסק בראש ובראשונה בפרשנות הראשונים לש"ס, ההדיר בעצמו את הכתבים וההערות שלו הן פירוש. הוא גם כתב בעצמו ספרי הלכה רבים, וזה מלבד מה שהיה ר"מ בישיבות. אתה מדמיין את בן ציון שפירא מקבל פרסים על יצירתו התורנית? נרו יאיר • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ו • 19:40, 14 ביוני 2016 (IDT)
- שלום וברכה. ראש מכון לההדרת כתבי יד תורניים שמבצע עריכה תורנית הוא בהחלט רב מכהן לפי כל קנה מידה. כמו שלא יעלה על הדעת להשמיט תואר רב מהגאון הרב משה הרשלר ז"ל. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ו • 18:33, 14 ביוני 2016 (IDT)
- בתור אחד שיודע את פועלו של הרב בן ציון שפירא אוכל לומר שמלבד כל ספרי האמונה שבעיקרם ספרים רבים של הרב קוק, הוא ערך את כל מנחת אברהם ד' חלקים עם הערות ענקיות של בן המחבר(ומנחת אברהם זה אחד הספרים הקשים שיש מבחינה למדנית ועיונית הלכתית). מלבד 4 ספרי הרב פרום על מסכתות והחינוך שהם למדנות טהורה .הוא במשך שנים כותב בכתבי עת מפורסמים כמו קובץ בית אהרון וישראל, הרבה חברים שלי שהביאו לו דברים הביא להם מדיליה בלי תוכנות חיפוש מראה מקומות של עשרות מקורות .מאחד מבני המשפחה של הגר"א שפירא שמעתי שיותר מכולם את הגאונות ירש הרב בן ציון. בנאדם ש24 שעות עניינו זה הוצאת כתבי הרב קוק רב אברום הרב פרום והרצי"ה,המפעל הזה מוציא המון ספרים כמו שמפורט בערך מכון הרצי"ה . כרגע הוא עובד על עריכה עם תוספות שהוא מביא בהערות בתור בן המחבר על מנחת אברהם חלק ה .וגם אגרות ד מחדש,ואגרות ה' של הרב קוק. אני לא מדבר על עריכת ספרי זיכרון שהוציא ממכון הרצי"ה כמו אשל אברהם קרוב לאלף עמודים שלקח מכתי"ק וערך מבחינה תורנית,לענ"ד בודדים יצליחו להבין מה כתוב במאמרים מסובכים אלה והוא הנגיש ערך והביא והוסיף מדיליה בהערות. מדובר בגאון גדול. ישנם הרבה רבנים גדולים שלא שימשו במשרות ציבוריות ואעפיכ יש להם מפעל חיים גדול. ראיתי עוד כמה הרבה פחות בולטים ממנו בכללי כמו מהדירי סידורים שזכו רק על כך לערך ראה בקטגוריה על מהדירי ספרות תורנית. אסיים בדברי מרן רה"י הרב יעקב שפירא בהספד בהלוויה של רב אברום :"היה מליץ יושר על אחינו הגאון, אציל הנפש, ר' בן ציון. כמה הוא מסר נפשו עד שהוציא את כל הכתבים".וד"ל. תעשה מה שאתה רוצה,אם לא תוסיף את לשמו רב האמת לא בדבריך,במחילה.
10:18, 15 ביוני 2016 (IDT) שיחת משתמש:מרכז הרב
- אני לגמרי לא מתווכח עד כמה הוא תלמיד חכם וגאון, ואם היה ראוי להיות רב קהילה או ר"מ או מחבר חידושים על הש"ס. אני רק אומר שהוא לא עושה את זה בפועל. לא ברור לי מה בדיוק הוא עשה ב"מנחת אברהם", שמתואר בשער כמה ש"נלקט מקבצים תורניים שונים על ידי תלמידיו". בחלק א' אביו מודה לו, אבל לא מצאתי שהוא אפילו מוזכר שם כעורך או מלקט. גם לא ברור לי מה זה "ערך מבחינה תורנית". זה ביטוי גמיש מאוד. העתיק את המילים מכת"י? חיבר הערות שהן רוב הספר, כמו בחלק מספרי הראשונים של מוסד הרב קוק? אני גם לא מתווכח אם הוא מסור לעבודת הקודש 24 שעות נטו או רק 23, הוא ודאי יקבל על זה שכרו מן השמים גם בלי שום תואר. אם אתה אומר שהוא עצמו כותב חידושים של ממש, אנא הדגם באיזה היקף מדובר. נרו יאיר • שיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 20:14, 15 ביוני 2016 (IDT)
פתח מנחת אברהם יש שם הערות של עמוד וחצי בלימוד כל כמה דפים.בפרט בחלק א' וב'.כתוב הערות הבן המחבר.סה"כ בכל הספרים מדובר על מאות דפים בלימוד.מרכז הרב - שיחה 23:50, 15 ביוני 2016 (IDT) שיחת משתמש:מרכז הרב
- עיינתי קצת בחלק א' לפני שכתבתי, לא פגשתי בזה. כרגע הספר אינו בידי. אני מקווה לעיין שוב בקרוב. נרו יאיר • שיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ו • 23:55, 15 ביוני 2016 (IDT)
- עברתי על ח"ג עכשיו ,ח"ג סי' ה-5 עמודים ביאור דעת אביו בעניין פסק בבי"ד על מזונות הבנים.ח"ג סי' טז 9 עמודים בביאור דעת אביו בסוגיית ביעור מעשרות.ח"ג סי' יט 3 עמודים הערות על נעבד לגבוהה.ח"ג סי' כא-קטן שהגדיל בימי ספירת העומר-7 עמודים הערות.אין לי פנאי לעשות על כל ספריו כולל הספרי זיכרון ועוד אך תאמין לי.תרד מהעץ ונעריך אותך לא פחות.הרבה הצלחה. 12:10, 16 ביוני 2016 (IDT) שיחת משתמש:מרכז הרב.
- כשאתה מבטיח לי הערכה זה עלול לגרום לתגובה הפוכה... אשתדל לבדוק בעז"ה כפי שהבטחתי. נרו יאיר • שיחה • י' בסיוון ה'תשע"ו • 22:00, 16 ביוני 2016 (IDT)
- עברתי על ח"ג עכשיו ,ח"ג סי' ה-5 עמודים ביאור דעת אביו בעניין פסק בבי"ד על מזונות הבנים.ח"ג סי' טז 9 עמודים בביאור דעת אביו בסוגיית ביעור מעשרות.ח"ג סי' יט 3 עמודים הערות על נעבד לגבוהה.ח"ג סי' כא-קטן שהגדיל בימי ספירת העומר-7 עמודים הערות.אין לי פנאי לעשות על כל ספריו כולל הספרי זיכרון ועוד אך תאמין לי.תרד מהעץ ונעריך אותך לא פחות.הרבה הצלחה. 12:10, 16 ביוני 2016 (IDT) שיחת משתמש:מרכז הרב.
- אני כותב בצורה ספונטנית ויראת ויקפדיה שמא דברי לא יתקבלו זה לא הדבר שהכי מפריע לי ,אם אתה רוצה תגובה הפוכה,אתה מוזמן.מרכז הרב - שיחה 00:54, 17 ביוני 2016 (IDT) שיחת משתמש:מרכז הרב
- התכוונתי לומר שזה עלול לגרום לתגובה הפוכה מזו שאתה מצפה לה, כי גם אני לא נוטה לרדוף אחרי הערכה של אחרים. נרו יאיר • שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ו • 01:00, 17 ביוני 2016 (IDT)
מחיקת פסקת הבוגרים
[עריכת קוד מקור]למשתמש:Orana, לא ברור למה החלטת למחוק פסקה שלמה ומכובדת, בנימוק ש"הוחלט" למחוק את כל פסקאות הבוגרים מהישיבות והאוניברסיטאות. מעניין מדוע לא עשית זאת, למשל, בערך של האוניברסיטה העברית בירושלים. ייתכן שדבר זה קשור במחיקתו של משתמש:נרו יאיר את פסקת הבוגרים המבולבלת והכתובה בקוד מיושן שהוספת בערך ישיבת הר המור. לא נראה לי מקובל כל כך ומוחלט unanimously שזהו הנוהל החדש. אשמח שתענה, אם לא - אשחזר. ShiR - שיחה 01:46, 3 ביולי 2016 (IDT)
- כבר שחזרתי. עריכה סלקטיבית של ערך בודד אינה מקובלת. בורה בורה - שיחה 06:15, 3 ביולי 2016 (IDT)
- אכן הוחלט למחוק את פסקאות הבוגרים במזנון אבל זה עדיין לא מתבצע, כנראה אף אחד לא החליט להתלבש על זה. ייתכן שבהקשר זה לא מתאים למחוק באופן סלקטיבי. מצד שני אני משחזר הוספות לרשימות האלה אם לא מדובר בשמות שבאמת אי אפשר להתעלם מהם (ואין רבים כאלה שחסרים ברשימות הקיימות). נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 10:25, 3 ביולי 2016 (IDT)
- נרו יאיר, אם אתה מתכוון לכאן, אז מדובר בקטגוריות ולא בתוכן (חשוב כשלעצמו) בערכים עצמם. דוגמה נוספת ניתן לראות כאן, וגם שם מדובר בקטגוריות. לא מצאתי מקום שדיבר על מחיקת בוגרים מהערך, שעברו סינונים וברור שהם ראויים להיכלל. בערכים כמו בית הספר הריאלי (על אף שישנה פסקה על הקשר בין בוגריו לפרס ישראל) וגימנסיה הרצליה ישנה הפניה לקטגוריה ואולי שם הסינון נצרך. אשמח שתראה לי את הדיון המדובר. ShiR - שיחה 10:55, 3 ביולי 2016 (IDT)
- לא, כפי שכתבתי, מדובר בדיונים במזנון, ולא מזמן. אנא חפש שם. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 14:02, 3 ביולי 2016 (IDT)
- נרו יאיר, אם אתה מתכוון לכאן, אז מדובר בקטגוריות ולא בתוכן (חשוב כשלעצמו) בערכים עצמם. דוגמה נוספת ניתן לראות כאן, וגם שם מדובר בקטגוריות. לא מצאתי מקום שדיבר על מחיקת בוגרים מהערך, שעברו סינונים וברור שהם ראויים להיכלל. בערכים כמו בית הספר הריאלי (על אף שישנה פסקה על הקשר בין בוגריו לפרס ישראל) וגימנסיה הרצליה ישנה הפניה לקטגוריה ואולי שם הסינון נצרך. אשמח שתראה לי את הדיון המדובר. ShiR - שיחה 10:55, 3 ביולי 2016 (IDT)
- אכן הוחלט למחוק את פסקאות הבוגרים במזנון אבל זה עדיין לא מתבצע, כנראה אף אחד לא החליט להתלבש על זה. ייתכן שבהקשר זה לא מתאים למחוק באופן סלקטיבי. מצד שני אני משחזר הוספות לרשימות האלה אם לא מדובר בשמות שבאמת אי אפשר להתעלם מהם (ואין רבים כאלה שחסרים ברשימות הקיימות). נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 10:25, 3 ביולי 2016 (IDT)
רבני הישיבה
[עריכת קוד מקור]בערך יש רשימת טריוויה של רבני הישיבה בעבר. הרשימה מסודרת בצורה מבולגנת ולא ברור מתי לימדו. דרך טובה יותר להציג את רשימת רבני הישיבה בעבר היא בטבלה שתציין את התקופות שבהן כיהנו כרבנים בישיבה, ובעמודה של הערות לציין פרטים נוספים. ערכתי את הערך בהתאם אך משתמש:מרכז הרב1 ביטל את העריכה ללא נימוק. ערן - שיחה 20:12, 28 ביולי 2016 (IDT)
- במחילה,לא ראיתי אותך בשום ישיבה מוחק בצורה גסה את כל בוגרי הישיבה המוכרת,תמחוק לפוניבז חברון וכו ונראה אם זה עובר,וזה לא יעבור.נקודה. לכן אני מבקש שתפסיק להשחית. בפרט שברבני מיר אין קריטריון להשלים מתי כל אחד לימד,למה רק במרכז הרב?השורה התחתונה שתפסיק להשחית,וזהו.וגם פה השלמתי ,שנים מדויקות זה מוגזם,אני לא עומד לעשות מחקר בעניין,הגזמת.מרכז הרב1 - שיחה 20:18, 28 ביולי 2016 (IDT)
- מרכז הרב1, יש בוויקיפדיה כללי שיח - אנא קרא את ויקיפדיה:תרבות הדיון. לגבי בוגרי הישיבה אנא ראה את הדיון בפסקה לעיל, חטיבת הדיון הזו עוסקת ברבני הישיבה. לישיבה יש היסטוריה ארוכה, ולכן חשוב לארגן את רשימת רבני הישיבה בצורה מסודרת - הצעתי דרך אחת, ואתה מוזמן להציע דרך אחרת שטובה יותר לטעמך (למשל עזרה:ציר זמן). אשחזר לבינתיים את עריכתך. ערן - שיחה 20:26, 28 ביולי 2016 (IDT)
- אכן לא זכור לי שחלוקה של הר"מים לתקופות קיימת בישיבות אחרות. ראשי ישיבה מתמנים לעתים זה אחר זה, ר"מים הם במקביל. אולי עדיף להחזיר את החלוקה לאלה שנפטרו ואלה בהווה. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו • 16:23, 29 ביולי 2016 (IDT)
- מרכז הרב1, יש בוויקיפדיה כללי שיח - אנא קרא את ויקיפדיה:תרבות הדיון. לגבי בוגרי הישיבה אנא ראה את הדיון בפסקה לעיל, חטיבת הדיון הזו עוסקת ברבני הישיבה. לישיבה יש היסטוריה ארוכה, ולכן חשוב לארגן את רשימת רבני הישיבה בצורה מסודרת - הצעתי דרך אחת, ואתה מוזמן להציע דרך אחרת שטובה יותר לטעמך (למשל עזרה:ציר זמן). אשחזר לבינתיים את עריכתך. ערן - שיחה 20:26, 28 ביולי 2016 (IDT)
מתי הוקמה ישיבת הר המור
[עריכת קוד מקור]בערך מוזכר 'רמי"ם שעברו לישיבת הר המור בשנת תשנ"ז. למיטב ידיעתי ישיבת הר המור הוקמה בפועל רק בשנת תשנ"ח, כך שנוסח זה אינו נכון (אע"פ שהפילוג החל כבר בסוף תשנ"ז, הישיבה הוקמה בפועל רק בתשנ"ח), כדאי לתקן את זה.
- תודה, השמטתי את זה מהכותרת, זה לא רלוונטי שם. נרו יאיר • שיחה • ט' בניסן ה'תשע"ז • 21:19, 5 באפריל 2017 (IDT)