לדלג לתוכן

שיחה:ישיבת מאורות התורה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 4 שנים מאת לחיים 2 בנושא חשיבות 2020
הוחלט להשאיר ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב־15 במאי 2020
הוחלט להשאיר ערך זה בעקבות הצבעת מחיקה? שנפתחה ב־15 במאי 2020

הערך הועתק לכאן מאתר הישיבה על ידי הכותב, והאישור נמצא כאן. הללשיחה תיבת נאצות 00:41, 16 בפברואר 2007 (IST)תגובה

משרפות

[עריכת קוד מקור]

האם הביטוי חייב להיות בערך? לטעמי מדובר בביטוי חריף ומזעזע. אפשר להבין גם בלעדיו את אופי הישיבה. דוד 16:17, 12 באפריל 2007 (IDT)תגובה

אבל זה ביטוי ידוע (תנ"כי, אגב...), ומבטא לא מעט את אופי המקום. הללשיחה תיבת נאצות 16:33, 12 באפריל 2007 (IDT)תגובה
בתנ"ך בכלל שורפים מים... לי זה מעלה קונוטציות אחרות, ונראה לי שלזו הכוונה כשמשתמשים בביטוי. בכל אופן, אין מקומו בערך על ישיבה ספציפית; אם יפתח ערך על כלל הישיבות מהסוג הזה יהיה מקום להזכיר שזו הכינוי שלהן. דוד 21:53, 12 באפריל 2007 (IDT)תגובה
הורדתי. הביטוי מקובל במידה מסוימת, אבל באמת לא שייך לכתוב אותה כאן. ‏DGtal21:59, 12 באפריל 2007 (IDT)תגובה

שינויים חוזרים ונשנים

[עריכת קוד מקור]

ראיתי שלאחרונה כל הזמן משנים את הנוסח של הערך. רציתי לדעת מאיזה מקור לקחת את הההגדרה:"מטרתה העיקרית... למחנה החרדי" ? , ועל מה אתה מסתמך?


הערך במקור: מטרת הישיבה להרחיב את ידיעותיהם של הבחורים באוצרות הרוחניים של התורה ולהעמיק את הבנתם גם בנושאים שנלמדו על ידם לפני כן.


ע"ע: http://209.85.135.104/search?q=cache:KFzpfs0lh50J:meorot.net/odot.htm+%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D&hl=iw&ct=clnk&cd=1&gl=il

ל-DUKE
אנחנו לא יכולים להסתמך אך ורק על הישיבה בכתיבת הערך עליה. את התוספת לערך הכניס משתמש:הללג, ואני מניח שהוא לא היה מכניס מידע שגוי לערך. האם אתה טוען שהמידע אינו נכון? דוד 13:54, 27 באפריל 2007 (IDT)תגובה
תקרא בין השורות של הכתוב שם, ותבין את היותה של הישיבה "משרפה" למתקדמים. הללשיחה תיבת נאצות 00:39, 29 באפריל 2007 (IDT)תגובה


אכן, אני טוען שהמידע שברשותך אינו מדוייק. וזאת מכמה סיבות:

א. כידוע, הצבא סגר את הנחל החרדי לישיבות הסדר. גם בחורים מישיבתנו לא יכולים להתקבל לנחל החרדי, מה שמוכיח את הטענה שישיבתנו אינה מוגדרת כישיבה חרדית.

ב. אחוז ניכר מהבחורים משלבים עם הלימודים בישיבה לימודים אקדמיים במכון לב, מכון נווה והמכון להכשרה חרדית. דבר זה מקובל בישיבתנו למרות שמדובר בלימודים אקדמיים.

ג. בישיבה יש זרם בלתי פוסק של בחורים מכל הגוונים שבאים ללמוד, חלקם מגיעים למעט זמן לפני הגיוס, חלקם למספר שנים – כל אחד לפי רצונו. רק בגיוס מרץ השנה התגייסו כ-10 אנשים!!

ד. שלא כמו בישיבות חרדיות, בישיבה נמצאים ספרי הרב קוק וכן מדי שנה בשנה ביום העצמאות ואילך, מונף בגאון בכניסה לישיבה דגל ישראל. אם יזדמן לך להיות באזור ירושלים בשבועיים הקרובים תוכל לראותו בעצמך.

ה. תוכל להיכנס לאתר הישיבה ולראות בסרטוני הישיבה את המגוון הרב של הבחורים ואת ההווי. תוכל לראות שם מגוון של כיפות, כולל כיפות סרוגות, בכל הגילים.

לסיכום:

לישיבה אין מטרה להפוך את הבחורים לחרדים, אלא המטרה היא אך ורק לבנות את הבחורים בתורה וביראת שמיים ושהתורה תהווה ערך עליון בכל שטחי החיים.--DUKE 23:40, 3 במאי 2007 (IDT)תגובה

אין לי אפשרות להביא סימוכין לדבר, אך שני ידידים שלי שלומדים בישיבה שמעו זאת מפורשות. ומגוון הדברים שאתה מעלה מוכיחים אינו מלמד דבר, את אופי הישיבה לא קובעים הכיפות של התלמידים, אלא הכיפות וההשקפות של ראשי הישיבה. העובדה היחידה שמתירים לבחורים בשלב הראשון (שלעיתים לא מצליח להתקדם) להשאר עם הכיפות המקוריות, היא דרך טקטית. קיים עידוד של ראשי המוסד לעבור לסגנון חיים חרדי מלא. הערך אמנם ישאר כפי הטיתו עכשיו, אבל אין זו האמת. אריקל 01:57, 8 במאי 2007 (IDT)תגובה

עושה רושם שאנו פוגשים כאן בהיתממות לא קטנה. אנשי הישיבה - חרדים. תלמידי הישיבה - באים רובם אם לא כולם מבתים וממוסדות שאינם חרדיים, וזה לא בגלל שהישיבה אינה מעוניינת בזה. חלק מהתלמידים כמובן לא הופכים לחרדיים, אבל לא מעט מהם כן הופכים. הרי ההשקפה הליטאית המקובלת אינה רואה את המזרוחניקיות כלגיטימית. האמנם מישהו טוען שאנשי הישיבה החרדים מחזיקים בהשקפה שונה? נרו יאירשיחה • כ"ו באב ה'תשס"ח • 21:02, 27 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה
מה שנובע מדבריך הוא שאנשי הישיבה החרדים מרוצים מהעובדה שחלק מהתלמידים הופכים לחרדים, זה עדיין לא אומר שזו מטרתה העיקרית של הישיבה. (אגב, איני מכיר את הישיבה הזו ואיני יודע לאיזו מטרה הוקמה)
נתפשר על אחת המטרות. וזה לא שהם "מרוצים" אלא בעיניהם זו עבודת קודש. נרו יאירשיחה • כ"ח בתשרי ה'תשע"א • 22:57, 6 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
כאן הגדרה מעניינת (בפיסקה האחרונה - לפני הביבל') דרך - שיחה 22:53, 6 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

מיזם קואורדינטות בישראל

[עריכת קוד מקור]
מיזם קואורדינטות בישראל
  מיזם קואורדינטות בישראל    

איתור קואורדינטות באמצעות "עמוד ענן"
הסבר מפורט על שיטת העבודה

סטטוס = טופל
משתמש = Rex שיחה תרומות למיזם

בסיום הטיפול בערך לא לשכוח לעדכן:
|סטטוס = טופל
|משתמש = <שם משתמש>

אם הערך איננו מתאים למיזם זה מסיבות שונות, אין למחוק תבנית זו. צריך פשוט לרשום: |סטטוס = אין צורך

זוהה לפי מפה המופיע באתר הישיבה, ומבנה מדויק לפי התמונה. Rex - שיחה 01:10, 20 במאי 2008 (IDT)תגובה

כותב הערכים הנ"ל משמיץ את הישיבה מטעמים אינטרסנטים

[עריכת קוד מקור]

שאילולא כן לא מובן מדוע יש צורך ללכלך על מוסד שכל מטרתו ליצור קירוב בין הציבור הדתי והחרדי.Shvartz - שיחה 13:00, 5 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

"קירוב" - הצחקתני. --שפ2000 - שיחה 13:03, 5 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
שפ2000, התגובה הזאת לא מתאימה. באמת עדיף להשתמש במשפט שאיננו עלול להתפרש כביקורת. "קירוב לבבות" לא מתאים גם הוא, כי הוא לא אובייקטיבי. אלעזר - שיחה 13:12, 5 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

תגובה ממש "בוגרת"Shvartz - שיחה 13:25, 5 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

לכתוב "קירוב" על מגמה שהיא חד צדדית היא הלא בוגרת. --שפ2000 - שיחה 08:29, 6 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
אם אתה לא מסכים, תתנגד, אבל לא בצורה כזאת. אני חושב שהניסוח כרגע הוא הטוב ביותר. אלעזר - שיחה 09:12, 6 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

תלמיד החזון איש

[עריכת קוד מקור]

בן כמה רה"י הרב נחום רגוזניצקי, שהוא תלמיד החזו"א (שנפטר לפני 60 שנה) ?שפ2000 - שיחה 15:19, 6 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

ישיבה תורנית

[עריכת קוד מקור]

ראיתי שכל הזמן משנים לישיבה חרדית. ברצוני להעיר שישיבה זו אפילו שהנהלתה חרדית , זוהי לא ישיבה חרדית ואינה מתאימה לערך זה. עיין שיחות קודמות בעניין: צבא, ספרי הרב קוק, יום העצמאות וכדו'. וכן בישיבה יש בחורים עם כיפות סרוגות לרוב. בישיבה חרדית - לא היה יכול להיות מצב כזה ולא היו מאפשרים לדברים כאלו להיות. לדוגמא: כיום בישיבה חרדית אין לאף אחד פלאפון שאיננו כשר ואף אם יש אין זה בגלוי. בישיבה זו, זה אפילו לא עניין ולכל אחד יש המסלול ואת המכשיר שירצה. לכן ההגדרה היותר מתאימה , היא ישיבה תורנית.

זה כמו שתטען שישיבה פלונית לחוזרים בתשובה אינה חרדית, כי לתלמידים יש מנהגים שאינם מקובלים בחברה החרדית. זו ישיבה חרדית המיועדת לתלמידים דתיים, מה שמכונה משרפה. נרו יאירשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ב • 23:38, 22 במאי 2012 (IDT)תגובה
  1. מדובר אומנם בישיבה המנוהלת ע"י חרדים, אבל במפורש לא חרדית, הכרנו בעשורים האחרונים ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר שנוהלו ע"י חרדים, כשמטרתן הייתה דומה למטרת הנהלת הישיבה הזו, ואיש לא חשב לקרוא להן ישיבות חרדיות.
  2. בשיחות הקודמות הועלתה שאלה: האמנם מישהו טוען שאנשי הישיבה החרדים מחזיקים בהשקפה שונה, - ובכן התשובה היא חד משמעית: כן.
  3. אציין עובדה נוספת. בוגרי הישיבה חרדים ומזרוחניקים כאחד, מגיעים לישיבה במועדים ואירועים מיוחדים, וחשים קרבה מיוחדת לישיבה ורבניה ללא כל הבדל כיפה והשקפה, הלזה יקרא ישיבה חרדית ??
  4. להערכתי מי שמשנה כל הזמן לישיבה חרדית, מוּנָע מתוך שינאה לחרדים ומסרב להשלים עם העובדה שעדיין קיים מוסד שמסמל קירבה ואחדות.
DUKEiLL - שיחה 20:47, 10 ביוני 2012 (IDT)תגובה
אפשר לכתוב "למרות שצוות הישיבה הוא חרדי הישיבה פונה גם ל..." ואל תאשים משתמשים בשנאה. זה לא טוב להם, לך ולוויקיפדיה. בברכה, ‏ישרוןשיחה 02:18, 11 ביוני 2012 (IDT)תגובה
א. יש כמובן ישיבות תיכוניות חרדיות. אני לא מכיר ישיבת הסדר שבה כל הצוות (ואפילו רובו) חרדים. ב. אתה טוען שהרבנים בישיבה ציוניים? ג. אין זה משנה שחלק מהבוגרים לא מתחרדים, יש גם ישיבות חרדיות עם בוגרים חילוניים.
ישרון, הצוות הוא מה שיוצר את הקו החינוכי של הישיבה, לא הקירות. נרו יאירשיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ב • 13:38, 11 ביוני 2012 (IDT)תגובה
גם התלמידים והרקע שלהם שותף באופי הישיבה וצריך להגיע לערך. ‏ישרוןשיחה 16:21, 11 ביוני 2012 (IDT)תגובה
ודאי, זה תמיד היה בערך. עם זאת, כאשר הצוות הוא חרדי הישיבה חרדית, ואין זה משנה אם התלמידים מגיעים אליה כשהם באותו שלב חרדים, דתיים, מסורתיים או חוזרים בתשובה. נרו יאירשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ב • 00:51, 12 ביוני 2012 (IDT)תגובה
נו אז אפשר עוד קצת ולכתוב "ישיבת מאורות התורה היא ישיבה חרדית המיועדת עבור בוגרי ישיבות תיכוניות מהציבור הדתי לאומי אשר הוקמה בקריית יערים (טלז-סטון) בשנת תשמ"ג (1983)." מעבר לכך אני אתך. ‏ישרוןשיחה 01:04, 12 ביוני 2012 (IDT)תגובה
שקלתי לעשות זאת בעבר, אבל אז נותר חצי משפט תלוש (שחלק מהתלמידים הופכים במהלך הלימוד לחרדים). נרו יאירשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ב • 01:09, 12 ביוני 2012 (IDT)תגובה
אפשר למצוא פתרון כמו להקדיש משפט שלם לכך. זה גם מעניין- מה פתאום חרדים פותחים ישיבה לציבור אחר? הקורא ישמח לקבל תשובה על זה. ‏ישרוןשיחה 01:18, 12 ביוני 2012 (IDT)תגובה
זו לא תופעה חדשה או מיוחדת, למעשה פעם ההיקף היה גדול הרבה יותר. מפתיע אותך שחרדים רוצים להרחיב את שורותיהם? נרו יאירשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ב • 13:39, 12 ביוני 2012 (IDT)תגובה
לא ממש, אבל אם זו המטרה כדאי לכתוב את זה. ‏ישרוןשיחה 18:32, 12 ביוני 2012 (IDT)תגובה
לי אין ספק, אבל כדי לכתוב את זה בערך יש צורך ביותר מזה. נרו יאירשיחה • כ"ב בסיוון ה'תשע"ב • 22:26, 12 ביוני 2012 (IDT)תגובה

סופרלטיבים מופרכים

[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב כך:

"הישיבה מיועדת עבור בחורים שרוצים ללמוד תורה ולהתעלות באמת בלימודה. דרך הלימוד המיוחדת בישיבה ידועה ביחודה שמאפשרת לכל אדם באשר הוא ובמצבו כרגע לצאת אחד מגדולי וחשובי ישראל..."

אנציקלופדיה היא לא מקום לסופרלטיבים מצוצים מאצבע: "להתעלות באמת", כביכול בישיבות אחרות אין מתעלים "באמת", וכך גם ההמשך המוזר ומופרך עוד יותר. חוששני שכל הערך זקוק לשכתוב. אלי לייטנר - שיחה 23:53, 10 בינואר 2013 (IST)תגובה

זה נוסף לפני זמן קצר, בריטואל קבוע של שינוי הערך ושחזור מצדנו. אם יימשך נצטרך להגן על הערך. נרו יאירשיחה • כ"ט בטבת ה'תשע"ג • 00:18, 11 בינואר 2013 (IST)תגובה

ישיבה חרדית => ישיבה

[עריכת קוד מקור]

לפי ההמשך: "הישיבה מיועדת עבור בוגרי ישיבות תיכוניות מהציבור הדתי לאומי" , זה סותר את אופן ההגדרה של ישיבה חרדית.

ישיבה חרדית לא מקבלת בחורים מישיבות תיכוניות ובמיוחד לא מהציבור הלאומי.- רק חרדים מבטן ומלידה. ולכן ראוי ונכון להוריד מילה זאת.

חוץ מזה, בהמשך הגדרת הערך מובן אופי הישיבה גם ללא מילה זו.

זהו מיחזור של הדיון למעלה. האם ישיבה המיועדת לחוזרים בתשובה היא ישיבה חילונית? האם ארגון הלל, המיועד לחרדים החפצים להיות חילונים, הוא ארגון חרדי? ישיבה חרדית שמיועדת לתיכוניסטים היא עדיין חרדית. נרו יאירשיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ד • 12:03, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה

משוב מ-10 במאי 2017

[עריכת קוד מקור]

מאורות התורה איננה ישיבה חרדית! אני חרדי, הפניתי לשם קרוב משפחה ולא עשו לו שום דבר בכדי שייהפך לחרדי{{משוב}'

אני מכיר ישיבת הסדר שבה לא עושים דבר להפוך את התלמידים לציוניים. זה אומר שהיא אינה ציונית? נניח שבישיבת חברון לא עושים שום דבר להפוך את התלמידים לחרדיים. זה אומר שהיא אינה חרדית? כשהצוות חרדי הישיבה חרדית, גם אם לא עושים שום דבר מעבר לזה. נרו יאירשיחה • י"ד באייר ה'תשע"ז • 16:13, 10 במאי 2017 (IDT)תגובה
נרו יאיר ידוע לך אולי כמה תלמידים לומדים שם ? לחיים • י"ד באייר ה'תש"ף 13:15, 8 במאי 2020 (IDT)תגובה
לא. נרו יאירשיחה • י"ד באייר ה'תש"ף • 13:53, 8 במאי 2020 (IDT)תגובה

חשיבות 2020

[עריכת קוד מקור]

מוסד כזה, לא נמדד בהכרח במספר התלמידים, מתייג את מש:ביקורת ואת בעלי הידע בחרדים . חסר תקנה :-)שיחה • י"ד באייר ה'תש"ף • 17:44, 8 במאי 2020 (IDT)תגובה

כמאה תלמידים, כמעט 40 שנה, אמור להספיק גם בלי הייחוד. נרו יאירשיחה • י"ד באייר ה'תש"ף • 17:53, 8 במאי 2020 (IDT)תגובה
מצטרף. ואם זה היה חשוב לפני שנתיים, זה נשאר חשוב גם אם היה הופך עכשיו לקייטנה. ביקורת - שיחה 18:06, 8 במאי 2020 (IDT)תגובה
לטעמי הערך יכול להישאר כי עבר את רף החשיבות לפני ולא נראה שהיה שינוי מהותי אז לטעמי עדיין רלוונטיBalberg - שיחה 19:41, 8 במאי 2020 (IDT)תגובה
לא הצלחתי להבין מה החשיבות של ישיבה ספציפית זו. דוד א. - שיחה 07:19, 9 במאי 2020 (IDT)תגובה
יש חשיבות. כקדמי לעיל. Tshuva - שיחה 22:28, 9 במאי 2020 (IDT)תגובה
תחת איזה כותרת היה דיון חשיבות ? נרו, אתה בטוח שיש כמאה תלמידים כהיום ? ידוע לך האם כמעט 40 שנה היה כ-100 תלמידים כל שנה ? אם באמת יש 100 תלמידים כל שנה זה מספיק לחשיבות ? לחיים • ט"ו באייר ה'תש"ף 22:48, 9 במאי 2020 (IDT)תגובה
כמו שכתב ביקורת, אם היו בעבר זה מספיק. במקרה של ישיבה חסידית (ייתכן שלזה אתה רומז) זה משהו אחר. נרו יאירשיחה • ט"ו באייר ה'תש"ף • 22:54, 9 במאי 2020 (IDT)תגובה
מה הוא כתוב ? שלפני שנתיים זה היה חשוב, אז גם היום ? איפה היה על זה דיון ? ולמה ישיבה חסידית זה משהו אחר ? לחיים • ט"ו באייר ה'תש"ף 23:07, 9 במאי 2020 (IDT)תגובה
ברור שמה שהיה חשוב פעם חשוב גם עכשיו, לא נמחק חברי כנסת מלפני שישים שנה כי היום כבר אף אחד לא מכיר את שמם. ישיבות של חסידות ספציפית באופן טבעי פחות בולטות, גם כי הן מחויבות בדרך כלל לקבל בחורים מהחסידות. נרו יאירשיחה • ט"ז באייר ה'תש"ף • 00:01, 10 במאי 2020 (IDT)תגובה
לא מבין מתי בדיוק הוא היה חשוב ? (היה על הישיבה הזאת דיון בעבר ? למה אני לא רוצה ? תחת איזה כותרת ?) ב. ישיבות של חסידות ספציפית שיש לה כמה ישיבות, הן לא מחויבות לקבל בחורים מהחסידות, האם זה לא נכון ? לחיים • ט"ז באייר ה'תש"ף 00:14, 10 במאי 2020 (IDT)תגובה
א. לא אמרתי שהיה דיון. אמרתי שהחשיבות נמדדת בתקופת השיא, ואם אחר כך פחת מספר התלמידים לא השתנתה החשיבות. ב. אם וכאשר תעלה ערכים על ישיבות ספציפיות של חב"ד ויהיה שם דיון חשיבות ניכנס לעומק הקורה. אחרת חבל להאריך כאן בדיונים לא רלוונטיים לערך הנוכחי. נרו יאירשיחה • ט"ז באייר ה'תש"ף • 00:26, 10 במאי 2020 (IDT)תגובה
א. תסלח לי, אבל אני מנסה לרדת לסוף דעתך, כוונה שאם זה קיים כ-40 שנה אז יש לזה חשיבות ? או שזה גם נובע ממס' התלמידים שהיו בה במשך השנים ? באם כן אתה יודע כמה היו שם ? ב. אולי כדאי לחסוך זמן ותקבע כאן מה חשוב ומה לא, לא חושב ככה? לחיים • ט"ז באייר ה'תש"ף 00:42, 10 במאי 2020 (IDT)תגובה
40 שנה ומאה תלמידים בשיא זה מספיק עבור ישיבה ליטאית, בטח מיוחדת כמו זאת. לגבי ישיבות אחרות נדון כשתכתוב ערכים עבורן, כי כאן כבר הארכנו כבר הרבה למעלה מהצורך. אני צופה שגם שם לא תקצר בדיונים, כך שהמשך הדיון כאן לא יחסוך הרבה זמן. להפך. נרו יאירשיחה • ט"ז באייר ה'תש"ף • 00:50, 10 במאי 2020 (IDT)תגובה
אתה בטוח שבשיא היה שם 100 תלמידים ? למה ישיבה ליטאית שונה מישיבה חסידית ? לחיים • ט"ז באייר ה'תש"ף 12:10, 10 במאי 2020 (IDT)תגובה