שיחה:ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
הוספת נושאשם השכונה
[עריכת קוד מקור]האם שם השכונה בירושלים הוא "אבו תור", או "אבו טור"? ערןב 20:24, 9 יולי 2005 (UTC)
- אבו תור אריה א 23:28, 15 אוקטובר 2005 (UTC)
ספינת הדגל
[עריכת קוד מקור](העברה מדף שיחת משתמש)
א. באופן כללי אני מתנגד לכל ביטוי בסגנון "הטוב ביותר" ומשנה ל"מבין הטובים ביותר", זאת מהסיבה הפשוטה שתמיד יש ויכוחים על כך. ב. ספציפית, נכתב "מספינות הדגל של הציבור הדתי" ולא "של הישיבות התיכוניות". אני יכול לחשוב על עוד כמה "ספינות דגל" 'זוטרות' כמו ישיבת מרכז הרב או אוניברסיטת בר אילן. אריה א 17:00, 27 אוקטובר 2005 (UTC)
- א. אני מסכים לדעתך זו, אבל לא זה המקרה בו מדובר. לא כתבתי שהיא הייתה ספינת הדגל, אלא שהיא נחשבה ספינת הדגל, וזו כבר עובדה ולא הערכה (בגרסה הראשונה אפילו כתבתי "ראתה את עצמה כספינת הדגל").
- ב. בזה אתה צודק. האם הניסוח "נחשבה 'ספינת הדגל' של הישיבות התיכוניות" מקובל עליך? אולי עדיף "נחשבה, ודאי בעיני עצמה, 'ספינת הדגל' של הישיבות התיכוניות". נתנאל 17:14, 27 אוקטובר 2005 (UTC)
- אם תסביר לי מה רע בניסוח שלי, אסכים לניסוח שלך. אני חושב שהניסוח שלי לא פחות מכובד. שנית, "נחשבה" בעיני מי? חוץ מזה שבתקופה שהיא 'נחשבה לספינת הדגל' היו פחות מעשר ישיבות תיכוניות. אריה א 17:48, 27 אוקטובר 2005 (UTC)
- הבעיה בניסוח שלך, לדעתי, היא כפולה: א. לשונית: אין משמעות לביטוי "אחת מספינות הדגל". ספינת הדגל מעצם הגדרתה היא רק אחת. ב. עניינית: הישיבה בפירוש ראתה את עצמה כישיבה התיכונית הטובה ביותר. זה השפיע על דמותה ועל אופן הלימודים בה, וגם העצים את המשבר שהיה בפרשת קופולוביץ. נחשבה בעיני מי? בעיני הציבור ובעיני עצמה. הנה דוגמה [1] [2] נתנאל 18:07, 27 אוקטובר 2005 (UTC)
- אם תסביר לי מה רע בניסוח שלי, אסכים לניסוח שלך. אני חושב שהניסוח שלי לא פחות מכובד. שנית, "נחשבה" בעיני מי? חוץ מזה שבתקופה שהיא 'נחשבה לספינת הדגל' היו פחות מעשר ישיבות תיכוניות. אריה א 17:48, 27 אוקטובר 2005 (UTC)
עריכה
[עריכת קוד מקור]הסרתי את המשפט הבא: "בבניין, הצופה אל הר הבית, נמצא היום מלון הר ציון". יש לי בעיה עם שתי נקודות:
- עד כמה שזכור לי לא רואים ממלון הר ציון את הר הבית.
- אני מסופק מאוד אם הישיבה הייתה בבניין שבו נמצא היום מלון הר ציון, מה גם שהוא עצמו איננו בשכונת אבו תור.
אני אשמח להחזיר את המשפט אם יסופקו לו סימוכין. נתנאל 11:11, 8 פברואר 2006 (UTC)
- ביררתי וגיליתי שאכן הישיבה שכנה במבנה שהיום נמצא בו מלון הר ציון. עניין הר הבית נשאר פתוח. נתנאל 22:48, 29 אפריל 2006 (IDT)
- לא ניתן לראות משם את הר הבית בשום אופן (אפילו לא עם "זכוכית מגדלת של שען חרש"). עם זאת, המקום משקיף על חומת העיר העתיקה. ---י.--- 23:27, 29 אפריל 2006 (IDT)
בוגרים
[עריכת קוד מקור]האם כל עורך דין בינוני צריך להיכלל ברשימת הבוגרים של המוסד ? או בכך שהוא (או חברו) מכניס אותו לרשימה, הוא כבר משייך אותו לליגה של יעקב נאמן ורם כספי ? --שפ2000 11:57, 6 במאי 2007 (IDT)
- ברור שלא. רק עו"ד בכירים צריכים להיכלל ברשימה. DGtal 12:44, 6 במאי 2007 (IDT)
קיומה של רשימת הבוגרים
[עריכת קוד מקור]השאלה היא האם ראויה להיות רשימת בוגרים של מוסד חינוכי בערך. הועבר משיחת משתמש:atbannett:
אתה טועה לחלוטין. מה גם שלא מדובר ברשימת בוגרים בולטים במיוחד אלא סתם בטריוויה. או שתפרט מה כל אחד ואחד עשה או שלא תחזיר את הרשימה. זה השחתה של הערך. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:26, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- אם יש להם ערך בויקיפדיה - הם ראויים. אם לא - אתה צודק, אפשר להוריד אותם, אלא אם כן, מדובר באנשים שעליהם גאוותו של המוסד הלימודי. זו דעתי. עמיחי 20:27, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- מה לעשות שזו דעתך. אין מקובל לציין בוגרים ידועים של מוסד חינוכי כזה או אחר בדיוק כמו שלא מציינים אנשים מפורסמים שגרו בעיר כזאת או אחרת בערך על העיר. וזו מדיניות שנהוגה בכל ויקיפדיה (ראה גם ויקיפדיה:הימנעו מפסקאות טריוויה). ואם אתה מוצא עוד רשימות כאלה אתה מוזמן להפנות אותי אליהן ואני אמחק גם אותן. אה כן, ופעם הבאה שאתה חושב שאני טועה בעריכה תפנה לדף השיחה שלי לפני שאתה משחזר. אפשר לחשוב שאני כמעט ולא נמצא פה או לא עונה לפניות. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:30, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- צר לי, אך אינני חושב שזו הייתה כוונת המחוקק בויקיפדיה:הימנעו מפסקאות טריוויה. רשימה של בוגרים של מוסד חינוכי, כמו גם רשימה של אנשים שגרים או גרו בעיר מסויימת מקובלת מאד. זו עדות להצלחתו של מוסד מסויים (לפחות בתקופה מסויימת). זו הסיבה ששחזרתי את דבריך. אני מיצר על כך שזה גרם לך להתנפל עלי, אבל מותר שתהיה בינינו חוסר הסכמה. אני מציע להעלות את הנושא לדיון בדף השיחה של הערך. אתה מוזמן לעיין לדוגמא בערכים הבאים באנגלית (שבהם עיינתי לאחרונה), שם מוזכרים אנשים שגרים בעיר מסויימת, בניגוד לדבריך. 1, 2 3. אלה רק דוגמאות.
- מה לעשות שזו דעתך. אין מקובל לציין בוגרים ידועים של מוסד חינוכי כזה או אחר בדיוק כמו שלא מציינים אנשים מפורסמים שגרו בעיר כזאת או אחרת בערך על העיר. וזו מדיניות שנהוגה בכל ויקיפדיה (ראה גם ויקיפדיה:הימנעו מפסקאות טריוויה). ואם אתה מוצא עוד רשימות כאלה אתה מוזמן להפנות אותי אליהן ואני אמחק גם אותן. אה כן, ופעם הבאה שאתה חושב שאני טועה בעריכה תפנה לדף השיחה שלי לפני שאתה משחזר. אפשר לחשוב שאני כמעט ולא נמצא פה או לא עונה לפניות. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:30, 19 בדצמבר 2007 (IST)
ובינתיים: הנה רשימת הבוגרים שאני חושב שצריכה להיות:
במשך השנים הישיבה הוציאה מקרבה מספר רב של בוגרים שתפסו עמדות השפעה בחברה הישראלית, ובהם:
- ראשי ישיבות:אליקים לבנון אליהו בלומנצוייג, שבתי סבתו, רפי פרץ, רא"ם הכהן, יהושע ויצמן, משה צבי וקסלר, יעקב מדן, צבי קוסטינר, שג"ר, שבתי רפפורט, יובל שרלו, דוד סתיו, עמיאל שטרנברג, מרדכי שטרנברג, חיים גנץ, ציון טוויל, עזרא שיינברג.
- רבנים ואנשי אקדמיה: שלמה לוי, בני לאו, אמנון בזק, אלחנן סמט, חיים שטיינר, אלי בזק, יוסף קלנר, מאיר טויבר, יונה פודור, יגאל אריאל, האדמו"ר מטולנא, יואל אליצור, משה הלברטל, הרב חיים סבתו, עמיאל שטרנברג, ויהודה ברנדס
- קציני צה"ל: ישי בר, גרשון הכהן, יאיר נווה, אלעזר שטרן, יוסי היימן
- פוליטיקאים: גלעד ארדן, אברהם בורג, פרופ' מנחם בן ששון, הרב יצחק לוי, דני נווה, נחום לנגנטל
- עיתונאים: אבישי בן חיים, מיכאל טוכפלד, ירון קנר
- אמנים ויוצרים: יוסף סידר, אדמיאל קוסמן
אני מעביר את הדיון במלואו לדף השיחה של הערך. הבה נמשיך שם. עמיחי 20:40, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- כבר היה דיון דומה לגבי רשימה דומה. כשלרשימת הבוגרים אין כל הקשר, היא לא מהווה יותר מטריוויה. מעניינת, אך לא אנציקלופדית. אם יוסף לפסקה הקשר (ולא רק "הוציאה מקרבה מספר רב של בוגרים שתפסו עמדות השפעה בחברה הישראלית"), יהיה מקום להשאיר את הרשימה הזו. ירון • שיחה 20:47, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- אז בבקשה: הוסף נא את ההקשר. עמיחי 20:49, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- אני איני יודע מהו ההקשר, ואם בכלל קיים כזה. אם לא קיים הקשר, הפסקה כמובן מיותרת (אם זה מקרי שהבוגרים הם בעלי השפעה וכו', אז מה הרעיון?). אם קיים הקשר, מוטב שיובא. ירון • שיחה 21:04, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- הטענה די של ירון לא מוסכמת עליי. הישיבה הוגדרה בעיתונות החילונית "היהלום שבכתר" יותר מפעם אחת. המוניטין הזה נמדד בדיוק בכך שאולי חצי מראשי הישיבות ההסדר, רבנים בולטים נוספים, שרים וח"כים, אלופים וכו' יצאו משם. DGtal 21:41, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- זהו בדיוק ההקשר. אני לא מתכוון לשחזר את ברוקולי, מכיוון שאינני רוצה לגרום למריבה (אני רואה שהוא מוחק כרגע את כל רשימות הבוגרים. עיינו בינתיים בישיבה תיכונית חיספין. הוא גם יוצא במסע צלב נגדי, אינני בטוח מדוע. עיינו בישיבת חולון). עמיחי 21:45, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- את האשמות השווא שלך תשמור למקום אחר. אתה עקפת החלטה של הקהילה בכך שהחזרת ערך שהוחלט למחוק. יש לך מזל שלא נחסמת. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:46, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- ידידי היקר, הרי בדיוק בגלל זה, שמתי את המידע כחלק מן הערך על הישיבה. אני לא מבין למה אתה כל כך כועס. עמיחי 21:51, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- את האשמות השווא שלך תשמור למקום אחר. אתה עקפת החלטה של הקהילה בכך שהחזרת ערך שהוחלט למחוק. יש לך מזל שלא נחסמת. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:46, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- דיגיטל - אין לי בעיה עם שאמרת - אם זהו ההקשר, אז מוטב שיוסף, במקום שתישמר רשימת בוגרים שלא ברור מה עולה ממני (לי למשל). אם זה אכן העניין, אז יש לציין זאת, ולא להחביא אותו תחת מעטה של רשימה. ירון • שיחה 22:45, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- הוספתי חצי משפט שאני מקווה שייתן הקשר. DGtal 22:58, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- זהו בדיוק ההקשר. אני לא מתכוון לשחזר את ברוקולי, מכיוון שאינני רוצה לגרום למריבה (אני רואה שהוא מוחק כרגע את כל רשימות הבוגרים. עיינו בינתיים בישיבה תיכונית חיספין. הוא גם יוצא במסע צלב נגדי, אינני בטוח מדוע. עיינו בישיבת חולון). עמיחי 21:45, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- הטענה די של ירון לא מוסכמת עליי. הישיבה הוגדרה בעיתונות החילונית "היהלום שבכתר" יותר מפעם אחת. המוניטין הזה נמדד בדיוק בכך שאולי חצי מראשי הישיבות ההסדר, רבנים בולטים נוספים, שרים וח"כים, אלופים וכו' יצאו משם. DGtal 21:41, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- אני איני יודע מהו ההקשר, ואם בכלל קיים כזה. אם לא קיים הקשר, הפסקה כמובן מיותרת (אם זה מקרי שהבוגרים הם בעלי השפעה וכו', אז מה הרעיון?). אם קיים הקשר, מוטב שיובא. ירון • שיחה 21:04, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- אז בבקשה: הוסף נא את ההקשר. עמיחי 20:49, 19 בדצמבר 2007 (IST)
- סתם לעיקרון יונה פודור הוא לא בוגר הישיבה, אלא ר"מ בה הרבה שנים. הוא דיין, אבל אינו בוגר הישיבה.--Chuzia - שיחה 11:24, 22 בספטמבר 2011 (IDT)
לגבי רשימת בוגרים: מדוע לא לכלול גם אנשי עסקים בולטים. כגון: מוטי זיסר? ((שכח לחתום|128.139.226.36}}
נא להכניס לרשימת המשפטנים את השופט מורדכי כדורי שהוא מבוגרי ישיבה זו
- לדעתי אין להכניס לרשימה שופטים בבימ"ש השלום שאינם בולטים במיוחד. נרו יאיר • שיחה • ז' באייר ה'תש"ע • 13:15, 21 באפריל 2010 (IDT)
- דווקא הרב פודור כן בוגר הישיבה.
השמטת משפט
[עריכת קוד מקור]אני מתנגד להשמטת המשפט הבא מהערך: "הפרשה (פרשת ההטרדות המיניות) דווחה למנהיגי הציבור הדתי לאומי, ובהם הרבנים אברהם שפירא וחיים דרוקמן, אולם הם העדיפו לנסות לפתור את הבעיה בעצמם, בלי לדווח למשטרה ולציבור". תיאור השתלשלות הפרשה הוא חלק חשוב מקורותיה של הישיבה, ואין להסתירו. נתנאל - שיחה 11:54, 14 בינואר 2010 (IST)
- אני מסכים שהתנהלות הרבנים המתוארת רלוונטית לרב קופילביץ', אך איני מוצא כל קשר לישיבה. כל מה שמשנה מבחינת הישיבה הוא שהחשדות נגדו נחשפו בתקשורת ולכן הוא הוצרך להתפטר, וזה היה קורה בכל מקרה. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בטבת ה'תש"ע • 12:35, 14 בינואר 2010 (IST)
- יש קשר לישיבה, כיוון שהיא רואה עצמה מחוייבת לרבנים אלו (הרב דרוקמן הוא גם מבכירי מרכז ישיבות בני עקיבא, אליה שייכת הישיבה). כוונתי היא שהסיבות לנסיון הסתרת הפרשה כנראה קשורות לישיבה: הגנה על המוניטין של הישיבה עשוייה להיחשב כצורת הגנה על שמם הטוב של תלמידי הישיבה (לאו דווקא על קופלוביץ'). לצורת התנהלותם בפרשה (תהא או לא תהא מוצדקת) יש קשר לישיבה. DGtal 12:48, 14 בינואר 2010 (IST)
- כלומר הקשר הוא שייתכן שהרבנים רצו באופן זה להגן על שמה של הישיבה? ומה בכך, הם היו עושים זאת גם ביחס לכל מוסד אחר. זה מלמד אולי משהו עליהם, לא על הישיבה. בכל מקרה זו רק אפשרות אחת לפרש את החלטתם. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בטבת ה'תש"ע • 13:09, 14 בינואר 2010 (IST)
- מכיוון שהפרשה היא אבן דרך מהותית בתולדותיה של הישיבה - כנראה האירוע החשוב ביותר בהיסטוריה שלה - מתבקש תיאור מפורט יחסית שלה. החלק של ההסתרה הוא חלק מהותי של הפרשה, והשפיע על תוצאותיה גם מבחינה משפטית וגם מבחינה תדמיתית. לכן מי שצריך לנמק הוא מי שמעוניין שלא לציין זאת: מדוע לא לציין זאת? נתנאל - שיחה 09:30, 15 בינואר 2010 (IST)
- האם יש מקור להסתרה הזאת? בברכה, ינבושד • כ"ט בטבת ה'תש"ע.
- כיצד השפיעה "ההסתרה" (בניסוח אחר: ההחלטה לא לפרסם) על משהו? היא ודאי לא פגעה בתדמית של הרבנים, וכדאי לשים לב לכך שהם לא הועמדו לדין. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בטבת ה'תש"ע • 11:16, 15 בינואר 2010 (IST)
- תשובה אחת לשניכם: ההסתרה בהחלט פגעה בתדמית הרבנים והיא חלק מהותי מן הפרשה: מפרשה שהייתה פרשה של איש פושע אחד, היא הפכה לפרשה של (או לתדמית של) טיוח וטאטוא מתחת לשטיח, ומכאן השפעה על ההתנהלות בכמה פרשיות הטרדה מינית ופשעים אחרים בציונות הדתית בשנים שלאחר מכן. הייתה לה גם השלכה משפטית מאחר שנשקלה העמדתם של הרבנים הנ"ל לדין והם קיבלו מכתב נזיפה מהיועמ"ש. אגב, אם אני זוכר נכון הכותרת באחד המקומונים שפוצצו את הפרשה הייתה "שתיקת הרבנים", ודוק: לא המעשים עצמם בכותרת, אלא השתיקה. אשר למקורות, ראו בסעף שלמטה, והוסיפו לכך את [3]. נתנאל - שיחה 16:20, 17 בינואר 2010 (IST)
- לדבריך זה השפיע על הרבנים ששתקו, אולי אפילו על הציונות הדתית. זה לא שינה כלום לנתיב מאיר, וזה נושא הערך. גם בלי השתיקה הפרשה הייתה מתפוצצת ברעש גדול. נרו יאיר • שיחה • ב' בשבט ה'תש"ע • 16:48, 17 בינואר 2010 (IST)
- נדמה לי שכבר עניתי על כך: בערך על ישיבת נתיב מאיר יש לתאר את פרשת ההטרדות המיניות בישיבת נתיב מאיר. חלק מהותי של פרשה זו הוא עניין אי-הדיווח, ותיאור של הפרשה בלי הזכרה של עניין זה הוא תיאור חלקי ופגום שלה. אגב, נקודה שאולי לא ברורה לגמרי למשתתפים בדיון היא שלאחר שסולק מתפקידו בפעם הראשונה חזר קופולוביץ' לתפקיד - בידיעת הרבנים הנ"ל - וכיהן כשנתיים וחצי בראשות הישיבה, ובתקופה זו המשיך להטריד מינית תלמידים בישיבה. הייתכן לומר ש"זה לא שינה כלום לנתיב מאיר"? נתנאל - שיחה 21:19, 19 בינואר 2010 (IST)
- אוקיי, אשמח לשמוע דעות נוספות. אם יש לך מקורות ברורים לגבי חזרתו - הוסף זאת. נרו יאיר • שיחה • ה' בשבט ה'תש"ע • 12:11, 20 בינואר 2010 (IST)
- נדמה לי שכבר עניתי על כך: בערך על ישיבת נתיב מאיר יש לתאר את פרשת ההטרדות המיניות בישיבת נתיב מאיר. חלק מהותי של פרשה זו הוא עניין אי-הדיווח, ותיאור של הפרשה בלי הזכרה של עניין זה הוא תיאור חלקי ופגום שלה. אגב, נקודה שאולי לא ברורה לגמרי למשתתפים בדיון היא שלאחר שסולק מתפקידו בפעם הראשונה חזר קופולוביץ' לתפקיד - בידיעת הרבנים הנ"ל - וכיהן כשנתיים וחצי בראשות הישיבה, ובתקופה זו המשיך להטריד מינית תלמידים בישיבה. הייתכן לומר ש"זה לא שינה כלום לנתיב מאיר"? נתנאל - שיחה 21:19, 19 בינואר 2010 (IST)
- לדבריך זה השפיע על הרבנים ששתקו, אולי אפילו על הציונות הדתית. זה לא שינה כלום לנתיב מאיר, וזה נושא הערך. גם בלי השתיקה הפרשה הייתה מתפוצצת ברעש גדול. נרו יאיר • שיחה • ב' בשבט ה'תש"ע • 16:48, 17 בינואר 2010 (IST)
- תשובה אחת לשניכם: ההסתרה בהחלט פגעה בתדמית הרבנים והיא חלק מהותי מן הפרשה: מפרשה שהייתה פרשה של איש פושע אחד, היא הפכה לפרשה של (או לתדמית של) טיוח וטאטוא מתחת לשטיח, ומכאן השפעה על ההתנהלות בכמה פרשיות הטרדה מינית ופשעים אחרים בציונות הדתית בשנים שלאחר מכן. הייתה לה גם השלכה משפטית מאחר שנשקלה העמדתם של הרבנים הנ"ל לדין והם קיבלו מכתב נזיפה מהיועמ"ש. אגב, אם אני זוכר נכון הכותרת באחד המקומונים שפוצצו את הפרשה הייתה "שתיקת הרבנים", ודוק: לא המעשים עצמם בכותרת, אלא השתיקה. אשר למקורות, ראו בסעף שלמטה, והוסיפו לכך את [3]. נתנאל - שיחה 16:20, 17 בינואר 2010 (IST)
- מכיוון שהפרשה היא אבן דרך מהותית בתולדותיה של הישיבה - כנראה האירוע החשוב ביותר בהיסטוריה שלה - מתבקש תיאור מפורט יחסית שלה. החלק של ההסתרה הוא חלק מהותי של הפרשה, והשפיע על תוצאותיה גם מבחינה משפטית וגם מבחינה תדמיתית. לכן מי שצריך לנמק הוא מי שמעוניין שלא לציין זאת: מדוע לא לציין זאת? נתנאל - שיחה 09:30, 15 בינואר 2010 (IST)
- כלומר הקשר הוא שייתכן שהרבנים רצו באופן זה להגן על שמה של הישיבה? ומה בכך, הם היו עושים זאת גם ביחס לכל מוסד אחר. זה מלמד אולי משהו עליהם, לא על הישיבה. בכל מקרה זו רק אפשרות אחת לפרש את החלטתם. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בטבת ה'תש"ע • 13:09, 14 בינואר 2010 (IST)
- יש קשר לישיבה, כיוון שהיא רואה עצמה מחוייבת לרבנים אלו (הרב דרוקמן הוא גם מבכירי מרכז ישיבות בני עקיבא, אליה שייכת הישיבה). כוונתי היא שהסיבות לנסיון הסתרת הפרשה כנראה קשורות לישיבה: הגנה על המוניטין של הישיבה עשוייה להיחשב כצורת הגנה על שמם הטוב של תלמידי הישיבה (לאו דווקא על קופלוביץ'). לצורת התנהלותם בפרשה (תהא או לא תהא מוצדקת) יש קשר לישיבה. DGtal 12:48, 14 בינואר 2010 (IST)
- סוג של שידור חוזר, למרבה הצער. נרו יאיר, בשניים מהמקורות שהבאתי מצוינת בפירוש העובדה שפרש ואח"כ חזר, ולכן אני מוסיף זאת לערך. נתנאל - שיחה 10:14, 16 בפברואר 2010 (IST)
מקורות
[עריכת קוד מקור]- בכל מקרה, אשמח אם יסופק מקור לטענה ולפרשה בכלל (אינני מטיל ספק, אך אני מעוניין לקרוא את הדברים במקור). תודה, עמיחי • שיחה 13:52, 14 בינואר 2010 (IST)
- כדי לקרוא את הכתבות בעיתונות מאותה תקופה צריך לגשת לארכיונים, אבל לעת עתה ראה [4] [5]. נתנאל - שיחה 09:30, 15 בינואר 2010 (IST)
- בכל מקרה, אשמח אם יסופק מקור לטענה ולפרשה בכלל (אינני מטיל ספק, אך אני מעוניין לקרוא את הדברים במקור). תודה, עמיחי • שיחה 13:52, 14 בינואר 2010 (IST)
המגמות הייחודיות.
[עריכת קוד מקור]אכן פעם היה תוכנית נס טכנלוגיה עם נתיב מאיר אך היא כבר לא קיימת אז למה שיהיה כתוב שכן היה פעם. ―Chuzia (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
"ישנה גם כיתה של עולים מאתיופיה""
[עריכת קוד מקור]עושה רושם (מוטעה?) של סגרגציה. באמת יש כיתה לעולים מאתיופיה בלבד? אין עולים מאתיופיה בכיתות אחרות? אם המצב הוא לא סגרגטיבי, כדאי לשנות את הטקסט. ₪ומר הלילה - ולא מצטלם עם תוכי... 15:37, 27 באוקטובר 2010 (IST)
- אתה הבנת על מה דיברתי??? אני לא מנסה ליצור סגרגציה אבל יש פרויקט מיוחד בשיתוף עם "ועדת הקליטה והעליה של הכנסת" ביצירת מספר כיתות לעולים מאתיופיה שמשולבים בחיי ישיבת "נתיב מאיר".
ואגב אין אתיופים אחרים בתוך כיתות אחרות.Chuzia - שיחה 10:43, 29 באוקטובר 2010 (IST)
- אני לא חושב שהוא האשים אותך (או כל משתמש אחר) במשהו. נרו יאיר • שיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"א • 11:45, 29 באוקטובר 2010 (IST)
מספר תלמידים
[עריכת קוד מקור]אני תלמיד בישיבה ואני אומר לך שהמספר הוא 450 ולא 410. אין אתר שיכתוב את זה וגם לא שיכתוב 410. אז אם כך שחזר חזרה לעריכתי.--Chuzia - שיחה 22:01, 7 ביולי 2011 (IDT)
- ע"פ אתר משרד החינוך - נכון ל-30 ביוני 2011 יש בנתיב מאיר 421 תלמידים. עמיחי • שיחה 22:07, 7 ביולי 2011 (IDT)
משוב מ-26 בספטמבר 2011
[עריכת קוד מקור]גם הרב אברהם נחשון רב הקהילה הדת"ל באלעד הינו בוגר הישיבה2.54.139.39 19:02, 26 בספטמבר 2011 (IDT)
קישור שבור
[עריכת קוד מקור]במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.kivun.org.il/school.asp?id=35
- In ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר on 2013-05-05 05:21:57, Socket Error: 'No route to host'
- In ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר on 2013-05-15 03:26:46, Socket Error: 'No route to host'
--Matanyabot - שיחה 06:27, 15 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 2
[עריכת קוד מקור]במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f126
- In ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר on 2013-05-15 03:27:06, 403 Forbidden
- In ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר on 2013-05-17 10:48:04, 403 Forbidden
- In ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר on 2013-05-20 09:04:55, 403 Forbidden
- In ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר on 2013-06-07 09:26:02, 403 Forbidden
- In ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר on 2013-06-14 13:50:42, 403 Forbidden
- In ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר on 2013-06-17 08:15:44, 403 Forbidden
--Matanyabot - שיחה 11:15, 17 ביוני 2013 (IDT)
מחזור האלופים והוספות אחרות
[עריכת קוד מקור]הוספתי את הנושא בתוך סוגריים אחרי ציון שלושת שמות האלופים. אבל השארתי את הרב רפי פרץ בחוץ. כלאמר, יכולתי לרשום אותו ביחד איתם ולרשום שארבעתם בני מחזור אחד.
והסיבה שלא עשיתי זאת, היא מפני שאני קראתי את ספר המחזורים שיצא בשנת ה50 לישיבה ואני זוכר טוב מאד שפרץ היה מחזור אחד מתחת למחזור האלופים. הרב טויבר בעצמו סיפר לי שכשהוא היה חמשוש-הרב פרץ היה שמיניסט שלו. ואת שלושת האלופים הוא לא ראה כי הם כבר סיימו את הישיבה
- זה מוזר מאוד, כי איתן שחרור מספר שבמחזור שלהם למדו מלבדו גם יאיר נווה, הרב פרץ, ישי בר ורפי שטרן. גרשון הכהן היה שנה מעליהם. זה באתר של נתיב מאיר, ולכן גם הרב טויבר צריך להכיר את זה. בדיוק אותו דבר כתוב גם בראיון של ישי בר להארץ (אם כי הדברים אינם מובאים כציטוט ישיר מפיו). נרו יאיר • שיחה • ח' בכסלו ה'תשע"ד • 12:34, 11 בנובמבר 2013 (IST)
למדתי בישיבה שנה מעל הרב טויבר ןשנתיים מתחת למחזור האלופים. הרב פרץ עצמו היה יחד עם כל האחרים. לא כולם היו אלופים שכן שחרור היה למיטב זכרוני רק תת-אלוף. זו הסיבה שגם הוספתי את ישעיהו קישוני שגם הוא מאותו מחזור וסיים תת-אלוף גם הוא. הרב טויבר טעה. פשוט רפי פרץ בלט מאוד בעיקר כי היה ספורטאי טוב והאחרים עשו פחות רעש.
בין העתונאים חשבתי להוסיף את אמוץ עשהאל שהיה עורך הג'רוזלם פוסט והיום כותב כל שבוע בוול סטריט גורנל ובעתונים כלכליים. העובדה שהוא פחות מוכר מהעתונאים האחרים שם כי הוא פחות בטורי הרכילות לא משנה את העובדה שהוא כותב בעיתונים מכובדים.
בין השופטים חשבתי להוסיף את מאיר דרורי, מרדכי כדורי וד"ר אברהם טננבוים. אין הרבה שופטים בישראל ולכן כמו שהוסיפו את כל הדיינים, מן הראוי להוסיף את כל השופטים.
ליתר דיוק, אוסיף את כל אלו אלא אם כן יהיה מי שיתנגד ויחשוב אחרת ויכתוב זאת. נתי
- חיפשתי את ישעיהו קישוני, לא מצאתי שום דבר רציני. אם יובא מקור אמין לכך היה תא"ל - אין לי התנגדות. אין לי התנגדות גם לאמוץ עשהאל. יש בישראל כאלף שופטים, שזה הרבה יותר מדיינים (ואולי גם דיינים לא צריך להזכיר את כולם). בכלל, אני ממליץ לקמץ במי שאין להם ערך, הרשימה הזאת צפופה מאוד גם כך. המטרה אינה להביא כמה שיותר (וישנה גם קטגוריה של בוגרי מכון מאיר), אלא להביא את הבולטים באמת. נרו יאיר • שיחה • כ"א בחשוון ה'תשע"ו • 00:35, 3 בנובמבר 2015 (IST)
ישיבה תיכונית "שפע"
[עריכת קוד מקור]הישיבה התיכונית "שפע" בראשות הרב עדין אבן ישראל שטיינלזץ, שמשנת התשע"א ועד כמעט סוף שנת הלימודים תשע"ד הייתה חלק מנתיב מאיר וכשלוחה של ישיבת "מקור חיים",פועלת כיום כיישות עצמאית, כעט היא ממוקמת בנווה-יעקוב במבנה עצמאי, ישיבה תיכונית "שפע" קיבלת סמל מוסד ממשרד החינוך ומהעירייה. היא אינה כלל וכלל אינה שלוחה של בית ספר אחר בעיר.נתנאל שניטמן - שיחה 21:01, 24 בפברואר 2015 (IST)
- מאשר את עיקרי הדברים מידע אישי לא מוסמך. DGtal - שיחה 00:43, 25 בפברואר 2015 (IST)
משוב מ-17 בדצמבר 2015
[עריכת קוד מקור]מי מחק את דניאל טפרברג מהשופטי שסיימו ? אימות http://elyon1.court.gov.il/heb/cv/fe_html_out/judges/k_hayim/150987269.htm סהר שוקר - שיחה 22:14, 17 בדצמבר 2015 (IST)
- כפי שנכתב בתקציר העריכה, הוא נמחק כי הוא אינו שופט קבוע במחוזי, כפי שניתן לראות גם בקישור שלך. נרו יאיר • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ו • 00:33, 18 בדצמבר 2015 (IST)
התשובה לעניין מחיקת טפרברג אינה עניינית שכן לא כתוב בקטגוריה שופט בפועל או לא וטפרבג היה שופט בשלום ואם כבר משפטן בכלל לא חייב לעבור הסמכה של עריכת דין אלא לסיים תואר ראשון במשפטים.89.139.17.84 23:16, 23 בדצמבר 2015 (IST)
- כוונתך אינה לקטגוריה אלא לכותרת שבראש השורה. ובכן, גם לא כתוב שנמנים כאן כל המשפטנים בוגרי נתיב מאיר. למוסד הזה אלפי בוגרים ורבים מהם התפרסמו, מעט או הרבה. מן הסתם יש בהם גם הרבה מאוד משפטנים. באופן טבעי יש מי שמאוד מעוניינים שבוגר מסוים יופיע בויקיפדיה, אבל אם כולם יקבלו את מבוקשם הערך יהפוך לרשימה של מאות בוגרים. מישהו צריך גם לסנן. גם כך יש בערך הרבה מאוד שמות של בוגרים. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ו • 00:04, 24 בדצמבר 2015 (IST)
קופולוביץ'או קופלוביץ'
[עריכת קוד מקור]עמיחי - לפי מבחן גוגל השם הרווח הוא קופולוביץ'. ShiR • שיח • 13:12, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- תסתכל בתמונות מחזור ובפרסומים של הישיבה מתקופת כהונתו. עמיחי • שיחה 15:20, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
השנים בהם התרחשה פרשת קופולוביץ'
[עריכת קוד מקור]עדותו של נתנאל פרבשטיין בכתבה של קלמן ליבסקינד במעריב מדצמבר 2018 כאן. המרואיין היה בן 38 שנתיים קודם הכתבה - כלומר ב-2016. האירועים התרחשו בעת היותו בן 15 כלומר 23 שנים קודם, קרי 1993. בשנה זו הרב קופולוביץ' הודח לראשונה עם ההסבר של מחלות לב. שנה לאחר מכן חזר לתפקיד באופן רשמי והודח שוב על ידי הרב דרוקמן ב-1997 (התאריך שהיה כתוב בגרסה הקודמת של הערך).
בוגרים חדשים
[עריכת קוד מקור]אחרי שכמה וכמה עריכות שלי בפסקה על הבוגרים שוחזרו בטענה שהרשימה "מוקפאת" - אשמח מאד לדעת עד מתי?
הישיבה ממשיכה להתקיים ובוגריה ממשיכים להתפרסם בצמרת התפקידים והעשייה הציבורית, כמו למשל בפוליטיקאים (או בכירים במערכת הביטחון) כמתן כהנא, וכן בשדה שקשה להגדירו אבל הוא בהחלט ראוי לציון, אולי "בכירים בשירות הציבורי" כמתניהו אנגלמן.
יאיר הנווט - שיחה 22:02, 23 בינואר 2021 (IST)
- למיטב הבנתי - לתמיד. בדיונים במזנון תמכו הרוב, שים לב, בקיצוץ דרמטי, כלומר הרבה פחות ממה שיש פה כרגע. היו שתמכו בלי אזכור בוגרים בכלל, היו שתמכו באזכור של בודדים ממש. כאן כבר יש עשרות רבות. ההחלטה לא בוצעה ברוב הערכים, לדעתי כי פשוט אף אחד לא לקח יוזמה, אבל אני ואחרים מקפידים שלפחות לא ימשיך הסיפוח הזוחל הזה. במקרים קיצוניים ממש (למשל: ראש ממשלה) לא אתעקש. אני מבין שחלק מהבוגרים או מקורביהם נורא רוצים להיכנס לכמה שיותר ערכים, אבל זה לא באמת חשוב מנקודת מבט אנציקלופדית. במקום זה צריך לאזכר את המוסד בערך של הבוגרים, וגם בקטגוריות. נרו יאיר • שיחה • י' בשבט ה'תשפ"א • 22:27, 23 בינואר 2021 (IST)
- הקפאה אינסופית היא החלטה גרועה, בטח שוויקיפדיה. אם נדבק בה ייצא מצב שמתוך 8 שרים בוגרי מוסד כלשהו 3 יירשמו ו-5 לא רק כי היו שרים מוקדם מספיק. עדיף לחזור למזנון וליזום דיון שבסופו החלטה סופית מחייבת. DGtal - שיחה 22:57, 23 בינואר 2021 (IST)
- גם במקרה שתיארת אני לא רואה בעיה. במה עדיפים המאוחרים על המוקדמים? נרו יאיר • שיחה • י' בשבט ה'תשפ"א • 23:45, 23 בינואר 2021 (IST)
- המדיניות היא בכל הישיבות או רק כאן? במקרה ראיתי עכשיו עריכה בישיבת חורב. עמיחי • שיחה 23:50, 23 בינואר 2021 (IST)
- זה כמובן תלוי בזה שמישהו שמכיר את המדיניות מנטר את הערך הספציפי. נרו יאיר • שיחה • י' בשבט ה'תשפ"א • 23:52, 23 בינואר 2021 (IST)
- אולי פשוט (בכל מוסדות הלימוד שיש להם) לשים קישור לקטגוריית בוגרי המוסד הלימודי? עמיחי • שיחה 00:17, 24 בינואר 2021 (IST)
- גם דעה זו זכתה לתמיכה מסוימת במזנון. נרו יאיר • שיחה • י"א בשבט ה'תשפ"א • 11:21, 24 בינואר 2021 (IST)
- אולי פשוט (בכל מוסדות הלימוד שיש להם) לשים קישור לקטגוריית בוגרי המוסד הלימודי? עמיחי • שיחה 00:17, 24 בינואר 2021 (IST)
- זה כמובן תלוי בזה שמישהו שמכיר את המדיניות מנטר את הערך הספציפי. נרו יאיר • שיחה • י' בשבט ה'תשפ"א • 23:52, 23 בינואר 2021 (IST)
- המדיניות היא בכל הישיבות או רק כאן? במקרה ראיתי עכשיו עריכה בישיבת חורב. עמיחי • שיחה 23:50, 23 בינואר 2021 (IST)
- גם במקרה שתיארת אני לא רואה בעיה. במה עדיפים המאוחרים על המוקדמים? נרו יאיר • שיחה • י' בשבט ה'תשפ"א • 23:45, 23 בינואר 2021 (IST)
- הקפאה אינסופית היא החלטה גרועה, בטח שוויקיפדיה. אם נדבק בה ייצא מצב שמתוך 8 שרים בוגרי מוסד כלשהו 3 יירשמו ו-5 לא רק כי היו שרים מוקדם מספיק. עדיף לחזור למזנון וליזום דיון שבסופו החלטה סופית מחייבת. DGtal - שיחה 22:57, 23 בינואר 2021 (IST)