שיחה:יחס החרדים לציונות/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

קרדיט בעקבות פיצול

הבסיס לערך זה פוצל מתוך הערך יהדות חרדית והתורמים העיקריים שם היו: משתמש:עברי, משתמש:דוד שי, משתמש:Naftalip, משתמש:Avibliz, משתמש:תרנגולהודו, משתמש:YMIBleeding, משתמש:גילגמש, משתמש:Amadeus, משתמש:שן שש זעם, משתמש:נריה הרואה ומשתמשים אנונימיים.

שפם אדום - שיחה‏ 00:42, 10 בדצמבר 2010 (IST)

קרדיט בעקבות איחוד

הערך אנטי ציונות כתפיסה חרדית אוחד לכאן והתורמים העיקריים לו שם היו : משתמש:הידוען האלמוני, משתמש:אחדובי, משתמש:גאלוס, משתמש:Tar ומשתמש:פריץ.

שפם אדום - שיחה‏ 13:21, 22 בדצמבר 2010 (IST)

וכאן המקום לציין ששניים מבין התורמים העיקריים לכתיבתו המוזכרים כנ"ל (גאלוס ופריץ) הינם בובות קש שלצד בובות קש נוספות של אותו משתמש כתבו תכנים גרועים מגמתיים וחלשים מאד בערכים בתחום האזרחות. לאחר הטיפול הארוך והסבוך בנזק הרב בפרשיית בובות הקש הללו, תיקנו רק את ההשפעות שהיו בהטיית הצבעות אך לא בהוספת תוכן משובש וגרוע בערכים השונים. מי-נהר - שיחה 00:00, 28 באוקטובר 2014 (IST)

גם הידוען וטאר. וגם הטיית ההצבעות לא תוקנה לגמרי. נרו יאיר • שיחה • ד' בחשוון ה'תשע"ה • 00:23, 28 באוקטובר 2014 (IST)

הפרק: התמודדות עם מגמות אנטי-חרדיות בציבור החילוני

לא ברור מה הקשר שלו אל הציונים - אנטי חרדיות הינה נחלתם גם של אנטי ציונים ומאידך ציונות היא נחלתם של דתיים ואף מיעוט זעיר חרדי. על כן יש להוציאו - אולי אל ערך נפרד. בברכה, יעל י 20:09, 30 באוגוסט 2011 (IDT) לדעתי יש למחוק את הפסקה הזו אין קשר בין יחס החרדים לציונות למגמות אנטי חרדיות בציבור החילוני.קריתי - שיחה 05:50, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

מציעה להעביר פרק זה אל חרדים. בברכה, יעל י 00:57, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

האם יש התנגדות להצעה לעיל? יעל י 18:57, 1 בנובמבר 2011 (IST)

בוצע יעל י 21:07, 9 בנובמבר 2011 (IST)

ניסיון לשכתב את הערך ולהוסיף מקורות

אני מנסה לשכתב את מה הערך, התחלתי בפסקה של סיבות להתנגדות. הטקסט המקורי כתוב בצורה לא ברורה והוא חוזר על עצמו. כמו כן הסרתי טענות שבבדיקה שלי נראות לי חסרות בסיס: הרצל לא פנה לאפיפיור בבקשה לנצר את כל היהודים, הוא רק כתב על זה ביומנים המוקדמים שלו. יש מישהו שמבטל את השינויים שלי, ורציתי לדעת למה. תודה.
--שימי א - שיחה 09:37, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

שלום וברכה שימי, על אלו עריכות כוונתך? בתודה, יעל י 10:00, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

הי יעל התחלתי בפסקה הסיבות להתנגדות. ערכתי אותה אתמול, אבל היום ראיתי שביטלו את השינויים שלי. אולי זה אוטומטי כי עשיתי את זה לפני שנרשמתי. אבל אם יש מישהו שמבטל את השינויים, אשמח לדעת למה. שימי א - שיחה 11:03, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

אם בטלו - סימן שיש התנגדות - וכדאי לדון עליה - הלא כן? יעל י 11:06, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

שים לב לפסקה הבאה שהוסרה:

"בשל העובדה שראשי התנועה הציונית, היו רובם ככולם יהודים חילונים או מתבוללים שחזרו בהם מכוונתם לנטוש את היהדות, ולא שמרו תורה ומצוות ואף לחמו בדת[דרוש מקור]. כתמיכה בחשש זה, היהדות החרדית מדגישה את יומניו המוקדמים של חוזה מדינת ישראל הרצל בהם הוא קורא להמרת דת המונית של יהודי אירופה, כפתרון לאנטישמיות {הערה|"כתבי הרצל", כרך ב', יומן א', עמ' 14}."

היכן היהדות החרדית מדגישה זאת? יעל י 11:07, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

"היהדות החרדית" איננה אדם בודד. במספר ספרים (בעיקר הפולמוסיים יותר) מביאים בשמחה את הקטע הנ"ל מיומניו. למשל בספרה של רות בלוי "שומרי העיר". בימי חייה היא ייצגה בקושי את עצמה. --שפ2000 - שיחה 14:26, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מסכים שקשה מאוד להגדיר משהו שנאמר בשם ה"יהדות החרדית" ועוד יותר קשה לעשות את זה ביחס לציונות, שהוא נושא טעון ולא ממש מנוסח בבירור עבור הרבה חרדים שאני מכיר אישית. לכן נראה לי שאפשר לפעול כאן מתוך רגש לגבי מהי הדעה הרווחת בציבור החרדי, בלי מקור מפורש שזוהי הטענה הרשמית, פשוט כי ככל הנראה אין כזו. בענין החרדים הציונות והרצל, הנה דברים שאמר ח"כ מאיר פרוש ב"יום הרצל" בכנסת, הוספתי את זה ל- קישורים חיצוניים בערך:

"עמיתי חברי הכנסת, בנימין זאב הרצל שקד, וגם פרסם ב-‎1895, את המלים הבאות: "אנו מזהים את עצמנו כאומה על-פי הדת". ואת זאת כתב אותו הרצל שב-‎1892 חשב שניתן לפתור את הבעיה היהודית על-ידי הטבלתם של כל היהודים לנצרות.."

אשמח אם מישהו שחושב אחרת בענין הזה יגיב ויחכים אותי. שימי א - שיחה 18:24, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

מאד אופייני למאיר פרוש להתייחס לנושא הזה בצורה כה שטחית, מן הראוי להסתמך על דמויות בעלות משקל הגותי שבציבור החרדי ולא על עסקנים. מי-נהר - שיחה 19:16, 1 בנובמבר 2011 (IST)

ההתנתקות ויהדות התורה

שאלה לגבי המשפט: "בסוף 2004 נוכח שרון כי אינו יכול להעביר את תוכנית ההתנתקות מבלי שיצרף לקואליציה שלו את יהדות התורה במקום שינוי, שכן הרעיון על ממשלה חילונית לגמרי שתפנה יישובים יהודיים דתיים לא נעם לרבים בליכוד".

האם זו הסיבה האמתית להכנסתה של יהדות התורה לממשלה? אידאולוגיה על פיה צריך שיהיו גם חרדים שיפנו מתנחלים? - נראה לי הזוי מעט. האם זה לא היה בגלל שלשרון פשוט לא היה רוב בממשלתו דאז? אביעד‏ • שיחה 19:26, 18 באוקטובר 2011 (IST)

זוהי ספקולציה, כל עוד אין לכך מקור אמין. בכלל, עושה רושם שבערך מסובך כמו זה ראוי לקמץ בסברות ולהרבות במקורות ראויים. צריך גם להבחין היטב בין הקבוצות השונות, אין השקפה חרדית אחת. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ב • 01:30, 24 באוקטובר 2011 (IST)

יחיאל מיכל פינס

מה שכתוב בערך כאן בהקשר לנ"ל, אינו עולה בקנה אחד עם מה שכתוב בערך על האיש הנ"ל. מי-נהר - שיחה 19:11, 1 בנובמבר 2011 (IST)

לכותבי הערך שלום רב,

עברתי כרגע על הערך (לא פעם ראשונה שאני נכנס אליו) וחיפשתי פיסקה להכניס בה אימרה מאד חשובה של יואל טייטלבוים - מייסד חסידות סאטמר. הוא אמר: "אם ניקח כל פריצות הדור, והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזניים אחת, ומדינה ציונית בכף מאזניים השני, תכרע המדינה את הכל, שהיא השורש של אבי אבות הטומאה שבכל העולם כולו". אני חושב שזוהי דוגמה מצוינת להתבטאות גדולי החרדים (בעבר) נגד הציונות, זה יתרום לערך. בהצלחה בהמשך הדרך! --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 20:56, 9 בנובמבר 2011 (IST)

רבנים שהתנגדו לציונת ולשפה העברית

לכבוד העורך

מצאתי לנכון להעיר על הערך יחס החרדים לציונת, דבר שלא נזכר בכלל שהרב ר' שלום דובער מליובאוויטש זל (כ' בחשוון ה'תרכ"א - ב' בניסן ה'תר"פ) היה ממתנגדיה החריפים ביותר לציונות בכל צורה שהיא גם לשפה העברית עיין באגרותיו פו. צ. קיט. קכב. קל. רכד•. שלז. תנט. תעג. תעד. תפז. תצ. תקכ. תקכא.

אגב גם התנגד ולאגודת ישרא' עיין באגרותיו שלה. שלט. שנח. שס. שסא. שסג. שסה. שסו. שסח. שעג. שצב״. שצה. תלו. תעא. תפה. תפו.

מן הראוי לתקן זאת תודה רבה

רבנים חרדים שתמכו בציונות

כמה לא מפתיע שכותבי הערך לא טרחו לציין פרק כזה. כרגיל הצגה סלקטיבית של המידע מי-נהר - שיחה 23:12, 8 בינואר 2012 (IST)

אתה מוזמן להוסיף את המידע בעצמך. ייתכן שהוא יתקבל בברכה. 13:55, 20 בפברואר 2012 (IST)

במקביל

רצוי לכתוב ערך על "יחס הציונות לחרדים". טיפוסי - שו"ת 13:59, 20 בפברואר 2012 (IST)

תמונות

במהלך הפרוייקט המרתק של שכתוב והוספת מקורות, אני נתקל במחסור בתמונות רלוונטיות. זה יכול להיות דף ערך איכותי ביותר אם יצורפו לו תמונות, ובכלל לכל הערכים הקשורים לחרדים. מי שיש לו תמונות מתאימות בעיקר מפעם- חרדים במושבות, הכנסיות הראשונה של אגודת ישראל, תמונות מהקיבוצים של פא"י . הפגנות אנטי-ציונית. אפילו אין תמונה להפגנת המיליון מול בית המשפט העליון.
תודה לכל מי שיכול לעזור..

שימי א - שיחה 14:09, 20 בפברואר 2012 (IST)

"שיטת קצבאות הילדים השתנתה ב-1975 על ידי וועדת בן-שחר ואלו ניתנו גם לאנשים לא עובדים."

אפשר לקבל מקור לאמירה זו? אין ניסוח כזה בערך הויקיפדיה אודות קצבאות ילדים. יתכן ויש בלבול בין עובדים לשכירים וגם אז זה לא לגמרי מדויק.

כאדם מבוגר, שכבר היו לו ילדים באותו מועד, אני יכול לספר לך שלפני כן לא היו קצבאות ילדים, אלא זיכויי מס הכנסה במשכורת החודשית, שמהם נהנו כמובן רק אנשים שקיבלו משכורת ושילמו מס הכנסה, אנשים עובדים. בברכה. ליש - שיחה 13:38, 4 במרץ 2013 (IST)

ליש, ראה קצבת ילדים (ישראל), שם כתוב אחרת. האם האמור שם שגוי? נרו יאיר • שיחה • כ"ב באדר ה'תשע"ג • 13:57, 4 במרץ 2013 (IST)

הסתכלתי ולא ראיתי סתירה בין דברי ובין הכתוב שם. הנושא לא פורט דיו. אני לא בקי בפרטים, אך את מה שכתבתי אני יודע בוודאות - קיבלתי את הזיכוי במשכורת. אני גם זוכר שהיו תלונות רבות על כך שהורים רבים, שלא היה להם מקום עבודה מסודר, לא קיבלו את זיכוי הילדים, למרות שלחלקם הגיע. היה לי ויכוח על הנושא עם המעביד שלי, לכן זכור לי שאת הזיכוי שילם המעביד מכיסו והתחשבן על כך עם המוסד לביטוח לאומי/מס הכנסה. ליש - שיחה 14:45, 4 במרץ 2013 (IST)

בערך שם כתוב: "קצבת ילדים משולמת בישראל החל מספטמבר 1959, במטרה לסייע למשפחות ברוכות ילדים. בתחילה, שולמה הקצבה רק עבור הילד הרביעי ואילך, ורק עד לגיל 14. בשנת 1965 הורחב החוק והוחל על ילדים עד גיל 18. בשנת 1970 הורחב בשנית החוק גם עבור הילד השלישי, במשפחות בהן ההורים אינם שכירים. בשנת 1972 שוב הורחב החוק, עבור כל ילד שלישי, בין אם הוריו שכירים ובין אם לאו". יש סתירה מסוימת בין המשפטים המצוטטים, אבל לכל הפחות ברור שמ-1972, ולא 1975, מקבלים גם לא שכירים את הקצבה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באדר ה'תשע"ג • 14:50, 4 במרץ 2013 (IST)

התנגדות לישוב יהודי בארץ ישראל?

לא נכון בעליל ואף שקר גס לאמר שראשי הציבור החרדי התנגדו לישובה של א"י, ראשי ציבור החרדים וההדוקים (שבראשם עומדים הרבנים הגדולים) התנגדו לציונות בגלל היותה חילונית לעומת זאת מתסיסיה הראשונים של שיבת ציון הכשרה היו חרדים מבטן ומילה כתלמידי הגר"א ועוד לפני זה תלמידי הבעל שם טוב, (היו מתלמידי תלמידיהם ששיטפו פעולה במאמץ הציוני החילוני קרי, הרצליני מפת פתאיות בכוונותיו השלמות) גדולי ישראל לעולם ובראש ובראשונה בגלל שזה מצווה עודדו עליה לא"י וישובה, רק מהם שהתנו זאת ע"פ ההלכה כשורה שיהיה במסגרת שלוש השבועת ובל יחללם כמו שעשתה בבטיחות התנועה בציונות המאוחרת פרי מחשבתם של החופשיים שכל מגמתם הייתה מכוונות של פריקת עול וקידוש המושג "ככל הגויים בית ישראל" וביצועו בשטח (ולכן הרצל עצמו תמך ברעיון הוגנדה) אנטי-טזה של היהודי המאמין לדורותיו. צריך להחליף את המשפט הפותח של הפסקה הראשונה. (אלע' - שיחה 16:52, 7 באפריל 2013 (IDT))

אין ספק שהיו רבנים (כמובן לא כולם) שהתנגדו לעלייה לארץ. אם הבנים שמחה כותב זאת במפורש. נרו יאיר • שיחה • ד' באייר ה'תשע"ג • 00:08, 14 באפריל 2013 (IDT)

אחר הציונות כמובן. גם אז עדיין באופן תיאורטי הייתה תמיכה בעלייה, וכמו כן גם אז היו אלו התנגדויות ספציפיות ולא כהוראה כללית (למשל לבחורים צעירים וכד'). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איני מבין מהי תמיכה תאורטית, אנחנו מדברים על מעשה ספציפי. על כל פנים, אם הבנים שמחה אינו מחלק כמוך, הוא מדבר על רבנים רבים שהתנגדו חד משמעית, כולל הוא עצמו קודם לכן. נרו יאיר • שיחה • ד' באייר ה'תשע"ג • 13:09, 14 באפריל 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_66/Chapter_A/Publications_Catalog_2066_ChapterE.aspx
  • In יחס החרדים לציונות on 2013-05-05 05:08:21, 404 Not Found
  • In יחס החרדים לציונות on 2013-05-15 01:57:12, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 04:57, 15 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.nahalharedi.com/
  • In יחס החרדים לציונות on 2013-05-05 05:08:21, 403 Forbidden
  • In נצח יהודה on 2013-05-05 07:55:29, 403 Forbidden
  • In יחס החרדים לציונות on 2013-05-15 01:57:14, 403 Forbidden

--Matanyabot - שיחה 04:57, 15 במאי 2013 (IDT)

"פעלו בקנה אחד עם יעדי הציונות" וכרונולוגיה

מופיע בערך - "בארץ ישראל, חלק מאנשי היישוב הישן פעלו בקנה אחד עם יעדי הציונות; הם יזמו שכונות חדשות מחוץ לחומות, ובשלהי שנות השבעים של המאה התשע עשרה פנו להקמת מושבות חקלאיות - גיא אוני ליד צפת, ופתח תקווה, שהוקמה על ידי אנשי ירושלים." כמדומני שהתחלת הפעולות של אנשי היישוב הישן קדמה לתנועה הציונית, והניסוח שמופיע בערך עלול להטעות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אגודת ישראל

מהערך משתמע שחל שינוי מהותי ביחסה של אגודת ישראל לציונות ולישוב הארץ בעקבות מלחמת העולם הראשונה. המקוד היחיד שמופיע בתיאור היחס בשנים הראשונות הוא ציטוט מדברי הרב יצחק ברויאר, והשנה שמצויינת היא 1918, כלומר אחרי המלחמה. המשך דעותיו של הרב ברויאר (שיכולות לתת מבט אחר על הציטוט שהובא) מופיעות בנפרד, בפרק שעוסק ביחס אחרי המלחמה.

לעומת זאת ניתן לראות בספרו של הרב יעקב רוזנהיים "זכרונות" (עמ' קפ"ה), דברים שפרסם בשנת תרע"ב (לפני המלחמה)- "לא במחאות לא בגילויי דעת המביעים את התנגדותינו אף לא ע"י הבעת ביקורת ושלילה או ע"י היגררות דיפלומאטית כדי למנוע מצב עוד יותר גרוע נוכל לקדם את פני שינוי הערכין של כל המקודש בישראל ההולך ונעשה ע"י התנועה הציונית" "רק ע"י עבודה ארצישראלית כבירה ובקנה מידה רחב ברוח מצות ישוב 'ארץ ישראל' תוכל היהדות הנאמנה להבטיח את עמדותיה בארצינו הקדושה" ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ושני מקורות לגבי יחס אגודת ישראל לעלייה ויישוב הארץ, מבטאוני אגודת ישראל בתחילת תקופת המנדט-

'קול ישראל' כסלו תרפ"ב - הקמת לשכה לעלייה של של אגודת ישראל http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23781&st=&pgnum=39&hilite=

מתוך קול קורא של רבי חיים עוזר גרודזנסקי התפרסם בגיליון 'הדרך' שנת תר"פ http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50661&st=&pgnum=45&hilite=

"חלק גדול ממעשי האגודה יהיה מסור לעבודה ממשית במדה רחבה בארץ ישראל, ארץ אשר עיני כל ישראל נשואות אלי׳, לחזק את הישוב הישן עם מוסדות התורה ולכלכל את הישוב החדש על טהרת הקודש."

בעיות בחלק העוסק בתיאור האידיאולוגיה-

1. התיאור כורך את כל התפיסות ביחד, והעמדה המרכזית, שמתייחסת בחיוב לעלייה ולישוב הארץ, (על אף התנגדויות, ברמות שונות, לתנועה הציונית) לא מקבלת מקום של ממש.

2. "התנגד משחר הציונות למאמציה להקמת ישוב יהודי בארץ ישראל" - כאילו לא היה ישוב יהודי בארץ לפני התנועה הציונית. בפועל היה יישוב בארץ לפני התנועה הציונית, (אמנם לא כ"כ גדול), ואפשר להחשיב אותו (או לפחות חלק ניכר ממנו) כחרדי.

3. ניתן להסיק מהתיאור, כי כל גישה חרדית שאינה שוללת לחלוטין עלייה והתיישבות בארץ, וכן קשר כל שהוא עם התנועה הציונית, מקורה ב"שינויים ההיסטוריים שהתרחשו במשך שנות קיומה של הציונות", הדבר אינו נכון. פעולות של עלייה לארץ, והקמת שכונות ואפילו מושבות, ע"י אנשי היישוב הישן קדמו למלחמת העולם הראשונה. ראו גם מה שכתבתי כאן בדף השיחה בפסקה העוסקת באגודת ישראל. נכון שהעולים לארץ מקרב החרדים לפני מלחמת העולם הראשונה לא היו רבים כ"כ, אבל גם העולים מקרב התנועה הציונית לא היו רבים, למעשה, דווקא בעקבות מלחמת העולם הראשונה, השתנו יחסי הכוחות בישוב בצורה דרסטית לטובת הצד החילוני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אנונימי כותב:

תמונות מקיבוץ חפץ חיים של פועלי אגודת ישראל, אבל צריך שמישהו יפנה אליהם לקבלת רשות להשתמש בתמונות. ―212.76.117.223 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם קיים ערך על יחס הציונות לחרדים?

סתם, מעניין לדעת. 109.160.164.127 22:45, 27 באוקטובר 2014 (IST)

בעיות מהותיות בערך

הערך הזה עדיין כתוב בצורה גרועה מאד. למעשה שם הערך עצמו הוא שם לא רציני ולא ראוי. כבר הפתיח כתוב בצורה שאינה מתאימה לפתיח בערך אנציקלופדי ובוודאי שככה לא כותבים הגדרה בסיסית של מושג אותו מבקשים להציג במסגרת מה שנקרא פתיח. הבחירה בתמונה הראשונה כמייצגת את הערך היא דוגמא נוספת לחוסר שיקול דעת ופרופורציות בהבנת הפרק ההיסטורי הנ"ל שהתמונה הזו היא רק סעיף קטן צר ושולי שלה. כשכבר הראש והראשית כה לקויים לא פלא שהערך מלא בתוכן משובש ומבולבל. מי-נהר - שיחה 23:51, 27 באוקטובר 2014 (IST)

מקור שתומך במה שאמרתי

הנה מקור שתומך במה שאמרתי על קבוצות החרדים . "Though the halachic State is almost antithetical to a liberal democratic State, the haredi parties (to be distinguished from the extra-parliamentary, extremist Neturei Karta and Eda Haredit) do accept the principle of a Jewish Democratic State. Basically, they accept the concept of a 'thin' democracy in a 'soft' halachic State" https://books.google.com/books?id=7vL4ysV22hAC&pg=PA381&dq=Though+the+halachic+State+is+almost+antithetical+to+a+liberal+democratic+State,+the+...+extremist+Neturei+Karta+and+Eda+Haredit)+do+accept+the+principle+of+a+Jewish&hl=en&sa=X&ei=ryFeVcXtIuv_ywOz9oCoCg&redir_esc=y#v=onepage&q=Though%20the%20halachic%20State%20is%20almost%20antithetical%20to%20a%20liberal%20democratic%20State%2C%20the%20...%20extremist%20Neturei%20Karta%20and%20Eda%20Haredit)%20do%20accept%20the%20principle%20of%20a%20Jewish&f=false

סיבות להתנגדות

היי רציתי לשאול למה שמת תמונה של נוטרי קרתא ברקע רעיונית וסיבות להתנגדות? נטורי קרתא הם קיצוניים ולפי דעתי זה לא קושר לסיבות ההתנגדות אני חושבת שההתנגדות היא מצד עולם החרדים ונטורי קרתא לא חרדים הם סתם קיצוניים הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.181.146.13 00:06, 17 בינואר 2017 (IST)

אין ספק שהם חרדים, והם בולטים בהתנגדותם לציונות. יש מקום גם לתמונות שלהם. "חרדים" זה לא רק אלה שנחמד לך איתם, זו קבוצה גדולה ומגוונת מאוד. נרו יאיר • שיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ז •

בערך שעוסק ביחס החרדים לציונות חסר היחס של החרדים לציונות

בס"ד מלבד הספר אור לישרים צריכים להופיע עוד ספרים ספרים שנכתבו לפני הקמת המדינה, כגון דעת הרבנים הפרישה מאגודת ישראל של הרבנים עמרם בלוי ואהרן קצלנבוגין

וכן הספרות התורנית שעוסקת ביחס למדינה לאחר הקמתה בין קטוביץ לה' באיר דת הציונות ועוד ספרים

אחרת הערך הזה הוא רק מציג את יחס אגודת ישראל וש"ס לציונות

אולי לעשות 2 ערכים יחס אגודת ישראל לציונות ויחס החרדים לציונות

א. גם אגו"י וש"ס הם חרדים. למעשה הם רוב החרדים. ב. בניגוד לדבריך, אני מוצא בערך עוד דברים מלבד אור לישרים, כולל הרבי מסאטמר והרב זוננפלד. דת הציונות אינו מקור מוצלח, עדיף להביא מקורות מוסמכים וחשובים יותר, כמו ויואל משה. נרו יאיר • שיחה • ד' באדר ה'תשע"ח • 15:14, 19 בפברואר 2018 (IST)

ממליץ למחוק את הפסקה ראשית הציונות המדינית מן הערך

הערך עוסק ביחס החרדים לציונות . מבלי להכנס כאן לפולמוס מיהו חרדי ומהי חרדיות . ברור מאליו שמה שמכונה " רבני המחאה " אשר נסקרים בפיסקה הזו אינם רבנים חרדים בשום מובן . מדובר ברבנים מודרניים בגרמניה ובאוסטריה . האורתודוקסים שבהם בוגרי בתי מדרש לרבנים ובעלי השכלה אקדמית והם מתונים דיים בכדי לשתף פעולה עם רבנים רפורמים באותו ארגון ובאותה מחאה . הנסיון של ההיסטוריוגרפיה החרדית לטעון לרציפות ההתנגדות לתנועה הציונית עוד מלפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון גרם להם לספח רב בוגר בית המדרש לרבנים בוינה אל שורות החרדיות ... אולם לאנכרוניזם הזה והנסיון ליצר היסטוריה חלופית אין מקום בויקפדיה והדיון צריך להתמקד ביחסם של החרדים לציונות . נמיוט - שיחה 18:53, 3 באפריל 2018 (IDT)

גם אני הערתי פעמים מספר כאן שהייחוס של האורתודוכסיה והחרדיות כאותו דבר זה אנכרוניזם. ואני חוזר על כך שהערך חייב לעבור שכתוב יסודי. תיקנתי מעט את הפרק הנ"ל והסרתי משפטים שהן סילוף עובדתי חמור של ההיסטוריה. מי-נהר - שיחה 19:00, 3 באפריל 2018 (IDT)

יתירה מכך כאן זאת לא אורתודוקסיה רגילה ובוודאי שאינה יכולה להיות חלק מהחרדיות נמיוט - שיחה 19:23, 3 באפריל 2018 (IDT)

השתמשתי לצורך הדיון במינוח הכי קל שיובן למשתתפים אני יודע שגם לגבי המינוח הזה עשו סלט רציני מאד במיזם. מי-נהר - שיחה 19:31, 3 באפריל 2018 (IDT)

יש בסיס לטענה שבוגרי בתי המדרש לרבנים לא היו חרדים במובן המקובל היום; אבל ההיסטוריוגרפיה החרדית אינה צריכה להיתלות בהם כדי ליצור רציפות. היו מספיק רבנים חרדים לעילא ולעילא שהתנגדו לציונות מראשיתה. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תשע"ח • 22:21, 3 באפריל 2018 (IDT)

הוספתי ציטוטים בשם מטורפי הונגריה והבדלנים בגרמניה במקום דברי גידמן. AddMore-III - שיחה 23:23, 3 באפריל 2018 (IDT)