שיחה:יה ריבון עלם

תרגום

תרגמתי את השיר ככל שידי מגעת. עם זאת יש מילה אחת שבה אני מתחבט: "רחשין". תרגמתי כרגע כ"שבחים", אבל אני לא בטוח. Nachy (גוונא) • שיחה 12:50, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

לכאורה "דיבורים"? --Akkk - שיחה 13:49, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

גם ברינת ישראל זה תורגם ל"שבחים". שדדשכ • שיחה • פורטל שבת זקוק לכם. בואו לעזור! י"ח באב ה'תשע"א • 18:44, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

לכאורה זו מילה מושאלת. בעיקרון רחשין זה בלב. (רחש לבי דבר טוב). --Akkk - שיחה 18:46, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

אהם, דווקא לא נראה לי; "רחשי לב" זה בלב, אבל "רחשים" סתם - לא... אני שמח על האישוש מהסידור. זה כנראה התרגום המדויק. Nachy (גוונא) • שיחה 18:52, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה מכיר שימוש במילה 'רחשין' במשמעות שבח? אני לא. אני מכיר במשמעות, רחשי לב (רשרוש), זוחלים ועופות (ונונין עם רחשין). --Akkk - שיחה 18:56, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

בדקתי באבן שושן, ויש לזה כמה אפשרויות: לחישה, הבעה, הגייה, סיפור, תנועה\תזוזה, העלאת רימה ותולעה, התרחשות (התחולל, קרה). לא מובא שם פירוש של "שבח". אני מתקשה להתאים פירוש להקשר הנוכחי למעט שבח. Nachy (גוונא) • שיחה 19:06, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

אני כתבתי על ארמית ולשון הקודש. בעברית אכן רחש הוא גם בפה. כמו כן הזוחלים נקראים רחשין בגלל שהם רוחשים, משמיעים רשרוש. אני כמעט בטוח שזו מילה עברית, ו'הבעה', 'הגייה' ו'סיפור' הן השאלה מלחישה. בכל אופן, דעתי היא שרבי ישראל שאל מילה לצורך החרוז. --Akkk - שיחה 19:22, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

גם אני חושב שהוא התכוון לרחשי לב המובעים בשירה, ואם אין כזו מילה אז הוא זה שיצר אותה. בברכה, טישיו - שיחה 19:30, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

כתיב

מדוע "עולם" ולא "עלם"? אביעדוס • שיחה י"ט באב ה'תשע"א, 18:16, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה מתכוון לשם הערך, אני מניח. חשבתי על זה, ונראה לי שזה נראה יותר נורמלי ככה. לו המילים "יה ריבון" היו ארמיות זו באמת היתה בעיה, אבל זה קוהרנטי גם כמשפט בעברית, אז נראה לי סבבי. מה אומר? Nachy (גוונא) • שיחה 18:24, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

ולמה שם הערך אינו יה רבון או לחלופין יה רבון עלם ועלמיא? מדוע הקטיעה באיבה? בן-חנוך - שיחה 18:21, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

כי כך זה בסלנג המקובל; "יאללה, שרים יה ריבון עולם". Nachy (גוונא) • שיחה 18:24, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

נ.ב. זו לא קטיעה באיבה; יש כאן משפט: "יה (נושא) ריבון (נשוא) עולם (מושא\לוואי)". Nachy (גוונא) • שיחה 18:26, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

כן, נראה לי שהשם המקוצר "יה ריבון עלם" מקובל. אבל עדיין לא הבנתי: למה הכתיב לא כבמקור? אביעדוס • שיחה י"ט באב ה'תשע"א, 18:40, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

כי הכתיב החסר הזה ארמי, לא עברי. Nachy (גוונא) • שיחה 18:41, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא בטוח שאני מבין. ההגייה היא olam ולא alam? אביעדוס • שיחה י"ט באב ה'תשע"א, 19:15, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

ההגייה של מי? של המחבר ישראל נג'ארה? סביר ש-alam. של זלמן שויכטרמנוביץ מבני ברק? olam.‏ Nachy (גוונא) • שיחה 19:17, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

לזה אני מכוון: יישור קו עם הכתיב וההגייה הישראליים (ולא האשכנזיים). אם זה alam, צ"ל "עלם". אביעדוס • שיחה י"ט באב ה'תשע"א, 19:19, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

אני לא סגור על זה. האם המילה "עולם" נהגית בפת"ח בהברה ישראלית עכשווית?! השאלה היא האם הכותרת של הערך בארמית או בעברית; אם זה בארמית אכן אתה צודק, אבל אני חשבתי שיותר מתאים לתת כותרת בעברית, כי זה אפשרי במקרה הזה (אין מילים ארמיות בכותרת). Nachy (גוונא) • שיחה 19:21, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

למען האמת, המוקד הוא: זה קמץ, ולא קמץ קטן, ולכן אין שם וי"ו. אתה מציע "לתרגם" את כותרת השיר לעברית? זו אפשרות, אבל לדעתי אין צורך במקרה זה לעברת את "עלם". אביעדוס • שיחה י"ט באב ה'תשע"א, 19:27, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה יודע מה, זה לא כל כך משנה... אם נראה לך מתאים, אני לא אעמוד בדרכך. Nachy (גוונא) • שיחה 19:32, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

אד נאוסאם? :) סתם, סבבה. העברתי. אביעדוס • שיחה י"ט באב ה'תשע"א, 19:35, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה אמרת... תכל'ס זה נראה מכוער עכשיו. באחריותך. Nachy (גוונא) • שיחה 19:38, 18 באוגוסט 2011 (IDT)

שורתו האחרונה של התרגום אינה נכונה. שכן, קרתא דשופרא משמעותה העיר היפה. ואילו "דשופריא" משמעותא של "היפים" כלומר, שנאים בני האדם המתגוררים בה. אני משנה את הערך.

שפר קדמך להחויא

למיטב הבנתי, את השורה הנ"ל יש לתרגם "נאה לפניך להראותם", כלומר שהדבר טוב בעיניו, ולא "להציגם בפניך". Biegel - שיחה 23:55, 20 ביולי 2015 (IDT)

הרב שלמה טל ברינת ישראל תרגם "נאה להגיד לפניך". יזהר ברק • שיחה • ה' באב ה'תשע"ה • 02:50, 21 ביולי 2015 (IDT)

הפסקה המתחילה ב"תוכן השיר"

הפסקה לדעתי מיותרת, אמנם נוהגים לשורר את הפיוט בסעודת שבת אך המשורר מגדירו כשיר 'לכל זמן בלי עת מוגבלת', נראה לי שמציאת קשר בין השיר לשבת זו טרחנות. אוֹר אֲבִיטָל א • שיחה 21:12, 1 בינואר 2017 (IST)

אם אין לזה בסיס (מקור אמין שמתייחס לנושא?) כדאי באמת למחוק. ראובן מ. - שיחה 21:22, 1 בינואר 2017 (IST)

אם כן נראה שאמחק. אוֹר אֲבִיטָל א • שיחה 21:26, 1 בינואר 2017 (IST)

👍 ראובן מ. - שיחה 21:29, 1 בינואר 2017 (IST)

גירסה עברית של הפיוט מאת המחבר עצמו

ישנה גירסה עברית של ישראל נג'ארה עצמו, חבל שאין כל איזכור לגירסה הזו. יש לי אותה מודפסת ומנוקדת. ramidayan@gmail.com הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.229.199.148 00:50, 28 בינואר 2018 (IST)

נראה לי שאתה מוזמן בחום להוסיף אותה, וכדאי מאד לציין מקורות לכך שזוהי באמת גרסת המחבר נמ1 - שיחה 11:33, 4 בספטמבר 2020 (IDT)

פסקה כפולה בערך

נראה לי קצת מיותר שהטקסט של הפיוט מופיע במלואו פעמיים ממש אחת אחרי השניה, פעם עם תרגום ופעם בלי נמ1 - שיחה 11:38, 4 בספטמבר 2020 (IDT)

שיבוצים מדניאל

אולי כדאי להוסיף את הפסוקים מדניאל שהיו המקורות של הפייטן? כמו למשל " עַֽד־עָ֣לְמָ֔א וְעַ֖ד עָלַ֥ם עָלְמַיָּֽא" (ז,יח) אַ֣נְתְּ מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א" ( ב,לז), בְּֽנֵי־אֲ֠נָשָׁא חֵיוַ֨ת בָּרָ֤א וְעוֹף־שְׁמַיָּא֙ (ב,לח) ואם לא אז לפחות לציין שהוא מיוסד רובו משיבוצים כאלו? Davidetl - שיחה 14:27, 29 בדצמבר 2023 (IST)