לדלג לתוכן

שיחה:טמפלרים (תנועה)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 2 באוקטובר - סדרה 2
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 2 באוקטובר - סדרה 2

[עריכת קוד מקור]

יש קשר לטמפלרים שמוזכרים בצופן דה ונצ'י? או שאי אפשר לסמוך על הספר הזה בכלום? אורי מוסנזון (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בצופן דה וינצ'י מדובר על מסדר הטמפלרים

[עריכת קוד מקור]

מסדר הטמפלרים היה קיים לפני שנים רבות (בערך 400 שנים), ועל שמו נוסדה '''כת הטמפלרים'''.

הקשר בין הספר להיסטוריה הוא מקרי בהחלט. גילגמש שיחה 18:46, 19 פבר' 2005 (UTC)
אין קשר בין מסדר הטמפלרים לתנועת הטמפלרים. הראשון הוא מסדר אבירים בריטי השני היא תנועה עממית גרמנית.
מאיר מ 18:50, 19 פבר' 2005 (UTC)
נהוג להבדיל בין השניים באופן ביטוי השם: המסדר הצלבני (לאו דווקא אנגלי!) שפעל בארץ הקודש לפני כ-900 שנה (לא 400!) נקרא טֶמְפְּלָרים, בעוד שהתנועה הדתית (לא עממית!) בגרמניה מן המחצית השנייה של המאה ה-19 נקראת טֶמְפְּלֶרים. המשותף לשניהם הוא השם בלבד, המתייחס למקדש כמובן: המסדר הטֶמְפְּלָרי קבע את בסיסו בהר הבית, מקום המקדש, ואילו הטֶמְפְּלֶרים מן העת החדשה ביקשו להדגיש כי כל מאמין הוא מקדש בפני עצמו, ואין כל צורך ב"מתווך" דוגמת כומר או כנסייה. תמרה 20:33, 19 באפריל 2007 (IDT)תגובה
למסדר האבירים אין שורשים אנגליים. גילגמש שיחה 20:40, 19 באפריל 2007 (IDT)תגובה

מי גרש את הטמפלרים

[עריכת קוד מקור]

עד כמה שזכור לי במאמר שקראתי (ב"מסע אחר"?) הטמפלרים גורשו מהארץ על ידנו במלחמת השחרור ולא על ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה. אדר מה אתה אומר? אביהו - שיחה 19:55, 19 פבר' 2005 (UTC)

לא נכון, ההגנה השתלטה על הקריה בת"א שהיה בה מחנה צבאי בריטי, אחרי שהבריטים גירשו את הטמפלרים במלחמת העולם השנייה. טרול רפאים 21:30, 19 פבר' 2005 (UTC)
לאט לך. פיסת המידע הזו עדיין לא מוכיחה דבר. המאמר שקראתי מתייחס ספציפית למושבות בגליל התחתון, במסגרת המלצה לטיול בהם. ייתכן שהבריטים גרשו חלק מהמתיישבים ואנחנו השלמנו את המלאכה. פניתי לאדר שהוא בר סמכא בנושאים מסוג זה. אביהו - שיחה 05:33, 20 פבר' 2005 (UTC)
אכן, שנינו צודקים. ראה הקישור הבא: מושבת הטמפלרים - סיפור קצר. אביהו - שיחה 05:51, 20 פבר' 2005 (UTC)
מה?!? למישהו בממשלה היה יותר מידי כסף שהוא משלם במטבע חוץ 54 מיליון מרק לנאצים גרמנים לשעבר שעכשיו חיים באוסטרליה?!?!? יש למישהו ביקורת על ההגנה? עדיף שהבריטים וההגנה היו משאירים כוחות אוייב ששים אלי קרב בעומק השטח שלהם? "אנחנו מצטערים, נאצים יקרים שגירשנו אתכם, חבל שסילקנו נאצים מישראל... זה לא יקרה שוב" WTH?!?D_N_A 16:15, 24 פברואר 2006 (UTC)

מילה או שתיים על התרומה לבנין הארץ?

[עריכת קוד מקור]

מי שיקרא את הערך יחשוב לעצמו "חבורת נאצים עם נטיות לפאנאטיות דתית שבנו פה כמה בתים ואז גורשו". אין כאן שום התייחסות למורשת המרשימה של תשתית מדע ותרבות שהמתיישבים האלו הנחילו ליישוב הצעיר, מו"פ אנתרופולוגי, ארכאולוגי וחקלאי, ויש אומרים אפילו השראה לתנועה הציונית העולמית (לפחות הזרמים החילוניים שבה, שראו בתרבות הגרמנית גאווה ודוגמה). יש מישהו עם קצת יותר ידע שיוכל לתרום? --עירא 11:17, 20 מרץ 2005 (UTC)

עירא שלום,
בויקיפדיה יותר מבכל מקום אחר תופסת האימרה מ"פרקי אבות" : "קריינא דאיגרתא להווי איהו פרוונקא". משמעות אימרה זו (שבה מתמצה כל הידע שלי בפרקי אבות פחות או יותר) הוא שמי שמציע הצעה בלי לנקוב בשמו של מי שיבצע אותה, שיבצע אותה בעצמו. עושה רושם לפי ההערות שלך שאתה מבין בנושא יותר מכולנו ולכן הזכות לשנות את הערך בהתאם מוטלת עליך. אביהו - שיחה 15:45, 20 מרץ 2005 (UTC)
עירא שלום,
רק עכשיו הלכתי לדף המשתמש שלך. מסתבר שיש לנו מכרים משותפים. אני נשוי לאחות של טוסיה. תמסור ד"ש בשמי ובשם יעל לאימך. אביהו - שיחה 16:03, 20 מרץ 2005 (UTC)

יש איזהשהו מידע על מסדר הטמפלרים?

[עריכת קוד מקור]

יש איזהשהו מידע על מסדר הטמפלרים שמוזכר בצופן דה וינצ'י או שהמחבר המציא את זה?

כן, יש הנה - מסדר אבירי היכל שלמה. גילגמש שיחה 22:06, 7 אפר' 2005 (UTC)

מחיקת משפט

[עריכת קוד מקור]

אין זה נכון כי הטמפלרים האמינו שארץ ישראל גורלה להיות תחת חסות הדת הנוצרית, הם ראו בעצמם שליחים, לא כובשים. לכותב התוספת - אנא הבא סימוכין. תודה. ASL 22:29, 10 בפברואר 2007 (IST)תגובה

אין זו תוספת, המשפט היה חלק מן הערך המקורי. אין לי בעיה עם הסרתו, או עם עריכה ביקורתית של כל חלק שכן הוסף. כל התוספת מהיום מקורה בערך פעילות הנאצים בקרב התנועה הטמפלרית, ואני עוסק בעריכת המידע ושילובו בערך זה. מגיסטר 23:18, 10 בפברואר 2007 (IST)תגובה


מחיקה אני לא יודע איך כותבים נושא חדש אז אני מנצל"ש. מחקתי את המשפט על קיום תחנת רכבת-העמק בשדרות בן גוריון במושבה הגרמנית כיוון שזה לא נכון. מול המושבה הגרמנית ברחוב הסמוך לנמל (בלי קשר לשדרות בן גוריון) היתה תחנת רכבת העמק בקרבת המזח ונקראה "ג'רמאן פייר".

ראיתי ויכוח לגבי העיתון הטמפלרי "די-וארטה", לא רק שהיה, אלא הוא עדיין מופיע עד היום.

מאיר שפירא

הערת קרדיט וזכויות יוצרים

[עריכת קוד מקור]

הערך המשוכתב והמורחב משלב מידע רב מטקסט שנתרם במקומות אחרים בוויקיפדיה ע"י קובי פליישמן מבית לחם הגלילית (משתמש:Templer), שלאחר עריכה שולב בערך זה. מגיסטר 23:43, 10 באפריל 2007 (IDT)תגובה

דיון מועמדות להמלצה

[עריכת קוד מקור]

(הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים/רשימת המתנה)

בשעה טובה. כל הכבוד למגיסטר. השמח בחלקו (-: 01:23, 11 באפריל 2007 (IDT)תגובה

אני אשתדל להרחיב מתוך הוויקי הגרמני את החלקים הטרום-ארצישראליים כפי שהבטחתי פעם למגיסטר. ממבט זריז בערך נראה לי שיש כמה בעיות עם שמות ומושגים גרמניים. מקווה להספיק השבוע - הציקו לי! ‏Harel‏ • שיחה 10:22, 11 באפריל 2007 (IDT)תגובה
הספקתי בינתיים לעבור על הערך ולטפל בכמה בעיות נקודתיות למדיי. את חלק ההרחבה שהבטחתי בינתיים עוד לא הספקתי. אני חושב שהערך בסך הכל מצויין, אבל הפרק על תקופת הרייך השלישי מפורט בצורה דיספרופורציונאלית ולא יזיק לו קיצוץ כלשהו. ‏Harel‏ • שיחה 14:27, 14 באפריל 2007 (IDT)תגובה
אתה צודק. עברתי על שלושת הפרקים הנוגעים לתקופה, וקיצצתי כ-7K (!!) של מלל מהם, מבלי שנפגע הערך כהוא זה. מגיסטר 00:30, 16 באפריל 2007 (IDT)תגובה

נשבעת לכם שנכנסתי לפה כדי להמליץ על הערך המופלא הזה (טיילתי היום בעקבות הטמפלרים בשרונה, אז אני בעניין...). כל הכבוד למגיסטר ולכל התומכים. תמרה 23:46, 18 באפריל 2007 (IDT)תגובה

המאמר מעניין אבל לדעתי חסר מידע לגבי הסיבה למיקום מושבות הטמפלרים בארץ ישראל. מכיון שאיני יודע, אני מקווה שמישהו פה יודע..

תקופת המשטר הנאצי

[עריכת קוד מקור]

אולי כדאי להחליף את שם הפרק. התנועה הייתה, בסופו של דבר, תנועה ארץ-ישראלית, ועל כן מעולם לא הייתה תחת המשטר הנאצי, אלא תחת המנדאט הבריטי בתקופת עליית הנאציזם באירופה. אולי עדיף "עליית הנאציזם באירופה" או משהו דומה.

כספי הפיצויים

[עריכת קוד מקור]

על פי הערך, בשנת 1962 שילמה ממשלת ישראל לטמפלרים וליורשיהם 54 מיליון מרק כפיצויים בגין אדמותיהם ונכסיהם.

  • האם הכסף שולם לטמפלרים עצמם, או לממשלת גרמניה?
  • אני לא זוכר את המקור (אולי בסיור?), אבל איפשהו דובר על כך שהסכום קוזז מהשילומים שהעבירה גרמניה לישראל. מוכר למישהו/י? --‏sir kiss שיחה 16:07, 5 ביוני 2007 (IDT)תגובה

הפיצויים לטמפלרים

[עריכת קוד מקור]

לפי ספרו של חביב כנען "הגייס החמישי" הסכם הפיצויים לטמפלרים היה ביחד עם המו"מ לשילומים בין גרמניה המערבית לישראל.כיועצים למשלחת הגרמנית צורפו וילהלם אברלה כנציג הטמפלרים באוסטראליה ויונתן הופמן ,ראש העדה בגרמניה.הם תבעו בתחילה פיצויים בסך 15 מיליון לי"ש אך לאחר סירוב קבע המתווך פרופ' סורנסן כי על ישראל לשלם לטמפלרים 45 מיליון מארק שהיו אז 11 מיליון דולר.תמורת שרונה הוסיפה ממשלת ישראל עוד 9 מליוני מארק.הטמפלרים זעמו,אך נאלצו להיכנע. כעת נפתח מאבק בין פלגי הטמפלרים באוסטראליה ובגרמניה על גובה הסכום המגיע לכל פלג.הפלג בגרמניה דרש חלוקה שווה אבל ממשלת אוסטראליה התנגדה בטענה כי רוב בני העדה יושבים באוסטראליה.בלחץ שלטונות אוסטראליה נתנו לבסוף 60% מהפיצויים לטמפלרים שם ו-40% לטמפלרים בגרמניה.

Avi1111 08:43, 15 ביוני 2007 (IDT)תגובה

תודה על התשובה המפורטת! עוד שאלה קטנה, מדוע ממשלת אוסטרליה היא צד? הכסף עבר לטמפלרים דרך ממשלות גרמניה ואוסטרליה או הועבר ישירות לטמפלרים?--‏sir kiss שיחה 09:02, 15 ביוני 2007 (IDT)תגובה

הטמפלרים באוסטרליה.

[עריכת קוד מקור]

הטמפלרים שוכנו באוסטרליה בשלב ראשון במחנות עצירים.כעבור זמן מה החליטו השלטונות האוסטרלים לשחרר את העצירים אחד-אחד ולהעניק להם זכות עבודה אולם נאסר עליהם לחזור למקצועותיהם הקודמים(חקלאות) והם נאלצו להתפרנס בעיקר כפועלים שחורים או בעלי מלאכה.רובם התיישבו בפרברי מלבורן וסידני.סייעו להם בני עדה גרמנים ותיקים במדינה (כ-10.000 נפש)שהגרו לאוסטרליה עשרות שנים קודם מבראנדנבורג. בשנת 1948 הודיעה ממשלת אוסטרליה בפרלמנט כי שופט בית המשפט העליון מר האצ'ינס סיים את בדיקת תיקיהם האישיים של כל הטמפלרים שהגיעו בשנות המלחמה לאוסטרליה.פרט ליחידים שלגביהם נתברר ללא צל של ספק שהיו נאצים קנאים(ואלו הוחזרו לגרמניה)קיבלו הכל רשות להישאר באוסטרליה ולהתאזרח בה. ממשלת אוסטרליה דאגה לטמפלרים כי הם היו אזרחים אוסטרלים.הפיצויים הועברו לעדות בשתי הארצות.

Avi1111 14:09, 15 ביוני 2007 (IDT)תגובה


gesellschaft בגרמנית זו "חברה בע"מ" או "חבורה" של רעים המאוחדת בקשרי ידידות או השקפות.

ציטוט מרומן של מאיר שלו

[עריכת קוד מקור]

אין לצטט כראייה או הבהרה מהרומן של מאיר שלו פונטנלה שהוא בדיוני. קול ציון - שיחה 19:51, 30 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

אפשר בהחלט לצטט את מאיר שלו, שלא ממציא עובדות היסטוריות אלא רוקם רומן בידיוני סביב תקופה וארועים. יחד עם זאת ניתן לדרוש מקור מהימן, אולי לשאול אותו מהם מקורותיו אשר44 - שיחה 20:04, 30 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
ולכן הציטוט שלו כעובדה היסטורית הוא לא נכון. דווקא בגלל ששלו מתבסס על ההיסטוריה ראוי לתת רקע נכון ואם הפניות למי שיקרא את ספרו וירצה לדעת. קול ציון - שיחה 20:23, 30 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
אין שום צורך או סיבה לצטט מהרומן. זו הפרת זכויות יוצרים שאינה שימוש הוגן, וכפי שנכתב פה, אין מדובר באסמכתה עניינית דיה. ‏odedee שיחה 20:25, 30 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
אני מסכים לדברי קודמי המתנגדים לציטוט. בנוסף לכך הטקסט המצוטט לא כתוב בצורה אנציקלופדית אינפורמטיבית אלא בסיגנון המתאים לרומן שם מקומו ולא כאן.--‏Avin שיחה22:02, 30 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה


קישור שבור

[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 09:12, 4 במאי 2013 (IDT)תגובה


קישור שבור 2

[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 12:58, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה

הערות מרשימת ההמתנה

[עריכת קוד מקור]

Nachum - שיחה 10:38, 22 בינואר 2014 (IST)תגובה

למה? Yoav Nachtailer - שיחה 14:48, 22 בינואר 2014 (IST)תגובה
כן, למה? • חבר לחיים - אמצו כלב!Ori‏ • PTT16:01, 22 בינואר 2014 (IST)תגובה
ב-1856 הוקמה חוות הכשרה בקירשנהרדוף שבגרמניה, והופמן יצא והציג את הרעיונות בעיתון הקהילה "די וארטה" (Die Warte, "המצפה"): "התיישבות הטמפלרים בפלשתינה צריכה להיות דוגמה לאהבת האמת והצדק, לסדר ולחריצות, לעזור להם להתגבר על חוסר הידע על ידי מסירת תרבות אירופית להעלאת מצבם המוסרי והרוחני ולמען רווחתם החומרית". מי זה להם? וכמובן עוד נגעים. Nachum - שיחה 14:42, 23 בינואר 2014 (IST)תגובה
בעיית ניסוח שולית, לא מצדיק הסרת המלצה. Yoav Nachtailer - שיחה 15:01, 23 בינואר 2014 (IST)תגובה
אתה כותב "עוד נגעים". אילו נגעים למשל? מה שציינת לא מצדיק את הסרת ההמלצה. גילגמש שיחה 15:25, 23 בינואר 2014 (IST)תגובה
מי שיקרא את הערך יחשוב לעצמו "חבורת נאצים עם נטיות לפאנאטיות דתית שבנו פה כמה בתים ואז גורשו". אין כאן שום התייחסות למורשת המרשימה של תשתית מדע ותרבות שהמתיישבים האלו הנחילו ליישוב הצעיר, מו"פ אנתרופולוגי, ארכאולוגי וחקלאי, ויש אומרים אפילו השראה לתנועה הציונית העולמית (לפחות הזרמים החילוניים שבה, שראו בתרבות הגרמנית גאווה ודוגמה). יש מישהו עם קצת יותר ידע שיוכל לתרום? סוף ציטוט. אין בערך את הדגש הנכון לתרומתם החשובה להכנסת המשק החקלאי המעורב ולהתחלת עבודת האשה בחקלאות בארץ ישראל. Nachum - שיחה
המידע אכן חסר, אם כי הוא מוזכר במרומז. צריך לכתוב פרק מתאים. • חבר לחיים - אמצו כלב!Ori‏ • PTT15:48, 1 בפברואר 2014 (IST)תגובה
אני מתייג את כותב הערך מגיסטר בתקווה שיגיב. Yoav Nachtailer - שיחה 17:05, 20 בפברואר 2014 (IST)תגובה
תודה יואב על התיוג והפניית תשומת הלב. נחום, ההערה שאותה אתה מצטט מדף השיחה ("מי שיקרא את הערך יחשוב לעצמו….. יש מישהו עם קצת יותר ידע שיוכל לתרום?") נכתבה במרץ 2005 (!!), ראשית ימי ויקיפדיה, עת עמד כאן קצרמר דל ורזה. לא עבר זמן רב ואכן הגיע לוויקיפדיה מישהו עם שפע של ידע בנושא - קובי פליישמן מבית לחם הגלילית, מורה דרך ומרצה המתמחה בהתיישבות הטמפלרית בארץ ישראל, ותרם (תחת השם משתמש:Templer) מידע רב ואיכותי. את המידע המפורט שתרם ליקטתי ושילבתי בערך זה תוך שיכתוב ועריכה הן של החומר הישן והן של החדש, בתוצאה שלעניות דעתי נותנת סקירה נרחבת ואיכותית על תולדות הטמפלרים ופעילותם בארץ ישראל. כל זה קרה ב-2007, ולכן חזרה מילה במילה על אותה הערת דף שיחה מ-2005, רלוונטית ככל שהייתה לזמנה, היא שטחית, חסרת הגינות ומזלזלת בעבודה הרבה שנעשתה מאז בערך בידי ובידי אחרים. לגבי הטמפלרים ו"השראתם על התנועה הציונית העולמית", ו/או על "התחלת עבודת האישה בחקלאות", כפי שציין אורי ניתן להוסיף פרק או פיסקה בנושא (אם יש מקורות מוסמכים לכך), ובכל מקרה זה האספקט הציוני אינו עניין מרכזי - ככלות הכל, הטמפלרים לא היו ולא מתיימרים להיות חלק מהמפעל הציוני. נכון שבמידה מסויימת ההתיישבות הטמפלרית וההתיישבות הציונות הזינו, פרנסו והפרו זו את זו במספר נקודות השקה כלכליות, ועניין זה נזכר בערך אגב סקירת תולדותיהם. Magisterשיחה 10:56, 22 בפברואר 2014 (IST)תגובה
הערך הנוכחי מצוין. יחד עם זאת, אני מסכים עם אורי. חסר פרק המורשת שיסקור את עיקר התרומה המדעית לארץ ישראל שנעשתה על ידי הטמפלרים. כמו כן, חסר לי פרק הגאוגרפיה עם תפוצת ההתיישבות ומפת יישובים טמפלרית. הפרק הנוכחי "ההתיישבות בארץ ישראל" סוקר רק את הרקע להתיישבות ולא את ההתיישבות עצמה. היתי שמח לדעת היכן ישבו הטמפלרים ובאיזה צורה (ערים, כפרים, חוות וכו'). כעת המידע הזה מוצג על ידי תמונות וזה חסר לפי דעתי. כמו כן, יש מעט הערות שוליים, אבל בעיה זו לא חמורה בעיני כי יש רשימת קריאה נוספת ארוכה ויפה. Magister, אולי תפנה לאותו מורה דרך חביב שיוסיף את שני הפרקים? גילגמש שיחה 06:37, 23 בפברואר 2014 (IST)תגובה
הערך הנוכחי לא מצוין. למעשה הוא מטעה ועדיף היה למחוק אותו ולכתוב חדש. הטמפלרים תרמו רבות לתנועה הציונית וכיום בערך אין דגש בנושא. וטוב לקרוא את מגיסטר. Nachum - שיחה 17:03, 10 במרץ 2014 (IST)תגובה

מקורות חסרים בפרק שלאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור]

מגיסטר יקר צוין דבר ההתנקשות בשני הטמפלרים בחיפה בנובמבר 46', אולם הדבר לא מופיע באף אחד מן המקורות שמופיעים בערך. לא מצאתי התייחסות לכך, ואשמח לדעת מניין העדות לכך שזה אכן קרה. לגבי ההתנקשות שבוצעה באותו חודש על ידי רפי איתן יש מידע חיצוני, וכך גם לגבי ההתנקשות בוגנר. לגבי שני החיפאים - לא מצאתי עדות מלבד מה שכתוב בערך. Aumora - שיחה 12:21, 17 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה

זה לא מידע שאני הבאתי, אבל חיפוש קל בגוגל הניב מקור שהוספתי לערך. Magisterשיחה 11:55, 18 בספטמבר 2015 (IDT)תגובה
הרבה תודה על היענותך המהירה, מגיסטר. לא מצאתי בשום מקום, לא ספר הגדוד הראשון, לא ספר הפלמ"ח, ולא בספרו של יגאל אלון שמספר על המאורעות, מידע על כך שרפי איתן היה שותף להתנקשות בשני הגרמנים בוולדהיים. אני שותף לעבודה סמינריונית שנכתבת על הפרשות הללו, ואיתן לא מוזכר באף אחד מהמקורות המשניים. תודה על התייחסותך Aumora - שיחה 20:08, 7 באוקטובר 2015 (IDT)תגובה
הנה מקור לנ"ל - רפי איתן מספר על כך בעצמו, בגאווה גלויה, בראיון בעובדה. Magisterשיחה 14:05, 13 באוקטובר 2015 (IDT)תגובה
תודה. דע לך מגיסטר יקר, שלא מצאתי בשום מקור אחר, זולת זה שסיפקת לי, עדות להתנקשות בשני הטמפלרים בחיפה. אינני אומר שהיא לא התקיימה, אבל העובדה שלא צויינה כלל בספרו של יגאל אלון, בספר ההגנה ובספר הגדוד הראשון אומר דרשני. החשד שלי עלה על רקע העובדה שישנו רק מקור אחד ויחיד שמציין שההתנקשות בחיפה קרתה - גם עיתוני התקופה אינם מציינים זאת, ועברתי על רבים מהם. Aumora - שיחה 00:25, 2 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
לעתים יש צורך לחפש במקורות זרים, לא כל המידע קיים בהכרח בעברית. איני מופתע שהיסטוריוגרפים של ההגנה לא מצאו לנכון לכלול פרט זה בספריהם, בין בהיותו פרט שולי למדי במאבק על הקמת המדינה ובין בהיותו מביך. יותר מפתיע הוא וידויו גלוי הלב של רפי איתן, וגם זה רק כ-60 שנה לאחר מעשה. מכל מקום ביקשת מקורות לשני המקרים המתוארים וקיבלת, ומדובר במקורות אמינים ואיכותיים לאין שיעור מידיעה בעיתון, כך שאין מקום ל״חשדותיך״, וודאי שלא להוספת ״דרוש מקור״ לאחר שאלה סופקו. Magisterשיחה 09:25, 2 בנובמבר 2015 (IST)תגובה

מי היה האיש שהניח את המוקש באלונים ב-1939

[עריכת קוד מקור]

בערך כתוב כי הרמן סוס מולדהיים הניח מוקש באלונים ב-14 מרץ 1939.ידוע מהכתובים כי העקבות של מניח המוקש הובילו לבית המלאכה של הנפח בוולדהיים. הנפח בוולדהיים היה גוטליף דיינינגר ולכן סביר להניח כי הוא או מי מבני ביתו היו קשורים למטען. בנוסף ידוע כי פרידריך דיינינגר שאפר מוולדהיים שצנח עם ארבעה נוספים ב-1944 ליד יריחו בשירות הנאצים סייע לערבים גם במהלך המרד הערבי הגדול, נכלא על ידי הבריטים וברח לגרמניה,ובברלין עזר למופתי. . (77.124.113.149 22:14, 15 בספטמבר 2020 (IDT)) חביב כנען כותב בספרו - "הגיס החמישי - הגרמנים בא"י 1933 - 1945".""ב-10 בינואר 1939 דיווח האדון דהלא לממשלת גרמניה על החמרה ביחסים בין השלטון המנדטורי לבין המתיישבים הגרמנים: שלטונות המנדט החלו מתייחסים ברצינות לעלילות היהודים, המאשימים אותנו בהדרכת המורדים ובהשתתפות פעילה בהתנפלויות הערבים על ישובי היהודים. הם אומרים שגרמני בשם בראון או יאפס עמד בראש המהומות בטבריה. גם המזכיר הראשי של ממשלת המנדט אמר לי כי גובר יותר ויותר החשד נגד הגרמנים, לאחר שהוברר כי מורדים ערבים שהשתתפו בהתקפות על ישובים יהודיים, מצאו מחסה במושבות הגרמניות, ואלדהיים ובית-לחם. מפקד הצבא הבריטי הודיע לי כי מורדים ערביים יצאו מן המושבה ואלדהיים, כדי להתנפל על משמר בריטי, וכלבי המשטרה הובילו למושבה זו (שם, עמ' 92-91). באחד מדו"חות הבולשת הבריטית נרשם שגוטליב דיינינגר מוואלדהיים עסק בהרכבת מוקשים עבור המורדים הערבים ולגבי הרמאן סוס מוואדלהיים נתעורר החשד כי לא רק שאימן ערבים בשימוש במוקשים, אלא הוא עצמו הניח מוקש בקרבת אלונים, ב-14 במרץ 1939, שהרג שני יהודים. מזכרונותיו של ויליאם מסר, איש הבולשת הבריטית:תגובה

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2024)

[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בטמפלרים (תנועה) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 15:27, 22 במרץ 2024 (IST)תגובה