שיחה:טבל
הוספת נושאמראה
תגובה אחרונה: לפני 7 שנים מאת פרץ הכהן בנושא העברה מהערך
לא הבנתי מה הקשר בין אכילת קודשים (המחייבת קנס של חומש) לאכילת טבל, שזה דין בתורומות ומעשרות.
- הטבל הוא מאכל שלא הופרש ולכן עד שהוא יופרש כאילו כולו קדוש כי לא הקצו בו חלק מיחוד להקדש. ההפרשה היא לכהנים והלווים בבית המקדש ולכן הוא נקרא "קודש" ולכן צריך להוסיף חמישית על הנתינה לכהן. אלבי - שיחה 13:30, 27 באפריל 2008 (IDT)
- זה פשוט לא נכון. צריך להפריש מטבל תרומות ומעשרות ואין לזה קשר לחומש. --שפ2000 - שיחה 15:31, 27 באפריל 2008 (IDT)
- טוב, יכול להיות שאתה צודק. אבל הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פרק י' מביא משם את המקור!:
- כ [יט] הטבל כיצד: כל אוכל שהוא חייב להפריש ממנו תרומה ומעשרות--קודם שיפריש ממנו, נקרא טבל; ואסור לאכול ממנו, שנאמר "ולא יחללו, את קודשי בני ישראל--את אשר ירימו, לה'" (ויקרא כב,טו)--כלומר לא ינהגו בהן מנהג חולין, ועדיין קודשים שעתידין להיתרם לא הורמו. כא האוכל כזית מן הטבל, קודם שיפריש ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר--חייב מיתה בידי שמיים, שנאמר "ולא יחללו, את קודשי בני ישראל . . . והשיאו אותם עוון אשמה" (ויקרא כב,טו-טז).
- טוב, יכול להיות שאתה צודק. אבל הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות פרק י' מביא משם את המקור!:
- זה פשוט לא נכון. צריך להפריש מטבל תרומות ומעשרות ואין לזה קשר לחומש. --שפ2000 - שיחה 15:31, 27 באפריל 2008 (IDT)
הוספת פרטים
[עריכת קוד מקור]פרטים שחשוב להוסיף בערך "טבל" - איסור טבל נוהג רק בארץ ישראל, זו אחת מהמצוות התלויות בארץ - כאשר הטבל מתערב עם פירות במינו כל התערובת אסורה עד שיפרישו ממנו תרומות ומעשרות אפילו שכמות המותרת גדולה הרבה יותר מפי שישים.
העברה מהערך
[עריכת קוד מקור]- "לפי העיקרון כי ההפרשה הוא רק ״הכשר מצוה״ (הכנה למצווה אך לא המצווה עצמה), כל עוד שלא ניתנה חלק המופרש לכהן, אין לו דין הפרשה כלל.[1] - סוף העברה.
פרץ הכהן למיטב ידעתי הדבר ממש אינו נכון. מיד שהפרישו מהפירות - יש להפרשה דין תרומה. אשמח את תמציא את המקור לעיון, איני מכיר את המקור שהבאת. תודה בן-ימין - שיחה 12:05, 14 ביולי 2017 (IDT)
- בן-ימין, דין תרומה (מה שהרים, הרים) אמנם יש, אבל למצוות נתינה עדיין לא נגע ולא פגע (שמתי שם את המקור, כמדומני ששם יש שני מקורות לדבר)--פרץ הכהן • שיחה •בשר כשר• י"ד באלול ה'תשע"ז • 00:39, 5 בספטמבר 2017 (IDT)
- סליחה אם זה קצת מבלבל אבל אציין בקיצור את דברי הרמב"ם (פירוש המשנה לרמב"ם, משנה ברכות, ז:א); דווקא שם הסביר שאין דרכה של משנה להביא דברים פשוטים אלא דינים שיש הוה אמינא לאידך, אף כאן הוי אמינא כי טבל דרבנן ניתן לזמן עליו ברכת המזון כיוון שאינה אלא דרבנן - קמ״ל מתניתין שאין מזמנין עליו--פרץ הכהן • שיחה •בשר כשר• י"ד באלול ה'תשע"ז • 00:48, 5 בספטמבר 2017 (IDT)
- ^ The Torah Of Challah: Giving Challah To The Kohen" מכון איגוד הכהנים, דף 141-149