שיחה:חרם על ישראל

קרדיט והערות

השתמשתי בערכים הבאים בוויקיפדיה האנגלית:

• Academic boycotts of Israel
• Boycott, Divestment and Sanctions
• Boycotts of Israel
• Visa requirements for Israeli citizens
• Israeli Apartheid Week

ובערכים ישראל, יחסי החוץ של ישראל וכן במגוון ערכים אודות יחסי חוץ של ישראל עם מדיניות ספציפיות.

הערות:

• חסר בערך מידע אודות חרם על ישראל בתחום הספורט וכן אודות חרם כלכלי הנערך מסיבות דתיות. מידע אפשר למצוא בערכים Disinvestment from Israel וBoycotts of Israel in sports. למרבה הצער אין לי ידע עצמאי רב בנושאים האלו על כן העדפתי לא לכתוב אותם בעצמי, מחשש להטעיה.
• לדעתי יש מקום לפתוח ערך נפרד כמעט אודות כל סוג חרם בישראל, יש המון מה להרחיב ולא נכנס כי זה היה ברמה פרטנית מדיי

BlueHorizon - שיחה 22:29, 15 במאי 2013 (IDT)

חרם על התנחלויות

חרם על התנחלויות הוא לא חרם על ישראל. הוא אפילו במידה רבה מנוגד לו. לכן אין לערבב את שני הדברים, ולהסתפק בראו גם. העברתי את הדברים לערך נפרד בשם חרם על ההתנחלויות, ואני מרחיב מעט גם (ומתאים לערך נפרד).

הניסיון לכרוך את שני הדברים, עמדה בה מחזירה ממשלת ישראל והימין, הוא הוא בלתי נייטרלי. eman • שיחה • ♥ 01:58, 16 במאי 2013 (IDT)

למען הפרוטוקול, אני אציין כאן את הסיבה לביטול העריכה ואני כמובן מתנצלת אם הפנייה נעשתה בצורה בלתי ראויה. באזור ההתנחלויות מתגוררים ישראלים רבים וניתנים שירותים אזרחיים - אפילו ניתן להצביע שם. אין ספק שיש לישראל שליטה ואחריות על הנעשה באזור. החרם נעשה מתוך מטרה מוצהרת לפגוע במדיניות ישראל בשטחים הללו ובניגוד לחרמות פנים-ישראליים, שם חרם על ההתנחלויות מוכרז בבירור כחרם רק על ההתנחלויות, בחרמות על ישראל בעולם, יש טשטוש מסויים כשהחרמות על ההתנחלויות מוכרזים כ"חרם על ישראל" וכרוכים לעתים בהחרמה משולבת של אזורים מחוץ לקו הירוק (ראה פסקה שנמחקה). אני רואה לנכון להדגיש את הטענה בהפניה לוויקיפדיה האנגלית, שם חרמות חוץ-ישראליים על התנחלויות עורבבו בתוך החרם על ישראל ונחשבים בעצם כחלק מהחרם על ישראל, למרות שהאזורים מוגדרים בערך על גבולות ישראל כשטח כבוש, BlueHorizon - שיחה 12:06, 16 במאי 2013 (IDT)

אין על מה להתנצל. פשוט כדאי על נושאים שעשויים לעניין אנשים נוספים לדון בדף השיחה של הערך.

זה שמדובר על ישראלים, ושהשטח בשליטת ישראל עדיין לא עושה את החרם לחרם "על ישראל". להפך. מי שמחרים את ההתנחלויות עושה את זה בשביל לעשות את האבחנה. יש מי שרוצים לטשטש את ההבדל. מצד אחד אלה שמחרימים את ישראל באופן כולל, ומצד שני תומכי ההתנחלויות (כולל ממשלת ישראל הנוכחית). אבל ההבדל קיים בהחלט ויש לדאוג שגם אם מזכירים את החרם על ההתנחלויות, שיהיה ברור שמדובר בתופעה שונה.

מעבר לזה, יש וד דברים שצריך לארגן מחדש בערך. הוא קופץ מנושא לנושא, ויוצר רושם למשל שקממפיין ה BDS הוא חלק מהחרם הערבי. eman • שיחה • ♥ 16:33, 16 במאי 2013 (IDT)

אני לא מסכימה לחלוטין, לדעתי כל המאפיינים שצוינו עדיין הופכים את זה לחרם על ישראל, אבל הבנתי חלקית את הבעייתיות. אני מציעה לפתוח כותרת בערך שתדבר בכמה מילים על ההגדרה השנויה במחלוקת של שייכות ההתנחלויות לישראל ועיקרי החרמות החיצוניים שהוטלו על האזור, כפי שהם מובאים כרגע בתת הפסקה "תוצרת ההתנחלויות". משם תהיה הפניה לערך המורחב של החרם על ההתנחלויות (שכולל גם חרמות פנימיים וגם חיצוניים).

בנוגע לארגון הערך - אין ספק שיש בעיה, אבל היא מובנית ונעוצה בזה שרוב העניינים מתקשרים בצורה כלשהי אחד לשני. החרם הערבי למשל מתקשר לחרם מדיני וחרם כלכלי, הBDS מתקשר לחרמות אקדמיים, תרבותיים וכלכליים אבל לא יכלתי לציין אותו בכל תת חרם. בקשר לנקודה שציינת - שמתי לב אליה בעבר והתכוונתי להפריד את החרם על ישראל לשני ערכים, אחד בתקופת קום המדינה עד שנות ה-90 והשני בשנות האלפיים אבל אין לי מספיק ידע על הראשון, מה גם שיש קשר עד היום. בקיצור - עשיתי כמיטב יכולתי, אם אתה חושב שאתה יכול להבהיר או לערוך בצורה טובה יותר, אתה יותר ממוזמן BlueHorizon - שיחה 18:38, 16 במאי 2013 (IDT)

"לחסל את מדינת ישראל"

המונח "לחסל את ישראל" כהגדרת מטרת הארגונים האלו איו מתאים. לא בפתיח, ולא בהמשך כתיאור מטרות הbdsm. משתמע ממנו כאילו הארגונים רוצים להרוג או לגרש את כל היהודים או משהו. ישנם הרבה אנשים, גם ישראלים, שרוצים להקים מדינת כל אזרחיה, להקים מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון, או תומכים בזכות השיבה, או גם וגם וגם, ולא נראה לי הגיוני לטעון שהם רוצים לחסל מישהו או משהו. לדעתי יש להחליף ל"רוצים לבטל את אופייה היהודי של המדינה". לכל הפחות, יש להחליף ל"לפרק את ישראל כמדינה יהודית" או "לבטל את ישראל כמדינה יהודית". עד כמה שאני יודע, אף אחד מהארגונים לא מתנגד לעובדה שהמדינה היא דמוקרטית, רק לזה שהיא יהודית. אחליף בקרוב, אם אף אחד לא יגיב. בלנק - שיחה 03:13, 2 ביולי 2013 (IDT)

חלק מארגוני ה-BDS (ורשמת BDSM כפליטה פרודיאנית? אין ספק שהישראלים שתומכים ב-BDS הם סאדו-מזוכיסטים ), לפחות הפלסטינים שבהם, תומכים גם בהשמדת/גירוש כל היהודים מ"פלסטין", ולמרות שהם מדברים בשפת "זכויות האדם" הם תומכי טרור, שמעודדים אלימות כנגד יהודים. כך שלרשום "לחסל את ישראל" כמטרת החרם זה נכון. זו גם הייתה מטרת החרם הערבי (ולא שלום דמוקרטי עלי אדמות). בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 11:34, 2 ביולי 2013 (IDT)

אתה מציג כאן הערכה אישית שלך לגבי מטרתם הסמוייה של חלק מתומכי הbds. הצגתה בגוף הערך אינה מתיישבת עם ויקיפדיה:נקודת מבט נייטרלית. באתר הbds כתוב מפורשות שהחרם הוא "עד שישראל תציית לחוק הבין לאומי ותעניק זכויות לפלסטינים". כלומר- הוא ייפסק הרבה לפני שישראל תושמד. בזה הוא נבדל מהחרם הערבי, ובגלל זה הוא זוכה לתמיכה גם מאנשים רבים התומכים בזכויות אדם וכו'. (רק למען הסר ספק, אני מתנגד לחרם על ישראל ולתנועת הbds). ברשותך, אני מפנה לדיון מלוח המודעות. בלנק - שיחה 14:11, 2 ביולי 2013 (IDT)

הם דורשים גם את זכות השיבה - השמדת ישראל. בחלק מהאירועים שהם מארגנים מובעת תמיכה באלימות כנגד ישראל ויהודים. גם באופן פעולתם הם מטיפים להשמדת ישראל, בכך שהם טוענים שאין לה זכות קיום. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 15:22, 2 ביולי 2013 (IDT)

מסכימה עם בלנק. 0מולניות עוכרות ישראל תומכות בחרם כאמצעי לחץ על ישראל לסיים את הכיבוש אך הדרך משם ועד לחיסול ישראל ארוכה. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 15:39, 2 ביולי 2013 (IDT)

ניתן לכתוב כמובן שהם דורשים את זכות השיבה (אם זה אכן כתוב באתר שלהם), אבל את ההיקש "זכות השיבה=השמדת ישראל" ראוי שיעשה הקורא. בלנק - שיחה 16:00, 2 ביולי 2013 (IDT)

הפתרון למחלוקות מסוג זה הוא לצטט מתוך דברי מארגנות החרם וליחס אליהן את הדברים ושלום על ישראל ועל ויקיפדיה. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 16:09, 2 ביולי 2013 (IDT)

הערך לא עוסק רק בקמפיין החרם של BDS, אלא בכלל קמפייני החרם נגד ישראל - שחלק גדול מהם אכן נועד למחוק את ישראל מהמפה (החרם הערבי למשל, החרם מטעם איראן, התעמולה הפלסטינית). גם קמפיין ה-BDS נועד להשמיד את ישראל ומעודד אלימות כנגד אזרחים ויהודים, אך הם משתמשים ברטוריקת ה"זכויות" (זכות השיבה, הזכות להתנגדות מזוינת) כדי לנצל אידיוטים שימושיים במערב ולכן לא אומרים "השמדה" ו"רצח עם" במפורש באתר שלהם, למרות שזו הכוונה שלהם. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 17:02, 2 ביולי 2013 (IDT)

אני חושבת שכולם צודקים. מדוע לא לכתוב במטרה הראשית פירוק/חיסול של ישראל כמדינה יהודית, ואז להוסיף שבחלק מהמקרים המטרה היא לחסל את ישראל בכלל? BlueHorizon - ביבר הזכוכית 23:14, 3 ביולי 2013 (IDT)

קודם כל, הדגש העיקרי שלי היה שלא ראוי להשתמש במונח "חיסול" כדי לתאר מישהו שרוצה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. נראה שעל זה כולם מסכימים חוץ מmathknight.

אם את בעד להוסיף שמטרת החרם בחלק מקרים היא חיסול ישראל בכלל, (למיטב הבנתי, גם matknight לא תמך בזה עד עכשיו) יש להביא לכך מקורות. אני בטוח שלא ימצאו, כי אף אחד מהארגונים לא מצהיר על כך, וזו רק השערה של עורכי ויקיפדיה. (ראו ויקיפדיה:מחקר מקורי) לדעתי זו גם השערה שגויה בעליל. אני בטוח שהרבה מתומכי החרמות היו רוצים לראות את ישראל נשרפת, אבל החרם הוא כלי חלש מאוד, ומאוד לא יעיל כדי לגרום לכך. לעומת זאת, חרם שמצליח עשוי להיות כלי יעיל מאוד כדי לגרום למדינה לשנות מדיניות, או אפילו להעניק זכויות שוות לפלסטינאים. וכאן נעוץ ההבדל. בלנק - שיחה 00:41, 4 ביולי 2013 (IDT)

אני מסכימה עם העקרונות שבדברייך. אני לא חושבת שזו השערה - הסתמכתי על דברי MathKnight שבסוגריים ואני מניחה שיש לו מקורות לדבריו. לגבי איראן אני די בטוחה שהיא הצהירה על רצון להשמדת ישראל. כמובן שיש לציין שזה רק מיעוט מקרב המחרימים. BlueHorizon - ביבר הזכוכית 02:14, 4 ביולי 2013 (IDT)

הצעת פשרה/בוררות

מכיוון שבינתיים תרמנו רק שלושה אנשים לדיון, ולא ברור אם עוד רבים עומדים להצטרף, אני מציע הצעת פשרה: בפתיח יהיה כתוב:

"חרם על ישראל הוא הפעלת סנקציות על מדינת ישראל מתוך מטרה לפגוע בה או לגרום לה לפעול בצורה הרצויה למטיל החרם. היא ננקטת לרוב על מנת להביא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, להביע ביקורת על מדיניותה ופעולותיה ביחס לפלסטינים, או אפילו לחסל את ישראל כמדינה יהודית על ידי פגיעה כלכלית. (ומשם ממשיך כרגיל)

בפסקה על הbds יהיה כתוב:

חלק משמעותי מהחרם האקדמי על ישראל הוא יוזמה של תנועת BDS (ראשי תיבות "חרם, משיכת השקעות וסנקציות"), אשר נתפסת בעולם כתנועה א-פוליטית על אף שהיא מתנגדת קיומה של ישראל כמדינה יהודית. התנועה תומכת בהקמת מדינה פלסטינית בשטחי יהודה, שומרון ועזה, הפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה בתחומי הקו הירוק והכרה בזכות השיבה.

אם אתה מתנגד גם לנוסח זה, אז אני מציע שנלך לבוררות. אני מוכן לכל מפעיל מערכת שתציע בתור בורר. (אך יש לתת לשנינו לנסח מחדש את עמדתנו בצורה מסודרת בפסקה חדשה, לפני שקוראים לו) מה אתה אומר? בלנק - שיחה 22:16, 3 ביולי 2013 (IDT)

בפתיח - למה להשמיט את המשפט על הסיבה שננקטה בעבר? רק כדי להבהיר - השינוי הנוסף שאתה מציע הוא להשמיט את המילה דמוקרטית או שאתה חושב שיש לשנות גם את הסדר?

בפסקה על הBDS - אני לא חושבת שפירוט מטרות התנועה רלוונטי לכאן. בתחילה נכתב "..אשר נתפסת בעולם כתנועה א-פוליטית, ומטרתה לגרום לישראל לפעול להקמה מיידית של מדינה פלסטינית עצמאית". אפשר להוסיף גם את ההתנגדות לקיום ישראל כמדינה יהודית, כהצעתך אבל אני סבורה שענייני הקו הירוק הם פירוט מיותר. BlueHorizon - ביבר הזכוכית 23:10, 3 ביולי 2013 (IDT)

1. לדעתי ההפרדה בפתיח ל"עבר והווה" אינה נכונה, וכל הסיבות והזמנים מעורבבים זה בזו. (לא נקודה מהותית בעיניי)
2. לדעתי הביטוי הככלי יותר "פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטינאי" עדיף מאשר הדוגמאות של נסיגה משטחים וזכות השיבה, כי יש כל מיני מחרימים שתומכים בכל מיני דברים. (לא נקודה מהותית בעיני)
3. אני אכן מציע לשנות גם את הסדר בפתיח. אני מתנגד לעצם השימוש במילה "לחסל" אבל אם משתמשים בה, חשוב קודם לציין את המטרות המוצהרות של התנועות הגדולות, ואחרי זה את הספקולציות של mathknight
4. הפירוט על מטרות התנועה קיים בערך כרגע, אני רק שיניתי אותו קצת, כדי שיהיה יותר נייטרלי לדעתי. אפשר גם להסיר אותו מצדי.
5. אם את גם תומכת בהסרת המילה "לחסל" בשתי הפסקאות, אז נראה לי שרוב של 3 נגד 1 זה רוב מספק, ואפשר לחכות כמה ימים, לראות שאין מתנגדים נוספים, ואז לשנות. בלנק - שיחה 23:21, 3 ביולי 2013 (IDT)

1. לדעתי הניסיון להשפיע על ישראל מדינית הוא מטרה בפני עצמה (זה לא בהכרח חלק מפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני, למשל הנסיגה מסיני בעבר קשורה למצרים ונבעה מלחץ מדיני שדומני שכלל איום בחרם) אבל לאחר בחינה, אני חושבת שאתה צודק בקשר לערבוב הזמנים. לכן, אני מציעה פשוט להכניס את ההשפעה המדינית כמטרה עצמאית.

3. אם משנים את הסדר, לדעתי הביקורת על המוסריות כלפי הפלסטינים צריכה לבוא ראשונה כי היא הסיבה המרכזית המוסכמת על רוב המחרימים. רק חלק מאלו חושבים שזו גם דרך לפתור את הסכסוך. בדבריו האחרונים של MathKnight (לגבי חלק מהארגונים) היה הגיון מסויים ששוכנעתי על ידו - ראה את הצעתי למעלה. מה אתה חושב?

4. תומכת בהסרה.

2+5. אני מעדיפה להמתין לתגובתו של MathKnight שכן בהתחלה חשבתי שטענתך מוצדקת, חיכיתי לתגובתו וחלק מדבריו שיכנע אותי. נכון לעכשיו המילה לחסל אכן נראית לי תקיפה מאוד, BlueHorizon - ביבר הזכוכית 00:04, 4 ביולי 2013 (IDT)

1. שימי לב ש"השפעה מודינית" באופן כללי מוזכרת במשפט הראשון של הערך- "לפעול בצורה הרצויה למטיל החרם." בגרסא הנוכחית היא מוזכרת פעמיים, ואני בעד לצמצם.

3. אגיב בפסקה הקודמת. הסדר לא משנה לי בכלל, מלבד זה שהספקולציה על ה"חיסול" תבוא אחרונה. את מוזמנת להחליף כאן בגוף ההצעה שלי איך שנראה לך נכון

נמתין לתגובתו של mathknight לגבי כל הסעיפים. בלנק - שיחה 00:31, 4 ביולי 2013 (IDT)

נראה לי שהערך במתכונתו הנוכחית הוא הוגן. גם אנשים שתומכים בחרם על ישראל כגון נועם חומסקי ונורמן פינקלשטיין הגדירו חלק מתנועות החרם על ישראל ככאלה שתומכים בחיסולה.[ 1 ] אמנם קצת קשה להגדיר מה זה לתמוך ב"חיסול של מדינה" והאם ביטול הזהות שבשמה היא קמה שווה ערך לחיסולה, אך לא נראה לי שיכול להיות ספק שארגונים שקוראים לייסוד פלסטין "מהנהר אל הים" תומכים למעשה בחיסול ישראל, וזו אכן המטרה הרשמית של חלק מארגוני החרם וזה מתבטא גם בקמפיינים שלהם.[ 2 ] בברכה, Ben tetuan - שיחה 01:11, 4 ביולי 2013 (IDT)

לבלנק - לגבי 1, אתה צודק אבל יש כאן הרחבה מסויימת לגבי זה שהפעילות מדינית והסוגריים. המשפט הראשון היה הגדרה כללית בעוד כאן בעצם יורדים לפירוט, כיוון שזו באמת מטרה עיקרית (לצורך העניין, נסיגה משטחים או הכרה במדינה פלסטינית הם מהיעדים הבולטים). לגבי 3, אני לא רוצה לערוך לתוך ההודעה המקורית אז אציע כאן את הסדר הבא: מוסריות, מדינית, סכסוך, פירוק מדינה יהודית וחיסול במקרה שיוכח שאכן קיימת מטרה כזו. BlueHorizon - ביבר הזכוכית 03:05, 4 ביולי 2013 (IDT)

מסכים עם בן טטואן. אין ספק שיש יוזמות חרם שמטרתן חיסול ישראל והקמת "מדינת פלסטין" על חורבותיה. החרם הערבי הוא למשל יוזמה כזו (אל תטען שמטרת החרם הערבי היא לקדם דמוקרטיה וזכויות אדם), וגם מטרת ה-BDS היא כזו: הקמת מדינה פלסטינית, זכות השיבה ושלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לכן, בפסקת הפתיחה צריך להופיע שאחת ממטרות החרם היא חיסול ישראל. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 13:55, 4 ביולי 2013 (IDT)

האם קראת את הצעת הפשרה???? המונח "חיסול ישראל כמדינה יהודית" מופיע שם... לגבי הbds, בגרסא שאני הצגתי מוצגת עמדת הbds כפשוטה, ללא פרשנות. אם אינך מוכן להצעה, אני מבקש שתציע בורר, ונראה שהוא מקובל על כולנו.זאת כדי לחסוך את הצורך בדיון ארוך ומתיש שסופו בהצבעת מחלוקת. בלנק - שיחה 14:19, 4 ביולי 2013 (IDT)

נראה לי שאני יכול לקבל את הפשרה. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 14:23, 4 ביולי 2013 (IDT)

בוצע. יופי לנו. אופק כחול, אם את רוצה לשנות את הסדר כאמור, את מוזמנת. בלנק - שיחה 15:31, 4 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://spirit.tau.ac.il/government/downloads/IsraelAfrica.pdf
  • In אפרטהייד on 2013-09-12 23:22:26, 404 Not Found
  • In המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי on 2013-09-13 01:10:15, 404 Not Found
  • In יחסי החוץ של ישראל on 2013-09-13 02:36:37, 404 Not Found
  • In אפרטהייד on 2013-09-15 22:30:00, 404 Not Found
  • In יחסי החוץ של ישראל on 2013-09-15 23:59:01, 404 Not Found
  • In אפרטהייד on 2013-09-19 23:58:08, 404 Not Found
  • In המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי on 2013-09-20 04:55:28, 404 Not Found
  • In חרם על ישראל on 2013-09-20 07:22:51, 404 Not Found
  • In אפרטהייד on 2013-09-24 15:41:21, 404 Not Found
  • In המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי on 2013-09-25 00:10:12, 404 Not Found
  • In חרם על ישראל on 2013-09-25 03:13:18, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 06:13, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

מדובר על קובץ של 6 עמודים באנגלית מאת נעמי חזן, יכול להיות שזה פרק מספר. עסק בסקירה של היחסים בין אפריקה לישראל מאז הקמת המדינה ועד שנות ה-2000. אני לא מצליחה כרגע למצוא תחליף, משאירה את הקישור לשבוע-שבועיים הקרובים עד שאני אוכל לבדוק אופק כחול - ביבר הזכוכית 19:08, 29 בספטמבר 2013 (IDT)

תוקן אופק כחול - ביבר הזכוכית 20:55, 17 באוקטובר 2013 (IDT)

זה אחד הערכים הכי לא אובייקטיבים שראיתי בויקיפדיה

הערך ממש מוטה בצורה בוטה לכיוון התומך בחרם הסנדק - שיחה 02:33, 9 ביוני 2015 (IDT)

תן דוגמאות, ונתקן במידת האפשר. --בן נחום - שיחה 09:37, 9 ביוני 2015 (IDT)

להוסיף להסבר התמונה

התפוז מייצג את מותג "ג'אפה", מהמוצרים הישראלים המיוצאים ביותר. המיץ בתמונה נצבע אדום כדי להבהיר שמי שנהנה ממוצרים ישראלים, תורם לכאורה לשפיכות דמים.

84.95.230.168 20:20, 11 ביוני 2015 (IDT)

השבדים הבורים אינם יודעים שהתפוז היה פאר הייצוא של ערביי ארץ ישראל, ולפיכך התפוז הנוטף דם מסמל את רצחנותם, הידועה לשמצה, של ערביי ארץ ישראל. דוד שי - שיחה 21:29, 11 ביוני 2015 (IDT)

חוק אמריקאי נגד חרם על ישראל

• יצחק בן חורין, ynet, החוק בדרך: "אירופה לא תוכל להחרים את ישראל", באתר כלכליסט, 12 ביוני 2015

כאשר יושלם ויגיע לידי מימוש (יחוקק וייחתם ההסכם בין ארצות הברית להאיחוד האירופאי) יש להוסיף זאת לערך. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 00:22, 13 ביוני 2015 (IDT)

אם הם כל כך חזקים, למה הם לא מחוקקים את "חוק שלום במזרח התיכון"? דוד שי - שיחה 00:40, 13 ביוני 2015 (IDT)

כי הם לא מעוניינים בזה. --סתארה - שיחה 11:20, 7 ביולי 2015 (IDT)

מידע לא נכון בתוכן הערך

הונדה וקוקה קולה לא החרימו את ישראל בעקבות לחצים מצד הליגה הערבית. אסטרטגית השיווק של חברת קוקה קולה פועלת לפי איך שהיא פעלה בישראל: תחילה להכניס רק את הקוקה קולה (על מנת להעמיד לו קהל צרכנים קבוע) ורק אחר כך (בנקודה בה הקוקה קולה מגיעה לנקודת הצלחה מספקת) להכניס לשוק את יתר המשקאות. בהקשר להונדה המניעים היו בעיקר כי ישראל היא שוק קטן ולא רווחי וללא תמריצים מספקים לייצא לישראל, זה לא משתלם לחברות.--סתארה - שיחה 11:02, 7 ביולי 2015 (IDT)

הראו גם בתחילת הפרקים

מחקרים רבים העידו על הקשר הישיר בין החרם על ישראל וגורמים אנטישמים, שהם הליבה הראשונית שפועלת למען זה. ברור שלא כל מי שקורא לחרם על ישראל אנטישמי, אבל גם לאנטישמים הקוראים לחרם על ישראל יש מקום בערך זה. אני לא חושבת שזה הגינוי להוסיף את זה לתוכן הערך עצמו (עדין, אלא עד שאמצא דרך לבנות ולהוסיף את זה באופן ראוי ומספיק טוב) ולכן ראוי שיהיה לזה לפחות התייחסות בראו גם.--סתארה - שיחה 11:21, 21 ביולי 2015 (IDT)

כתבת יפה שלא כל מי שקורא לחרם על ישראל הוא אנטישמי. אני לא חושבת שמדובר גם ברוב. לכן אין טעם להפנות לערכים מורחבים בנושא האנטישמיות בכל פרק - ערכים מורחבים נועדו להרחיב על נושא הפרק הספציפי ונושאי הפרקים אינם אנטישמיות. זאת ועוד, אין טעם להפנות לאותם ערכים בכל פרק - מספיק הראו גם הכללי בסוף הערך. בברכה, אופק כחול - ביבר הזכוכית 21:10, 21 ביולי 2015 (IDT)

עדין כתבתי שמי שהתחיל עם כל הרעיון הזה אנטישמי, ולכן החרם וגלגולו נעשה בעידודו ולריצוי מטרותיו ורלוונטי לערך. אני עדין מחזיקה בעמדה שרצוי שיהיה לזה הפניה בהתייחס לפרק, אם כבר עדיף להוריד את הראו גם בסוף הערך.סתארה - שיחה 14:31, 22 ביולי 2015 (IDT)

אני לא בטוחה כמה את מודעת לנהלים בוויקיפדיה לכן אפנה את תשומת ליבך לכך שחזרה על עריכה (כלומר החזרה של משהו שהוספת ובוטל, לפני שהוכרע בדיון שיש להוסיפו) נחשבת לפעולה בלתי תקינה בוויקיפדיה. העובדה שאנו מנהלות דיון והשבת, אין משמעה שאת יכולה לחזור ולהוסיף את העריכה. בהתאם, אני מבקשת שתבטלי את העריכה האחרונה לפני שתמשיכי להגיב כאן.

לענייננו, לא ברור על סמך מה את קובעת "שמי שהתחיל עם כל הרעיון הזה אנטישמי". אני יכולה לטעון - על סמך בסיס רחב יותר - שהחרם נובע כתוצאה מתנאי מחיה או תנאים לאומיים של הפלסטינים. זו הרי המטרה המוצהרת של החרם. אם כבר להרחיב סיבות לחרם, אולי כדאי לקשר דווקא לזכות השיבה או הסגר על רצועת עזה? אני פשוט לא רואה מקום להפנות לערכים מורחבים בנושאי הכחשת השואה, אנטישמיות נוצרית והאנטישמיות החדשה ברקע (כפי שציינתי, ההפניה לערכים המורחבים אמורה להרחיב נושא שמתומצת בפרק - זה לא מה שכתוב בפרק). האינתיפאדה השנייה מתאימה כי בזה אכן עוסק רוב הפרק (את יכולה להשאיר). אופק כחול - ביבר הזכוכית 23:40, 22 ביולי 2015 (IDT)

אם כך, סליחה על העריכה הנוספת (עשיתי את זה לפני שקראתי את התגובה - אבל הפעם זה לא בתוכן אלא בראו גם בסוף אז מקווה שזה בסדר). מצרפת מקור לטיעון שהצגתי: Manfred Gerstenfeld, Demonizing Israel and the Jews. אני בכל מקרה ממש לא רואה את זה בצורה שאת הצגת, וחושבת שהטיעונים והסיבות העכשוויים הם רק סליל של תירוצים. אם אלו היו הסיבות לא היה צורך בהחרמת אף צד. מטרה מוצרת לא מעידה על המטרה האמיתית: גם בתק' השאה באיראן ארה"ב כל הזמן הצהירה שתסייע בלשמור על הדמוק' המונרכית בטיעון כי איראן היא המדינה הדמוקרטית היחידה באזור וכי הלחץ המדיני שמופעל הוא לטובת קידום איראן (והייתי חייבת : ההצהרות כי דובר על מחנות עבודה בתק' מלחמת העולם השנייה לא היו הסיבות האמיתיות).. הסיבות לחרם כפי שהזכרת הן סיבות שוליות ולא סיבות הליבה, אבל באמת אפשר להוסיף אותן בתור הטיעונים של המחרימים.--סתארה - שיחה 17:49, 23 ביולי 2015 (IDT)

בתחילת הפרק "רקע לחרמות חברתיים וכלכליים במאה ה-21" נוספה סדרה ארוכה של הפניות "ראו גם". הפניות כאלה אינן מקובלות, ויש רק להודות שהקורא לא נשלח לקרוא את כל תולדות הסכסוך, החל המאה ה-19. הערכים הרלוונטיים מוזכרים בגוף הפרק, ודי בכך. דוד שי - שיחה 18:47, 23 ביולי 2015 (IDT)

אתה ממש מגזים, לא כל קורא קורא את כל ערך (למשל קורא כמוני), ניגשים רק לפרק המעניין ולראו גם אם יש שם משהו רלוונטי. בגלל זה הגיוני ביותר לקשר ראו גם בהתייחס לכל פרק. אבל סבבה, מחיקתם רק מעודדת אותי לתכנן להרחיב את הערך עצמו בהתייחס לראו גם שרציתי להוסיף..--סתארה - שיחה 18:56, 23 ביולי 2015 (IDT)

סתארה, אני לא יודעת בכוונתך להוסיף, רק למניעת עוגמת נפש שאולי עלולה להתרחש, אני אציין שלדעתי יש התייחסות מידתית לכך שחלק מהמניעים עלולים להיות אנטישמיים בפסקאות הרקע והתמיכה והביקורת. אין ספק שתמיד יש מה להוסיף ולשפר, אבל אני בספק אם זה יהיה ברמה של פרק נוסף למשל וחשוב לשים לב למידתיות. אופק כחול - ביבר הזכוכית 10:40, 24 ביולי 2015 (IDT)

לא משתמשים ב"ראו גם" בתחילת הפרק. בשביל הרחבה קיימת תבנית "ערך מורחב". ראו גם מקומו בסוף הערך. גילגמש • שיחה 10:41, 24 ביולי 2015 (IDT)

אז למה קיימת האופציה? תבנית:ראו גם--סתארה - שיחה 16:46, 28 ביולי 2015 (IDT)

פעם בזמנו השתמשו בזה וכעת כבר לא. גילגמש • שיחה 16:55, 28 ביולי 2015 (IDT)

זה מוזר, התבנית נבנתה רק בשנת 2010 ולא מצוין דבר בדף השיחה. כשבדף השיחה הדיון הסתיים בוויתור על דיון בנושא, לאחר שהובהר השימוש כראו גם בהתייחס לפסקה מסוימת.--סתארה - שיחה 17:13, 28 ביולי 2015 (IDT)

יכול להיות שהיא הגיעה בירושה מפיתוח תכנה או משהו. אני כבר לא זוכר. בכל אופן, השימוש בה לא מקובל וגם די מיותר. יש הפניה לערך מורחב ודי בתבנית זו. גילגמש • שיחה 17:18, 28 ביולי 2015 (IDT)

אני בעד לפתוח על זה דיון, זה נראה לי ממש שימושי ויעיל.--סתארה - שיחה 18:01, 28 ביולי 2015 (IDT)

במזנון. גילגמש • שיחה 18:02, 28 ביולי 2015 (IDT)

איך לא בפתיח? זה חלק מהסיבות ולגמרי לגיטימי להופיע שם. אתם מה זה מגזימים, זו זכותם של האנטישמים להיות אנטישמים ולהחרים את ישראל על רקע היותם אנטישמים, וזה באמת המקרה יש כאלו, אני לא מבינה למה צריך להסתיר את זה?--סתארה - שיחה 22:14, 2 באוגוסט 2015 (IDT)

סתארה, אין "זכות" כזו להיות אנטישמיים. אם תבחני את מטרותיהם המוצהרות של הארגונים השונים התומכים בחרם לא תמצאי בהם סיבה "אנטישמיות". זה שיש ארגונים/מחקרים שטוענים שזו הסיבה - מדובר בדעה, להבדיל ממטרה מוצהרת, ולכן המקום הוא בפרק התמיכה והביקורת. שם אפשר לומר שיש החושבים שאחת הסיבות לחרם היא בעצם אנטישמיות, ולציין מי הם אותם חושבים (הליגה נגד השמצה לדוגמה). אופק כחול - ביבר הזכוכית 22:26, 2 באוגוסט 2015 (IDT)

מתנייט, אם החזרת תסביר. אופק כחול - ביבר הזכוכית 19:40, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

חלק גדול מביטויי החרם על ישראל, ותנועת ה-BDS בפרט, נובעים מאנטישמיות, שכן ישראל מופלית לרעה ונהפכת למטרה רק בגלל היותה מדינה יהודית של העם היהודי. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 19:52, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

איך אתה יודע את זה? פעילים ב-BDS מצהירים שהם לא אנטישמיים, יש ארגונים יהודיים כמו קול יהודי לשלום שתומכים בחרם ואפילו חמינאי מצהיר שהמניעים שלו איסלאמיסטיים ולא אנטישמיים. אם זו טענה שנויה במחלוקת, היא לא אמורה להופיע בפתיח ובלי הצגה מינורית של העמדה שאין מדובר באנטישמיות. אופק כחול - ביבר הזכוכית 23:26, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

אם זה נראה כמו ברווז, נשמע כמו ברווז והולך כמו ברווז, זה כנראה ברווז. נימוקים מפורטים יותר כנראה רק מחר (בינתיים קראי את הערכים על ה-BDS והכחשת השואה על ידי איראן). ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 23:57, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

לכל אדם יש זכות להיות מה שהוא רוצה ולעשות מה שהוא רוצה, המדינה יכולה לנסות להגביל תופעות לא רצויות. רוב המדינות באירופה נגד ביטויי גזענות ואנטישמיות ולכן הגזענים והאנטישמים שם נאלצים למתן התבטאויות רשמיות ישירות בנושא, כפי שבא לידי ביטוי בחלק מהאמנות בארגונים המבקשים להחרים את ישראל. אם מדברים אישית עם מארגני ופעילי הארגונים האלו לרוב יוצאת האמת (במקרה ואתה לא אפאטי)..- שזה לגמרי לגיטימי וזכותם, לפחות לדעתי..

אהבתי שהעלת את ח'אמנאי, במקרה שלו זה באמת לא מטעמים אנטישמים: זה בעיקר מסלידה לישות הציונית-אירופאית, חילונית, אתאיסטית וכופרת שפגעה בכבוד האסלאם ומבקשת להשתלט על העולם. כשהציונים, שאינם מייצגים את היהודים או היהדות, ולמרות שהם אתאיסטים ואין לה שום קשר היסטורי או אידאולוגי לאדמת ישראל, בחרו לכבוש בכח ואלימות שטניים את האדמה מהפלסטינים ובכך לא רק פגעו בכבודם של האחרונים, אלא מימשו כביכול את החזונות האפוקליפטיים לפי האסלאם.--סתארה - שיחה 09:17, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

מתנייט, כנראה ברווז זה לא בדיוק נימוק אנצ'. על זה אתה מסתמך בקביעה קריטית בפתיח?

סתארה, לדיון הכללי: אי אפשר לטעון "זכותי לעמוד במרחב הזה" כשהוא שייך למישהו אחר. כלומר, קיימת זכות לעמוד במרחב, אבל היא מתנגשת עם זכות הקניין של מישהו אחר וזכות הקניין גוברת עליה. כנ"ל עם לעשות מה שרוצים. אפשר לטעון שההתרשמות של אישים או ארגונים אחרים היא שיש כאן אנטישמיות, הבעיה היחידה שזו עובדה שנויה במחלוקת ולהזכיר אותה בפתיח ויתרה מכך, אפילו בלי התייחסות נגדית לכך שיש שסבורים אחרת - זה מפר את האובייקטיביות של הערך. לעניין חמינאי, העיקר שאנחנו מסכימות :) אופק כחול - ביבר הזכוכית 21:22, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

קראי את הערכים האנטישמיות החדשה (ובפרט את ההסבר שישראל מופלית לרעה על רקע יהדותה וללא כל פרופורציה למעשיה) ו-BDS (ארגון שמפגיניו צועקים "תירו ביהודי" ותוקפים יהודים ברחובות כחלק מקמפיין החרם), שם נמצא כל המידע הדרוש. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:05, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

אופק כחול מבחינת זכויות האדם בהחלט אפשר, מבחינת רוב חוקי המדינה/מקום אי-אפשר, אבל גם לזה יש יוצאים מהכלל (אבל זה לא כ"כ קשור לנושא). מסכימה עם זה שצריך להוסיף הסתייגות ולהזכיר את החרומות שלא מרקע אנטישמי ומפלה למרות שגם הם כבר מוזכרים, אנסה לחשוב על ניסוח מתאים שמבדיל בין ה-2 :-).--סתארה - שיחה 11:37, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

מתנייט, מדובר בתיאוריות שונות בנוגע לחרם, אחרים יביאו תיאוריות אחרות, גם אותן נכניס לפתיח?

סתארה, בד"כ בערכי ארגונים מכניסים בפתיח את המטרות המוצהרות שלהם. כאן זה לא בדיוק ארגון, אבל עדיין. את כאן טוענת שהבסיס הוא אנטישמי (על סמך ביקורות שונות, שהן עדיין רק צד אחד של המטבע) ואז מביאה את המטרה המוצהרת מנגד ועוד תיאוריה של נתן שרנסקי (למה זה חשוב מספיק לפתיח? האם מדובר במידע מהותי להגדרת חרם על ישראל?) כשהכל סובב סביב הבסיס של האנטישמיות. זה לא אמור להיות כך. אופק כחול - ביבר הזכוכית 22:52, 6 באוגוסט 2015 (IDT)

היסטורית החרם הונע ממניעים אנטישמים ואין להתכחש לזה - ולכן חשוב להזכיר את זה בפתיח (כי גם רוב הפועלים לעידוד החרם הם בעלי מניעים אנטישמים - שוב כמו שהציע מאטקינג אני מציעה שתקראי את הערך האנטישמיות החדשה). אני באמת חושבת שהפתיח שהצעתי היה מאוזן: הצגת המטרות, התחומים והגורמים המעודדים לחרם בהתחלה; ואח"כ את המניעים השונים לחרם ואיך להבדיל בין שני המניעים. יכול להיות שהיה ערבוב בפסקה השנייה, מה את אומרת על הנוסח הבא?

חרם על ישראל היא פעולה הנועדה להפעיל סנקציות בתחום המדיני, אקדמי, תרבותי וכלכלי על מדינת ישראל מתוך מטרה לפגוע בה או לגרום לה לפעול בצורה הרצויה למטיל החרם. ישנם מספר קמפיינים בינלאומיים המעודדים חרם על ישראל, הידועים שבהם כוללים את שבוע האפרטהייד הישראלי, מסעות התעמולה של כריסטמס ומסע התעמולה של ה-BDS.

מטרותיהם הרשמיות של המחרימים הם לרוב להביע את ביקורתם כלפי מדיניותה ופעולותיה של ישראל ביחס לפלסטינים באופן אקטיבי, על מנת להאיץ את הצד הישראלי לכיון פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, או על מנת להביא לחיסולה את ישראל כמדינה יהודית לאור תפיסת הגדרה זו כמפלה מיעוטים כביכול. לפי הליגה נגד השמצה, החרם על ישראל ובפרט תנועת ה-BDS הן תנועות אנטישמיות, בעלות מאפייני האנטישמיות החדשה, המבקשות להפלות את ישראל על בסיס לאום והיותה מדינת העם היהודי. לפי נתן שרנסקי ניתן להבחין בין המחרימים ממניעי ביקורת לגיטימית לאלו המחרימים ממניעים אנטישמיים באמצעות מבחן שלושת ה-D-ים לאנטישמיות.

--סתארה - שיחה 13:53, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

"היסטורית החרם הונע ממניעים אנטישמים" - בבקשה הוכיחי.

לדעתי הפתיח פחות טוב, שימי לב לנקודות הבאות: העלאת הדוגמאות (שבוע האפרטהייד, קמפיין הכריסטמס וכו') כמשפט השני בערך - ככלל הפתיח אמור להציג את הנושא ולא לתת דוגמאות אלא אם לא ניתן להסביר אחרת, הכנסת עמדות של גופים ספציפיים (ליגה נגד השמצה, נתן שרנסקי) לפתיח שוב, כי הפתיח אמור להציג את הנושא ולא עמדות של אחרים כלפי הנושא (זה בהמשך הערך). אין לי בעיה עם המשפט על האופן האקטיבי. אופק כחול - ביבר הזכוכית 21:25, 9 באוגוסט 2015 (IDT)

בעיקרון בגלל שתוכן הערך "חרם על ישראל" מורכב מהארגונים שמחרימים נראה לי שהארגונים הפועלים הם חלק מההגדרה ולכן ראוי שיזכו להתייחסות בפסקה הראשונה (אבל אולי באמת כשאי גם להזכיר את המדינות האסלאמיות). לגבי הוכחת "היסטורית החרם הונע ממניעים אנטישמים", כנראה מיהרתי להוסיף את זה - כדי שזה יהיה ברור כנראה צריך לבנות כמה ערכים לפני זה - אמתין עם זה, למרות ש-3 ה-D-ים ממש טוב...--סתארה - שיחה 13:05, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

אני חושבת שיהיה לא מידתי להכניס את כל המחרימים לפתיח, לא נצא מזה - יש רשימה של מדינות בגוף הערך וכל הארגונים לא נכנסו. כרגע יש התייחסות של קמפיינים עיקריים. לגבי הראו גם הספציפי לפרק שהוספת - אני מצטערת אבל אני שוב לא מסכימה: דיברנו קודם על האנטישמיות החדשה (מופיע בראו גם הכללי, אין צורך להכניס שוב בפרקים). לגבי המבחן של שלושת ה-D, דבר ראשון תודה על הערך. דבר שני, האם מדובר במשהו קשור לתגובת ישראל הרשמית? אני שוב מזכירה את עניין המידתיות: כבר קיימת התייחסות לנושא האנטישמיות בראו גם ובציטוטי אישים, וזאת לעומת אפס הפניות לערכים שעוסקים בנימוקים אחרים, מוצהרים, הקשורים לחרם כגון הנכבה וגדר ההפרדה. אם כבר, לדעתי הנימוקים האלו, שמהווים עיקר הטיעונים לחרם, לא מסוקרים בערך ונדרשת הרחבה. אופק כחול - ביבר הזכוכית 21:38, 11 באוגוסט 2015 (IDT)

צודקת, אשתדל לקרוא גם מאמרים על זה ולהכליל. אבל שוב, כנראה שזה יקרה מאוחר יותר (כרגע אני מתמקדת בעיקר בקריאה על אנטישמיות). בינתיים נראה לי שאפרוש מעריכות בערך הזה ללפחות חודש.--סתארה - שיחה 15:25, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

אין בעיה. אני מקווה שלא ריפיתי את ידיך מלערוך, מאוד אשמח אם תרחיבי ואין ספק שיש הרחבות ועדכונים כל הזמן. רק חשוב לשמור על המידתיות עבור הקורא החיצוני. אופק כחול - ביבר הזכוכית 23:44, 18 באוגוסט 2015 (IDT)

בקשת מקור שנמחקת כל פעם בתירוץ אחר

בפתיח של הערך מופיע המשפט "עיקר מאמצי החרם על ישראל מאורגנים על ידי הפלסטינים וארגוני שמאל רדיקלי." ללא מקור. לאחר שבקשתי מקור מחק MathKnight את הבקשה פעמיים. בנימוק שאחפש בערך ואח"כ שזו גירסה יציבה. ליתר ביטחון שאלתי במזנון והובהר שגרסה יציבה אינה תירוץ למחיקה כאן בנוסף מידע המופיע בפתיח חייב לבוא עם מקור ואין לצפות מהקורא שיחפש בכל הערך הארוך מקור או בערך אחר כמו שהציע MathKnight. אמא של 🎗 השתתפו במיזם הוספת תמונות לערכי נשים ישראליות 18:45, 14 באפריל 2024 (IDT)

את לא טורחת לקרוא את הערכים הרלוונטיים (חרם על ישראל ו-BDS) ואפילו לא את הפסקה שספציפית קישרתי אליה. זו לא פסקה ארוכה ויש בה שפע של מקורות. אי-אפשר לסרב לקרוא ואז לטעון שאין מקור. אוסיף עוד שהטענה די מובנת מאליה - את ה-BDS מארגנים פלסטינים וארגוני שמאל רדיקלי, ולא ארגוני ימין שמרנים או אבוריג'ינים אוסטרלים. הערכים הנ"ל מלאים במקורות, אין סיבה לשכפל שוב את אותו מידע, הפניתי לפסקה הרלוונטית ודי בכך. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:04, 14 באפריל 2024 (IDT)

המקור הוא ערך על BDS אז הוא מדבר על BDS ואנשי שמאל רדיקלי כביכול, והוא לא סותר קיום ארגוני ימין ואנשי ימין שמחרימים את ישראל, למשל חרם האירווזיון לא קשור לשמאל דווקא. ‏ La Nave ‏🎗 01:12, 15 באפריל 2024 (IDT)

תנועת החרם העיקרית כיום על ישראל היא ה-BDS ואחריה מה שנשאר מהחרם הערבי. לא ידוע לי על קבוצות פוליטיות אחרות שמחרימות את ישראל (למעט אולי קבוצות שוליות של חרדים קיצוניים כמו סאטמר, אבל מספרן והשפעתן זניחה). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 09:37, 15 באפריל 2024 (IDT)