שיחה:חסידות שומרי אמונים

"האדמו"ר ידוע כמזוהה עם הימין החרדל"י" - מוגזם קצת... אי שנאה אינה הזדהות.--שפ2000 - שיחה 16:31, 16 בנובמבר 2008 (IST)

תוקן --בברכה, טישיו - שיחה 05:34, 7 במרץ 2011 (IST)

הערך כורך יחד שני נושאים שונים

הרב אהרן ראטה הקים את חבורת שומרי אמונים. לאחר שנפטר פנו רוב חסידיו לחסידות תולדות אהרן. השאר פנו לאדמו"ר שבו עוסק הערך. הוא נקרא תחילה הרבי מברגסז, ובהמשך החל להיקרא הרבי משומרי אמונים. הוא משמר את דרכו של אביו פחות מתולדות אהרן, ומקבל תקציבים ממשלתיים, מה שגרם לכך שהעביר את מושבו לבני ברק. החסידות של אביו ושלו הן שני דברים נפרדים (וגם לא אותו שם). נרו יאיר • שיחה • א' בניסן ה'תשע"א • 17:31, 5 באפריל 2011 (IDT)

לפי השמועה, אין הוא משמר את דרכו של אביו פחות מתולדות אהרון, ההפך הוא הנכון; לאביו לא הייתה כל שייכות לשיטת סאטמאר, והחתן - מתולדות אהרון - התחיל זאת. בברכה, טישיו - שיחה 17:34, 5 באפריל 2011 (IDT)

אני מניח שגם אתה תסכים שגם האב המייסד הטיף בעד התבדלות מהציונות ומהמדינה, לא התבדלות מסאטמאר. אבל בכל מקרה, זה לא סותר את תורף דבריי. נרו יאיר • שיחה • א' בניסן ה'תשע"א • 17:37, 5 באפריל 2011 (IDT)

אני כלל לא משוכנע בכך. בנוגע לתורף דבריך: לא מבין מה הבעיה. הערך אכן מיג רק את חסידות שומרי אמונים ולא את הקהילה.--בברכה, טישיו - שיחה 17:38, 5 באפריל 2011 (IDT)

א. אתה חושב שהוא התנגד לסאטמאר באותה מידה שהתנגד לציונות? ב. הערך מתחיל בכך שחסידות שומרי אמונים נוסדה עוד בהונגריה. זו טעות. נרו יאיר • שיחה • א' בניסן ה'תשע"א • 17:40, 5 באפריל 2011 (IDT)

א. האדמו"ר הנוכחי לא ציוני. הוא בדיוק כמו אביו וכמו כל האדמורי"ם. ב. עכשיו הבנתי את הטעות. אני מציע לפצל לשני ערכים האחת חבורת שומאי אמונים והשניה חסידות שומרי אמונים. בברכה, טישיו - שיחה 17:43, 5 באפריל 2011 (IDT)

א. לפי הערך (וכך שמעתי בעצמי ממקורות נוספים) שומרי אמונים אינם משתייכים לעדה, משום שהם מקבלים רשמית תקציבים. ב. אני שמח שאנו מסכימים ביחס לעיקר. נרו יאיר • שיחה • א' בניסן ה'תשע"א • 17:45, 5 באפריל 2011 (IDT)

עוד לא הוכחת לי נקודה אחת בה הוא שונה מאביו. האם בזמן אביו היו בכלל תקציבים ולא נטלו אותם בעקבות הוראתו? בברכה, טישיו - שיחה 17:46, 5 באפריל 2011 (IDT)

אני לא מבין. אתה טוען שהאב היה מקבל תקציבים ממשרד החינוך?! נרו יאיר • שיחה • א' בניסן ה'תשע"א • 18:07, 5 באפריל 2011 (IDT)

ככל הידוע לי, לא היו לו מוסדות שרשאים היו לקבל תקציב כזה. בנוסף, איני יודע אם בתש"ז - שנת פטירתו היו תקציבים כאלו. האדמו"ר הנוכחי, לא משנה כלום מדרכו של אביו, ולא ספק אם אביו היה אוסר משהו, הוא לא היה עושה זאת. בברכה, טישיו - שיחה 18:10, 5 באפריל 2011 (IDT)

כתבתי "היה מקבל", אילו היה ממשיך לחיות עוד שנים אחדות. לי פשוט שלא. נרו יאיר • שיחה • ב' בניסן ה'תשע"א • 00:36, 6 באפריל 2011 (IDT)

על סמך מה אתה חושב כך? בברכה, טישיו - שיחה 01:26, 6 באפריל 2011 (IDT)

על סמך ההבדל בין אגודת ישראל והעדה החרדית וההמשכיות של שני הזרמים לאחר קום המדינה. אבל זהו דיון שאינו קשור לערך הנוכחי. נרו יאיר • שיחה • ג' בניסן ה'תשע"א • 13:07, 7 באפריל 2011 (IDT)

יש להיצמד לעובדות ההיסטוריות האמיתיות. לאחר שנפטר ר' אהרן המשיך אותו חתנו האדמו"ר מתולדות אהרן. כל חסידי ר' אהרן, בגדול, עברו אל חצר החתן, עם כל ההנהגות המיוחדות של החבורה ועם ההשקפה המתבדלת והקנאית. בנו עבר לבני ברק ובנה בית מדרש לא גדול, שמכיל לא יותר מכמה עשרות בודדות של מתפללים. רוב המתפללים בכלל לא היו חסידים של ר' אהרן אלא תושבי בני ברק חסידיים עם זיקה הונגרית, שמצאו בבית המדרש הזה מקום נוח להתפלל בו. אין שום קשר, אבל שום קשר, בין חבורת שומרי אמונים של ר' אהרן לבנו האדמו"ר בבני ברק ומתפללי בית מדרשו. במשך שנים רבות הבן נמנע מלהשתמש בשם החסידות הרשמי "שומרי אמונים" (נדמה לי שעל פי דין תורה), ולשם כך נוצר שם חדש - ברגסז, על שם העיר בהונגריה שבה הקים אביו את חצרו. כל השנים היה האדמו"ר מבני ברק מקורב לחוגי האגודה, רחוק מאוד מדרכו והשקפתו של אביו. פטירת האדמו"ר מתולדות אהרן ר' אברהם יצחק קאהן והפילוג בתוך תולדות אהרן החלישו את החצר הירושלמית, ואז נקרתה הזדמנות לבן בבני ברק למקם את עצמו במקום שלא היה בו כל השנים. הבן, שבינתיים נעשה אדמו"ר בא בימים, השכיל לנצל את הנסיבות, קרא לעצמו האדמו"ר משומרי אמונים, ונהנה מהמוניטין של האב הבלתי נשכח. סוף כל סוף הוא הרי השריד המשפחתי הקרוב ביותר לר' אהרן. גרש - שיחה 00:20, 17 ביוני 2011 (IDT)

איפה היית עד עכשיו?! סתם, אני יודע איפה. אם כן, הפער קיצוני עוד יותר ממה שחשבתי. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"א • 09:17, 17 ביוני 2011 (IDT)

רבותי, כמה תיקונים לדברי גרש והאחרים: האדמו"ר נקרא במשך שנים האדמו"ר משומרי אמונים, הכינוי האדמו"ר מברגסאז הודבק לו דווקא ע"י אנשי תולדות אהרן כמטרה ליצור דה-לגיטימציה לזכותו על שם החבורה. אין זה נכון שהוא התמקם על השם לאחר פטירת גיסו, כך קראו לבית מדרשו בבני ברק כל השנים, כך לקריה שלו בירושלים וכך לבית מדרשו של אביו אותו ירש והוא כונה בשם זה מלכתחילה. אגב לא כל החסידים קיבלו את הגה"ק ר' אברהם יצחק זצ"ל כרבם, אלא רק רובם (הייתה זו חבורה של עשרות בודדות). בשנה הראשונה של ההנהגה הם החלו יחדיו ואז נפרדו, ולאחר הפילוג היו זליגות ומעברים ממקום אחד למשנהו עד ששתי החסידויות התייצבו על אנשיהן. אגב חלק מחסידיו הינם אנשים יוצאי טרנסילווניה והונגריה שהצטרפו לאחר פטירת אביו, אבל הפכו לחסידיו גם בענין הלבוש הירושלמי. הסיבה שתולדות אהרן כונתה בשם זה היתה מאחר ולא יכלה להיקרא שומרי אמונים שם שהיה שייך לבן היורש מהרגע הראשון. אגב את חגי תשרי עשה האדמו"ר כל השנים בבית מדרשו שבירושלים. בני משפחות החסידות הותיקות הולכים בשבתות בלבוש הירושלמי, שאר תקנות הלבוש לנשים (וגם לבושי החול לגברים) לא החזיקו מעמד בחסידות. והשאר כתבתי, שכתבתי או ערכתי בערך עצמו ובחלק שפוצל ממנו ע"י נרו ולא ברור לי שיש הצדקה מלאה לפיצול. (אגב לכאורה יש להעביר קרדיטים של העורכים הראשיים של הערך שפוצל בדף השיחה שם). ולסיום נרו צודק; אכן אין הוא קנאי כאביו, שהתבטא בהזדמנות: "למזלנו אין המוסדות הלאומיים של הציונים מחייבים הנחת תפילין, כי אחרת אולי אסור היה לתושבי ארץ ישראל להניחם." יהודי זה ודאי לא היה נהנה מתקציבי ממשלה, הוא התנגד לציונות בכל לבו ומאודו ובזה אכן שונה בנו ממנו (ולא רק). עד כאן בשלב זה. בידידות נאמנה, אורח לרגע • ויקיהדות • כ"ח בסיוון ה'תשע"א • 00:23, 30 ביוני 2011 (IDT)

שלוש הערות: אחת, אם זכרוני אינו מטעני, במו עיני ראיתי (בעבר, כמובן) מודעות מטעם "חסידות ברגסאז". שתיים, ההשוואה כאילו סימטרית בין שתי החסידויות אינה במקומה. אתה מוזמן להיכנס לבית המדרש של האדמו"ר בבני ברק ולהיווכח במו עיניך שמדובר בבית מדרש קטן המכיל מספר מועט מאוד של מתפללים, בלי הרבה קשר למוצא ולמקור של "שומרי אמונים" המקורי. זה מזכיר לי חסידויות קטנות ואזוטריות, הפזורות בריכוזים החרדיים. כל קשר בין זה לממדים של הר' אהרל'ך בירושלים מקרי בהחלט. שלוש, כל דבריי נקיים לגמרי מאיזושהי נגיעה או זיקה למישהו מהצדדים. גרש - שיחה 04:00, 30 ביוני 2011 (IDT)

יהודה, הוספתי בערך החדש את שמות שני הכותבים העיקריים. לעצם העניין, אולי תוכל להסביר מה בדיוק קרה בשנה הראשונה (לא היה רבי?), מתי עבר לבני ברק ומתי הוחלט שזה ייקרא "תולדות אהרן" וזה ייקרא "שומרי אמונים". נרו יאיר • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"א • 15:21, 1 ביולי 2011 (IDT)

גרש, לא רמזתי חלילה שיש לך קשר או זיקה לצדדים. חסידות ברגסאז היא החסידות של תלמידו של ה"שומר אמונים" נכד האמרי יוסף רבי יוסף מאיר פולאק מבערגסאז זצוק"ל הי"ד ובנו ממשיך דרכו שכונה בעבר האדמו"ר מבעלזא פתח תקוה. ואחריו שבט שלם של אדמו"רים. לא שוויתי סימטרית או כמותית בין שני המקומות, ברור שר' אברהם יצחק שימר את כל מנהגי חמיו ביתר אדיקות מגיסו. אולם כמותיות היא אינה מדד. מכיר אני את בתי המדרש של ר' אברהם חיים ראטה בבני ברק ובירושלים כבר קרוב ל-35 שנה ביקרתי בהם לא אחת. יש הסבר שאיני מוכן לדסקס לגביו בויקי, מה הסיבה להבדלי בגודלן של החסידויות והשוני בריבוי הטבעי וכדו'. בכל אופן סליחה אם מדברי נשמע פקפוק או זילזול בדבריך, לא זאת הייתה כוונתי חלילה.

נרו, בשנה הראשונה היו שני אדמו"רים ששימשו בצוותא ומכיון שאין שני מלכים משתמשים בכתר אחד ההמשך ידוע. ה"בערגסאזר" נשאר לכל אורך הדרך עם השם שומרי אמונים ואילו התולדות אהרן'ער היה חייב לתת שם אחר למוסדות שפתח עם פרישתו, למרות שבסוף התהליך רוב התלמידים ובני החבורה עברו אליו. בתחילה עוד היו מי מאנשיו שהקפידו לכתוב ישיבת תולדות אהרן וחבורת שומרי אמונים, כי הם לא רצו לוותר על השם. (עיין בכתבי הרב שטיינבערגער "בן יששכר" בהקדמת סידור "כתב אשורית" להרב אנשיל ברוין ועוד. שבוע וחודש טוב אורח לרגע • ויקיהדות • א' בתמוז ה'תשע"א • 02:48, 3 ביולי 2011 (IDT)

כשדיברתי על מודעות שעליהן התנוסס השם ברגסאז לא התכוונתי, כמובן, לאדמו"ר מפתח תקווה אלא ל"שומרי אמונים"-בני ברק. ואם כבר הזכרנו את הרב פולק, מישהו הבריק את ההברקה הבאה: כידוע רחובותיה של קריית בעלזא בירושלים קרויים על שם אדמו"רי בעלזא ("דובר שלום" - ע"ש השר שלום, "תכלת מרדכי" - ע"ש הבילגורייא וכו'), ואם כן על שם מי/מה קרוי רחוב פתח תקווה? - על שם האדמו"ר מפתח תקווה, כמובן... אני לא בטוח שחסידי בעלזא יאהבו את ההברקה הזאת, מחילה מראש. גרש - שיחה 03:06, 3 ביולי 2011 (IDT)

יהודה, מתי הרא"ח עבר לב"ב? נרו יאיר • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"א • 11:05, 3 ביולי 2011 (IDT)

הבן הרביעי - יעקב יצחק ראטה

הבן הרביעי יעקב יצחק ראטה הורשע, כידוע למי שחיפש מידע על החסידות מחוץ לוויקיפדיה, באונס בת אחיו וישב 13 שנים בכלא. הערך במצבו הנוכחי מוזר - מציינת את 3 הבנים האחרים כאדמו"רים (תוך התעלמות מהרביעי) והכותרת של המקור בבחדרי חרדים מדברת על 4 הבנים. צריך להחליט - האם אנחנו מתייחסים גם לבן הרביעי כמי שהתמנה לאדמו"ר או לאו? בכל מקרה, ראוי לאזכר את האירוע - זו לא רכילות זולה במקרה זה. ‏DGtal‏ 14:18, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

נכון. נרו יאיר • שיחה • כ"א באלול ה'תשע"ג • 17:54, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

שניכם תומכים מובהקים של הסתמכות על עיתונות, גם אם אינה נכונה כך שדברי לא ישכנעו אתכם. באתרים התפרסם שבצוואה מונו כל הארבעה לאדמו"רים. הצוואה לא פורסמה עד היום, (לפני מספר חודשים פורסם חלק), כך שזו טענה באוויר (בנוסף לזאת מן הסתם שניכם יודעים שהאתרים החרדיים אינם מתקרבים באמינותם לאתרים החילוניים, בפרט בהתאם לזאת שהם אינם נרתעים להעלות השמצות או רכילויות לא מאומתות, ואינם נוהגים להתנצל או לחזור בהם כשהתברר אחרת). לעומת זאת, בזמנו חסידי שו"א טענו שבצוואה לא הוכתרו ארבעתם לאדמו"רים. אם כיום הוא מכהן באדמו"רות (באמת שאין לי מושג), יש לציין זאת, אך יש להסתייג שמינויו נעשה רק לאחר שיצא מהכלא, וכן לציין שאין לו חסידים (לעומת שלושת אחיו). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"הסתמכות על עיתונות", באופן מושכל, היא מאבני היסוד של כל אנציקלופדיה. זו לא מין נטייה מוזרה של שני משתמשים בויקיפדיה. אני בכלל לא בטוח שהאתרים החילוניים אמינים יותר מהחרדים, או שהאתרים החרדים אמינים פחות מהעיתונות החרדית המפלגתית וההגיוגרפיות החרדיות (אולי להפך). נרו יאיר • שיחה • כ"א באלול ה'תשע"ג • 21:35, 27 באוגוסט 2013 (IDT)

דווקא לא. אבן היסוד של אנצי' היא האקדמיה. ההסתמכות על עיתונות נעשית כבררת מחדל, ומתוך אמונה שהעיתונות מקפידה על כבודה ואינה מפרסמת מידע מוטעה, בפרט בידיעות טכניות. באקדמיה עיתונות אינה סוף פסוק, והיא נבדקת בכלים הביקורתיים המקובלים. עיתונות שאינה שומרת על כבודה או אינה משתייכת לגוף רשמי השומר על כבודו (רשות השידור וכד'), אינה עדיפה על בלוג או פורום. הגיוגרפיה ושכתוב לחוד, והשמצות ושקרים לחוד. וכמדומני שגם אתה יודע לא להסתמך על עיתונות חרדית או כד' (למשל הארץ לגבי שמחה מירון שטענת נחרצות שזו הגיוגרפיה של מקורבים). בכ"א כתבתי שאני יודע שזה אינו מקובל על שניכם, כך שאין טעם לפתוח דיון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על רוב הערכים בויקיפדיה, כמו הערך הזה, אין מחקר אקדמי של ממש. כאמור, אני חולק על ההבחנה שלך בין האתרים החרדיים ובין רשות השידור וכדומה, זה עדיין לא כמו בלוג (ובלוגים עצמם יש בהם אמינים יותר) או פורום. בהחלט הייתי מסתמך על הארץ (כפי שאנו עושים בלי סוף) אם לא הייתי רואה שמעריב מאותה תקופה נותן תיאור אמין ומפורט שקשה להאמין שכולו מומצא (ויש לחלק בין ידיעה שלמה ובין פרט בתוך נקרולוג). אגב, לא טענתי "נחרצות" את מה ששמת בפי, הלשון הייתה "מן הסתם", וגם לא נקטתי שם במושג "הגיוגרפיה". נרו יאיר • שיחה • כ"ב באלול ה'תשע"ג • 00:02, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

צודק בהערתך האחרונה. בכ"א, בין אם הפקת לקח מהמקרה המדובר, ובין אם לא, סיכומו של דבר הוא שעיתונות אינה סוף פסוק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמובן שאינה סוף פסוק, וגם מחקר אינו סוף פסוק. עם זאת, אנחנו משתמשים במה שיש, ומלבד מקרים מיוחדים משתדלים לא להחשיב את עצמנו כערכאת ערעור. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באלול ה'תשע"ג • 00:36, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

ברור לכל שהסתמכות בלעדית על עיתונות חרדית היא בעייתית, אבל כמו שאמרו לפניי כרגע אין לנו יותר מידי מקורות אלטרנטיביים. יש לך מקורות חלופיים כמו הבלוג של דוד אסף שיש לו הישגים אקדמיים יפים, אבל גם אותו צריך לקחת בערבון מוגבל בגלל נטייתו לירוק לתוך הבאר שבה גדל. גם בין האתרים, הסגנון של בח"ח למשל הרבה יותר נייטרלי מהסגנון של כיכר השבת שטוען בבירור לחפותו של האנס המורשע. זו מלאכה עדינה לקרוא את כל המקורות ולהפריד בין המוץ לתבן, אבל זה אפשרי אם מצליבים מקסימום מקורות ונזהרים מפסקנות יתר. ‏DGtal‏ 00:54, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

רק ברשותכם אסכם את דברי: 1. אם הוא מכהן באדמו"רות יש לכתוב זאת. 2. לגבי הצוואה, ככל הידוע לי אין מקור מוסמך שאביו מינהו לאדמו"ר. 3. אין לו חסידים (חסידי אביו התחלקו בין שלושת אחיו, חלקם הגדול בב"ב, חלק מכובד בירושלים, חלק קטן באשדוד). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי 1+3 - אם הוא מכונה אדמו"ר (ויש כמה מקורות שקוראים לו כך במפורש) אפשר לציין אותו כאדמו"ר גם אם אין לו חסיד אחד. אומנם הוא מכונה "רק" הרה"צ בכמה אתרים, אבל חוסר האחידות סביר לאור הנסיבות. ב-2 דרשת מקור מוסמך, דהיינו צילום הצוואה וכד' - בדרך כלל צוואות לא מפורסמות בפומבי אא"כ יש סכסוך ירושה ומישהו מוציא חוברת תמיכה בצד שלו. ממילא, אם יש לנו תיאור עיתונאי של תוכן הצוואה ואין סיבה מיוחדת להניח שמדובר בידיעה שקרית אני לא רואה סיבה לא להסתמך אליה. ‏DGtal‏ 01:11, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

1-3: א. אך יש להדגיש שהחסידים לא הלכו אליו. כך מקובל תמיד, אך במקרה זה זה חשוב מאוד. לגבי כהונתו לאדמו"ר, דבריך לדעתי חורגים מהסתמכות יבשה על עיתונות. או שהוא רואה את עצמו כאדמו"ר או שאחרים (במקרה הזה כדאי לבדוק איך אחיו מתייחסים אליו) רואים אותו. בנושאי תארים, אין ספק שאין משמעות לאתרים. 2. כתבתי ברורות- הצוואה לא התפרסמה. אומרים שיש אנשים בודדים שראו אותה (כנראה הילדים והגבאי), ויש איפול על תוכנה. לפי מה ששמעתי, כל סיפור מהצוואה הוא בגדר ספקולציה. איני רוצה להאריך בפרט שסייגתי את דברי שיתכן שיתברר שהוא מונה ויתכן שהוא אדמו"ר כיום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מי אמר שהחסידים לא הלכו אליו? לגבי הצוואה - יש לנו מקור לגיטימי. אם יש מקור רציני שאומר אחרת נציין גם אותו. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באלול ה'תשע"ג • 01:26, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

מסכים עם נרו. כרגע אין לנו שום מקור מה הייתה תפלגות החסידים בין האחים, ולכן שתיקה בנושא עדיפה. לגבי הצוואה - כמו שאמרתי, ברגע שיש מקור שמעיד על תוכנה ולא ראינו עוררין על כך אמור מספיק לנו. זה שלא פרסמו מילה במילה את התוכן זה מקובל ונפוץ ולא מחשיד. ‏DGtal‏ 11:57, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

ושוב, אם יש מקור רציני שחולק על תוכן הצוואה צריך להביא גם אותו. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באלול ה'תשע"ג • 17:13, 28 באוגוסט 2013 (IDT)

משוב מ-22 בספטמבר 2013

בנו הגדול הרב רפאל אהרן מונה לממלא מקומו כאדמו"ר משומרי אמונים, וגאב"ד קרית שומרי אמונים בירושלים, רבי רפאל אהרן היה בצעירותו יד ימינו של האדמו"ר זצ"ל בהנהלת הקהילה בירושלים, ובמשך השנים עבר לגור באשדוד, והיה מקורב מאד אצל האדמו"ר בעל הלב שמחה מגור זיע"א. כיום מתגורר האדמו"ר שליט"א בדירתו של אביו בבני ברק הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.228.249.202 15:38, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

לפי הצוואה כל הארבעה מונו לאדמו"רים משומרי אמונים. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"ד • 15:47, 22 בספטמבר 2013 (IDT)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (אוקטובר 2023)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• https://archive.jdn.co.il/archive/קהילות/471078/ עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 05:40, 23 באוקטובר 2023 (IDT)