שיחה:חסידות חב"ד/ארכיון 8

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

הוצאות ספרים

לדעתי יש להוסיף את הפסקה הבאה "הספרים הרשמיים של חסידות חב"ד יוצאים לאור על ידי מערכת ההוצאה לאור החב"דית קה"ת. בנוסף, קיימים בחב"ד מספר הוצאות ספרים, העוסקות בספרים שאינם רשמיים, כגון ספרי סיפורים למבוגרים ולנוער, עיבודים וביאורים לספרי קה"ת ועוד, בין ההוצאות: חיש{הערה|1=[www.chish.co.il אתר חיש]}, ממש, אש"ל, לדורות{הערה|1=לדורות]}, חז"ק."
כיום מרבית הספרים המופיעים בארונם של חסידי חב"ד, מקורם בהוצאות אלו. --שיע • (שיחה) • ח' בניסן ה'תשע"ג • 13:52, 19 במרץ 2013 (IST)

אנחנו לא באים להגיד מה יש בבית כזה ואחר, ובכל מקרה זה לא נכון שזה המרבית וזה כלל לא נוגע. בכל מקרה זה לא מדור פירסומי וזה לא נוגע להוספת מידע על חסידות חב"ד. הבאת הוצאת קה"ת אין ענינה רק בגלל הרשמיות אלא בגלל ההיסטוריה שבדבר, מי הקים אותה ומה שהיא מוציאה. והיא בהחלט מוסיפה לערך. הקים אותה האדמור השישי לאחר ההגעה לארצות הברית, ניהל אותה מהרגע הראשון האדמור השביעי, והיא מוציאה לאור את תורת חבד עצמה. אבגד - שיחה 04:36, 7 באפריל 2013 (IDT)

בנוסף, כל אחד שקורא לעצמו חב"ד וידפיס ספרים יכנס לערך? מה יהיה בערך של גור? יהיה רשימה של 50 הו"ל?? jem ♦ Meni yuzevich ♦ כ"ז בניסן ה'תשע"ג ♦ 05:17, 7 באפריל 2013 (IDT)

אכן זה לא משנה מה יש בבתים ומה המרבית. אלה הן הוצאות המזוהות היטב עם חב"ד, לכן יש להזכירן, גם אם כמובן בקיצור רב יחסית לקה"ת. לא מדובר על כל מי שמדפיס ספרים, אלא הוצאות שהוציאו ספרים וכולם או כמעט כולם קשורים לחב"ד. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ג • 08:32, 7 באפריל 2013 (IDT)

דעתי שעלינו להבדיל בין הוצאות לאור של חסידות חב"ד להוצאות לאור של חסידי חב"ד. הוצאת ספרים "קה"ת" הינה הוצאה לאור רשמית של תנועת חב"ד (ואני לא חושב שיש כאן ויכוח בנושא בין הפלג המשיחי למתון). באם נזכיר :-) כאן גם הוצאות לאור של חסידי חב"ד, אז אין לדבר סוף, ומדוע שנזכיר רק הוצאות לאור מסויימות ולא הוצאות לאור של ספרי חסידות באנגלית, רוסית, פורטוגזית, צרפתית ועוד. בנוסף, אנחנו פותחים שטח לא ברור של מה נחשיב הוצאה לאור שמזוהה עם חב"ד ומה לא. האם גם נאמר שספריו הנתונים במחלוקת של הרב שמואל בוטח ("ישו הכשר" ו"סקס כשר") יוכללו בקטגוריה של ספרי חב"ד מאחר והוציא אותם לאור אדם המחשיב את עצמו חסיד חב"ד ותוכן הספרים כוללים ציטוטים מדבריו של הרבי מלובביץ'? רוסקי סטנדרט - שיחה 10:40, 7 באפריל 2013 (IDT)

ממש לא הוצאות לאור של חסידי חב"ד (קל וחומר לא ספרים של ספק חסידי חב"ד), אלא הוצאות לאור של ממש המתרכזות בחב"ד (ואין כוונתי להוצאות שהוציאו ספרים בודדים), ובדגש על עברית, השפה שמעניינת במיוחד קוראי עברית. יש מעט מאוד כאלה, חמש או עשר לכל היותר. אם יותר - נסתפק בכמה בולטות במיוחד. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ג • 11:01, 7 באפריל 2013 (IDT)

ובתגובה לרוסקי, מקרי שוליים אינם רלונטיים, ההוצאות האלו הן מוסדות משמעותיים מאוד בחסידות, והתעלמות מהם היא חסרת טעם. לדוגמה [חז"ק http://www.chazak.co.il] מו"ל את קובץ הלימוד השבועי 'דבר מלכות' שמהווה חלק בלתי נפרד מהחסידות. --שיע • (שיחה) • כ"ז בניסן ה'תשע"ג • 16:39, 7 באפריל 2013 (IDT)

אז אם כן, חייבים להזכיר את בורסלינו/בורדלינו שמייצרים את את המגבעות של חסידי חב"ד, הרי זה גם חלק בלתי נפרד... jem ♦ Meni yuzevich ♦ כ"ח בניסן ה'תשע"ג ♦ 22:32, 7 באפריל 2013 (IDT)

אם חב"ד מקפידים על בורסלינו - יש מקום להזכירם. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ג • 19:57, 8 באפריל 2013 (IDT)

אני חושב שלא לעניין שויקיפדיה תתן במה פירסומית להוצאות ולעסקים שיווקים. אבגד - שיחה 22:18, 8 באפריל 2013 (IDT)

חבר'ה יש כמה דברים ששכחתם, חב"ד זו תנועה ולכל תנועה יש את הדברים שמייצגים אותה, כמו שלכל זמר יש את האמרגן שלו שבו הוא בחר שיפרסם אותו, כך חב"ד ראש תנועתה שזה הרבי מליובאוויטש בחר שגוף הוצאת הספרים שתייצג אותה זו תהיה קה"ת ואם רוצים להוסיף גם הוצאות לא רשמיות תוסיפו אותם בערכים נפרדים כמו פולמוס המשיחיות, זה כמו שמישהו יחליט שהוא מעוניין לייצג את הזמר הזה למרות שכבר יש לו אמרגן, כמובן שייצחקו עליו כמה שהוא טיפש, כי כל עוד לא הזמר בוחר בו הוא יכול לומר כמה שהוא רוצה שהוא האמרגן שלו, אותו דבר לגבי תנועת חב"ד - הוצאת הספרים המייצגת אותה זה קה"ת ואם למישהו לא נוח אם זה הוא ייחשב כטיפש... -- Yanki14 • שיחה • 22:52, 8 באפריל 2013 (IDT)

חוץ מזה

 -- Yanki14 •  שיחה • 23:11, 8 באפריל 2013 

הרבי עודד הוצאת ספרים חב"דית גם שלא במסגרת קה"ת. הבלעדיות של קה"ת היא רק על הו"ל של תורת האדמו"רים ולא על כלל הספרים בחסידות. וליענקי ההו"ל שאינם קה"ת, מגוונות חלקם מזוהות יותר עם המשיחיסטים וחלקם (אולי מרביתם) לא. כך שאין לזה קשר לפולמוס. חב"ד לא מקפידים על בורסלינו, למרות שלא הצלחתי להבין את ההשוואה בין ספרות לבין מותג הלבשה. --שיע • (שיחה) • כ"ט בניסן ה'תשע"ג • 06:46, 9 באפריל 2013 (IDT)

ולכן לא מתאים להכניס. אבגד - שיחה 09:10, 9 באפריל 2013 (IDT)

לא מדובר בבמה פרסומית אלא בעובדה בעלת חשיבות אנציקלופדית לתיאור התופעה המכונה חסידות חב"ד. מעבר לחב"ד הרשמית ישנם גם החסידים לגווניהם, והרבי הפסיק לתפקד כבר לפני למעלה מ-20 שנה. הרי יש אצלנו גם ערכים על חברות עסקיות, זמרים, סופרים וכך הלאה. זה לא שייך לאמרגנות. יענקי, גם אני מזמינך בחום לכתוב ערכים. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשע"ג • 12:13, 9 באפריל 2013 (IDT)

תודה על ההזמנה :) - Yanki14 • שיחה 12:23, 9 באפריל 2013 (IDT)

התופעה של כתיבת ספרים של חסידי חבד שלא במסגרת קהת התפתחה הרבה קודם לפטירת הרבי בעידודו של הרבי, ספרי זכרונות, ספרי לימוד, כמו שגם הרבי עודד הרבה התאנשים להדפיס ספרים. תופעה זו חשוב להזכיר בהחלט. אך לא נכנס כאן בערך להכנסת חנויות ועסקים מסחריים נטו שקמו בשנים האחרונות, שקפצו על הספרים שהחבדניקים מוציאים לרכז את הרווחים אליהם לכיס. הם כשלעצמם אם הם עומדים בסטנדרטים של ערך, בבקשה. ההוצאות הללו הם חדשות ויש כאלו שכבר הפסיקו להוציא, זה נטו מסחר וזה לא חבד אף שחבדניקים עושים זאת אולי נכתוב פה גם את המפיקים החבדים כי הם עושים רק אירועים חבדים, אני פשוט המום ממכם. אבגד - שיחה 12:49, 9 באפריל 2013 (IDT)

לא מדובר על כתיבת ספרים ועל חנויות ועסקים למיניהם, אלא על הוצאות של ממש שמוקדשות לספרות חב"ד. גם לקה"ת יש פן כלכלי ומי שירצה יוכל לטעון טענות ביחס לרווחיה. זה לא רלוונטי. אבגד ידידי, ייתכן שתהיה המום עוד יותר מהמשפט הבא: כבר הוכרע בבוררות ש"חב"ד" זה לא רק הזרם שלך. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשע"ג • 13:09, 9 באפריל 2013 (IDT)

נרו אין סיבה לתקוף גם אם אתה סובר אחרת. - Yanki14 • שיחה 13:18, 9 באפריל 2013 (IDT)

אז למה אתה תוקף?! וברצינות רבה יותר, איני רואה כאן, גם במאמץ רב, תקיפה אלא תמיהה על הביטוי "פשוט המום ממכם". כדאי לזכור את ההכרעה באותה בוררות. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשע"ג • 13:22, 9 באפריל 2013 (IDT)

הייתי קודם כל מציע לחבר'ה להירגע קצת, הטונים עלו גבוה מידי. אכן אין סיבה לתקוף, אפשר לטעון טענות בנחת, וסביר יותר להניח שיתקבלו. לטעמי יש פה עיקרון פשוט, איננו נכנסים כעת להוצאות נוספות שיש להם קשר ישיר או עקיף לחסידות חב"ד, מאחר וישנם הוצאות רבות שישתייכו להגדרה הזו, ואיני חושב שזו המסגרת המתאימה. אינני שולל באופן גורף את איזכורם, אבל זה צריך את הבמה המתאימה לזה, ואפשר לפתוח על זה ערך מיוחד. אני לא חושב שיש כאן כל קשר לויכוח בין שני הפלגים בחב"ד או לבוררות שהוזכרה. יש כאן עיקרון פשוט שהזכרתי לפני זה. בנוסף שככל שהויכוח מחריף כאן מתחילים לעלות לי ספיקות בנוגע לטוהר שבמטרה להזכיר את הוצאות הספרים. (ולמרות שלא חשבתי כך, אני מתחיל לקבל את טענותיו של אבגד על במות פרסומיות) רוסקי סטנדרט - שיחה 14:09, 9 באפריל 2013 (IDT)

א. אין פה התקפות בינתיים. ב. אתה לא עוקב אחר הדיון, אין הוצאות רבות שמשתייכות להגדרה הרלוונטית. ג. יש בהחלט קשר לוויכוח בין שני הפלגים (וממילא התאמה בין זהות החב"דניקים המשתתפים בדיון ובין עמדתם), ואין טעם להסתיר זאת. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשע"ג • 14:24, 9 באפריל 2013 (IDT)

אענה אחד על אחד:

א. אני מאוד שמח שאין פה התקפות, הלוואי שנמשיך להתדיין על מי מנוחות.

ב. צר לי לאכזב אותך, אבל אני כן עוקב אחרי הדיון. נראה שהמנותק הוא דווקא אתה. מאיסוף קל העלתי את ההו"ל לאור הבאות שעונות להגדרות: חז"ק, ופרצת, אש"ל, לדורות, חיש, כפר חב"ד, בית משיח, הוצאת ספרי הרב גרין, מלכות הכתר, ממ"ש, חסדי לב, מכון רז"ג, איגוד השלוחים לארץ הקודש, הפנסאים, צבאות השם, היכל מנחם, מכון לוי יצחק, תורה אור (ריטרמן), וועד השלוחים למדינות חבר העמים, מכון ליובאוויטש (צעירי חב"ד), אהלי שם, שמיר ולחיים (רוסית) בית ליובאוויטש (צרפת), שיחות באנגלית (ארה"ב) - יש כאן יותר מעשרים הו"ל, ויש עוד שעונים להגדרות אלו, נדמה לי שנסתפק ברשימה זו.

ג. אולי תבהיר את עיניי בקשר לויכוח שבין הפלגים (להזכירך את דברי שיע- "וליענקי ההו"ל שאינם קה"ת, מגוונות חלקם מזוהות יותר עם המשיחיסטים וחלקם (אולי מרביתם) לא. כך שאין לזה קשר לפולמוס."). רוסקי סטנדרט - שיחה 15:05, 9 באפריל 2013 (IDT)

העריכה שאבגד עשה עכשיו טובה לדעתי לשני הצדדים, מה אתם אומרים? - Yanki14 • שיחה 15:49, 9 באפריל 2013 (IDT)

העריכה שלו מצוינת לצד של שניכם, בין היתר משום שהיא מדברת על ספרים (במקום הוצאות) ומזכירה שלוש פעמים הטיות של המילה "פרטים" ופעם אחת את המילה "מסחריות". זה מובן מאליו שיש חסידי חב"ד שמוציאים ספרים באופן פרטי, כך שהתוספת רק גורעת. זה בערך כמו ששיע יוסיף עוד כמה שמות של הוצאות, יפחית בחשיבות של קה"ת ויציע את זה כהצעה טובה לשני הצדדים כביכול. בואו נלך על בוררות. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשע"ג • 17:17, 9 באפריל 2013 (IDT)

לרוסקי, ב. אם כך ודאי ראית את מה שכתבתי שיש להתמקד בהוצאות בעברית, וכאלה שהוציאו ספרים רבים. עוד כתבתי שאם יש הוצאות רבות - נסתפק בבולטות יותר (כגון במספר הספרים שהוציאו או בוותק). ג. לדעתי אתה יודע גם את זה: קה"ת מזוהה עם זרם אחד. ממילא לאותו זרם עדיף שלא יוזכרו עוד הוצאות. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשע"ג • 17:22, 9 באפריל 2013 (IDT)

נרו, מספיק עם העקיצות, 'הצד של שניכם' אנחנו מנסים להגיע לפשרה, די לתקוף. - Yanki14 • שיחה 17:26, 9 באפריל 2013 (IDT)

זו טקטיקה מעניינת אך פסולה להאשים אותי כל הזמן בעקיצות ובתקיפות, לא מיניה ולא מקצתיה. איך אתה רוצה שאקרא לכם? "הצד של שלושתכם"? נציגי האנטים? לא מספיק לדבר על פשרה, צריך גם להתפשר, לא להקצין את המצב תחת הכותרת פשרה. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשע"ג • 17:29, 9 באפריל 2013 (IDT)

בבדיקה קצרה בערכים על חסידויות אחרות (חסידות בעלז וחסידות ברסלב) העלתי שגם שם יש רק את ההו"ל הרשמית/מרכזית ולא רשימה של 25 הו"ל.. jem ♦ Meni yuzevich ♦ ל' בניסן ה'תשע"ג ♦ 23:31, 9 באפריל 2013 (IDT)

נרו, למה אתה חושב בדיוק שאתה נציג של המשיחיסטים או כביכול באמצע, ואיך בדיוק משיחיסטים-אנטים קשור לסיפור הזה. אתה לומד את החומר תוך כדי הדיון ומביע דעות אוטומטיות כביכול לצד מסוים. מחליט שלאנטים כבר יש יצוג ולכן המשיחיסטים צריכים גם יצוג. מה הקשר. קה"ת זה מוסד חשוב בעיני כל החבדניקים על כל המשתמע מכך גם אצל המשיחיסטים לעומת הוצאות ספרים חבדיות פרטיות מכל גווני הקשת שאין בהם עניין חבד"י כשלעצמו. כן, יש קונצנזוס בחבד על קה"ת. גם ההוצאות הפרטיות, מסחריות (כן זה הוצאות פרטיות ומסחריות ולא ברור למה אתה מפחד מהמילים הללו) וכולי, מסכימות עם זה. אתה קובע בצורה נחרצת שיש פה חוסר איזון וצריך לתקן את זה. איך הכנסת לפה את הדיון הזה. ואיך אתה מחליט שאם מכניסים זה רק הוצאות משיחיות... אחר כך אתה מדבר על חוסר איזון. תיאור תופעה בחסידות חבד הוא חשוב ואני בעד להרחיב. אך להתעקש על פרטים לא ברורים ולא קשורים לשנות כל רגע דעה, פעם אחת להגיד 'זה רק חמש או עשר' ואפשר להכניס, ואז כשמתברר שלא כך הדברים אז להכניס רק זרם אחד מחוסר איזון. מה הקשר. שיע העלה משהו שגוי. הורידו את זה. נקסט. יש דיון. מה אתה תוקע דברים אחרים. אגב אמרת לי כמה פעמים שאתה לא לוקח צד. מתברר שאתה צודק, אתה יוצר צדדים, אתה לא צריך לקחת. אתה גם מחליט איזה מדינות כן יכנסו ואיזה לא, באים לתאר את חב"ד או ביחושי בטן לפי הקריזות? יש פה ויכוח אם מכניסים הוצאות פרטיות ואם כן אז את כולם וללא אפליות או שלא. אין לך מה להגיד, אל תצעק בוררות. וכן, אם היית כותב ענייני ולא תוקף היה יותר טוב.

שיע, תגיד לי, אתה באמת חושב שבפרספקטיבה רחבה צריך את השמות של ההוצאות בערך חבד. למה זה מועיל בהבנה על חב"ד. אבגד - שיחה 00:01, 10 באפריל 2013 (IDT)

יופי, שיע, ככה זה בסדר? אבגד - שיחה 00:12, 10 באפריל 2013 (IDT)

קחו את הדברים ברוח טובה כמובן. אבגד - שיחה 00:17, 10 באפריל 2013 (IDT)

לדעתי מצוין. והנה הוכחה לעליונותו של מיזם כתיבה משותף, דווקא הדעות השונות, והשינויים שמוסיף כל אחד, יצרו בסוף את המשפט המאוזן. לגבי אזכור שמות ההו"ל, הצעתי פשרה בפסקה להלן. --שיע • (שיחה) • ל' בניסן ה'תשע"ג • 00:47, 10 באפריל 2013 (IDT)

אני שמח שזה נגמר ברוח טובה, אני עדיין חושב שכדאי להרחיב בנידון זה בהחלט ראוי. נמשיך שם למטה בקשר להרחבה. אבגד - שיחה 01:23, 10 באפריל 2013 (IDT)

הערה

ועוד משהו בקשר למשיחיסטים ו'מתונים'. א. זה לא סוד שרוב החב"דניקים בויקיפדיה הם לא משיחיסטים, ובאופן עקבי אלו מציגים גוש חוסם נגד או בעד כל שינוי בהתאם להשקפתם. (מהמשיחיסטים יש כאן אותי, ולעיתים גם את חיים נהר). אין זה מקרה שגם כאן כל המשתמשים ה'מתונים', מציגים דעה אחידה, כי באופן מסורתי, האנטים מבקשים להפוך את חב"ד להיררכית, הנשלטת על ידי גופים בלעדיים, בעוד המשחיסטים טוענים שחב"ד הייתה וצריכה להישאר מבוזרת. ג. לרוסקי שציטט אותי, את דברי ליענקי כתבתי בנוגע להצעתו לכתוב את שמות ההו"ל בערך על הפולמוס, ועניתי שאין קשר כי ההו"ל לאור הן לא חלק מהפולמוס (חיש למשל, מוציאה גם ספרים עם זי"ע וגם ספרים עם שליט"א). ד. המקרה האחרון שבו הוכח עד כמה משתמשים מבחוץ כמו נרו נחוצים פה בדיונים חב"דים, הוא המקרה ההזוי של הערך על מטה משיח גוף ותיק, מוכר ורב השפעה בחב"ד, שנמחק ברוב קולות ורעש שעורר הגוש החוסם הנ"ל, בעוד ארגונים זוטרים כגון הפנסאים בטוחני שימצאו ראויים לדעתם. (אגב כך גם היה עם מגזין הוידאו הוותיק והנפוץ לראות את מלכנו שנמחק גם הוא במהירות, בעוד מתחרהו הצעיר תורת חיים נותר על מקומו. אגב, מטה משיח הועבר בינתיים לטיוטה עד שיהיה לי זמן וכח להלחם על השבתו (ואני כותב להלחם, כי ברור שבלי קשר לחשיבותו, הגוש החוסם הנ"ל, יתנגד לכך פה אחד). --שיע • (שיחה) • ל' בניסן ה'תשע"ג • 00:43, 10 באפריל 2013 (IDT)

במקרה אני נגד הערך פנסאים. וכל עוד זה תלוי בי הוא לא יעלה. מסכים איתך לחלוטין זה בהחלט זניח ביותר. בקשר לתורת חיים בזמנו הוצע על ידי Meni yuzevich לאחד את זה וכעת איחדתי זה בפועל. ולא מובן וחבל שאתה מקשר את זה לפולמוס, בשעה שבעצמך אותה מודה שזה לא קשור. הצלחה. אבגד - שיחה 01:18, 10 באפריל 2013 (IDT)

שמת בפיו "שזה לא קשור", כמו ששמת בפי למעלה דברים שלא אמרתי ואיני חושב (מלבד האשמתי בתמיכה אוטומטית). נרו יאיר • שיחה • ל' בניסן ה'תשע"ג • 09:44, 10 באפריל 2013 (IDT)

הצעת פשרה

זוהי תופעה שמאפיינת את חסידות חב"ד, ולכן היא ראויה לאזכור. חב"ד יוצאת דופן ביבול הספרים הגדול שמופק בה מידי שנה. למיטב ידיעתי, אין עוד חסידות שהתופעה הזאת קיימת בה (במענה לרוסקי). העובדה שכיום מרבית הספרים בחב"ד - אינם ספרי קה"ת, מחייבת לדעתי את אזכור ההוצאות האחרות הקיימות בשוק. מכיון שמספר משתתפים העלו פה חשש מפרסומת ומסחריות, אני מציע את הפשרה הבאה. 1. השמות של ההו"ל הנ"ל יוזכרו בהערה שוליים. 2. ללא קישורים לאתרי ההו"ל. --שיע • (שיחה) • ל' בניסן ה'תשע"ג • 00:19, 10 באפריל 2013 (IDT)

זה לא כל הרשימה. אני חושב שתשקול שוב הרחבה בתופעת ההוצאה בתוך הערך מאשר שמות ההוצאות גרידא. אבגד - שיחה 00:23, 10 באפריל 2013 (IDT)

אני חושב שהצאת הפשרה ראויה, ואיני מתנגד שיתווספו אליה עוד הוצאות, עוד שורה בהערות שוליים לא תגרע אלא רק תוסיף למבקש מידע על החסידות. מאידך, אני גם לא הולך להלחם על זה יותר. זה לא כ"כ קריטי בעיני לאחר שיש אזכור ברור של התופעה בגוף הערך, ואם כמעט כולם מתנגדים לאזכור ההוצאות, אשב לי בשקט בצד . --שיע • (שיחה) • ל' בניסן ה'תשע"ג • 00:52, 10 באפריל 2013 (IDT)

זה לא קדוש להזכיר את שמות ההוצאות וגם לא מועיל. בעד להרחיב על התופעה. אדרבה. אבגד - שיחה 00:54, 10 באפריל 2013 (IDT)

אם יש הוצאת בולטות במיוחד במספר הספרים שהן מוציאות - יש מקום להזכירן, ואחת היא לי אם הן משיחיסטיות או לא (וגם איני יודע). נרו יאיר • שיחה • ל' בניסן ה'תשע"ג • 09:46, 10 באפריל 2013 (IDT)

אני שמח שזה נגמר ברוח טובה כמו ששיע אמר "והנה הוכחה לעליונותו של מיזם כתיבה משותף, דווקא הדעות השונות, והשינויים שמוסיף כל אחד, יצרו בסוף את המשפט המאוזן." והערה לנרו, איני יודע מדוע נפגעת ממני כוונתי הייתה טובה ולא 'שיטה טקטית' אתה צריך להיות קצת יותר מתון ולא רק לנסות להילחם במתנגדים שלך, על ידי כך באמת ניתן ליצור אווירה טובה - Yanki14 • שיחה 12:12, 10 באפריל 2013 (IDT)

לא נפגעתי. אמרתי שאתה מאשים אותי שוב ושוב בהתקפות ועקיצות ללא סיבה, והנה אתה מאשים אותי עכשיו במלחמה במתנגדיי, ועוד מטיף לי להיות מתון. עולם הפוך. אין צורך באייקונים של חיוך ובדיבורים על אווירה טובה, פשוט אל תאשים אותי לשווא. נרו יאיר • שיחה • ל' בניסן ה'תשע"ג • 13:15, 10 באפריל 2013 (IDT)

בכל אופן אני מתנצל. - Yanki14 • שיחה 13:28, 10 באפריל 2013 (IDT)

אדון שיע היקר,

כמו שאתה יודע, או שאתה מסרב לדעת, הנושא המשיחי הוא רגיש, ולא אני צריך להגיד לך את זה, לא מובן מדוע אתה מנסה שוב לשנות ולהתאים שיהיה מוטה לצד המשיחי. בבקשה הפסק זאת. כמדווני שאין צריך להרחיב בנושא.ונדוש העניין שוב ושוב. אבגד - שיחה • ומה לגבי המנהרות 03:17, 15 באוקטובר 2014 (IDT)

אבגד, צר לי. אכן הנושא הוא רגיש, ועל כן עלינו להתמקד במידע מוצק ובדעות חוקרים. זה מה שעשה שיע, ואפילו סייג שזה "לדברי חוקרים" (בדרך כלל אנחנו פשוט סומכים עליהם וכותבים את דבריהם כעובדה). אינך יכול להאשימו בהטיה במקרה זה. בכלל, אני מציע שתדון בתכנים ששיע שינה ולא בשיע עצמו או ברגישות הערך. כרגיל, המפתח כדי לשכנע הוא הבאת מקורות אמינים. הוא הביא, עכשיו תורך. נרו יאיר • שיחה • כ"א בתשרי ה'תשע"ה • 11:21, 15 באוקטובר 2014 (IDT)

אציין רק (בתגוב לתמיהה של אבגד מדוע אני מבקש לשנות את הערך), שכרגיל באירועים מהעבר הקרוב, למרות שבויקיפדיה מתחילים לכתוב עליהם מיידית טרם יש חומר מקצועי בנושא, ברור שמעדכנים אותם ברגע שישנם מקורות אמינים שעוסקים בהם. --שיע • (שיחה) • כ"ו בתשרי ה'תשע"ה • 02:56, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

עריכה של הפתיח

משתמש:AddMore der Zweite ערך לאחרונה את הפתיח ושוחזר. הפתיח כרגע אכן בעייתי. חסידות חב"ד קיימת כבר 200 שנה והפתיח צריך לשקף זאת. כרגע רובו עוסק ברבי האחרון ובמצב היום. במיוחד בעייתית הפסקה הראשונה, בתחילת הפתיח: "חסידות חב"ד ליובאוויטש היא אחת החסידויות הגדולות בעולם. בסימן הפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" הקימה החסידות נציגויות, המכונות בתי חב"ד, באלפי מקומות יישוב בעולם שבהם יש נוכחות יהודית. נציגויות אלו מנוהלות על ידי שלוחי הרבי מליובאוויטש. הסלוגן של בתי חב"ד הוא: "הכתובת לכל עניין יהודי". זהו ניסוח חגיגי על גבול היחצ"ני. אני תומך בעריכה של אדמור. נרו יאיר • שיחה • ז' בכסלו ה'תשע"ו • 09:59, 19 בנובמבר 2015 (IST)

תודה, נרו יאיר, משום מה לא קיבלתי notification על השחזור. הפתיח הקודם הוא בלתי קביל לחלוטין. אם אתם רוצים לנסח פתיח חדש, עשו זאת קודם ורק אז החליפו את הנוכחי, שלדעתי נדיב מאוד כלפיהם, בעצם יותר מדי. אני משחזר לשלי. AddMore-II - שיחה 10:05, 19 בנובמבר 2015 (IST)

מסכים לחלוטין במאה אחוז. אף שכן יש גם על זה בכל מקרה אני משחזר לגרסה יציבה ועוד מעט כורך זאת באופן שיהיה מוסכם. אבגד - שיחה 04:18, 20 בנובמבר 2015 (IST)

אתה צודק ששמונה ימים אינם מספיקים לקביעת גירסה יציבה, אבל מאותה סיבה איני רואה הצדקה לשחזור לגירסה יציבה שיש הסכמה מקיר לקיר במאה אחוז שאינה טובה. פשוט תציע ונדון אם יהיה צורך. נרו יאיר • שיחה • ח' בכסלו ה'תשע"ו • 09:30, 20 בנובמבר 2015 (IST)

מצטרף לדברי נרו יאיר ואדמו"ר - הפתיח מנוסח בצורה רעה ויחצ"נית. הגרסה של אדמו"ר עדיפה בהרבה Ben tetuan - שיחה 19:46, 22 בנובמבר 2015 (IST)

הפתיח במצבו הנוכחי לא מכסה את נושא הערך ולא כתוב בשפה שבה כותבים אנציקלופדיות. ביקורת - שיחה 14:23, 23 בנובמבר 2015 (IST)

במצבו הנוכחי או הקודם? נרו יאיר • שיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ו • 14:38, 23 בנובמבר 2015 (IST)

מה שהיה כשרשמתי את התגובה (כנראה אתמול מתישהו, עכשיו גיליתי שלא שמרתי ושמרתי), אני רואה שעכשיו זה שונה. עדיין זה לא טוב, אבל זה לפחות קריא. ביקורת - שיחה 14:46, 23 בנובמבר 2015 (IST)

ביקורת, לא טוב כי לא מכסה, או כי נדיב מדי לתנועה? AddMore-II - שיחה 15:29, 23 בנובמבר 2015 (IST)

כי נותן משקל רב מדי (חצי מהפתיח) לתקופת הרבי מה"מ שיל"ו. וקצת בעיות ניסוח במשפט שעוסק במספר חברי התנועה. ביקורת - שיחה 19:47, 23 בנובמבר 2015 (IST)

מצוין, אקצץ בכתוב על אותו אחד, למרות שאכן יש לו חשיבות רבה כשדנים בתנועה. אציין גם שהניסוח המגושם "תנועה חסידית" הוא ההולם ביותר לענ"ד, מאחר ש"חצר" כבר איננו נכון.AddMore-II - שיחה 20:47, 23 בנובמבר 2015 (IST)

אגב אורחא, ביקורת, נרו יאיר (בעצם אני צריך לעשות זאת בערך עליו, אבל כבר התחלתי להקליד) הציור המזויף הידוע של בעל התניא מופיע כאן בכמה ערכים. עכשיו הצצתי בוויקישיתוף ויש שם פקסימיל של כתב ידו וחתימתו. אולי עדיף להפוך את זה לאיור הראשי, כאן ושם? AddMore-II - שיחה 21:13, 23 בנובמבר 2015 (IST)

אין לצפות שהתיאור של הרמ"מ יהיה באותו אורך של המהר"ש, מוצדק שתהיה בפתיח פסקה העוסקת בו ובחב"ד בתקופתו. לגבי התמונה, בהעדר תמונה אחרת ייתכן שיש מקום למצב הנוכחי, של תמונה בליווי הבהרה שהיא דמיונית. נרו יאיר • שיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ו • 21:47, 23 בנובמבר 2015 (IST)

לא ציפיתי לשוויון גמור אבל כן להעמדה בפרופורציה. רבים מזקני חב"ד רואים בתקופה האחרונה כסטייה מה"פנימיות" ומעבר ל"החצנה" ככורח השעה, ולכן אני חושב שאמור להיות תיאור שלם של החסידות על הרביים 1-5 בהתחלה, בכמה פסקאות שזה היה מצריך אם השושלת הייתה מסתיימת אז, ואח"כ פסקה על 2 הנשיאים האחרונים ופעילות ההפצה. לא היה למותר להוסיף פסקה על הפיצולים מהתנועה בראשית דרכה ומאוחר יותר (סטרשלה וקאפוסט). ביקורת - שיחה 22:13, 23 בנובמבר 2015 (IST)

אני לא חושב שכה רבים סבורים כך ביחס לרבי האחרון. גם הזקנים בחב"ד הם ברובם חסידים נלהבים. בכל מקרה, דעתם לא משנה, אין ספק שחב"ד בדור האחרון חשובה הרבה יותר מחב"ד בדורות קודמים, ואולי דווקא מאותה סיבה שיש שיקראו לה החצנה. כמדומני שהערך לא עוסק בפיצולים אלא בחב"ד לובביץ'. נרו יאיר • שיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ו • 23:58, 23 בנובמבר 2015 (IST)

א. לא אמרתי "סטייה" כביקורת אלא עם הסבר "ככורח השעה", השינוי ניכר לעין כל, וה"זקני" נועד בעיקר להמחיש את מעבר הדורות. ב. הערך נושא את הכותרת "חסידות חב"ד" וכולל הסבר של השיטה החסידית/קבלית המכוננת ולכן צריך לעסוק גם בפיצולים אלא אם כן אנחנו בוחרים לאמץ את ההיסטוריה מטעם ולתת לזרם המרכזי את ההגמוניה האבסולוטית על כל השושלת. לכן זה אמור להיות חלק מהפתיח. ביקורת - שיחה 00:03, 24 בנובמבר 2015 (IST)

נ.ב. הזרם המרכזי לא תמיד היה כזה, לפי האמור בערך: ”בנו השני של הצמח צדק, רבי יהודה לייב שניאורסון (המהרי"ל מקאפוסט) הקים את חצרו בקאפוסט (היום בבלארוס) ומרבית החסידים נהרו אליו.” אך למותר להזכיר שהוא אינו נמנה בהיסטוריה-המשוכתבת-מטעם על שבעת "רבותינו נשיאינו". ביקורת - שיחה 00:05, 24 בנובמבר 2015 (IST)

א. אדרבה, אם זו אפילו לא ביקורת אז זה משנה אף פחות. ב. בתחילת הערך כתוב חב"ד לובביץ'. קאפוסט מוזכרת כבר בפתיח, אבל יש לה ערך נפרד. נרו יאיר • שיחה • י"ב בכסלו ה'תשע"ו • 00:12, 24 בנובמבר 2015 (IST)

א. בלי ביקורת, שינוי מהותי בדרך ההתנהלות של החסידות ראוי לאזכור. ב. כל עוד לא מעבירים את הערך לשם הזה מדובר בהשתלטות של פלג אחד על המותג, אלא אם מזכירים בתוכו את הזרמים האחרים עם הפניה לערך מורחב. להזכיר אותם רק בהקשר של התמזגותם לאחר שתש כוחם זה תעלול לא רציני. אני מקווה שמישהו יעשה את זה ואם לא אזדקק לכך בעתיד. ביקורת - שיחה 00:16, 24 בנובמבר 2015 (IST)

א. לזה אני מסכים. ב. אני לא חולק לגמרי, אבל נכון הוא שכבר מזמן לובביץ' השתלטה על המותג, לא בויקיפדיה אלא בכלל. נרו יאיר • שיחה • י"ב בכסלו ה'תשע"ו • 00:18, 24 בנובמבר 2015 (IST)

הערך עוסק בחסידות כפי שהיא היום, כמו שכל ערך העוסק בדבר קיים מציג אותו כפי שהוא כיום. דווקא בקודם היה יותר פירוט, הסרתי אבל אפשר להחזיר.AddMore-II - שיחה 00:25, 24 בנובמבר 2015 (IST)

הדור השלישי - עדכון

ב 5 במאי הכנסתי עדכון בפסקה על הדור השלישי. כתבתי כי ״לר' שניאור זלמן מלאדי היו עוד שני בנים. ר' חיים אברהם נודע בענוונותו. הבן הצעיר משה (1784? - לפני 1853) היה ידוע כמוכשר, לקה במחלת נפש, הוא התנצר ועקבותיו אבדו לאחר שנת 1813 {המידע עליו מפורט בספרו של דוד אסף, נאחז בסבך,פרק ראשון}.״

עדכון זה בוטל למרות שהוא נסמך על כתביו של מומחה נחשב בתחום החסידות. ―איזקסון (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מספיק שמשהו נכון כדי להיכנס. לרב שניאור זלמן מלאדי יש ערך משלו, שם המקום לציין את צאצאיו, וגם שם יש להשתדל להימנע מביטויים סובייקטיביים כמו "נודע ב". נרו יאיר • שיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ו • 13:07, 13 ביוני 2016 (IDT)

אתר חב"ד בישראל

אתר זה שייך לפלג המשיחיסטי בחב"ד, בשונה מאתר צעירי אגודת חב"ד בישראל השייך לזרם המכונה מרכזי. לכן, לדעתי, צריך להוסיף אותו לרשימת הקישורים, ואני לא מבין למה כל פעם מורידים אותו משם.יעקב בן שמואל - שיחה 17:02, 27 ביולי 2016 (IDT)

ראה שיחה:חסידות חב"ד/ארכיון 4#הקישור לחב"דפדיה ושיחה:חסידות חב"ד/ארכיון 5 ומכך אתה יכול לעשות קל וחומר כלפי קישורים אחרים. אולי תוכל להכניס את הקישור לערך הזרם המשיחי בחב"ד (כמו כן, תוכל להרחיב אותו)‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ כ"א בתמוז ה'תשע"ו • 17:45, 27 ביולי 2016 (IDT)

היה אכן דיון על האתר שהסתיים בהצבעה ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:חסידות חב"ד. הייתה גם בוררות על הקישור לחב"דפדיה שהסתיימה בהכרעה שהוא יושאר. אך כפי שמלמדנו Meni, הגיע הזמן לשינויים. ההצבעה הנ"ל נערכה כחודש לאחר שהוקם האתר 'חב"ד בישראל' ומאז חלפו שנים. הגיע הזמן לדעתי לדון שוב לגופו של עניין ובמידת הצורך לפנות להצבעה חוזרת.

טענתי העיקרית היא, חסידות חב"ד מורכבת ממשיחיסטים וכאלו שאינם. לא יתכן שיהיו בערך על החסידות קישורים רק לאתרים לא משיחיסטיים. --שיע • (שיחה) • כ"א בתמוז ה'תשע"ו • 23:36, 27 ביולי 2016 (IDT)

האם מי שנלחם במוסדות הרשמיים (שהרבי מלך המשיח שליט"א הקים ועדיין הוא הנשיא שלהם) נחשב חב"דניק? יש רק את האתרים של המוסדות הרשמיים של חב"ד, ובערך הזרם המשיחי בחב"ד אתה יכול להכניס איזה קישורים שאתה חושב שמייצג את חב"ד שלהם‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 23:45, 27 ביולי 2016 (IDT)

בויקיפדיה, כמו בעולם האמיתי, המשיחיסטים, בדיוק כמו המתונים הם זרם שהוא חלק מחסידות חב"ד. אבקשך להגיב עניינית ולהמנע מדמגוגיה. --שיע • (שיחה) • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 00:27, 28 ביולי 2016 (IDT)

כמו שבערך על היהדות אין לינקים לאתרים של רפורמים ויהודיים משיחיים, כך גם בערך על חב"ד לא שייך שיהיה לינקים לאתרים של חב"דניקים משיחיים נתי 770 - שיחה 00:56, 28 ביולי 2016 (IDT)

דומני שהגזמתם. אין סיבה להשמטת אתר המשיחיסטים. חב"דפדיה לעומת זאת - אין טעם. ביקורת - שיחה 10:23, 28 ביולי 2016 (IDT)

אז כל אדיוט שמעלה אתר לרשת וקורא לעצמו "האתר המרכזי של חב"ד בישראל" יכנס לערך על חב"ד?! ואם כל טרוריסט בעזה יקים אתר ויקרא לו "האתר המרכזי של מדינת ישראל" אנו נאלץ להכניס אותו לערך על מדינת ישראל?!

בערך יש את האתר הרשמי של צעירי חב"ד (ישראל), והאתר הרשמי של המרכז לענייני חינוך (בחו"ל). ומה שמגוחך פה שהאתר www.chabad.co.il מציג את עצמו כאתר של אגו"ח והמנהל שלו (שלמה קסלמן) יושב בכלל במיאמי ביץ'... אני אפילו לא יודע אם לצחוק או לבכות...שניאור שיחה 18:04, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

לא נראה לי שיש באפשרותך להכחיש את קיומו של הוויכוח הפנימי בחב"ד. אשר על כן, מן הראוי לשמור על ניטרליות ולהציג את האתרים הרישמיים של שני הצדדים במחלוקת הזו יעקב בן שמואל - שיחה 18:11, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

נראה שהמתנגדים היחידים להכנסת האתר הם משתמשים חב"דניקים מהזרם המתון שהאינטרס שלהם ברור. האם לא יהיה מנוס מהצבעה? אני רוצה לציין שצעירי חב"ד ניסו לאחרונה לנכס לעצמם את השם חב"ד באמצעות רשם העמותות, בדיוק כפי שהמזדהים עמם מנסים לעשות זאת כאן. היה מאבק בין המשיחיסטים ל'מתונים' שהסתיים בהחלטה ההגיונית שמכירה בכך שהשם חב"ד שייך לגופים רבים ומגוונים. צילום ההחלטה. --שיע • (שיחה) • כ"ו בתמוז ה'תשע"ו • 19:21, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

לדעתי לא צריך להתייחס לכל אחד שממניעים פוליטיים צרים משנה את ויקיפדיה. המשיחיסטים הם חלק מחב"ד, לא תמצא אף אחד מהמוסדות הרישמיים של חב"ד שיאמר לך שהם אינם חסידי חב"ד, ולכן הקישור לאתר שלהם צריך להופיע.81.218.44.254 18:29, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

בהמשך למה שכתבתי קודם וכהשלמה לדברי שניאור, בתוך האתר chabad.co.il רשום שהוא אתר של אגו"ח (תבנית:LOL), בערך הזרם המשיחי בחב"ד הכנסתם אותו תחת ארגון ניידות חב"ד של ר' דוד נחשון. מה מבטיח שהוא בכלל האתר הראשי של המשיחיסטים? אולי chabad.info או chabad.fm או chabad.pm או hageula.com או deggel-moshiach.co.il?

המיוחד באתר chabad.co.il שהוא חיקוי עלוב לchabad.org ומציג את כל שלוחי חב"ד של הזרם השפוי/מרכזי/נורמלי/ראשי ולכן צריך לדחוף אותו לערך? ‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ א' באב ה'תשע"ו • 18:40, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

בעד האזכור של האתר המשיחיסטי. אין מה לעשות, הם חלק מהעניין. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ו • 20:48, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

”אז כל אדיוט שמעלה אתר לרשת וקורא לעצמו "האתר המרכזי של חב"ד בישראל" יכנס לערך על חב"ד?! ואם כל טרוריסט בעזה יקים אתר ויקרא לו "האתר המרכזי של מדינת ישראל" אנו נאלץ להכניס אותו לערך על מדינת ישראל?! שניאור” אז נכון שכתוב יחי, ו...? ‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ א' באב ה'תשע"ו • 21:13, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

הדוגמה אינה מוצלחת. זה לא שבא עב"ם והתחיל לדבר בשם מישהו אחר. מדובר בבשר מבשרה של החסידות, קבוצה גדולה מאוד, אולי הרוב (קשה לחשב). הדוגמה המתאימה היא פיצולים אחרים בחסידויות לאחר שמת הרבי. אין זה תפקידנו לקבוע איזה פלג הוא סאטמאר או ויז'ניץ האמיתי, גם אם נניח בית משפט יכריע שהנכסים שייכים לאחד מהם. נרו יאיר • שיחה • א' באב ה'תשע"ו • 00:22, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

הוויכוח אם המשיחיסטים הם צד בחב"ד או לא הוא וויכוח עקר. עובדתית, המשיחיסטים קיימים, יש להם מוסדות, והם חלק בלתי נפרד מחב"ד. זה שיש כמה שלא היו רוצים לראות אותם כחלק מחב"ד לא הופך את חלומם למציאות. תכל'ס, צריך להתייחס למציאות כמו שהיא, ולהכניס את 'חב"ד בישראל', 'חב"ד בעולם' ואתרים כגון דא יעקב בן שמואל - שיחה 17:10, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

אז אתה עונה לתשובה שנשאלה קודם (”אז כל אדיוט שמעלה אתר לרשת וקורא לעצמו "האתר המרכזי של חב"ד בישראל" יכנס לערך על חב"ד?! ואם כל טרוריסט בעזה יקים אתר ויקרא לו "האתר המרכזי של מדינת ישראל" אנו נאלץ להכניס אותו לערך על מדינת ישראל?! שניאור”) - "כן, כל אדיוט שכותב באתר שלו משיח צריך להיכנס לערך"‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ד' באב ה'תשע"ו • 18:02, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

לא כל אתר. אתה עובר לדמגוגיה במקום לנהל דיון ענייני. יש אתרים שהם האתרים הרשמיים של הממסד המשיחיסטי, שהוא ממסד מוגדר מאוד, ואת אתרים שלו (אתר חב"ד בישראל, חב"ד בעולם, חב"ד אינפו) צריך להכניס יעקב בן שמואל - שיחה 18:06, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

אתה ושיע כל הזמן כותבים "דמגוגיה" ו"סטייה מהנושא" ועוד כל מני דברים, אבל ממש לא משתדלים לענות... א. אתר 'חב"ד בישראל' ו'חב"ד בעולם' הם אותו אתר. ב. כבר נשאלה פה השאלה את מי הוא מייצג (הרי כתוב בו שהוא האתר המרכזי של חב"ד, כן, כל חב"ד לא רק את המשיחיסטים. והוא גם תחת אגו"ח... - בקיצור, אתר שקר כולשהו). ג. מדוע אתם מתנגדים להציג את אתר הגאולה וכיו"ב בטענה שזה של "הזרם הקיצוני" מי קובע את דעת ושיטת רוב המשיחיסטים?‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ד' באב ה'תשע"ו • 18:12, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

א. לא נכון. חב"ד בעולם כתובתו www.chabadworld.net והוא מנוהל ע"י מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח, וחב"ד בישראל כתובתו www.chabad.co.il, אז תדייק בפעם הבאה. ב. המשיחיסטים - רובם המוחלט ככולם - מאוחדים תחת הרבנים ווילשאנסקי, נחשון וכדומה. הארגונים המרכזיים שמייצגים את רוב המשיחיסטים הם אגו"ח המשיחיסטי, שבהנהלתו הרבנים ווילשאנסקי, רסקין, פויזנר, גינזבורג ועוד, ו'מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח' שבהנהלת מענדי הנדל. ג. אין לי שום התנגדות להכניס את אתה הגאולה או אפילו חב"ד אף אם. יעקב בן שמואל - שיחה 18:20, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

מני, זה לא לעניין שאתה חוזר שוב ושוב על הציטוט שלך, ועוד בפונט מודגש, בזמן שכבר ענו לך. באופן טבעי קשה יהיה לצפות שבני הפלג המתון יקבלו את הפלג המשיחיסטי כלגיטימיים או להפך. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ו • 18:39, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

כמדומני שהאתר הזה לא שייך לבני פלג כזה או אחר, והוא אמור להביא את שני הצדדים באופן שווה יעקב בן שמואל - שיחה 18:45, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

לא יודע אם שווה על המילימטר, כל דבר לגופו. כאמור, לדעתי אי אפשר להציג את הפלג המשיחיסטי, שייתכן שהוא אפילו רוב, כאילו מדובר בטרוריסט מעזה שקורא לעצמו מדינת ישראל. אין דמיון בין המשל לנמשל. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ו • 18:49, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

מדוע בהזרם המשיחי בחב"ד לא ציינת שיקיים ארגון בשם אגו"ח המשיחיסטי? ומדוע ציינת שחב"ד בישראל מנוהל על ידי ניידות חב"ד? ובכלל, אם יש ערך ספציפי על הזרם המשיחי, אז שם צריך להיות מרוכז כל האתרים שלו, כי הערך הנוכחי דן בחב"ד הרגילה‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ד' באב ה'תשע"ו • 20:37, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

על זה בדיוק הוויכוח, האם חסידות חב"ד היא אך ורק הזרם המתון, או גם הזרם המשיחיסטי. יש מי שחולקים עליך בנקודה זו. נרו יאיר • שיחה • ג' באב ה'תשע"ו • 21:23, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

הערה עובדתית. לטענותיו של מני. העובדה שהאתר מנוהל על ידי ניידות חב"ד מופיע בבירור בדף אודותינו, העובדה שהאתר נוסד על ידי חברים באגו"ח, מופיע בדף הראשי, והרי אין חולק על כך שהרבנים יוסף יצחק וילשאנסקי, פויזנר וגרייזמן חברים ותיקים באגו"ח. שיע • (שיחה) • ד' באב ה'תשע"ו • 01:11, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

יופי, תודה רבה על המידע, עכשיו כשפרט אחד נפתר עדיין נותר לברר: א. האם יש להציג קישור לאתר הבית של הזרם המשיחי בזמן שכבר יש עליהם ערך בנפרד. ב. מיהו אתר הבית של הזרם המשיחי (ולא מיהו האתר שמחקה את Chabad.org ומציג את עצמו כאתר המרכזי של חב"ד בישראל)‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ד' באב ה'תשע"ו • 02:15, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

על א' כבר השיבו לך קודם, חבל שאתה חוזר על טענות שכבר נענו, וב' - אני חושב שצריך לקשר לשלושת האתרים המרכזיים - חב"ד בישראל, חב"ד בעולם וחב"ד אינפו יעקב בן שמואל - שיחה 16:02, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

היות שההתנגדות היחידה שהושמעה עד כה הייתה בסגנון 'המשיחיסטים אינם חב"ד', והיות שבויקיפדיה האנציקלופדיה הוכרע שהמשיחיסטים הם כן חב"ד (ראו חסידות חב"ד#פולמוס המשיחיות, פולמוס המשיחיות בחב"ד, והזרם המשיחיסטי בחסידות חב"ד.

והיות שכל שאר המשתתפים מלבדת הטוענים כנ"ל, הביעו תמיכה בהכנסת הערך. ניתן לסיים כאן את הדיון ולהכניס את הקישור הנ"ל.

כמובן שכפי שמני מעיר יש כמה אתרים מרכזיים למשיחיסטים, כפי שיש כמה למתונים, צריך לדון כמה ואילו בדיוק להכניס, מלבד האתר הנ"ל שמוסכם על כולם. שיע • (שיחה) • ד' באב ה'תשע"ו • 19:21, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

א. לא הסברתם מדוע צריך להציג את הלינקים פה. ב. בעוד שלחב"ד יש את האתר של המרכז לענייני חינוך ואת האתר של צא"ח, לפי איזה מדד נקבע האתר של המשיחיסטים? ‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ה' באב ה'תשע"ו • 02:07, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

מני, אני חושב שכן הוסבר. לרוב הדעות כאן (ולדעתי בכלל) המשיחיסטים הם חלק מחב"ד. נרו יאיר • שיחה • ה' באב ה'תשע"ו • 15:13, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

אבל יש להם ערך בנפרד‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ה' באב ה'תשע"ו • 16:01, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

גם לרבי יש ערך בנפרד, וגם לאגו"ח וכו'. למחוק את כל מה שקשור אליהם? נרו יאיר • שיחה • ה' באב ה'תשע"ו • 16:15, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

חב"דפדיה

בתגובה לדברי ביקורת בפסקה על אתר 'חב"ד בישראל'. על חב"דפדיה הייתה בעבר בוררות, והוחלט שלא לקשר אליה בשום ערך מלבד ערך זה. אך כמובן שאפשר לפתוח דיון גם אודותיה.

לדעתי אין קשר בין שני האתרים. הקישור לחב"ד בישראל זכאי להכנס לערך, היות שהערך עוסק בחסידות והמשיחיסטים הם חלק מהחסידות. גם בקישורים החיצוניים זה צריך לבוא לידי ביטוי. חב"דפדיה לעומת זאת, היא מאגר המידע הגדול והמסודר ביותר על חב"ד שקיים היום ברשת. עם כל חסרונותיה ו'מחלות הילדות' שלה: ניסוחים עילגים, מונחים לא מובנים, מידע חסר ומקורות. כל חוקר, עיתונאי ואדם מן השורה שמתעניין בחב"ד, זה המקור הזמין והמקיף ביותר שיש כיום על חב"ד, והוא רק הולך ומשתפר. --שיע • (שיחה) • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 16:28, 28 ביולי 2016 (IDT)

מנהגי חב"ד ייחודיים

בתוך הערך כתוב: לחסידות חב"ד מנהגים ייחודיים האופייניים רק לה. כך למשל, חסידי חב"ד אינם ישנים בסוכה במהלך חג הסוכות. רק למען הדיוק האנציקלופדי, זה פשוט לא נכון עובדתית. כך נוהגים גם חסידי בעלז (או לפחות נהגו עד הדור הקודם). (להעיר גם מהגהת הרמ"א בסימן תרל"ט: נוהגין להקל עכשיו בשינה). בהמשך הקטע: ישנם כאלו הנוהגים לאחוז את המצה בעת אכילתה בתוך שקית ניילון כדרך פרקטית שלא יפלו פירורים למים ולאוכל שעל גבי השולחן כדי לא להיכשל ב'שרויה'. פרט זה מיותר, כי אין כאן "מנהג חב"ד" אלא דרך מעשית לקיים את המנהג להימנע משרויה. המנהג הוא לא לאכול שרויה, ובכל דרך בה אדם ימצא לנכון לוודא זאת - הרי הוא קיים את המנהג. ―לויצש (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה. ב. לעצם העניין: לגבי בעלז אני מסופק, זה כנראה לא נכון. לגבי השקית - הרי לא כתוב שזה המנהג, אלא שיש כאלה הנוהגים. זוהי פרקטיקה מפורסמת שזכתה לתשומת לב רבה, כמדומני שהרבי עצמו נהג כך. האם זה לא נכון לגבי רוב החסידים? על כל פנים - לדעתי יש מקום לציין זאת בערך. נרו יאיר • שיחה • ח' באלול ה'תשע"ו • 20:27, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

בנוגע למנהג בעלז אודות שינה בסוכה - ראה בערך סוכה וגם כאן: http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10703&CategoryID=1870 אך למרות זאת, המנהג הזה מיוחס בעיקר לחב"ד, ולכן לכאורה יש להכניס אותו ככזה. אודות אכילת מצה עם שקית - ישנם הרבה החמרות בנוגע לשרויה, וזו אכן אחת המפורסמות שבהם, אך זו רק חומרה בנוגע להימנעות מאכילת שרויה, ולא מנהג בפני עצמו. אגב, לא נראה לי שהרבי נוהג כך, אך אני לא בטוח בזה יעקב בן שמואל - שיחה 15:06, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

לגבי הערך סוכה - אני מנחש שלא חסיד בעלז הכניס זאת לשם. גם הקישור שלך הוא מקור של חב"ד שבו כתוב בכותרת שבעלז לא ישנים בסוכה. בגוף המאמר לא מצאתי דיון בנושא, קל וחומר שאין שם מקורות. אנא שכח מכל מה שאתה מכיר מחב"ד והבא לי מקורות של בעלז עצמם שהם לא ישנים בסוכה. נרו יאיר • שיחה • ט' באלול ה'תשע"ו • 15:36, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

כאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2057498&forum_id=771 יש דיון ארוך על הנושא, ומובאים שם מספר ציטוטים על כך שבבעלז לא ישנים בסוכה יעקב בן שמואל - שיחה 16:08, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

גם כאן: http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=26253 בסעיף 8 מובא שכן הוא מנהג בעלז יעקב בן שמואל - שיחה 16:11, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

הקישור הראשון שלך הוא לפורום, שבו הובאו שמועות. הרצינית שבהן מובאת בשם נטעי גבריאל, ועדיין אינה אלא שמועה. המקור השני הוא רב קיבוץ שמן הסתם קרא מה שחב"דניקים כתבו בויקיפדיה וכדומה, ואם אתה מביא אותו כמקור - הדבר אומר דרשני. חסיד בעלז אמר לי פעם שכל העניין חסר יסוד. נרו יאיר • שיחה • ט' באלול ה'תשע"ו • 17:33, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

בענין אכילת שרויה: זה לא בכלל לא משנה (לדיון זה) האם הרבי נהג כך או לא, והאם רוב החסידים נוהגים כך או מיעוטם או כולם. ישנם מנהגי חב"ד שנקבעו ע"י אדמו"רי חב"ד, ובערך "חסידות חב"ד" הובאו מספר בודד של דוגמאות מהמנהגים המפורסמים שבהם (היה מקום להוסיף גם כמה משפטים אודות משמעות המנהגים בכלל והיחס אליהם. ואכ"מ). אחד המנהגים הבולטים הוא להימנע בפסח מאכילת מצה שרויה. אם היה כאן חיבור מקיף שמפרט את מנהגי חב"ד לפרטי פרטים – גם אז אני לא בטוח שצריך להסביר איך עושים את זה מבחינה פרקטית (גם אם תברר ותמצא שכל החסידים וכל אדמו"רי חב"ד עשו זאת באותו אופן), כי זה לא חלק מהמנהג. מי שמחפש עצות פרקטיות יתייעץ עם בעלי נסיון פרקטי. על אחת כמה וכמה במסגרת זו שמביאה רק דוגמאות בצורה מאד כללית ממספר בודד של מנהגים מפורסמים. בענין מנהג בעלז שלא לישן בסוכה יש להעיר בכמה פרטים: ראשית, אם הדיון היה האם להכניס בערך אודות בעלז שמנהג בעלז לא לישן בסוכה , אזי צודק "נרו יאיר" שמוכרח להביא מקורות מבעלז עצמם. אמנם כאן מדובר בערך של חב"ד, וטענתי היא רק שבציון מנהג זה צריך להשמיט את המלים "(מנהגים) ייחודיים האופיינים רק לה". כאשר זה הדיון, אני משער שתסכימו אתי שכל זמן שכתוב במקורות חב"ד וידוע מכמה שמועות גם מחוץ לחב"ד (כמו למשל בנטעי גבריאל) שכך הוא מנהג בעלז, ומאידך אין מקור ברור ממקורות בעלז עצמם להיפך – אזי מידי ספיקא עכ"פ לא נפקא, ואין לכתוב "ייחודיים ואופיינים רק לחב"ד" על מנהג זה. – לגופו של ענין, עדותו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש צריכה להיות נאמנת ומקובלת מבחינה אנציקלופדית לכל מי שמכיר במעט את סגנון עבודתו ודיוקו הביוגראפי של הרבי בכל תחום שעסק בו (מבלי להכנס לעניני קדושה ורוח הקודש ובקיאות במנהגי ישראל וכו'). נוסף לכך, ראיתי בכמה מקומות מציינים ללוח "דבר יום ביומו" של בעלז (אני לא מציין ישירות ללוח כי אינו תח"י ולא ראיתיו) ששם כתוב שנוהגים להקל בשינה. מקורות נוספים הובאו ב"היכל הבעש"ט" גליון ד עמוד עא-ב. גליון טז עמוד קפד. גליון יח עמוד קמט. ואע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר בספר "תל תלפיות – העיר בעלזא ותפארתה" ע' 345 הערה 217. לויצש - שיחה 21:46, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

בחב"ד כמובן יש הבדל גדול בין מנהג מחייב ובין מנהג בפועל. באנציקלופדיה כללית יש בהחלט מקום לתאר גם מנהגים בפועל שהתפרסמו במיוחד, כמו המנהג הזה, שהתפרסם יותר מהרבה מנהגים מחייבים. ביחס לסוכה, בבעלז זה לא מנהג מחייב ולא מנהג בפועל. אולי היה גרעין היסטורי כלשהו מעבר לצער מן הקור, אולי לא, צע"ג. אפשר לומר שלמעשה מדובר במנהג של חב"ד לומר שגם בבעלז יש מנהג כזה. לשמועות אין משקל, מה גם שיש הכחשות. באופן רשמי עוד לא מצאנו אף קהילה חוץ מחב"ד שתאמר שמנהגה לא לישון בסוכה בדווקא ולכן אתם נדחקים במקורות בעייתיים. בחבדפדיה עדותו של הרבי היא הרמה העליונה ביותר. כאן - זה משהו אחר. נרו יאיר • שיחה • ט' באלול ה'תשע"ו • 22:07, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

שרויה: מבין את טענתך באופן עקרוני, אבל לאכול מצה עם שקית זה גם לא "מנהג בפועל" כהגדרתך. איעזר בדוגמאות כדי להמחיש ולחדד את כוונתי: א) ההלכה היא שבסוכה צ"ל מחיצה עשרה טפחים, ומעל הי"ט עד הסכך אפשר שיהיה אויר. בפועל נהוג ברובם ככולם של הסוכות שראיתי שהמחיצה תמשיך גם למעלה מעשרה טפחים, אם מחיצה ממש או לפחות וילון וכדומה. ב) ישנו מנהג שהחתן נותן מתנה לכלה סדור. בפועל חתנים רבים כיום נותנים סדור כרוך בכריכת עור. בדיוק כמו שבשני הדוגמאות הללו לא ראיתי בשום ספר ליקוט הלכות ומנהגים שיאזכרו את הפרטים האלו, משום שאין להם כלום עם מנהגי ישראל אלא רק הנהגה בפועל בגלל נוחות, צניעות, כבוד או איה טעם שיהיה – על דרך זה בנדון זה. אין שום מנהג לאכול מצה עם שקית. יש מנהג לאכול מצה בצורה שלא תתקל במים, ואפשר בשביל זה להעיזר עם שקית. אבל זה לא הופך את האכילה בשקית למנהג מחייב או מנהג לא מחייב. אם המשפט היה עובר לכותרת הבאה – "הליכות" – עוד היה לזה מקום (מצד טענה זו. אף שבאמת זה גם לא מנהג בפועל של כל חסידי חב"ד), אבל בכותרת "מנהגים הלכתיים" לדעתי זה ממש לא נכנס. שינה בסוכה: אשמח לדעת מה בעייתי במקורות שאני ציינתי (והאם בכלל עיינת בהם). כמה חסידים ואנשי תורה המובאים שם בשמותיהם מעידים שכך היה מנהג בעלז, ומנגד אתה מביא הכחשה בשם חסיד בעלז אנונימי. גם אני לא סבור שצריך לכתוב שמנהג בעלז הוא שלא לישן בסוכה, אלא רק שלא לכתוב את הלשון "ייחודי ואופייני רק לחב"ד" על מנהג שמוזכר ברמ"א ונהוג גם בבעלז. אם דווקא מחפשים מנהגים ייחודיים לחב"ד, זה לא קשה למצוא. יש למשל את המנהג להימנע מנוי סוכה (ספר המנהגים עמוד 65, שיחת אדמו"ר מליובאוויטש שמחת תורה תש"ל), או קריאת התורה בחנוכה גם בארץ ישראל כדעת הרמ"א בסימן תרפד (אגרות קודש חלק טו עמוד כה) (בשונה מרוב הקהילות, גם האשכנזים, שבארץ ישראל נוהגים בזה כדעת המחבר), שככל הידוע לי הם אכן מנהגים ייחודיים רק לחב"ד. נ.ב. מקווה שהבנתי נכון את החלוקה בקטע שכתבת – מה מתייחס לשרויה ומה מתייחס לשינה בסוכה. לויצש - שיחה 23:03, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. אם המנהג לתת סידור עור היה עושה רושם - היינו מציינים אותו; אבל זה לא שייך דווקא לחתן וכלה, כריכת עור מאפיינת ספרים מכובדים בכל העולם. זה משפט נלווה למנהג של שרויה, לכן אין הצדקה להעביר ל"הליכות". איננו מזכירים את כל מנהגי חב"ד, רק את הבולטים במיוחד. ג. בעלז: עיינתי בקישורים שהובאו למעלה, לא התחלתי לחפש ספרים שציינת להם, ואם זה חשוב לך אתה מוזמן לקשר או לצטט. הסברתי מה הבעיה במקורות שראיתי: מדובר לכל היותר בשמועות, בשום מקום לא אומרים חסידי בעלז שיש להם מנהג כזה. למעשה הם מכחישים. נרו יאיר • שיחה • ט' באלול ה'תשע"ו • 23:18, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

אוקיי. אם הבנתי נכון, הפרט הזה של להיעזר בשקית למניעת שרויה נתפס בעיניך כאחד המנהגים "הבולטים במיוחד". במלים אחרות, זה כאילו חלק מהתדמית של חסיד חב"ד בעיניך. אם כך היא אכן התפיסה שלך אזי אני מכבד זאת (אף שלי באופן אישי זה נראה קצת מגוחך), ולכן: אם במקרה תכתוב בשם עצמך חיבור המתמצת את חסידות חב"ד (הגדרתה/מהותה/עקרונותיה/מאפייניה) – כמובן תכתוב את הדברים בהתאם לתפיסה שלך גם ללא מקור ברור. אבל בויקיפדיה אמורים להופיע בכל ערך הפרטים החשובים והעיקריים השייכים לאותו מושג, מנקודת מבט אובייקטיבית. בהתאם לכך, ובדיוק כשם שלגבי מנהג בעלז ביקשת "מקורות של בעלז עצמם", כך גם לגבי "מנהגים הלכתיים ייחודיים" של חב"ד, כל עוד לא תציין מקור מאחד מאדמו"רי חב"ד שהורה לעשות כך / המליץ לעשות כך / נהג כך בעצמו – אין מקום להכניס בערך מתומצת על חב"ד שקיים כזה מנהג. כמובן זה לא מספיק ששמעת על הנהגה זו מחסיד חב"ד פלוני [כשם שאת ההכחשה למנהג בעלז "חסיד בעלז אמר לך פעם" בניגוד למפורש בלוח של בעלז ושאר המקורות שציינתי בבחינת "אומר דבר בשם אומרו"] או אפילו מכמה חסידי חב"ד שניחנו בחוסר הבחנה ועשו מהטפל עיקר. זה לא הופך את ההנהגה הזו להנהגה "עושה רושם" (בשונה מנתינת מתנה בכריכת עור, למשל) ובודאי שזה לא הופך פרט שולי ופרקטי בלבד ל"מנהג הלכתי" שפירושו (למיטב הבנתי): הנהגה בעלת משמעות הלכתית (או קבלית).

מה גם שמציאותית לא כל חסידי חב"ד נוהגים כך. יש בתים, למשל, שאוכלים מצה ללא שקית אלא שלאחר מכן מחליפים את מפת הניילון ורק אז מגישים את שאר המאכלים. ובספר המנהגים מובאות דברים אחרות להימנע משרויה: המצות שעל השולחן מכוסות; קודם ששופכין מים לכוס בודקין שלא יהיו בכלי פירורי מצה.

אני מבין שתיאורטית היית מעביר את זה ל"הליכות", אלא שאי אפשר להפריד את זה מתיאור הזהירות ממצה שרויה. אם כך, הפתרון הפשוט הוא למחוק את זה לגמרי. לויצש - שיחה 20:29, 13 בספטמבר 2016 (IDT)

אני לא הכנסתי את זה לערך, כלומר לא מדובר באיזו שריטה אישית שלי. זה אחד מפורסם במיוחד. גם לא טענתי שהורו לעשות כך, אלא שרבים עושים בפועל, וגם אתה אינך חולק על כך. בלוח בעלז לא כתוב שהם נוהגים בדווקא לא לישון בסוכה, ובפועל הם ישנים, כך שפשוט אין דמיון. בגלל שעניין השקית חייב לדעתך בהליכות, ואינו יכול להיות שם, אתה מציע למחוק את כל עניין השרויה? למה שלא נמחק בגלל הבעיה החמורה הזאת את כל הערך?! נרו יאיר • שיחה • י"א באלול ה'תשע"ו • 20:08, 14 בספטמבר 2016 (IDT)

למה שלא נמחק את כל הערך: מהסיבה הפשוטה שחשוב לתת מידע על תנועת חב"ד למחפשים חומר בויקיפדיה. מאותה סיבה עצמה, כדי שהמידע המוצע יהיה מדויק, אין לכלול בערך פרטים היוצרים רושם לא נכון אצל הקורא התמים. בהתאם לכך: כיון שבכל התחומים שנוגעים בהם בערך מובא רק מידע בסיסי בלי הרחבות, לכן אמנם חשוב להביא את המשפט הראשון בנושא "חסידי חב"ד מחמירים מאוד שלא להשרות מצה עם מים בחג הפסח", ולא הצעתי למחוק אותו. אבל המשפט הבא - ישנם כאלו שאוכלים מתוך שקית - לדעתי הוא מיותר לגמרי. אמנם אני לא חולק שנתקלתי בחסידי חב"ד שעושים כך בפועל, אבל 1 נתקלתי גם בחסידי חב"ד שלא עושים כך, ולא עשיתי סקר מי הם הרוב; 2 גם אלו שעושים כך, אם תשאל אותם מה הם עושים הם לא יאמרו "אנחנו אוכלים מצה מתוך שקית" אלא "אנו נזהרים משרויה". השקית היא פרט שולי וחיצוני לגמרי המשמש ככלי להיזהר משרויה, ואין מקום להעלות אותו על נס באנציקלופדיה וליצור רושם כאילו שיש בחב"ד ענין מיוחד בשקיות ניילון. על אחת כו"כ באנציקלופדיה תמציתית. לכן הצעתי למחוק את זה. והערתי שאם זה רק בהליכות ולא במנהגים זה פחות גרוע, למרות שלדעתי גם שם זה מיותר. אם יש בעיה להעביר זאת להליכות - למה שלא נמחק את המשפט הזה, שלא ראיתי במקורות חב"ד שמייחסים לו חשיבות, ואם כן מה מקומו בערך המסכם בקצרה את עקרונותיה של תנועת חב"ד? לא מדובר ח"ו ב"שריטה", אלא בחוסר הבחנה בין עיקר לטפל, בין "מנהג" לבין פרטים חיצוניים נלווים. אין לי את הכלים לבדוק האם זה אכן מפורסם מאד, ואולי באמת זה התפרסם מאד בזכות אותו אחד שהכניס זאת לויקיפדיה. 213.151.49.102 22:56, 14 בספטמבר 2016 (IDT) סליחה, שכחתי לחתום לויצש - שיחה 23:00, 14 בספטמבר 2016 (IDT)

הרב גינזבורג, במקור בהערה, כותב בפירוש שנוהגים בפועל לאכול מתוך שקית. נרו יאיר • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ו • 19:17, 15 בספטמבר 2016 (IDT)

האם בחב"ד מקפידים לאכול בסעודה שלישית דווקא מזונות או פירות (ולא, למשל, דגים / בשר / ירקות)? ככל הידוע לי ההקפדה היא לא לאכול פת, אך אין הקפדה מה כן לאכול. לויצש - שיחה 22:49, 13 באוקטובר 2016 (IDT)

מהי הלשון במקורות? והאם בפועל לא אוכלים מזונות או פירות? נרו יאיר • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ז • 23:12, 13 באוקטובר 2016 (IDT)

בספר המנהגים מנהגי חב"ד כתוב כך (בעמוד 34): כ"ק אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע כותב באחד ממאמריו: הא דסעודה שלישית היום לא גו', היינו שא"צ פת, אבל צריך לטעום איזה דבר, וא"ר יוסי יהא חלקי מאוכלי ג' סעודות. לויצש - שיחה 23:47, 13 באוקטובר 2016 (IDT)

הסתכלתי קודם בחב"דפדיה. האם אין שום מקור בעניין לפני הרש"ב? מה נהוג בפועל? נרו יאיר • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ז • 23:49, 13 באוקטובר 2016 (IDT)

בפועל, רבים מקפידים לאכול דבר מה קודם השקיעה, בבית הכנסת שאני מתפלל בו למשל מחלקים תפוחים וכדו'. אבל ישנם גם רבים שלא אוכלים מאומה קודם השקיעה. איני יכול לומר אם זה 'מנהג' או חוסר ידיעה. --שיע • (שיחה) • י"ב בשבט ה'תשע"ז • 03:02, 8 בפברואר 2017 (IST)

בקשה של הרבי שלא ידעו מה חסידי חב"ד מצביעים

לרבי היו חידושים רבים, רצונות רבים ובקשות רבות לאורך חייו. יש מקום לתאר את הבולטים ביותר, ודאי אין חשיבות בכך שפעם ביקש משהו, באופן שהתפרסם רק לאחר שנים רבות. נרו יאיר • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ז • 01:28, 13 בנובמבר 2016 (IST)

לא מדובר פה סתם על דעתו של הרבי, אלא על דעתו של הרבי בעניין עליו מדובר. זה שונה מאוד יעקב בן שמואל - שיחה 01:33, 13 בנובמבר 2016 (IST)

רק הספרים המודפסים של הרבי מונים כמה מאות, והשמועות בע"פ לא כלולות בזה. בכל נושא שעליו מדובר בערך תמצא הרבה מאוד דברים שהרבי כתב או אמר. אם תביא אפילו אחוז אחד מזה - הערך יגדל פי מאה או אלף. נרו יאיר • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ז • 01:37, 13 בנובמבר 2016 (IST)

לדעתי המקרה הזה שונה. אין לי כח לדון על זה, אבל זה מבטא יותר מכל שיחה/מענה אחר את הסתייגותו של הרבי מהתערבות בפוליטיקה יעקב בן שמואל - שיחה 01:43, 13 בנובמבר 2016 (IST)

לא מדובר בסתם מעשה של הרבי, והערך אינו הערך על הרבי, מדובר בנושא שקשור ישירות לאי-ההזדהות הפוליטית של חב"ד בראשית שנות ה-80, וזה נושא הפסקה. לא הבנתי מדוע להשמיט. נת- ה- - שיחה 01:43, 13 בנובמבר 2016 (IST)

באמת אין צורך להגזים. מדובר בעדות מאוחרת על אירוע שאיש לא ידע עליו בזמנו, והרבי גם לא יזם אותו ולא השקיע בו זמן, אלא ענה לשאלה. ועוד, אכן לא מדובר בערך על הרבי, אלא על חסידות שקיימת יותר ממאתיים שנה, אין שום סיבה להתעכב על אירוע אחד בראשית שנות ה-80. נרו יאיר • שיחה • י"ב בחשוון ה'תשע"ז • 09:03, 13 בנובמבר 2016 (IST)