שיחה:חנוך

צריך לבדוק את זה אבל אם זכור לי נכון יש יותר מחנוך אחד בתנ"ך י.וסרמן 22:12, 6 אוגוסט 2005 (UTC)

מה עשיתי לא בסדר ? למה לא רואים את תבנית הקצרמר?

לא קיימת תבנית קצרמר לכל נושא. את רשימת התבניות הקיימות אפשר לראות בקטגוריה:קצרמר. נתנאל 09:42, 26 אוגוסט 2005 (UTC)

פירוש נוסף

צריך להוסיף את התבנית. אין לי מושג איך. עמית 21:20, 30 ספטמבר 2005 (UTC)

אמו של מתושלח

חנוך היה אביו של מתושלח. כלומר לבטח היתה למתושלח גם אמא כלומר מישהי ילדה אותו. היא לא מוזכרת בתנ"ך אבל כן מוזכרת במקורות אחרים ושמה הוא עדנה. אנא הסתכלו בקישור הזה ותגידו לי אם זה מתקבל לכם על הדעת, ואם כן האם אפשר להוסיפה לדף של חנוך? https://www.geni.com/people/Edna/6000000008460535927?through=6000000006376093098 ברטה13 - שיחה 16:01, 26 בינואר 2020 (IST)

לפי ספר היובלים, אשתו של חנוך הייתה עדנה בת דניאל. אינני זוכר אם כתוב שם שהיא גם הייתה אמו של מתושלח, אבל אם אכן מצוין זאת, ניתן כמובן להוסיף זאת לערך בהתאם. ים • שיחה • א' בשבט ה'תש"ף • 21:04, 26 בינואר 2020 (IST)

מי קדם למי

שלום לך @בן עדריאל.

ראיתי שהחזרת את הטענה שהביטוי "לקח אותו האלוהים" הוא המקור להתפתחות של מדרשים ואגדות על חנוך, למרות שטענה זו מוטלת בספק גדול. אמנם ביטוי כזה, בתוך רצף גניאולוגי בו כולם מתים ורק חנוך לא, עשוי להסעיר את הדמיון ולהוליד מדרשים ואגדות, והגיוני להניח שבחלק מהמקרים זה אכן מה שאירע. אך על חנוך קיימת ספרות חיצונית עניפה ועשירה מאד, וכן מסורות אגדתיות רבות מהמדרש וספרות ההיכלות ועד לזוהר, ואני טרם מצאתי אמירה מפורשת של חוקר שטען שכל השפע הזה נובע מאותו פסוק בודד. להיפך: המחקרים שאני ראיתי מדברים על הפסוק כעל הד של מסורות אגדתיות עתיקות מאד, שכבר התקיימו כאשר נכתב הטקסט המקראי. (ראה למשל מאמר מרתק זה, בפרק "חנוך במסורות עמים אחרים" ובפרט את המקטע "מסורת מקבילה במיתולוגיה המסופוטמית", והרי ידוע שהמיתולוגיה המסופוטמית קדמה לטקסט המקראי בכאלף שנה לפחות).

עקב כך שהטענה שהחזרת נוגדת את מה שידוע לי על הספרות שקשורה בחנוך, והיא אינה מגובה במקור אקדמי, חוששני שהיא מקרה של "מחקר מקורי", היינו אמירה שמסתברת לכותב אך חורגת מסמכותו כאנציקלופדיסט. לפיכך אבקשך לספק מקור לטענה, או להסביר על מה היא מבוססת. במקביל, אוסיף "תבנית מקור" לטענה, כפי שהבנתי שמקובל במקרים כאלה.

המשך שבוע טוב ושקט, יהונתן יהונתן הורביץ • שיחה 12:44, 11 בנובמבר 2024 (IST)

מאחר שהפסוק בספר בראשית קודם כרונולוגית לכל מקור כתוב אחר שיש בידינו על חנוך (הספרות החיצונית, המדרש, ספרות ההיכלות והזוהר כולם מאוחרים בהרבה לספר בראשית), אני לא רואה בעיה לתאר את הפסוק כעומד ברקע הסיפורים הללו. זה כמובן לא אומר ש"כל השפע הזה נובע מאותו פסוק בודד" או שאין מקורות אחרים שהשפיעו גם הם, וגם לא אומר שלא התהלכו מסורות על חנוך בעל פה קודם להעלאתן על הכתב, אבל המקור הראשון שיש לנו שמתעד את חריגותו של חנוך הוא ספר בראשית. אם יש לך מקור שטוען שאין זיקה בין המסורות החיצוניות ובין ספר בראשית זה משהו אחר, אבל כל זמן שאין מקור כזה, הזיקה לספר בראשית היא בגדר מילתא דפשיטא, ואינה זוקקת מקור, לטעמי. בברכה, בן עדריאל • שיחה • י' בחשוון ה'תשפ"ה 13:38, 11 בנובמבר 2024 (IST)

בנוסף, לפחות ביחס לספרות המדרש, הרי שהמקורות עצמם סמוכים על שולחנו של הפסוק בבראשית, ולכן כל עוד אין מקור לטענה שהם לא מבוססים עליו, אין סיבה לא להציג זאת כך. בן עדריאל • שיחה • י' בחשוון ה'תשפ"ה 13:41, 11 בנובמבר 2024 (IST)

@בן עדריאל תודה על תגובותיך. כפי שתיארתי למעלה, אין לי ספק שאגדות על חנוך היו הסיבה לכתיבת הפסוק הנ"ל ולא להיפך. משום מה טרם מצאתי מאמר אקדמי שיציין זאת בפירוש, ולכן לא אמשיך את הדיון עד שאמצא כזה, ובינתיים אני מקבל את הניסוח הקיים. שבת שלום, יהונתן יהונתן הורביץ • שיחה 15:27, 29 בנובמבר 2024 (IST)