שיחה:זרובבל בן שאלתיאל

מחקתי את המילים "לפי חלק מן הדעות", משום שמקרא מפורש הוא בדברי הימים א' פרק ג' פסוקים יז-יט שזרבבל היה נצר ליכניה מלך יהודה.כורש - שיחה 00:22, 26 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

שם הערך

תגובה אחרונה: לפני 15 שנים4 תגובות3 אנשים בשיחה

החזרתי לשם הקודם (החסר). ההעברה הקודמת נומקה בתקלדה, אבל עיון בהיסטוריה מראה שהשם נומק ע"י אחיה "כך הוא כתוב בתנ"ך" (בתנ"ך הכתיב תמיד חסר בשם זה). בברכה, ינבושד • ג' בכסלו ה'תש"ע.

לדעתי יש להקפיד על הכתיב התנ"כי רק במקרים שאין הוא עשוי להטעות, דוגמת "אהרן" וכיו"ב. השם זרובבל אינו מוכר כל כך, והוא עלול להקרא במספר צורות שגויות. ברי"א • שיחה • ג' בכסלו ה'תש"ע • 10:06, 20 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

איני חושב שהצורה הנוכחית מבלבלת, אבל בינתיים לא גיבשתי עמדה לגבי המקרה הספציפי הזה. בברכה, ינבושד • ח' בכסלו ה'תש"ע.

אַפנה לדיון מהלוח. ברי"א • שיחה • ח' בכסלו ה'תש"ע • 13:21, 25 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

צ"ל זרובבל. התנ"ך כתוב בכתיב חסר, וויקיפדיה העברית בכתיב מלא. איתן - שיחה 08:17, 30 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

גם אני מוצא שהכתיב הנוכחי מוזר. אביעדוס • י"ז בכסלו ה'תש"ע • 21:43, 3 בדצמבר 2009 (IST)תגובה

פירוש השם זרובבל

תגובה אחרונה: לפני 15 שניםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

נכתבה כאן הצעה ש"זרובבל" הוא בשיכול אותיות "בור זבל", כתיאור למצבו של עם ישראל בגלות, ומחקתי אותה. לא מצאתיה במפרשים, ואין בה כל הגיון. המילה "זבל" במקרא היא מקום מגורים ("הפעם יזבלני אישי", "בנה בניתי בית זבול לך"), וגם בלשון המשנה "זבל" איננו פסולת סתמית, אלא גללי בעלי חיים, המשמשת לזיבול השדות. כמדומני שההצעה הנ"ל היא פרי מוחו של מישהו שמכיר רק את הסלנג על "חיים בזבל", ואין לו דבר וחצי דבר עם פירוש פסוקי המקרא.עזר - שיחה 19:21, 30 בנובמבר 2009 (IST)תגובה

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

בעיה בתאריכים בערך

תגובה אחרונה: לפני 7 חודשיםתגובה אחתאדם אחד בשיחה

בבקשה לתקן לפי הפירוט הבא:

- 586 לפנה"ס חורבן בית ראשון וגלות בבל

- 538 לפנה"ס הצהרת כורש (48 שנה לאחר חורבן בית ראשון)

- 537 לפנה"ס עליית ששבצר הנשיא ליהודה (כנראה מדובר בשנאצר, בנו של יהויכין-המלך הגולה בבבל, ודודו של זרובבל (דברי הימים א ג, יח), ביחד עם כלי בית המקדש, וחנוכת המזבח

- 516 לפנה"ס חנוכת בית המקדש השני ע"י זרובבל פחת יהודה (עזרא ו, טו), 70 שנה לאחר חורבן בית ראשון, בהתאם לנבואת ירמיהו

- 458 לפנה"ס עליית עזרא הסופר לארץ, 58 שנה אחרי חנוכת בית המקדש השני (128 שנה לאחר הגלות)

- 445 לפנה"ס עליית נחמיה, הפחה ליהודה, לארץ (141 שנה לאחר הגלות), ובניית פרץ חומות ירושלים

‫2A00:A041:E629:6800:EC59:7F95:D310:C04A‬ 20:48, 5 במאי 2024 (IDT)תגובה