שיחה:התקפת האצ"ל על יפו

התמונה מדבר השבוע היא מאוד יפה, אבל לא בטוח ששיירה זו ספיציפית הייתה של אנשי "אצ"ל". להיפך, יש להניח כי דבר השבוע לא שלח את צלמיו לתעד את פעילות האצ"ל, ואם אלו נתפסו בטעות בעדשת המצלמה, הרי שידו של העורך דאגה לתקן טעות זו. מציע להסיר את התמונה, או לשנות את הכיתוב ל"שיירה של צה"ל". אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 16:57, 15 במאי 2008 (IDT)

לאלמוג שלום.

אני דווקא חושב שהכותרת מתאימה. ראשית כל אין המדובר בצה"ל כי צה"ל לא היה קיים עדיין בתקופה זו. שנית- זו היתה כניסה סמלית של שיירה לאחר חתימת הסכם הכניעה. בתמונה רואים משוריין ואחריו מכונית פרטית וזה מתאים לכתוב בספר מערכות הארגון הצבאי הלאומי כי בראש השיירה היה משוריין של האצ"ל ואחריו מכונית של ההגנה ובתוכה מפקד ההגנה במחוז תל אביב מיכאל בן- גל ופתחיה שטיינר-שמיר ("שמואל"), מפקד האצ"ל במחוז.

התמונה גם מתאימה לתאור בספר "ממאורעות למלחמה" שיצא לאור ב1949 בהוצאת מפקדת ההגנה בתל אביב אם כי בספר זה לא מוזכר שהמשוריין בראש השיירה היה של אצ"ל. (זאת איני יכול לדעת בבירור כי לא הייתי שם).

בברכה

Avi1111 - שיחה 17:18, 15 במאי 2008 (IDT)

לא נותר כוח לוחם לאחר מתקפת האצ"ל?

בערך נכתב כי בעקבות מתקפת האצ"ל "לא נותר בה כוח לוחם בגלל הבריחה ההמונית" וכי העיר "לא נכבשה פיזית אלא נכנעה". האומנם ההגנה במבצע חמץ היו צריכים רק להיכנס לעיר ואפילו לא לטרוח לכבוש אותה כי לא היה בה כמעט כוח לוחם?

הנה כמה ציטוטים שאספתי מפה ומשם על כיבוש יפו ע"י חטיבות ההגנה במבצע חמץ: באתר ההגנה נכתב בין היתר : "הערבים ערכו התקפת-נגד. ללוחמים מגבעתי שנמצאו חשופים לאש האויב, נגרמו אבדות רבות. לאחר קרב קשה נאלצו לסגת ותל א-ריש נשאר בידי האויב". .. בערך מבצע חמץ נכתב: "הערבים התאוששו מהר והחלו מיד בהתקפת נגד חזקה על הכוחות שטרם הספיקו להתבצר. כוח גבעתי נאלץ לסגת לכיוון מקוה ישראל באבידות כבדות - 19 הרוגים ועשרות פצועים". באתר חטיבת אלכסנדרוני נכתב: "משימות הגדודים 32 ו- 33 הוכתרו בהצלחה לאחר קרב לא קל, כאשר לאויב הנסוג היו אבדות רבות: כ- 40 הרוגים". ובספר "גל-עד" נכתב על כיבוש יפו ע"י ההגנה : "הערבים יכלו להפריש כוחות לגזרה זו (הכוונה לתל אריש) משום שהבריטים מילאו את מקומם במנשיה". אבירם - שיחה 00:52, 16 במאי 2008 (IDT)

חטיבת אלכסנדרוני אינה קשורה לקרבות על יפו. כאמור -עם המנוסה הגדולה של תושבי העיר ברח גם המפקד העיראקי של העיר באניה , עם חייליו וכמות נשק וכסף רב. לעיר הגיע מישל עיסא, קפיטן לשעבר בחיל הספר שהגיע לעיר עם 300 לוחמים ו"זכה" בנצחון מפתיע ויחידי על לוחמי גבעתי בגבעת הפילבוקס בתל אריש. לאחר מכן עזב את העיר.

ביפו היו 4500 חיילים בריטים ששמרו על האיזור ועל שרידי האוכלוסיה שנשארו ביפו, רובם דלי אמצעים. להגנה לא היה שום טעם להתפרץ ליפו ולהתעמת עם הבריטים ולכן חיכו עד לצאת הבריטים כדי להיכנס לעיר. הבריחה מיפו הקיפה גם את הכפרים הערבים בסביבה כמו יאזור, תל אריש וסלמה ש"נכבשו" ללא קרב.(םפר "ממאורעות למלחמה").

בברכה

Avi1111 - שיחה 07:05, 16 במאי 2008 (IDT)

יש לך מידע משלים כאן

בערך יפו יש פרק שלם, הכולל מידע נוסף. הוא חובר על ידי והוא לשרותך המערכה על יפו או כדאי לך בכתיבה המקורית לפי ש"שוכתבה" המערכה על יפו , כולל ציטוט לשיחות טלפוניות מיפו לפני הכניעה. שבת שלום. ‏Daniel Ventura‏ 15:09, 16 במאי 2008 (IDT)

הצדקת פעולת הצבא הבריטי

הפיסקה מצדיקה את פעולת הצבא הבריטי נגד כיבוש יפו כחלק מהגנתו על מה ששייך למדינה הערבית. לידיעת הכותבים, תוכנית החלוקה כבר היתה בת כ-5 חודשים, עקובים מדם, ואני לא נזכר כרגע במקרה שהצבא הבריטי הגן על יישובים יהודים במסגרת אותה מוטיבציה...נלביא - שיחה 21:38, 18 במאי 2008 (IDT)

ערכתי את המשפט הנדון מאחר והוא כבר היה בערך. יכול להיות שמובלעת יפו בתוכנית החלוקה לא הייתה הסיבה שהבריטים הגנו על יפו. ליישובים היהודיים לא היה נמל, כנראה שהבריטים חשבו על הנמל ביפו כאחת האופציות כדי להשלים את הפינוי מהארץ כשנשארו להם עוד כשבועיים להשלמתו. עובדה היא שאת האקורד האחרון הם השמיעו בנמל בחיפה.--‏Avin • שיחה‏ 22:27, 18 במאי 2008 (IDT)

כמו שאני מבין ממדיניות הבריטים, מכתב המנדט וצפונה, הוא שהם השתדלו מאוד למנוע מהיהודים את המדינה שבעצם הובטחה להם כבר בכתב המנדט (יש עדים שטוענים שכבר במאורעות 1920 הערבים ידעו לצעוק "הממשלה איתנו"...). השארת המובלעת הערבית ביפו (עם 85000 איש) הוסיפה איום קיומי למדינה הצעירה, ואחר כך הם יכלו לומר: אמרנו לכם!...נלביא - שיחה 22:43, 18 במאי 2008 (IDT)

לפי בני מוריס הסיבה המרכזית שהגנו על יפו היא כי שבועיים קודם לא הגנו על חיפה ורוב התושבים ברחו. כיוון שהמנדט טרם הסתיים היו לזה השפעות פוליטיות על הבריטים ונוצר כעס ממשלת בריטניה סביב העניין הזה. "ראש הממשלה , קלמנט אטלי , ( Attlee ) בווין ומונטגומרי התכנסו שנית למחרת היום ברחוב דאונינג , 10 והפעם היה בוריו "נסער עוד יותר , " לדברי הפילדמרשל . לדעת שר החוץ מן הדין היה שהצבא יעצור בעד ה"הגנה . " הוא הוסיף כי "בגלל טבח הערבים הוא נקלע למצב בלתי אפשרי ביחסים עם כל מדינות ערב . " בווין סיים את דברי הקטרוג שלו בציינו , כי "הצבא איכזב אותו " . "

...

) של דיון , " וכן טען כי לצבא באמת לא היה מידע מעודכן על המצב . בווין "עדיין סבר , " כי אסור היה לו לצבא "לאבד את השליטה על האיזור סביב חיפה ולהתיר כי ערבים כה רבים יגורשו מן העיר . "

...

אולם התוצאה העיקרית של פרשת חיפה לא היתה חילופי הדברים הנרגזים במשרדי הממשלה הבריטית בווייטהול , כי אם התערבות צבאית רבת עוצמה של הבריטים נגד התקפת האצ"ל על יפו . ההתערבות הבריטית באה כביכול לתקן את המעוות בעקבות ההאשמות שהוטחו נגד הבריטים סביב פרשת חיפה ולשקם את היוקרה ואת האהדה שאיבדה בריטניה בעולם הערבי . כאשר הגיעו ללונדון הידיעות הראשונות על התקפת האצ"ל , בווין " נזעם ביותר ( ... ) ו [ הורה ] למטה האמפריאלי ( ... ) לדאוג לכר שהיהודים לא יצליחו לכבוש את יפו או לגרשם ממנה לאלתר

מחבר/ים: בני מוריס

שם הספר: לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947

מקום ההוצאה: רעננה

שם ההוצאה: עם עובד

שנת ההוצאה: תשנ"א-1991

עמוד: 139-140 ‫2A10:8012:21:6C0E:1815:A0D0:18F0:92C0‬ 12:51, 25 בספטמבר 2024 (IDT)

מעבר לכך:

• בשלב זה כבר החלה בריחה מיפו. עוד לפני ההתקפה כבר ברחו ממנה עשרות אלפי תושבים. לכן כבר לא היו שם 85,000 תושבים.
• ליהודים היה נמל תל אביב.
• לפי תוכנית החלוקה, יפו הערבית הייתה אמורה להיות חלק מהמדינה הערבית (כמובלעת). שכונת מנשיה, שאותה תקף האצ״ל, הייתה חלק מיפו הערבית אבל לא חלק מהתחום שהוגדר למובלעת הערבית ביפו. לכן היה פחות בעייתי לבריטים לבלוע את המשך השליטה שם.
• הבריטים היו חייבים להמשיך לשמור על שליטתם בשטחי השלטון בירושלים, ביפו, ובדרך ביניהם (כביש 443 של ימינו) כדי להבטיח פינוי שקט.
• ההגנה, בתגובה למבצע, הקדימה את תוכניות ההתקפה שלה בגזרה (מבצע חמץ) ותקפה בהתאם לא את יפו ישירות אלא את העורף שלה. גם זה לא הפריע יותר מדי לבריטים כל עוד לא התערבו להם בציר התנועה.

Tzafrir • שיחה 15:47, 25 בספטמבר 2024 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://mizkar.ios.st/Front/Newsnet/reports.asp?reportId=225834
  • In התקפת האצ"ל על יפו on 2013-06-07 06:35:46, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In התקפת האצ"ל על יפו on 2013-06-14 10:55:08, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In התקפת האצ"ל על יפו on 2013-06-17 05:55:32, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 08:55, 17 ביוני 2013 (IDT)

המוכר כיום בהגעה הצבאית כ"אחד לפנים"

?

רצוי מקור וציון משך הזמן בערך

מנוסת התושבים נמשכה והם נמלטו דרך הים. מאוכלוסייה של 90,000 נשארו 3,600. Nachum - שיחה 12:30, 10 בספטמבר 2013 (IDT)

נוסף מקור והמספרים תוקנו. Tzafrir - שיחה 09:14, 20 בנובמבר 2020 (IST)

כניעת יפו

הפרק על כניעת יפו לא שייך לערך. יש מקום לערך נפרד על יפו במלחמת העצמאות. Tzafrir - שיחה 09:15, 20 בנובמבר 2020 (IST)