שיחה:התגרענות

העלת לי חיוך

על הפנים (ולא כי הערך מצחיק). ישר כוח. בן ה. 02:49, 16 בדצמבר 2006 (IST)

שים לב גם לערך רוויית יתר שאני מוסיף במסגרת "מתקפת האיכות" התפרצות מנטוס :-)מלמד כץ 23:39, 16 בדצמבר 2006 (IST)

מלמד, אנחנו נראה למחקנים מה זה לקחת לנו את המנטוס! הנה כבר העברנו את עודדי לצד השפוי... חגי אדלר 06:54, 17 בדצמבר 2006 (IST)

בהגדרה, עודדי תמיד בצד השפוי. ‏odedee • שיחה 07:07, 17 בדצמבר 2006 (IST)

בדוגמא "בועות של פחמן דו-חמצני במשקה תוסס נוצרות בכמות גדולה סביב אתרי התגרענות מוצקים. ניתן להדגים את האצת התהליך בעזרת ניסוי ביתי המכונה התפרצות מנטוס.", איזה מעבר פאזה מתרחש בדיוק?

תודה על ההערה. התופעה שבה הממס והמומס בתמיסה מופרדים נקראת הפרדת פאזות (Phase separation) - אוסיף את המונח למשפט הפתיחה. מלמד כץ 23:47, 5 באפריל 2007 (IDT)

טמפרטורת קיפאון

עודדי שינה ל-38- מעלות. בערך האנגלי כתוב "Pure water freezes at −42° C rather than at its freezing temperature of 0° C if no crystal nuclei, such as dust particles, are present to form an ice nucleus. " מי צודק? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ח בתמוז ה'תשס"ח • 13:18, 31 ביולי 2008 (IDT)

אינני יודע על מה הסתמכו כשכתבו זאת באנגלית, אבל לא לשווא הפניתי בתקציר העריכה לערך מים, שבו הוספתי את המקור הזה כשבדקתי את הנושא. ‏odedee • שיחה 13:30, 31 ביולי 2008 (IDT)

מציאת הטמפרטורה המינימלית של מים בקירור יתר היא מדידה קשה לביצוע. אכן קשה לשמור על מים נוזליים מתחת ל- 38- מעלות צלזיוס, אבל היו ניסויים שהצליחו לעשות זאת. כאן מוזכרת טמפרטורה של 39- מעלות צלזיוס, וכאן רשום 41- מעלות צלזיוס. הציטוט המדויק:

Liquid water, however, is easily supercooled down to about -25°C and with more difficulty down to about -38°C with further supercooling possible, in tiny droplets (~5 μm diameter), down to about -41°C under normal atmospheric pressure. מלמד כץ • שיחה 22:58, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

אם אין מקור ל-42- מעלות, אפשר לעדכן פה ובמים בהתאם למקור שהבאתם. כדאי לא לכתוב סתם 41- אלא לפרט על הקושי הגובר, כנאמר במקור הזה. ‏odedee • שיחה 17:00, 18 באוגוסט 2008 (IDT)