שיחה:הפרכה

ביהדות

עדות שאי אתה יכול הוא כלל בקבלת עדות שלא מקבלים עדים כאלה. גם אם נקבל שההסבר הוא בגלל שהם לא נאמנים כי הם לא מפחדים לשקר, זה לא קשור לכלל שלא ראוי להאמין בהנחה שאי אפשר להפריכה. --יהודה • שיחה • ו' באדר ה'תשע"ח • 22:22, 21 בפברואר 2018 (IST)

@יהודה 01: אני לא בטוח שאין כאן בסיס לאזכור. תוכל לפרט יותר מדוע אינך רואה כאן מקבילה? הרי העקרון הלוגי שעומד מאחורי עקרון ההפרכה הוא שעבור תאוריה כלשהי, מצב בו אף מצב/תצפית אינו יכול לעמוד בסתירה לה, מהווה מגרעה מהותית עבור קבלתנו את התאוריה (ובעיקר פרושו שאין טעם לטעון לראיות אמפיריות בעניינה). נראה שאותו הגיון מופעל בעניין עדות שאי אתה יכול: חוסר היכולת (בשל אי-ציון זמן ומקום, כך שלא ניתן לטעון כנגד העדות "בכלל היית עימי במקום אחר אז!"), מהווה פגם מהותי בעדות, שכמדיניות - נפסלת לעדות. הקשר נראה לי ענייני (וכמובן אין בכך לטעון לקשר רעיוני הסטורי וכיו"ב). TannyC - שיחה 15:33, 26 ביולי 2018 (IDT)

TannyC, כי שם מדובר בחוסר נאמנות של העדים. כלומר שאנחנו לא מאמינים למי שלא נותן אפשרות להעניש אותו על שקר (ושוב, זה בהנחה שאינה ודאית שזו סבת הדין). אבל כאן מרחיבים את זה הרבה יותר וטוענים שכל הסבר שאי אפשר להוכיח שאינו נכון אין לקבל אותו. והרי ההסבר אינו תלוי בך אם תשקר או לא. גם אם אף אחד לא יעניש אותך, אתה רוצה לדעת את האמת. וזה שאתה לא יכול להוכיח שזה לא נכון (=להפריך את זה) לא אומר שזה פחות אמיתי. אמנם אכן כן שייך להשתמש בזה כדי לבחון שרלטנות, אבל כשהרעיון הוא לדחות ניסוי מסויים בטענה אולי יש כאן נתון שאיננו יודעים וממילא להשאיר הכל ברמת אי ודאות, זה הגיוני אפילו אם לא ניתן להפריך את טענת האפשרות של אותו נתון. למשל אם אחד ירצה להוכיח שהמלח עשוי מכלור על ידי פירוק אלקטרוליטי, ויבוא אחר ויטען אולי החשמל יוצר כלור כאשר הוא בא במגע עם המלח והכלור אינו יסוד אלא מלח הבישול הוא יסוד, אפילו אם לא היה ניתן להפריך את זה, כבר אין לנו ודאות.

כעת במחשבה שנייה אני חושב שכן אפשר להכניס את זה אבל אם הסתייגות בסגנון: "רעיון דומה ביהדות"--יהודה • שיחה • י"ט באב ה'תשע"ח • 10:22, 31 ביולי 2018 (IDT)

הפרכה בכתיבת טקסט מילולי.

לדעתי, יש להוסיף מידע על הפרכה בכתיבת טקסט. דוגמא הממחישה תעזור מאוד לתלמידים ואנשים הנדרשים לניסוח הפרכה הגיונית. כמורה ללשון עברית מושג זה דורש חידוד נוסף והמחשה בתחום העברית כמו המופיע בתחום המתמטיקה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
הדרה ניצן פתיחי - שיחה 21:59, 2 בינואר 2021 (IST)

המונח ״טענה״ בתת־ערך ״״במתמטיקה״

המונח ״טענה״ לא הוגדר, ולא תמיד הפרכה של משהו נעשית על ידי הוכה שהשלילה של ה״משהו״ נכונה. כמו שמנוסח כרגע הערך, ״טענה״היא משהו שיש לו ערך ״אמת״או ״שקר״ בלבד. זה לא כך בשימוש היומיומי במונח הפרכה במסגרת לימודי המתמטיקה. דוגמה: ״יהי p מספר ראשוני. הוכיחו או הפריכו: p הוא מספר אי־זוגי״. הטענה ״p הוא מספר אי־זוגי״ אינה נכונה כפי שיעיד המספר 2, ושלילתה ״p אינו מספר אי־זוגי״ גם היא אינה נכונה, ויעיד על כך למשל המספר 3. עם זאת ברור שכאן לא ניתן להוכיח את הנטען, שאינו בהכרח נכון, וניתן להפריך אץת הנטען על ידי הדוגמה p=2. לא ניסיתי לתקן את הערך כי ללא ספק אין קונצנזוס לגבי משמעות מדוייקת של המילה ״טענה״ במתמטיקה.זה אינו מונח מתמטי מדוייק. כמו שמוצג בערך כרגע מדובר ב״פסוק״ במובן של לוגיקה. אם φ(x)‎ היא תבנית שפירושה הוא ״אם x מספר ראשוני אז x מספר אי־זוגי״ אז הדוגמה בערך היא הפרכה של הפסוק ‎∀x,φ(x)‎, והדוגמה שהבאתי כאן היא הפרכה של התבנית φ(x)‎. לפסוק יש ערך ״אמת״ או ״שקר״(במקרה זה ״שקר״). לתבנית אין ערך ״אמת״ או ״ְשקר״ והיא מקבלת ערך כזה על ידי הצבה במקום המשתנה החופשי x. הפרכה שלה פרושה להוכיח שיש הצבה שבה מתקבל הערך ״ְשקר״ (אחרת בכל הצבה מתקבל ערך ״אמת״). דבר בעייתי שני בניסוח העכשווי של הערך הוא הצגת הדברים כאילו ״לעתים אפשר להפריך על ידי מתן דוגמה נגדית ולעתים נדרשת הוכחה מורכבת יותר״. אין כאן שום עניין של מורכבות. הפרכה על ידי דוגמה נגדית אפשרית אך ורק כשמדובר בטענה כללית, דהיינו כזאת שמפורמלת בצורה ‎∀x,φ(x)‎, או שכתובה כתבנית φ(x)‎ שבה x נשאר משתנה חופשי (כמובן אפשר יותר ממשתנה חופשי אחד). רק במקרה כזה אפשר להפריך על ידי דוגמה נגדית (כלומר על ידי הצבה במקום x). ואין לזה שום קשר ל״מורכבות״ כי ההוכחה שהדוגמה היא דוגמה נגדית יכולה להיות מורכבת מאוד. טענה יֵשית (שמפורמלת כ־‎∃x,φ(x)‎) לא יכולה להיות מופרכת על ידי דוגמה נגדית, ואין לזה קשר למורכבות ההפרכה. ההוכחה שהיא אינה נכונה יכולה להיות פשוטה מאוד. Hadaso • שיחה 15:42, 31 בדצמבר 2024 (IST)